|
אחד מתפקידי הכנסת הוא לפקח על הממשלה, אשר רוב שריה וכל סגני-שריה הנם חברי כנסת
נבחרים. את תפקידה המפקח ממלאת הכנסת בדרכים שונות. כל חוק שברצון הממשלה לחוקק
חייב לעבור את אישור הכנסת, כולל חוק התקציב וחוקי מיסוי. הכנסת רשאית גם לדרוש
מהממשלה מידע, אם במסגרת ועדות
הכנסת הקבועות, ועדות משנה וועדות חקירה
פרלמנטריות, אם במליאה - באמצעות דיונים,
הצעות לסדר ושאילתות.
אמצעי פיקוח נוסף הם דוחות מבקר המדינה
, הנמסרים לכנסת באמצעות הוועדה לביקורת המדינה. לאחר דיון בדוח, מגישה הוועדה
למליאת הכנסת את סיכומיה והצעותיה, וזו דנה בהם ומאשרת אותם. יש הרואים במבקר
המדינה את "הזרוע הארוכה" של הכנסת.
בנוסף לתפקידה המפקח הכנסת היא זו הקובעת את סמכויותיה של הממשלה באמצעות
חוק-יסוד: הממשלה. עד הכנסת השלוש-עשרה כיהנו כל הממשלות מכוח אמון הכנסת,
ובאמצעות הצבעת אי-אמון יכלה הכנסת לגרום
להתפטרותן. החל מהכנסת הארבע-עשרה הכנסת מאשרת את מינוי השרים, אך אין היא יכולה
להביע אי-אמון בממשלה, אלא בראש הממשלה הנבחר בלבד. חלק גדול מסדר יומה של הכנסת
נקבע על-ידי הממשלה.
|
