דו"ח טיוטה מלא
הכנסת
ועדת הכלכלה
ועדת משנה לתיקשוב ומידע
בשיתוף
הוועדה הלאומית לפיתוח תשתיות מידע
ותקשוב
דין וחשבון מסכם של עבודת צוותי משימה בנושא
הערכות מדינת ישראל לקראת עידן
המידע
ניסן התשנ"ז
בחודש נובמבר 1996 בעידודם של יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ אלי גולדשמידט
ויו"ר הכנסת דן תיכון הוקמה ועדת משנה מיוחדת לתקשוב ומידע בוועדת הכלכלה של
הכנסת. בדיוני הוועדה השתתפו 18 חברי כנסת ממרבית סיעות הבית.
בתאום עם ראש הממשלה מר בנימין נתניהו ובברכתו החליטה ועדת המשנה
למקד את פעילותה בהכנת דו"ח מקיף בנושא: הערכות מדינת ישראל לקראת עידן המידע.
יתכן שאין זה מתפקידה הקלאסי של הכנסת ליזום מהלך שהוא בעל אופי
ביצועי, אולם דומני כי עתה משהושלם הדו"ח והוא יועבר לממשלה כמסקנות ועדת כנסת,
איש לא יתרעם על עודף היזמה של הרשות המחוקקת.
חברי הכנסת מטבע הדברים אינם מומחים המסוגלים לכתוב בעצמם תוכנית
לאומית עבור הממשלה, על כן פניתי לפרופ' דני דולב יו"ר הוועדה הלאומית לפיתוח
תשתיות מידע ותקשוב ולמר עמירם שור יו"ר איל"א וביקשתי מהם לסייע לוועדה בגיבוש
צוותי משימה של מומחים מתחומי האקדמיה התעשייה והמנהל הציבורי בישראל שסייעו לועדת
הכנסת בכתיבת הדו"חות.
ברצוני להודות להם ולעשרות הרבות של המומחים שנענו לקריאה. הם ראויים
כולם להערכה רבה על המאמצים שהשקיעו בהכנת הדו"ח ועל התוצאה המרשימה.
עתה משהשלמנו את חלקנו מועבר הדו"ח לעיונו של ראש הממשלה מר בנימין
נתניהו.
אני תקווה כי ראש הממשלה שנתן לנו את ברכת הדרך עודד ואף המריץ אותנו
לסיים את העבודה במהירות יפעיל את מלוא סמכויותיו כדי שהממשלה תבצע את מרבית
ההמלצות אם לא את כולן. ויפה שעה אחת קודם.
לסיום ברצוני להודות לכל הרכזים והעובדים שנטלו חלק במלאכה, למכון
ללימודים אסטרטגיים ופוליטיים מתקדמים למכון הישראלי לדמוקרטיה, לספריית הכנסת
וליחידת ריכוז המידע של הכנסת על הסיוע שקבלנו מהם בריכוז עבודת הוועדה
והצוותים.
ח"כ מיכאל איתן
מאי, 1997
שלהי המאה העשרים הביאו עמם התפתחויות טכנולוגיות שגרמו לשינויים
מהותיים בכל שטחיי החיים. אנו נמצאים בתקופת מעבר לחברת המידע. בחברת המידע האזרח
הוא המוקד ונגישותו ישירה למקורות מידע היא מבחן ההצלחה. המייחד את תקופת השינויים
הזו הוא הפיכת העולם ל"כפר גלובלי" באמצעות גישור בין מערכות מידע ותשתיות תיקשורת
בזרימת רעיונות חופשית ובחילופי יידע, בכל העולם החופשי.
תהליך שינוי זה משפיע על תחום רחב מאד של נושאים בעלי משמעות רבה
לעתידה החברתי והכלכלי של מדינת ישראל. טכנולוגיית התיקשוב והמידע תשנה מהותית את
אופני התקשורת, חילופי המידע, תרבות הפנאי, החינוך, הכלכלה, התעשייה והמסחר בארץ
ובעולם. בניגוד למהפכה התעשייתית, שהביאה אחרי עשרות שנים לשינוי אורח חיים ונדרשו
לה מאות שנים להתפשטות בעולם, המעבר לחברת המידע יתרחש בתוך עשור אחד. כפי שהארצות
הנחשלות כיום הן אלו שפיגרו בהירתמותן לתנופת המהפכה התעשייתית, כך תהיינה הארצות
הנחשלות של התקופה הבאה אלו שתאחרנה לרתום את טכנולוגיית התיקשוב והמידע
לצורכיהן.
מהפכת "עידן המידע" שאנו נמצאים בעיצומה, אינה "עוד שינוי טכנולוגי".
מדובר להערכת כל העוסקים בנושא, בתהליך מואץ של שינויים טכנולוגיים הגוררים שנויים
סוציולוגיים משמעותיים על גבול מהפכה ממש, וכך ראוי להתייחס אליה.
כידוע ומעצם הגדרתן, מהפכות, מתרחשות באופן בלתי מתוכנן, וכופות
מציאות חדשה על הסביבה. מהפכות משנות את הסביבה בה אנו פועלים, זיהוין במועד,
ונקיטת פעולות התארגנות מתאימות, עשויות לאפשר למשק למצב את עצמו טוב יותר ביחס
לחברות אחרות.
תפקידו של הממשל, כמסדיר של מסגרות פעולה חברתיות שיוצרות את התנאים
לפעילות משקית וחברתית תקינה לרווחת האוכלוסייה, לייצר את התנאים ההולמים תוך
התמודדות עם השינויים המתרחשים. העשייה הנדרשת הינה הסדרת כל המערכות במשק, כך
שיוכל להתמודד באופן טוב יותר עם הסביבה החדשה. רוב המדינות המתקדמות, נקטו זה
מכבר צעדים, על מנת להיערך לקראת עידן המידע. לפיכך עלינו לפעול ללא
דיחוי להטמעת השימוש בטכנולוגיית התיקשוב והמידע בכל תחומי המשק.
במסגרת הניסיון להתניע תהליך של פעילות לאומית מסודרת בנושא, שיתפה
הוועדה הלאומית לפיתוח תשתיות מידע ותיקשוב פעולה עם ועדת המשנה לתקשוב ומידע של
הכנסת. תוך לימוד הנושאים העולים מ"מהפכת המידע", המשמעויות, ההיבטים המשקיים
והחברתיים, הוכן דין וחשבון בדבר הערכות מדינת ישראל לקראת עידן המידע. הדו"ח על
פרקיו השונים הוכן בעזרתם של עשרות מבין טובי המומחים בארץ בנושאים השונים.
המומחים פעלו במסגרת ועדת המשנה של הכנסת בהתנדבות. הדו"ח הינו המסמך הכולל הראשון
שגובש במדינת ישראל ומוגש לממשלה במגמה שתאמץ את ההמלצות הכלולות בו כמדיניות
להערכות הלאומית של מדינת ישראל לעידן המידע.
למדינת ישראל יתרון יחסי בטכנולוגיית התיקשוב והמידע הן ביחס
לשכנותיה והן ביחס לרבות ממדינות העולם. יתרון זה מבוסס במידה רבה על הרמה יוצאת
הדופן של מדעניה, מהנדסיה ושל התעשייה המתוחכמת בה. יתרון נוסף הוא התבססות כלכלתה
על חברות קטנות ודינמיות שתוכלנה להתאים עצמן במהירות לעידן חברת המידע.
כדי להפוך יתרון יחסי זה ליתרון אסטרטגי ארוך טווח עלינו לתת עדיפות
להשקעות תשתית בנושאי מידע, תיקשורת ומחשוב. השקעות בתשתית צריכות לאפשר לנו ליצור
רצף בין היתרון המדעי במחקר, דרך היתרון הטכנולוגי בפיתוח, אל חינוך שדרות העם
הרחבות ביותר תוך שימוש וניצול יעיל של הטכנולוגיות.
אין לטעות ולחשוב כי מאומה לא נעשה בנושא עד כה. הן הממשל והן הסקטור
הפרטי פעלו ופועלים בכיוונים שונים לקידום הנושא. מטרתנו להציג מארג להערכות
לאומית כוללת לקידום הנושא. הערכות לאומית נכונה בעידן המידע מחייבת שותפות אמת
בין הסקטור הציבורי והסקטור הפרטי. המסמך הזה גובש ברוח זו ואנו תקווה, כי אותה
רוח תישמר בעת יישום המלצותיו.
פרופ' דני דולב,
יו"ר הוועדה הלאומית לתשתיות מידע ותיקשוב.
הערכות מדינת ישראל לקראת עידן המידע
תוכן העניינים:
