הכנסת השמינית

31.12.1973 - 17.5.1977
ו' בטבת תשל"ד - כ"ט באייר תשל"ז

במהלך כהונת הכנסת השמינית החלו להתבהר התוצאות של מלחמת יום-הכיפורים. ועדת אגרנט, שמונתה לבדוק את המחדל שקדם לפרוץ המלחמה, פרסמה ב-1 באפריל 1974 את מסקנותיה, ובעקבותיהן התפטרה ראש הממשלה גולדה מאיר, שר הביטחון משה דיין והרמטכ"ל דוד אלעזר. הממשלה החדשה שהוקמה, בראשות יצחק רבין, לא כללה את האישים שנמצאו אחראים למחדל, לרבות משה דיין. ההלם שגרמה המלחמה אמנם עדיין לא בא לידי ביטוי בתוצאות הבחירות בסוף 1973, אך כבר החלה להתפתח בישראל תנועת מחאה משמעותית בעקבות המחדל. הקיטוב האידיאולוגי לגבי עתיד השטחים והשלום החל אף הוא להתפתח בתקופה זו, בייחוד לאחר הסכמי ההפרדה בין ישראל למצרים וסוריה, והסכם הביניים עם מצרים, שמשמעותם היתה "שטחים תמורת שלום". גוש אמונים הוקם בפברואר 1974, וההתיישבות האידאולוגית בשטחים קיבלה תאוצה.

רוה"מ יצחק רבין, מימנו שר הביטחון, שמעון פרס, ומשמאלו שר החוץ, יגאל אלון, 3.6.1974

בתקופה זו גבר בידודה של ישראל בזירה הבין-לאומית, כפי שהדבר השתקף בהחלטת העצרת הכללית של האו"ם משנת 1975, שהשוותה את הציונות עם הגזענות. בעקבות התפתחות זו גדלה תלותה של ישראל בארצות-הברית. לאחר גל העלייה של תחילת שנות ה-70 נסגרו שוב שערי ברית-המועצות, והחל המאבק הציבורי בזכות עלייתם של היהודים ושחרור אסירי ציון.

אלון מורה: ביקור של הח"כים מנחם בגין, זבולון המר ויהודה בן-מאיר, 26.7.1974

בשנות כהונת הכנסת השמינית היה מספר רב של פיגועי מחבלים, שכללו את ההתקפה במעלות (שבה נהרגו 26 - 22 מהם נערים ונערות), בנהרייה, בקיבוץ שמיר, בקריית-שמונה, במלון "סבוי" בתל-אביב, בכיכר-ציון בירושלים, בבית-שאן וברמת-מגשימים. ביולי 1976 היתה גם פרשת חטיפת מטוס "אייר-פרנס" לאוגנדה, ופעולת החילוץ הנועזת של צה"ל באנטבה . במהלך כהונת הכנסת עלתה פעמים מספר לדיון שאלת המפגשים בין ישראלים לנציגי אש"ף.

שר העבודה משה ברעם (אביו של ח"הכ עוזי ברעם)

בשנת 1975 הוקמה ועדה החקירה בנושא מעמד האשה בראשות חברת הכנסת אורה נמיר, שסימנה תחילתו של שינוי בגישה לנושא. בשנה זו פרצה מלחמת האזרחים בלבנון, ונפתחה "הגדר הטובה" בגבול ישראל-לבנון. במרס 1976 היו אירועי "יום האדמה" על רקע הפקעת קרקעות במגזר הערבי, אשר במהלכו נהרגו 6 ערבים על-ידי כוחות הביטחון ובעקבותיו פרצה תסיסה בקרב האוכלוסייה הערבית של ישראל. בשנים אלו התגלו כמה פרשיות על רקע חשדות לאי סדרים כספיים, שבהן היו מעורבים אנשי מערך. המועמד לנגיד בנק ישראל, אשר ידלין, הועמד לדין בסוף 1976, ושר הבינוי והשיכון אברהם עופר התאבד בינואר 1977 על רקע זה. ראש הממשלה יצחק רבין התפטר מתפקידו על רקע חשבון בנק בארצות-הברית. ה"ברית ההיסטורית" בין מפלגת העבודה למפד"ל הגיעה לקיצה לקראת סוף כהונת הכנסת השמינית, כשהרקע לכך אידיאולוגי , העילה - חשש לחילול שבת בעצם עריכת טקס לרגל הגעתם של מטוסי F-15 מארצות-הברית. אלה גם היו השנים שבהן פרצו שביתות תכופות ב"אל על", ובנמל אשדוד. במהלך הכנסת השמינית היו ניסיונות ראשונים של הממשלה להעביר שני חוקי-יסוד מרכזיים - חוק-יסוד: החקיקה, וחוק-יסוד: זכויות האדם והאזרח - אך אלו נקטעו בשלבים מוקדמים של חקיקה בשל התנגדות המפלגות הדתיות.

חוקים חשובים שנחקקו (למעט חוקי תקציב ומיסוי): חוק-יסוד: משק המדינה (21.7.75), חוק-יסוד: הצבא (31.3.76); חוק מניעת הונאה בתפילין ומזוזות, התשל"ה-1974; חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975; חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975; חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו, וכהונתם), התשל"ה-1975; חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976; חוק שיפוט בתביעות קטנות, התשל"ו-1976; חוק העונשין, התשל"ז-1977; חוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977; חוק הרשות הלאומית לאנרגיה, התשל"ז-1977; חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977. חוק לתיקון דיני העונשין (הפסקת היריון) התשל"ז -1977.