העקרונות המובאים להלן מבליטים את הנושאים המרכזיים אשר חזית תפעל בהם:
 
שינוי שיטת הממשל: בשיטת ממשל הנוכחית, קואליציות רב-מפלגתיות אינן יציבות, אינן מתפקדות ביעילות, ונגועות בשחיתות. כאשר חברי הכנסת מכהנים גם כחברי הממשלה, הם אינם ממלאים את תפקידם כמבקרים של פעולות הממשלה, ואינם מתפקדים כמחוקקים. ח"כים נאמנים יותר לכוחות התוך מפלגתיים ולא לבוחר. כדי לתקן את שיטת הממשל, דרושים מספר שינויים בו-זמנית. כדי לחזק את הקשר בין הח"כים לבין האזרחים, במקום רשימות ארציות מפלגתיות יש לבחור בח"כ בבחירות אזוריות. כדי ליצור ממשלה יציבה, יש לשנות שיטת ממשל לשיטה נשיאותית עם הפרדת הממשלה מהכנסת, ויש למנות שרים אנשי מקצועי כדי לצמצם את ההשפעות השליליות הנובעות משיקולים פוליטיים. ח"כים צריכים לבקר ולהשפיע על מדיניות הממשלה דרך פעילותם בכנסת.

 
מערכת המשפט: חלקים נרחבים בעם אבדו את אמונם בבית המשפט העליון (בימ"ע) עקב החלטותיו האנטי-יהודיות. בימ"ע חורג מסמכותו לפרש חוקים, וב"אקטיביזם שיפוטי" נוטל לידיו סמכויות של הגוף המחוקק ושל הממשלה. בכך, הממשל בישראל פועל כ"אוליגרכיה" (שלטון של מעטים) הנשלט בעקיפין על ידי בימ"ע. שופטי בימ"ע מתמנים על ידי ועדה של תשעה חברים שבראשה עומד השופט העליון. הוועדה כוללת שני שופטים נוספים, שני חברי לשכת עורכי דין, וארבעה ח"כים. בכך, הכוח למינוי שופטים נמצא לגמרי בידי האליטה משפטית. יש להעביר את הסמכות להציע שופטים לנשיא ולהשאיר את אישור המועמדים בידי כנסת, ללא מעורבות שופטים כדי להפסיק שיטה של "חבר מביא חבר".

בעיה דמוגרפית: אחוז היהודים בארץ יורד כתוצאה של ריבוי טבעי והגירת לא יהודים לארץ. פתרונות השמאל לויתורים ונסיגות, מעודדות את תורת השלבים לחיסול מדינת ישראל. תוכניות כגון 'יהוד הגליל' או "יד תקיפה צבאית", אינן נותנות מענה כלשהו לאיום זה. אתגר עידוד ההגירה של האוכלוסייה העוינת באמצעות תמריצים, יעמוד בראש סדר העדיפות של חזית. כמו כן, לפי חוק- יסוד הכנסת, אדם או רשימה השולל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית לא יוכל להיות מועמד לכנסת. חוסר ישום של חוק זה בידי בית משפט עליון, מאפשר כניסתם לכנסת של מפלגות המיצגות את האויב. חזית תפעל לאכיפה מלאה של החוק הזה.

ביטחון: מדיניות הביטחון של ישראל מבוססת על הרתעה כדי למנוע מלחמה, אך צה"ל ממשיך לאבד את כוח הרתעתו מול חוליות טרור שמשגרות טילים, ומכינות פיגועי טרור בכל רחבי ישראל. צה"ל חייב לשנות מדיניותו לאפס סובלנות לפגיעה ביהודים. יש לבטל את הסכמי אוסלו. חזית שוללת אוטונומיה לאויב, המהווה קרש קפיצה להקמת מדינת אויב תחת מדינת ישראל. ללא אמונה בשייכות ארץ ישראל לעם ישראל והמוכנות להלחם על זה לא ניתן לשמור על המולדת. לכן, חינוך לערכי יסוד שצוינו לעיל, חייב להיות חלק מרכזי במערכת החינוך ובצה"ל.

חינוך: לצד הביטחון, החינוך בישראל הוא הנושא החשוב ביותר שיקבע את עתידנו בארץ ישראל. כרגע, למרות שליטתן של מפלגות הימין - חינוך בכלל וחינוך לערכים יהודיים בפרט, הולך ונעלם ממערכת החינוך הממלכתי. מערכת זו מצמיחה דורות של תלמידים חסרי מושגי יסוד במסורת ובערכים יהודיים ונטולי גאווה לאומית. על כן, דרושה רפורמה בחינוך על כל רמותיו, הן מבחינת התכנים והן מהבחינה הארגונית. בצד חינוך יהודי בסיסי, יש לחזק את הוראת מקצועות יסוד, במתמטיקה ומדעים מדויקים כדי להכין תלמידים מכל שכבות האוכלוסייה לעידן ההיי-טק. יש להרחיב את מערכת ההשכלה גבוהה, עם רגישות ותמריצים לאוכלוסיות חלשות. יש להפסיק את האפליה נגד מערכות חינוך דתיות ולפעול לשוויון המימון הממלכתי. יש לתת את הדעת על הנעשה במוסדות החינוך הערבי, ולמנוע הסתה במסווה של חינוך דתי.

כלכלה: כלכלה חופשית היא תנאי הכרחי לשגשוג מתמשך ולמיצוי יוזמה, חריצות וכישורים של עם ישראל. חזית תומכת בעידוד הצמיחה באמצעות הורדת המיסים הישירים והעקיפים; הגבלת מעורבות הממשלה בכלכלה, למעט מניעת מונופולים ותמיכה באלה שאינם מסוגלים לעזור לעצמם. ככלל, הממשלה תעסוק רק בתחומים שהמגזר העסקי, מעצם טבעו, אינו יכול לעסוק בהם. עלויות הביטוח הלאומי במגזר הערבי מסתכמות במיליארדי ש"ח בכל שנה. זוהי העדפה מפלה לרעת הציבור היהודי משלם המיסים ולטובת הציבור הערבי שאיננו ממלא את חובותיו האזרחיות, כמו שירות צבאי או תשלום מיסים מלא ומסודר. ביטוח לאומי לציבור זה מעודד אבטלה, ומעודד את המאזן הדמוגרפי השלילי.

התיישבות: ריכוז האוכלוסייה ברצועה צרה בין "חדרה לגדרה" הינו תופעה שלילית המסכנת את הביטחון, את איכות החיים ואיכות הסביבה. חזית תומכת בהרחבת ההתישבות היהודית בגולן, בגליל, בשומרון, ביהודה, בנגב ובבקעת הירדן; חיזוק המגזר החקלאי; החלת ריבונות ישראלית על כל האזורים ששוחררו במלחמת ששת הימים, ותמיכה באזורי הפריפריה באמצעות פיתוח תשתיות תחבורה, לרבות רכבות מהירות שיקרבו את האזורים הרחוקים: מהגליל בצפון ועד הנגב בדרום, ובקעת הירדן במזרח.

חברה ורווחה: העוני והאבטלה הנם שתיים מן הבעיות היותר דחופות. הממשלה היוצאת הקצתה משאבים אדירים להחרבת ישובים בגוש קטיף ולבניית גדר ההפרדה בעלות כוללת של למעלה מ-‎15 מיליארדי ש"ח! במקום זאת, יש להפנות משאבים לעידוד ופיתוח עסקים באזורי פריפריה; מלגות לסטודנטים; עידוד מחקר ופיתוח בסיסי ויישומי במגזר היצרני; הגדלת קצבאות לאוכלוסיות מוגבלות ולגיל הזהב.

עלייה וקליטה: מדינת ישראל נבנתה על-ידי עולים שבאו מכל רחבי תבל. אך עם עליית רמת החיים בארץ, מדינת ישראל הפכה לאבן שואבת לאוכלוסיות לא יהודיות שנכנסו לארץ בניצול חוק השבות. יש לשנות את חוק השבות כדי למנוע הגירתם של לא-יהודים לארץ. יש לפעול לעידוד עליית יהודים מכל התפוצות, ולהחזרת תושבים שירדו מן הארץ.

תקשורת: סגירת ערוץ ‎7 וערוצי קודש מנעו חופש ביטוי מאוכלוסיות נרחבות. יש לבטל את המונופול של רשות השידור ואת אגרות הטלוויזיה ורדיו, ולהפסיק את המימון לגלי צה"ל. יש לפתוח את שוק התקשורת לתחרות חופשית בכל הארץ.

יהונתן פולרד: המשך כליאתו של יונתן פולרד בארה"ב הינה בושה לעמנו. הממשלה צריכה לפעול באופן נחרץ לשחרורו ועליתו ארצה.

אחווה בתוך עמנו: חזית תפעל לעידוד השלום והאחווה בין המגזרים השונים בתוך עם ישראל, ולחידוש הגאווה היהודית להמשך תנופת עמנו בארצנו, ובחיזוק מסורת עמנו.