היסטוריה של הכנסת
 

מבוא להיסטוריה של הכנסת


חברים באספת הנבחרים הרביעית, 12.9.1944.
  הכנסת היא בית הנבחרים של מדינת ישראל. היא מורכבת מבית אחד, וחברים בה 120 נבחרי ציבור מרשימות שונות, הנבחרים בבחירות כלליות, ארציות-יחסיות לפחות אחת לארבע שנים (ר' שיטת הבחירות).

מקור השם "כנסת" הוא בכנסת הגדולה, אשר התכנסה בירושלים לאחר שיבת היהודים לארץ-ישראל מגלות בבל, במאה החמישית לפני הספירה. מספר חברי הכנסת נקבע אף הוא על-פי מספר חברי הכנסת הגדולה. מסורות הכנסת ודרכי פעולתה הושפעו גם מהקונגרס הציוני, שהתכנס לראשונה בבאזל בשנת 1897, מניסיון אספת הנבחרים בתקופת המנדט הבריטי בארץ-ישראל, ובמדה מסוימת גם מהנהלים והמנהגים של הפרלמנט הבריטי - "אם הפרלמנטים".  

הכרזת העצמאות: דוד בן-גוריון קורא את מגילת העצמאות של מדינת ישראל, 14.5.1948

ב-18 באפריל 1948, לקראת הכרזת המדינה, הוקמה מועצת העם. זו הפכה ב-14 במאי למועצת המדינה הזמנית , שתפקדה כבית המחוקקים של המדינה עד לקיום הבחירות לאספה המכוננת.

עד סוף 1949 התקיימו ישיבות מועצת המדינה הזמנית והכנסת הראשונה במוזיאון תל-אביב, בבניין קולנוע "קסם" ובמלון "סן-רימו". ב-26 בדצמבר 1949 - ו' בטבת התש"י, העתיקה הכנסת את מושבה לבית פרומין, שברחוב המלך ג'ורג' בירושלים. הכנסת עברה למושבה הקבוע בגבעת-רם ב-31 באוגוסט, 1966 - ט"ו באלול התשכ"ו.


© כל הזכויות שמורות, 2006, מדינת ישראל
נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: feedback@knesset.gov.il