בעקבות קבלתה של הצעת-הררי ב-1950 החלה מלאכת החקיקה של חוקי-היסוד , והראשון שבהם - חוק- יסוד: הכנסת, שיזמה ועדת החוקה חוק ומשפט - נתקבל בתקופת כהונת הכנסת השלישית.

עד כה נחקקו חוקי-היסוד הבאים: חוק-יסוד: הכנסת - ב-1958; חוק-יסוד: מקרקעי ישראל - ב-1960;  חוק-יסוד: נשיא המדינה - ב-1964; חוק-יסוד: הממשלה - ב-1968 (בוטל); חוק-יסוד: משק המדינה - ב-1975; חוק-יסוד: הצבא - ב-1976;  חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל - ב-1980; חוק-יסוד: השפיטה - ב-1984;  חוק-יסוד: מבקר המדינה - ב-1988; חוק-יסוד: חופש העיסוק - ב-1992 שבשנת 1994 הוחלף בחוק-יסוד: חופש העיסוק חדש; חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו - ב-1992; חוק-יסוד: הממשלה (בחירה ישירה של ראש הממשלה) - ב-1992 (בוטל); חוק-יסוד: הממשלה, בגרסה הדומה לגרסה המקורית ב- 2001. ייכנס לתוקף לקראת בחירות לכנסת ה- 16.  כמה חוקי-יסוד נוספים נמצאים בשלבי חקיקה שונים.

שאלת עדיפותם של חוקי-היסוד
בשאלה אם לחוקי-היסוד יש עדיפות על פני חוקים אחרים חלוקות הדעות. יש הגורסים, כי אין לחוקי- היסוד כל עדיפות על פני חוק רגיל, כל עוד לא נקבע הדבר מפורשות. אלה מסתמכים על הנימוק, שמכיוון שחקיקתו של חוק-יסוד נעשית ברוב רגיל (כלומר, רוב המשתתפים בהצבעה), אין בכוחו של רוב כזה להעניק עדיפות לדבר החקיקה.
לעומתם, יש הגורסים, כי עליונות חוקי-היסוד נובעת מכך שהם פרי סמכותה של הכנסת כאספה מכוננת, וכי מכינויו של חוק "חוק-יסוד" נובעת כוונת המחוקק לקבוע לו עליונות קונסטיטוציונית. מה קורה כאשר קיימת סתירה בין חוק-יסוד לבין חוק רגיל שנחקק לאחר חוק-היסוד? התשובה לשאלה זו עדיין לא ניתנה בחוק (הנושא יטופל בחוק-יסוד: החקיקה), אולם בג"ץ התייחס אליה בשנים האחרונות במספר פסיקות: ב-24 בספטמבר 1997, ביטל בג"ץ בהרכב של 11 שופטים, בהחלטה תקדימית, כמה הוראות בחוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, מכיוון שלדעתו הן סותרות את חוק יסוד: חופש העיסוק "במידה העולה על הנדרש להגשמת תכליתו של החוק". ב-14 באוקטובר 1999, פסק בג"ץ, שוב בהרכב של 11 שופטים, שסעיף בחוק העומד בסתירה לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, בטל ומבוטל. במדובר בסעיף 237א(א) לחוק השיפוט הצבאי, שאפשר לשוטר צבאי לעצור חייל לארבעה ימים, בלא להביאו תחילה לפני שופט.