העבודות של מטלון שייכות לסדרה 'התחום', שמטלון מגדירהּ "ניסיון מתמשך לשרטט את המורכבות של המקום הזה באמצעות הקווים החיצוניים שמקיפים את החוויה של היות בתוכו".

מטלון מצלם את סמל המדינה ועליו יושבים נערה ונער חברי תנועת נוער. הוא משתמש ברכיבים הבסיסיים הנחוצים לבניית דימוי מעין-איקוני, אידיאלי, של זהות לאומית. עם זאת, העבודה של מטלון טעונה במורכבות של מרחב הקיום הישראלי: הנער והנערה היושבים על סמל המדינה אינם מביטים במבט הרואי נצחי לעבר אופק מובטח, כמקובל בדימויים המבקשים לבטא רעיון נשגב; מבטם נתון לדבר מה קונקרטי, "על פני האדמה", שאיננו עדים לו.

הישיבה על הסמל בנקודת אחיזה שמשדרת חוסר יציבות והיותו מבנה ארעי שיפורק בתוך זמן קצר, אלה מגבירים את תחושת המתח בין סמל נצחי לקיום בר-חלוף, ויוצרים תחושה אמביוולנטית כלפי יופיו של התצלום ותמימותו המכזיבה.