דו"ח בנושא מיצוב ישראל וכלכלתה בעידן המידע.
חברי הצוות:
פרופ' שמעון שוקן, המרכז הבינתחומי הרצליה,
יו"ר
מר זאב אדלמן, משרד התעשייה והמסחר
מר חיים בכור, תאגיד MOST (תכנית מגנ"ט)
ד"ר ענת לוי, בנק ישראל ואוניברסיטת תל אביב
מר אמיר עציוני, המכון ללימודים אסטרטגיים ופוליטיים מתקדמים
מאז ומעולם נהנתה מדינת ישראל מיתרון יחסי בכל
הקשור לטכנולוגיות התקשוב והמידע, ביחס לרבות ממדינות העולם. יתרון זה מבוסס על
הרמה הגבוהה של מדעניה מחד, ומיעוט מחצבים טבעיים מאידך.
בפני הצוות ניצבו מספר מטרות הכוללות:
זיהוי תחומי המפתח בהם לרשת
האינטרנט השפעה משמעותית על כלכלת ישראל ומיצובה בשווקים הגלובליים.
זיהוי חסמים מרכזיים הניצבים בפני
ניצול מיטבי של ההזדמנויות החדשות אשר עידן המידע מעניק לנו.
המלצה על דרכי הפעולה הנדרשות.
תהיה זו החמצה היסטורית, אם מדינת ישראל לא תשכיל לנצל את האתגרים
החדשים הניצבים בפניה כדי להפוך את כלכלתה לכלכלה מובילה.
השימוש המסחרי ברשת האינטרנט גורם לשידוד מערכות
היסטורי במערכות כלכליות רבות. היכולת לקבל מידע מיידי על מוצרים ומחירים מבטלת את
ההנחה המקובלת שצרכנים סובלים ממידע חלקי; האפשרות לשווק מוצרים דרך הרשת מבטלת
שכבות קמעונאיות שלמות ומקצרת באופן דרמטי ערוצי שווק והפצה; התחרות הקשה בין
חברות המפרסמות את מוצריהן על הרשת גורמת להתכנסות מחירים כלפי מטה, בפרט במוצרים
מותגים; האפשרות לרכוש מוצרים בכל מקום בעולם דרך הרשת מגדירה מחדש את רוב מושגי
היסוד במסחר בינלאומי; העובדה שהרשת "מעדיפה" מוצרים המבוססים על סיביות (ביטים)
חסרות משקל על מוצרים חומריים מערערת את שווי המשקל התחרותי בענפים רבים; וחשוב
מכל, החדירה המהירה של הרשת למיליוני בתים ועסקים ברחבי העולם גורמת להפלת חומות
פוליטיות וכלכליות וליצירת כפר גלובלי שאינו מוגבל על ידי אילוצים גיאוגרפיים
כלשהם.
אחת התופעות הלא רצויות של התפתחות הרשת היא העמקת הפער בין העולם
המערבי לבין העולם השלישי. לכלכלות מתעוררות, בפרט בדרום מזרח-אסיה, מעניקה הרשת
הזדמנות ייחודית להיחלץ מעמדת הנחיתות המסורתית שלהן ולהצטרף אל הליגה הראשונה של
כלכלות העולם. מהו מקומה של מדינת ישראל במפת העולם הגיאו-דיגיטלית החדשה והמרתקת
המשורטטת לנגד עינינו? מה תהיינה השפעות הרשת על כלכלת ישראל? כיצד יכולה ממשלת
ישראל לתמרץ ולכוון את המשק לכווני צמיחה ותחרות במציאות הדיגיטלית החדשה? זהו סוג
השאלות איתן מנסה דו"ח זה להתמודד.
הדו"ח מתמקד במגמות כלליות ברמה הגלובלית וברמת המשק הישראלי, ולאו
דווקא בנתונים פרטניים מפורטים. כמו כן, נמנע הצוות מלהתייחס לשלושה נושאים להם
הוא מיחס חשיבות כלכלית ממדרגה ראשונה: תשתיות מידע ורגולציה, מסחר אלקטרוני,
וחינוך. נושאים אלה מכוסים בהרחבה בדו"חות מקבילים שנכתבו ע"י צוותים אחרים. הדו"ח
עוסק בשבעה נושאים עיקריים, כדלהלן:
השפעת הרשת על התייעלות עסקית
השפעות צפויות על כלכלת ישראל
השפעת הרשת על רמת החיים
משמעויות חברתיות
בעיות והזדמנויות במחקר ופתוח
תפקיד הממשלה בעיצוב הרשת: השוואה
עם מדינות זרות
המלצות
הצוות אינו מתימר לתת סקירה מקיפה של השפעת הרשת על כל מגזרי המשק.
יחד עם זאת, הדו"ח מכיל מידע ותובנה מספיקים להסקת מסקנות סבירות על מיצוב ישראל
וכלכלתה בענפים כלכליים רבים אשר לא נסקרו בעבודה זו.
עד שנת 2000 תיחשב הקשוריות העסקית לאינטרנט לא
ליתרון תחרותי מתוחכם, אלא לצורך אסטרטגי בסיסי (strategic necessity). לחברות לא
מקושרות לא יהיה שום סיכוי לתפקד באופן תחרותי בעולם בו החיבור העסקי לרשת
האינטרנט הוא תופעה שכיחה ומובנת מאליה.
במהלך עשר השנים האחרונות פותחו כלי תוכנה
ותקשורת רבים לשיפור וייעול העבודה בארגונים גדולים. לפני חדירת רשת האינטרנט
למגזר העסקי והציבורי, היו כלים אלה יקרים לשימוש ומסובכים ליישום ולהטמעה. בעקבות
העמקת והתפשטות השימוש ברשת, אנו עדים היום לשורה מרשימה של טכניקות עבודה
מבוססות-אינטרנט סטנדרטיות וזמינות לכל חברה וארגון מקושרים. הממשל האמריקאי פרסם
הערכות לפיהן הגברת השימוש ברשת האינטרנט תביא עד שנת 2000 להתייעלות עסקית (Increased Productivity) בשיעור שבין 20 ל- 40 אחוז. אין סיבה
שמגמה זאת לא תהיה זהה במדינת ישראל.
דואר אלקטרוני מבוסס-אינטרנט הוא האמצעי הזול,
המהיר, והיעיל ביותר לתקשורת בין-אישית בכל מסגרת עסקית וארגונית. דואר אלקטרוני
מהווה טכנולוגיה תחליפית לרוב סוגי התקשורת הכתובה (תכתובת, פקס, דואר ניר), ומשמש
כאמצעי קביל מבחינה משפטית לבצוע עסקאות מסחריות כגון מכרזים, התקשרויות, הזמנות,
וכדומה. כמו כן מאפשר הדואר האלקטרוני להעביר לכל מקום בעולם מסמכים שונים כגון
גיליונות נתונים אלקטרוניים, מצגות עסקיות, בסיסי נתונים, ולמעשה כל קובץ זה או
אחר הנמצא על מחשב המשתמש.
הדור הבא של תקשורת בין-אישית דרך האינטרנט יהיה מבוסס על קומבינציה
של דואר אלקטרוני טקסטואלי (Email), תקשורת קולית (Internet telephony) וחזותית
(video conferencing). כבר היום מספקת רשת האינטרנט פתרונות זולים ומהפכניים לקשר
טלפוני וחזותי במחירים שוליים. עם הגדלת קצב השידור ורוחב הפס ברשת במהלך השנים
הקרובות, תהפוכנה טכנולוגיות אלה לאמצעי התקשורת העסקי הראשון במעלה -- התפתחות
שתביא לחיסכון דרמטי בהוצאות טלפון, נסיעות, ואירוח.
רשת האינטרנט מכילה היום עשרות אלפי קבוצות דיון
אלקטרוניות במגוון עצום של נושאים מסחריים ואחרים. השימושים העסקיים במדיום זה הם
מגוונים, וכוללים יצירת סביבות עבודה וירטואליות לקבוצות עובדים המפוזרות
גיאוגרפית (groupware), אספקת שירותי תמיכה למוצרים ספציפיים (customer service /
help desks), מתן תשובות על שאלות טיפוסיות (frequently asked questions), איסוף
מידע עסקי (business intelligence) -- כל זאת בעזרת צוות מצומצם של עובדים מיומנים.
רשת האינטרנט מספקת אמצעים נקודתיים וזולים
לפרסום והחדרת מוצרים. הפרסומת על פני הרשת מהווה לא רק כלי זמין להפצת מידע על
המוצר, אלא גם מדיום לביצוע הקנייה עצמה: משתמש הנתקל בפרסומת זאת או אחרת יכול
להקיש על מסך הפרסומת ולעבור לטופס אינטראקטיבי דרכו הוא יכול לקבל מידע נוסף
ובמקרים רבים לרכוש את המוצר. טכניקה זאת תחליף חלק ניכר מפרסום ה- broadcast
הנהוג כיום בעיתונות, ברדיו, ובטלביזיה -- פרסום שברוב המקרים מתבזבז על מיליוני
צרכנים שאין להם שום עניין במוצר.
במהלך השנה האחרונה החלה רשת האינטרנט לחדור
במהירות לתוך רשתות התקשורת המקומיות ומערכות המידע הפנימיות של הארגון. הרשת
מציעה היום טכניקות פשוטות וזולות לבניית בסיסי נתונים עסקיים ומערכות לניהול
הייצור, מלאי, ושווק בעזרת כלי תכנה אינטרנטיים סטנדרטיים. טכניקה זאת, הנקראת
"אינטראנט" (Intranet), פותחת את מערכות המידע של הארגון לקהל הלקוחות והספקים
הנמצאים על הרשת, ומאפשרת במקביל חסכון ניכר בהוצאות פיתוח ואחזקת מערכות מידע
ניהולי.
כדי להתחרות בשווקים גלובליים ולשתף פעולה עם
חברות בינלאומיות, חברות ישראליות תידרשנה להכשיר את עובדיהן בצורה רציפה ויעילה.
בעתיד הקרוב, רוב מערכות ההכשרה וההדרכה העסקית(corporate training) תפעלנה דרך
רשת האינטרנט. מטבע הדברים, מערכות אלה תהיינה נגישות רק לחברות הקשורות לרשת
באופן רציף ויומיומי, לא רק ברמה הטכנית אלא גם ברמת התרבות העסקית. עובדים בחברות
"מנותקות" לא יהיו מעודכנים, ויגרמו לנסיגה בכושר החברה להתחרות עם חברות מרושתות.
מגוון הטכניקות המצוינות לעיל יאפשר לעובדים
רבים לתפקד באופן מלא מבתיהם או ממרכזים משרדיים אזוריים, ללא צורך בשהייה פיזית
במקום העבודה העיקרי. מגמה זאת, הנקראת telecommuting, גורמת לחברות רבות לבחון
מחדש את דפוסי העבודה במשרד המסורתי. לדוגמא, חברות פרסום רבות מצמצמות את משרדיהן
במנהטן למינימום הכרחי, ומעסיקות את רוב צוותי העבודה שלהן מניו ג'רסי ומלונג
איילנד דרך מערכות groupware ועבודה מרחוק. במדינת ישראל, תהייה לנושא העבודה
מרחוק השפעה מכרעת על צמצום התנועה בכבישים, הקטנת הצפיפות בערים, פיזור
האוכלוסייה, והקטנת הפגיעה בסביבה. כמו כן, טכניקות עבודה מרחוק תאפשרנה
לאוכלוסיות מסוימות (נכים, נשים בחופשת לידה, נשים דתיות, תושבי הפריפריה) להשתלב
בשוק העבודה בצורה אפקטיבית ומלאה.
כבר היום, לא ניתן לקיים עסק תחרותי בענפים
מסוימים ללא בנייה ואחזקה של אתר אינטרנט (Web site) מקיף. אתרים אלה הופכים
במהירות לשמש כנקודת המפגש העיקרית של החברה עם לקוחותיה. צרכן המגיע אל אתר עסקי
מסוגל לקבל מידע כללי ונקודתי על מוצרי החברה ומחיריהם, ובמקרים רבים לרכוש את
המוצרים דרך הרשת. אתר האינטרנט העסקי משמש לא רק כחלון הראווה ומרכז המכירות של
החברה, אלא גם כנקודת המוצא המרכזית דרכה ניתן לפנות אל עובדי החברה דרך כל
השירותים שהוזכרו לעיל (דואר אלקטרוני, קבוצות דיון, איתור עובדים, מערכות
אינטראנט ציבוריות, וכדומה).
לסיכום, רשת האינטרנט מגדירה מחדש את רוב דפוסי העבודה בתוך החברה
(תהליכים עסקיים פנים-ארגוניים), ובין החברה לאוכלוסיות הספקים, הלקוחות, והמתחרים
(תהליכים עסקיים ברמת הענף והשוק). חברות שמשכילות להעביר פעילות עסקית לרשת נהנות
מחיסכון תפעולי עצום. לדוגמא, מאז התחילה חברתFederal Express לתמוך בלקוחותיה
דרך האינטרנט, ירדה עלות התמיכה ב 80%, במקביל לעלייה במאות אחוזים בנפח התמיכה.
ליעילות כלכלית כזאת, המוכפלת במספר חברות רב, יש משמעות מצטברת דרמטית על משאבי
המשק.
חשוב להדגיש שהודות לאופי העבודה ברשת, כל השירותים העסקיים שתוארו
לעיל ניתנים היום ליישום דרך מערכות תוכנה סטנדרטיות וזולות. אי לכך, יש לאינטרנט
השפעה מבורכת בעיקר על עסקים קטנים וחברות startup, שיכולים לראשונה ליהנות
ממערכות עסקיות מתוחכמות שעד כה היו נחלתן הבלעדית של חברות מבוססות ועתירות הון.
על מנת להעריך נכונה את השפעת הרשת על כלכלת
ישראל ופתיחתה לשווקים גלובליים, יש להקדים ולומר מספר מילים על אופי רכישת מוצרים
ושירותים דרך האינטרנט. הנושא הכללי של "מסחר אלקטרוני" מכוסה בהרחבה בדו"ח נפרד.
בפסקה הבאה מסכם הצוות את עיקרי הנושא, כחומר רקע הכרחי.
הפיתוח האגרסיבי של טכנולוגיות אבטחת מידע ואמצעי
תשלום דיגיטליים צפוי להביא בקרוב להאצה חדה של רכישות מוצרים ושירותים דרך
הרשת.
כל פעולת רכישה כרוכה בשלוש שאלות עקרוניות: מה
ברצוננו לקנות, היכן ניתן לרכוש את המוצר בתנאים הטובים ביותר, וכיצד ניתן לבצע את
הרכישה עצמה. השימוש המסחרי באינטרנט מספק תשובות חדשניות ויעילות לכל שלושת
הדרישות הנ"ל. בשלב איתור המוצר ניתן כבר היום להשתמש במנועי חיפוש אינטרנטיים
המאפשרים לאתר לא רק את המוצר המבוקש, אלא גם מוצרים תחליפיים וספקים שונים. עם
הזמן, יאפשרו מנועים חדשים וסוכני חיפוש (search agents) לאתר מוצרים לפי
קריטריונים של מחיר, איכות, שירות, וכדומה. ברמת אפיון המוצר, הרשת נותנת מידע
ברמת פירוט מקסימלית, כולל מפרט טכני ותצוגת המוצר עצמו על המסך. בנוסף לכך, הצרכן
יכול לקיים קשר אינטראקטיבי עם ספקי המוצר, ולקבל תשובות לשאלות ספציפיות. את שלב
הרכישה עצמה ניתן לבצע גם כן דרך הרשת, על ידי מילוי טופס הזמנה אינטראקטיבי
ושימוש בכרטיס אשראי.
אפשרויות המסחר האלקטרוני דרך הרשת יגדילו באופן
ניכר את מגוון המוצרים אליהם נחשף הצרכן. בפרט, הגדלת הנגישות למספר ספקים רב של
אותו מוצר תאפשר השוואת מחירים בעלות מינימלית ורכישת מוצרים במחיר הזול ביותר.
בשלב בו עלות השוואת המחירים תהייה אפסית
והשימוש באמצעי תשלום דיגיטליים יהיה בטוח, צפוי שמחיריהם של מוצרים רבים ובפרט
מותגים זהים יתכנסו למחירים אחידים. משלב זה ואילך, התחרות בין היצרנים תתחולל
בעיקר בתחומי מגוון המוצרים, דיפרנציאצית המוצרים, הייעוץ לצרכן, והשירות לאחר
הקנייה. ניתן לראות אם כן שהרשת הינה סביבה הרת סיכון ואתגרים לחברות וענפי צריכה
רבים, משום שהיא מכתיבה דפוסי תחרות והישרדות קשוחים ביותר לכל שחקני ההיצע במשק.
סביר להניח שהרשת תגרום לעלייה משמעותית ברמות היבוא
והיצוא של המשק הישראלי. מעבר לכך, קשה להתנבא מה תהיה השפעת הרשת על השורה
התחתונה במאזן התשלומים החיצוני.
ברמת הקשר של המשק הישראלי לשווקי חוץ, תביא
הרשת להפלת חומות וחסמים רבים. יש לצפות לגידול ניכר הן ברמת היבוא והן ברמת
היצוא, שכן הרשת היא מדיום סימטרי לחלוטין: אותן טכנולוגיות סחר אלקטרוני שתאפשרנה
לאזרחי ישראל לרכוש בקלות מוצרים מחו"ל תאפשרנה לחברות ישראליות למכור מוצרים
מקומיים דרך הרשת לתושבי חוץ. מכיוון שלסקטור העסקי הישראלי תהיה נגישות רבה יותר
דרך הרשת לספקים ומתחרים בחו"ל, יש להניח שהוצאות הפיתוח והשיווק של מוצרים
מקומיים יוזלו, ובכך יגבירו את יכולת התחרות של ישראל בשווקים גלובליים.
בחינה כלכלית של עשרות מוצרי צריכה פופולריים מראה שבשלב הנוכחי,
תשלומי מכס והוצאות ההובלה לארץ מביאים את רמת המחירים לצרכן של מוצרי חוץ לרמת
מחירים דומה לזו של מוצרים תחליפיים מקומיים. לגבי מוצרים ומותגים שהביקוש להם
בארץ נמוך יחסית, נמצאו הבדלים משמעותיים לטובת הקנייה דרך הרשת.
שימוש מסחרי נרחב ברשת יביא למצב בו יהיה לצרכן מידע
כמעט מושלם על שווקים מסוימים, דבר שיקטין את התלות בחברות תווך.
גורמים כלכליים רבים בישראל כגון סוכני נסיעות,
ברוקרים, וסוחרי נדל"ן פועלים במשק על מנת לסייע לצרכן להתגבר על חוסר מידע עסקי
בתחומים ספציפיים. מכיוון שלחברות אלה יש ערך מוסף נמוך, התוצאה הסופית תהייה
הוזלת המוצר והפניית משאבים (כוח אדם והון) למטרות יותר פרודוקטיביות.
רשת האינטרנט מעניקה למשק הישראלי הזדמנות ייחודית
לתקן עוותים בירוקרטיים וליצור אווירה יזמית חיובית ומעודדת.
נתונים שונים מראים שהטיפול של המגזר הציבורי
הישראלי ברוב הבקשות של המגזר הפרטי מתמשך למעלה משישה חודשים. הבירוקרטיה המלווה
הקמת עסק חדש בישראל משפיעה לרעה בדיוק על אותם שחקנים כלכליים אותם אנו חייבים
למשוך: חברות start-up קטנות עבורן העלות היחסית של אובדן הזמן גבוהה, ויזמים זרים
שיש באפשרותם להקים את המיזם במדינות אחרות בהן המערכת הביורוקרטית פחות בעייתית.
כאמור, הרשת טומנת בחובה הזדמנויות לשינוי המצב ולעידוד האווירה
היזמית. ראשית, המגזר הציבורי יכול להיערך מחדש לתמיכה יעילה דרך הרשת במגזר
הפרטי. שנית, המגזר הפרטי יכול ליהנות מכל יתרונות הרשת ברמה היזמית, דהיינו גישה
חופשית למידע על מוצרים ומתחרים פוטנציאליים, קיצור המרחק בפועל לספקים, שותפים,
ומקורות הון, ושימוש במערכות שווק גלובליות.
חברות ישראליות סובלות ממספר חסרונות תחרותיים
הנובעים מריחוק ישראל משווקי התשומות, המוצרים וההון בהם הן פועלות. לרשת האינטרנט
פוטנציאל משמעותי לשיפור המצב, שכן היא הופכת את המרחק הגיאוגרפי בין השחקנים
הכלכליים השונים ללא משמעותי.
למרות האמור לעיל, חשוב להבין שהשפעת הרשת
במישורים אלה היא סימטרית לחלוטין, ומתחרים לא-ישראלים הקשורים לרשת -- לדוגמא
חברות בדרום-מזרח אסיה -- ייהנו ממנה בצורה זהה. אי לכך, אחת השאלות הקריטיות
שחייבות להעסיק את מנהיגי המשק היא: כיצד תוכלנה חברות ישראליות לשמור ולהבליט את
יתרונן התחרותי בעידן המידע העולמי?
להערכת הצוות, התשובה נעוצה בטיפוח הדיפרנציאציה והייחודיות של סל
המוצרים והשירותים שהמשק הישראלי מסוגל לייצר ולהציע לעולם. כעיקרון, לרשת יש
השפעה שלילית על חברות קטנות ובינוניות המייצרות מוצרים סטנדרטיים, והשפעה חיובית
על חברות המתמחות במוצרים ייחודיים ובשווקי גומחה (niche markets). כמו כן, הרשת
מעניקה יתרון רב למוצרים שניתן להפיץ ישירות דרך הרשת, דהיינו מוצרים הניתנים
לייצוג על ידי סיביות (ביטים). אי לכך, סביר להניח שהענפים שייהנו ביותר מהשימוש
ברשת יהיו ענף התיירות (מוצר ייחודי לישראל שניתן לשווקו בקלות וביעילות דרך
הרשת), ענף ההוצאה לאור והמדיה (הפקת והפצת חומרים דיגיטליים לכל אדם בעולם
המעונין בחומר עברי או ישראלי), ענף התוכנה (הפקת מוצרים ייחודיים בעלי עלות ייצור
והפצה נמוכים), וכדומה. זוהי כמובן רשימה חלקית, והקורא מוזמן לחשוב על דוגמאות
נוספות בתחום עיסוקו.
יתרון יחסי נוסף שיש לישראל הוא כוח אדם מיומן בעל רמת חינוך והכשרה
גבוהות. עם הגברת מגמת העבודה מרחוק, ישראלים רבים יוכלו לעבוד בחברות זרות באופן
שוטף מבלי לעזוב את הארץ. לדוגמא, מעצבים, מלחינים, מתכנתים, ומתרגמים מוכשרים
יוכלו למכור את שירותיהם לכל חברה בינלאומית דרך הרשת. מגמה זאת תביא לזרימת מטבע
זר למשק הישראלי ולשיפור חיובי במאזן התשלומים. זוהי דוגמא נוספת לטענה הרווחת
שבעידן המידע העולמי, הארצות שישגשגו ביותר יהיו אותן ארצות שישכילו להשקיע ולפתח
את מערכות החינוך שלהן בצורה משמעותית.
רשת האינטרנט עתידה לחולל מהפיכה בחיי היומיום של
האזרח. ההשפעה על רמת החיים תהיה בשני מישורים: (א) ייצור הכנסה נוספת, ו- (ב)
שיפור רווחת החיים.
רוב ההמצאות הגדולות של המהפכה התעשייתית
מאופיינות על ידי הדואליות לעיל. בפרט, כלים כמו הטלפון והמכונית מהווים מכשירים
עסקיים מחד וחברתיים מאידך. במקרה של הרשת, היתרונות בשני התחומים משולבים זה בזה.
לדוגמא, אפשרויות עבודה מרחוק עשויות להביא לגידול ההכנסה והפנאי בעת ובעונה אחת,
עקב הגדלת הגמישות בזמני העבודה והקטנת התלות בתחבורה. סעיף זה סוקר בקצרה מספר
תחומים בהם תהייה לרשת השפעה מכרעת על רווחת האזרח.
הרשת תאפשר חיפוש זמין ויעיל של מקומות עבודה
בכל רחבי הארץ, עבודה מרחוק בחברות ישראליות ובינלאומיות, ותעסוקת free-lance
ענפה. לדוגמא, הממשל האמריקאי יזם בנק למידע תעסוקתי בשם America's Job Bank.
השירות מספק מידע חינם על250,000 הצעות עבודה בכל רחבי ארה"ב ומביא להגדלת ניוד
העובדים, קיצור זמן האבטלה, והגדלת ההכנסה הפנויה במשק -- כל זאת תוך חיסכון
משמעותי בתקציב משרד העבודה.
בעתיד הלא רחוק יוכל האזרח לחפש מוצרים ולבצע
קניות דרך הרשת בצורה יעילה וזולה, עקב הגברת התחרותיות הצפויה עם כניסת חברות
רבות לשווק ישיר דרך האינטרנט. טכניקות שונות המפותחות כיום יאפשרו לחברות מרושתות
לתפור מוצרים ושירותים שונים לפי אופי הצרכן.
המעבר לכסף דיגיטלי(E-cash) ובנקאות ביתית תקטין
את תלות האזרח במערכת הבנקים ותוזיל את עמלות השימוש בכסף באופן משמעותי.
רשת האינטרנט תאפשר גישה ישירה למבחר עצום של
מערכי שיעור וקורסים וירטואליים ללא מגבלות זמן ומרחב. האזרח יוכל לקבל שירותי
חינוך בכל הרמות, כולל התעדכנות שוטפת בכל נושא מקצועי זה או אחר (life-long
education).
חלק ניכר מהקשר העתידי עם בתי חולים, מעבדות
ורופאים יתבצע דרך הרשת. שירותים שונים כגון ניטור, דיאגנוסטיקה, וייעוץ רפואי
יינתנו דרך שירותי תקשורת ווידאו דיגיטלי.
כאשר קצב הגעת הנתונים מהרשת אל הבית יעבור את
סף ה 300 אלף סיביות לשנייה, לא יהיה עוד צורך בתקליטורים (CD ROM). מנקודה זאת
ואילך, כל משחקי המחשב ומוצרי הבידור הוירטואלי יעברו אל הרשת. בנוסף לכך, מערכות
video on demand ו- music on demand יחליפו חלק ניכר משידורי הרדיו והטלביזיה,
וצרכנים יוכלו לקבל דרך הרשת כל סרט, תוכנית טלביזיה, או קונצרט שהופקו אי פעם.
כבר היום ניתן "לבקר" באלפי ספריות ומוזיאונים
דרך רשת האינטרנט. בעתיד, מסכים גדולים ומערכות למציאות מדומה (virtual reality)
יאפשרו לכל אדם לעשות שימוש ישיר באתרים חינוכיים ותרבותיים בכל רחבי העולם.
הרשת תאפשר קיום קשר ישיר דרך דואר אלקטרוני
ווידאו דיגיטלי עם חוג רחב של אנשים ללא מגבלות גיאוגרפיות. לרשת פוטנציאל נרחב
לשפר את איכות החיים החברתית של אוכלוסיות ספציפיות כגון קשישים, נכים, ואנשים
אחרים עם מוגבלויות פיזיות.
בזמן כתיבת דו"ח זה, החיבור לרשת האינטרנט עדיין
נחשב למותרות שרק אחוז קטן מהאוכלוסייה יכול להרשות לעצמו (ציוד מחשב ותכנה בשווי
של כ- 5,000 שקל וחשבונות טלפון ומינוי חודשיים של כ- 300 שקל). להערכת הצוות, תרד
עלות הציוד והשימוש החודשי לצרכן הסופי בשלושת השנים הבאות לסדר גודל של כ- 1,500
שקל ו- 100 שקל, בהתאמה. ברמת מחירים כזאת, ניתן להתחיל לחשוב על החיבור לאינטרנט
כעל מצרך בסיסי כמו גז, טלפון, ומים.
אחד האספקטים המלהיבים ביותר ברשת האינטרנט מבחינה חברתית הוא עובדת
היות הרשת נכס ציבורי ונגיש לכל. כבר היום, יכול כל מנוי לרשת בכל מקום בארץ לקבל
את כל שירותי התקשוב והמידע שעד לפני מספר שנים היו נחלתן הבלעדית של אוניברסיטאות
מסובסדות וארגונים עסקיים עתירי הון. המשמעות החברתית ברורה: הרשת תאפשר
לאוכלוסיות מרוחקות ובעלות הכנסה נמוכה ליהנות מאותם שירותים בדיוק ששאר
האוכלוסייה נהנית מהם, ותביא עקב כך להעמקת השוויוניות בתחומי החינוך, המסחר,
והבידור. תופעה זאת תביא לצמצום פערים ומתן שיויון הזדמנויות לאוכלוסיות בעייתיות.
עם זאת, חשוב להדגיש שהעדר הערכות מתאימה עשוי להביא לתוצאות הפוכות
ולהעמקת הפערים בין בעלי הגישה לרשת (the "haves" ) ובין חסרי הגישה (the "have
nots"). הפעולה העיקרית שהממשלה יכולה לפעול בתחום זה הוא לתמוך בהקמת תשתית הרשת
בצורה נגישה לכל, בפרט באספקט חיבוריות הרשת לחו"ל, ובהעמקת החינוך בנושא השימוש
ברשת. נושאים אלה יידונו בסעיף ההמלצות של מסמך זה.
עקב היכולת לעבוד, ללמוד, ולסחור מרחוק, שימוש
נרחב ברשת האינטרנט יביא לצמצום ניכר בשימוש במשאבים פיזיים כגון תחבורה, דלק,
וחשמל. שינויים אלה יגרמו להשפעות חיוביות על הסביבה, כגון ירידה בזיהום האוויר
ושחרור משאבי קרקע.
כתב העת אקונומיסט הכריז לאחרונה על "מות
המרחק". כוונת המחבר הייתה לעמוד על אחד היתרונות המרכזיים של רשת האינטרנט --
היכולת לגשר על פערים גיאוגרפיים הן ברמה המקומית והן ברמה הגלובלית ולהקטין את
תלותן של פעילויות עסקיות וחברתיות בשיקולי מקום וזמן. ברמה העירונית-אזורית,
מודלים קלאסיים של פיזור אוכלוסין מנתחים מיקום משקי בית ע"י שיקולי תחלופה בין
מרחק הבית למוקדי עבודה, לימודים, קניות, ושירותים עירוניים לבין מרחב המגורים
ואיכות החיים בפרברים. כבר היום, רשת האינטרנט מספקת פתרונות רבים לעבודה ולימוד
מרחוק, ממשל זמין, ומסחר אלקטרוני. אי לכך, יש להניח שרשת האינטרנט תביא לגידול
הביקוש למגורים בפרברים ולחיזוק הנדידה של משפחות ממרכזי הערים לפריפריה.
ברמה הבין עירונית, מדיניות פיזור אוכלוסין התבצעה בעבר בישראל ע"י
כלי מדיניות מגוונים כגון חוק עידוד השקעות, שנועד לכוון הון ומשאבים לאזורים
מרוחקים. לרשת האינטרנט יהיה אפקט דומה על המשק הישראלי. עקב ביטול מגבלת המרחק,
הרשת תאפשר מיקום עסקי בתנאים פחות מגבילים תוך הגדלת מתח הרווחים של מפעלים
הממוקמים באזורי ספר. לדוגמא, חברות אמריקאיות רבות מפצלות היום את פעילותן כך
שהנהלת החברה, מרכזי המכירות, מרכזי הפיתוח, מפעלי הייצור וה- backoffice פרוסים
במרחבים גיאוגרפיים שונים, תוך ניצול מיטבי של מחירי נדל"ן מקומיים ואיכות החיים
של העובדים. ה"דבק" שמאפשר לחברה לפעול כגוף עסקי אחד הוא רשת האינטרנט ושירותי
התקשוב השונים שהיא נותנת.
ניתן לראות אם כן שאפשר להתייחס להשקעה ממשלתית בחיזוק תשתית
האינטרנט, כאל תחליף כלכלי למימוש חוק עידוד ההשקעות וצעדים דומים לפיזור
האוכלוסייה וקהילת העסקים לפריפריה, לעיירות פיתוח, ולאזורי ספר. אנו נדרשים שוב
לדוגמא מארה"ב: לפני שנים אחדות החליט מושל צפון קרוליינה למשוך עסקים לתחומי
המדינה. המושל הקים רשת תקשורת מהירה וחדשנית, וסיפק שירותי מידע ומולטימדיה
מתקדמים לסקטור הפרטי. תוך מספר שנים הפכה צפון קרוליינה -- מדינה מרוחקת ממוקדי
עסקים ותעשייה שבאופן מסורתי התבססה על גידול טבק -- לאחד ממרכזי ההייטק הגדולים
בעולם. תשתית המידע שהקימה המדינה נחשבת לסיבה העיקרית להצלחה הזאת.
אבטחת יכולתה של התעשייה לנצל ולחזק את התנופה
הראשונית שיצרו חברות האינטרנט הישראליות חייבת לתפוס מקום מרכזי בשיקולי מנהיגי
המשק.
כדי להבין את תפקיד תעשיית ההייטק הישראלית
בעיצוב רשת האינטרנט העולמית, חשוב להקדים ולומר שמבחינות רבות הרשת עדיין נמצאת
בחיתוליה. אנו עדים לתהליך היסטורי חד-פעמי במהלכו תעוצב הרשת מחדש (ברמה הטכנית
והעסקית) במהלך עשר השנים הקרובות, עד שהיא תגיע לרמת יציבות, אמינות, וקלות שימוש
שתהפוך אותה לתשתית תקשוב חובקת עולם. תעשיית ההייטק הישראלית משחקת תפקיד מכריע
בהתפתחות זאת.
עד תחילת שנות ה 90 לא היוותה האינטרנט גורם מרכזי בתעשיית ההייטק
הישראלית. במהלך השנים האחרונות, לעומת זאת, השכילו חברות ישראליות רבות לזהות
במהירות מפתיעה את החשיבות הקריטית של רשת האינטרנט בעיצוב מפת התקשוב העולמית
העתידית, תוך גילוי חשיבה מקורית והעזה. בשלוש השנים האחרונות הוקמו בארץ עשרות
חברות startup שהגדירו את שיפור תשתית האינטרנט העולמית כתחום עיסוקן היחיד --
חברות שזכו עקב כך לכינוי 'חברות אינטרנט'. חברות אלה רואות את התפתחות האינטרנט
כהזדמנות עסקית חד-פעמית במסגרתה הן יכולות להציע גל חדש של טכנולוגיות שתהוונה את
היסודות עליהן תישען רשת האינטרנט העתידית. במקביל, מתרחש תהליך עמוק של שינוי
כיוון ועדכון הדגשים בתוך חברות וותיקות העוסקות בפיתוח מוצרי תקשורת, טלפוניה,
ווידאו, מולטימדיה, ואחזור מידע. כל החברות הללו מזהות היום את רשת האינטרנט
כפלטפורמה העיקרית (אם לא היחידה) עליה יצטרכו מוצריהן לפעול.
התמקדות תעשיית ההייטק הישראלית בפיתוח תשתית האינטרנט לא נעלמה
מעיני העיתונות העולמית, בה ישראל מתוארת לפרקים כמעצמה עולמית במחקר ופתוח של
טכנולוגיות ומוצרי אינטרנט עתידיים. יחד עם זאת, בחינה קרה של המציאות מגלה שהמצב
רחוק מלהשביע רצון. מאמצי התעשייה הישראלית לא הניבו עדיין תרומה כלכלית ישירה
בהיקפי מכירות גדולים בקנה מידה עולמי, וניתן לומר שמאגר הכשרונות והידע הישראלי
רחוק ממימוש הפוטנציאל העסקי המלא שלו. בצד הזכות, הצליחו מאמצי התעשייה (ותמיכת
המדען הראשי של משרד התמ"ס) להביא לשתי התפתחויות משמעותיות:
הגברה חסרת תקדים בקצב ההשקעות
בתעשייה הישראלית מצד גורמי חוץ פרטיים וציבוריים, בעיקר דרך שוק המניות;
הבטחת המשך הצמיחה המהיר של חברות
אינטרנט ישראליות הפועלות בשוק העולמי. חברות אלה נהנות היום מתדמית מצוינת בקרב
לקוחותיהם בחו"ל, הרואים בריכוז פעילות המו"פ האינטרנטי בארץ גורם שיבטיח המשך
התאימות והתחרותיות של מוצרים ישראליים עתידיים.
המשך ההצלחה של החברות הישראליות אינו מובטח, שכן הגורמים שיצרו את
התשתית לפריצה הראשונית מאבדים מחשיבותם עם התבססות האינטרנט כרשת תיקנית. לדוגמא,
שתי חברות ישראליות המציאו ובשלב מסוים הובילו את העולם בטכנולוגיות טלפוניה
אינטרנטית ואבטחת מידע. כיום מתמודדות חברות אלה עם תריסר חברות אמריקאיות המציעות
מוצרים מתחרים.
מספר גורמים מאיימים כיום על המשך הצמיחה של חברות האינטרנט הישראליות:
רוב חברות האינטרנט הישראליות הוקמו על ידי
יוצאי מערכת הביטחון בשנות ה 90. היתרון היחסי שהיה למדינת ישראל בתחום זה נשחק
במהירות עקב איזרוח ושימוש נרחב ברוב הידע והטכנולוגיות שנבנו בעבר. ניתן לומר
שרזרבת הידע שנצבר במערכת הביטחון מתקרבת לסיומה.
כדי לחדור לשווקים עולמיים, יוצרות חברות הייטק
ישראליות התקשרויות עסקיות עם ענקים בינלאומיים המספקים את המטריה השיווקית
הנדרשת. אסטרטגיה זאת מהווה פתרון חלקי הגורם לשחיקת שולי הרווח הפוטנציאליים של
התעשייה המקומית. חברות האינטרנט הישראליות לא מצליחות לתרגם את יכולתן הטכנולוגית
להצלחה ישירה בשווקי חוץ.
במקרים רבים נדרשות חברות אינטרנט לרכוש מוצרים,
טכנולוגיות, ולעתים חברות שלמות כדי להשלים את מאמצי המחקר והפתוח שלהן. מספר מועט
של חברות ישראליות מסוגלות לעשות זאת על ידי שימוש בהון עצמי או החלפת מניות.
אסטרטגיה זאת אינה רלוונטית למרבית חברות האינטרנט הישראליות.
המחסור במהנדסי תכנה ובמתכנתים ישראלים הוא לדעת
רבים הגורם הראשון במעלה בעיכוב ומניעת הצמיחה בתעשייה. המערכת האקדמית הישראלית
לא מצליחה להדביק את קצב הביקוש של התעשייה לאנשי מחשב מעולים, תופעה שגורמת
למחסור חמור במשאב העיקרי והחשוב ביותר של תעשיית ההייטק בכלל וחברות האינטרנט
בפרט. אם קצב הכשרת כח האדם באקדמיה ישאר כפי שהוא כיום, בשנת 2000 תסבול תעשיית
ההייטק הישראלית מחוסר צפוי של 3,000 מהנדסים.
למרות העדכניות היחסית של תשתית התקשורת המקומית
(הפנים-ארצית), קווי התקשורת מישראל לחו"ל יקרים מאד והשגתם איטית ומסורבלת.
מציאות זו מפריעה ביותר למאמצי השיווק הבינלאומיים של חברות האינטרנט הישראליות.
חברות אלה מתמודדות עם חברות אירופאיות ואמריקאיות הנהנות מתשתית תקשורת בינ"ל
זולה ומהירה. זוהי תופעה מסוכנת היוצרת נטל תחרותי כבד ולא הוגן על התעשייה
הישראלית.
אחד מסיפורי ההצלחה של תעשיית ההייטק הישראלית הוא התרומה המכרעת של
המדען הראשי של משרד התעשייה והמסחר לטיפול בחלק מהבעיות שצוינו לעיל. לדוגמא,
תכנית מגנ"ט של המדען נבנתה במיוחד כדי לתמרץ חברות ישראליות הפועלות בתחומים
קרובים להגביר את שיתוף הפעולה ביניהן על מנת לחסוך בכוח אדם ובמשאבי פיתוח יקרים
אחרים. כמו כן מעודדת התוכנית השקעה בפיתוח טכנולוגיות יסוד (generic
technologies) שישמשו בסיס לבניית מגוון מוצרים ושירותים עתידיים. תכנית מגנ"ט
מצליחה לגרום לחברות ישראליות רבות להתמקד בטווח הארוך ולעסוק בפיתוח טכנולוגיות
יקרות שאף חברה בנפרד לא מסוגלת להרים לבד וללא סיוע ממשלתי.
לסיכום, סביר להניח שתוך תקופה קצרה יתפשו מוצרי וטכנולוגיות אינטרנט
חלק מכריע מסל היצוא של תעשיית ההייטק הישראלית. מעבר לתרומה הישירה לסך הייצוא
הישראלי, מבנה הפירמידה האופייני לתעשייה זאת -- השענות על קבלני משנה להשלמת
הפתוח -- יביא להשפעה עקיפה מבורכת על המשק הישראלי, ליצירת מקומות עבודה רבים,
ולבניית יתרון יחסי טכנולוגי ייחודי למדינת ישראל. כדי להגיע ליעד זה, חייבת
הממשלה לתמוך באופן מסיבי בתעשיית ההייטק ובמערכות החינוך הטכנולוגי בכל הגילאים.
במקביל, משרד החינוך צריך לשאוף לכך שמהנדסים ויזמי startup יהפכו להיות דמויות
מופת לנוער הישראלי.
כמו בכל נושא אחר בעל חשיבות ממלכתית, חשוב
להתבונן וללמוד כיצד מדינות אחרות משכילות להשיג יעדים כלכליים וחברתיים דרך
התערבות באופן הפריסה והשימוש ברשת במגזר הציבורי והפרטי. בסעיף זה בחרנו להתמקד
בחמש מדינות מייצגות: ארה"ב, קנדה, אנגליה, מדינות האיחוד האירופי, וסינגפור. עקב
התפקיד המכריע שארה"ב משחקת ברשת האינטרנט העולמית, הדווח על פעילות הממשל
האמריקאי מפורט במיוחד.
רשת האינטרנט פותחה לראשונה בשנת 1969 במסגרת
פרויקט צבאי אמריקאי בשם ARPANET. התשתית הראשונית ופרוטוקולי התקשורת הבסיסיים
(שרובם פועלים עד היום) פותחו ע"י קבוצת חוקרים ממספר אוניברסיטאות אמריקאיות
מובילות שעבדו במימון הפנטגון. מטרת הפרויקט הייתה ליצור רשת תקשורת מבוזרת של
מחשבים מסוגים שונים המתחברים בהתאם לתקן פתוח ואחיד -- רשת שתאופיין בין היתר על
ידי כושר הישרדות גבוה במקרה של מהלומה גרעינית על ארה"ב. בשנת 1983 פוצלה הרשת
הראשונית לשתי רשתות נפרדות: MILNET, רשת צבאית שמקשרת כיום אלפי בסיסים ויחידות
צבא אמריקאיות, ו- NSFNET, רשת אזרחית בין-אוניברסיטאית שמומנה על ידי ה- National
Science Foundation -- סוכנות ממשלתית הדומה במידה מסוימת למשרד המדען הראשי
בישראל. בשנות ה- 90 "גילה" הסקטור הפרטי את הפוטנציאל המסחרי של הרשת, ומאז ועד
היום התפתחה הרשת לקומפלקס בינלאומי המחבר מיליוני מחשבים ומשרת מגוון רחב של
צרכים, החל מגישה למאגרי מידע מקצועיים וכלה במשחקים ופעילויות חברתיות.
במהלך השנים הקים הממשל האמריקאי מספר גופי תקינה המגדירים את התקנים
והפרוטוקולים האחידים על פיהם פועלת הרשת בכל העולם. גופי התקינה ממוקמים בארה"ב
ונשלטים על ידי שחקני מפתח בסקטור הציבורי והפרטי האמריקאי. עמוד השדרה של הרשת
(backbone) מבוסס על מספר מחשבי תקשורת מרכזיים אמריקאיים המנתבים את רוב תעבורת
המידע ברשת העולמית. תעשיות המחשבים והתכנה האמריקאיות מספקות את מרבית הציוד
והתכנה הנדרשים להפעלת הרשת, ורוב אתרי אינטרנט הגדולים והפופולריים ביותר נמצאים
בארה"ב. על רקע זה, אין פלא שארה"ב והממשל האמריקאי תופסים עצמם כמובילים, ואולי
אפילו כבעלים, של רשת האינטרנט העולמית.
הממשל האמריקאי, ובאופן בולט ביותר הנשיא קלינטון וסגנו גור, מגלים
התעניינות גבוהה ואקטיבית ברשת האינטרנט. בפרט, הממשל מרבה להתעניין ולהתערב
בעיצוב "אוטוסטרדת המידע" -- הגרסה העתידית של הרשת -- הידועה גם כן בכינוי
(National Information Infrastructure) NII. הממשל יוזם באופן מתמיד חקיקה ושיתופי
פעולה בינ"ל המעצבים את מאפייני השימוש ברשת בכל רחבי העולם. נושאי יסוד כגון עלות
השירות, נגישות למידע, שוויון הזדמנויות ואבטחת פרטיות המשתמש עולים באופן תדיר על
שולחן הדיונים בוושינגטון.
השליטה האמריקאית בטכנולוגיות ובשירותים הבסיסיים המניעים את
האינטרנט נתפסים על ידי הממשל הן כהזדמנות כלכלית והן כמקור לאחריות גלובלית
מיוחדת. למרות שהאינטרנט פועלת כרשת עולמית מבוזרת בה אין משמעות ישירה לגבולות
גיאוגרפיים, מוצא הממשל לנכון לחוקק חוקים השואפים להשפיע על מאפייני השימוש ברשת
ברוח התפיסה הפוליטית והתרבותית האמריקאית. במקביל לאקטיביזם החקיקתי, פועל הממשל
להפחתת הסיוע הכספי הציבורי להפעלת תשתית הרשת.
בפרט, ב 1996 העביר הממשל את ניהול שלד הרשת (backbone) לקונסורטיום
של חברות תקשורת מהסקטור הפרטי כגוןSprint ו- MCI.
בין הפעולות הבולטות שיזם הממשל בשנים האחרונות ניתן למנות את
הנושאים הבאים:
1. בשנת 1993 פרסם הממשל תוכנית
בשם "Agenda for Action"שקבעה בין היתר שפיתוח אוטוסטרדת המידע העתידית יתבצע על
ידי הסקטור הפרטי. במקביל, הגדירה התוכנית צעדים שונים דרכם יוכל הממשל להשלים
ולעודד את היזמה הציבורית:
עידוד ההשקעה הפרטית בתשתית הרשת דרך מדיניות מיסוי מתאימה;
אבטחת גישה שווה לכל נפש למשאבי
הרשת ושירותיה באמצעות חקיקה המעודדת תחרות;
מענקי ממשלה למחקרים מסחריים
שיבטיחו התפתחות הרשת ושימור היתרון הטכנולוגי;
נטילת אחריות על בטחון מידע והגנה
על הפרטיות ברשת;
תמריצים לשיפור זמינות הרשת,
אמינותה ופשטות השימוש בה;
גיבוש מדיניות רכש שירותים וציוד
של הממשל שתעודד חדשנות וצמיחה טכנולוגית;
ניהול משאבים ציבוריים כגון תדרי
רדיו באופן שיבטיח המשך פיתוח הרשת;
חקיקה להגנה על זכויות היוצרים
ברשת;
תאום פעילויות זרועות הממשל השונות
ועידוד שיתופי פעולה עם גורמים בינ"ל;
פתיחת מאגרי מידע של הממשל והסבתם
לשימוש הציבור הרחב.
2. הממשל הקים גוף בין-משרדי בשם IITF (The Information
Infrastructure Task Force), לתכנון ויישום מדיניות הממשל בנושא האינטרנט. תפקיד ה
IITF הוא לתאם עמדה משותפת של זרועות הממשל השונות בנושא הרשת, תוך שיתוף פעולה
הדוק עם הסקטור המסחרי, ולדאוג לפיתוח יישומים שונים לשיפור פעולת הממשל ורווחת
האזרח.
3. בשנת 1993 הקים הנשיא קלינטון מועצה מייעצת בשם NIIAC (National
Information Infrastructure Advisory Council) שתפקידה להגדיר את תפקידי הסקטור
הציבורי והפרטי בבניית אוטוסטרדת המידע. המועצה ממונה ע"י מזכיר המדינה למסחר
וכוללת נציגים מזרועות ממשל שונות, גופי חינוך שונים, ונציגי התעשייה הפרטית. אחד
המסמכים המפורסמים שהופצו ע"י המועצה נקרא Kick-Start Initiative -- נייר עמדה
המתווה למנהיגי קהילות מקומיים דרכי פעולה להתחברות מהירה לרשת ולבניית שירותי
חינוך וחברה ברמה המוניציפלית.
4. הוקם אתר אינטרנט משוכלל ורחב היקף שתפקידו לקדם את שיתוף ארה"ב
בפרויקט עולמי בשם G7 Global Inventory Project. מטרתו של פרוייקט זה היא לייעל
מסחר בינלאומי באמצעות מאגרי מידע גלובליים, ולסייע להרחבת השימוש ברשת ביישומים
חברתיים וציבוריים.
לסיכום, הממשל האמריקאי השכיל לבנות מערכת חקיקה ותמריצים כלכליים
שהביאה לא רק ליצירת רשת האינטרנט, אלא גם להבטחת המשך מעמדה המוביל של ארה"ב
בעידן המידע העולמי. פעילות ממשל קלינטון בנושא האינטרנט הייתה רציפה ועקבית,
ויצרה עקב כך סביבה יציבה הניתנת לחיזוי ע"י גורמי הון השוקלים השקעה ויזמות
בתחום. יציבות כלכלית ורגולטורית מחד, ואבטחת זכויות הספקים והצרכנים מאידך, יצרו
משיכה חזקה של הון פרטי לתעשיית טכנולוגיות המידע האמריקאית. גורמים אירופאיים
שבחנו את הצלחת התעשייה האמריקאית מציינים גורם זה כלקח עיקרי אותו ניתן לאמץ
לצורך קידום אוטוסטרדת המידע בארצם.
במרץ 1994 הקימה ממשלת קנדה ועדה מייעצת להערכות
לאוטוסטרדת המידע. הועדה מונה 29 חברים המיצגים מגוון רחב של גופים ואינטרסים.
מטרת הועדה הייתה להציג מסמך הדן בהשלכות החברתיות, הכלכליות והתרבותיות של עידן
המידע על קנדה.
במאי 1996 פרסמה הממשלה את תגובתה לדו"ח הסופי של הועדה המייעצת.
תגובה זו כללה הצבת ארבעה יעדי מדיניות מרכזיים: (א) שימוש במדיניות ובהסדרה
ממשלתית כדי לתמרץ את התעשייה להקים את אוטוסטרדת המידע הקנדית, תוך שימת דגש על
עידוד התחרותיות במתן השירותים לשוק המקומי. (ב) הכרה במחויבות הממשלה להגדיל
ולהעשיר את כמות המידע המסופק לציבור, למשל ע"י העלאת ספריות ומוזיאונים לאומיים
על הרשת. (ג) מתן אפשרות גישה לשירותי תקשוב חיוניים בעלות השווה לכל נפש, ודאגה
להגנת הפרטיות והמידע של משתמשי הרשת. (ד) הפיכת הממשל הקנדי ל"ממשל זמין" תוך מתן
אפשרות גישה למגוון רחב של מידע ושירותים ממשלתיים, והעמקת השימוש במסחר אלקטרוני
לניהול פעילויות הממשלה.
הן הממשלה והן השוק הפרטי הבריטי נמצאים בעיצומן
של הכנות רחבות-היקף לעידן המידע. בשנת 1995 לבדה השקיעו חברות הכבלים הבריטיות כ-
2 מיליארד ליש"ט בפיתוח תשתית התקשורת הלאומית. חברת התקשורת הבריטית (Brittish
Telecom) הכריזה על תוכנית עבודה ל- 10 שנים במהלכה תיסלל מערכת סיבים אופטיים
לאומית שתאפשר לכל בית ליהנות משירותי מולטימדיה אינטראקטיבית דרך הרשת.
בינואר 1996 מינה בית הלורדים הבריטי ועדה אשר מטרתה להציג תוכנית
הערכות לעידן המידע. הועדה הגישה את הדוח הסופי ביולי 1996. בדו"ח 40 המלצות פעולה
הכוללות המלצה להאצת המעבר לשיטות הדפסה דיגיטליות כדי להביא לשימוש נרחב במאגרי
מידע ממשלתיים. בנוסף נוגעות ההמלצות במגוון רחב של תחומים כדוגמת חינוך, בריאות,
בידור, מסחר, שירותים ואיכות הסביבה.
במקביל, החל משרד התעשייה והמסחר הבריטי בהפעלת "יוזמת עידן המידע"
-- תוכנית ארבע-שנתית בה יושקעו 35 מיליון ליש"ט במטרה לאפשר לתעשייה הבריטית לנצל
את מגוון ההזדמנויות הניצבות בפניה עם כניסתה לעידן המידע, כדי לשפר את מעמדה
התחרותי. היוזמה נועדה לסייע לכלל המשק, תוך שימת דגש מיוחד על חברות קטנות
ובינוניות. התמיכה כוללת מימון ניסויים טכנולוגיים חדשניים בתחומי תקשורת
דיגיטלית, מציאות מדומה ועוד. בנוסף ניתנת תמיכה ליוזמות בתחומי מסחר אלקטרוני
ועבודה ברשת בחברות קטנות ובינוניות.
האיחוד האירופי, המקיף חמש עשרה מדינות, הקים
גוף הנקרא European Commission הפעיל מאוד בטיפוח ופתוח הרעיון של "חברת המידע"
(Information Society). הגוף פרסם מסמך יסוד בשם Bangemann report הכולל את
ההמלצות העיקריות הבאות:
הגדרת עשרה יישומים שעשויים להביא
לשימוש נרחב באוטוסטרדת המידע האירופית: עבודה מרחוק, למידה מרחוק, שירותי טלמטיקה
לחברות (למשל Video Conferencing), ניהול תנועה בתחבורה, פקוח תעבורה אווירית,
רישות מערכות הבריאות, רשת כלל ארופאית לאדמיניסטרציה, רשתות לתמיכה בצרכן (וידאו
לפי דרישה, בנקאות אישית, וקניה מהבית).
מתן תמריצים ועידוד לגופים
אדמיניסטרטיביים אזוריים להשתתף בפעילויות לעיל. הצפי הוא שפעולה זו תיגרור אחריה
את הסקטור הפרטי.
הגברת המאמצים לסטנדרטיזציה במטרה
להביא את תשתית התקשורת של המדיניות הארופאית באיחוד לתאימות ביניהן. במסגרת זאת
ניכללת המלצה להרחבת הגישה לגרסה הארופאית של ISDN.
השגת ליברליזציה בתשתיות תקשורת
במשורים התחוקתיים והרגולטוריים בכל 15 חברות האיחוד האירופאי עד תחילת 1998, בפרט
בנושאים הבאים: רישוי, קשוריות בינלאומית, עדכון המסגרת לרשת פתוחה, איחוד הטיפול
בבעיות זכויות קניין רוחני, הגדרת שירות אוניברסלי, חתימות אלקטרוניות, ושירותי
גוף שלישי בר-אמון.
תוכנית 2000 INFO להמרצת שימוש
נרחב בשירותי מולטימדיה מרושתים באירופה.
בסינגפור פועל כבר מספר שנים גוף ממלכתי בשם
(National Computer Board) NCB שתפקידו להמליץ ולבצע מדיניות לאומית להפיכת
סינגפור ל "אי חכם" (Intelligent Island) שיהווה שחקן מפתח במהפכת המידע העולמית.
עד שנת 2010 מצפה ממשלת סינגפור להקים תשתית לאומית שתחבר כל בית, משרד, בית ספר
וגוף עסקי במדינה לרשת ארצית שתספק שירותי טלפוניה, מחשב, אינטרנט וטלביזיה דרך
מכשיר יחיד שיקרא "Information Appliance".
יו"ר מועצת ה NCB הסינגפורית הוא שר הסביבה, וחברים בה סגן ראש
הממשלה, סגן שר ההגנה, ושלושה עשר נציגי משק בכירים כגון ראש רשות השידור, נשיא
חברת הטלפון הלאומית, ונציגי אקדמיה בכירים. אחת ממטרות ה NCB היא להקים ממשל זמין
מרושת, ולהביא למצב בו ניתן יהיה לקבל את רוב שירותי משרדי הממשלה ללא הטרחת האזרח
לביקור פיזי במשרד כלשהו. בדו"ח שהתפרסם לאחרונה ע"י ממשלת סינגפור נטען
שטכנולוגיות המחשוב והרישות שהוטמעו עד כה במגזר הציבורי הסינגפורי חסכו 5,000
מקומות עבודה והביאו לתשואה של $2.71 על כל $1 שהושקע בתשתית.
ביוני 1996 הכריז שר התקשורת הסינגפורי על פרויקט בשם Singapore ONE
להקמת תשתית רשת לאומית רחבת-פס לאספקת שירותי מולטימדיה שונים (בנוסף לשירותי
אינטרנט מקובלים). ממשלת סינגפור רואה באספקטים הויזואליים של ממשק המשתמש ברשת
גורם קריטי בחשיבותו. לדוגמא, מובאת טענה שממשל זמין יהיה הרבה יותר נגיש ונוח
לפעולה אם אזרחים יוכלו לתקשר מבתיהם עם פקידים ממשלה שונים דרך video
conferencing במקום דרך הטלפון, כפי שנהוג היום.
תעשיית האינטרנט הישראלית מאופיינת ע"י שלוש
תופעות עיקריות: (א) פעילות יזמית אינטנסיבית של עשרות חברות startup בתחומי
טכנולוגיה ותכנים; (ב) הכרה עמוקה בחשיבות הרשת מצד חברות גדולות ומבוססות מהסקטור
הפרטי; ו- (ג) הון רב הנמשך לתחום עקב פוטנציאל התשואה הגבוה של מוצרים
וטכנולוגיות חדשות. בתנאים כאלה, ניתן להניח שזמינות והיקף השימוש ברשת במדינת
ישראל יתפתחו בצורה אופטימלית ע"י כוחות השוק בלבד, ללא צורך בהתערבות פיסקלית זו
או אחרת. החסמים העיקריים לפתוח מזורז הם מנגנוני פקוח מסורבלים ומונופולים בענף
התקשורת המונעים תחרות חופשית בענף -- תחרות שתייצר בסופו של דבר את הרשת הטובה
ביותר במחיר הזול ביותר לצרכן.
ההמלצות לעיל נוגעות למספר תחומים בהם הממשלה יכולה לנקוט בצעדים
משמעותיים לזירוז וייעול תהליך הטמעת הרשת והשימוש בה בישראל.
אחד הלקחים העיקריים שהופקו מהכנת דו"ח זה הוא
שמדינת ישראל נמצאת בפיגור ניכר מאחורי מדינות מערביות רבות ברמת ההיערכות הלאומית
ותכנון פעילויות הממשלה בעידן המידע העולמי. במדינות רבות כמו ארה"ב, אנגליה,
צרפת, דנמרק, סינגפור, יפאן, וקנדה פועלים גופי תכנון ופקוח חזקים שמעורבים בהם
מקבלי ההחלטות הבכירים ביותר במשק. אנו ממליצים ללמוד היטב את מבנה ופעילות גופים
אלה, תוך שימת דגש מיוחד על ארה"ב. כצעד ראשון, יש להקים מועצת תקשוב ומידע לאומית
שתדווח ישירות לראש הממשלה, בראשות אחד משרי הממשלה. חברי המועצה יהיו נציגים ברמת
מנכ"לים ממשרדי הממשלה, התעשייה, המסחר, הצרכנות, החינוך, והאקדמיה.
לממשלה יש הזדמנות ייחודית לתת דוגמא לציבור
ולסקטור הפרטי כיצד ניתן להיערך מבחינה ארגונית וטכנולוגית לעידן המידע. בפרט, אנו
ממליצים לבחור משרד ממשלתי או רשות ממשלתית אחת כ- pilot, ולהעניק לו את התקציב
הנדרש כדי להופכו לארגון מודרני מרושת (דואר אלקטרוני, אתרי Web מתוחכמים, עבודה
מרחוק של חלק ניכר מהפקידים, וכדומה). מומלץ לבחור במשרד או ברשות שיש להם שלושה
מאפיינים: (א) מנכ"ל נלהב לעניין; (ב) מגע מסיבי עם הציבור; (ג) רמת מיחשוב נוכחית
נמוכה, כדי להקל התקנת מערכות מבוססות-אינטרנט חדישות. הגוף הנבחר יהווה אתר
לחיקוי למגזר הציבורי והפרטי.
אנו ממליצים לממשלה לעודד את המגזר הפרטי "לעלות
על הרשת" דרך תמריצים כלכליים עקיפים. לדוגמא, הממשלה ומשרד הביטחון מהווים את
הקניין הגדול ביותר במשק. אנו ממליצים להגדיר קריטריון לחברה מרושתת, לדוגמא חברה
שמפעילה אתרWeb פעיל ומערכות שווק והפצה מבוססות אינטראנט, ולהכריז שהחל מתאריך
יעד מסוים, רק חברות מרושתות תהיינה זכאיות לגשת למכרזים ממשלתיים.
הניסיון האמריקאי והאנגלי מוכיח שהדרך הטובה
ביותר לבניית תשתית תקשורת מודרנית ושווה לכל נפש היא להימנע ככל האפשר מהתערבות
ממשלתית ברמת הפיקוח, ולהניח לכוחות השוק לעשות את שלהם. פועל יוצא של מדיניות זאת
הוא ביטול ודה-רגולציה של מונופולים בענף התקשורת, בפרט ברמת התשתית. כידוע, פירוק
חברת AT&T ב- 1984 וביטול המונופול ההיסטורי שלה בנושא טלפוניה בארה"ב הביאו
לפריחה חסרת תקדים בשוק הטלקומוניקציה האמריקאי.
חברות ישראליות רבות שוקדות על טכנולוגיות
מתוחכמות לחיבור משקי בית ועסקים פרטיים לרשת דרך שלושה סוגי מדיום עיקריים: קווי
טלפון, כבלים, ולווין. טכנולוגיות אלה עשויות לגרום למהפכה במהירות ועלות הגישה
לרשת, אך תהליך זה מצריך עריכת נסיונות במקומות שונים בארץ. הממשלה חייבת לעודד
יוזמות כאלה ע"י מתן אפשרות לחברות תקשורת חלוציות לקבל גישה ישירה, כלכלית,
ומעודדת אל המרכזיות ואל קווי הטלפון (local loops) והכבלים הסופיים המגיעים אל
בתי המנויים. במקביל, יש להסיר חסמים שליליים כמו אגרות גבוהות על חברות המעונינות
לתת שירותי תקשורת.
אנו ממליצים לעודד את פריסת הרשת בארץ ואת
השימוש בה בבתים פרטיים דרך הרחבת הגישה לסלי שירותים שונים הניתנים כבר עתה
למגזרים שונים במשק. לדוגמא, במסגרת חיבור מערכת בתי הספר והמתנ"סים לרשת
האינטרנט, ניתן לעצב מערכת שתאפשר למשפחות התלמידים ולתושבי הקהילה לקבל גישה אל
הרשת מבתיהם, דרך שרתי ביניים (proxi servers) הנשלטים ע"י משרד החינוך או ע"י
המועצה המקומית. טכניקה זאת תאפשר להגביל את הגישה רק לאתרים העוסקים בשירותי
חינוך, תרבות, וממשל זמין (לדוגמא). אזרח שירצה להתחבר אל כל משאבי הרשת העולמית
יוכל כמובן לעשות כן, דרך התחברות רגילה עם ספק שירותי אינטרנט מהמגזר הפרטי, ולא
על חשבון משלם המסים.
אנו חוששים שמיסוי החברות הגבוה הנהוג כיום בארץ
יבריח עסקים ומיזמים ישראליים רבים לחו"ל. בעיה זאת קיימת גם היום, אך הרשת תחריף
אותה הרבה יותר. במציאות מרושתת בה אין חשיבות גיאוגרפית לעסקים רבים, ישראלים
רבים יעדיפו להקים ולנהל את עסקיהם מישראל דרך הרשת, כאשר החברה עצמה נרשמת ומשלמת
מסים נמוכים בחו"ל, ואתר האינטרנט של החברה נמצא בחו"ל גם הוא. כמובן שאותה סיבה
בדיוק תגרום לכך שליזמים זרים יהיה תמריץ זהה לא להקים את עסקיהם בארץ. הדרך
היחידה להילחם בתופעת בריחת העסקים לחו"ל היא להוריד בצורה משמעותית את מס החברות
הנהוג כיום בישראל. בטווח הארוך יגרום צעד זה להגדלת תקבולי המס של הממשלה, עקב
הגדלת נפח העסקים בתחומי ישראל.
היקף התמיכה של משרד המדען הראשי בתעשיית ההייטק
המקומית בכלל וחברות האינטרנט הישראליות בפרט הוא רחב, מתוחכם, ונקודתי. תוכניות
תמיכה במו"פ כמו מגנ"ט (מחקר ופיתוח גנרי טרום-תחרותי) מצליחות לתמרץ מקבצים של
חברות הפועלות באותו תחום לאחד כוחות ולהתחלק בעלויות הפיתוח הגבוהות של
טכנולוגיות תשתית בעלות פוטנציאל תשואה גבוה למשק. אנו ממליצים לממשלה לשמר את
מעמדו המיוחד של משרד המדען הראשי בתעשיית ההייטק הישראלית, ולתת לו את הגבוי
התקציבי הנדרש כדי להמשיך את העברת תהליכי פיתוח ידע ומו"פ מהמגזר הצבאי למגזר
האזרחי.
תעשיית ההייטק הישראלית מהווה את פוטנציאל
הצמיחה המבטיח ביותר של המשק הישראלי. תעשייה זאת לא תוכל להמשיך להתפתח ללא הגדלה
מסיבית של המשאב העיקרי שלה: כוח אדם מיומן. אנו ממליצים כיעד להכפיל את מספר
מהנדסי האלקטרוניקה והתכנה שהאוניברסיטאות והמכללות מייצרות בשנה, וזאת ללא הורדת
רמת הלימודים. יעד זה ניתן להשגה ע"י הזרמת משאבים לפקולטות המתאימות, מתן תמריצים
לאנשי תעשייה לחזור לאקדמיה, מתן מלגות לסטודנטים מתאימים, וכדומה.