הכנסת במערכת השלטון של מדינת ישראל
קישוט לאתר הכנסת באנגלית לאתר הכנסת בערבית לאתר הכנסת בעברית
קישוט
 

חוקי יסוד - תקציר החוקים

חוק-יסוד הכנסת
חוק-יסוד: הכנסת התקבל ב-12 בפברואר 1958 - כ"ב בשבט התשי"ח, על-ידי הכנסת השלישית. החוק אינו מגדיר את סמכויות הכנסת, אך קובע שהיא בית הנבחרים של המדינה, שמקום מושבה בירושלים, ושבהיבחרה תמנה 120 חברים. בהמשך עוסק החוק בשיטת הבחירות, בזכות לבחור ולהיבחר, בתקופת כהונת הכנסת, בעקרונות לעניין הבחירות לכנסת, בכהונת חברי הכנסת, בחסינותם ובחסינות בנייני הכנסת וכן בעבודת הכנסת וועדותיה.

את סעיף 4 לחוק - הקובע את שיטת הבחירות של חברי הכנסת- ניתן לשנות רק ברוב של 61 חברי כנסת, ואת סעיף ,44 הבא להבטיח מפני שינוי החוק באמצעות תקנות לשעת חירום, ניתן לשנות רק ברוב של 80 חברי כנסת. תיקון מס' 9 לחוק, שעבר ב-31 ביולי 1985 - י"ג באב התשמ"ה, קובע שלא תשתתף רשימה בבחירות אם יש במטרותיה או במעשיה שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי, שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה, או הסתה לגזענות. תיקון מס' 12 לחוק, שעבר ב-12 בפברואר 1991 - כ"ח בשבט, התשנ"א, מגביל את יכולתם של חברי כנסת לעבור מסיעה לסיעה בכלל ותמורת טובות הנאה בפרט.
חוק-יסוד: הכנסת - טקסט מלא

חוק-יסוד מקרקעי ישראל
חוק-יסוד: מקרקעי ישראל התקבל ב-25 ביולי 1960 - א' באדר התש"ך, כחוק-יסוד: מקרקעי העם, על- ידי הכנסת הרביעית. יסודו של החוק ביחס המיוחד שבין עם ישראל לאדמת ארץ-ישראל ולגאולתה. החוק בא להבטיח שקרקעות המדינה, המהוות כ-90% מכלל הקרקעות במדינה, יישארו רכוש הלאום. החוק אוסר על העברת הבעלות על קרקעות שבבעלות המדינה, רשות הפיתוח או הקרן הקיימת לישראל, אם במכר ואם בדרך אחרת, למעט סוגי מקרקעין או עסקאות שנקבעו לעניין זה בחוק.
חוק-יסוד: מקרקעי ישראל - טקסט מלא

חוק-יסוד נשיא המדינה
חוק-יסוד: נשיא המדינה התקבל ב-16 ביוני 1964 - ו' בתמוז התשכ"ד, על-ידי הכנסת החמישית. עיקרו של החוק הוא חקיקה מחדש של הוראות קודמות שהיו פזורות בחוקים אחרים. הוא מסדיר בפירוט את מעמדו של נשיא המדינה, את דרך בחירתו (על-ידי הכנסת), את כישוריו וסמכויותיו ואת נוהלי עבודתו.
חוק-יסוד: נשיא המדינה - טקסט מלא

חוק-יסוד הממשלה (המקורי - בוטל)
חוק-יסוד: הממשלה התקבל ב-13 באוגוסט 1968 - י"ט באב התשכ"ח, על-ידי הכנסת הששית. עיקרו של החוק הוא חקיקה מחדש של הוראות קודמות, שהיו פזורות בחוקים אחרים. החוק קובע, כי הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה וכי מקום מושבה בירושלים. בהמשך מסדיר החוק את עקרונות הכהונה מכוח אמון הכנסת, האחריות המשותפת בפני הכנסת ואחריותו של שר בפני ראש הממשלה. החוק דן בהרכב הממשלה ובכשירויות למילוי תפקיד שר, בהליכי הרכבת הממשלה, בכינונה, בדרכי פעולתה, בחלוקת התפקידים בין חבריה, בסדרי עבודתה, בסמכויותיה ובסמכויות השרים וסגני השרים, בכהונתם של שרים ובשכרם, ברציפות הממשלה, בהתפטרותה ובהתפטרות ראש הממשלה. את סעיף 42 של החוק האוסר, את שינויו, הפקעתו הזמנית, או קביעת תנאים בו, ניתן לשנות רק בהסכמת רוב חברי הכנסת. תוקפו של החוק פג ביום שבו נבחר ראש הממשלה בבחירות ישירות, על בסיס חוק- יסוד: הממשלה חדש שנחקק ב-1992.
חוק-יסוד: הממשלה - טקסט מלא

חוק-יסוד הממשלה (בגרסתו השניה - הבחירה הישירה של רה"מ - בוטל)
חוק-יסוד: הממשלה (בגרסתו השניה) התקבל ב-18 במרס 1992 - י"ג באדר ב' התשנ"ב, על-ידי הכנסת השתים-עשרה. החוק קובע את הכללים והתנאים לבחירתו הישירה של ראש הממשלה בו-זמנית עם הבחירות לכנסת החל מהבחירות לכנסת הארבע-עשרה. בנוסף, החוק עוסק באותם נושאים שבהם עסק החוק הקודם. אף- על-פי שהחוק פוטר את הממשלה מהצורך לזכות באמון הכנסת בעת הקמתה ומכביד על האפשרות לגרום להתפטרותה, מינוי שרים חייב באישור הכנסת, ו-61 חברי כנסת יכולים לגרום לבחירות חדשות לכנסת ולראש הממשלה באמצעות הבעת אי-אמון בראש הממשלה. החוק מגביל את מספר השרים בממשלה ל-18 ואת מספר סגני-השרים לשש. את החוק ניתן לשנות רק בהצבעת רוב חברי הכנסת.
חוק-יסוד: הממשלה (בגרסתו השניה) - טקסט מלא

חוק-יסוד: הממשלה (בגרסתו החדשה)
חוק-יסוד: הממשלה (בגרסתו החדשה) התקבל ב-7 במרס 2001 - י"ב באדר התשס"א, על-ידי הכנסת החמש-עשרה. הגרסה החדשה תיכנס לתוקף לקראת הבחירות לכנסת ה- 16. החוק בגרסתו החדשה ביטל את הבחירה הישירה של ראש-הממשלה, וחזר, פחות או יותר, לחוק יסוד: הממשלה המקורי משנת 1968. שני שינויים מהותיים, בהשוואה עם החוק הישן, הם שהצעה לאי-אמון לממשלה צריכה לעבור ברוב של 61 חברי כנסת לפחות בכדי להתקבל ולא ברוב רגיל, ושעכשיו ראש-שממשלה יכול לקרוא לפיזור הכנסת. בנוסף לשינויים המהותיים האלה, הוצאו מחוק היסוד הוראות שונות, שהועברו לחוק רגיל חדש בשם חוק הממשלה, שהתקבל בו זמנית עם חוק היסוד.
חוק-יסוד: הממשלה (בגרסתו הנוכחית) - טקסט מלא

חוק-יסוד משק המדינה
חוק-יסוד: משק המדינה התקבל ב-21 ביולי 1975 - י"ג באב התשל"ה, על-ידי הכנסת השמינית. החוק קובע את המסגרת לחוקי התקציב ואת כלל היסוד, שלפיו אין להטיל מסים, מלוות חובה, תשלומי חובה אחרים ואגרות, או לשנות את שיעוריהם אלא בחוק או על-פיו. תקנות המטילות תשלומי חובה כפופות לאישור הכנסת או ועדה מוועדותיה. עוד עוסק החוק בסמכות לעשות עסקאות בנכסי המדינה, ברכישת זכויות וקבלת התחייבויות בשם המדינה, בתקציב המדינה ובהליכי קביעתו, בהדפסת שטרי כסף ובטביעת מטבעות. כמו כן קובע החוק כי: "משק המדינה עומד לביקורת מבקר המדינה."
חוק-יסוד: משק המדינה - טקסט מלא

חוק-יסוד הצבא
חוק-יסוד: הצבא התקבל ב-31 במרס 1976 - כ"ט באדר ב' התשל"ו, על-ידי הכנסת השמינית. הבסיס החוקתי והחוקי של צה"ל היה, עד לקבלת חוק-היסוד, בפקודת צבא ההגנה לישראל התש"ח-1948. חוק-היסוד הולך בעקבות הפקודה האמורה, אך מוסיף הוראות בעניין כפיפות הצבא לממשלה, מעמדו של הראש המטה הכללי וכפיפותו לשר הביטחון והוראות אחרות, אשר ועדת-אגרנט- שחקרה את נסיבות פריצת מלחמת יום-הכיפורים- התריעה על העדרן. החוק קובע כי צה"ל הוא צבאה של המדינה,ובין היתר דן בחובת השירות והגיוס, וכן בהוראות הצבא ופקודותיו. הוא קובע כי "אין להקים או לקיים כוח מזויין מחוץ לצבא הגנה לישראל, אלא על פי חוק".
חוק-יסוד: הצבא - טקסט מלא

חוק-יסוד ירושלים בירת ישראל
חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל התקבל ב-30 ביולי 1980 - י"ז באב התש"ם, על-ידי הכנסת התשיעית. מטרת החוק היא לעגן בחוק-יסוד את מעמדה של ירושלים כבירת ישראל, להבטיח את שלמותה ואת אחדותה ולרכז את ההוראות, המפוזרות בחוקים שונים, בדבר מקום מושבם של מוסדות ממלכתיים. החוק עוסק במקומות הקדושים, מבטיח את זכויות בני כל הדתות ומצהיר על מדיניות, שלפיה יינתנו לירושלים עדיפויות מיוחדות לפיתוחה.
חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל - טקסט מלא

חוק-יסוד השפיטה
חוק-יסוד: השפיטה התקבל ב-28 בפברואר 1984 - כ"ה באדר א' התשמ"ד, על-ידי הכנסת העשירית. החוק עוסק בסמכות השפיטה, במוסדות השפיטה, בעקרון האי-תלות בענייני שפיטה, בפומביות הדיון, במינוי שופטים, בכשירותם ובכהונתם, בסמכויות בית-המשפט העליון, בזכות הערעור, בדיון נוסף, במשפט חוזר ובעקרון ההלכה הפסוקה. אין החוק עוסק בסמכות בתי-המשפט לבקר את חוקיותם של חוקים שבהם יעסוק חוק-יסוד:חקיקה שעדיין נמצא בשלבי חקיקה. בחוק כלולה הוראה בדבר יציבותו והבטחתו מפני שינויים באמצעות תקנות לשעת-חירום.
חוק-יסוד: השפיטה - טקסט מלא

חוק-יסוד מבקר המדינה
חוק-יסוד: מבקר המדינה התקבל ב-15 בפברואר 1988 - כ"ז בשבט התשמ"ח, על-ידי הכנסת האחת-עשרה. עיקרו של החוק בחקיקה מחדש של הוראות קודמות, שהיו פזורות בחוקים אחרים. החוק עוסק בסמכויות, בתפקידים ובחובות של מבקר המדינה בביקורת על גופים ממשלתיים וכנציב תלונות הציבור, בדרך בחירתו ובתקציב משרדו. החוק קובע, שמבקר המדינה אחראי אך ורק בפני הכנסת.
חוק-יסוד: מבקר המדינה - טקסט מלא

חוק-יסוד חופש העיסוק
חוק-יסוד: חופש העיסוק התקבל בגירסה ראשונה ב-3 במרס 1992 - כ"ח באדר א' התשנ"ב, על-ידי הכנסת השתים-עשרה, ובגירסה שניה ב-9 במרץ - 1994 כ"ו באדר התשנ"ד, על-ידי הכנסת השלוש-עשרה. מאחר שהכנסת לא הצליחה לחוקק את חוק-יסוד: זכויות האדם בשלמותו בשל התנגדות המפלגות הדתיות לכמה מסעיפיו, הוחלט לחוקק את אותם חלקים בחוק זה שלגביהם אין חילוקי דעות. עד פיזור הכנסת השלוש-עשרה נחקקו שני חוקי-יסוד שיהוו חלק מחוק היסוד השלם: חוק-יסוד: חופש העיסוק, וחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. חוק-יסוד: חופש העיסוק בגרסתו השניה קובע שזכותו של "כל אזרח או תושב לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח יד" אלא אם "חוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה" קבע אחרת. בחוק כלולה הוראה בדבר יציבותו והבטחתו מפני שינויים באמצעות תקנות לשעת-חירום. אין לשנות את החוק אלא בהצבעה של רוב חברי הכנסת.
חוק-יסוד: חופש העיסוק - טקסט מלא

חוק-יסוד כבוד האדם וחירותו
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו התקבל ב-17 במרס 1992 - י"ב באדר ב' התשנ"ב, על-ידי הכנסת השתים-עשרה. החוק מכריז על כך שזכויות היסוד של האדם בישראל מושתתות על ההכרה בערך האדם, בקדושת חייו ובהיותו בן-חורין. מטרת החוק "להגן על כבוד האדם וחרותו, כדי לעגן בחוק-יסוד את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית." החוק מגדיר את חירותו של האדם בישראל לצאת את הארץ ולהיכנס אליה, פרטיות וצנעת הפרט , הימנעות מחיפוש ברשות היחיד שלו, על גופו, בגופו או בכליו, והימנעות מפגיעה בסוד שיחו, בכתביו וברשומותיו. פגיעה בכבודו או בחירותו של אדם מותרת רק על בסיס חוק. בחוק כלולה הוראה בדבר יציבותו והבטחתו מפני שינויים באמצעות תקנות לשעת-חירום, חוץ מאשר מבמקרים חריגים.
חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו - טקסט מלא



סמל המדינה - מנורה ועלי זית
© כל הזכויות שמורות, 2007, מדינת ישראל
נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: feedback@knesset.gov.il