הוועדה הציבורית להכנת הצעה לקובץ כללי אתיקה לחברי הכנסת

נוכחים: חברי הוועדה - השופט (בדימוס) פרופ' יצחק זמיר (יו"ר), השופט (בדימוס) יצחק אליאסוף, פרופ' אסא כשר, ד"ר סוזי נבות, עו"ד צבי ענבר, חה"כ לשעבר חיים קורפו.
מוזמנים: שילה הטיס-רולף, מ.מ.מ., דן מרזוק-מתמחה.

רשמו: עו"ד ארבל אסטרחן, מרכזת הוועדה, דן מרזוק-מתמחה.

מנגנון אכיפת אתיקה - דיון בטיוטה מס' ‎3 של הנוסח המשולב (מצ"ב)

א. סימן א' - ועדת האתיקה וועדת הקובלנות
לסעיף ‎6(ב) - הגשת תלונה
אסא כשר: נכתב כי תלונה תהיה בכתב, חתומה בידי הקובל.
סוכם : המילה "הקובל" תוחלף במילה "המתלונן".

לסעיף ‎5 ו-‎7(ז) - קביעת נהלים
יו"ר הוועדה: קיימות שלוש רמות של דרכי עבודת הוועדה: כללים, נהלים וסדרי עבודה שאינם נהלים. יש לציין כי ועדת האתיקה רשאית לקבוע נהלים גם לגבי ועדת הקובלנות.
אסא כשר: יתכן כי סעיף ‎7(ז) מיותר. כדאי שוועדת האתיקה תקבע גם את נהלי ועדת הקובלנות.
סוכם על הנוסח הבא לסעיף ‎5: "ועדת האתיקה תקבע נהלים לעבודתה, ובכלל זה לעבודתה של ועדת הקובלנות, ואת סדרי עבודתה, ככל שלא נקבעו בכללים אלה."

לסעיף ‎8(א) - דיון בקובלנות
יו"ר הוועדה: אם קובעים הרכב מורחב לדיון המקורי בוועדת הקובלנות, אין מקום לדיון הנוסף בוועדת האתיקה. יש למחוק סעיף זה.
סוכם : סעיף ‎8(א) יימחק.

לסעיף ‎8א - פסלות חבר ועדה
לסעיף קטן (א)
אסא כשר: המונח "צו מצפונו" אינו מתאים. בשם המצפון מצביעים עבור כל עניין.
יצחק אליאסוף: במקום "צו מצפונו" יש לומר "יפעיל את שיקול דעתו באופן עצמאי".
סוזי נבות: נאמנותו של חבר בוועדת האתיקה לא יכולה להיות לסיעה בה הוא חבר. הנאמנות לציבור קודמת לכל.
יו"ר הוועדה: יש לכלול את סעיף ‎8א(א) במסגרת סעיף נפרד ולמחוק את המילים "בדיון בקובלנה ובדיון נוסף".
סוכם : האמור בסעיף ‎8א(א) יהיה בסעיף נפרד, בנוסח הבא: "חבר ועדת האתיקה יפעיל במילוי תפקידו שיקול דעת עצמאי."

לסעיף קטן (ב)
שאלה- האם חבר ועדת האתיקה חייב להחליט בדבר פסילתו העצמית רק עד תחילת הדיון?
היו"ר זמיר: חבר ועדת האתיקה יכול לפסול את עצמו גם לאחר שהתחיל הדיון בעניין מסוים.
סוכם : להיצמד לנוסח הקיים.
לסעיף קטן (ד)
אסא כשר: הנוסח הנוכחי אינו ברור מספיק שכן "פסלות" היא גם החלטה לפסול חבר ועדה וגם החלטה שלא לפסול.
צבי ענבר: יש לומר "החלטה בעניין פסלות".
סוכם על הנוסח הבא לרישה של הסעיף: "על החלטה בעניין פסלות."

לסעיף קטן (ה)
יו"ר הוועדה: יש להסדיר מה קורה כאשר חבר בוועדה נפסל מלשבת בדיון וחבר אחר מחליפו. האם הדיון נמשך מאותו השלב בו הפסיק או שנפתח מחדש.
סוכם: תהיה הוראה בעניין. ייבדק ההסדר שנקבע בחוק בתיהמ"ש, חוק ביה"ד לעבודה וחוק בתי דין מנהליים.

לסעיף ‎9א - תחולה על שרים וסגני שרים
יצחק אליאסוף: יש לכתוב "ועדת הקובלנות מוסמכת" ולא "רשאית".
יו"ר הוועדה: זהו סעיף שמטרתו להסיר ספק בדבר סמכותה של ועדת הקובלנות לעניין שרים וסגני שרים.
סוכם על הנוסח הבא: "ועדת הקובלנות מוסמכת".

ב. סימן ב' - נציב האתיקה של הכנסת
לסעיף ‎3א(ב) - קבלת מידע
אסא כשר: המונח "שלום הציבור" אינו מתאים שכן נוצר מצב שבו לשר נתונה סמכות שלא למסור מידע ואין כל דרך לערער על כך.
יו"ר הוועדה: מדובר בסעיף המועתק מחוק הכנסת בעניין נציב הדורות הבאים. ניתן לעתור לבג"צ על החלטת השר.
סוכם : להיצמד לנוסח הקיים.

לסעיף ‎9(ח) - קובלנה בזמן מערכת בחירות
סוזי נבות: יש להדגיש בסיפה של הסעיף כי הגשת הקובלנה רק תידחה לאחרי הזמן שבו מנוהלת מערכת הבחירות, ואין מדובר במחיקתה של הקובלנה.
יו"ר הוועדה: הטיפול בקובלנה ימשך מיד לאחר תקופת הבחירות.
חיים קורפו: יש לשים לב כי עלול להיווצר מצב שבו הטיפול בקובלנה יידחה למשך ‎120 ימים.
סוכם : סוזי נבות תציע נוסח חדש לסעיף זה.

ג. חשד לעבירה פלילית שעלה במהלך בירור תלונה על ידי נציב האתיקה -
יו"ר הוועדה: נוסח לדיון- "העלה בירור תלונה חשש שנעברה עבירה פלילית, יביא נציב האתיקה את העניין לידיעת היועץ המשפטי לכנסת."
יצחק אליאסוף: יתכנו מקרים שבהם העבירה הפלילית לא נעברה ע"י חה"כ, ואז ההעברה ליועץ המשפטי לכנסת אינה רלוונטית. בנוסף, האם נציב האתיקה ממשיך לטפל בעניין האתי או שממתין להכרעת היועץ המשפטי לכנסת?
יו"ר הוועדה: הנציב ממשיך בבירור האתי של העניין. היועץ המשפטי לכנסת יכול להעביר את העניין לטיפול היועץ המשפטי לממשלה וגם להחליט שנעברה עבירה אתית שתידון במסגרת ועדת האתיקה.
אסא כשר: אם במהלך הבדיקה של נציב האתיקה התגלה חשד לעבירה פלילית שלא נעברה ע"י חה"כ, יש לפנות ליועץ המשפטי לממשלה, מכיוון שמדובר באזרח. במידה והעבירה בוצעה ע"י חה"כ, תמיד יהיו כרוכים בכך היבטים אתיים והנציב צריך לשקול האם להמשיך לדון בהיבטים אלו ולהעביר את עניין החשדות לעבירות הפליליות ליועץ המשפטי לכנסת.
חיים קורפו: המופקד על שמירת הסדר והחוק בכנסת הוא יו"ר הכנסת. אם יש אירוע פלילי והנציב לא יוזם פניה ליועץ המשפטי, האם יו"ר הכנסת לא מוסמך לעשות כן? חושש שיהיה שתי מערכות המופקדות על אותו עניין.
סוזי נבות: יש להעביר חשד לעבירה פלילית ליועץ המשפטי לכנסת. יש לציין כי הנציב רשאי להמשיך ולדון בפן האתי, זה לא סיכון כפול. בכל אופן אין לגרוע מסמכותו של יו"ר הכנסת בנוגע לאופן החקירה במשכן, לדוגמה: הזמנת משטרה.
יו"ר הוועדה: מובן מאליו שנציב האתיקה יכול להמשיך ולדון בענייני האתיקה. כך גם מבקר המדינה כנציב תלונות הציבור יכול לדון בפגיעה בטוהר המידות ובמקביל להעביר את החומר ליועמ"ש.
אסא כשר: כשמעבירים אינפורמציה על חשד לעבירה פלילית, יש להביא זאת לידיעת יו"ר הכנסת.
יצחק אליאסוף: בחוק מבקר המדינה מצוין כי היועמ"ש יודיע למבקר בתוך ‎6 חודשים על דרך טיפולו בנושא. יש לכלול הוראה דומה ביחס ליועץ המשפטי לכנסת.
סוכם על הנוסח הבא: (א) העלה בירור תלונה חשש למעשה פלילי, יביא נציב האתיקה של הכנסת את העניין לידיעת היועץ המשפטי לכנסת ויעביר העתק ליושב ראש הכנסת. (ב) היועץ המשפטי לכנסת יודיע לנציב האתיקה של הכנסת על דרך טיפולו בנושא.

יצחק אליאסוף: האם להתייחס לסוג העבירה הפלילית? ע"פ הנוסחה המוצעת, יש חובה להודיע ליועץ המשפטי לכנסת על כל עבירה פלילית לרבות עבירות תנועה.
צבי ענבר: יש להפעיל את השכל הישר ואין צורך להתייחס לכך.
אסא כשר: ניתן להתייחס לכך כחוסר עניין לציבור.
חיים קורפו: העתק ליו"ר הכנסת זה פגיעה במוסד. יש לומר כי הנושא יובא לידיעת יו"ר הכנסת שיתייעץ עם היועץ המשפטי לכנסת. היועץ המשפטי לכנסת יעביר לטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה.
יו"ר הוועדה: נוח יותר שיו"ר הכנסת לא יהיה זה שמעביר את הנושא לחקירה. כמו שהיועץ המשפטי לכנסת לא יחליט בענייני אתיקה, כך גם יו"ר הכנסת לא יחליט בעניינים משפטיים.
צבי ענבר: עדיף שיהיה מי שיחליט ע"פ שיקול דעת משפטי ויעביר זאת לידיעת יו"ר הכנסת.
סוכם: אין שינויים בנוסח המוצע.

ד. התיישנות לגבי הגשת קובלנות ע"י נציב האתיקה -
יצחק אליאסוף: נאמר שחה"כ עבר עבירה ואף אחד לא הגיש תלונה על כך. מה הדין אם נזכרים בכך רק אחרי שנתיים?
יו"ר הוועדה: אם יש חשד לעבירה אתית יש לפעול תוך שנה. קיים הסדר דומה בחוק שירות המדינה (משמעת) ויש להוסיף הוראה מקבילה. לנציב האתיקה יש שיקול דעת האם להגיש קובלנה או לא להגישה לאור הזמן הרב שחלף.
יצחק אליאסוף: נקודת הפתיחה היא מיום שנודע לנציב ויתכן כי לא יספיק לברר בתוך שנה.
סוכם: יהיה בסימן ב' סעיף התיישנות, בדומה לס' ‎64 לחוק שירות המדינה (משמעת) - שנה מיום שנודע על עבירת המשמעת.
יצחק אליאסוף: מציע התיישנות נוספת - קובלנה תוגש באותה כנסת שבה בוצעה העבירה.
יו"ר הוועדה: לא נחוץ. סוכם: לא לכלול.

ה. סימן ג' - עיצומים
לסעיף ‎4 - דיון נוסף
יצחק אליאסוף: בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), ייאמר דיון נוסף "בקובלנה", ולא "בהחלטת ועדת הקובלנות".
סוכם לתקן.
לסעיף קטן (ד) - נוכחות -
יו"ר הוועדה: מציע לציין - "ובהם יו"ר הוועדה".
יצחק אליאסוף: למה לתת למישהו לעכב הדיון?
יו"ר הוועדה: יו"ר ועדת האתיקה לא ינקוט תכסיס כדי למנוע דיון.
סוכם: לכלול את הצעת יו"ר הוועדה.

ו. מה קורה בתחילת הכנסת - כל עוד לא הוקמה ועדת האתיקה - מי יוסמך לאשר נסיעות לחו"ל?
אסא כשר: כל עוד לא הוקמה ועדת האתיקה, כל עניין שאינו סובל דיחוי יהיה נתון להחלטתו של יו"ר הכנסת.
סוזי נבות: היו"ר יוכל להקים ועדת אתיקה זמנית, כמו הוועדה המסדרת שהיא זמנית.
צבי ענבר: היו"ר יוסמך, להוציא תלונות לוועדת הקובלנות.
סוכם: עד שתוקם ועדת אתיקה בכנסת חדשה, החלטות שבסמכות ועדת האתיקה ושאינן סובלות דיחוי, יינתנו ע"י יו"ר הכנסת.

ז. בישיבה הבאה ידון נוהל עבודת ועדת האתיקה
סוזי נבות: כדאי להכין הצעת נוהל או כללי עבודה לוועדת האתיקה.
אסא כשר: גם אם לא מפרטים את הנוהל, יש לתת הנחיה כללית. למשל לכתוב שהדיון כפוף לכללי הצדק הטבעי.
סוכם: תוכן הצעה לדיון בוועדה.

טיוטה מס' ‎3 - אפריל ‎2006

במודגש - השינויים מהישיבה ביום ‎26.4.06

מנגנון אכיפת אתיקה

סימן א - ועדת האתיקה וועדת הקובלנות
מינוי ועדת האתיקה והרכבה[‎1]		‎1.	(א)		יושב ראש הכנסת, לאחר שהתייעץ עם נציגי כל הסיעות בכנסת, ימנה ועדת אתיקה לחברי הכנסת (להלן - ועדת האתיקה) של שבעה חברי הכנסת שאינם שרים או סגני שרים, ויקבע את היושב הראש שלה מבין חבריה.
			(ב)		במינוי חברי ועדת האתיקה, יתחשב יושב ראש הכנסת, בין השאר, בהרכב הסיעתי של הכנסת תוך מתן ייצוג נאות לסיעות האופוזיציה, וכן בתכונות הראויות לכהונה בוועדת האתיקה, ובתפקידים האחרים שממלא חבר הכנסת בכנסת.
			(ג)		יושב ראש הכנסת ימנה, מבין חברי ועדת האתיקה, הרכב של שלושה חברים, לפחות אחד מהם מסיעות האופוזיציה, שידון דרך כלל בקובלנות שהוגשו נגד חברי הכנסת (להלן - ועדת קובלנות); יושב ראש ועדת האתיקה יהיה יושב ראש ועדת הקובלנות.
			(ד)		ועדת האתיקה תכהן עד לתום תקופת כהונתה של אותה כנסת.
			(ה)		חל שינוי מהותי בהרכב הקואליציוני שיש בו כדי להשפיע על הרכב ועדת האתיקה או ועדת הקובלנות לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג), רשאי יושב ראש הכנסת, על פי המלצת ועדת האתיקה, לשנות את הרכב ועדת האתיקה או ועדת הקובלנות בהתאם לאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), לפי העניין.
סייג למינוי [‎2]		‎2.	לא ימונה לחבר ועדת האתיקה ולא יכהן בה מי שהיועץ המשפטי לממשלה מסר עותק של כתב אישום נגדו, כאמור בסעיף ‎4(א) לחוק החסינות, או שמתקיימים נגדו הליכים פליליים כמשמעותם בחוק הכנסת[‎3] במהלך כהונתה של אותה כנסת, וזאת בין אם נקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי ובין אם לאו, או שנמצא אשם בפסק דין או בהחלטה, והכל בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר בוועדת האתיקה.[‎4]
הפסקת כהונה		‎3.	התפטר חבר הכנסת מחברותו בועדת האתיקה, חדל לכהן בכנסת, מונה לשר או לסגן שר או שמתקיים בו אחד מהתנאים האמורים בסעיף ‎2, ימנה יושב ראש הכנסת חבר אחר לוועדת האתיקה, ליתרת תקופת כהונתה; חדל חבר הכנסת לכהן כחבר בוועדת האתיקה בשל האמור בסעיף ‎2, וזיכה אותו בית המשפט בפסק דין סופי, רשאי יושב ראש הכנסת לשוב ולמנותו כחבר בוועדת האתיקה במקום החבר שהחל לכהן במקומו.
תפקידי ועדת האתיקה		‎4.	תפקידי ועדת האתיקה הם לטפח את האתיקה בקרב חברי הכנסת ובכלל זה:
	(‎1)		לתת חוות דעת בענייני אתיקה של חברי הכנסת;[‎5]
			(‎2)		להמליץ בדבר תיקון כללי האתיקה לחברי הכנסת;
			(‎3)		לקבוע נהלים להגשת קובלנות ובקשות לדיון נוסף ולדיון בהן; [‎6]
			(‎4)		לדון בקובלנות שהוגשו נגד חברי הכנסת ולקיים דיון נוסף בהן;
			(‎5)		למלא כל תפקיד נוסף שהוטל עליה בחוק, בתקנות או בכללים.[‎7]
קביעת דרכי עבודה		‎5.	ועדת האתיקה תקבע את דרכי עבודתה, ובכלל זה תקבע נהלים לעבודתה, ככל שלא נקבעו בכללים אלה.
הגשת תלונה		‎6.	(א)			כל אדם רשאי להגיש תלונה נגד חבר הכנסת בשל הפרה או אי קיום של כלל מכללי האתיקה.[‎8]
			(ב)			תלונה תהיה בכתב, חתומה בידי הקובל, ויצוינו בה שם המתלונן ודרכי ההתקשרות עימו; בתלונה יפורטו העובדות שביסוד התלונה ויצורפו לה או יאוזכרו בה הראיות להוכחת האמור בה.[‎9]
עבודת ועדת הקובלנות		‎7.	(א)			ועדת הקובלנות תקיים דיון בקובלנה בהרכב מלא.[‎10]
	(ב)			החלטות ועדת הקובלנות יתקבלו ברוב קולות של החברים שמשתתפים בדיון.[‎11]
			(ג)			ועדת הקובלנות תכריע בקובלנה נגד חבר הכנסת לאחר שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו ולהביא את ראיותיו בפניה.[‎12]
			(ד)			קובלנה נגד חברי הכנסת ודיוני ועדת הקובלנות, לרבות המסמכים, הפרוטוקולים וההחלטות, יהיו חסויים; אין לנכוח בדיונים אלא ברשות יושב ראש הוועדה, ואין לפרסמם, כולם או מקצתם, אלא ברשות בכתב מאת יושב ראש הוועדה ובתנאים שיקבע.[‎13]
			(ה)			ועדת הקובלנות תפרסם את החלטותיה, במלואן או בחלקן, בציון שמו של חבר הכנסת הנקבל או בלא ציון שמו, כפי שתיקבע.
			(ו)			בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (ה), החליטה ועדת הקובלנות להטיל על חבר הכנסת ...., תניח את החלטתה על שולחן הכנסת, בציון שמו של חבר הכנסת.[‎14]
			(ז)			ועדת הקובלנות תקבע את דרכי עבודתה, ככל שלא נקבעו בנהלים או בכללים אלה.[‎15]
דיון בקובלנות		‎8.	(א)		על אף האמור בסעיף ‎1(ג), רשאי יושב ראש ועדת האתיקה לקבוע כי דיון בקובלנה מסוימת ייעשה על ידי הרכב גדול יותר של חברי הוועדה, בשל חשיבות או מורכבות העניין הנדון.
			(ב)		נבצר מחבר ועדת הקובלנות להשתתף בדיון בקובלנה, או נפסל מחמת נגיעה לחבר הכנסת הקובל או הנקבל או לעניין הנדון, ימנה יושב ראש ועדת האתיקה חבר אחר מבין חברי ועדת האתיקה להשתתף באותו דיון.
פסלות חבר ועדה[‎16]		‎8א.	(א)		בדיון בקובלנה ובדיון נוסף יפעל חבר ועדת האתיקה לפי צו מצפונו, ולא יראה את עצמו חייב בנאמנות לסיעתו.
			(ב)		לא ישתתף חבר ועדת האתיקה בדיון בקובלנה או בדיון נוסף, אם קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בדיון; סבר חבר הוועדה כי עליו לפסול את עצמו מלשבת בדיון, יודיע על כך ליושב ראש ועדת האתיקה וליושב ראש הכנסת בהחלטה מנומקת. *[ עד מתי יכול להחליט - גם אחרי שהתחיל הדיון?]**
			(ג)		נציב האתיקה של הכנסת וכן חבר הכנסת שועדת הקובלנות או ועדת האתיקה דנה בעניינו, רשאי לבקש מחבר הוועדה כי יפסול את עצמו מלשבת בדיון בשל קיום הנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב); חבר הוועדה יחליט בבקשה לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת, ויודיע על כך כאמור בסעיף קטן (ב).
			(ד)		על החלטת פסלות של חבר הוועדה כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג) רשאי נציב האתיקה של הכנסת וכן חבר הכנסת שהוועדה דנה בעניינו לערער בפני יושב ראש הכנסת, אשר יחליט בעניין.
			(ה)		(‎1)		נפסל חבר ועדת הקובלנות מלשבת בדיון, ימנה יושב ראש הכנסת חבר אחר של ועדת האתיקה כחבר בוועדת הקובלנות לאותו דיון; נפסל יושב ראש ועדת הקובלנות מלשבת בדיון, ימנה יושב ראש הכנסת את אחד מחברי ועדת הקובלנות כיושב ראש, ואת אחד מחברי ועדת האתיקה כחבר בוועדת הקובלנות לאותו דיון.
					(‎2)		נפסל חבר ועדת האתיקה מלשבת בדיון, ימנה יושב ראש הכנסת חבר כנסת אחר במקומו לאותו דיון; נפסל יושב ראש ועדת האתיקה מלשבת בדיון, ימנה יושב ראש הכנסת את אחד מחברי ועדת האתיקה כיושב ראש, ואת אחד מחברי הכנסת כחבר בוועדת האתיקה לאותו דיון.
תחולה על מי שחדל לכהן כחבר הכנסת	‎9.			(א)		ועדת הקובלנות רשאית לדון בעניינו של מי שחדל לכהן כחבר הכנסת, ובלבד שהקובלנה נגדו הוגשה בעת שכיהן כחבר הכנסת, והוועדה סבורה כי יש בבירור הקובלנה עניין לציבור.[‎17]
			(ב)		על אף האמור בסעיף קטן (א), ועדת הקובלנות רשאית לדון בעניינו של מי שחדל לכהן כחבר הכנסת ולא הגיש הצהרת הון לאחר סיום כהונתו או הגישה באחור, ובלבד שטרם חלפה שנה מהמועד שבו היה חייב להגיש את הצהרת ההון.[‎18]
תחולה על שרים וסגני שרים	‎9א.			ועדת הקובלנות רשאית לדון בעניינו של שר, אף אם אינו חבר הכנסת, ובעניינו של סגן שר.[‎19]
פירוש הכללים	‎10.			ועדת האתיקה מוסמכת לפרש את כללי האתיקה.[‎20]
חסיון	‎11.			דיוני ועדת האתיקה יהיו חסויים, אלא אם כן התיר יושב ראש הוועדה לנכוח בהם או לפרסם את תוכנם.[‎21]
פרסום	‎12.			ועדת האתיקה תפרסם, לפי שיקול דעתה, את הדינים, הכללים, הנהלים, ההחלטות וחוות הדעת הנוגעים לאתיקה ולעבודת הוועדה.[‎22]

סימן ב' - נציב האתיקה של הכנסת
נציב האתיקה	‎1.	(א)	לכנסת יהיה נציב לענייני אתיקה, שייקרא נציב האתיקה של הכנסת.
		(ב)	נציב האתיקה של הכנסת הוא עובד הכנסת.
תפקידי נציב האתיקה	‎2.	נציב האתיקה של הכנסת -
	(‎1)	ייעץ לחברי הכנסת בענייני אתיקה;
		(‎2)	יפעל בתאום עם ועדת האתיקה להטמעת כללי האתיקה בקרב חברי הכנסת;
		(‎3)	יציע לוועדת האתיקה תיקונים לחקיקה ולכללים בענייני אתיקה של חברי הכנסת;
		(‎4)	יבחן תלונות בענייני אתיקה נגד חברי הכנסת ויחליט על דרך הטיפול בתלונות.
		(‎5)	יגיש קובלנות נגד חברי הכנסת אל ועדת הקובלנות, בין ביוזמתו ובין על פי תלונה של אדם אחר;
		(‎6)	ישמש קובל בעת הדיון בקובלנות בפני ועדת הקובלנות;
		(‎7)	ימלא כל תפקיד אחר המוטל עליו על פי דין.
אי תלות	‎3.	בביצוע תפקידיו יונחה נציב האתיקה של הכנסת על ידי שיקולים מקצועיים בלבד.
קבלת מידע[‎23]	‎3א.	(א)	נציב האתיקה של הכנסת רשאי לדרוש מגוף מבוקר המנוי בסעיף ‎9(1) עד (‎6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-‎1958 [נוסח משולב], כל ידיעה, מסמך או דין וחשבון (להלן - מידע) אשר נמצאים בתחום סמכותו של אותו גוף והדרושים לנציב לביצוע תפקידיו; גוף כאמור ימסור לנציב את המידע.
		(ב)	מצא שר, שהגוף המבוקר הוא בתחומי פעילות משרדו, כי מסירתו של מידע לפי הוראות סעיף קטן (א) עלולה לסכן את ביטחון המדינה, את יחסי החוץ שלה או את שלום הציבור, רשאי הוא להורות כי לא יועבר אותו מידע; ואולם אם ניתן להעביר לנציב האתיקה של הכנסת חלק מן המידע שאין בגילויו סכנה כאמור, יועבר אותו החלק.
		(ג)	לא יימסר מידע לפי חוק זה אם מסירתו אסורה לפי כל דין.
		(ד)	אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בחובת מסירת מידע לכנסת ולועדותיה לפי חוק-יסוד: הממשלה ולפי חוק-יסוד: הכנסת.
מינוי נציב האתיקה	‎4.	(א)	נציב האתיקה של הכנסת יתמנה על ידי יושב ראש הכנסת באישור ועדת הכנסת, מבין המועמדים שעליהם המליצה הוועדה הציבורית שמונתה לפי הוראות סעיף זה.
		(ב)	יושב ראש הכנסת ימנה ועדה ציבורית, אשר תבדוק את כשירותם ואת התאמתם של מועמדים למשרת נציב האתיקה של הכנסת, לרבות מועמדים שיוצעו על ידי חברי הוועדה; הוועדה הציבורית תמליץ על שני מועמדים או יותר, תוך ציון מספר חברי הוועדה שתמכו במועמדותו של כל אחד מהם, ורשאית היא לצרף את הערותיה לגביהם; שמות המועמדים שעליהם המליצה הוועדה יפורסמו ברשומות.
		(ג)	הועדה הציבורית תהיה בת חמישה חברים, וזה הרכבה:
			(‎1)	שופט של בית המשפט העליון בדימוס שיקבע נשיא בית המשפט העליון והוא יהיה היושב ראש;
			(‎2)	שני חברי הכנסת, והם: יושב ראש ועדת החוקה חוק ומשפט ויושב ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת;
			(‎3)	מזכיר הכנסת;
			(‎4)	חבר הסגל האקדמי של מוסד להשכלה גבוהה בעל זיקה אקדמית לאתיקה, משפטים או מדע המדינה שיקבע נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
		(ד)	הועדה הציבורית תקבע את הדרכים להגשת מועמדות לתפקיד נציב האתיקה של הכנסת וכן את סדרי עבודתה ואת נוהלי בדיקת המועמדים.
כשירות	‎5.	כשיר לכהן כנציב האתיקה של הכנסת אזרח ישראלי ותושב ישראל, בעל נסיון בתחום האתיקה, שנתקיימו בו כל אלה:
		(‎1)	בחמש השנים הקודמות להצגת מועמדותו לא היה פעיל בחיים הפוליטיים ולא היה חבר במפלגה כלשהי; לענין זה מי שלא שילם דמי חבר למפלגה ולא השתתף בפעילות במוסדותיה, לא יראוהו כחבר מפלגה;
		(‎2)	הוא לא הורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לשמש כנציב האתיקה של הכנסת.
משך הכהונה	‎6.	תקופת כהונתו של נציב האתיקה של הכנסת תהיה שבע שנים, והוא יכהן תקופת כהונה אחת בלבד.
הגבלת פעילות	‎7.	במהלך תקופת כהונתו ובשנה שלאחריה, לא יהיה נציב האתיקה של הכנסת פעיל בחיים הפוליטיים ולא יהיה חבר במפלגה כלשהי.
שכר	‎8.	שכרו של נציב האתיקה של הכנסת ייקבע על ידי יושב ראש הכנסת, באישור ועדת הכנסת.
טיפול בתלונה	‎9.	(א)	תלונה נגד חבר הכנסת בענייני אתיקה תוגש לנציב האתיקה של הכנסת.
		(ב)	הוגשה תלונה על ידי יושב ראש הכנסת בעניין כלשהו, או על ידי סגן ליושב ראש הכנסת בקשר לישיבת הכנסת שהוא ניהל, יגיש נציב האתיקה של הכנסת קובלנה לוועדת הקובלנות על יסוד התלונה.
		(ג)	קיבל נציב האתיקה של הכנסת תלונה, ולא מצא שיש לדחותה על הסף רשאי הוא לעשות את אלה:
			(‎1)	לפנות למתלונן, ולבקשו להוסיף לתלונה עובדות, ראיות או פרטים נוספים;
			(‎2)	לפנות לחברי הכנסת ולגורמים בכנסת או מחוצה לה, כדי לברר עובדות, ראיות או פרטים אחרים הנוגעים לתלונה;
			(‎3)	לפנות לחבר הכנסת הנילון ולהציע לו לפרסם הודעה בנוסח מסוים או להתנצל או לפעול באופן אחר שייתר הגשת קובלנה.
		(ד)	בכל תלונה שלא הוגשה כאמור בסעיף קטן (ב), יבחן נציב האתיקה של הכנסת את העובדות והטענות ויחליט אם להגיש קובלנה; לא תוגש קובלנה אלא לאחר שנציב האתיקה של הכנסת פנה לחבר הכנסת הנילון וביקש את התייחסותו לתלונה.
		(ה)	החליט נציב האתיקה של הכנסת שלא להגיש קובלנה, יודיע על כך, בהחלטה מנומקת בכתב, למתלונן, לחבר הכנסת הנילון וליושב ראש ועדת האתיקה.
		(ו)	המתלונן, וכן יושב ראש ועדת האתיקה, רשאים לפנות לוועדת האתיקה בהשגה על החלטה של נציב האתיקה של הכנסת שלא להגיש קובלנה.
		(ז)	החליטה ועדת האתיקה לקבל את ההשגה תעביר את החלטתה לנציב האתיקה של הכנסת כדי שיכין קובלנה, ותודיע על כך למשיג.
		(ח)	על אף האמור בסעיף זה, נציב האתיקה של הכנסת לא יגיש קובלנה נגד חבר הכנסת בתקופת ‎60 הימים שלפני יום הבחירות לכנסת או שלפני יום הבחירות המקדימות במפלגתו של חבר הכנסת.
בדיקת נוכחות חברי הכנסת	‎10.	נציב האתיקה יבדוק, מדי כנס של הכנסת, את נוכחות חברי הכנסת בישיבות הכנסת בהתאם להוראות סעיף ... לחוק ... [היום - סעיף ‎13ד(א) לחוק החסינות] ויחליט אם להגיש קובלנה נגד חברי הכנסת לוועדת הקובלנות בעניין זה.
דוח אתיקה שנתי	‎11.	(א)	נציב האתיקה של הכנסת יגיש מדי שנה לכנסת דין וחשבון על פעילותו ועל מצב האתיקה בכנסת בשנה החולפת, ורשאי הוא להגיש דוח מיוחד כאשר יראה צורך בכך.
		(ב)	ועדת האתיקה תקיים דיון בדין וחשבון.
		(ג)	יושב ראש הכנסת רשאי להביא את הדין וחשבון לדיון בכנסת.
השעיה	‎12.	(א)	יושב ראש הכנסת רשאי להשעות את נציב האתיקה של הכנסת, אם מתקיימים נגדו הליכים פליליים כהגדרתם בסעיף ‎7(א)(‎2) לחוק הכנסת או מתקיימת נגדו חקירה שיש בה כדי להביא לקיום הליכים כאמור, לתקופה שבה הם מתקיימים; היו ההליכים או החקירה כאמור, בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין נציב האתיקה של הכנסת ראוי לשמש עוד בתפקידו, ישעה אותו יושב ראש הכנסת לתקופה האמורה.
		(ב)	יושב ראש הכנסת לא ישעה את נציב האתיקה של הכנסת, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו.
העברה מכהונה	‎13.	(א)	(‎1)	יושב ראש הכנסת רשאי, בהסכמת ועדת הכנסת, להעביר את נציב האתיקה של הכנסת מכהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
				(א)	הורשע בפסק דין סופי בעבירה פלילית, למעט בעבירה המנויה בסעיף ‎7(א)(‎2) לחוק הכנסת;
				(ב)	עשה מעשה שאינו הולם את מעמדו;
				(ג)	נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו.
			(‎2)	יושב ראש הכנסת לא יעביר את נציב האתיקה של הכנסת מכהונתו, אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפני יושב ראש הכנסת ובפני ועדת הכנסת.
		(ב)	(‎1)	הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר את נציב האתיקה של הכנסת מכהונתו, ואולם הכנסת לא תעבירו מכהונתו אלא לפי הצעה של ועדת הכנסת שהתקבלה ברוב חבריה.
			(‎2)	ועדת הכנסת לא תציע להעביר את נציב האתיקה של הכנסת מכהונתו, אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניה.

סימן ג' - עיצומים
הגדרות	‎1.	בסימן זה - "תפקיד מיוחד" - יושב ראש הכנסת, סגן ליושב ראש הכנסת, יושב ראש ועדה של הכנסת, חבר ועדת האתיקה, חבר בוועדה כהגדרתה בסעיף ‎6(א) לחוק הכנסת, התשנ"ד-‎1994 או חבר באסיפה הבוחרת לפי סעיף ‎8 לחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם-‎1980.
עיצומים	‎2.	(א)[‎24] [‎25]	קבעה ועדת הקובלנות, ברוב קולות של כל חבריה, כי חבר הכנסת הפר כלל מכללי האתיקה או עבר על הוראות סעיפים ... לחוק ..., או לא קיים הוראה לפיהם, רשאית היא להטיל עליו עיצומים אלה:
			(‎1)	הערה;
			(‎2)	אזהרה;
			(‎3)	נזיפה;
			(‎4)	נזיפה חמורה;
			(‎5)	שלילת זכותו לקבל רשות דיבור במליאה או בוועדות הכנסת, כולן או חלקן, לתקופה שלא תעלה על עשרה ימי ישיבות;
			(‎6)	הגבלות על פעילות כחבר הכנסת, לרבות איסור הגשת הצעות חוק, הצעות לסדר היום, שאילתות וכיוצא באלה, ולמעט הגבלות בדבר הזכות להצביע, הכל כפי שתקבע הוועדה ולתקופה שתקבע ובלבד שהתקופה כאמור לא תעלה על התקופה שנותרה עד לסופו של אותו כנס של הכנסת;
			(‎7) [26]	הרחקה מישיבות מליאת הכנסת וועדותיה לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים ובלבד שחבר הכנסת יהיה רשאי להיכנס לישיבה לצורך הצבעה בלבד;
			(‎8)	המלצה כי חבר הכנסת לא ייבחר ולא ימונה, בתקופת כהונתה של אותה הכנסת או בתקופה קצרה יותר, לתפקיד מיוחד, או כי מי שבחר או מינה את חבר הכנסת יחליט על סיום כהונתו בתפקיד המיוחד; הוחלט על סיום הכהונה כאמור, יחדל חבר הכנסת לכהן בתפקיד המיוחד עם קבלת ההחלטה. * לוודא התאמה עם ס' ‎8 לחוק הכנסת.
			(‎9)	שלילת שכר ותשלומים אחרים בשל אחד מאלה -
				(א)	תקופת ההיעדרות כאמור בסעיף ...;
				(ב)	הפרת הוראה של סעיף [‎13א לחוק החסינות], ובלבד שתקופת השלילה לא תעלה על שנה;
				(ג)	תקופה או חלק מתקופה שבה הוגבלה או נשללה זכות לפי פסקאות (‎5) או (‎6) או שבה הורחק חבר הכנסת לפי פסקה (‎7), ובלבד שתקופת השלילה לא תעלה על חודש;
				(ד)	הפרה או אי קיום של כלל מכללי האתיקה, ובלבד שלעניין שלילת שכר לא תישלל יותר מששית ממשכורתו החודשית לתקופה שלא תעלה על ששה חדשים.
				לענין פסקה זו, "תשלומים אחרים" - תשלומים המשולמים על ידי הכנסת מכוח פרק ט' לחוק הכנסת ומכוח חוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-‎1969.
		(ב)	ועדת הקובלנות רשאית להציע לחבר הכנסת הנילון כי יתנצל במליאת הכנסת בנוסח שיאושר על ידי הוועדה, במקום עיצום אחר או בנוסף לו.
		(ג)	החליטה ועדת הקובלנות להטיל עיצומים כאמור בסעיף קטן (א) פסקאות (‎5), (6), (7) או (‎9), רשאית היא להורות כי העיצומים יהיו, כולם או חלקם, על תנאי; הוטלו עיצומים על תנאי, לא יופעלו העיצומים אלא אם כן קבעה ועדת הקובלנות כי חבר הכנסת הפר את התנאי, כפי שנקבע בהחלטה, בתוך התקופה שקבעה לעניין זה, ובלבד שלא תמשך לאחר תום תקופת כהונתה של אותה כנסת.
עיון בהחלטות ועדת הקובלנות לפני בחירת נושא תפקיד	‎3.	לפני בחירה או מינוי של נושאי תפקידים מיוחדים מקרב חברי הכנסת, יובאו לעיון הגוף הבוחר או הממנה החלטות ועדת הקובלנות מאותה כנסת ומהכנסת שקדמה לה, בעניינם של המועמדים לתפקידים אלה. [להוראה זו נלווית הצעה לתיקון תקנון הכנסת - המפרט את דרך בחירת נושאי התפקידים]
דיון נוסף[‎27]	‎4.	(א)	חבר הכנסת שוועדת הקובלנות בהרכב של שלושה חברים הטילה עליו עיצום מהעיצומים האמורים בסעיף ‎2(א), רשאי לבקש כי ועדת האתיקה תקיים דיון נוסף בהחלטת ועדת הקובלנות. [לוודא - מכאן שאם דנו כערכאה ראשונה בהרכב מורחב, בגלל שמדובר בעניין מורכב, אין דיון נוסף]
		(ב)	נציב האתיקה, בין ביוזמתו ובין ביוזמת המתלונן, רשאי לבקש כי ועדת האתיקה תקיים דיון נוסף בהחלטת ועדת הקובלנות.
		(ג)	הוגשה בקשה לקיום דיון נוסף, תדון בו ועדת האתיקה, ויהיו לה כל הסמכויות של ועדת הקובלנות הדנה בקובלנה.
		(ד)	ועדת האתיקה תקיים דיון נוסף רק אם נכחו בדיון ובהצבעה לפחות חמישה מחבריה. [ובהם היושב ראש??]

[‎1] סעיף ‎13ד(ב)(‎1) לחוק החסינות קובע כך: "ועדת האתיקה תהיה של ארבעה חברי הכנסת שימנה יושב ראש הכנסת, למשך תקופת כהונתה של אותה כנסת, בהתחשב, בין השאר, בהרכב הסיעתי של הכנסת, שנים מהם חברים בסיעות הקואליציה ושנים מהם חברים בסיעות האופוזיציה; יושב ראש הכנסת יקבע את היושב ראש של ועדת האתיקה, מבין חבריה."
[‎2] סעיף ‎10ה לתקנון הכנסת קובע כך:
(א) לא ימנה יושב ראש הכנסת כחבר בוועדת האתיקה, חבר הכנסת שהיועץ המשפטי לממשלה מסר עותק של כתב אישום נגדו, כאמור בסעיף ‎4(א) לחוק החסינות, או שמתקיימים נגדו הליכים פליליים כמשמעותם בחוק הכנסת, או שהורשע במהלך כהונתה של אותה כנסת בפסק דין סופי בעבירה פלילית, וזאת בין אם נקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי ובין אם לאו.
(ב) יושב ראש הכנסת רשאי להשעות את חברותו של חבר הכנסת בוועדת האתיקה, אם היועץ המשפטי לממשלה מסר עותק של כתב אישום נגדו, כאמור בסעיף ‎4(א) לחוק החסינות או שמתקיימים נגדו הליכים פליליים כמשמעותם בחוק הכנסת, וזאת בין אם נקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי ובין אם לאו; החליט יושב ראש הכנסת על השעיית חבר הכנסת, רשאי היושב ראש למנות לו מחליף לתקופת ההשעיה; יושב ראש הכנסת יקבע את תקופת ההשעיה, ובלבד שאם התקיימו הליכים פליליים נגד חבר הכנסת תימשך ההשעיה כל עוד לא הסתיימו ההליכים.
(ג) זיכה בית המשפט את חבר הכנסת בפסק דין סופי, יחליט יושב ראש הכנסת אם יחזור חבר הכנסת לכהן כחבר בוועדת האתיקה או יועבר מכהונתו וימונה חבר אחר במקומו.
(ד) יושב ראש הכנסת יעביר את חבר הכנסת מכהונתו בוועדת האתיקה, וימנה חבר אחר במקומו, אם הורשע חבר הכנסת, במהלך כהונתה של אותה כנסת, בפסק דין סופי בעבירה פלילית.
[‎3] חוק הכנסת מגדיר הליכים פליליים כך: החל בהגשת כתב אישום, למעט בעבירות האלה:
(א) עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף ‎1 לפקודת התעבורה, למעט עבירה לפי סעיף ‎64א לפקודה;
(ב) עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק, שתובע לא הגיש בשלה כתב אישום;
(ג) עבירה שנקבעה כעבירה מנהלית לפי כל חיקוק, שתובע לא הגיש בשלה כתב אישום.
[‎4] במונח עבירה הכוונה היא הן לעבירה פלילית והן לעבירת משמעת ועבירה אתית.
[‎5] (1) סעיף ‎13ד(ג)(‎3) לחוק החסינות קובע כי ועדת האתיקה רשאית, מיזמתה או לשאלת חבר הכנסת, לכתוב חוות דעת בענייני אתיקה.
(‎2) סעיף ‎23 לכללי האתיקה קובע כך: היה לחבר הכנסת ספק אם מעשה מסוים שלו מתיישב עם כללי האתיקה, רשאי הוא לבקש חוות דעת ועדת האתיקה; בסעיף זה, "מעשה" - לרבות מחדל.
יש להבהיר כי סמכות ועדת האתיקה לתת חוות דעת נוגעת הן למעשה עתידי של חבר הכנסת והן למעשה שכבר נעשה.
[‎6] ועדת האתיקה קבעה, מכוח סעיף ‎22 לכללי האתיקה שמסמיך אותה "לקבוע את סדרי עבודתה, את נוהל הטיפול בקובלנות ואת נוהל דיוניה" ביום ‎25.2.86 את נוהל אתיקה לחברי הכנסת (קובלנות), וביום ‎17.12.86 את נוהל אתיקה לחברי הכנסת (התנהגות במליאה ובוועדות).
[‎7] סעיף ‎8 לחוק הכנסת וסעיפים ‎1א, ‎10א ו-‎10ב מסמיכים את ועדת האתיקה לדון בעניינים של העברה מכהונה של יו"ר הכנסת או סגן ליו"ר, וקביעת סייגים לכהונת יו"ר הכנסת, סגן יו"ר או יו"ר ועדה. האם יש לציין במפורש?
[‎8]סעיף ‎1 לנוהל אתיקה לחברי הכנסת (קובלנות) (להלן - נוהל הקובלנות) קובע: "כל אדם רשאי להגיש לוועדת האתיקה של הכנסת קובלנה נגד חבר הכנסת בשל הפרת כלל אתיקה של חברי הכנסת או אי קיומו."
[‎9] סעיף ‎2 לנוהל הקובלנות קובע: (א) קובלנה תהיה בכתב ויצוינו בה שם הקובל, תיאורו, מקום מגוריו, מענו להמצאת מסמכים ופירוט העובדות הנטענות; הקובלנה תיחתם בחתימת ידו של הקובל. (ב) הראיות שעליהן סומכת הקובלנה יתוארו בה או יצורפו אליה.
[‎10] סעיף ‎12 לנוהל הקובלנות קובע: (א) הוועדה תדון בקובלנה רק אם נכחו בדיון שלושה מחברי הוועדה לפחות. (ב) נבצר מחבר הוועדה להשתתף בדיון, או שאין הוא יכול להשתתף בו מאחר שהקובלנה שבה דנים מכוונת נגדו, יפנה יושב ראש הוועדה ליושב ראש הכנסת בבקשה למנות חבר אחר שיצטרף לוועדה לצורך הדיון בקובלנה.
[‎11] סעיף ‎12 לנוהל הקובלנות קובע: (ג) בכל החלטה בנוגע לקובלנה, תכריע הוועדה ברוב קולות של כל חבריה. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (ג), החלטה כי חבר הכנסת הפר או לא קיים את כללי האתיקה והחלטה להטיל על חבר הכנסת אמצעי כאמור בסעיף ‎20 לכללי האתיקה, תתקבל רק אם התקיים אחד מאלה: (‎1) ההחלטה התקבלה ברוב קולות חברי ועדת האתיקה, ובלבד שבעת ההצבעה נכחו כל חברי הוועדה; (‎2) בישיבה אחת של ועדת האתיקה שבה השתתפו שלושה מחברי הוועדה בלבד ובישיבה נוספת שבה השתתפו שלושה מחברי הוועדה ובהם החבר שלא השתתף בישיבה הראשונה, הצביעו כולם בעד ההחלטה. (‎3) בשלוש ישיבות של ועדת האתיקה השתתפו אותם שלושה מחברי הוועדה, ובשלושתן הצביעו כולם בעד ההחלטה, ובלבד שלפני הישיבה השלישית ניתנה לחבר הוועדה שנעדר משתי הישיבות הראשונות הודעה על תוצאות ההצבעה בהן ועל כוונה להעמיד את ההחלטה להצבעה סופית בישיבה השלישית.
[‎12] (א) סעיף ‎19 לכללי האתיקה קובע: "ועדת האתיקה תקבל קובלנה נגד חבר הכנסת, תדון ותכריע בה, אחר שתתן לו הזדמנות נאותה לסתור את הקובלנה, להביא את ראיותיו ולהשמיע את טענותיו, בדרכים שתקבע הוועדה."
(ב) ס' ‎16 לנוהל הקובלנות קובע: "לא תתקבל החלטה בקובלנה, אלא לאחר שניתנה לחבר הכנסת הנקבל הזדמנות נאותה להופיע בפני הוועדה ולסתור את הקובלנה וכן להמציא לוועדה את כל המסמכים הדרושים להגנתו; אולם רשאית הוועדה להכריע בדבר הקובלנה, אם הומצאה לחבר הכנסת הזמנה לדיון והוא סירב להופיע בפני הוועדה מבלי שנתן לכך צידוק סביר; כן רשאית הוועדה שלא להזמין את חבר הכנסת הנקבל, אם הגיעה למסקנה שמן הראוי לדחות את הקובלנה."
אין מניעה כי חבר הכנסת יהיה מיוצג בפני הוועדה בידי עורך דין.
[‎13] ר' סעיף ‎21 לכללי האתיקה, שבו נתונה הסמכות להתיר נוכחות ופרסום לוועדה כולה.
[‎14] סעיף ‎13ד(ו) לחוק החסינות קובע: "בנוסף לאמור בסעיף קטן (ד)(‎1) עד (‎3א), או במקומו, רשאית ועדת האתיקה לפרסם את החלטתה, כולה או חלקה, בדרך שתורה, בציון שמו של חבר הכנסת או בלא ציון שמו; החליטה הועדה כאמור בסעיף קטן (ד)(‎3ב) עד (‎5) - תפרסם את החלטתה בציון שמו של חבר הכנסת."
[‎15] סעיף ‎13ד(ג) לחוק החסינות קובע: "ועדת האתיקה - (‎1) תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ואת נהלי דיוניה; (‎2) לא תהא כפופה לדיני הראיות ותפעל בדרך הנראית לה מועילה ביותר לבירור הקובלנות שיובאו לפניה;" סעיף ‎22 לכללי האתיקה קובע: "ועדת האתיקה תקבע בעצמה את סדרי עבודתה, את נוהל הטיפול בקובלנות ואת נוהל דיוניה."
[‎16] החלטת ו. האתיקה בדבר בקשת נקבל לפסול חבר ועדה (‎7.3.01): כל עוד חבר ו. האתיקה מודיע כי ישתדל, עד כמה שהדבר ניתן מבחינה אנושית, לדון בנושא קובלנה שלפניו לגופו של ענין - אין מקום לפסילתו.
[‎17] סעיף ‎13ה(ב) לחוק החסינות קובע: "בכללי האתיקה רשאית ועדת הכנסת לקבוע, בין השאר, כי לועדת האתיקה של חברי הכנסת תהא הסמכות לדון את מי שחדל מהיות חבר הכנסת, אם הפר כלל מכללי האתיקה לחברי הכנסת, ובלבד שהקובלנה הוגשה נגדו בעת שהיה חבר הכנסת, והועדה סבורה כי יש בבירור הקובלנה ענין לציבור."
[‎18] סעיף ‎13ד(ז) לחוק החסינות קובע: "הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שחדל להיות חבר הכנסת, ואולם לענין סעיף קטן (א)(‎1א) יהיה נתון לשיפוטה של ועדת האתיקה מי שחדל מהיות חבר הכנסת אם טרם חלפה שנה מהמועד שבו חייב היה להגיש את הצהרת ההון."
[‎19] בחלק הכללי תהיה הוראה שלפיה "כללים אלה חלים חברי הכנסת, וכן על שרים וסגני שרים בשינויים המחויבים ומבלי לגרוע מכללי אתיקה ייחודיים החלים על נושאי תפקידים אלה."
[‎20] סעיף ‎25 לכללי האתיקה קובע: "הסמכות לפרש את כללי האתיקה נתונה בלעדית בידי ועדת האתיקה."
[‎21] הכוונה בסעיף זה לדיוני ועדת האתיקה שאינם בקובלנות.
[‎22] סעיף ‎26 לכללי האתיקה קובע: "ועדת האתיקה רשאית לפרסם להדרכת חברי הכנסת, קבצים של כללי אתיקה שבהם ירוכזו הדינים, הכללים, ההחלטות וחוות הדעת הנוגעים לאתיקה."
[‎23] נוסח הסעיף דומה להוראות סעיף ‎35 לחוק הכנסת לעניין מסירת מידע לנציב הדורות באים לכנסת.
[‎24] רשימת הסנקציות מפורטת כיום בסעיף ‎13ד(ד) לחוק החסינות. פסקה (‎8) המוצעת היא חדשה, והאמור בפסקה
(‎9) לעניין שלילת שכר שונה מהאמור היום בסעיף ‎13ד(ד)(‎5) לחוק.
[‎25] הוחלט שלא לכלול בנוסח זה את ההוראה המצויה כיום בסעיף ‎13ד(ה‎1) לחוק החסינות לעניין "עבירה נמשכת".
[‎26] סעיף ‎103ו(ב) לתקנון הכנסת קובע כך: "הביא יושב ראש הוועדה את הענין בפני ועדת האתיקה, רשאית היא להחליט על הרחקתו של חבר הכנסת מישיבות הוועדה שמספרן לא יעלה על ‎10; לא היה חבר הכנסת חבר הוועדה שממנה הורחק, רשאית הוועדה להרחיקו כאמור מאחת הוועדות שבה הוא חבר."
[‎27] תקנון הכנסת מסדיר ערעור בפני המליאה וכן ערעור בפני ועדת האתיקה:
(‎1) סעיף ‎73 לתקנון הכנסת קובע כך: (א) החליטה ועדת האתיקה של הכנסת להרחיק חבר הכנסת מארבעה ימי ישיבות הכנסת או יותר, או לשלול זכותו של חבר הכנסת לקבל רשות דיבור במליאה למשך ארבעה ימי ישיבות או יותר, או לאסור על חבר הכנסת הגשת שאילתות בעל פה, הצעות לסדר היום והצעות חוק, לתקופה העולה על שבועיים, רשאי חבר הכנסת לערער על ההחלטה בפני הכנסת בשעה שיקבע לכך היושב ראש. (ב) הכנסת תשמע את המערער ואת המתנגד לערעור, כל אחד בתחום של חמש דקות, ותחליט בדבר בלי ויכוח נוסף.
(‎2) סעיף ‎71א שעניינו "הצגת חפץ או עשיית מעשה שאינם הולמים" קובע כך: (ב) חבר הכנסת שניטלה ממנו רשות הדיבור בהתאם להוראות סעיף זה - לא יבקש ולא יקבל רשות דיבור במליאה, למשך שלושה ימי ישיבות.
(ג)(‎1) חבר הכנסת שנשללה ממנו זכות הדיבור כאמור - רשאי לערער על שלילת זכותו בישיבתה הקרובה של ועדת האתיקה של הכנסת, וזו רשאית לבטל או לקצר תקופה זו. (‎2) ערעור לפי סעיף זה יוגש באמצעות יושב ראש הכנסת; הוגש ערעור - תישלל זכות הדיבור רק ביום בו הורה היושב ראש על כך, ויתרת התקופה של שלילת הזכות תידחה עד לאחר מתן החלטתה של ועדת האתיקה של הכנסת; יושב ראש הכנסת יודיע על כך לכנסת.
סעיף ‎103ה לתקנון הכנסת קובע כך: חבר הכנסת שהוצא מישיבת ועדה, רשאי לערער על הוצאתו בפני ועדת האתיקה של הכנסת.