מסמכים
 

דין וחשבון והמלצות הוועדה לגיבוש רעיונות והצעות בנושא הגיור בישראל


חלק ראשון


מבוא


1. מינוי הוועדה
ביום כ"ב בסיוון התשנ"ז (27 ביוני 1997) מינה ראש הממשלה ועדה לגיבוש רעיונות והצעות
לעניין סוגיית הגיור בישראל (להלן - הועדה); כתב המינוי של הועדה, מצורף בזה כנספח א'.

חברי הועדה, שיוו לנגד עיניהם את המצב המשפטי שהיה קיים בתחום זה מאז קום המדינה
וכן את הבעיה הקשה של אותם רבבות מעולי מדינות חבר העמים אשר עלו ארצה על פי חוק
השבות, התערו במערכת החינוך, בצה"ל, במגזרים הציבורי והפרטי, בעיר ובכפר ובכל אתר
ואתר, ואינם יהודים על פי ההלכה. מעולים אלה נמנעת השתלבות מלאה בחברה בישראל, בין
השאר בכך שהם מנועים מלהינשא ליהודים בישראל.

מדובר בבעיה אנושית קשה - פרטית ולאומית - אשר טעונה פתרון הולם בדחיפות.

2. דיוני הוועדה
הועדה קיימה 50- ישיבות; שמעה עדים רבים הקשורים לנושא הגיור (כמפורט בנספח ב'),
וקיבלה חומר רב בכתובים (כמפורט בנספח ג'); חברי הועדה באו לכלל תמימות דעים כי מעבר
לשאלת הויכוח בין בזרמים ביהדות, יש צורך בפתרון מוסכם לנושא הגיור.

הועדה הגיעה - לאחר ויכוח וליבון מעמיק ונוקב - להצעה מוסמכת שתביא להסדר כפי שבא
לידי ביטוי במסמך זה. יודגש: בה במידה שהויכוח היה נוקב ועקרוני, היה זה ויכוח חברי,
מתוך כבוד ומנקודת מוצא משותפת שראוי וגם אפשר להגיע להבנה ולהסכמה, הגם שמדובר
בנושא כה טעון אשר יצר תחושה של קיטוב ופילוג בקרב הציבור. יפים לעניין זה דברי מאמרו
"את אחי אנוכי מבקש" של הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל שפורסם בעיתונים בארץ בחשוון
התש"ח:
"את אחי ואת אחיותיי, בכל חלקי עמנו, שבכל המפלגות ובכל הארגונים, הידועים ושאינם
ידועים, הנגלים והנסתרים, ושאינם במפלגות ושאינם בארגונים, - את כולם אני מבקש ומפיל
תחנונים לפניהם. חוסו נא על נפשותיכם ועל נפש עמנו כולו. אל נא יתעלם מאתנו אף לשעה
חומר האחריות, לעומת גודל הבניין של פרק זמן נורא ונשגב זה, ואל נגיע לידי חילול השם
חלילה. אל נא יחליט כל אחד מאתנו, כל מפלגה וארגון וחלק, אשר כולם הלא את טובת עמנו
ותקומת ארצנו דורשים, כי רק אתו כל האמת וכל הצדק. אל יחפוץ ואל ידמה, במצבנו האיום
הזה, להטיל את דעתו בכפיית ידים על חברו; אל ישכח, מתוך ההתרגשות של האידיאליות
הקדושה, כי הדעה לא תוטל ולא תתקיים בזה אלא תעורבב ותרפה ותימוג. אל נא נעכיר את
החופש הציבורי שלנו בדעות ובמחשבות, בשאיפות ובתכניות, בבירוריה ובטיפוליהן, על ידי
העברת גבולות השימוש בכוח הידיים והשרשת השנאה והבוז שבלב. נזכור, כי "המגביה ידו על
חברו נקרא רשע" וכי היחס השלילי מתכפל בהדדיותו לאין מעצור בין אדם לאדם ובין אח
לאח. נצמצם את חילוקי דעותינו הציבוריות בויכוח הדבור והכתב ובהגשמתן הישירה, ואל
נדלדלן בגסות האגרוף ובארסה של השליליות. נזכור את כוונת הצדק והאידיאליות שבכל אחד
מאתנו, ונמצא את הדרך הנכונה והמתאימה לסידור היחסים שבינינו ולתיקון מגמותינו
המעשיות. "אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם, ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם". כפי
הסתייגותנו מכפיית הידיים ומטיפוח הניגוד, כפי העדפתנו את המאחד והמשתף אותנו, שהוא
מכריע ומרובה על המפרד ומפרז אותנו, כפי שימת לבנו וכיווננו מתוך כך את נתיבות פעולותינו
הציבורית, תרבה האפשרות של ההבנה ההדדית ושיתוף בינינו, יגדל שלום בונינו, תגדל
הצלחת בניננו ותפארת שמנו".


3. מסלול הגיור האחיד על פי ההלכה
צו השעה היינו, לחתור לאחדות ישראל, לחיים של שיתוף וכבוד הדדי. מקובל ומוסכם כי ראוי
לקיים הליך גיור ממלכתי אחיד - על פי דין תורה - שיהיה מוכר על ידי כלל ישראל. כך ניתן
להבטיח את אחדות עם ישראל.
מסלול הגיור המוצע נועד להבטיח במידת האפשר, במסגרת ההלכה, התחשבות מרבית
באילוצי השעה ובמצוקות האנושיות.

4. המכון ללימודי היהדות
גב' אירה דשבסקי בדבריה המרשימים והמשכנעים בפני הועדה תיארה את משאת נפשם של
העולים להשתלב השתלבות מלאה בחברה היהודית בישראל, ובאופן שיהא מוכר לכל דבר
וענין. היא הציגה את פעלו של ארגון "מחניים" וגישתו אל העולים. חברי הועדה רואים בחיוב
את גישתו של הארגון, לאפשר לעולים שאינם יהודים - במידת האפשר, ביחד עם בני
משפחותיהם היהודים - להכיר את עולם היהדות, בפתיחות, וללא מחויבות כלשהיא מצידם.
בשל כך, ובשל פיזור אוכלוסיית העולים ברחבי הארץ, ישנה חשיבות רבה לכך שהמכון
ללימודי היהדות - במבנה שעליו ממליצה הועדה ושידובר בו להלן - יפעל במקומות שונים
ברחבי הארץ, תוך שימת דגש על ריכוזי עולים, ויתן מענה הולם מבחינת הזמינות ומבחינת
תכני הלימוד לצרכיי כל אדם החפץ להכיר את ערכי היהדות.

הרכב הועדה, שבה, בין השאר החברים, נציג התנועה ליהדות מתקדמת ונציג התנועה
המסורתית, משקף מגמה לשיתוף פעולה בין הזרמים ולאחדות עם ישראל, מגמה שיש לדבוק
בה. ביישום המלצות הועדה לעניין אפיונו ופעולו של המכון ללימודי היהדות, תבוא לידי ביטוי
מגמה זו. המכון, שנועד להיות שלב של לימוד לקראת הליכי גיור, והנהלתו, ישקפו ייצוג של
כלל האוכלוסייה היהודית בישראל, לגווניה ולזרמיה. תהיה בו מערכת לימודים מגוונת להכרת
היהדות. תכנית הלימודים תדגיש את ייחודו של עם ישראל ותורתו והמאחד בעם ישראל על
גווניו ועל זרמיו. התכנית מיועדת להכשיר את התלמידים, ללמדם ולהכינם - אם יחפצו בכך -
לקראת הליכי הגיור בפני בתי דין מיוחדים לגיור.

5. בתי הדין לגיור
הרבנים הראשיים לישראל - בהיותם ראשי העדה הדתית היהודית לענין פקודת העדה הדתית
(המרה), כאמור בבג"צ 1031/93 פסרו גולדשטיין נ' שר הפנים [פ"ד מט(4) 661], ובשל
תפקידיהם שלפי חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם - 1980 - הם שיקימו את בתי הדין
המיוחדים לגיור וימנו את חברי בתי הדין. מדובר בבית דין של שלושה, במובנו ההלכתי,
כנדרש לענין גיור (שו"ע יו"ד סי' רס"ח סע' ג'-ד'), ולא בבית דין שלו סמכויות של שפיטה על פי
חוק הדיינים, התשט"ו - 1955. גיור זה - בהיותו מקובל על העם היהודי כולו - תורם לאחדותו
של העם.

הרצון לקיים הליך אחיד ומוסכם, הוא מובן. לפני ביצועו, במהלך הלימודים או בסיומם, יוכל
כל תלמיד לגבש לעצמו החלטה מושכלת אם ברצונו לפנות לבית הדין כדי לעבור הליכים של
גיור, אם לאו.

מובן מאליו בכך כדי לפגוע בשיקול דעתו של בית הדין, אשר יגייר על פי ההלכה מי שנראה
בעיניו כמקבל עול מצוות.

המגמה היא שמועמד לגיור "מודיעין אותו עיקרי הדת שהוא ייחוד השם ואיסור עכו"ם.
ומאריכין בדבר הזה ומודיעין אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות ואין מאריכין
בדבר זה..." - הכל כדברי הרמב"ם בפרק י"ד להלכות איסורי ביאה - "... ואין מדקדקין עליו שמא
יגרום לטרדו ולהטותו מדרך טובה לדרך רעה שבתחלה אין מושכין את האדם אלא בדברי
רצון ורכים
...".

6. חובת ההידברות
אותם "דברי רצון ורכים" צריכים להיות נחלתם של כל השותפים - בעצה והמעשה - למבנה
המורכב ההולך ונרקם בהתאם להמלצות הועדה. ה"יחיד" והשיג והשיח הם הכרחיים. יפים
לעניננו זה דבריו של ר' יהונתן אייבשיץ זצ"ל בפירושו "תפארת יהונתן", לבראשית ל"ז ד'.
דובר שם על אחי יוסף ששנאו אותו "ולא יכלו דברו לשלום". מה מנע מהם לומר שלום זה לזה?
"כשיש לאדם בלבו תלונה ותרעומות על חבריו נתרבה השנאה יום ביומו, אבל כשמדבר ואומר
לחבירו... ושב השלום למקומו, ואילו יכלו השבטים לדבר עמו היה נעשה שלום ביניהם..."


אין לכחד: בעניינים שבאמונה ובהשקפת עולם, היו מחלוקות ועוד ישנן. הועדה אינה
מתיימרת ליישב מחלוקות אלה, אלא אך זו: להציע הסדר שיהווה מסגרת מוסכמת, מעשית,
לגיורים בישראל.

שומה עלינו דרך לחיות ביחד בכבוד הדדי למרות הבדלים שבהשקפות עולם, וכדרך שאמר הרב
אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל בשנת תרצ"ג (1933) במאמרו "מסע-המחנות":
"... והננו צריכים להחליט, כי כוח כמוס של הצעדה לטובה ישנו בכל המחנות ובכל אישי
האומה, וביחוד בכל אלה שהערך הכללי של ישראל ותקומו יקרים להם באיזו מדה
שהיא.נתודע איש אל אחיו בשם ישראל הכללי, לא בשם מפלגתי ומחנתי.נדע, שיש לנו בכל
מחנה הרבה מה לתקן והרבה מה לקבל מהאור והטוב זה מזה, ואז תופיע עלינו האורה
העליונה הכללית אשר בה נושע תשועת עולמים, ותתקיים בנו התפילה המוקדשת קודש
קודשים, שהננו עתידים להביעה בכל כך המית נפש "ויעשו אגודה אחת לעשות רצונך בלבב
שלם"."


7. דברי תודה להערכה
הועדה מבקשת להודות על העזרה שניתנה לה במהלך עבודתה ובמיוחד:

הרב א' בן דהן, מנהל בתי הדין הרבניים, שהשתתף בכל דיוני הוועדה וסייע לנו רבות בנושא
הגיור הלכה למעשה.

עו"ד יצחק הרצוג, שריכז את הוועדה בתחילת דרכה, ולאחריו עו"ד מלכה סן, סגנית היועץ
המשפטי של משרד הפנים שריכזה את עבודת הוועדה ונתנה ייעוץ משפטי לועדה.

עו"ד שמעון שטיין, היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה שהשתתף בכל דיוני הוועדה וסייע
בייעוץ לוועדה.

מר בובי (דוד), יועץ ראש הממשלה לענייני תפוצות ומר גדעון מאיר, יועץ שר החוץ לענייני
תפוצות, שימשו כמשקיפים בכל דיוני הוועדה וסייעו ביצירת קשרי החוץ של הוועדה.

עו"ד עפרה פרידמן, יו"ר נעמ"ת, ועו"ד אתי פלפל, היועצת המשפטית של נעמ"ת, נכחו בחלק
מישיבות הוועדה כמשקיפות.

תודתנו נתונה גם למזכירת הוועדה הגב' יהודית בן-סוזן, ולגב' עדית חקק.

כממלאי מקום קבועים לחברי הוועדה שימשו הרב אהוד בנדל, נשיא התנועה המסורתית והרב
מיכאל בוידן, מהתנועה ליהדות מתקדמת.

תודה מיוחדת לעו"ד נועם סולברג, עוזר בכיר ליועץ המשפטי לממשלה, על עזרתו המקצועית,
מסירותו והתמדתו בנוסח דין וחשבון זה ועצותיו הנבונות.

כמו כן רואה הוועדה חובה להודות לשר מיכאל איתן ולשר נתן שרנסקי ולח"כ אלכס לובוצקי,
שהביאו להקמת הוועדה וליוו אותנו לאורך כל הדרך.

חלק שני - המלצות הוועדה


פרק א' - מכון ללימודי היהדות

המכון ללימודי היהדות (להלן - המכון) יוקם בחסות הסוכנות היהודית; המדינה והמוסדות
הלאומיים ייעדו תקציב כנדרש להקמת המכון ולמימון פעילותו.
1.
המכון יהיה אחראי לארגון מערכת לימודים להכרת היהדות; הלימודים יתקיימו במקומות
שונים בארץ, בשפות שונות, כדי לתת מענה הולם לצרכי הציבור בתחום האמור; משך
הלימודים במכון כשנה.
2.
הנהלת המכון תהיה מורכבת משבעה חברים ובהם היושב ראש, ובמתכונת שהורכבה ועדה זו.
כל חבר הנהלה יהיה ראשי למנות ממלא מקום קבוע, באישור יושב ראש ההנהלה. ממלא
מקום קבוע יהיה רשאי להשתתף בכל ישיבות ההנהלה.
(א)
3.
יושב ראש ההנהלה וחבריו במשותף, בידי יושב ועדת השרים לתפוצות, עליה וקליטה - על דעת
ראש הממשלה - ובידי יושב ראש הסוכנות היהודית; הרכב חברי ההנהלה ישקף ייצוג של כלל
האוכלוסייה היהודית במדינת ישראל לגווניה ולזרמיה.
(ב)

הועדה ממליצה כי לתקופת כהונתו בראשונה של ההנהלה יתמנו אלה לחבריה:
(ג)

הנהלת המכון תקבע את סדרי עבודתה ונהליה ותהיה רשאית למנות ועדות משנה בהתאם
ליעדי המכון.
4.
הלימודים במכון מיועדים, בכפוף לאמור בסעיף 6, לאזרחי ישראל ולעולים שאינם רשומים
כיהודים.
5.
הנהלת המכון תקבע נהלי קבלה כלליים, והיא תהיה רשאית להתיר גם למי שאינו אזרח
ישראלי או עולה, ללמוד במכון, בהתחשב בעמדת משרד הפנים לענין המשך שהייתו בישראל.
6.

הלימודים במכון יהיו בנושאים הבאים: תורה שבכתב ותורה שבעל-פה, הלכה - מצוות שבין
אדם לחברו ומצוות שבין אדם למקום, מנהגים, מחשבת ועיקרי האמונה, היסטוריה יהודית,
יהדות זמננו, ציונות והמאבק להקמת מדינת ישראל ובניינה.
(א)
7.
בתכנית הלימודים יודגשו ייחודו של עם ישראל ותורתו והמאחד בעם ישראל על גווניו ועל
זרמיו.
(ב)

לכל תלמיד תיקבע תכנית לימודים המתאימה לו.
(ג)

תכנית הלימודים, לרבות פרטי הקורסים והעמידה בדרישותיהם, ההתנסות והחוויה הדתית,
וכן מינוי מורים ומרצים, יבטאו את יעדי המכון ויהיו מסורים בידי הנהלת המכון ונתונים
לפיקוחה.
8.
מי שסיים בהצלחה את הלימודים במכון יקבל תעודה; בתעודה ייאמר כי אותו אדם סיים
בהצלחה את לימודיו במכון ללימודי היהדות כהכנה לגיור; התעודה תוצג לבית הדין לגיור
האמור בפרק ב'.
9.


פרק ב' - הליכי גיור בישראל
הרבנים הראשיים לישראל יקימו בתי דין מיוחדים לגיור (להלן - בתי הדין לגיור) וימנו את
חברי בתי הדין לגיור.
(א)
10.
בתי דין לגיור יוקמו במקומות שונים בארץ בהתאם לצורכי האוכלוסיה.
(ב)

המדינה תייעד תקציב להקמת בתי הדין לגיור ולתפעולם השוטף.
11.
גיור בישראל ייערך בבתי דין לגיור על פי דין תורה; רשויות המדינה יכירו רק בגיור זה.
12.


פרק ג' - תוקף ההסדר
הסדר זה מהווה ביטוי להסכמה של כל חברי הועדה וגופים שהם מייצגים; הוא יוגש, לשם
מתן תוקף של פסק דין, בכל הליך משפטי שיש לו נגיעה לגיור בישראל.
13.
חברי הועדה יכהנו כחברי ועדת מעקב אחר ביצוע ההסדר בחמש השנים הקרובות.
14.




© כל הזכויות שמורות, 2002, מדינת ישראל
נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: feedback@knesset.gov.il