השיטה לחלוקת מושבים בכנסת (שיטת בדר-עופר)
א) קביעת הרשימות המשתתפות בחלוקת המושבים (מנדטים)
1. לאחר סגירת הקלפיות סופרים את מספר הקולות הכשרים לרשימות שהשתתפו בבחירות
(קולות בלתי כשרים הם פתקים לבנים, כמה פתקים שונים באותה מעטפה, יותר משני פתקים
זהים באותה מעטפה, פתקים מקושקשים).
(A) - הקולות הכשרים
2. קובעים את מספר הקולות המהווה את אחוז החסימה,
שהוא 2% מהקולות הכשרים, וכך יודעים גם אלו רשימות עברו אותו ויהיו חברות בכנסת
החדשה.
(B) - אחוז החסימה: B = A x 2:100
3. קובעים את מספר הקולות הכשרים של רשימות שעברו את אחוז החסימה.
(C) - קולות של רשימות שלא עברו את אחוז החסימה (D) - קולות של
רשימות שעברו את אחוז החסימה: D = A - C
ב. שיטת חלוקת המושבים (מנדטים)
1. שלב ראשון: מחלקים את מספר הקולות הכשרים של רשימות שעברו את אחוז
החסימה ב-120, בכדי לקבוע מה מודד הקולות הכללי למושב.
מחלקים את מספר הקולות שכל רשימה קיבלה במודד בכדי לדעת כמה מושבים כל רשימה קיבלה
בשלב הראשון.
מחברים של כל המושבים שחולקו לרשימות בשלב הראשון. בדרך כלל המספר קטן מ-120. את
ההפרש מחלקים בשלב השני והשלישי של חלוקת המושבים.
(E) - המודד הכללי (מספר קולות למושב) - E = D:120
(F) - מספר הקולות הכשרים שקיבלה כל רשימה (הרשימות מסומנות באות קטנה [a,
b, c... n])
Fa; Fb; Fc
וכו'
(G) - מספר המושבים שקיבלה כל רשימה בשלב הראשון:
Ga = Fa:E; Gb
= Fb:E; Gc = Fc:E
(H) - מספר המושבים שנשארו לחלוקה בשלב השני:
(H = 120 - (Ga + Gb + Gc
+ ... + Gn
2. שלב שני: מחלקים את המושבים שנשארו לחלוקה לאחר החלוקה הראשונה.
הדבר נעשה במספר מהלכים כמספר המושבים לחלוקה, וכאן נלקחים בחשבון הסכמי
העודפים בין הרשימות. כלומר אם רשימה a ורשימה b הגיעו ביניהן
לפני הבחירות להסכם עודפים, למטרה זו הם יחשבו לרשימה אחת. עכשיו מחשבים את
מודד הרשימה. למטרה זו מחלקים את מספר הקולות שהרשימה או שתי
הרשימות יחד (במקרה של הסכם עודפים) קיבלו, במספר המושבים שחולק להן בשלב הראשון +
1. הסיבה ל-1+ היא שרוצים לבדוק לאיזו רשימה (זוג רשימות) יהיה המודד הגבוה ביותר
אם יקבלו מושב נוסף.
(I) - מודד הרשימה - אם מדובר ברשימות a+b החשבון
הוא: (I(a+b) = F(a+b):(G(a+b)+1
אם מדובר ברשימה c החשבון הוא: (I(c)
= F(c):(G(c)+1
הרשימה שקיבלה את המודד הגבוה ביותר לפי חישוב זה תקבל מושב נוסף, ומחשבים
את המודד שלה לקראת חלוקת המושב השני לאור החלוקה החדשה. כלומר, אם הרשימות
a+b קבלו מושב נוסף המודד החדש שלהן יהיה (I(a+b)
= F(a+b):(G(a+b)+2.
המודדים של הרשימות האחרות נשארים כפי שהיו. עכשיו מחלקים את המושב השני,
ולאחריו את שלישי עד שכל המושבים העודפים מחולקים.
3. שלב שלישי: במידה וניתן מושב נוסף לשתי רשימות שהגיעו ביניהן להסכם
עודפים לפני הבחירות, יש להחליט לאיזו מהן לתת את המושב.
בכדי להחליט מי מהשתיים תקבל את המנדט הנוסף (או המנדטים הנוספים) מחשבים
בהתחלה את המודד למושב הייחודי לשתי הרשימות (כפי שהדבר נעשה לגבי כלל הרשימות
שעברו את אחוז החסימה בשלב הראשון), ומחלקים את מספר הקולות שכל רשימה
קיבלה במודד המשותף בכדי לחשב את חלוקת המושבים בין השתים. במידה ובדרך זאת
נשאר עודף של מושב שלא ברור איזו רשימה מקבלת אותו, מחשבים את המודד של כל
רשימה בנפרד (כפי שהדבר נעשה לגבי כלל הרשימות בשלב השני). את המושב תקבל
הרשימה שלה המודד הגבוה יותר.
(J) - מספר המושבים שקיבלו רשימות a ו-b
ביחד לאחר חלוקת המושבים בשלב השני
(K) - המודד המשותף לשתי הרשימות שחתמו על הסכם עודפים - Fa+Fb):J)
(L) - מספר המושבים שכל אחת משתי הרשימות קיבלה בחישוב ראשוני: La
= Fa:K; Lb = Fb:K
(M) - מודד הרשימה (Ma = Fa:(La+1);
Mb = Fb:(Lb+1
4. לאחר החלוקה הזו נקבע סופית כמה מושבים קיבלה כל רשימה.
בחירות 1999: חלוקת מנדטים לפי בדר-עופר ולפי חישוב פשוט
(מנדטים נוספים מחולקים לפי גודל השארית)
חישוב פשוט
|
שיטת בדר-עופר
|
מספר קולות
|
רשימה
|
26
|
26
|
670,484
|
ישראל אחת
|
18
|
19
|
468,103
|
ליכוד
|
17
|
17
|
430,676
|
ש"ס
|
10
|
10
|
253,525
|
מרצ
|
7
|
6
|
171,705
|
ישראל בעלייה
|
7
|
6
|
167,748
|
שינוי
|
6
|
6
|
165,622
|
מפלגת המרכז
|
5
|
5
|
140,307
|
מפד"ל
|
5
|
5
|
125,741
|
יהדות התורה
|
4
|
5
|
114,810
|
רע"ם
|
4
|
4
|
100,181
|
האיחוד הלאומי
|
3
|
3
|
87,022
|
חד"ש
|
3
|
4
|
86,153
|
ישראל ביתנו
|
3
|
2
|
66,103
|
בל"ד
|
2
|
2
|
64,143
|
עם אחד
|
|
© כל הזכויות שמורות, 2007, מדינת ישראל
נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: feedback@knesset.gov.il
|
|
|
|
