מסמכים
 

ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא איתור והשבת נכסים של נספי השואה - דו"ח ביניים 2

תוכן העניינים

הקדמה
רקע היסטורי
שינויים בהרכב הוועדה
הקמתן של ועדות מייעצות מקצועיות לצד הוועדה
עבודת ועדת החקירה והוועדות המייעצות
הישגי הוועדה וממצאיה עד הכנת דו"ח הביניים
מסקנות והמלצות למליאה



הקדמה
‎1.
אני מתכבדת להגיש בזאת למליאת הכנסת את דוח הביניים מס' ‎2 של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא איתור והשבת נכסים של נספי השואה, הנמצאים במדינת ישראל. כפי שצוין בדוח מס' ‎1 של הוועדה שהוגש לבית זה בתחילת חודש אוגוסט שנת ‎2000, יזמתי את הקמת הוועדה על רקע מחקרים ותחקירים שהתפרסמו בישראל מאז שלהי שנות התשעים אשר חשפו בפני הציבור את העובדה כי גם בישראל מצויים רכוש פיננסי ונכסי דלא-ניידי השייכים לקורבנות השואה. אציין במיוחד את מאמריו וספרו של פרופ' יוסי כץ "רכוש שנשכח: לגורל רכושם של קורבנו השואה המצוי בישראל", אשר הוצא לאור בהוצאת מוסד "יד ושם" בשנת ‎2000.

בדוח הראשון הודגש כי מדינת ישראל חייבת לנהוג על-פי אותן אמות מידה שהיא תבעה ממדינות שונות בעולם, לאחר שהתברר כי בתחומן קיים רכוש של קורבנות השואה. טוב עשתה מליאת הכנסת, עת קיבלה, פה אחד, ביום ט' באדר התש"ס, ‎15 בפברואר ‎2000, את הצעתי להקמת ועדת החקירה לפי סעיף ‎22 לחוק יסוד: הכנסת. על-פי החלטת המליאה, סמכויותיה של הוועדה הינן כסמכויות ועדת חקירה, על-פי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט-‎1968.

בסיפוק רב אני מבקשת להדגיש את רמתם הגבוהה של דיוני הוועדה, את עבודתן המקצועית של הוועדות המייעצות לוועדה, כאשר חברי הכנסת, חברי הוועדה ויועציה, רובם ככולם מאוחדים בכורח להגיע לחקר האמת ולעשיית צדק עם קורבנות השואה, ומהר ככל הניתן.

דוח זה מהווה את המשכו של דוח הביניים הראשון, שהוגש למליאת הכנסת לפני כשנה וחצי והוא מסכם את עבודת הוועדה והישגיה בתקופה שלמן הגשת הדו"ח הקודם ועד היום. עבודת הוועדה והבודקים החיצוניים בבנקים בישראל נמצאת עתה בעיצומה ואף החלו להתקבל ממצאים חשובים ואנו מבקשים, אפוא, לתת לאנשי המקצוע לסיים את עבודתם.

אני מבקשת להודות מקרב לב לחברי ועדת החקירה, לחברי הוועדות המייעצות, למנהלת הוועדה גב' סיגלית עדרי, ליועצת המשפטית עו"ד מירב ישראלי וליועצי הוועדה פרופ' יוסי כץ ועו"ד צבי ברק - תודות לכולם על עבודתם המסורה והנאמנה.
תודה מיוחדת לחברי הוועדה המיוחדת לבחינת שירותי בדיקה וייעוץ משפטי (ועדת המכרזים המיוחדת של הכנסת) על עבודתה המקצועית והיסודית בבחירת צוות הבדיקה שהוסמך לביצוע הבדיקה בבנקים.

חה"כ קולט אביטל

יו"ר הוועדה



רקע היסטורי
‎2.
בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, העבירו יהודים רבים מאירופה השקעות כלכליות לארץ ישראל. השקעות אלו נעשו הן מטעמים ציוניים, הן מסיבות כלכליות וגם כדי להכין את הקרקע לקראת עלייתם לארץ ישראל. השקעות אלו כללו: פתיחת חשבונות וכספות בבנקים, השקעות פיננסיות, רכישת בתים ורכישת קרקעות עירוניות וחקלאיות.

החל משנת ‎1939 נתפס חלק גדול מההשקעות בידי הממונה הבריטי על רכוש האויב והועברו לבריטניה; חלק בידי האפוטרופוס הכללי (שהחל לפעול בשנת ‎1944, על פי פקודה מתאימה); חלק נותר בבנקים; חלק נשאר בידי החברות שסחרו בקרקעות. לגבי חלק מקרקעות הנעדרים פעלה הקרן הקיימת לישראל להעבירן לידיה ולידי חברת הבת שלה "הימנותא" על מנת "לשמור אותן בידים יהודיות".

לקראת תום המנדט העביר הממונה על רכוש האויב חלק ניכר מיתרותיו הפיננסיות לאנגליה, אך בהסכם שנחתם בין בריטניה לבין ממשלת ישראל ב-‎1951, הוחזר חלק מהסכום שהוצא מהארץ לידי הממונה הישראלי על רכוש האויב, במשרד האוצר.

לימים התברר כי רבים מן המשקיעים נספו בשואה. עם זאת במשך השנים פנו ניצולים ויורשים (שיכלו להוכיח את זיקתם החוקית לרכושם), לממונה על רכוש האויב באוצר וחלקם אף קיבלו את נכסיהם חזרה. בשנת ‎1968, הועברה כל יתרת הרכוש שהייתה בידיו של הממונה על רכוש האויב (בכספים, נדל"ן, ואחר), לניהולו של האפוטרופוס הכללי. עם זאת, כאמור נותר רכוש גם בידי גופי נדל"ן וגופים פיננסים אחרים.


שינויים בהרכב הוועדה

‎3.
על רקע חילופי הממשלות לפני כשנה והחלטות מליאת הכנסת, חלו שינויים בהרכב הוועדה ומאז מכהנים בוועדה החברים הבאים:

ח"כ קולט אביטל (עבודה) - יושבת ראש הוועדה
ח"כ טומי לפיד (שינוי)
ח"כ מיכאל קליינר (חרות- התנועה הלאומית)
ח"כ ניסים זאב (ש"ס)
ח"כ אברהם הירשזון (ליכוד)
ח"כ יגאל ביבי (מפד"ל)
ח"כ מיכאל נודלמן (האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו)
ח"כ מרינה סולודקין (ישראל בעלייה)

צוות הוועדה:

פרופ' יוסי כץ, יועץ הוועדה ויו"ר הוועדה המייעצת בנושא הבדיקה בנדל"ן
עו"ד צבי ברק, יועץ הוועדה ויו"ר הוועדה המייעצת בנושא הבדיקה בבנקים
עו"ד מירב ישראלי, יועצת משפטית לוועדה
גב' סיגלית עדרי, מנהלת הוועדה
גב' הלן אלמליח, מזכירת הוועדה


הקמת ועדות מייעצות מקצועיות והרכבן

‎4.
בהמלצת יושבת-ראש הוועדה הגיעה הוועדה למסקנה כי לשם קידום, זירוז, וייעול עבודתה עליה להקים לצד הוועדה שתי ועדות מייעצות מקצועיות. עיקר כובד המשקל בהרכב הוועדות ניתן לאנשי מקצוע אך נוטלים בהן חלק גם חברי כנסת ממליאת הוועדה. בתחילה הוחלט רק על הקמת ועדה מייעצת אחת שתעסוק בנושא הבנקים. בשלב מאוחר יותר, לנוכח הניסיון שהצטבר בוועדה, הוחלט על הקמת וועדה מייעצת שנייה בנושא הנדל"ן.
א.

ביום ‎23 בינואר ‎2001, הוקמה הוועדה המייעצת בנושא הבדיקה בבנקים, בראשותו של עו"ד צבי ברק, יועץ הוועדה. (להלן בדוח זה "ועדת ברק")
ב.

ביום ‎17 באוקטובר ‎2001, הוקמה הוועדה המייעצת בנושא הבדיקה בנדל"ן בראשותו של פרופ' יוסי כץ (להלן בדוח זה "ועדת כץ"). ועדה זו התבקשה לרכז את כל הקשור בבדיקת האפוטרופוס הכללי, גופים שברשותם נדל"ן השייך לקורבנות השואה והגופים הלא-בנקאיים שברשותם נכסים פיננסיים כאלה ואחרים השייכים לקורבנות השואה. עד כה נחתם הסכם לבדיקה חיצונית עם האפוטרופוס הכללי, קרן קיימת לישראל וקרן היסוד ואנו מנהלים משא ומתן לחתימת הסכמים דומים עם חברת "הכשרת הישוב", חברת "יכין חקל בע"מ", הסוכנות היהודית לארץ ישראל, מנהל מקרקעי ישראל, חברת "רסקו". (ראה נספח א')

ג.

כתב ההסמכה של הוועדה המייעצת בנושא הבדיקה בבנקים (ראה נספח ב')
כתב ההסמכה של הוועדה המייעצת בנושא הבדיקה בנדל"ן (ראה נספח ג')
ד.

הרכב "ועדת ברק":
עו"ד צבי ברק - יושב ראש הוועדה
ח"כ מיכאל קליינר (חרות-התנועה הלאומית)
ח"כ מיכאל נודלמן (האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו)
ד"ר ישראל זינגר, יושב-ראש הקונגרס היהודי העולמי, חבר "ועדת וולקר"
פרופ' נחום גרוס, כלכלן היסטורי, האוניברסיטה העברית
פרופ' קלוד קליין, משפטן, האוניברסיטה העברית
גב' סמדר אלחנני, היועצת הכלכלית לוועדת הכספים
ה.

הרכב "ועדת כץ":
פרופ' יוסי כץ - יושב-ראש הוועדה
ח"כ יגאל ביבי (המפד"ל)
ח"כ קולט אביטל (העבודה)
פרופ' יעקב מצר, כלכלן היסטורי, האוניברסיטה העברית
מר יהושע אבני, שמאי מקרקעין
גב' סמדר אלחנני, היועצת הכלכלית לועדת הכספים
שתי הוועדות מסתייעות בצוות המנהל ובצוות המשפטי של מליאת הוועדה.
ו.

עבודת ועדת החקירה והוועדות המייעצות

‎5.
מחודש אוגוסט ‎2000 ועד לחודש מרץ ‎2002 קיימה ועדת החקירה ‎21 ישיבות. בפני הוועדה הופיעו האישים הבאים:

ד"ר יוסי ביילין, שר המשפטים
ח"כ מאיר שיטרית, שר המשפטים
עו"ד שמואל צור, האפוטרופוס הכללי
עו"ד אלישבע פרקש, מנהלת היחידה הארצית לניהול רכוש במשרד האפוטרופוס הכללי
מר ניר גלעד, החשב הכללי, משרד האוצר
מר אלדר פרשר, סגן בכיר לחשב הכללי, משרד האוצר
מר שלמה פוקס, סמנכ"ל, הסוכנות היהודית
מר יחיאל לקט, יו"ר דירקטוריון קרן קיימת לישראל
מר גד בן-ארי, מנכ"ל קרן היסוד
מר ברוך אלשייך, מנכ"ל רסקו
מר שמשון מרפוגל, מנכ"ל משותף, חברת "הכשרת הישוב"
מר מיכאל אוסטפלד, מנכ"ל, "אוצר התיישבות היהודים"
מר מתתיהו דרובלס, יו"ר, "אוצר התיישבות היהודים"
מר נפתלי לביא, סגן יו"ר איל"ר
מר שלמה גרבץ, יו"ר עמית של דירקטוריון קק"ל
מר דוד אייזנשטדט, חברת השתתפויות בנכסים
ח"כ לשעבר יצחק ארצי
ח"כ לשעבר דב שילנסקי

ד"ר שביט מטיאס, ראש תחום בינלאומי, משרד המשפטים
עו"ד משה גולן, הממונה על עניינים אזרחיים, פרקליטות המדינה
עו"ד יעל ויינר, המחלקה להסכמים בינלאומיים, משרד המשפטים

מר חננאל גורפינקל, יועץ כלכלי, משרד האפוטרופוס הכללי
גב' מוריה בקשי, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד האפוטרופוס הכללי
עו"ד שירה גורדון, ממונה על שחרור נכסים, משרד האפוטרופוס הכללי
עו"ד אופיר פורת, משרד האפוטרופוס הכללי

מר בובי בראון, יועץ בכיר ליושב-ראש הסוכנות היהודית
מר חיים ניגוס, מנהל המחלקה לכספים, הסוכנות היהודית
עו"ד מאיר אלפיה, יועץ משפטי קק"ל
עו"ד נטלי סולמן, לשכה משפטית, קק"ל
גב' ננסי כץ, קרן היסוד
עו"ד יצחק ננר, יועץ משפטי, חברת הכשרת הישוב
מר משה גילאי, מנהל אגף רישום, מינהל מקרקעי ישראל
עו"ד רחל זכאי-נוימן, היועצת המשפטית, מינהל מקרקעי ישראל
מר דוד ספיר, יועץ משפטי ומזכיר החברה "יכין חקל בע"מ"

נציגי הבנקים:
גב' גליה מאור, מנכ"ל בנק לאומי לישראל
מר ויקטור מדינה, מנכ"ל בנק המזרחי המאוחד
מר שלום הוכמן, מנכ"ל בנק מרכנתיל דיסקונט
ד"ר אמנון גולדשמידט, סמנכ"ל בנק דיסקונט לישראל

עו"ד חנה רוזנברג, יועצת משפטית ראשית, יו"ר הנהלת בנק הפועלים
עו"ד נורית לפיד-דינרי, בנק הפועלים
מר יוסי דאובר, בנק הפועלים
מר יונה פוגל, חבר הנהלת בנק לאומי וראש מערך פרסום ושיווק
עו"ד מיקי טמיר, יועצת משפטית בכירה, בנק לאומי לישראל
עו"ד שמעון וייס, יועץ משפטי בכיר, בנק המזרחי המאוחד
עו"ד רונית אברמזון, היועצת המשפטית, בנק דיסקונט לישראל
מר אריה כהן, מנהל אגף התפעול, בנק דיסקונט לישראל
מר צבי כץ, משנה למנכ"ל, בנק מרכנתיל דיסקונט
עו"ד יואב מינץ, בנק מרכנתיל דיסקונט
עו"ד נחום ביטרמן, בנק לאומי לישראל
עו"ד חני אבירם, בנק לאומי לישראל

נציגי ניצולי השואה:
עו"ד אריה אידליסט, מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל
מר נח פלוג, מזכ"ל ארגון ניצולי השואה
עו"ד זאב שר, יועץ, מרכז הארגונים של ניצולי השואה
מר דוד גרינשטיין, יו"ר ארגון עובדי כפייה
עו"ד אלישבע גלילי, חברה בעמותת ילדי ניצולי שואה
עו"ד אברהם ובר, נציג לשכת עו"ד
א.

"ועדת ברק" קיימה מאז הקמה ועד היום עשר ישיבות. בפני הוועדה הופיעו האישים הבאים:
מר יצחק טל, המפקח על הבנקים, בנק ישראל
מר דוד זקן, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל
ב.

"ועדת כץ" קיימה מאז הקמתה ועד היום שש ישיבות. בפני הוועדה הופיע האישים הבאים:
נציגי משרד האפוטרופוס הכללי:
עו"ד שמואל צור, האפוטרופוס הכללי
עו"ד אלישבע פרקש, מנהלת היחידה הארצית לניהול רכוש, האפוטרופוס הכללי
מר אהרון שינדלר, מנהל מחלקת יחידת הגילוי
עו"ד שירה גורדון, ממונה על שחרורים
הגב' דליה אברמוב, מפקח כספים
מר דוד עצמון, מפקח מגרשים אזור תל-אביב
מר שלמה זיו, מנהל בתים באגף

נציגי קרן קיימת לישראל:
מר שלמה גרבץ, יו"ר עמית של דירקטוריון קק"ל
מר חיים כהן, סגן יו"ר הדירקטוריון ויו"ר חברת "הימנותא", קק"ל
מר דני דקל, ראש אגף מקרקעין, קק"ל
מר דוד לזרוס, מנהל חטיבת כספים וכלכלה, קק"ל
מר קמי רובינזון, מנהל חברת "הימנותא", קק"ל
גב' מיכל שקד, מזכירת "הימנותא", 'קק"ל
ג.

בישיבות שקיימה ועדת החקירה נידונו הנושאים הבאים:
ד.

(‎1) חיבור מסמך עקרונות בדבר הסדר בדיקה חיצונית של חשבונות קורבנות השואה וכספות המצויים בבנקים הבאים: לאומי לישראל, דיסקונט לישראל, מרכנתיל דיסקונט, מזרחי המאוחד, פועלים.
(‎2) קיום משא ומתן (ממושך ומייגע) עם הבנקים לביצוע הבדיקה החיצונית.
(‎3) חתימה על הסכם מסמך העקרונות בין הכנסת לבנקים.
(‎4) השגת מקורות מימון לבדיקה החיצונית מהבנקים הנבדקים.
(‎5) גיבוש נוסח הפנייה לקבלת הצעות למתן שירותי בדיקה וייעוץ משפטי לצורך בחירת הבודקים, וכל המסמכים המשפטיים הכרוכים בכך.
(‎6) הקמת והפעלת וועדה מייעצת לענייני הבדיקה בבנקים ("ועדת ברק").
(‎7) קביעת אמות מידה לשערוך הנכסים הפיננסיים של קורבנות השואה המצויים בידי האפוטרופוס הכללי (ובכלל זה, אלה אשר ירש מאת "הממונה על רכוש האויב") בידי הבנקים ובידי יתר הגופים הפיננסיים.
(‎8) מציאת דרכים להקלות בכל הקשור להצגת ראיות על ידי יורשים בגין זכאותם על נכסי קורבנות השואה.
(‎9) הכנת הצעת חוק לתיקון סמכויות האפוטרופוס הכללי באופן שהוא יהפוך ממנהל רכוש פסיבי לגוף אקטיבי ויוזם כך שלתפקידיו השונים יתווספו גם איתור בעלי הנכסים או יורשיהם. הצעת החוק עברה קריאה טרומית.
(‎10) הרכבת רשימה כוללת של גופי הנדל"ן וגופים פיננסיים -לא בנקאיים המחזיקים או/ו העשויים להחזיק נכסים של קורבנות השואה.
(‎11) יצירת הידברות בין האפוטרופוס הכללי לבין הקק"ל בדבר העניינים התלויים ועומדים ביניהם (מאז ‎1948) ביחס לרכוש נדל"ן המצוי בקק"ל והשייך לנעדרים, והגעה להסכם בנושא זה.
(‎12) הורדת גובה העמלות שנדרשים זכאים לשלם עבור ניהול ושחרור רכושם מהקק"ל ומהאפוטרופוס הכללי.
(‎13) הקמת והפעלת הוועדה המייעצת לעניין רכוש הנדל"ן של קורבנות השואה ("ועדת כץ").
(‎14) גיבוש מסמך העקרונות לעריכתה של הבדיקה החיצונית מטעם הוועדה בגופים שהוזכרו בסעיף הקודם.
(‎15) ניהול משא ומתן עם האפוטרופוס הכללי, הקק"ל, הסוכנות היהודית וקרן היסוד על מסמך העקרונות בסעיף הקודם, וחתימה על הסכמים.
(‎16) ניהול משא ומתן עם גופים נוספים (אליהם מתייחס סעיף ‎10') במטרה להביאם לחתום על הסכם העקרונות (בסעיף ‎14').


עבודת הבדיקה בבנקים:
סוגיית החשבונות הסגורים ורכוש נספים בשואה הנמצא בבנקים, לא נבדקה מעולם על ידי בנק ישראל. בנוסף, הבנקים לא פרסמו ברבים פרטים אודות חשבונות רדומים שבידיהם. רק בשנים האחרונות בנק לאומי לישראל פירסם באינטרנט רשימת פיקדונות (לא מפורטת) שיש להניח שחלקם שייך לקורבנות השואה. בעקבות הקמת ועדת החקירה, פירסם בנק לאומי מודעה בעיתונות הפונה לציבור בנושא חשבונות רדומים.

לאחר משא ומתן ארוך וממושך השיגה הוועדה את הסכמת הבנקים בישראל לבדיקה חיצונית, במטרה לאתר חשבונות העשויים להיות שייכים לקורבנות השואה.
הוועדה דנה בנושא עלות הבדיקה החיצונית, ובשל העלויות הגבוהות ובהעדר מקורות מימון אחרים, החליטה הוועדה לבקש מהבנקים לשאת בעלות הוצאות הבדיקה הנ"ל, ובסיכום שהושג עם הבנקים הוחלט כי פעולת הבודקים החיצוניים תמומן ע"י הבנקים עצמם, בדומה לבדיקה שנערכה בבנקים בשוויץ, בכפוף לתקרה מסוימת.

(‎1) חתימה על מסמכי העקרונות עם הבנקים:
ב-‎23 בינואר ‎2001 החליטה ועדת החקירה, על הקמת ועדה מייעצת שתנחה את בדיקת החשבונות הרדומים והכספות בבנקים הישראליים שנותרו ללא דורשים ומתוך כוונה שהבדיקה תונחה ע"י גורמים מקצועיים. המדובר בחשבונות שנפתחו וכספות שהושכרו בבנקים, בשנים שלפני הקמת המדינה.
(‎2) ב-‎19 באפריל ‎2001, חתמה הכנסת, במעמד יו"ר הכנסת, ח"כ אברהם בורג, על הסכם (מסמך העקרונות) עם הבנקים המסדיר את עריכתה של בדיקה חיצונית ובלתי תלויה של חשבונות קורבנות השואה בבנקים בישראל.
הסכם אחיד נחתם עם חמישה בנקים ואלה הם: בנק לאומי לישראל בע"מ, בנק דיסקונט לישראל בע"מ, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, בנק הפועלים בע"מ, בנק המזרחי המאוחד בע"מ. (ראה נספח ד')
כאמור, הבדיקה נקבעה להיערך בבנקים, במוסדות ציבוריים ובגופים פרטיים, לאיתור חשבונות ונכסים שבעליהם נספו בשואה.

(‎3) בחירת צוות הבודקים:
בחודש יולי ‎2001, פרסמה הכנסת בעיתונות, הודעה המזמינה הצעות למתן שירותי בדיקה וייעוץ משפטי לצורך עריכת בדיקה חיצונית, ובלתי תלויה של חשבונות קורבנות השואה בבנקים בישראל. ‎36 משרדים הגישו מועמדותם. ‎29 מהצעות הוגשו ע"י משרדי רואי חשבון - למתן שירותי בדיקה חשבונאית, ו-‎7 משרדי עורכי דין הגישו הצעותיהם למתן שירותי ייעוץ משפטי.

ועדה מיוחדת מטעם הכנסת בראשותו של סגן מזכיר הכנסת, מר דוד לב, בדקה את ההצעות. חברי הוועדה היו: חשב הכנסת מר אבי לוי, השופט בדימוס, שלמה שוהם - יועץ לוועדת החוקה חוק ומשפט, מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית הגב' תמר אדרי, היועץ המשפטי לענייני מנהל עו"ד תומר רוזנר, מנהל מחלקת בנא"מ מר אריה שרבף ומנהלת ספריית הכנסת הגב' נעמי קמחי.
יועצים לוועדה: היועצת המשפטית לכנסת עו"ד אנה שניידר, היועצת הכלכלית לוועדת הכספים הגב' סמדר אלחנני ויו"ר הוועדה המייעצת לוועדת החקירה הפרלמנטרית, עו"ד צבי ברק.

(‎4) מינוי רואי החשבון ועורכי הדין לביצוע עבודת הבדיקה
לביצוע עבודת הבדיקה החיצונית של חשבונות קורבנות השואה בבנקים בישראל, בחרה הכנסת בחמישה משרדי רואי חשבון ובשלושה משרדי עורכי דין. (החלטת הוועדה המיוחדת לבחינת הצעות בנושא שירותי בדיקה וייעוץ משפטי, מיום ו' בתשרי התשס"ב, ‎23 בספטמבר ‎2001) (ראה נספח ה)
משרדי רואי החשבון שנבחרו: ברלב ושות', שרוני שפלר ושות', זהר את זהר ושות', הרצפלד בלטברג ושות' וכספי את כספי רואי חשבון.
משרדי עורכי הדין אשר ילוו את עבודת הבדיקה הם: חריש, ד. מירקין, אפרימה, ברק, מילשטיין ושות', ורמי גולדשטיין ושות'.
ב-‎31 באוקטובר ‎2001, מינתה הכנסת את רואי החשבון ואת עורכי הדין לביצוע עבודת הבדיקה בבנקים.

(‎5) עבודת הבודקים בבנקים:
א. בשלב הראשוני לעבודת הבודקים, צוות הבדיקה החל בעבודת איסוף מסמכים וחומר ראשוני הרלוונטי לנושא הבדיקה.
במקביל, העבירו הבודקים פניות לנציגי הבנקים בבקשה לשיתוף פעולה והעברת אינפורמציה הקשורה להיבטים השונים של נושאי הבדיקה. ובכלל זה רשימות של עובדים ותיקים לשעבר של הבנק.
נוסף על כך, הועברה פניה לבנק ישראל, אל המפקח על הבנקים שכן אנו מניחים כי חומר הקשור לפעילות הבנקים בשנים האמורות, הועבר למשמרת בבנק ישראל. פנייה אחרת הועברה לאפוטרופוס הכללי, שכן ברשותו מסמכים הקשורים לפעילות הממונה על רכוש האויב במשרד האוצר.
צוות הבודקים (כל צוות בתחום בדיקתו) ביקרו בסניפי הבנקים הנבדקים, בארכיונים ובמגנזות של כל בנק. יתירה מזאת, נדרש צוות הבדיקה להסתייע בארכיונים נוספים דוגמת הארכיון הציוני המרכזי ובארכיון מדינת ישראל. לעניין זה ראוי לציין, כי בארכיון הציוני המרכזי, נמצאה כמות מסמכים רבת היקף, הקשורה לבדיקה בבנק לאומי לישראל בע"מ.

ב. הוועדה המייעצת מתכנסת אחת לחודש. בכל ישיבה מדווח הצוות הבודק - לחברי הוועדה על התקדמותו בעבודת הבדיקה והחקירה, וקשיים בהם הוא נתקל. עד כה קיימה הוועדה המייעצת חמש ישיבות בהשתתפות רואי החשבון ועורכי הדין.

ג. לאחרונה, התקבלה החלטה בוועדה המייעצת לשגר שני צוותי בודקים ללונדון: משרד זהר את זהר ושות' רואי חשבון, הבודק את בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, כדי שזה יבקר בבנק ברקליס דיסקונט בלונדון. ההנחה היא שהחומר הקשור לנושא הבדיקה, הועבר לאנגליה שכן בשנים האמורות בנק מרכנתיל דיסקונט היה בבעלותו של בנק ברקליס האנגלי.

צוות ממשרד ברלב ושות' הבודק את בנק לאומי יצא אף הוא ללונדון כדי לבדוק קיומם של מסמכים בארכיון המדינה הבריטי (‎Public Records Office), והעשויים לקדם את הבדיקה.
ה.

הוועדה המייעצת לעניין הבנקים ("ועדת ברק") קיימה מאז הקמתה ועד היום עשר ישיבות בהם נדונו הנושאים הבאים:
(‎1) גיבוש עקרונות וקריטריונים לבחירת בודקים אשר יערכו את הבדיקה החיצונית של חשבונות קורבנות השואה בבנקים בישראל (בהתאם למסמך העקרונות).
(‎2) דיון בנוסח הפניה לקבלת הצעות לבחירת בודקים אשר יערכו את הבדיקה החיצונית של חשבונות קורבנות השואה בבנקים בישראל.
(‎3) עבודת רואי החשבון בבנקים השונים.
(‎4) דיון בנוסח הטיוטא הסופית של הפנייה לקבלת הצעות לבחירת הבודקים אשר יערכו בדיקה חיצונית ובלתי תלויה של חשבונות קורבנות השואה בבנקים בישראל, והמסמכים הנלווים לה.
(‎5) ישיבת עבודה ראשונה עם נציגי משרדי רואי החשבון ומשרדי עורכי הדין אשר נבחרו לצורך עבודת הבדיקה החיצונית של חשבונות קורבנות השואה בבנקים בישראל.
(‎6) פרסום הודעה לציבור בדבר מסירת מידע שעשוי לסייע לעבודת הבודקים.
(‎7) הצגת היערכות המשרדים, צורת בסיס המידע, שיטות שערוך מוצעות.
(‎8) צורת הדיווח הכספי לכנסת.
(‎9) שיטת שערוך הכספים.
(‎10) צירוף עובדים נוספים לצוות הבדיקה.
(‎11) הסדר צילום מסמכים בארכיונים.
(‎12) דיון בפניות שהועברו אל המפקח על הבנקים והקשורות לנושאי הבדיקה.
(‎13) דיון בבקשה להגדלת היקף שעות העבודה המוקצות לבדיקה בבנק לאומי לישראל בע"מ.
· אחת לחודש נערכת ישיבה בה מדווח צוות הבודקים על התקדמות עבודתו.
· פניות הציבור שנתקבלו בוועדה הועברו לטיפול צוות הבדיקה בבנקים.
· צוות הבדיקה ערך ביקור בארכיון הציוני המרכזי ובארכיון מדינת ישראל.
סיור נוסף נערך לצוות הבדיקה בארכיון האפוטרופוס הכללי במישור אדומים, בו מצויים מסמכי הממונה על רכוש האויב.
ו.

הוועדה המייעצת לעניין בדיקת הנדל"ן ("ועדת כץ") קיימה עד היום שש ישיבות בהם נדונו והתקבלו החלטות בנושאים הבאים:
ז.

(‎1) סיכום רשימת הגופים האמורים להיבדק (ראה נספח ו').
(‎2) גיבוש מסמך העקרונות לעריכת הבדיקה.
(‎3) בדיקת דרכי עבודתו של האפוטרופוס הכללי ביחס לרכוש קורבנות השואה לפני הקמת ועדת החקירה ופעולותיו ביחס לנכסי קורבנות השואה בעקבות דרישת הוועדה.
(‎4) התחקות אחר דרכי עבודתה של הקק"ל ביחס לקרקעות קורבנות השואה המצויים ברשותה (כולל מערכת קשריה עם האפוטרופוס הכללי בעניין) ונוהליה בשחרור קרקעות לזכאים.
(‎5) קביעת הכישורים הנדרשים מהבודקים והכנת התשתית לגיבוש הפנייה לקבלת הצעות לבחירת הבודקים.
(‎6) קביעת עקרונות מנחים לעבודת הבודקים.
(‎7) ניסוח הודעה לציבור, למסירת מידע.



הישגי הוועדה וממצאיה בתקופת דוח הביניים

‎6.
בדיקה חיצונית בבנקים

לאחר משא ומתן ממושך עם הבנקים נחתם הסכם בין הכנסת לבין הבנקים, ב- ‎19 באפריל ‎2001, המסדיר את עריכתה של בדיקה חיצונית ובלתי תלויה של חשבונות קורבנות השואה בנקים בישראל.
בחודש אוקטובר ‎2001, מינתה הכנסת את רואי החשבון ועורכי הדין אשר נבחרו לביצוע הבדיקה. החקירה החלה לפני מספר חודשים, בשלב זה נבדקים בנק לאומי, הפועלים, דיסקונט, מרכנתיל ומזרחי.
לראשונה בישראל נערכת בדיקה חיצונית בבנקים כאשר לבודקים ישנה גישה חופשית לספרי הבנקים וארכיוניהם. על פי דיווחי הבודקים הם זוכים עד כה לשיתוף פעולה מלא עם הגורמים האחראיים בבנקים, ויש בידי הוועדה ממצאים ראשוניים בעלי ערך.
א.

הסכם הקק"ל - האפוטרופוס הכללי להעברת רכוש נעדרים

בעקבות דיוני הוועדה עם האפוטרופוס הכללי ועם הקק"ל ולחצי הוועדה על שני גופים אלו, הגיעו שני הגורמים הללו להסכם כתוב לפיו תעביר הקק"ל לאפוטרופוס הכללי את הקרקעות של קורבנות השואה הידועים לה ושברשותה מאז שנות ה-‎40. בכך בא לסיומו התקין נושא שהיה במחלוקת בין שני הגופים מאז הקמת המדינה.
עד לאחרונה סברה הקק"ל כי אין היא חייבת להעביר הקרקעות הנ"ל לידי האפוטרופוס. עם זאת, "ועדת כץ" אמורה לבדוק מה עלה בגורלן של קרקעות קורבנות השואה שהיו מצויות בידי הקק"ל בשנת ‎1948 ושאינן מצויות בידיה כיום - טרם ההעברה לאפוטרופוס הכללי.

ב.

הסכמת החשב הכללי לשערוך כספי הממונה על רכוש האויב וקביעת נוסחת השערוך:

בסוף שנות השישים העביר הממונה על רכוש האויב (הגוף הממסדי העיקרי שהחזיק בידיו את רכושם של קורבנות השואה) את נכסיו לידי האפוטרופוס הכללי. הנכסים הפיננסיים הועברו בערכם הנומינלי מאז הגיע לידי "הממונה". מאז הגיעו הנכסים הפיננסיים לידי האפוטרופוס, הם הושקעו על פי מדיניות ההשקעות של האפוטרופוס. בעקבות פעולות נמרצות של הוועדה, הסכים החשב הכללי (המשמש על פי חוק עד היום כממונה על רכוש האויב) לשערך את הרכוש הפיננסי שהעביר לאפוטרופוס בסוף שנות השישים, באופן שכספים יושבו לזכאים בערכים ריאליים. בכך התקבלה עמדתה העקרונית של הוועדה. עקרון זה ייושם גם ביחס לנכסים הפיננסיים המצויים בבנקים. ברם, טרם התקבל סיכום סופי בעניין זה, שכן הוועדה אינה מקבלת את נוסחת השערוך של החשב הכללי ותובעת להנהיג נוסחת "צמוד+‎4%, מיום יצירתו של הפיקדון.

ג.

הצ"ח לשינוי חוק האפוטרופוס הכללי

הוועדה הכינה הצעת חוק לשינוי חוק האפוטרופוס הכללי באופן שיחייב אותו לאתר בעלי רכוש ולא רק לעסוק בניהול הרכוש (כמשתמע לפי פרשנותו של האפוטרופוס הכללי היוצא את החוק הקיים). הצעת החוק מונחת עתה בוועדת חוקה חוק ומשפט להכנת קריאה ראשונה.

ד.

הקמת יחידה לאיתור יורשים במשרד האפוטרופוס הכללי


שר המשפטים קיבל את המלצת הוועדה, ומזה מספר חודשים עוסק האפוטרופוס בהכנות להקמתה של יחידה במשרדו שתפקידה יהיה לעסוק באיתור יורשים.

ה.

הכנת רשימה נפרדת של שמות קורבנות השואה שרכושם מנוהל על-ידי האפוטרופוס הכללי
בשנת ‎1998, בשל לחץ ציבורי, פרסם האפוטרופוס לראשונה מאז הקמת המדינה רשימה של בעלי הרכוש מוחזק ומנוהל על ידו. רשימה זו לא כללה קטגוריה נפרדת של נעדרים על רקע השואה. בעקבות דרישות נוקבות של הוועדה, משלים עתה האפוטרופוס רשימה נפרדת של בעלי רכוש המוגדרים כנעדרים על רקע השואה ושרכושם מוחזק על ידו. מתברר שמספרם של אלה מגיע לכדי ‎15%-20%, (כ- ‎3000) מכלל הבעלים הלא ידועים שרכושם מנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי (לא כולל בעלי קרקעות קק"ל ובעלי מניות אוצר התיישבות היהודים).
ו.

רכוש נעדרים על רקע השואה בעקבות הפקעות

מדיוני הוועדה ועדויות נציגי "מנהל מקרקעי ישראל" בפניה עולה שהפקעות הנעשות על פי חוק בידי המדינה, רשויות מקומיות, רכבת ישראל ועוד, כוללות גם חלקות שככל הנראה שייכות לנעדרים על רקע השואה (אך כמובן לא רק אלא גם בעלים לא ידועים אחרים). הגורמים המפקיעים אינם מעבירים את הפיצויים המתאימים לידי האפוטרופוס הכללי בגין הפקעת רכוש האמור להיות מנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי. הוועדה תצטרך למצוא ולהציע פתרונות לסוגייה זו.
ז.

מניות בנקאיות של נעדרים על רקע השואה שבעליהם לא קיבלו את ערכם

ממצאים חלקיים של הבודקים החיצוניים המבצעים את הבדיקות בבנקים מגלים כי הבנקים מכרו כמויות ניכרות של מניות בעולם היהודי לפני השואה. יש להניח שלפחות חלק של מניות אלו שייך לקורבנות השואה שמעולם לא קיבלו את ערכן של המניות. מניות אלו לא הועברו לאפוטרופוס הכללי וזה מצדו מעולם לא דרש מהבנקים להעביר אותן אליו (כפי שכן הוסדר הדבר ביחס למניות אוצר התיישבות היהודים) כמו גם מניות אחרות שבעליהם אינו ידוע. גם בסוגייה זו נצטרך למצוא פתרון.
ז.

הקמת צוות במשרד המשפטים שמתפקידו יהיה לבחון שינוי הקריטריונים הנדרשים כחובת הוכחה בעת שחרור נכס לידי יורשים של ניצולי שואה.

בעקבות פעילות הוועדה ובהנחיית היועץ המשפטי לממשלה, הוקם לאחרונה, צוות במשרד המשפטים בראשותו של עו"ד משה גולן, שמתפקידו לבחון את הנהלים וההוראות על פיהם פועל האפוטרופוס הכללי לעניין שחרור הנכסים לידי זכאים, ניצולי שואה.
על-פי הנוהל הנהוג כיום ניצולי שואה רבים אינם יכולים להוכיח את עובדת היותם יורשים, משום שאין ברשותם את המסמכים הדרושים. צוות זה אמור להגיש מסקנותיו תוך מס' חודשים.
ח.

מסקנות והמלצות למליאה

עבודתה של ועדת החקירה ועבודתן של הוועדות המייעצות נמצאות עתה בעיצומן. בהשוואה לוועדות חקירה פרלמנטריות בעבר, תורמת ועדת החקירה שיש לי הזכות לעמוד בראשה, לתוצאות מעשיות תוך כדי עריכת החקירה. יעידו על כך הפעולות שהחלו להיעשות במשרד האפוטרופוס הכללי, בחשב הכללי, בקק"ל, ובבית זה (שינויי חקיקה) ושפורטו בהרחבה בדוח זה.

הצורך הדחוף ביותר להחזיר הרכוש לבעליו, חייב את הוועדה להניע את גלגלי הרשויות המתאימות בכיוון של יעדי הוועדה תוך כדי עבודתה. בכך דומה הוועדה הנוכחית יותר לאחת מוועדות הקבע בבית זה.

הצלחנו להגיע בזמן קצר יחסית לתחילת עבודת הבודקים החיצוניים בבנקים לאחר ששכנענו באמצעות אגוד הבנקים, לשאת במלוא עלות הבדיקה. ברם, אנו מתקשים לשכנע את האפוטרופוס הכללי, את גופי הנדל"ן ואת הגופים הפיננסיים הלא בנקאיים - גופים אותם אנו מבקשים לגשת לבדוק עתה, לשאת בעלות הבדיקה.

אין ספק כי דווקא אצל גופים אלה "מסתתר" עיקר הרכוש של הנספים בשואה והמצוי בישראל. גם שוויו של רכוש זה הוא לאין ערוך גבוה מזה המצוי בבנקים.

הנני מתכוונת, אפוא, לפנות מיידית ליושב-ראש הכנסת על מנת שיפעיל את סמכותו להשגת התקציב הנדרש מהרשויות המתאימות כדי שניתן יהי לגשת לביצוע הבדיקה החיצונית בגופים הנ"ל.

‎7.



כ"ח באדר התשס"ב, ‎12 במרץ ‎2002


© כל הזכויות שמורות, 2002, מדינת ישראל
נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: feedback@knesset.gov.il