מסמכים
 

דו"ח בנושא מסחר אלקטרוני


תקציר
רקע
מסחר אלקטרוני
יתרונות המסחר האלקטרוני בעיני הצדדים המשתתפים
יתרונות עיקריים של תשתית מסחר אלקטרוני לצד המוכר :
השלכות נוספות של תשתית מסחר אלקטרוני
היבטים משפטיים של המסחר האלקטרוני
היבטים טכנולוגיים של מסחר אלקטרוני
קביעת מדיניות לפעולה בתחום המסחר האלקטרוני
   רשויות ממשל
   התאגדויות ענפיות
   חברות עסקיות
   ספקי כלים ופתרונות
המלצות
   קווים מנחים
   הממשלה כמעצבת מסגרת הרשאות ותקנות (רגולטור)
   הממשלה כגורם עיסקי המקיים פעילות מסחר משמעותית
   הערכת התקציב הנדרש ליישום ההמלצות



חברי הצוות :
ד"ר יצחק שמר, בנק דיסקונט - יו"ר
מר שאול אברמוביץ, מכון היצוא
גב' ביאטריס אלמוג, משרד האוצר
ד"ר בט ארז, NDC
גב' סיגל בלט, התאחדות התעשיינים
מר צבי ויזל, יועץ
מר איתן לוי, בזק
מר תמיר עדוי, איגוד לשכות המסחר
גב' טלי איזנברג - מרכזת הצוות

תקציר



הצוות עסק במגוון ההשלכות של טכנולוגיות המידע בתחומי הסחר. טכנולוגיות אלו, שיקנו מימד חדש לקשרים בין היצרנים, הספקים והלקוחות, ובינם לבין עצמם. קשרים אלו יעשו אגב טשטוש המרחקים והגבולות הפיזיים.
לשם כך, הגדיר הצוות את המושג מסחר אלקטרוני תוך סקירה מקיפה של ההתפתחות הכלל עולמית והישראלית בנושא זה.
הצוות בחן את תפקיד הממשלה כרגולטור, כשחקן בשוק ובאלה תחומים על הממשלה להימנע מלהתערב או לצמצם מעורבות קיימת.

רקע


"מסחר אלקטרוני" (EC - Electronic Commerce) הינו מונח המתייחס לסדרת פעילויות שמהותן ביצוע עיסקה בין שני צדדים, בה מעביר צד אחד למשנהו ערך כלשהו תמורת מוצר ו/או שירות ו/או מידע, באמצעות רשת תקשורת פתוחה. סדרת הפעילויות עשויה להקיף מרכיבים שונים של מחזור החיים של ביצוע העיסקה (כולם או חלקם).
תופעת המסחר האלקטרוני משנה במידה ניכרת את כלל מערכת היחסים בין השותפים למסחר, ומקרבת את מאפייני השוק לתנאי שוק משוכלל. קביעה זו תקפה בשלושת סוגי העסקות : עיסקה הנקשרת בין שני גורמים עסקיים ("עיסקה סיטונאית"), עיסקה הנקשרת בין גורם עיסקי ללקוח פרטי ("עיסקה קמעונאית"), עיסקה הנקשרת בין שני גורמים פרטיים.
היערכותה של ממשלת ישראל לקידום תשתית מסחר אלקטרוני נגזרת משתי נקודות מוצא : ראשית - מגמת אימוצה של תשתית מסחר אלקטרוני ע"י מגוון רחב של גורמים, בעולם ובארץ, נמצאת בקו עלייה תלול. ושנית - מסחר אלקטרוני עשוי להביא תועלת רבה לקידום כלכלת ישראל.
הממשלה אמורה לפעול כמתווה מדיניות ומעצבת מסגרת הרשאות ותקנות (רגולטור) : הבטחת קיומה של תשתית תקשורת נגישה, אימוץ מסגרת משפטית מחייבת, ויצירת כללי משחק ברורים. היישום עצמו, הקמת תשתית מסחר אלקטרוני והעמקת השימוש בה, אמורים להתבצע כפעילויות עסקיות רגילות ע"י גורמים עסקיים ובקצב שיכתיבו כוחות השוק.
עם זאת - הממשלה יכולה, ואף חייבת, להשתמש בכוח הקנייה שלה כדי ליצור "מסה קריטית" של פעילות, ובמקרים מסוימים אף להוות דוגמא חיובית סוחפת. קוטנו של השוק הישראלי מאדיר עוד יותר החשיבות בשימוש מושכל וממוקד של הממשלה בעצמתה כשחקן בשוק. לשם כך יש להכריז (כפי שנעשה במדינות אחרות) על תאריך יעד בו יבוצע כל הסחר הממשלתי בתשתית מסחר אלקטרוני, ולהניע פרוייקט חלוץ מתפתח, שיקיף בסופו של דבר את כלל פעילויות הסחר של גופי הממשל.
המהפכה הכלכלית והחברתית המגולמת במונח "עידן המידע" מואצת במידה רבה ע"י יצירת תשתית מידע עולמית (GII - Global Information Infrastructure) שביטוייה הבולט ביותר היא רשת האינטרנט (Internet). תשתית זו, שמימושה המשמעותי החל לפני פחות מעשור, מגשרת על פני ריחוק גיאוגרפי ועל פני פערי זמן והשלכותיה ניכרות בהיבטים רבים בחיי היום-יום : עבודה, חינוך, שירותי בריאות, תרבות ובילוי פנאי, ועוד.
אחד מתחומי הפעילות המושפעים ביותר מקיומה של תשתית מידע עולמית הינו תחום המסחר. יחודו של תחום המסחר, בהקשר של עידן המידע, הינו בהיות כל הפעילות המקוימת במסגרתו נעשית במישרין לשם הפקת רווח כלכלי מוחשי. קביעה זו ברורה עוד יותר בהשוואה לתחומים אחרים, כגון חינוך ושירותי בריאות, בהם שיקולי הרווח הכלכלי, אם בכלל ישימים, כפופים לשיקולים חברתיים ואתיים.
כתוצאה מכך ניכרת גם זיקת גומלין בין תחום המסחר האלקטרוני לבין תשתית המידע. פיתוחן של תשתיות מידע ברמה המקומית וברמה העולמית, כמו גם פיתוחם של יישומים וכלים, מואצים ע"י השקעות של גורמים עסקיים המקווים להפיק רווח כלכלי לעצמם כתוצאה מהרחבת השימוש במסחר האלקטרוני.
מסמך זה הינו תוצר של פעילות צוות העבודה שהתמקד בתחום המסחר האלקטרוני, במסגרת כוח המשימה המסייע לוועדת המשנה של וועדת הכלכלה של הכנסת בנושא תיקשוב ומידע.
המסמך סוקר את עיקרי המאפיינים של תחום המסחר האלקטרוני, דן בהשלכותיהם, ומציג המלצות לפעילות ממשלת ישראל בתחום זה - כמתווה מדיניות ומעצבת מסגרת הרשאות ותקנות (רגולטור) מחד, וכגורם עיסקי המקיים פעילות סחר משמעותית מאידך.

מסחר אלקטרוני


"מסחר אלקטרוני" (EC - Electronic Commerce) הינו מונח המתייחס לסדרת פעילויות שמהותן ביצוע עיסקה בין שני צדדים, בה מעביר צד אחד למשנהו ערך כלשהו תמורת מוצר ו/או שירות ו/או מידע, באמצעות רשת תקשורת פתוחה.
סדרת הפעילויות עשויה להקיף מרכיבים שונים של מחזור החיים של ביצוע העיסקה (כולם או חלקם) :
הפצת מידע ע"י ספקים (חומר פרסומי, קטלוגים, וכו')
איתור לקוחות פוטנציאליים או איתור ספקים רלוונטיים
הפצת מכרז או בקשת הצעת מחיר
משלוח הצעת מחיר
שיגור הזמנה מאושרת
הפצת המוצר עצמו (אם מהותו מאפשרת זאת, כגון : מידע, תוכנה, סרט וידיאו, וכו')
העברת תעודת משלוח וחשבונית
העברת תשלום
בירורים שונים במהלך העיסקה
תמיכה בלקוח / במוצר לאחר המכירה.
במילים אחרות : מסחר אלקטרוני משנה את מתכונת התקשורת בין הצדדים לעיסקה כאשר מסמכי הנייר וערוצי התקשורת המקובלים כיום (טלפון, פקסימיליה, טלקס, דואר) מוחלפים ע"י מסמכים אלקטרוניים (או תנועות אלקטרוניות) המועברים ברשת תקשורת פתוחה.
עקב השוני הרב במתכונת ההתקשרות בין הצדדים ובמהותה, ראוי להבדיל בין שלושה סוגי עיסקאות במסחר האלקטרוני :
עיסקה הנקשרת בין שני גורמים עסקיים ("עיסקה סיטונאית")
עיסקה הנקשרת בין גורם עיסקי ללקוח פרטי ("עיסקה קמעונאית")
עיסקה הנקשרת בין שני גורמים פרטיים ("עסקת לוח" מזדמנת, כגון מכירת רכב משומש).
רשויות הממשל נמנות, בסיווג זה, על הגורמים העסקיים.
גורמים עסקיים רבים אימצו במהלך השנים האחרונות מתכונת להעברת שדרים אלקטרוניים ביניהם (EDI - Electronic Data Interchange) במהלך קשירת עיסקאות סיטונאיות. מונח זה אינו חליפי למונח מסחר אלקטרוני. EDI מתייחס למבנה המסרים המועברים בין הצדדים, בדרך כלל באמצעות ספק שירותי גישה לרשת פרטית, בעוד מסחר אלקטרוני הינו מונח כולל יותר במשמעותו. המסרים המועברים בין הצדדים לעיסקה במתכונת מסחר אלקטרוני עשויים (ואף רצוי כי כך יהיה) להיות מוגדרים במבנה התואם לתקני EDI.
מציאותם של תשתית תקשורת פתוחה ושל מנגנוני המסחר האלקטרוני מעודדים פיתוחם של מוצרים ושירותים וירטואליים, כאלה שגם אספקתם יכולה להיעשות באמצעות רשת תקשורת פתוחה כדוגמת רשת האינטרנט (כגון : תוכנה, "ספרים", "סרטים", וכו').

יתרונות המסחר האלקטרוני בעיני הצדדים המשתתפים


תופעת המסחר האלקטרוני משנה במידה ניכרת את כלל מערכת היחסים בין השותפים למסחר, ומקרבת את מאפייני השוק לתנאי שוק משוכלל : כל צד לעיסקה פועל בתנאי תחרות מוגברת (שאינה מוגבלת ע"י אילוצי בידול גיאוגרפי או מרחק פיסי), בתנאי מידע רב על האפשרויות בשוק, תוך יכולת פעולה ו/או תגובה במשך זמן קצר ביותר, ובעלויות תקורה (עלויות נגישות למידע ועלויות ביצוע פעילויות) נמוכות מאוד.
המהפך בתנאי השוק צופן יתרונות רבים לכלל הגורמים הפעילים בסחר - עסקיים ופרטיים.
יתרונותיה העיקריים של תשתית מסחר אלקטרוני לצד הקונה :
יכולת איתור מוצרים /שירותים ללא מגבלת היצע בשוק מקומי (לאומי או אזורי)
קיצור משך הזמן לאיתור המוצר / שירות / מידע המבוקש
נוחות בעריכת סקר שוק
יכולת מציאת ספק מיטבי - לפי קריטריונים של מאפייני המוצר / שירות המבוקש ו/או מיזעור העלות. בהיבט זה ניתן להסתייע גם בקיומם של מנגנוני חיפוש מתוחכמים.
קיצור משך הזמן הכולל מדרישה לאספקה
חיסכון בעלות ביצוע הפעולות.

יתרונות עיקריים של תשתית מסחר אלקטרוני לצד המוכר :


הרחבה משמעותית של מעגל הקונים הפוטנציאליים, ללא מגבלת ביקוש מקומי וללא חסמי בידול גיאוגרפי
צמצום משמעותי בעלות השיווק, ובכלל זה : חשיפה בפני הקונים הפוטנציאליים, יצירת מודעות לספק ולמוצרים, העברת מסרים עדכניים (פירסום), וכו'.
קיצור משך הזמן לקבלת תמורה
חיסכון בעלות ביצוע הפעולות, בעיקר הודות לצמצום תקורת הרישומים והמעקבים
יכולת פילוח הלקוחות ויצירת מסגרת התייחסות מתאימה למגזרי לקוחות ייחודיים, עד כדי התייחסות מיוחדת ללקוח הבודד - בעת העיסקה ולאחריה (למשל, ע"י מיסוד "מועדון לקוחות" וירטואלי).
היתרונות הרבים של מתכונת מסחר אלקטרוני מכוונים לכל הגורמים העוסקים בסחר. תהליך ההכרה בתועלתה של תשתית זו הולך ומתרחב, ומביאים להפיכתה של מתכונת מסחר אלקטרוני למתכונת מקובלת הנהיית נפוצה יותר ויותר.
קשה להגיע להערכה כמותית על היקף המסחר האלקטרוני. גורמי ניתוח שונים מאמצים הגדרות שאינן אחידות, ולכן גם הנתונים הכמותיים המופיעים במקורות שונים אינם בהכרח תואמים. רוב המקורות קובעים כי היקף המסחר האלקטרוני בעולם בשנת 1995 היה בסדר גודל של מאות מיליוני דולרים. עד שנת 2000 צפוי כי היקף זה יגדל לפחות פי 50 (ויש אף המעריכים גידול בשיעור ניכר הרבה יותר). צופים כי היקף הסחר הסיטונאי שיבוצע בתשתית מסחר אלקטרוני יעלה כבר בשנת 2000 על שיעור 10% מהיקף הסחר הסיטונאי העולמי. צופים גם כי שיעור העסקאות הקמעונאיות שערכן פחות מ10-$, שיבוצעו בתשתית מסחר אלקטרוני בשנת 2000,יעלה על 50% מהיקף הסחר הקמעונאי העולמי.
התייחסות למדיניותם של ממשלים במדינות שונות בנושא מסחר אלקטרוני מובאת בפרק ז' במסמך זה.

השלכות נוספות של תשתית מסחר אלקטרוני


מעבר ליתרונות הבולטים של תשתית מסחר אלקטרוני לכל הגורמים המעורבים בתהליך הסחר (גורמים עסקיים וגורמים פרטיים, בצד הקונה כמו גם ובצד המוכר), קיימות השלכות נוספות ברמה החברתית והלאומית שאין להתעלם מהן. השלכות אלה עלולות להוות סיכונים ומאידך עשויות לבשר סיכויים, בתלות במידת היערכותם של גורמים עסקיים ושל כלל החברה. גורמים שישכילו להיערך נכון - ייהנו מניצול הסיכויים. גורמים שלא יקראו נכון את המפה ימצאו עצמם נלחמים מלחמת מאסף ואף מגיעים לא מוכנים כיאות למלחמת הישרדות. ההשלכות העיקריות :
הגבולות המדיניים מפסיקים להוות גם גבולות כלכליים ברורים, והייחוד הכלכלי הלאומי מיטשטש במידה ניכרת - וזאת כיוון שביטול כמעט מוחלט של משמעותו של המרחק הפיסי בין הצד הקונה לבין הצד המוכר מביא לגלובליזציה של השוק. גורם עיסקי מוצא עצמו בתחרות ישירה עם מתחרים מכל קצווי תבל (סיכון), ומאידך גם אופק השווקים שלו מתרחב ונהיה גלובלי (סיכוי). השלכה זו מתבטאת גם ברמת הצרכן הפרטי, שיוכל לערוך "מסע קניות וירטואלי" בחנות כל-בו בארה"ב, למשל, ולקבל את הזמנתו מוטסת לביתו למחרת.
משקלם של מקצועות התיווך ירד, היקף פעילותם יצטמצם במידה ניכרת, ורבים מהעוסקים במקצועות אלה יאלצו להסב מקצועם. גם הפיזור הגיאוגרפי של מיקומם של ספקים קמעונאים ישתנה לחלוטין, ומהותו של "הרחוב הראשי" או של "מרכז הקניות" תשתנה.
היצע עצום של מוצרים ושירותים, וקיומם של מנגנוני חיפוש מתוחכמים, יאפשרו לצרכנים רבים לרכוש מביתם מוצרים ושירותים ללא מתווכים : לאתר ולרכוש חבילת נופש (ללא סוכן נסיעות), לבטח את רכושם (ללא סוכן ביטוח), להשכיר דירה (ללא מתווך נדל"ן), לקנות ביגוד (ללא החנות ברחוב הראשי או בקניון), לצפות בסרט (ללא ביקור בבית-קולנוע), וכו'.
המסחר האלקטרוני אינו מעניק יתרון משמעותי לגודל הגורם העסקי, ומנמיך את מחסומי הכניסה למתחרים חדשים. אתרים וירטואליים (שהוקמו תוך שימוש בחבילות מדף זמינות וידידותיות) יתחרו בהצלחה ברשת הפצה פיסית שהוקמה בהשקעה גדולה. מנגנוני חיפוש מתוחכמים שמפעיל הלקוח אינם מקנים שום יתרון לספק הנושא שם מותג שנבנה בעמל של שנים.
דווקא גופים עסקיים קטנים, בעלי אופי יזמי, יצליחו להתמודד עם הסביבה המשתנה והתחרותית טוב יותר מגופים וותיקים ומסורבלים.
נושאים אלו חייבים להיבחן ברמת הגורם העסקי הבודד וברמה הלאומית הכוללת. קשה להתנבא אם התוצאה הסופית ברמה הלאומית תהיה חיובית או שלילית. מאפייניהן של החברה הישראלית ושל הכלכלה הישראלית נותנים מקום להערכה אופטימית. נושא זה נידון בהרחבה בסיכום של הצוות שדן במיצוב כלכלת ישראל בעידן המידע.

היבטים משפטיים של המסחר האלקטרוני


כאמור לעיל, תשתית מסחר אלקטרוני משנה רבות מהמוסכמות הנהוגות מזה דורות רבים בתחום המסחר. לא מפתיע לגלות כי גם במקרה זה, ההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת מתכונות פעילות שאין להן עדיין תשתית משפטית נאותה. מצב זה עלול להעמיד את עצם קיומו של מסחר אלקטרוני בספק.
הנושאים העיקריים, שהיעדר מענה משפטי להם עלול לפגוע בקיום מסחר אלקטרוני :
1. הכרה בתקפותם ובקבילותם של מסמכים אלקטרוניים.
הבהרה : עד להסדרת הנושא אי אפשר להימנע מרישום מקביל של מסמכים במתכונת המקובלת, ולכן התהליך נשאר מסורבל, ולא מתממש החיסכון הצפוי מהפחתת התקורה הישומית. הבעיה מתבטאת בכל סוגי המסמכים, וחמורה מיוחד במסמכים הנפוצים במסחר הסיטונאי כמו גם במסחר הקמעונאי : חשבוניות, תעודות משלוח, וכו'.
2. גיבוש דרך לאימות אותנטיות של מסמך אלקטרוני ("עותק מקור").
הבהרה : עותק המקור מהווה אסמכתא להוכחת זכות חזקה על טובין, למימון ולשחרור משלוחים, וכו'. גם כאן - היכולת לשכפל מסמכים אלקטרוניים בקלות יתרה מחייבת, בינתיים, שלא לוותר על הניירת המקובלת כיום.
3. הסדרת תקנות בדבר הצורך לשמירת מסמכים אלקטרוניים.
הבהרה : יש לקבוע באופן חד-משמעי : אילו מסמכים יש לשמור, זהותו של הצד לעיסקה החייב בשמירה, תקופת השמירה, אופן הוכחת נאמנות העותק השמור למקור, וכו'.
4. קביעת הדין הקובע וסמכויות השיפוט במקרה של מחלוקת בין צדדים לסחר ממדינות שונות.
הבהרה : לא ברור מאליו לפי איזה מסגרת תחיקתית ומיהו הגורם השיפוטי המוסמך במקרה אפשרי בו מסמך נשלח במהלך קשירת עיסקה ע"י צד א' ממדינה א', באמצעות רשת תקשורת העוברת דרך מספר מתגי ניתוב (כל אחד במדינה אחרת שאינה א' ואינה ב'), והתקבל ע"י צד ב' במדינה ב'.
5. קביעת כללי המיסוי החלים על עיסקה שבוצעה בתשתית מסחר אלקטרוני.
הבהרה : גם כאן קיימת אי בהירות הנובעת מטשטוש משמעותם של הגבולות הפיסיים. למשל - אחד המבחנים הנפוצים לקביעת תחולת כללי מיסוי הוא מקום קשירת העיסקה.
6. הכרה באמצעים טכנולוגיים לצורך אימות זהות.
הבהרה : האמצעי המקובל ביותר מזה שנים לצורך אימות זהותו של אדם הינה חתימתו. החתימה המסורתית אינה רלוונטית בתשתית מסחר אלקטרוני. מאידך מוצעים פתרונות טכנולוגיים שונים לצורך זה (כגון : כרטיס חכם, חתימה אלקטרונית, חתימה ביו-מטרית, וכו'). יש לקבוע כללים מחייבים בדבר אופן ההזדהות באמצעים מעין אלו, ולהתאים את המסגרת החוקית לשימוש באמצעים אלו.
7. קביעת אופן הרישוי ודפוס הפעולה של גופים שיפעלו כנאמנים לאבטחת המסחר התקין.
הבהרה : לא ניתן לקיים מסחר, כאשר לעתים קרובות הצדדים לעיסקה אינם מכירים ו/או אינן בוטחים זה בזה, ללא קיומם של גורמים הנאמנים על שני הצדדים כגון : נוטריונים, בנקים, גופי תקינה, וכו'. יש למסד קיומם של שירותים מקבילים בתשתית המסחר האלקטרוני, שיינתנו ע"י גורמים שונים שאינם בהכרח זהים לגופים הקיימים, וגם דפוסי פעילותם לא יהיו זהים בהכרח למקובל כיום.
8. הגדרה מסודרת של פעילות עבריינית בתשתית המסחר האלקטרוני.
הבהרה : כל טכנולוגיה חדשה מחייבת הגדרה מחודשת של פעילות עבריינית בת עונשין, מאחר ומאפייניה עלולים להקנות יכולות חדשות למי שכוונותיו אינן טהורות, או עלולים להגביר נזקן של פעילויות עברייניות "מקובלות". לדוגמא, עבירת ההתחזות אינה חדשה, אך בתשתית מסחר אלקטרוני עלול הנזק לגדול במספר סדרי גודל - הנזק העלול להיגרם לספק מתוכנה המייצרת הזמנות שווא למוצריו (התחזות ללקוח), או הנזק העלול להיגרם ללקוח המבצע בתום לב תשלום מראש עבור שירות או מוצר המוצעים ע"י גורם המתחזה לספק.
9. התייחסות להיבט פגיעה אפשרית בצנעת הפרט.
הבהרה : עצם ביצוע עסקאות בתשתית מסחר אלקטרוני מאפשרת, לכאורה, רישומן ואגירתן לצורך הצלבת נתונים וניתוח נתונים אודות הצרכנים.
10. התייחסות מפורטת יותר לנושאים אלו, בהקשר רחב יותר, מובאת בסיכום של הצוותים שדנו בתחום החוק והמשפט ובתחום מאגרי הנתונים.

היבטים טכנולוגיים של מסחר אלקטרוני


מימוש היתרונות מאימוץ תשתית מסחר אלקטרוני מותנה גם בהתקדמות במספר היבטים טכנולוגיים :
יצירת מצב בו תשתית המסחר האלקטרוני נגישה לכל המעונין בכל מקום ובכל עת, ועלות השימוש בה אינה מגבילה את משתמשיה הפוטנציאליים.
יכולת להבטיח כי כל מסמך, שדר או תנועה יגיעו לנמען, וכל משך הזמן עד למסירתם לא יעלה על סף שיוגדר ע"י רמת השירות המבוקשת.
יכולת להצפין את התעבורה בתשתית המסחר האלקטרוני, כדי למנוע חשיפת מידע עיסקי רגיש או מידע העלול לפגוע בצנעת הפרט. יש להדגיש כי המידע שהמשתתפים במסחר האלקטרוני רואים כרגיש אינו נוגע אך ורק לתוכן התעבורה, אלא גם לעצם קיומה ולמאפייניה - מתחרה יכול להפיק תועלת רבה אפילו מניתוח מידע גלוי, לכאורה, של מספר הפניות שהגיעו לגורם עיסקי וכתובתם האלקטרונית של הממוענים.
יצירת אמצעים בעלי מהימנות מוכחת להזדהות ולאימות זיהוי אישי.
יצירת מנגנונים לביצוע תשלומים בתשתית המסחר האלקטרוני. אמצעים כאלה יכולים להיות מערכת מאובטחת להעברת הוראות תשלום, ארנק אלקטרוני, כסף דיגיטלי, וכו'.
תנאי חיוני לקיום עסקות קמעונאיות ועסקאות מזדמנות בין גורמים פרטיים הינו תמיכה ביישום השפה העברית באופן אחיד, שאינו תלוי במאפייני חומרה ו/או תוכנה בה עשוי להשתמש צד כלשהו למסחר אלקטרוני.
התייחסות מפורטת יותר למרביתם של נושאים אלו, בהקשר רחב יותר, מובאת בסיכום של הצוותים שדנו בתחום תשתית התקשורת, בתחום אבטחת המידע, ובתחום התקינה והשפה העברית.

קביעת מדיניות לפעולה בתחום המסחר האלקטרוני


גורמים רבים בעולם הכירו בחשיבותו של תחום המסחר האלקטרוני ובפוטנציאל שלו לקידום ענייניהם. ניתן להבחין בארבע קבוצות בולטות של גורמים הפעילים בתחום זה : רשויות ממשל, התאגדויות ענפיות, חברות עסקיות, וספקי כלים ופתרונות.
להלן סקירה תמציתית של מאפייני היערכותם של הגורמים בכל קבוצה :

רשויות ממשל


ממשלות ורשויות מינהל ציבורי רואות מתפקידן לעודד שימוש בתשתית מסחר אלקטרוני ע"י כלל הגורמים בתחום שליטתן, וע"י כך להפוך את תחום שליטתן לתחרותי יותר ולמצליח יותר. כמו כן חותרות רשויות הממשל לנצל תשתית זו כגורם עיסקי המבצע רכש בהיקף משמעותי.
הגורם הבולט ביותר בקבוצה זו הוא, ללא ספק, הממשל הפדרלי בארה"ב. ממשל קלינטון / גור רואה את אוטוסטרדת המידע (Information Highway), ואת תשתית המסחר האלקטרוני בכלל זה, כאמצעי מרכזי בתכניתו לרפורמה מקיפה במבנה רשויות הממשל ובתפקידן (המצאה מחודשת של הממשלה re-inventing government). ב1993- נקבע יעד יומרני בתחום המסחר האלקטרוני : יישום מלא של כל תהליכי הרכש תוך 4 שנים. למרות שייעד זה לא הושג במלואו (והשגתו המוחלטת נדחתה במספר שנים), ניתן להצביע על היקף משמעותי של פעילות רכש המתבצעת בתשתית סחר אלקטרוני. ניתוחים של הממשל מצביעים על חיסכון ישיר של לפחות 8% בעלות הרכש כתוצאה משימוש בתשתית מסחר אלקטרוני.
פעילויות בולטות אחרות בקבוצת רשויות הממשל מתקיימות בשוק האירופי המשותף, בשוודיה, באוסטרליה, בסינגפור, במספר מדינות בארה"ב, ועוד.

התאגדויות ענפיות


במקרים רבים התאגדו מספר גורמים, לרוב על בסיס ענפי, כדי לקדם ולבסס תשתית מסחר אלקטרוני.
אחת ההתאגדויות המובילות היא CommerceNet, שקמה לפני כעשור שנים ביוזמה משותפת של מספר עשרות חברות עסקיות (רובן מתחום הטכנולוגיה המתקדמת) ומספר רשויות ממשל בארה"ב (משרדי ההגנה, המסחר, האנרגיה, NASA, NSF). פרוייקט זה מהווה גג לפעילויות מסחר אלקטרוני של חברי ההתאגדות, כמו גם למחקר, להדרכה, ולקידום תחום המסחר האלקטרוני בכלל.

חברות עסקיות


גורמים עסקיים משקיעים בקצב הולך וגובר בהיערכות נאותה לקיום מסחר אלקטרוני. תשתיות Internet ו-Intranet משמשות בכל הפעילויות המעורבות במחזור החיים של עיסקה (ראה פרק ב' במסמך זה). גורמים עסקיים מתוחכמים (לא בהכרח גדולים ולא בהכרח וותיקים) מפגינים חשיבה יצירתיות בניצול תשתיות המסחר האלקטרוני לקידום היסקיהם וליצירת תחומי פעילות חדשים.

ספקי כלים ופתרונות


על העניין הגובר בתחום המסחר האלקטרוני יכולה להעיד גם העובדה כי כמעט כל ספק משמעותי בתחום טכנולוגיית המידע מצהיר בגאווה על מיצוב מחודש של מוצריו ושירותיו כדי שיענו בהצלחה על צורכי הגורמים העסקיים ביישום מסחר אלקטרוני.
פעילותם של גורמי הממשל בישראל בתחום המסחר האלקטרוני, עד כה, אינה בולטת :
מנהלת ממס"ח (מערכת ממוחשבת לסחר-חוץ) פועלת כבר מספר שנים להטמעת טכנולוגיית EDI בתהליכי סחר בינלאומי. עד כה הצטרפו עשרות בודדות של גורמים עיסקיים למעגל המשתמשים בשתי תת-מערכות : תת-מערכת מטענים / אוויר ותת-מערכת כספית.
משרד הביטחון מקיים ניסוי מוגבל בהיקפו עם קבוצה קטנה של ספקים.
המכרזים הממשלתיים נגישים לציבור באמצעות תשתית תקשורת פתוחה.

המלצות


היערכותה של ממשלת ישראל לקידום תשתית מסחר אלקטרוני אמורה לנבוע משתי נקודות מוצא : ראשית - מגמת אימוצה של תשתית מסחר אלקטרוני ע"י מגוון רחב של גורמים, בעולם ובארץ, נמצאת בקו עלייה תלול. ושנית - מסחר אלקטרוני עשוי להביא תועלת רבה לקידום כלכלת ישראל.
ההמלצות מקובצות לפי אופיין : קווים מנחים והמלצות כלליות, המלצות לפעילות הממשלה כמתווה מדיניות ומעצבת מסגרת הרשאות ותקנות (רגולטור), והמלצות לפעילות הממשלה כגורם עיסקי המקיים פעילות סחר משמעותית.

קווים מנחים


1. יש להכיר בתרומה הפוטנציאלית של תשתית מסחר אלקטרוני, ולעודד מעורבותם של גורמים רבים ככל האפשר במשק הישראלי בפעילויות מסחר אלקטרוני.
2. האמור בהמלצה הראשונה מהווה הצהרת כוונות שאין לממשה ע"י מעורבות יתר ממשלתית. תשתית מסחר אלקטרוני והעמקת השימוש בה אמורים להתבצע כפעילויות עיסקיות רגילות ע"י גורמים עסקיים ובקצב שיכתיבו כוחות השוק.
3. יש להימנע מהטלת חומות מכס ו/או חומות מינהליות כדי למנוע "אבדן שליטה" במצב בו מיטשטשת והולכת משמעותם הכלכלית של הגבולות המדיניים.
4. פעילות כזו תפגע בהתפתחות סדירה של מסחר אלקטרוני ותגרום לבידוד ישראל ודחיקתה לשולי הכלכלה העולמית.
5. אין למנוע מגורמים עסקיים ופרטיים לאבטח את התעבורה האלקטרונית ואת מאגריהם ע"י הצפנה מבוקרת (שאינה פוגעת בביטחון המדינה).

הממשלה כמעצבת מסגרת הרשאות ותקנות (רגולטור)


1. יש להבטיח קיומה של תשתית תקשורת נגישה ומדיניות תעריפים מתאימה.
2. יש להתאים את החקיקה, הראשונית והמשנית, לקיומה של תשתית מסחר אלקטרוני. למשל - להכיר בפירסום בתשתית מסחר אלקטרוני כתחליף מספק לחובת פירסום בעיתון יומי, או להכיר במשלוח שדר אלקטרוני מאובטח כתחליפי להגשת מסמך (כגון מענה למכרז) בתיבת דואר פיסית מסוימת, וכו'.
3. יש לוודא כי גורמי המשפט והחקיקה ימצאו פתרונות (או לפחות מעקפים זמניים) לבעיות שהועלו בפרק ה'. הפתרונות הללו יסתמכו, ככל האפשר, על גישות שהתקבלו (או יתקבלו בעתיד) בקהיליה הבינלאומית.
4. בהמשך לאמור בהמלצה השביעית, יש להתאים את החוקים והתקנות של מס-הכנסה ומע"מ כך שיכירו, בתנאים מסויימים, בחשבוניות אלקטרוניות ובתעודות משלוח אלקטרוניות. לכאורה ניתן להציע גם פיתוח התקן (תוכנה + חומרה ?) שיבטיח אי-זיוף של מסמכים אלו לאחר שיעבור הליך רישוי ואישור ע"י הרשויות, בדומה להליך האישור המקובל כיום לגבי קופות רושמות.
5. יש לגבש נוהל לרישוי גופים שיציעו שירותי נאמנות - נוטריון אלקטרוני, מאמת זהות גורמים עסקיים, וכו'. גם כאן - ראוי ששירותים כאלה יוצעו ע"י גורמים עסקיים ולא ע"י רשויות ממשל במישרין.
6. במסגרת המגמה הכללית לקדם יישומן של מערכות מידע ותיקשוב, יש להכיר בתרומתה של השקעה בכל אחד מרכיבי המערכות (חומרה, תוכנה, תקשורת), למשל ע"י התרת פחת מואץ לכל אחד מהרכיבים הללו.
7. יש להכיר בהיערכות למסחר אלקטרוני, במובן הרחב של המילה (ובכלל זה הקמת אתרי InterNet וייעוץ הנלווה לכך), כהשקעה שיווקית, ולתת להכרה זו ביטוי מעשי במסגרת כללי תמיכה ממשלתית קיימים (כגון : תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים, קרנות לעידוד יצוא, מימון המדען הראשי, תמיכה במפעלים מאושרים, וכו').
8. יש למקד עידוד, במסגרות קיימות כגון : מימוני המדען הראשי , בחברות יזמיות המפתחות מוצרים וכלים לשוק המסחר האלקטרוני.
9. נראה שקיים בישראל יתרון יחסי בתחום אבטחת מידע ומערכות תקשורת (ובכלל זה דגש על Internet). עידוד ממוקד ומכוון עשוי לתרגם יתרון זה לפיתוח מוצרים ושירותים שיהיו תחרותיים בשוק העולמי.

הממשלה כגורם עיסקי המקיים פעילות מסחר משמעותית


כאמור לעיל, לא רצוי שהממשלה תפעל במישרין ותנסה למלא את מקומם של הסקטור העיסקי ושל כוחות השוק. מאידך - הממשלה יכולה, ואף חייבת, להשתמש בכוח הקנייה שלה כדי ליצור "מסה קריטית" של פעילות, ובמקרים מסויימים אף להוות דוגמא חיובית סוחפת. הגודל הקטן של המשק הישראלי מאדיר עוד יותר החשיבות בשימוש מושכל וממוקד של הממשלה בעוצמתה כשחקן בשוק.
1. יש לקבוע תאריך יעד (מוצע : 1/1/2002) שאחריו לא תתקיים כל פעילות רכש ממשלתית (חיצונית ופנימית) אלא בתשתית מסחר אלקטרוני במובן הרחב של המונח (כל שלבי מחזור החיים של עיסקה).
2. בראש פרוייקט ההיערכות יעמוד ממונה מטעם הממשלה.
3. בשלב ראשון תיקבע מינהלת פרוייקט ההיערכות. מינהלת הפרוייקט תפעל בזיקה הדוקה לאותו גוף במשרד ראש הממשלה שירכז את ההיערכות הכוללת לעידן המידע. מינהלת הפרוייקט תביא לקביעת תקני נתונים מתאימים (ובכלל זה : קיטלוג ספקים, קיטלוג מוצרים ושירותים). מנהלת הפרוייקט תעקוב אחר התפתחויות בתחום מסחר אלקטרוני ותוודא שכל היבט רלוונטי ימצא ביטויו גם כאן.
4. מינהלת הפרוייקט תיישם פרוייקט חלוץ תוך שנה. פרוייקט החלוץ יקיף את כלל תהליכי הרכש, ויופעל במשרד ממשלתי אחד מול כ15- ספקים. בפרוייקט זה ייקבעו וייבחנו : התשתית הפיסית והאירגונית, נהלי העבודה, אופן העבודה עם הספקים, וכו'.
5. פרוייקט חלוץ זה יורחב בהדרגה, יקיף ספקים נוספים וגופי ממשל נוספים, עד שיקיף תוך חמש שנים את כלל תהליכי הסחר של כלל גופי הממשל (כאמור בהמלצה 13).
6. הממשלה תאכוף שימוש בתקן העברית שייקבע ע"י הודעה חד-משמעית כי כל רשויות הממשל יימנעו מרכישת תוכנה כלשהי, האמורה לפעול בעברית, ובה יישום השפה העברית לא תואם את התקן הישראלי.

הערכת התקציב הנדרש ליישום ההמלצות


יישום ארבע ההמלצות שקובצו בפרק הקווים המנחים אינו כרוך בהקצאה תקציבית.
הערכת התקציב הנדרש ליישום תשתית תקשורת נגישה (המלצה 5) מובאת בסיכום של הצוות שדן בתחום זה.
יישום ההמלצה השישית אמור להביא לחיסכון מיידי (למשל - צמצום ההוצאה לפירסום מכרזים בעיתונות). חיסכון זה עשוי להוות מקור מימון, ולו חלקי, להשקעה הנדרשת ליישום המלצות אחרות.
יישום ההמלצות בתחום התאמות החקיקה (המלצות 7-9) אינו כרוך בהקצאה תקציבית מיוחדת, אלא רק בקביעת קביעות נאותה לנושא זה ברשימת פעילויותיהם של הגורמים העוסקים ממילא בחקיקה ראשונית ומשנית.
יישום המלצה 10 (הכרה בפחת מואץ) אינה משנה את היקף ההכנסה של הממשלה אלא משנה רק את עיתוי תשלום המס. סביר להניח כי עלות המימון הכרוכה בכך תהיה קטנה מהגידול בהכנסות כתוצאה ממיסוי רכישות חדשות (שיוקלו עקב מדיניות פחת מואץ).
יישום המלצות 11-12 אינו כרוך בתוספת תקציבית למענקי תמיכה, מאחר וההמלצות מתייחסות רק להגמשת הקריטריונים למתן תמיכה המתוקצבת כבר.
יישום המלצה 13 אמור, בסופו של דבר לחסוך בתקציב הרכש הממשלתי (בפרק ז' צוין כי בארה"ב מעריכים כי חיסכון זה מגיע לכ8%- מהיקף הסחר הממשלתי).
התקציב הנדרש להקמת פרוייקט חלוץ (המלצות 14-15) מוערך בכ500,000- ש"ח בשנה הראשונה. הרחבתו של הפרוייקט עד ליישום מלא תמומן ע"י החיסכון שיושג בעלויות הסחר כתוצאה מאימות תשתית מסחר אלקטרוני.
יישום ההמלצה לאכיפת תקן העברית (המלצה 16) אינו כרוך בתוספת תקציב.



© כל הזכויות שמורות, 2004, מדינת ישראל
נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: feedback@knesset.gov.il