עבודת מליאת הכנסת
מליאת הכנסת היא הגוף המרכזי ובעל הסמכות העליונה של הכנסת. החלטותיה של הכנסת מתקבלות באמצעות ההצבעות במליאה, המורכבת מ-120 חברי הכנסת. במליאה מועלות הצעות חוק, הצעות לסדר-היום, שאילתות לשרי הממשלה והצעות להביע אי-אמון בממשלה, ומתקיימים בה דיונים במגוון נושאים המשקפים את האירועים הפוליטיים, הביטחוניים, החברתיים והכלכליים המתרחשים במדינה. לא דרושה נוכחות כל חברי הכנסת כדי לקיים את פעולותיה. ההחלטות מתקבלות במליאת הכנסת בהצבעת רוב הנוכחים, אלא אם כן נקבע בחוק שיש צורך ברוב גדול יותר.
נשיאות הכנסת, שחברים בה יושב-ראש הכנסת וסגניו, קובעת את סדר-היום של הכנסת. הממשלה מציעה חלק גדול מסדר-היום של ישיבות הכנסת. ישיבה אחת בשבוע מוקדשת לדיון בהצעות לסדר-היום שמעלים חברי הכנסת ולדיון מוקדם בהצעות חוק שמגישים חברי כנסת יחידים או קבוצות של חברי הכנסת.
ישיבות מליאת הכנסת מתקיימות בדרך כלל בימים שני, שלישי ורביעי בכל שבוע. הישיבות מתנהלות בשפה העברית. לחברי הכנסת זכות לדבר גם בערבית; נאומים בערבית יתורגמו לעברית. נאומים בשפה אחרת נישאים במליאה רק כאשר אורח מחוץ-לארץ נואם בה.
הכנסת מקיימת בדרך כלל מושב אחד בשנה, ובו שני כנסים, האחד בחורף והאחר בקיץ, שנמשכים יחד כשמונה חודשים. בזמן פגרת הכנסת הממשלה רשאית לזמן את הכנסת לישיבה מחוץ למניין, ורשאים לעשות זאת גם 25 מחברי הכנסת המעוניינים בכך.
עבודת הכנסת מתנהלת על-פי הכללים הכתובים בתקנון הכנסת, קובץ תקנות וכללים והוראות שגיבשה הכנסת במהלך השנים להסדרת נוהלי עבודתה. את כללי התקנון משלימים תקדימים שונים, למשל החלטות היושב-ראש וסגניו, המפורשים על-ידי ועדת הפירושים, שחברים בה יושב-ראש הכנסת ושמונה מחברי הכנסת על-פי בחירת ועדת הכנסת. מליאת הכנסת מאשרת תיקונים בתקנון, ולכל תיקון נדרש אישור ועדת הכנסת ומליאת הכנסת.
הכלים הפרלמנטריים
חקיקה
הכנסת היא בית-המחוקקים של מדינת ישראל ועיקר תפקידה הוא לחוקק חוקים בכל תחום ונושא הקשורים להתנהלות המדינה. הצעות חוק מוגשות על-ידי הממשלה, על-ידי ועדות הכנסת ועל-ידי חברי הכנסת. בתהליך החקיקה משתתפות מליאת הכנסת וועדותיה, והן מסתייעות לשם כך ביועצים המשפטיים של הכנסת. מליאת הכנסת מאשרת את החוקים בהצבעת רוב המשתתפים, אלא אם כן נקבע בחוק אחרת.
בכנסות האחרונות גדל שיעור החקיקה שמקורה בהצעות חוק של חברי הכנסת ("הצעות חוק פרטיות").
הצעות לסדר-היום
חברי הכנסת מעלים נושאים לדיון במליאת הכנסת באמצעות הצעות לסדר-היום. בקשה להעלאת הצעה לסדר-היום, ובכללה דברי הסבר קצרים להבהרת מהותה, מוגשת ליושב-ראש הכנסת בכתב עד השעה 12:00 ביום שני.
יש שני סוגים של הצעות לסדר-היום: הצעה רגילה והצעה דחופה.
- הצעה רגילה: בתחילת כל מושב ועדת הכנסת קובעת את מספר ההצעות הרגילות לסדר-היום שיועלו במליאה בכל שבוע ואת מספר ההצעות שכל סיעה רשאית להגיש במושב, בהתאם לגודלה. כל סיעה קובעת את מספר ההצעות הרגילות שכל חבר הכנסת רשאי להציע במושב. הצעה רגילה לסדר-היום עולה במליאה במועד שיושב-ראש הכנסת קובע ובהתאם למכסות שנקבעו.
- הצעה דחופה: כל חבר הכנסת רשאי להגיש פעם אחת בשבוע הצעה דחופה לסדר-היום. דחיפות ההצעה טעונה אישור של יושב-ראש הכנסת וסגניו. הצעה מאושרת כהצעה דחופה לסדר-היום אם נשיאות הכנסת מוצאת שהדיון בה במליאת הכנסת עשוי למנוע מעשה או מחדל שאינם ניתנים לתיקון, או שיש בה עניין דחוף לציבור. הצעה שאושרה כדחופה עולה במליאה כבר בשבוע שבו הוגשה ובמועד שקבעו יושב-ראש הכנסת וסגניו. נשיאות הכנסת מאשרת בכל שבוע עד חמש הצעות דחופות לסדר-היום.
יושב-ראש הכנסת רשאי שלא לאשר הצעה לסדר-היום של חבר הכנסת אם לדעתו יש בה עלבון לאדם או חריצת משפט נגד אדם; אם העניין שבה עומד לדיון בכנסת באותו שבוע או שעמד לדיון ארבעה שבועות קודם למועד הגשת ההצעה ולא חלו שינויים המצדיקים דיון מחדש באותו עניין או אם היא עוסקת בעניין התלוי ועומד להכרעה בבית-משפט. חבר הכנסת רשאי לערער לפני ועדת הכנסת על אי-אישור הצעה לסדר-היום שהגיש.
לפני הדיון בהצעה לסדר-היום הממשלה מודיעה אם ברצונה להגיב עליה. לאחר העלאת ההצעה במליאת הכנסת ותגובת נציג הממשלה עליה, המליאה מחליטה בהצבעה אם לדון בה במליאת הכנסת, להעבירה לדיון בוועדה או שלא לכלול אותה בסדר-היום של הכנסת.
שאילתות
חבר הכנסת רשאי לפנות לשר בשאילתא על עניין שבתחום תפקידי השר הנשאל.
יש שלושה סוגי שאילתות: שאילתא רגילה, שאילתא בעל-פה ושאילתא ישירה.
- שאילתא רגילה: בשאילתא מסוג זה נכללות עד 50 מלים. על השר הנשאל להעביר את תשובתו או להודיע על סירובו להשיב בתוך 21 יום מיום קבלתה, ואולם אם הוא מודיע על עיכוב במתן התשובה ניתנים לו 21 יום נוספים. יושב-ראש הכנסת מתאם עם השר הנשאל את המועד שבו ישיב על השאילתא ומודיע על כך לחבר הכנסת השואל.
התשובה על שאילתא רגילה ניתנת במליאת הכנסת על-ידי השר הנוגע בדבר, סגנו או שר אחר. לאחר מתן התשובה השואל רשאי לשאול בעל-פה שאלה נוספת הנובעת מתוכן התשובה.
אם השר הנשאל אינו משיב על השאילתא במועד שקבע יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת השואל רשאי לבקש מיושב-ראש הכנסת כי ינהגו בה כבשאילתא דחופה, והתשובה עליה תימסר בישיבת הכנסת ביום רביעי שלאחר היום שבו היה השר אמור להשיב.
אם חבר הכנסת השואל נעדר מאולם המליאה בעת שנקרא השר להשיב על שאילתא שהגיש, לא ימסור השר את תשובתו, וחבר הכנסת לא יורשה להגיש שאילתא באותו נושא באותו מושב.
חבר הכנסת רשאי להגיש בכל מושב 30 שאילתות רגילות: 18 שאילתות בכנס החורף ו-12 בכנס הקיץ.
- שאילתא דחופה (שאילתא בעל-פה): בשאילתא מסוג זה נכללות עד 40 מלים ויש להשיב עליה בתוך יומיים.
מגיש השאילתא קורא אותה במליאה, והשר, סגנו או שר אחר עונה עליה. משך התשובה - עד שלוש דקות. לאחר מתן התשובה השואל רשאי לשאול את השר המשיב שאלה נוספת הנובעת מתוכן התשובה, ולאחריה רשאי יושב-ראש הישיבה לאפשר לשני חברי כנסת אחרים – רצוי אחד מסיעות הקואליציה ואחד מסיעות האופוזיציה – לשאול שאלה נוספת באותו נושא.
חבר הכנסת רשאי להגיש בכל מושב שתי שאילתות דחופות, ויושב-ראש הכנסת מאשר העלאת עד ארבע שאילתות דחופות במליאה באותו שבוע.
סדר-היום של ישיבות הכנסת בימי רביעי נפתח בתשובות על שאילתות דחופות.
- שאילתא ישירה: שאילתא מסוג זה אינה מוגבלת במספר המלים הנכללות בה. היא מועברת לשר המשיב באמצעות מזכירות הכנסת. על השר שנשאל להשיב בכתב בתוך 21 יום מיום קבלת השאילתא, ובמקרים שבהם הוא מודיע על עיכוב במתן התשובה ניתנים לו 14 ימים נוספים. העתק התשובה נמסר ליושב-ראש הכנסת. חבר הכנסת רשאי להגיש בכל מושב 60 שאילתות ישירות.
השאילתות מוגשות בכתב לאישור יושב-ראש הכנסת. יושב-ראש הכנסת רשאי לפסול שאילתא אם לדעתו יש בה חריצת משפט, כינוי או ביטוי פוגע או גזעני; פגיעה בכבוד הכנסת; בקשת חוות דעת כללית או חוות דעת בשאלה משפטית מופשטת; עניין היפותטי; עניין שאינו בתחום תפקידיו של השר הנשאל או פרטים אישיים של אדם שיש בהם פגיעה בפרטיות או שפרסומם אינו הכרחי להבנת השאלה. חבר הכנסת רשאי לצרף פרטים כאלה לשאילתא ישירה או להעבירם לשר בנפרד מהשאילתא. יושב-ראש הכנסת רשאי לפסול גם שאילתא שעוסקת בעניינים שאירעו לפני תחילת כהונת השר הנשאל באותו תפקיד או באירועים שאירעו זמן רב לפני מועד הגשתה.
השר הנשאל רשאי לסרב להשיב על שאילתא אם לדעתו התשובה עלולה לפגוע בביטחון המדינה, ביחסי החוץ שלה או בעניין כלכלי חיוני שלה, או לצורך הגנה על פרטיותו של אדם או על זכות או על חיסיון שבדין.
הצעת אי-אמון בממשלה
סעיף 28 לחוק-יסוד: הממשלה קובע כי הכנסת רשאית להביע אי-אמון בממשלה. החוק קובע עוד כי הבעת אי-אמון בממשלה תיעשה בהחלטת הכנסת, ברוב חבריה, לבקש מנשיא המדינה להטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שהסכים לכך בכתב. על הנשיא חלה החובה להטיל בתוך יומיים על חבר הכנסת הזה את מלאכת הרכבת הממשלה. אם נכשל אותו חבר הכנסת בניסיונו להרכיב ממשלה, או שהממשלה שהרכיב אינה זוכה באמון הכנסת, על הכנסת להתפזר, ובתום 90 יום יתקיימו בחירות כלליות.
הצעה להביע אי-אמון בממשלה צריכה להיות מוגשת עד לנעילת ישיבת הכנסת ביום רביעי, יום הדיונים האחרון בשבוע, והדיון בה יתקיים ביום שני בשבוע שלאחר מכן.
הצעת אי-אמון מוגשת בכתב ליושב-ראש הכנסת ויש לכלול בה דברי הסבר.
דיונים במליאה
הדיונים במליאה נחלקים לשני סוגים: דיונים סיעתיים – דיונים שחברי הכנסת משתתפים בהם מטעם סיעותיהם, ודיונים אישיים – דיונים שחברי הכנסת משתתפים בהם מטעם עצמם. רוב הדיונים בכנסת הם סיעתיים.
- דיונים סיעתיים מתנהלים במליאת הכנסת בנושאים האלה: כינון הממשלה, התפטרות ראש הממשלה, הצעת התקציב, מדיניות החוץ, מדיניות הביטחון, הודעת הממשלה, דיון בהשתתפות ראש הממשלה לפי סעיף 42(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, נושא שאחת הסיעות הודיעה ליושב-ראש הכנסת כי תציע באמצעותו אי-אמון בממשלה, נושא שעליו הודיע ראש-הממשלה ליושב-ראש הכנסת כי יראה בהצבעת הכנסת בעניינו הבעת אמון או אי-אמון בו, ונושא שעשרה מחברי הכנסת, או שתי סיעות שמספר חבריהן יחד שמונה לפחות, דרשו שהדיון בו יהיה סיעתי.
ועדת הכנסת קובעת את משך הזמן שיוקצב לדיון סיעתי, והזמן שקבעה מחולק בין הסיעות לפי גודלן. כל סיעה קובעת מי מחברי הכנסת ידברו מטעמה ואת משך הזמן הנתון לכל דובר, ומזכיר הכנסת קובע את סדר הנואמים לפי גודל הסיעות. חבר הכנסת מסיעתו של ראש האופוזיציה נקרא לנאום ראשון, וחבר הכנסת מסיעתו של ראש הממשלה נקרא לנאום אחרון.
- דיונים אישיים עוסקים בהצעות חוק (למעט חוק התקציב), בנושאים שהוחלט לקיים עליהם דיון בעקבות הצעות לסדר-היום ובנושאים כלליים (כגון עבודת הכנסת או הפרלמנטריזם הישראלי).
בדיונים אישיים מוקצב זמן הדיבור לחברי הכנסת, ולא לסיעות. חבר הכנסת שמבקש להשתתף בדיון מודיע על כך בכתב ליושב-ראש הכנסת ושמו נרשם ברשימת הנואמים. יושב-ראש הכנסת קובע את פרק הזמן שיוקצב לכל נואם ואת סדר הנואמים. בדיון אישי מוקצות על-פי רוב לכל חבר הכנסת שלוש דקות, אלא אם כן החליט יושב-ראש הכנסת על מסגרת זמן רחבה יותר.
דיון בהשתתפות ראש הממשלה
על-פי סעיף 42(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, הכנסת רשאית לקיים אחת לחודש, לפי דרישה של לפחות 40 מחברי הכנסת, דיון בהשתתפות ראש הממשלה בנושא שהוחלט עליו. הדיון מתקיים בתוך 21 יום מקבלת הדרישה. את הדיון פותח אחד מחברי הכנסת שדרשו את קיומו, ולדבריו מוקצבות עשר דקות. משך דיון כזה 60 דקות, והן מחולקות בין הסיעות לפי גודלן. דבריו של חבר הכנסת הפותח את הדיון ודברי ראש הממשלה וראש האופוזיציה אינם נכללים במסגרת שעת הדיון. בתום הדיון הכנסת מקיימת הצבעה על העמדה שהציג ראש הממשלה.
שעת שאלות
במליאת הכנסת מתקיימת מדי שבוע שעת שאלות. חברי הכנסת מפנים שאלות לראש הממשלה או לאחד השרים. השאלות מוגשות בכתב למזכירות הכנסת עד השעה 10:00 ביום שני שבועיים לפני שעת השאלות שבה יועלו.
נשיאות הכנסת בוחרת עשר שאלות ואותן היא מעבירה מראש לשר הנשאל כדי שישיב עליהן בשעת השאלות. נשיאות הכנסת קובעת גם נושאים נוספים שבתחום סמכותו של השר, ובנושאים אלה יוכלו עשרה מחברי הכנסת לשאול את השר שאלות שלא נמסרו לו מראש, ברשות יושב-ראש הישיבה.
כל אחד מחברי הכנסת המשתתפים בשעת השאלות שואל שאלה אחת במסגרת זמן של דקה, והשר הנשאל משיב על כל שאלה במסגרת זמן של שתי דקות.
נאומים בני דקה
סדר-היום של ישיבות הכנסת בימי שני שאינם נפתחים בהצעות להביע אי-אמון בממשלה וסדר-היום של ישיבות הכנסת בימי שלישי נפתחים בנאומים בני דקה. במסגרת זו חברי הכנסת רשאים לנאום במשך דקה אחת על נושאים לפי בחירתם. יושב-ראש הישיבה קובע את סדר הנואמים, וחבר הכנסת המבקש לנאום מדבר מהמקום המיועד לכך באולם המליאה. עם סיום הנאומים הממשלה רשאית להשיב, באמצעות אחד או שניים מנציגיה, במסגרת זמן של חמש דקות לכל היותר לכל אחד מהמשיבים.
החלטות
הכנסת מחליטה את החלטותיה באמצעות הצבעות של חברי הכנסת; באופן זה הם מביעים את עמדותיהם בעניינים העומדים על סדר-היום של הכנסת.
בדרך כלל חברי הכנסת מצביעים באמצעות מערכות ההצבעה האלקטרונית שבשולחנותיהם. נהוגות גם הצבעה בהרמת ידיים, הצבעה אישית-שמית והצבעה חשאית.
לפני כל הצבעה או סדרת הצבעות מזכיר הכנסת מודיע על כך בצלצול, שנשמע ברחבי הבית. בתום כל הצבעה יושב-ראש הכנסת קובע את תוצאותיה ומכריז עליהן.
|
© כל הזכויות שמורות, 2011, מדינת ישראל
נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: feedback@knesset.gov.il
|
|
|
|
