הרשימות המתמודדות - מצעים


מבוא
מתוך הכרה במקומו, בחשיבותו ובייעודו של העם היהודי בעולם ומתוך הכרה בערכיו, בתורתו , במורשתו ובמרכזיותה של ארץ ישראל בהגשמת ערכים אלו, שואפת הרשימה לממש את חזון השיבה של העם היהודי לארץ-ישראל,להגשים את מטרות הציונות ולבסס את המדינה הריבונית שהקים העם היהודי השב לארצו.

כדבריו של רחבעם זאבי (גנדי) הי"ד, איחוד המפלגות; "ישראל ביתנו" , "מולדת" ו"תקומה" ברשימה אחת לכנסת, מייצג- בעיקר- את שלושת עקרונות הציונות: שמירה על ערכי העם היהודי והמולדת, עלייה והתיישבות. היום יותר מתמיד ישראל זקוקה להתלכדות סביב אותם ערכי יסוד שהקימו את המדינה היהודית בישראל.

רשימת ה"איחוד הלאומי", קבעה לה כמטרה פוליטית, להפוך לכוח שלטוני תוך צירוף מפלגות וגופים המייצגים את מכלול הפסיפס הקיים במדינת ישראל והדוגלים באותם ערכים של המחנה הלאומי.

במדיניות החוץ והביטחון, מדינת ישראל תחזיר לידיה את כוח ההרתעה שלה, תוך נקיטת יד קשה ושפה ברורה ומאוחדת מול אויבינו. ומאידך, תפעל לקרב את בני בריתנו. במדיניות פנים אנו זקוקים להתחדשות, לשינוי תפיסה ולמנהיגות אמיצה בתחומים רבים; בחינוך, בבריאות, בדיור, בכלכלה, ברווחת הפרט ובמערכת השלטון. אך בעיקר לתת מענה לפערים החברתיים הקיימים בתחום החינוך.

בטחון והסדר מדיני

יש להגיע להכרעה צבאית מיידית ומוחלטת ולא להניח למלחמת ההתשה להימשך. מלחמת ההתשה הפלסטינית מחלישה את ישראל בתודעת אזרחיה, הורסת את כלכלתה ומתסיסה את ערביי ישראל. לא יהיה פתרון מדיני העונה על צרכי הביטחון של מדינת ישראל ללא הכרעה צבאית.
ממשלת ישראל חייבת להיצמד לעקרונות הבאים:
לא תקום ישות מדינית נוספת בין הירדן לים. הניסיון המר של תוצאות הסכמי אוסלו הוכיח שכל ישות פלסטינית עצמאית יכולה להפוך במהרה לאיום אסטרטגי על מדינת ישראל ולסיכון חיי אזרחיה, הקמת מדינה פלסטינית בין הירדן לים תהווה סכנה לעצם קיומה של מדינת ישראל.

הסכמי אוסלו מנוגדים באופן מהותי ובסיסי לזכותו של העם היהודי לקיום בטוח ועצמאי בארצו. הם הופרו באופן שיטתי ע"י הפלשתינים וממילא אינם קיימים ומשוללי כל תוקף.
הממשלה לא תכיר ברשות הפלסטינית ותפעל לפירוקה, תוך חיסול תשתית הטרור והארגונים על מנהיגיהם.
ממשלת ישראל לא תעביר כספים לרשות הפלסטינית. את כספי הרשות יש להחרים וליעד לצורכי פיצוי על הנזקים שנגרמו לענפי המשק ולאזורים שנפגעו בארץ ממתקפת הטרור הפלסטינית. ממשלת ישראל תתבע את החרמת כספי הרשות הפלסטינית, הארגונים הפלסטינים המעורבים בטרור וחשבונותיו האישיים של עראפאת ושל אנשיו.
ה"איחוד הלאומי" תחתור לשלום אמת המבוסס על הסכמה בין הצדדים. כשלב ראשון בהסכם שלום יש לפתור את בעיית הפליטים הפלסטינים הנמקים זה ‎55 שנים במחנות הפליטים, מהווים את תשתית הטרור ודורשים את זכות השיבה ליפו, חיפה, צפת ואשקלון. הפתרון המוצע הוא טרנספר בהסכמה (חילופי אוכלוסין): יישוב פליטי מלחמת העצמאות במדינות ערב במקומם של הפליטים היהודים שיצאו ממדינות אלה ונקלטו בישראל.
רשימת ה"איחוד הלאומי" תפעל ליישום התוכנית של הגירה מרצון של ערביי יש"ע מארץ ישראל, באמצעות מתן תמריצים לעידוד ההגירה.
על אלו שאינם נמנים על תושבי מחנות הפליטים תוחל תכנית קנטונים, בהתאם למבנה הגיאוגרפי בשטח, על בסיס הנהגה מקומית אותנטית ולא "מנהיגות" מיובאת מתוניס וזאת תחת ריבונות ושליטה ביטחונית ישראלית כוללת ומלאה.
כל גורם עוין שיפעיל טרור או יסייע לטרור נגד מדינת ישראל ואזרחיה, יגורש לאלתר מתחומי ארץ-ישראל, תהא דתו ואזרחותו אשר תהא .
היציאה החד- צדדית של צה"ל מדרום לבנון הפכה את כל המובלעת למוצב קדמי של ה"אייטולות" מטהרן. וזאת תוך הצבת טילים אירניים, הטיית מקורות המים של ישראל- בניגוד להסכמות שגובשו מאז קום המדינה- והפיכתו של חיזבאללה למרכז טרור המגבה גם את ארגוני הטרור הפלסטיניים. ממשלת ישראל חייבת לתת עדיפות מיידית להסרת האיום מגבול הצפון.

מדיניות חוץ

יעדיה העיקריים של מדיניות החוץ צריכים להתמקד בשמירה על ריבונותה של ישראל, תוך כדי השאיפה לשלום עם מדינות ערב על-פי בסיס העיקרון של "שלום תמורת שלום",

ממשלת ישראל תפעל להעמקת הקשר ושיתוף הפעולה עם הקהילות היהודיות בתפוצות.

יש לשמור על יחסי ידידות מיוחדים עם ארה"ב, אך מבלי לוותר על האינטרסים של הביטחון הלאומי ועל חופש הפעולה המדיני והעצמאות הפוליטית המלאה. בה בעת, יש לפעול להקטנת תלותנו בסיוע הכספי מארה"ב, עד לביטולו המלא.

יחסי החוץ של מדינת ישראל אינם יכולים להיות רק מול ארצות הברית. יש לפעול לחיזוק קשריה של ישראל עם הקהילה האירופית ולקידום האינטרסים המדיניים והכלכליים של ישראל במדינות אירופה, מערב ומזרח כאחד.

ישראל תפעל להרחבת מעגל המדינות התומכות בה, המתייצבות לצידה והמשתפות איתה פעולה , ובראש ובראשונה - רוסיה, מדינות בריה"מ לשעבר ומדינות מזרח אירופה.

ממשלת ישראל צריכה לחזק את קשריה עם המדינות והתנועות שעומדות גם הן תחת האיום של הטרור האיסלמי. כגון, ארגונים נוצריים פרו- ישראלים , הודו, תורכיה ומדינות האיסלם המתון שאינן ערביות.

אנו נאבק על הוקעת החרם הערבי ונתבע את גינויו בזירה הבינלאומית, כולל הטלת סנקציות נגד מדינות ותאגידים המקיימים אותו, או הנכנעים לו.

הסברה

ממשלת ישראל חייבת לנהל מלחמת הסברה גלובלית נגד הטרור האיסלמי, תוך חשיפת הפרצוף האמיתי של השליטים הפלסטינים, ולקרוא להפסקת כל תמיכה בינלאומית, כלכלית ופוליטית גם יחד, ברשות הפלסטינית.

מדינת ישראל חייבת להקים מערך הסברה מקצועי ומקיף, שיבטיח קו הסברה אחיד לכל משרדי הממשלה ולצה"ל ויתואם גם עם הארגונים היהודיים והפרו- ישראליים בעולם. המאמץ ההסברתי יתמקד גם בדעת הקהל בקרב האוכלוסייה הערבית ביש"ע ובמדינות השכנות.

ירושלים

ירושלים המאוחדת היא בירתו הנצחית של העם היהודי במדינת ישראל. זו אינה הצהרה כי אם קביעת עובדה. אנו דורשים:

א. רצף התיישבותי בכל חלקי ירושלים, כדי להבטיח את אחדות העיר.

ב. העברה לירושלים של כל משרדי הממשלה,המוסדות והארגונים הציבוריים והתרת הקמתן של נציגויות זרות רק בירושלים. נדרוש מהממשל האמריקאי ליישם את החלטת הקונגרס להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים.

ג. הבטחת הגישה החופשית לכל אדם למקומות הקדושים , ובמיוחד הבטחת זכותו של כל יהודי לעלות לתפילה בהר הבית.

ד. הפסקת הבנייה הבלתי חוקית של ערביי יו"ש במזרח ירושלים וביישובי הלוויין של ירושלים.

דת ומדינה

שמירת צביונה היהודי והציוני של המדינה

מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי.

לא יתאפשר למפלגה להתמודד בבחירות לכנסת, אם לא תקבע במצעה שישראל היא מדינתו של העם היהודי.

יש לוודא שיישמר הצביון היהודי במדינה, המתבסס על ערכי מורשת ישראל, תוך העמקת לימודי מורשת העם היהודי ודברי ימיו. בה בעת עומדת הרשימה על כך שהדת תופרד מהפוליטיקה המפלגתית. לא תהיה למפלגה כלשהי פטרונות פוליטית על ערכי הדת וחוקיה וכל חקיקה בנושאי דת תעשה ללא כפייה של מגזר אחד על משנהו, אלא תוך הסכמה רחבה ככל האפשר.


חובת השירות הצבאי או הלאומי

הרשימה רואה בשירות בצה"ל או בשירות הלאומי, צורך חיוני לקיום המדינה ומאמינה כי לימודי התורה נחוצים
לשמירת מורשתו של עם ישראל. עם זאת, אין להסכים לחלוקה לא שוויונית בין אזרחי המדינה בחובת השירות הצבאי או השירות הלאומי.

הרשימה תעודד מסגרות המשלבות שירות ביטחון עם לימוד תורה, כדוגמת ישיבות ההסדר והנח"ל החרדי.
ממשל ומשטר

המשטר והממשל במדינת ישראל, מבוססים כיום על טלאים והסדרים מעורבים, אשר מנוגדים לעקרון הפרדת הרשויות. כך, רשות שלובה ברשות, מתערבת בתחומים לא לה ומשותקת מהתערבות של רשויות אחרות בתחומה. יש לחזור להפרדת רשויות אמיתית, בין הרשות המחוקקת (הכנסת), הרשות המבצעת (הממשלה) והרשות השופטת תוך שמירה מוחלטת על עצמאותן.

חוקה

מדינת ישראל מתגלגלת מיום ליום ומשנה לשנה, על בסיס הסדרים זמניים ו"סטאטוס קוו". כתוצאה מכך נוצרים סדקים בחברה הישראלית וכל סקטור "מושך לכיוון שלו" כדי להשפיע על הסטאטוס קוו השביר. רק קביעת מהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית בחוקה, שתסדיר את זכויות וחובות היסוד האזרחיות - תשים סוף לטלטלה החברתית ותלכד את החברה הישראלית סביב הציר הערכי המשותף לכלל בניה.

בית משפט לחוקה

אין זה מתפקידה של מערכת המשפט להכריע בעניינים פוליטיים או כאלה השנויים במחלוקת ציבורית. בית המשפט העליון התערב, ובמיוחד בשנים האחרונות, בסוגיות שהן יותר ערכיות ופוליטיות ממשפטיות צרופות. הדבר גרם נזק הן למערכת המשפט והן לעניין עצמו. למערכת המשפט נגרם נזק בכך שהיא נתפסת, לכל הפחות, כבעלת סדר יום פוליטי משלה (ולפיכך אינה מאוזנת).
לכן, ה"איחוד הלאומי" יפעל להקמת בית משפט לחוקה שיהיה הסמכות היחידה והבלעדית בעניינים הנוגעים לחוקה.

משטר נשיאותי

מצע זה נכתב בעיצומה של מערכת הבחירות השלישית בתוך ארבע שנים. אי-היציבות הפוליטית אינה גזירה משמיים, אלא, נובעת משיטת הממשל. תלותו של ראש הממשלה בקואליציה פרלמנטרית, המבוססת על מספר מפלגות, מחלישה אותו ומערערת את יציבות ממשלתו. הפתרון היחיד למצב קשה זה הוא שחרור הממשלה מכבלי הפוליטיקה: ראש הממשלה ייבחר באופן ישיר על ידי העם ולא יועבר מתפקידו אלא על ידי העם. חברי הממשלה יהיו בעלי ידע מקצועי בתחום המשרד שעליו הם ממונים. הרכב הממשלה ואופן איושה יוגדרו בחוק כדי למנוע מצב שבו "יחולקו" תיקים ומשרדים לאישים, שלא משיקולים מקצועיים.

חברי הכנסת לא יוכלו לכהן בתפקידי שר וסגן שר.

כך, הפעילות הפוליטית המקצועית תימצא ותתרכז בכנסת ותעסוק בחקיקה ובפיקוח הפרלמנטרי על הממשלה.
המטרה היא להפוך את הממשלה מפוליטית לטכנוקרטית.

הרשות השופטת

הרשות השופטת מופקדת על הכרעה בסכסוכים בין האזרחים ובינם לבין רשויות המדינה. רשימת ה"איחוד הלאומי" תפעל להגדרת סמכויות בית המשפט בחוק.

אנו נפעל על מנת לייעל את המערכת, להרחיב את הסיוע המשפטי למעוטי היכולת, לצמצם את התורים בבתי המשפט ולשפר את השירות שמערכת זו נותנת לבאים בשעריה. נפעל לשינוי שיטת מינוי השופטים בארץ. בשום מדינה מתוקנת אין שיטה בה שופטים בוחרים שופטים, מה גם שאלו מתמנים עד לגיל הפרישה. הועדה למינוי שופטים תחויב בכתיבת פרוטוקולים, דבר שלא קיים עתה.

יש להפעיל מדיניות כוללת ופיקוח ציבורי על כל רשויות החוק והאכיפה כגון משטרת ישראל, בתי הדין ופרקליטות המדינה.

עלייה, קליטה ויהדות התפוצות

תמצית הציונות היא בתנופת העלייה החיונית לקיומה ולביסוסה של המדינה .
לכן, יש לעודד את העלייה ולהקל על קליטתם של העולים בארץ. יהדות התפוצות צריכה להיות שותפה פעילה בעידוד העלייה, בשיפור הקליטה בתחום הדיור, התעסוקה והחינוך ובפעולות למניעת ירידה מישראל.

מדינת ישראל היא לב לבו של העם היהודי, ויש בינה לבין יהודי התפוצות שותפות גורל ואחריות הדדית. על מדינת ישראל לשמור על המחויבות ההדדית ולחזקה באמצעות הגברת החינוך היהודי בתפוצות וחיזוק הקשרים עם הקהילות היהודיות.

עליית היהודים ארצה מאפשרת למדינת ישראל לשפר את מערכותיה, להעשיר את תרבותה , לגוון את כלכלתה ולפתוח אופקים חדשים במדע, בטכנולוגיה , בחינוך ובספורט. לכן, הממשלה צריכה למצות את הפוטנציאל הטמון בעלייה ארצה, בכלל, ובעליה הגדולה מבריה"מ לשעבר, בפרט.

יש להבטיח את המשך התוכניות המיוחדות של הממשלה והסוכנות היהודית בתחום עידוד העלייה מצרפת, ארגנטינה ודרום אפריקה ושל הפרויקט הרב- שנתי ולקידומם בארץ של בני קהילת יוצאי אתיופיה. יוצאי המדינות האמורות ישולבו בתפקידים מרכזיים בביצוע הפרויקטים והתוכניות הללו.

על מנת לשמור על האופי היהודי של המדינה, צריכים להשקיע מאמצים נוספים בחינוך יהודי- רוחני של המועמדים לעלייה, ולהקים ואף להרחיב את מסגרות הגיור בתפוצות עבור אלו שאינם יהודים והם זכאי עלייה לפי חוק השבות.

על מנת לשפר את מצבם החברתי- כלכלי של העולים בארץ, ולחזק בכך נכונות אצל יהודי התפוצות להצטרף אלינו, חייבת ממשלת ישראל:

א. להטיל על חברות השיכון הציבוריות, בשיתוף השוק הפרטי, לפתור- תוך שלוש שנים- את
מצוקת הדיור של עולי שנות ה - ‎90 בעלי מעמד כלכלי נמוך. במיוחד של המבוגרים,
המשפחות החד- הוריות והנכים, על ידי יצירת מלאי דירות להשכרה, לתקופה של ‎5-10
שנים.

ב. לייעל מערכות ההכשרה וההסבה המקצועית, לממן ולארגן הקניית רשיון מעשי ראשוני לבוגרי הקורסים להכשרה. יש להרחיב ולתגבר את הפרויקטים הניסיוניים של שילוב מומחים עולים, בתחומים בהם יש ליוצאי בריה"מ ומדינות המערב ניסיון וידע ייחודיים (במערכת הביטחון, בחינוך מתמטי ומדעי, בטכנולוגיה וכדומה) .

ג. להגדיל את הסיוע ליצירת מקומות עבודה, על ידי העולים עצמם, באמצעות עידוד יזמות עסקית, סיוע לעסקים קטנים ובינוניים ומתן גיבוי מיוחד לשמירה ולפיתוח של קשריהם הכלכליים בחו"ל, למען הגדלת סחר החוץ והייצור הישראלי.

ד. פגמים בלימוד ובידיעת השפה העברית מהווים את אחד המחסומים המרכזיים להשתלבותם של העולים בחברה, בתרבות הישראלית ובשוק העבודה. אי לכך, צריכה הממשלה להקצות משאבים נוספים להשלמת לימודי עברית של העולים הותיקים ולשפר את רמת הלימודים אצל העולים החדשים. יש צורך ברפורמה מהותית בשיטות לימוד השפה העברית באולפנים, שכמעט ולא השתנו מאז קום המדינה.

ה. במקביל לתגבור לימודי השפה העברית, יש להמשיך ולתמוך בכלי התקשורת ובפעילות התרבותית הנעשית בשפות- ועל פי המסורת- של קהילות העולים השונות, כחלק אינטגרלי של עולם התקשורת והתרבות הישראלי. בין היתר, חייבים משרדי הממשלה לבצע את החלטתם מ- ‎1994, לפיה כל פרסום מטעמם חייב להופיע גם בשפה הרוסית. ביחידות לטיפול בפניות הציבור ובדלפקי קבלת הקהל של הרשויות הממשלתיות (לרבות בתי המשפט והמשטרה), הרשויות המקומיות ושל תאגידים ציבוריים גדולים,חייבים להבטיח טיפול ושירות בשפה הרוסית ובשפות נוספות, בהתאם להרכב האוכלוסייה המקומית.

ו. לשלב שילוב מואץ של אנשי מקצוע מקרב העולים בתחומי: האקדמיה, הרפואה, הטכנולוגיה ועוד. זאת בתפקידי מפתח ובתפקידים ניהוליים.

ז. לייצג את האינטרסים של העולים ולהעלות את תביעותיהם הסוציאליות, (זכויות הפנסיה והפיצויים לנפגעי האסון בצ'רנוביל וכו') אל מול השלטונות של ארצות המוצא.

ח. להרחיב את מסגרת הפרוייקטים לשילוב מדענים עולים במו"פ, במחקר האקדמי ובהוראה (תכניות גלעדי קמ"ע). הממשלה תבטיח את תקציבי הפרוייקטים ותפעל להשוואת תנאים מלאה בין המדען העולה לבין עמיתו הותיק.

ט. הפגיעה המתמשכת בזכויות האזרחיות של העולים חייבת להיפסק. יש להסדיר בחוק ובנוהל ברור, ופתוח לביקורת ציבורית, את הנושאים הבאים: הקריטריונים לקבלת החלטות הנוגעות למתן תשובות לאזרחות ישראלית, איחוד משפחות והענקת אישורי כניסה לביקור בישראל.

התיישבות

הנגב,יש"ע ,הגליל, רמת הגולן, עיירות הפיתוח והחקלאות

ההתיישבות היא ביטוי של ההגשמה הציונית. היא מבטיחה את אחיזתנו בארץ, תורמת
לפיזור האוכלוסייה ומגשימה את המהפכה החברתית של העם היהודי, הקושרת אותו
לאדמת המולדת והופכת אותו ליצרני ולעובד. "האיחוד הלאומי" רואה ביישוב הארץ חשיבות ביטחונית, כלכלית וחברתית, ותדרוש את הקמתה של ועדת השרים להתיישבות לשם הקמתם והרחבתם של ישובים בחבלי הארץ שאינם מיושבים.

הנגב

הנגב מהווה מחצית משטחה של ישראל ועתודת קרקע לפיתוח המדינה. יש לחזק את הנגב, להעביר אליו תעשיות צבאיות וממשלתיות ולפתח בו תשתיות לתעשייה ולחקלאות, כדי לנצל את אוצרות הטבע בנגב כולל הפוטנציאל התיירותי שלו.

יש להפעיל יד קשה נגד גנבי הקרקעות והבנייה הבלתי חוקית בנגב, המסכנת את ביטחונה וכלכלתה של מדינת ישראל. מדינת ישראל לא תאפשר זלזול בחוקי המדינה ובנציגיה האוכפים אותם.

יש"ע

אנו נדרוש כי החוק, המשפט והניהול הישראליים, יחולו- בשלב ראשון- על היישובים הישראליים בשטחי תכנית המתאר שלהם, ויועברו מאחריות משרד הביטחון לרשות המקומית.

הגולן

מדינת ישראל לא תנהל שום מו"מ על מסירת רמת הגולן, או חלק ממנה.

יש לחזק את רמת הגולן ולפתחה. רשויות המדינה תפעלנה לחיזוק מעמדם ולשיפור מצבם התעסוקתי של האזרחים הדרוזים החיים ברמת הגולן. במקביל תפעלנה הרשויות ביד קשה נגד הפעילות הפרו- סורית ברמת הגולן. רק בעלי אזרחות ישראלית יוכלו להחזיק במשרה ציבורית או ממשלתית.

הגליל

הגליל הופך להיות "גליל הגויים", ולכן, יש ליישבו, לאפשר לצעירי המושבים לחזור לכפריהם,
לפתח את ההשכלה הגבוהה בגליל ולסלול ציר תנועה רב- מסלולי שיקל את הגישה אל מרכז הארץ. נפעל בנחרצות נגד הבנייה הבלתי חוקית בכל רחבי הארץ, בכלל, ובגליל בפרט.

עיירות הפיתוח

חיזוקן של עיירות הפיתוח היא משימה לאומית. ולכן יש לתת תנאים מועדפים לתושביהן ולחזק את מערכת החינוך ואת מערכות הכלכלה. זאת, כדי לשפר את איכות החיים בעיירות הפיתוח ולהגביר את האטרקטיביות שלהן למתיישבים חדשים ולצעירים וליוצאי עיירות הפיתוח.

חקלאות

הרשימה גורסת כי יש להשיב את העובדים היהודים למגזר החקלאי,לתכנן את החקלאות
מבחינת יעדים, אמצעי ייצור,מכסות מים ומכסות ייצור, להקפיד על שוויון בין כל המגזרים
החקלאיים, ולעמוד על זכותם של יהודים להתיישב בכל מקום בארץ-ישראל.

יש להשקיע בענף הזה גם במחקר ופיתוח, לשלב ב מגזר החקלאי, תיירות ותעשייה, להרחיב את היצוא החקלאי, לקלוט את בני ההתיישבות- עם שובם מהשירות הצבאי- ולקדם אזורים מרוחקים בגולן,בבקעת הירדן,בגליל ובנגב.
כלכלה

מדינת ישראל לא ידעה שלום, ואפילו לא שיחות שלום, ברוב שנות קיומה. למרות זאת הצליחה מדינת ישראל, נטולת משאבים טבעיים ותשתית כלכלית מפותחת, להגיע תוך זמן קצר למועדון המצומצם של הכלכלות המפותחות ביותר בעולם. זאת, על אף השתתפותה במספר מלחמות ובהיעדר מוחלט של שיתוף פעולה כלכלי עם שכנותיה הקרובות והרחוקות.

גם בתקופת המשבר הנוכחי ניתן לצאת מן המיתון הכלכלי, לצמצם את שיעור האבטלה במשק ולהחזיר את הביטחון הסוציאלי לאזרחים, באמצעות הכרעה צבאית ומדיניות כלכלית נכונה. המדיניות הכלכלית חייבת להתבסס, בראש ובראשונה, על צמצום דראסטי של המנגנון הממשלתי והציבורי, עידוד הפעילות העסקית של הגורמים הפרטיים והפרטה מואצת של החברות והתאגידים הממשלתיים.

המנוף המרכזי לחידוש הצמיחה הכלכלית וליציאה מן המיתון העמוק, חייב להתבסס על קידום פרוייקטים לאומיים בקנה מידה גדול, המסוגלים- גם בתקופה קשה זו- למשוך מימון פרטי בתנאים מועדפים, בהתאם להחלטות הממשלה.

ממשלת ישראל צריכה לתת עדיפות לעשרה עד חמישה עשר פרוייקטים בתחום האנרגיה, התחבורה, התקשורת, שיקום הסביבה, מיחזור פסולת, בניית איים מלאכותיים וכדומה. במקביל, יש לצמצם את דרך הייסורים הביורוקרטית והמשפטית לאישורם- ע"י קבלת חוק מיוחד לפרוייקטים לאומיים- ולהתקין תהליכים מזורזים לקבלת החלטות, תוך שמירה על איכות התכנון וההיבטים החברתיים והסביבתיים של העבודות המבוצעות.

יש לצאת לרפורמה יסודית גם בתהליכי התכנון הרגילים- אשר יוצרים "צוואר בקבוק" בדרך לאישורן של אין ספור תכניות פיתוח של שכונות מגורים, פרוייקטים בתחום התשתיות וכדומה- ע"י ביטול של שלבי אישור מיותרים וקביעת לוח זמנים מחייב לכל הליך הבדיקות ומתן האישורים.
יש להגדיל את סמכויות השלטון המקומי תוך הקטנת הריכוזיות וצמצום מספר המשרדים בממשל המרכזי, ובמקביל להגביר את הפיקוח על תקציבי הרשויות, לשמירת האיזון. הדבר יאפשר את הפחתת נטל המיסים העירוניים.

הפעלת מדיניות חלוקה מחודשת של חלק ניכר מקרקעות המדינה. בין השאר, העברה של קרקעות מתחום השיפוט של המועצות האזוריות לתחום השיפוט של עיירות הפיתוח, ובחינה מקצועית של אפשרויות לאיחוד רשויות מקומיות שכנות. הדבר יאפשר הפחתת נטל הארנונה.

מדינת ישראל חייבת להסדיר מחדש את נושא השביתות במשק ולחוקק חוק בוררות חובה, אשר יאסור שביתות כאמצעי לפתרון סכסוכי עבודה- בענפים שתפקודם חיוני למשק כולו, לביטחון המדינה או לחיי יום יום התקינים של אזרחים רבים.

הרשימה תומכת בפיתוחו של ענף התיירות, תוך ניצול התנאים האקלימיים והדגשתה של קדושת הארץ לעם היהודי ולבני דתות שונות. הפיתוח ייעשה באמצעות תכנון מפורט של מוקדי התיירות, הכשרת כוח אדם הולם, עידודה של תיירות פנים ותמיכה בענף התיירות הכפרי ובאתרים ארכיאולוגיים. רשימת "האיחוד הלאומי" מאמינה כי התיירות יכולה לשמש כלי להגברת האהבה למולדת ולהבנה הבינלאומית לצרכיה של מדינת ישראל.

חינוך תרבות וספורט

מדינת ישראל איננה משופעת באוצרות טבע. מבחינה דמוגרפית מהווה מדינת ישראל רק רסיס מכלל אוכלוסיית המזרח התיכון. כוחה הכלכלי והביטחוני של מדינת ישראל טמון במשאב האנושי. זה אינו מובן מאליו, ולא יוסיף ויתקיים, אם לא נשקיע את המשאבים הציבוריים בצורה מרוכזת ונחושה.

תקציבי החינוך במדינת ישראל הם מן הגבוהים בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה והמשק. אך הבעיות המבניות, כמו גם מדיניות בלתי נכונה, הביאו לירידה מתמדת באיכות, להתדרדרות מתמשכת בתנאי העבודה, השכר ובמעמדם המקצועי של המורים, ולהרחבת הפערים ברמת החינוך בין מרכז הארץ לפריפריה ובין שכבות האוכלוסייה השונות. רק ‎70 דקות נסיעה מפרידות בין אופקים לגבעתיים אך שיעור הזכאים לבגרות מקרב בני העיר אופקים הינו רק ‎31% לעומת ‎66% בגבעתיים.

אנו נפעל לשינוי המגמות הנ"ל ע"י צמצום המנגנונים הביורוקרטיים והקצאת משאבים לחיזוק מעמדם ולהעלאת הרמה המקצועית של המורים. דגש מיוחד יושם על עיירות הפיתוח ושכונות המצוקה, בהן יינתנו תמריצים מיוחדים כדי להביא את מיטב המורים.


אנו נפעל להעלאת רמת החינוך במתמטיקה ובמדעים המדויקים, תוך שילוב רחב יותר של מורים עולים בעלי השכלה גבוהה בתחומים הנ"ל, ותוך שימוש רחב יותר בניסיונם הפדגוגי, בחינוך הפורמאלי והבלתי-פורמאלי. במקביל יתבצע מאמץ מיוחד לשילוב, בהוראה בבתי הספר העל- יסודיים, של מפוטרי ההיי-טק, בעלי ידע בתחומי המתמטיקה והמחשבים.

החינוך הוא שיוצר את החיבור בין האדם לארצו ואת המחויבות החברתית ההדדית בין האדם לזולתו. אנו נפעל להנחלת תוכניות לימוד ונהלים, אשר ישימו דגש על טיפוח התרבות היהודית-ישראלית וחיזוק ערכי הציונות ואהבת המולדת, וזאת במקביל להקניית מושגי יסוד וערכים כלליים ואוניברסליים.

הממשלה צריכה להבטיח את לימודי המתמטיקה, המדעים והשפות הזרות, ברמה הנדרשת בשוק העבודה המודרני, בכל זרמי החינוך. לרבות בחינוך החרדי העצמאי.

יש להמשיך ולהרחיב את פרוייקט "מחשב לכל ילד" שמטרתו לסגור את הפער ה"דיגיטלי" בין נוער משכבות סוציו-אקונומיות חלשות לבין בני גילם מן המשפחות המבוססות.

משרדי הממשלה חייבים לגבש תכנית משותפת שמטרתה לצמצם את ממדי הנשירה מבתי הספר ולמנוע את התדרדרות הנוער לסמים ולפשיעה.
יש להפוך את ההשכלה הגבוהה לנגישה יותר לכל שכבות העם באמצעות רשת המכינות, והקצאת מלגות והלוואות ללימודים. וכן, פתיחת מוסדות נוספים להשכלה גבוהה בפריפריה. אנו נפעל לפתיחת האוניברסיטה החדשה בגליל, ולשדרוג מעמדה של מכללת יהודה ושומרון באריאל והפיכתה לאוניברסיטת יש"ע. ההטבות בתחום ההשכלה הגבוהה יינתנו, בראש ובראשונה, לבני עיירות הפיתוח ולחיילים משוחררים.

לתנועות הנוער תפקיד חיובי וחיוני בחינוך, בהקניית ערכים ובמעורבות חברתית לדור הצעיר. על המדינה לתקצב את תנועות הנוער על בסיס מספר החניכים בכל תנועה.

בתחום התרבות נפעל להקמת רשות לתרבות אשר תסייע לפעילות התרבותית הקיימת, וליוזמות תרבותיות חדשות, בכל התחומים (תיאטרון, מוזיקה, אמנות פלסטית וכד')-לפי קריטריונים אחידים וברורים, ובאמצעות מנגנון קבלה שקוף ופתוח- לכל הזרמים התרבותיים והאידיאולוגיים.

בתחום הספורט בכוונתנו לצמצם את המנגנונים המנופחים של העסקנות הספורטיבית, לחזק את מעמדם של המאמנים בכל ענפי הספורט (ולא רק בענפים הרווחיים ביותר) ולעודד הצטיינות ספורטיבית. במקביל נהפוך את הספורט לעממי ונגיש עבור כל אזרחי המדינה. מתקני ספורט עממיים ייפתחו לציבור הרחב בכל האזורים בארץ, ויוגבר הסיוע הממשלתי לפעילות ספורטיבית בקרב בני הנוער כאמצעי יעיל למניעת פשיעה ולהתמכרות לסמים.

חינוך תרבות וספורט

מדינת ישראל איננה משופעת באוצרות טבע. מבחינה דמוגרפית מהווה מדינת ישראל רק רסיס מכלל אוכלוסיית המזרח התיכון. כוחה הכלכלי והביטחוני של מדינת ישראל טמון במשאב האנושי. זה אינו מובן מאליו, ולא יוסיף ויתקיים, אם לא נשקיע את המשאבים הציבוריים בצורה מרוכזת ונחושה.

תקציבי החינוך במדינת ישראל הם מן הגבוהים בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה והמשק. אך הבעיות המבניות, כמו גם מדיניות בלתי נכונה, הביאו לירידה מתמדת באיכות, להתדרדרות מתמשכת בתנאי העבודה, השכר ובמעמדם המקצועי של המורים, ולהרחבת הפערים ברמת החינוך בין מרכז הארץ לפריפריה ובין שכבות האוכלוסייה השונות. רק ‎70 דקות נסיעה מפרידות בין אופקים לגבעתיים אך שיעור הזכאים לבגרות מקרב בני העיר אופקים הינו רק ‎31% לעומת ‎66% בגבעתיים.

אנו נפעל לשינוי המגמות הנ"ל ע"י צמצום המנגנונים הביורוקרטיים והקצאת משאבים לחיזוק מעמדם ולהעלאת הרמה המקצועית של המורים. דגש מיוחד יושם על עיירות הפיתוח ושכונות המצוקה, בהן יינתנו תמריצים מיוחדים כדי להביא את מיטב המורים.


אנו נפעל להעלאת רמת החינוך במתמטיקה ובמדעים המדויקים, תוך שילוב רחב יותר של מורים עולים בעלי השכלה גבוהה בתחומים הנ"ל, ותוך שימוש רחב יותר בניסיונם הפדגוגי, בחינוך הפורמאלי והבלתי-פורמאלי. במקביל יתבצע מאמץ מיוחד לשילוב, בהוראה בבתי הספר העל- יסודיים, של מפוטרי ההיי-טק, בעלי ידע בתחומי המתמטיקה והמחשבים.

החינוך הוא שיוצר את החיבור בין האדם לארצו ואת המחויבות החברתית ההדדית בין האדם לזולתו. אנו נפעל להנחלת תוכניות לימוד ונהלים, אשר ישימו דגש על טיפוח התרבות היהודית-ישראלית וחיזוק ערכי הציונות ואהבת המולדת, וזאת במקביל להקניית מושגי יסוד וערכים כלליים ואוניברסליים.

הממשלה צריכה להבטיח את לימודי המתמטיקה, המדעים והשפות הזרות, ברמה הנדרשת בשוק העבודה המודרני, בכל זרמי החינוך. לרבות בחינוך החרדי העצמאי.

יש להמשיך ולהרחיב את פרוייקט "מחשב לכל ילד" שמטרתו לסגור את הפער ה"דיגיטלי" בין נוער משכבות סוציו-אקונומיות חלשות לבין בני גילם מן המשפחות המבוססות.

משרדי הממשלה חייבים לגבש תכנית משותפת שמטרתה לצמצם את ממדי הנשירה מבתי הספר ולמנוע את התדרדרות הנוער לסמים ולפשיעה.
יש להפוך את ההשכלה הגבוהה לנגישה יותר לכל שכבות העם באמצעות רשת המכינות, והקצאת מלגות והלוואות ללימודים. וכן, פתיחת מוסדות נוספים להשכלה גבוהה בפריפריה. אנו נפעל לפתיחת האוניברסיטה החדשה בגליל, ולשדרוג מעמדה של מכללת יהודה ושומרון באריאל והפיכתה לאוניברסיטת יש"ע. ההטבות בתחום ההשכלה הגבוהה יינתנו, בראש ובראשונה, לבני עיירות הפיתוח ולחיילים משוחררים.

לתנועות הנוער תפקיד חיובי וחיוני בחינוך, בהקניית ערכים ובמעורבות חברתית לדור הצעיר. על המדינה לתקצב את תנועות הנוער על בסיס מספר החניכים בכל תנועה.

בתחום התרבות נפעל להקמת רשות לתרבות אשר תסייע לפעילות התרבותית הקיימת, וליוזמות תרבותיות חדשות, בכל התחומים (תיאטרון, מוזיקה, אמנות פלסטית וכד')-לפי קריטריונים אחידים וברורים, ובאמצעות מנגנון קבלה שקוף ופתוח- לכל הזרמים התרבותיים והאידיאולוגיים.

בתחום הספורט בכוונתנו לצמצם את המנגנונים המנופחים של העסקנות הספורטיבית, לחזק את מעמדם של המאמנים בכל ענפי הספורט (ולא רק בענפים הרווחיים ביותר) ולעודד הצטיינות ספורטיבית. במקביל נהפוך את הספורט לעממי ונגיש עבור כל אזרחי המדינה. מתקני ספורט עממיים ייפתחו לציבור הרחב בכל האזורים בארץ, ויוגבר הסיוע הממשלתי לפעילות ספורטיבית בקרב בני הנוער כאמצעי יעיל למניעת פשיעה ולהתמכרות לסמים.

חברה ורווחה

סיוע בדיור

הזכות למגורים בכבוד היא זכות בסיסית של כל אזרח, אך בשנים האחרונות מספר הולך וגדל של זוגות צעירים, עולים חדשים,רווקים, משפחות חד- הוריות וקשישים, אינם יכולים לממש את זכותם זו. אנו נפעל לפתרון מצוקת הדיור, בראש ובראשונה, על ידי עידוד הבניה להשכרה לטווח ארוך, שינוי מערכת המשכנתאות- אשר תחזיר אותן להוות סיוע ריאלי ברכישת הדירה- ומתן זיכוי במס על הריבית של המשכנתא. וכן, הקצאת קרקע למגרשי בניה עבור חיילים משוחררים, לרבות במגזרים הדרוזי, הבדואי והצ'רקסי.

מדיניות הרווחה

מערכת הבטחת ההכנסה במדינת ישראל עוברת שינוי מהותי שמשמעותו צמצום ההטבות למי שיכול למצוא עבודה ולפרנס את עצמו. אנו תומכים בשינויים אלה, אך בתנאי שלאנשים שאינם מסוגלים למצוא מענה בשוק העבודה יינתן ביטחון כלכלי בסיסי על ידי המדינה. נפעל להגן על השכבות החלשות גם בכנסת הבאה, ונדאג להשאיר את השירותים החברתיים החיוניים. בראש ובראשונה, שירותי בריאות (ביקורי רופאים, תרופות וכדו') זמינים עבור האוכלוסיות החלשות ובמחירים מוזלים.

תשלומי הבטחת הכנסה, דמי נכות ודמי אבטלה יינתנו בתנאים שיהוו תמריץ לאלה היוצאים לשוק העבודה ולפרנסה עצמית. בין היתר נדרוש הפעלת חוק המאפשר למקבלי הבטחת הכנסה, אשר מצאו עבודה במשרה חלקית, להיות בעלים של רכב מנועי.

אנו נפעל להמשך שיקום השכונות- בשיתופם של ועדי השכונות- כדי לשפר את חזותן החיצונית של השכונות, להקל על מצוקת הדיור ולספק מענה נאות לבעיות רווחה ושירותים ציבוריים. הפעילות תכלול העדפה מתקנת לשיפור רמת החיים ואיכותם בקרב תושבי שכונות מצוקה.

אנו נפעל לחיזוק מסגרות תומכות ומסייעות למשפחות חד- הוריות, לבני השכבות החלשות, לנוער במצוקה, לנפגעי אלימות במשפחה וכדו'.

אנו נפעל לשינוי הדין ולהקמת מנגנוני אכיפה על מנת להפוך את מדינת ישראל למתאימה לבעלי מוגבלויות. לא תאושרנה תוכניות בניה שאינן נותנות מענה לנגישות של בעלי מוגבלויות.

זכויות העובדים השכירים והעצמאיים

רשויות השלטון חייבות להתמקד באכיפת חוקי העבודה: שכר מינימום, תנאים סוציאליים בסיסיים לפי החוק ונוהלי בטיחות. הן במגזר הפרטי והן בזה הציבורי.
אנו נתמוך בחקיקת חוק פנסיה ממלכתית לכל עובד ובביטוח אבטלה לעובדים עצמאיים. נפעל לביטול אפליית העובדים העצמאיים בכל תחומי החקיקה הסוציאלית.
יש להבטיח את שמירת זכויות העובדים ואת חובת ההתייעצות עם ארגוני העובדים בכל תהליכי ההפרטה.

יש להנהיג רפורמה יסודית, והפרטה חלקית, בשרות התעסוקה על מנת להפוך אותו לגוף הנותן מענה יעיל ומהיר במציאת מקומות עבודה ובהכשרה מקצועית, המתאימה לצורכי שוק העבודה.

מלחמה באלימות במשפחה ובקרב הנוער

מדינה, שאינה מסוגלת להגן על ילדים ונשים, החשופים להתעללות פיסית ונפשית מבית, תתקשה לעמוד על הגנת אזרחיה מסיכונים מחוץ. ביטחון אישי הוא ביטחון אישי, והפקרת האזרח לסכנות מבית אינה פחות חמורה מהפקרתו לסכנות מחוץ.

ממשלת ישראל התחייבה בעבר לגבש תכנית בין-משרדית מקיפה להתמודדות עם תופעות האלימות הללו. על ממשלת ישראל לממש התחייבות זו בדחיפות ולבצעה הלכה למעשה.

אנו נפעל לחוקק חקיקה פלילית נגד מתעללים בנשים ובחסרי ישע, אשר תקבע עונשי מינימום של מאסר והרחקה למי שהורשע בעבירות אלה. ולכל הפחות, למי שהורשע בעבירה נוספת מאותו סוג.

עובדים זרים

האינטרסים של מדינת ישראל מחייבים לצמצם את מספר העובדים הזרים בארץ והחלפתם בעובדים ישראליים- ולמגר את התופעה של העסקה בלתי חוקית. זאת, מבלי לפגוע בצורכי כוח אדם ובתוצר של ענפי החקלאות, הבניין וצורכי האוכלוסייה הסיעודית בארץ. לא ניתן להשיג את המטרות האמורות ללא מדיניות הכוללת "הלבנת" רוב העובדים הזרים הבלתי- חוקיים, (ובתנאי שיועסקו באופן חוקי בבניין ובחקלאות,) אכיפת חוק קפדנית ונחושה נגד מי שמעסיק זרים ללא היתר ורישיון, צמצום דרסטי במספר חברות כוח אדם, בעלות אישורים להבאת ולהעסקת עובדים זרים- ומתן תמריצים לעובדים ישראליים במסגרת תכנית רב- שנתית להחלפת עובדים זרים בבניה, חקלאות וסיעוד.

צמצום הפערים החברתיים

הפערים החברתיים, פערי הכנסה ופערי שכר, הגיעו בשנים האחרונות לממדים בלתי נסבלים, המאיימים על החוסן הביטחוני והכלכלי של המדינה ועל המשך קיומה כמדינה מודרנית ומתקדמת. אנו נדרוש הגבלת שכר הבכירים, יחסית לשכרם של הכפופים להם בכל הגופים הנתמכים מתקציב המדינה. היעד המרכזי של המדיניות החברתית צריך להיות הבטחת שוויון הזדמנויות לבני הדור הצעיר, והוא יושג על ידי השקעה נכונה לטובת השכבות החלשות והפריפריה, בתחום החינוך.

החיילים המשוחררים

יש ללמד את החיילים המשוחררים מקצוע אזרחי, ההולם את כישוריהם ואת צורכי המשק.
המדינה צריכה לתת לחיילים המשוחררים עדיפות בהשלמת בחינות הבגרות ובקבלה
למוסדות להשכלה גבוהה, ולהקל בתשלומי שכר לימוד ובתשלום משכנתאות לדיור.

בני מיעוטים

ערביי ארץ-ישראל

מדיניות הממשלה במגזר הערבי צריכה להבטיח שוויון, זכויות מלאות ופתרונות אמיתיים לצורכיהם התרבותיים, הכלכליים והחברתיים של כל מי שנאמן למדינת ישראל וממלא את חובותיו האזרחיות. לרבות שירות בצה"ל או שירות לאומי. ובמקביל נקיטת יד קשה כלפי מי שחותר תחת אושיות הקיום של מדינת ישראל או משתף פעולה עם אויביה.

אירועי אוקטובר ‎2000 חייבים להוות תמרור אזהרה חמור ביותר לכל החברה הישראלית, ולכל מנהיגי ישראל. מעורבות עמוקה של ערבים אזרחי מדינת ישראל בפעולות טרור, בשנה האחרונה, הם חציית קו אדום על פי כל קנה מידה.


כנסת ישראל וממשלתה חייבות לקבל החלטה ברורה: כל אזרח במדינת ישראל חייב לקבל את העיקרון של מדינת ישראל כמדינה יהודית וציונית. כל אזרח במדינת ישראל חייב להצהיר נאמנות לדגל הכחול- לבן, להמנון ה"תקווה" ולחוקיה של מדינת ישראל.

יש לשלול את האזרחות הישראלית מכל אלו המעורבים בפיגועי טרור, ומזדהים עם ארגוני טרור הפועלים נגד המדינה. יש להוציא אל מחוץ לחוק את התנועות הפועלות נגד המדינה וערכיה, כדוגמת התנועה האיסלמית.

הדרוזים

העדה הדרוזית היא חלק אינטגרלי של מדינת ישראל ונאמנה לה. במשך כל שנות קיומו, הוכיח המגזר הדרוזי נאמנות, ובניו משרתים בשירות חובה בזרועות הביטחון. לפיכך, יש להעניק לדרוזים יחס שוויוני בהקצאת משאבים, כנהוג במגזר היהודי, ולהשוות את השירותים ואת התשתיות בישובים של שני המגזרים.

מדינת ישראל חייבת לפעול לקיומם ולשמירתם של המקומות הקדושים לדרוזים, ולאפשר להם לקיים את מצוות דתם. ישראל תסייע לדרוזים לקיים קשרים עם בני עדתם בסוריה ובלבנון, בהתחשב במגבלות הביטחוניות.

שירות בני מיעוטים

אנו רואים חשיבות עליונה בחלוקה צודקת והוגנת של המשימות הלאומיות. בראש ובראשונה החובה והזכות לשרת את המדינה בשירות הביטחון, במובנו הרחב של ביטוי זה.

מתוך העיקרון החשוב של חלוקה צודקת של הנטל, יש מקום לחייב על פי חוק את כלל אזרחי ישראל, שאינם משרתים בצבא והכשירים לכך- לרבות בני מיעוטים- לשרת שירות לאומי במסגרות ההולמות את צורכי המדינה, החברה והקהילה.

מעמד האישה

זכות האישה לשוויון זכויות הוא עיקרון בסיסי. יש לחנך לשוויוניות ולהכרה באפליה המתמשכת של האישה, להקל עליה את היציאה לעבודה- באמצעות הרחבת השירותים החינוכיים והחברתיים לילדים, ולשרש כל אלימות כלפי נשים והטרדתן המינית.

תחבורה ובטיחות בדרכים

אנחנו נאמץ את השיטות המודרניות והיעילות בתחום הוראת הנהיגה, נוהלי תנועה, סימון בדרכים ואכיפת חוקי תנועה על מנת לצמצם באופן משמעותי את הקטל בדרכים.

שיטחה המצומצם של מדינת ישראל, צפיפות האוכלוסין ובעיות איכות הסביבה מחייבים מתן עדיפות לתחבורה ציבורית. אנו נפעל להקדמת התוכניות לבניית מסילות ברזל לגליל ולאילת, להגברת התחרות, להוזלת המחירים בהסעות האוטובוסים ולפיתוח אמצעי תחבורה נוספים.

צי הים הישראלי הינו בעל חשיבות ביטחונית- אסטרטגית ואנו נמשיך לסייע לו ,לחזק אותו ולהבטיח תעסוקה בו לימאים ישראלים.

חלק גדול מדמי קנסות החנייה ישמשו לתוספת מקומות ומגרשי חנייה.

נדאג לפיתוח הגנה מפני עלייה במיסים ובביטוחים. פיתוח הרכב הדו- גלגלי בכבישי הארץ ופעילות למיסוד הספורט המוטורי בארץ ולהשקתו הרשמית, בשיתוף עם הממשלה

איכות הסביבה

ה"איחוד הלאומי" רואה חשיבות בשימור ובהגנה על איכות הסביבה במדינת ישראל. בכך אנו רואים בסיס לבריאות הציבור, לאיכות חייו ולאיזון במערכת האקולוגית. "האיחוד הלאומי" תמשיך ותקדם את הצעות החוק שיזמו חבריה:

‎1. חוק יסוד: איכות הסביבה: הצעת חוק זאת נושאת אופי חוקתי ומגדירה את חשיבותה וערכיותה של איכות הסביבה. וכן את התשתיות הדרושות לשמירה עליה לדור שלנו ולדורות הבאים.

‎2. חוק מדיניות סביבתית לאומית: חוק זה מחייב את הממשלה לקבל ולאשר תכנית סביבתית לאומית, העונה לדרישות של פיתוח תעשייתי וטכנולוגי מואץ, תוך התחשבות בסדר העדיפויות הממשלתי.




© כל הזכויות שמורות, מדינת ישראל, 2003
נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: feedback@knesset.gov.il