הכנסת השישית

1.11.1965 - 28.10.1969
ח' בחשוון תשכ"ו - ט"ז בחשוון תש"ל

טקס חנוכת משכן הכנסת החדש, 30.8.1966	הכנסת השישית: אולם המליאה, 6.5.1968
במהלך כהונתה של הכנסת השישית עברה הכנסת למשכנה הקבוע בגבעת-רם. האירוע המרכזי בתקופת כהונתה של הכנסת השישית, שבו עסקה בהרחבה, היה מלחמת ששת-הימים - תקופת ההמתנה שקדמה לה, מהלכה, תוצאותיה והוויכוח הפנימי שהחל בישראל סביב החלטת מועצת הביטחון 242 על עתיד "השטחים המוחזקים על-ידי צה"ל". מייד עם שוך הקרבות הכריז ראש הממשלה, לוי אשכול, על איחוד ירושלים, והכנסת הוסיפה לפקודת סדרי השלטון והמשפט את סעיף 11ב בדבר החלת המשפט, השיפוט והמינהל על שטחים בתחומה של ארץ-ישראל. המלחמה ותוצאותיה גרמו לישראל קשיים בזירה הבין-לאומית. עם פריצת המלחמה הטילה צרפת, ספקית הנשק העיקרית של ישראל, אמברגו צבאי עליה, וכך לא השאירה למדינה ברירה אלא להסתמך באופן כמעט מוחלט על ארצות-הברית. זמן קצר לאחר תום הקרבות ניתקו כל מדינות הגוש במזרחי, פרט לרומניה, את היחסים הדיפלומטיים שלהן עם ישראל.
בכניסה לעיר העתיקה: הרמטכ"ל רבין, שר הביטחון דיין, ואלוף פיקוד מרכז נרקיס, 7.6.1967	תמונתו המפורסמת של דוד רובינגר, 7.6.1967
בעקבות הקמתו של אש"ף במהדורה מחודשת, בשנת 1968, החל גל של חטיפות מטוסים והתקפות עליהם. מטוס "אל על" נחטף לראשונה לאלג'יריה באוקטובר 1968. הכנסת השישית היתה הראשונה שבה הסתמנה התגבשותם של שני גושים פוליטיים מרכזיים בישראל: גח"ל, שכלל את חרות והמפלגה הליברלית, והמערך, שבמהדורתו הראשונה כלל אתבישראל סביב מפא"י ואחדות העבודה, ולאחר מכן את מפלגת העבודה (שכללה את מפא"י, אחדות העבודה ורפ"י) ומפ"ם. ערב מלחמת ששת הימים הוקמה ממשלת האחדות הראשונה בישראל בהשתתפות גח"ל. הכנסת השישית היתה גם הראשונה שאליה נבחרה סיעה קטנה חדשה, שתפקדה במוצהר כמפלגת מחאה רדיקלית - "העולם הזה - כוח חדש".
מלחמת ששת הימים: שריון ישראלי בגזרה המרכזית בסיני, 7.6.1967
בשנה וחצי שקדמה למלחמה עסקה הכנסת רבות במיתון שפקד את המשק הישראלי, וב-1966 ביטלה סופית את הממשל הצבאי שהאוכלוסייה הערבית של המדינה היתה נתונה לו. סיעות גח"ל והעולם הזה-כוח חדש דרשו את הפעלתו של ביטוח בריאות ממלכתי, והמפלגות הדתיות העלו לראשונה את נושא השתלת האיברים. נושא העלמותם של ילדי תימן עלה לראשונה לדיון ציבורי, והוקמה ועדת חקירה ראשונה לבירור העניין. גם בעיית ה"כלנתריזם" בשלטון המקומי עלתה לדיון. ב-1966 הופעלו לראשונה שידורי טלוויזיה בישראל במסגרת כללית וחינוכית.
חוקים חשובים שנחקקו (למעט חוקי תקציב ומיסוי): חוק יסוד: הממשלה (13.8.68); חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967; חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967; חוק שירות עבודה בשעת-חירום, התשכ"ז-1967; חוק שמירה על המקומות הקדושים, התשכ"ז-1967; חוק הבוררות, התשכ"ח-1968; חוק משכן הכנסת, התשכ"ח-1968; חוק המתנה, התשכ"ח-1968; חוק לניירות ערך, התשכ"ח-1968; חוק רישום עסקים, התשכ"ח-1968; חוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968; חוק הבחירות לכנסת, התשכ"ט-1969; חוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969; חוק עידוד התעשייה (מסים), התשכ"ט-1969; חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969; חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969.