פתח דבר פרק א':הצעת חוק איסור סחר בבני אדם ‎1.המאבק בסוחרים ‎2.סדרי דין ‎3.סיוע לקורבנות הסחר בבני אדם ‎4.סיכום פרק ב':הצעת חוק הרשות למלחמה בסחר בבני אדם ‎1.תחומי פעולתה ותפקידיה של הרשות ‎2.מבנה הרשות ‎3.פעילות משרדי הממשלה ‎4.סיכום פרק ג':סיכום נספח א' נספח ב' נספח ג' כותבת הדו"ח: היועצת המשפטית של הוועדה, עו"ד מיכל לוצקי חברי הוועדה: זהבה גלאון תמר גוז'נסקי יעל דיין אחמד טיבי רחמים מלול יהודית נאות מרינה סולודקין יאיר פרץ יורי שטרן מנהלת הוועדה: תמי ברוך יועצת משפטית: מיכל לוצקי מזכירת הוועדה: ליאת אליהו ‎1. א. פתח דבר: "שלא כעבירות האחרות היא העבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות; עבירה זו, עבירה חמורה במיוחד, ולא בכדי העובר אותה צפוי למאסר בן שש-עשרה שנים... הוראות סעיף ‎203א לחוק העונשין נועדה להילחם בדמותו המודרנית והמכוערת של סחר העבדים מימים שמכבר ואנו... [ה]משימה שהוטלה עלינו להעלות את תרומתנו למלחמה זו שמלחמת חרמה היא. אמרתי במקום אחר כי המלחמה בסחר בסמים נדמית היא למלחמת ישראל בעמלק; מלחמה היא שאין בה שביתות נשק ולא פשרות. אוסיף עתה כי המלחמה בסחר בבני אדם לעיסוק בזנות אף היא כמלחמת ישראל בעמלק: אף זו מלחמה היא שאין בה לא שביתת נשק ולא פשרה"‎1. מדי שנה מיליוני גברים, נשים וילדים מועברים ממדינה למדינה, ברחבי העולם עבור תמורה כספית למטרות עבודה בכפייה ולצורכי תעשיית המין. זוהי תופעה כלל עולמית אשר עלתה על סדר היום הבינלאומי בעשור האחרון. ההנחה הרווחת היא כי מדובר בתופעה גלובלית ההולכת ומתעצמת וב"תעשייה" המגלגלת מיליארדי דולרים בשנה. הקהילייה הבינלאומית מתייחסת לנושא כהפרה בלתי נדלית של זכויות אדם בסיסיות, העומדות באושיותיה של כל דמוקרטיה מערבית מודרנית, כגון: אלימות, שעבוד והגבלות על החירות. הסחר בנשים לא פסח גם על תחומיה של מדינת ישראל, ומדי שנה נסחרות בין מאות לאלפי נשים ממדינות ברית המועצות לשעבר לעבודה בתעשיית המין בישראל. להערכתה של המשטרה מדובר בכ-‎3,000 נשים‎2 המוברחות לארץ והמועסקות בכ-‎300-400 מכוני ליווי ובתי בושת מסוגים שונים. מדובר ב"תעשייה" שלמה של סחר בנשים למטרות ניצול מיני, הכוללת: הברחה, כליאה, ניצול וסחיטה. על פי הערכתם של גורמים מקצועיים, ביניהם נציבת מס הכנסה ונציגיה, שהופיעו בוועדה, מדובר על כמיליארד דולר בשנה. מעדויות של נשים ושל קטינות שהופיעו בפני הוועדה‎3 ומסיורים במכוני הליווי ברחבי הארץ, התבררו ממדי היחס המחפיר כלפי הנשים. קונים אותן, לאחר מכן הן צריכות לפדות את עצמן והכול תחת איומים, מכות ואונס, כשדרכונן נלקח מהן. הן מקבלות בין ‎10 ל-‎15 קליינטים בממוצע ביום. הן מרוויחות על כל קליינט כ-‎120 ש"ח כש-‎100 ש"ח הולכים לסוחר ו-‎20 ש"ח אליהן, ומזה הן צריכות לפדות את עצמן. בזירה הבין-לאומית זכתה מדינת ישראל לקיתונות של ביקורת על התעלמותה מהתופעה. ועדת זכויות האדם של האו"ם אשר בחנה את יישום האמנה הבין-לאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות בשנת ‎1998, ביקרה את ישראל ביחסה לקורבנות הסחר בבני אדם ובמאי ‎2000 פרסם ארגון "אמנסטי אינטרנשיונל" דו"ח על הפרות זכויות אדם של הקורבנות‎4. ביולי ‎2001 פורסם דו"ח של משרד החוץ האמריקני, אשר סיווג את מדינת ישראל, ב"רשימה השחורה" של המדינות אשר אינן עומדות בקריטריונים המינימליים של החוק האמריקאי למאבק בסחר בבני אדם וכתוצאה מכך ריחפה מעליה חרב של סנקציות כלכליות בשנים הבאות. ביוזמת חברת הכנסת גלאון החליטה מליאת הכנסת על הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבחינת תופעת הסחר בבני אדם בארץ בראשותה. הוועדה פועלת כשנתיים ונאבקת בתחומים שונים של תופעת הסחר בבני אדם. שתי זירות מרכזיות עמדו לנגד עיניה: האחת - ליצור מהפך תודעתי ביחס לנשים, קורבנות הסחר בבני אדם. תפיסתן כקורבנות עבירה, כמי שזכויותיהן מופרות ולא כעברייניות או שוהות בלתי חוקיות. השנייה - להביא להחמרה בהתייחסות לעבריינים הסוחרים ומסרסרים בגופן של נשים. הוועדה קידמה חקיקה בשורה של נושאים, תוך שיתוף פעולה עם הרשות המבצעת וארגונים חוץ פרלמנטריים. בעקבות שיתוף פעולה זה בדו"ח החדש של משרד החוץ האמריקני‎5 (יולי ‎2002), עלתה מדינת ישראל לקבוצה השנייה של המדינות הסוחרות בבני אדם (בקבוצה השנייה נכללות מדינות אשר עדיין אינן עומדות באופן מספק בסטנדרטים של החוק האמריקני, אך הן החליטו לנקוט בצעדים משמעותיים על מנת להביא לשיפור במאבק בתופעה) ‎6. כפי שיוצג להלן מאבק זה הניב פירות והביא למודעות וגרם לעשייה רבה יותר מבחינת הרשויות המבצעות. כך, למשל, שונו הנחיות פרקליטת המדינה לעניין סגירת בתי בושת, וההנחיות החדשות הנן מחמירות בצורה ניכרת לעומת ההנחיות הקודמות‎7. בדו"ח ביניים זה בחרה ועדת החקירה הפרלמנטרית להתמקד בהיבטים המשפטיים, ולתת מענה אופרטיבי למאבק בתופעה על ידי חקיקה מקיפה בשורה של נושאים. אנו סבורים כי הדרך להיאבק ב"סחר עבדים מודרני" זה הוא במתן כלים חוקיים שיאפשרו לגורמי אכיפת החוק למצות את הדין עם הסוחרים. לדעת הוועדה לא די בפעילות המשטרה במעצר העבריינים, הסוחרים בנשים, אלא יש לתת כלים חוקיים לצורך מיצוי הדין עם הסוחרים ובמקביל גם להגן על הנשים הנסחרות. כיום החוק מאפשר להטיל שש-עשרה שנות מאסר על עבירת הסחר בבני אדם. על פי ממצאי הוועדה בתי המשפט עושים פלסתר את כוונת המחוקק. הוועדה החליטה להציע שתי הצעות חוק כוללות וזאת על מנת לשדר שדר נורמטיבי ברור שלא ניתן לסרסר בגופן של נשים ולצאת מזה בזול. במסגרת המאבק המשפטי הגישה הוועדה שש-עשרה הצעות חוק בתחומים שונים הנוגעים לסחר בבני אדם‎8. שש מהצעות החוק הללו עברו קריאה ראשונה במליאת הכנסת והוועדה מתעתדת לבקש להחיל עליהן דין רציפות בכנסת השש-עשרה. הצעת חוק נוספת עברה בקריאה טרומית במליאת הכנסת והוועדה מתכוונת להביאה להצבעה במליאת הכנסת לאחר הבחירות ותשע הצעות חוק הונחו על שולחן הכנסת. כאמור, בחוק העונשין קיימת עבירת סחר בבני אדם לעיסוק בזנות שהעונש בגינה הנו שש-עשרה שנות מאסר. הוועדה סברה שלא די בענישה בחוק העונשין ולכן היא הוועדה מציעה שתי הצעות חוק כוללות בתחום הסחר בבני אדם (כפי שיפורטו להלן): הצעת חוק איסור סחר בבני אדם, התשס"ג-‎2003 - הכוללת את מגוון הנושאים שהועלו בהצעות החוק השונות שהוגשו על ידי הוועדה וכן נושאים נוספים שעלו במסגרת הצעת החוק המקיפה. הצעת החוק תתמקד בשלושה נושאים עיקריים: מאבק בסוחרים, סדרי דין וסיוע לקורבנות הסחר בבני אדם. שינוי משמעותי המוצע בהצעת החוק הוא הרחבת תחולת העבירה כך שתחול גם על כל קונה או מוכר אדם למטרות של כליאה, עבודות כפייה, עבירות מין ועוד. הרחבה זו תגרום לכך שגם אדם הקונה עובד זר לצורך עבודות בכפייה או לצורך כליאה תחול עליו עבירה של סחר בבני אדם והוא צפוי לעונש הקבוע בגינה, קרי שש-עשרה שנות מאסר. יש לציין כי, ככל הנראה, הדו"ח של משרד החוץ האמריקני בשנה הבאה יחול גם על מצבם של העובדים הזרים ובכדי שמדינת ישראל לא תגיע בחזרה לקבוצה השלישית בדו"ח הוועדה מציעה להרחיב את תחולת העבירה ולפעול גם בתחום זה. הצעת חוק הרשות למלחמה בסחר בבני אדם, התשס"ג-‎2003 - במסגרתה מציעה הוועדה הקמת רשות שתפקידה יהיה להיאבק בתופעה. דו"ח ביניים זה עוסק בעיקר בשתי הצעות חוק אלו מתוך מגמה לתת כלים משפטיים על מנת למאבק בתופעת הסחר בבני אדם. מטרת הדו"ח היא להניף דגל שחור על התופעה וממדיה, להביאה במלוא חומרתה למודעות הציבור ולמצוא פתרונות שונים לבעיות השונות שהוועדה נתקלה בהן במהלך עבודתה בתחומים אלו. טבלת נתונים בנושא סחר בבני אדם‎9 כ-‎3,000 נשים מספר הנשים שהוברחו לארץ כמיליארד $ בשנה ההון השחור שנצבר בתעשיית הסחר בנשים בין ‎3,000 ל-‎6,000 $ הסכום שבו "נמכרת" אישה כ-‎250 מספר בתי הבושת באזור תל-אביב כ-‎300-400 מספר בתי הבושת בארץ ‎120-150 ₪ הסכום שמשלם לקוח ממוצע ‎100-130 ₪ הסכום שמקבל בעל הבית מתוך הסכום שגבה מהלקוח כ-‎12 שעות ביממה מספר השעות שהנשים עובדות ביום ‎6-7 ימים מספר ימים בשבוע ‎10-15 לקוחות מספר לקוחות ביום ‎17-30 שנה הגיל הממוצע של הנשים הנסחרות א. הצעת חוק איסור סחר בבני אדם, התשס"ג - ‎2002: הצעת החוק הנדונה באה ליתן מענה כולל ומקיף לפן המשפטי של תופעת הסחר בבני אדם, תוך התמקדות במספר נושאים עיקריים: מאבק בסוחרים, סדרי דין, סיוע לקורבנות הסחר בבני אדם. סקירת הצעת החוק תיעשה בהתאם לתחומים השונים בהם מיקדה הוועדה את המאבק בתופעה. ‎1. המאבק בסוחרים (א) הרחבת העבירה בחודש יולי ‎2000 תוקן חוק העונשין‎10 ונוספה בו עבירת הסחר בבני אדם לעיסוק בזנות שהעונש בגינה הנו שש-עשרה שנות מאסר וכאשר מדובר בקטין עשרים שנות מאסר. אולם הוועדה הגיעה למסקנה כי עבירת הסחר בבני אדם אינה למטרות של עיסוק בזנות גרידא. קיימים מספר מקרים בהם נסחרים בני אדם למטרות של כפייה, עבדות, ניצול, כליאה, ביצוע עבירות מין וכדומה וזאת אף לאור מה שהתפרסם כתופעת "הכלות האוקראיניות"‎11, גברים ישראליים המשלמים כספים על מנת להתחתן עם נשים אוקראיניות ולהביאן לארץ. יש לציין כי הרחבת העבירה תגרום לכך שגם אדם הקונה עובד זר לצורך עבודות בכפייה או לצורך כליאה תחול עליו עבירה של סחר בבני אדם והוא צפוי לעונש הקבוע בגינה, קרי שש-עשרה שנות מאסר. יש לציין כי, ככל הנראה, הדו"ח של משרד החוץ האמריקאי בשנה הבאה יחול גם על עובדים זרים, בכדי שמדינת ישראל לא תגיע בחזרה לקבוצה השלישית בדו"ח הוועדה מציעה להרחיב את תחולת העבירה ולפעול גם בתחום זה. "לפי החוק הקיים זה סחר רק לעיסוק בזנות. קשה מאוד לסווג את המקרים האלה לרובריקה כזאת. בהתאם לחתימת מדינת ישראל על פרוטוקול הסחר בבני אדם יש גם רובריקות אחרות... אחד מהם זה סחר לצורך הסרת איברים ואחד זה סחר לצורך שיעבוד, או עבדות מסוימת"‎12. לפיכך הציעה הוועדה כי בהצעת חוק זו הבאה לתת מענה למגוון רחב של מקרים יש להרחיב את תחולת העבירה גם על מקרים אלו ולהחיל עליהם את העונש של שש-עשרה שנות מאסר‎13. כמו כן, הציעה הוועדה בהצעת החוק כי עבירת הסחר בבני אדם תהווה גם עוולה אזרחית ותחול עליה פקודת הנזיקין. (ב) עונשי מינימום חרף הוספת סעיף ‎203א לחוק העונשין, רובם ככולם של התיקים בעבירות הסחר בבני אדם הסתיימו בהסדרי טיעון, ונגזרו עונשים קלים, שנעו בין מספר חודשי עבודות שירות לבין שנתיים מאסר בפועל ולפיכך הוצב רף ענישה נמוך ביותר וזאת חרף קביעתו של כבוד השופט חשין כי זוהי מלחמת חרמה. הוועדה טענה כי רמת הענישה הנה מחפירה וכי הגורמים המשפטיים במדינה אינם נותנים משקל מספיק לחומרה הטמונה בעבירה זו והצורך להילחם בה: "עסקאות הטעון רבות מאוד. הצוות שלי, ואת זה בדקתי היום באופן יסודי כדי שאני לא אטעה - לא העיד עד היום, למעט משפט אחד לפני החוק... מה שאומר בעיקרון שכל התיקים נסגרו בעסקאות טעון. לא הייתה פעם אחת שתיק נסגר במהלך מסודר של משפט מהתחלה ועד הסוף... ואני סבור, כמי שמתעסק בתחום ומי שמתעסק בפשיעה בכלל, שחוסר העדה של השוטרים והעדות מביא לאותן עסקאות טעון שהעונשים עליהם קלים ביותר. אני מדבר על עסקאות בתקופה האחרונה - ‎‎15 חודש, ‎‎12 חודש"‎14. "עד שצוותי המשטרה חוקרים, עוצרים וכבר מביאים אנשים לדין, בסופו של דבר העניין נגמר בעסקאות טיעון. זה מביא - לפי דבריהם - לירידה במוטיבציה של החוקרים. חוקרים משקיעים בזה כל-כך הרבה מאמץ, כל-כך הרבה אנרגיה ובסופו של דבר עושים איזה עסקת טיעון עם אותם סרסורים וזה נגמר בשנה מעצר. מה איכפת לאותו סרסור? בינתיים 'הכסף דופק'. מה זה שנה מעצר לעומת הכספים האדירים שהוא יכול להרוויח?"‎15. הוועדה התנגדה בצורה נחרצת לעסקאות הטיעון ואף כתבה על כך דו"ח מפורט‎16. כמו כן, הציעה הוועדה הצעת חוק הקובעת כי עבירת הסחר בבני אדם תיתווסף לעבירות שעליהן חלים עונשי מינימום‎17. לא זו אף זו, ההצעה קובעת כי במקרה זה יש לגזור מאסר בפועל למעט מטעמים מיוחדים שיירשמו והצעת החוק עברה קריאה ראשונה במליאת הכנסת. לאור הדברים האמורים ניכר שינוי ביחסו של בית המשפט העליון לענישה ההולמת את עבירה הסחר. "למותר לציין כי לפרקליטות, כמי שמייצגת את האינטרס הציבורי ומי שאמונה על הגנת ערכי החברה כפי שנקבעים על ידי המחוקק, יש אינטרס לראות ענישה מחמירה ומבוססת בגין עבירות הסחר בנשים... אנו ממשיכים בפועלנו ובמלחמתנו בנגע נושא זה של סחר בנשים וניצולן, וכולנו תקוה כי על ידי עבודה מאומצת ושיתוף פעולה בין הגורמים העוסקים במלאכה, נוכל להביא לענישה מחמירה בעבירות אלה, ובסופו של דבר - לביעור התופעה וסילוקה מקרבנו"‎18. ראיה לכך ניתן לראות בפס"ד קזאמל נ' מ"י‎19, הנותן ביטוי לשינוי בעמדת בית המשפט העליון באשר לצורך להחמיר בענישת עבריינים הנוטלים חלק בניצול נשים וגוזר על המערער עונש של שמונה שנות מאסר בפועל ושבעה חודשים על תנאי. אולם נראה כי שינוי זה טרם הגיע לבתי המשפט המחוזיים וכמו כן בתי המשפט עדיין נרתעים מלדחות עסקאות טיעון גם אם הם מודעים לקלות העונש. השופט מ' רביד בדעת מיעוט בפס"ד מ"י נ' חסון‎20 יוצא כנגד אישור עסקת טיעון ומסמך את ידיו על פרוטוקולים של דיוני הוועדה ועל החשש מכך שמדינת ישראל לא תקיים את התחייבויותיה הבין-לאומיות ושתגיע שוב לדרגה ‎3 בדו"ח האמריקני. "העולה מהמקובץ, שאימוץ הסדר הטיעון ישים ללעג ולקלס את התחייבויותיה של מדינת ישראל ויחזיר את רמת הענישה לתקופה שישראל הייתה בדרגה ‎3"21. בהצעת החוק הנדונה הכלילה הוועדה עונשי מינימום על עבירת הסחר בבני אדם וכן עונש מינימום על סחר בקטינים‎22. בדיון בוועדה הופיעו עדות קטינות שתיארו את המצב המחפיר שהן הגיעו אליו עוד בטרם הגיען לגיל ‎17. כמו כן, נציג על"ם מסר בישיבה כי הוא יודע על מקרה שבו נסחרה ילדה בת ‎11. לפיכך הוחלט על ידי הוועדה כי יש לעלות גם את רף הענישה המינימלי כאשר מדובר בקטינים. (ג) המלחמה הכלכלית פן נוסף שהוועדה ניסתה לבחון הוא המלחמה הכלכלית בסוחרים. ככל שנילחם בצד הכלכלי, כך נעלה את העלויות, ונוריד את הכדאיות, וכתוצאה מכך חסמי הכניסה לתחום יהיו גבוהים יותר.. "הוועדה התחבטה בנושא הכלכלי בעיקר בנושא החילוט. אנו רואים את נושא החילוט כאמצעי הרתעה, אמצעי ענישה נוסף, מעבר לאמצעי הענישה. אנו בטח לא רואים בו איזו שהיא לגיטימציה למיסוד הזנות. אנו רואים בו כעונש נוסף - פגיעה נוספת והרתעה שהיא הרתעה חשובה מאוד לטעמנו. כיום, קיימים מספר סוגי חילוטים שניתן להשתמש בהם בנושא הסחר בנשים, אם זה בדין הפלילי ואם בזה בחוק לאיסור הלבנת הון. הבעיה בחילוטים הללו היא, שיש צורך בקישור לעבירה. משיחות שהיו לנו עם רשויות האכיפה, קשה מאוד לאכוף את הנושאים האלה"‎23. "מילה אחת לגבי החילוט וההצעה לחילוט. עקרונית, היא לא קשורה למס הכנסה. זו הצעה, שעקרונית, באה ללחום בעבירות של סחר בנשים ולאפשר לחלט. זו בהחלט הצעה חיובית. זה מביע את עמדת המדינה על החומרה שהיא רואה בעבירות האלה"‎24. במסגרת הצעת החוק הציעה הוועדה לקבוע חזקות הדומות לחזקות שנקבעו בפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-‎1973, לפיהן כל רכוש אשר נמצא אצל אדם שהורשע בעבירה של סחר בבני אדם חזקה כי הנו רכוש של הנידון שהושג בעבירה, אלא אם כן הוכיח הנידון אחרת ולפיכך יהיה בר חילוט. כמו כן, תציע הוועדה החמרה בחילוט הפלילי וכן חילוט בהליכים אזרחיים. ‎2. סדרי דין הפתרונות מתחום זה מתרכזים בעיקר בקיצור ההליכים וייעול סדרי הדין על מנת לאפשר לנפגעי העבירה לחזור למדינות המקור בהקדם האפשרי וללא דיחוי וכן בהגנה על קורבנות הסחר מפני העבריינים הנוהגים לאיים על חייהם של הקורבנות וחייהם של בני משפחותיהם הן בעת שהייתם בארץ והן במדינות המקור. הוועדה שמעה רבות מפי גורמים מוסמכים תלונות על עיכובים בהליך והפרוצדורה שהביא לעיכובן של קורבנות הסחר במדינה ולעיכובו של ההליך: "אנחנו מגישים כתבי אישום מלווים בבקשה לעדות מוקדמת. הגשת כתב האישום מלווה בבקשת מעצר עד תום ההליכים ובבקשה לעדות מוקדמת. כעיקרון בבקשה כזו אין דיון, יש קבלה. יש עוד המון קשיים, בעדות מוקדמת הרבה פעמים קורה שאין לנו את הנאשם עצמו... מבחינת היחס שהפנים מופנות לבתי משפט, ממוצע הזמן העובר בין הגשת הבקשה להישמעותה הוא כחודש. יש הרבה יותר, יש הרבה פחות, אבל הממוצע הוא חודש"‎25. (א) דיון בדן יחיד הדין במותב של שלושה הוא דיון בפני הרכב, דבר שתמיד מעכב את הדיון שבכל מקרה מתארך יתר על המידה. דיון בפני דן יחיד יזרז וייעל בצורה ניכרת את הדיון בעבירת הסחר כדבריה של כבוד השופטת סירוטה: "אין ספק ששופט אחד יכול לטפל בהצלחה גם בעבירות של סחר בבני אדם... המצב היום הוא ללא נשוא"‎26. לפיכך, הוועדה הציעה לקבוע כי הדיון בעבירה, אשר נערך כיום בפני מותב של שלושה, ייערך בפני דן יחיד כפי שנעשה כיום בעבירות של הריגה, עבירות לפי פקודת הסמים המסוכנים וכדומה‎27. (ב) דיון בדלתיים סגורות ועדות שלא בפני הנאשם נושא נוסף שהוועדה בחנה הנו הגנה על קורבנות העבירה במסגרת סדרי הדין באמצעות דיון בדלתיים סגורות ועדות שלא בפני הנאשם. "לגבי דיון בדלתיים סגורות, אנחנו בהחלט מסכימים. אנחנו ממילא מורים ברוב התיקים האלה, אפילו בכולם, על דיונים בדלתיים סגורות... לגבי עדות שלא בפני הנאשם, גם פה אנחנו מסכימים לרעיון... העניין הזה כבר קיים בלאו הכי בעדות נאנסת בבתי המשפט. אנחנו יכולים להיערך לזה"‎28. הסיבות המאפשרות דיון בדלתיים סגורות קבועות בסעיף ‎68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-‎1984, וביניהן עדות של קורבן לעבירת מין. כך גם לעניין עדות שלא בפני הנאשם. לפי סעיף ‎2ב לחוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים), התשי"ח-‎1957 קורבנות של עבירות מין זכאים להעיד שלא בפני הנאשם. עבירת הסחר בבני אדם איננה נכללת במסגרת זו והוועדה במסגרת הצעת החוק מציעה לקבוע הסדר דומה. ‎3. סיוע לקורבנות הסחר בפתח דברינו לעניין הסיוע לקורבנות הסחר בבני אדם נציין את דבריו של כבוד הנשיא א' ברק בפס"ד זריצקיה נ' שר הפנים‎29: "על המדינה ורשויותיה לעשות מעשה, ובהקדם: יש לאכוף את החוק בכל הנוגע לאיסור על סחר בנשים... יש להבטיח כי זכויותיהן של הנשים - ושל שאר העובדים הזרים - על פי דיני מדינת ישראל לא יישללו מהן. יש להבטיח תנאי מעצר מתאימים, תוך מחשבה על חלופת מעצר הולמת, אשר תבטיח את שלומן של הנשים ושל שלום הציבור. עניין לנו בבעיה חברתית קשה וחמורה. לפתח חטאת רובץ! יש לעשות מעשה ובהקדם"‎30. (א) ייצוג קורבנות הסחר אחת הבעיות אשר נתגלתה לעניין קורבנות הסחר בבני אדם הייתה בייצוגם המשפטי. במספר לא מבוטל של מקרים יוצגו הקורבנות בידי עורכי דין מטעם הסוחרים בין אם חפצו בכך ובין אם לאו. האינטרס של הסוחרים הנו ברור - להחזיר את הקורבנות לפס הייצור של תעשיית המין ולגרוף רווחים נוספים עד לגירושם. הנשיא ברק קבע כי: "יש למנוע מצב לפיו לעתים קרובות הסוחרים בנשים קובעים מי ייצג את קורבנותיהם"‎31. בעיה זו אף מצאה הד במסגרת דיוני הוועדה: "עצם העובדה שסרסור משלם לעורך-דין לייצג את אותה זונה, אני סבור שהעובדה שעורך-הדין מתיימר לייצג את הזונה כשבעצם מי שמשלם לו זה הסרסור, וכשבעצם התשלום הוא כדי שאותה זונה תחזור לעבוד, בכך לדעתי עורך-הדין מבצע עבירה אתית. אסור לו לעשות דברים כאלה. אני חושב שזה חד וחלק... ברוב המקרים ההליכים נגדן הם לא הליכים פליליים אלא הליכים של מעצר לצורך גירוש. זה הליך שבו הסניגוריה הציבורית לא מייצגת עד היום. זה הכשל. הכשל נובע מכך שהסניגוריה לא מוסמכת לייצג אותן"‎32. הצעות החוק שהוגשו על ידי ועדת החקירה ועברו בקריאה ראשונה‎33 במליאת הכנסת ובמסגרת הצעת החוק הנדונה נקבע כי יינתנו לקורבנות הסחר עזרה וייעוץ משפטי על ידי מערך הסיוע המשפטי של המדינה שידאג לייצוג משפטי והגנה משפטית על זכויותיהם במהלך מתן העדות כנגד הסוחרים וכן לייצוג משפטי בתביעות אזרחיות שונות כנגד הסוחרים והסרסורים ולייצוגן בכל ההליכים הנוגעים לחוק הכניסה לישראל. (ב) מתן טיפול רפואי רוב קורבנות עבירת הסחר בבני אדם לעיסוק בזנות אינם מבוטחים על ידי הסוחרים בביטוח בריאות ולכן כל טיפול רפואי, למעט טיפול במצב חירום, מותנה בתשלום. "הנשים עליהן אנחנו מדברים נמצאות כאן בשהייה בלתי חוקית. הן לא מכוסות מבחינת ביטוח בריאות. כל מה שהן משלמות על הוצאות בריאותיות יוצא מהכיס שלהן, מהעבודה שלהן. חלק מהן הסבירו לנו כמה ימי עבודה הן צריכות לעבוד בשביל לשלם על ההוצאות הבריאותיות"‎34. אולם עמדתו של שר הבריאות גרסה כי: "... בלי כל קשר, גם אם אותה אשה תבוא ותגיד שיש לה מחלה אחרת, ויש להן, קראתי פה - גם את זה אני חייב לתת להן, כאדם, כיהודי שמאמין ש'חביב אדם שנברא בצלם' וכמדינה הגונה ומתוקנת ממדינות העולם... אלא מה סדרי העדיפויות שלי, ואני בטוח שגם שלכם, מכתיבים לי: אל"ף - הצלת חיים, בי"ת - איכות חיים שיכול להתדרדר לסיכון חיים. בסדר העדיפות האחרון יהיה הסוג הזה, הטיפול בנשים כאלה הן הכי פחות סובלות מזה"‎35. הצעת החוק קובעת את זכאותם של קורבנות עבירה כאמור ליהנות משירותי בריאות בלא אפליה, גם אם הן אינן בסכנת חיים או במצב העלול להתדרדר לסכנת חיים. (ג) תוכנית הגנה על עדים קיים צורך תמידי להגן על עדים, שחייהם ושל משפחותיהם וקרוביהם מאוימים והם חשים סכנה לחייהם, כדבריו של שר המשפטים: "תוכנית הגנת עדים של מדינת ישראל - בעצם לא קיימת תוכנית ברורה, עם כלים מתאימים, כמו שהדבר מקובל במקומות אחרים בעולם, שמקימים את האנשים מחדש, אפילו מחליפים להם את הפרצוף ומשנים להם מקום מגורים, שמות, דרכונים - עוברים למקום אחר בכלל. בארץ לצערי אנחנו רחוקים מלתת תשובה הולמת לעניין הזה. לאחרונה פרקליטת המדינה העלתה את הנושא בצורה מאד ברורה ומפורטת בפני המשטרה, אני תמכתי בעמדה שלה בעניין הזה וביקשתי גם משר המשטרה"‎36. "צריך לחשוב על איזושהי רמה של הגנה, בהתאם לרמת האיום שצריך לתת לו, אך מדינת ישראל לא תוכל לעמוד בדבר הזה. במסגרת הצוות המשפטי והצוות הבין משרדי אנחנו בודקים מה קורה ברחבי העולם, במדינות אחרות - אירופה וארצות הברית, שם הנושא מאד מפותח, כמובן. גם שם הם די משתדלים להתמקד ולהצטמצם. הנושא הזה של הגנה על עדים הוא די ממוקד. יש קריטריונים ברורים וקשיחים - איזה מערכת ואיזה נוהל עוברים, ההפרדה בין מי שחוקר ומי שמטפל בהגנה על עדים. בחלק מהמדינות זה באחריות משרד המשפטים"‎37. לצורך זה מציעה הוועדה לקבוע את חובת המשטרה להגן על שלום בריאותם וחייהם של עדים המעידים על עבירות של סחר בבני ואדם ושאינם בהכרח אזרחי או תושבי ישראל. (ד) אשרות שהייה ועבודה מדיניות הרשויות במדינת ישראל היא לגרש את קורבנות הסחר בבני אדם בהיותן שוהות בלתי חוקיות בתחומי מדינת ישראל. אם אותן קורבנות מעידות כנגד העבריינים הן מגורשות מייד לאחר מתן העדות ואם הן אינן מעידות הן מגורשות בהקדם האפשרי. נושא זה הוזכר כליקוי על ידי הדו"ח של משרד החוץ האמריקני: "מה הוזכר כליקוי? אין עדיין הסדר חוקי מקיף לגבי אשרות עראיות וקבועות לקורבנות הסחר, הן מגורשות כמעט בכל מקרה"‎38. הוועדה הציעה כי המדינה, כפי שכבר נקבע במדינות אחרות ובאמנות הבין-לאומיות, תיתן לקורבנות הסחר בבני אדם אשרת שהייה לתקופה נוספת ואשרת עבודה לאותה תקופה, בטרם חזרתם למדינות המוצא, על מנת לאפשר להם לסיים את תהליך השיקום ולחזור לארצות מוצאם עם בסיס כלכלי מינימלי, אשר ימנע מהם להיכנס למעגל הסחר פעמים נוספות. להשלמת התמונה הוצע על ידי הוועדה לעגן את זכות הגישה לערכאות של קורבנות הסחר בבני אדם. לפיכך בית המשפט יוכל להאריך את תקופת שהייתו של קורבן הסחר בבני אדם עד לסיום ההליך המשפטי לאחר שנוכח כי אין המדובר בהליך סרק. (ה) פיצוי כלכלי מוגדל הממשלה צריכה להבטיח לנסחרת זכויות והגנה שלהן היא נזקקת, תוך כדי הכרה בכך שהסחר בנשים מחסל את זכויות הנשים ומהווה פגיעה בכבוד האדם, כפי שנקבע בסעיף ‎‎6.6 בפרוטוקול המצורף לאמנה נגד ארגוני הפשע הבינלאומי משנת ‎‎2000, שעליו חתמה ישראל, על המדינה להבטיח לקורבנות הסחר בנשים זכות לפיצויים כספיים על הנזקים שסבלו. "לא הייתי נותנת שכר מינימום, אלא לדעתי התשלום צריך להיות פי כמה משכר מינימום פלוס פיצוי על הנזק לבריאות ופיצוי על החזרת האדם למדינת המוצא שלו באמצעות קנסות ופיצוי פלילי. כדי לתת את הכוח בידי מעט הקורבנות שרוצות לפעול צריך להקים גוף מיוחד, שתהיה לו אפשרות לתבוע את הזכויות בשם הקורבנות והמסלול יהיה על ידי תביעת פיצוי פלילי נגד המנצלים ולא הייתי רוצה לקרוא להם מעבידים בשום פנים ואופן"‎39. בהצעת החוק הכוללת נקבעה עוולה אזרחית ופיצוי ללא הוכחת נזק לעניין סחר בבני אדם במתכונת של חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-‎1998 בסכום שלא יעלה על ‎100,000 ש"ח. כמו כן הוצע להגדיל את הפיצוי הניתן לקורבן עבירה במסגרת הדין הפלילי לסכום שלא יעלה על ‎300,000 ש"ח. ‎4. סיכום שתי זירות מרכזיות עמדו לנגד עיני הוועדה כאשר היא ניסחה את הצעת החוק לאיסור סחר בבני אדם. האחת - ליצור מהפך תודעתי ביחס לנשים, קורבנות הסחר בבני אדם. תפיסתן כקורבנות עבירה, כמי שזכויותיהן מופרות ולא כעברייניות או שוהות בלתי חוקיות. השנייה - להביא להחמרה בהתייחסות לעבריינים הסוחרים ומסרסרים בגופן של נשים. הצעת החוק נועדה לסייע לקורבנות הסחר בבני אדם ולהחריף את הענישה בדרכים שונות על מנת למגר את התופעה. נראה כי הצעת חוק זו נותנת מענה לבעיות השונות והמיוחדות לעבירה חמורה זו . הצעת החוק מרחיבה בצורה משמעותית את תחולת העבירה, כך שתחול על מקרים רבים ונוספים וקובעת כי על עבירה חמורה זו יש להחיל עונש מינימום. הצעת החוק מייעלת את סדרי הדין שנתגלו בהם עיכובים רבים ונותנת באמצעותם הגנה לקורבנות הסחר. כמו כן, הצעת החוק מציעה שורה של נושאים שבהם יינתנו סיוע ועזרה לקורבנות: ייצוג משפטי, שירותים רפואיים, אשרות שהיה ועבודה לתקופה נוספת של התאוששות, פיצויים מוגדלים ועוד. נראה כי אם הצעת החוק תעבור היא תיתן מענה ללקויים הרבים הקיימים בתחום הסחר בבני אדם שעלו בדיוני הוועדה השונים. פרק ב': הצעת חוק הרשות למלחמה בסחר בבני אדם, התשס"ג - ‎2002: הצעת חוק נוספת שניסחה ועדת החקירה הנה הצעת חוק שמטרתה להקים רשות למלחמה בסחר בבני אדם. מטרותיה העיקריות של הקמת הרשות הן לאגד את כל הנושא של סחר בבני אדם, לשתף פעולה עם כל משרדי הממשלה, להציף את הבעיה ולהביא אותה לידיעת הציבור. ‎1. תחומי פעולתה ותפקידיה של הרשות הרשות תגבש, תקדם ותעודד פעילות למניעת עבירת הסחר בבני אדם, לאכיפה ולענישה וכן פעילות לסיוע לקורבנות עבירת הסחר בבני אדם. בין היתר יכללו תפקידי הרשות: · תיאום שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה השונים · חינוך · הסברה · ייעוץ · הקמת מסגרות · עידוד פעילות התנדבותית · מעקב אחר אכיפת החוק · מחקרים · קשרים עם גורמי חוץ וגורמים בין-לאומיים ‎2. מבנה הרשות הרשות תהיה מורכבת מאחד-עשרה נציגים ביניהם שמונה נציגים של משרדי הממשלה השונים (משפטים, ביטחון פנים, חינוך, אוצר, עבודה ורווחה, חוץ, פנים) ושלושה נציגים מקורב הציבור שהם בעלי ניסיון של שנתיים לפחות בתחומי פעולתה של הרשות. כך ייווצר שילוב הולם בין משרדי הממשלה השונים הנוגעים לתופעת הסחר בבני אדם ושעשויים לעזור ולסייע בתחום זה ובין נציגים מקורב הציבור הנמצאים בשטח ומודעים לבעיות היום-יומיות הרבות של התופעה. בראש הרשות יעמוד יושב-ראש הרשות שיהיה ממונה על ביצוע פעולותיה של הרשות. נראה כי מבנה זה מתיישב באופן עקרוני עם דבריו של היועץ המשפטי לממשלה: "לדעתנו יש להקים בתחילה ועדת קבע ממשלתית שבראשה מתאם והוא, בסיוע הנציגים מהמשרדים הממשלתיים, יתאם את שיתוף הפעולה עם הגופים הממשלתיים, עם מוקד הסיוע לעובדים זרים, עם ארצות אחרות, עם גופים אחרים. הוא יקבע נהלים להחזיר קורבנות, נוהלי הגנה, שיתוף פעולה עם ארצות המקור וכו'. אנחנו חושבים שעדיף שאדם ממשרד המשפטים יהיה המתאם... ולכל משרד יהיו רפרנטים. יהיה נוהל קבע להתכנסות, הדרג שמולו עובדים וכדומה. בשל שיקולי האיזון בין יעילות ותקציבים ובין הרצון להגיע למעשה נחרץ"‎40 ‎3. פעילות משרדי הרשות ופיקוח על הרשות משרדי הממשלה יפעלו בשיתוף פעולה עם הרשות בעניינים שבתחומה של הרשות. תקנות שיתקין שר בעניינים שמתפקידי הרשות יהיו בהתייעצות עם שר המשפטים, הממונה על ביצוע חוק זה. על מנת לתת תוקף מחייב לפעולותיה של הרשות, הרשות תעביר מדי שנה לשר ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת דין-וחשבון על פעולותיה וכמו כן תפרסם הרשות סיכום שנתי של פעולותיה. כך, יהיה מעקב על פעולתה של הרשות ועל ההתקדמות בתחומי פעולתה. ‎4. סיכום הוועדה ראתה חשיבות רבה בהקמת רשות למלחמה בתופעת הסחר בבני אדם לעיסוק בזנות. לדידנו, תפקידיה העיקריים של הרשות יהיו בתיאום בין המשרדים השונים בפעולות הנוגעות לתופעת הסחר וכן בחינוך ובהסברה של תופעת הסחר. נקודות אלו היוו את המכשלה הקשה ביותר של מדינת ישראל בדו"ח האמריקני, אלו היו ההערות העיקריות שבגינן לא עלתה מדינת ישראל לקבוצה הבאה. נראה כי הקמת רשות במבנה המוצע על ידי הוועדה, לא זו בלבד שתהווה שלב נוסף ביציאתה של מדינת ישראל מהרשימה השחורה בדו"ח האמריקני, אלא אף תקבע מנגנון שאינו מסועף יתר על המידה ומהווה מענה הולם לצרכים שנוצרו בתחום זה. פרק ג': סיכום: המלצתו של כבוד הנשיא ברק כי "עניין לנו בבעיה חברתית קשה וחמורה. לפתח חטאת רובץ! יש לעשות מעשה - ובהקדם" עמדה כנר לרגליה של ועדת החקירה במאבקה העיקש בתופעת הסחר בבני אדם. הצעות החוק שנדונו בדו"ח זה נועדו לתת מענה אופרטיבי, על מנת לסייע לקורבנות הסחר בבני אדם ולהחריף את הענישה בכדי לנסות למגר את התופעה. אין ספק כי מדינת ישראל עשתה צעד ניכר בהתייחסות לתופעה לעומת העיוורון שהיה קיים כלפי עבירה זו עד לפני כשנתיים. אולם עדיין, בהתחשב בממדי התופעה, בהשלכותיה על הקורבנות ועל החברה הישראלית וביחסם המקל של בתי המשפט, הרי שהפער בין המצוי לרצוי עדיין רב בעיקר בחברה שחרתה עלי חוקתה את הערכים של כבוד האדם וחירותו. הצעות החוק מחדשות בתחומים רבים: הצעת חוק איסור סחר בבני אדם, התשס"ג-‎2002 מרחיבה את תחולת העבירה, למקרים רבים ונוספים ויכול שתיתן מענה גם לנושא העבדות בתחום העובדים הזרים במדינת ישראל. הצעת החוק מחילה גם עונשי מינימום ומאבק כלכלי נרחב בסוחרי הנשים על מנת שלא יהיה תמריץ כלכלי לסוחרים לסחור בנשים. הצעת החוק מנסה לייעל ולשפר את סדרי הדין ולתת באמצעותן הגנה לקורבנות הסחר. הצעת החוק אף מנסה ליתן מענה ועזרה לקורבנות הסחר שזכויותיהן נרמסו על ידי העבריינים. הצעת החוק מציעה להן ייצוג משפטי, שירותים רפואיים, אשרות עבודה לתקופת התאוששות, פיצויים מוגדלים ועוד. הצעת חוק הרשות למלחמה בסחר בבני אדם, התשס"ג-‎2002 - מקימה רשות חדשה שתפקידה יהיה לגבש מדיניות בתחום, לתאם את הפעילויות בין משרדי הממשלה השונים, ולהביא את הנושא לידיעת הציבור ולחינוך לדרך אחרת. רק במאבק עיקש ומשולב בין כל הרשויות השונות, רק כך נוכל להילחם בסחר עבדים מודרני זה. ללא שיתוף פעולה בין כלל הגורמים, שקשה מאוד לבצעו ללא גוף אחד מרכז, לא נוכל לעולם למגר תופעה זו. תקוותנו היא כי הרשות המבצעת והכנסת יקדמו את הצעות החוק המוצעות, וחשוב מכך -שהן תיאכפנה. שכן ללא אכיפה עלולות הן להיות כאות מתה בספר החוקים. הוועדה תעכב שבתי המשפט לא יעשו פלסתר את כוונת המחוקק. זוהי ללא ספק תחילתה של דרך ארוכה שסופה עדיין אינו נראה באופק אולם כל צעד הנו חשוב וניכר לאין שיעור. נספח מס' ‎1: הצעות החוק שהוגשו על ידי ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא סחר בנשים הצעות חוק שהוגשו על ידי ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא סחר בבני אדם ועדת החקירה הפרלמנטרית עסקה רבות בתיקוני חקיקה שנועדו למגר את תופעת הסחר בבני אדם ולתת מענה לבעיות שונות הנובעות מכוח תופעה חמורה זו. מרבית הצעות החוק נועדו לעזור לקורבנות הסחר בבני אדם וחלקן נועדו להחריף את הענישה ולמגר את התופעה. שש הצעות חוק עברו בקריאה ראשונה, הצעת חוק נוספת עברה בקריאה טרומית ועשר הצעות חוק נוספות הונחו על שולחן הכנסת . להלן פירוט הצעות החוק: הצעות חוק שעברו קריאה ראשונה: ‎1. הצעת חוק העונשין (תיקון - קביעת עונש מינימום בסחר בנשים), התשס"א-‎2001 הצעה זו מוסיפה את סעיף "סחר בבני אדם" לעבירות עליהן חלים עונשי מינימום וכמו כן, מוצע ששופטים לא יוכלו לקבוע את עונש המינימום "על תנאי", אלא יחויבו לגזור "מאסר בפועל". ‎2. הצעת חוק הסניגוריה הציבורית (תיקון - זכאות לייצוג לנפגע מעבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות), התשס"ב-‎2001 3. הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון - מתן סיוע לנפגע מעבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות), התשס"ב-‎2001 מוצע לאפשר למי שנפגע מעבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות לקבל ייצוג על ידי המדינה על מנת שהנשים שנסחרו לא תצטרכנה לקבל ייצוג על ידי עורכי הדין של הסוחרים. ‎4. הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון - עדות שלא בפני הנאשם בעבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות), התשס"ב-‎2001 מוצע לקבוע כי גם בעבירות של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות יוכל המתלונן לבקש להעיד ללא נוכחות הנאשם. ‎5. הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון - עדות מוקדמת של נפגע מעבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות), התשס"ב-‎2001 מוצע לקבוע כי כאשר נפתחה חקירה בעבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, בית המשפט יגבה עדות של קורבנות העבירה לאלתר. בית המשפט ייאלץ לדון ולהחליט בבקשה בתוך שבועיים ולגבות את העדות בתוך חודשיים. ‎6. הצעת חוק העונשין (תיקון - תחולה של עבירות סחר בבני אדם לעיסוק בזנות), התשס"ב-‎2001 מוצע לקבוע כי אם אזרח או תושב ישראלי ביצע עבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות, מחוץ לתחומי מדינת ישראל, יראו אותו כמי שביצע את העבירה בישראל. הצעות חוק שהוצעו על ידי הוועדה ועברו קריאה טרומית: ‎1. הצעת חוק העונשין (תיקון - סחר בבני אדם למטרות ניצול, כפייה ועבדות), התשס"ב-‎2002 מוצע לקבוע כי עבירת הסחר בבני אדם לא תהיה רק למטרות של עיסוק בזנות אלא גם למטרות של ניצול, כפיה או עבדות. הצעות חוק שהוצעו על ידי הוועדה וטרם עברו קריאה טרומית: ‎1. הצעת חוק להגנה על עדים, התשס"ב-‎2001 מוצע לקבוע בחוק את חובת המשטרה להגן על שלומם בריאותם וחייהם של עדים שאינם בהכרח אזרחי או תושבי ישראל. ‎2. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון - דחיית ההרחקה לנפגע מעבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות), התשס"ב-‎2001 מוצע לאפשר לנפגעים מעברה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות לשהות בארץ תקופה נוספת על מנת להתארגן, להתאושש, לעבור טיפולים פסיכולוגיים וכדומה. ‎3. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - שירותי בריאות לנפגע עבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות), התשס"ב-‎2001 מוצע לקבוע את זכאותם של קורבנות עבירה כאמור ליהנות משירותי בריאות בלא אפליה. ‎4. הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - דיון בדלתיים סגורות לשם הגנה על מתלונן בעבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות), התשס"ב - ‎2001 מוצע לקבוע כי ההליך המשפטי בענייני סחר בבני אדם ייערך בדלתיים סגורות על מנת לאפשר דיון פתוח ללא חשש מהימנעות מעדות בשל פומביות הדיון. ‎5. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון - אשרת עבודה לנפגע מעבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות), התשס"ב-‎2002 מוצע לקבוע כי שר הפנים ייתן לנפגע עבירה של סחר בבני אדם למטרות זנות אשרת עבודה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים. אולם ניתן יהיה להאריך תקופה זו מטעמים מיוחדים. ‎6. הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון - זכות גישה לערכאות), התשס"ב-‎2002 מוצע לקבוע כי בית המשפט יוכל להאריך את מועד הגרוש עד לסיום ההליך המשפטי. ‎7. הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - דיון בדן יחיד בעבירת סחר בבני אדם), התשס"ב-‎2002 מוצע לקבוע כי על מנת לזרז את הדיון בעבירת הסחר בבני אדם תידון העבירה בדן יחיד. ‎8. הצעת חוק העונשין (תיקון - פיצוי לנפגע עבירה של סחר בבני אדם), התשס"ב-‎2002 מוצע להגדיל את הפיצוי שניתן על פי חוק העונשין לנפגע עבירה של סחר בבני אדם כך שלא יפחת ממאה אלף שקלים לכל עבירה. ‎9. הצעת חוק העונשין (תיקון - עונש מינימום בסחר בקטינים), התשס"ב-‎2002 מוצע לקבוע כי עונש המינימום יחול גם בעבירה של סחר בקטינים. נספח מס' ‎2: הצעת חוק איסור סחר בבני אדם, התשס"ג -‎2002 הכנסת החמש-עשרה זהבה גלאון הצעת חוק של חברי הכנסת תמר גוז'נסקי יעל דיין אחמד טיבי רחמים מלול יהודית נאות מרינה סולודקין יאיר פרץ יורי שטרן הצעת חוק איסור סחר בבני אדם, התשס"ג-‎2002 מפתח עניינים: פרשנות פרק א': עבירות פרק ב': כללי סימן א': קטינים וחסרי ישע סימן ב': שפיטה ועונשין פרק ג': חזקות, חילוטים, פיצויים וקנסות סימן א': סדרי דין סימן ב': סיוע לנפגעי הסחר בבני אדם פרק ד': שונות פרק ה': פרק א': פרשנות בחוק זה - ‎1. הגדרות "אחראי על קטין" - כהגדרתו בסעיף ‎368א לחוק העונשין; "חוק איסור הלבנת הון" - חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-‎200041; "חוק הכניסה לישראל" - חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-‎195242; "חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז-‎197743; "חסר ישע" - מי שמחמת גילו, מחלתו או מוגבלותו הגופנית או הנפשית, ליקויו השכלי או מכל סיבה אחרת, אינו יכול לדאוג לצרכי מחייתו, לבריאותו או לשלומו; "כוחות הבטחון" - צבא הגנה לישראל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר וארגוני הבטחון האחרים של המדינה; "כליאה" - כמשמעותה בסעיף ‎377 לחוק העונשין; "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "מדד חדש" - מדד החודש שקדם לחודש העדכון; "מדד בסיסי" - מדד חודש ____ ‎2002; "מוכר", "קונה" - בין אם לתקופה מסוימת ובין אם לאו, בין בתמורת כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת ובין אם לאו; "מעשה זנות" - כמשמעותו בסעיף ‎201 לחוק העונשין; "מתלונן" - מי שלפי כתב אישום נעברה נגדו עבירה על פי חוק זה; "עבודה" - בין בתמורה ובין שלא בתמורה ולרבות מתן שירותים; "עבירת מין" - עבירה לפי סימן ה' לפרק י' לחוק העונשין; "פרסום תועבה", "הצגת תועבה" - כמשמעותם בסעיף ‎214 לחוק העונשין; "צו הרחקה" - כמשמעותו בסעיף ‎13 לחוק הכניסה לישראל; "קטין" - אדם שטרם מלאו לו ‎18 שנים; "השר" - שר המשפטים. פרק ב': עבירות סימן א': כללי המוכר או הקונה אדם ומעמידו בכך בסכנה של אחד מאלה או כדי שיהיה נתון לאחד מאלה, דינו - מאסר שש עשרה שנים: (א) ‎2. סחר בבני אדם כליאה; (‎1) עבודת כפיה; (‎2) מעשה זנות; (‎3) השתתפות בפרסום תועבה או בהצגת תועבה; (‎4) עבירות מין. (‎5) המתווך למכירה או לקניה כאמור בסעיף קטן (א) דינו כמוכר או קונה לפי אותו סעיף קטן. (ב) הגורם לאדם לעזוב את המדינה שבה הוא מתגורר ומעמידו בכך בסכנה שיהיה נתון או בדי שיהיה נתון באחד המצבים האמורים בסעיף קטן (א), דינו - מאסר עשר שנים. (ג) הורשע אדם בעבירה לפי סעיפים ‎2 או ‎5, לא יפחת עונשו מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה והמאסר יהיה בפועל, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו. ‎3. עונש מזערי עבירות לפי סעיפים ‎2 או ‎5 הן עוולות אזרחיות, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש]‎44, יחולו עליהן בכפוף להוראות חוק זה. (א) ‎4. עוולות אזרחיות בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי שלא יעלה על סך ‎100,000 ₪ ללא הוכחת נזק; סכום זה יעודכן ב-‎16 בכל חודש, בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; (ב) סימן ב': קטינים וחסרי ישע נעברה עבירה לפי סעיף ‎2(א) בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים או בחסר ישע, דינו של עובר העבירה - מאסר עשרים שנה. (א) ‎5. סחר בקטינים ובחסרי ישע נעברה עבירה לפי סעיף ‎2(ג) בקטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים או בחסר ישע, דינו של עובר העבירה - מאסר חמש עשרה שנים. (ב) נעברה עבירה לפי סעיף ‎2(א) או (ג) בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים, או שמלאו לו ארבע עשרה שנים ועובר העבירה אחראי על הקטין, דינו של עובר העבירה - מאסר עשרים שנה. (ג) פרק ג': שפיטה ועונשין סימן א': חזקות, חילוטים, פיצויים וקנסות קבע בית המשפט כי הנידון עבר עבירה לפי סעיפים ‎2 או ‎5 יקבע כי- ‎6. חזקות כל רכוש של אדם כאמור, ורכוש של בן זוגו ושל ילדיו אשר טרם מלאו להם עשרים ואחת שנים, וכן רכוש של אדם אחר שהנידון מימן את רכישתו או העבירו לאותו אדם ללא תמורה, ייראה כרכוש של הנידון שהושג בעבירה, אלא אם כן הוכיח הנידון אחד מאלה: (א) האמצעים להשגת הרכוש היו חוקיים; (‎1) הרכוש הגיע לידיו או ליד בעליו לא יאוחר משמונה שנים שקדמו ליום הגשת כתב האישום בשל העבירה שעליה נדון. (‎2) כל רכוש שנמצא בחזקתו או בחשבונו של הנדון ייראה כרכוש שלו אלא אם כן הוכיח כי הרכוש הוא של זולתו, שאינו אחד מהאנשים המפורטים בסעיף קטן (א). (ב) בית המשפט רשאי להטיל על מי שהורשע בעבירה לפי חוק זה, קנס פי חמישה משוויים של הנזק שנגרם או של טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה. ‎7. קנס לפי שווי הנזק או טובת ההנאה הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מהעבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על-ידי העבירה סכום שלא יעלה על ‎300,000 שקלים חדשים לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו. (א) ‎8. פיצוי קביעת הפיצויים לפי סעיף זה תהא לפי ערך הנזק או הסבל שנגרמו, ביום ביצוע העבירה או מתן ההחלטה על הפיצויים הכל לפי הגדול יותר. (ב) לענין גביה, דין פיצויים לפי סעיף זה כדין קנס; סכום ששולם או נגבה על חשבון קנס שיש בצדו חובת פיצויים, ייזקף תחילה על חשבון הפיצויים. (ג) הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, יצווה בית המשפט, זולת אם סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש שהוא - (א) ‎9. חילוט רכוש בהליך פלילי רכוש ששימש או נועד לשמש כאמצעי לביצוע העבירה או ששימש או נועד לשמש כדי לאפשר את ביצוע העבירה; (‎1) רכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך. (‎2) בית המשפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק זה והוכח לו כי הנידון הפיק רווח מעבירה כאמור או כי היה אמור להפיק רווח מעבירה כאמור, יקבע בהכרעת הדין, על פי בקשת תובע, שהנידון הוא סוחר בבני אדם ומשעשה כן - יצווה בגזר הדין, כי בנוסף לכל עונש יחולט לאוצר המדינה כל רכוש של הנידון שהושג בעבירה כאמור, אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיפרט. (ב) לא יצווה בית המשפט על חילוט כאמור בסעיף זה אלא לאחר שנתן לנידון וכן אם הם ידועים לבעל הרכוש, למי שהרכוש נמצא בחזקתו או בשליטתו ולמי שטוען לזכות ברכוש (להלן - הטוען לזכות ברכוש), הזדמנות להשמיע את טענותיהם. (ג) טען אדם שאינו הנידון לזכות ברכוש כאמור בסעיף קטן (ג), וראה בית המשפט, מטעמים שיירשמו, כי בירור הטענות עלול להקשות על המשך הדיון בהליך הפלילי, רשאי הוא לקבוע שהדיון בחילוט יהיה בהליך אזרחי; קבע בית המשפט כן, יחולו בהליך האזרחי הוראות סעיף ‎6. (ד) בקשת תובע לחלט רכוש לפי סעיף זה ופירוט הרכוש שאת חילוטו מבקשים, יצויינו בכתב האישום; נתגלה רכוש נוסף שאת חילוטו מבקשים, רשאי תובע לתקן את כתב האישום בכל שלב של ההליכים עד לגזר הדין. (ה) הודעה על בקשת תובע לחלט רכוש תימסר לטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע. (ו) נוכח בית משפט מחוזי, על פי בקשה של פרקליט מחוז, כי רכוש - (א) ‎10. חילוט רכוש בהליך אזרחי שימש כאמצעי לביצוע עבירה לפי חוק זה או כדי לאפשר ביצוע עבירה כאמור; (‎1) הוא רכב ששימש כאמצעי לביצוע עבירה לפי חוק זה, או כתוצאה מביצוע עבירה כאמור; או (‎2) הושג במישרין או בעקיפין כשכר עבירה לפי חוק זה, או כתוצאה מביצוע עבירה כאמור - (‎3) רשאי הוא לצוות על חילוטו גם אם לא הואשם או לא הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה (להלן - חילוט אזרחי). בקשת פרקליט המחוז תפרט את הרכוש שאת חילוטו מבקשים והודעה עליה תימסר למי שטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע. (ב) המשיב בבקשה יהיה מי שטוען לזכות ברכוש, אם הוא ידוע; קבע בית המשפט כאמור בסעיף ‎9(ד), יהיה גם הנידון משיב בבקשה לפי סעיף זה. (ג) על החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתן לערער בדרך שמערערים על החלטה בענין אזרחי. (ד) בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי סעיפים ‎9 או ‎10, אם הוכיח מי שטוען לזכות ברכוש כי הרכוש שימש בעבירה ללא ידיעתו או שלא בהסכמתו, או שרכש את זכותו ברכוש בתמורה ובתום לב ובלי שיכול היה לדעת כי הוא שימש או הושג בעבירה. (א) ‎11. סייגים לחילוט רכוש בית המשפט לא יצווה על חילוט רכוש לפי סעיפים ‎9 ו-‎10 אלא אם כן נוכח שלבעל הרכוש שיחולט ולבני משפחתו הגרים עמו יהיו אמצעי מחיה סבירים ומקום מגורים סביר. (ב) בית המשפט לא יצווה על חילוטם של מטלטלין שאינם ניתנים לעיקול לפי סעיף ‎22 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-‎196745. (ג) מי שטוען לזכות ברכוש שחולט לפי סעיפים ‎9 או ‎10 (להלן בסעיף זה - המבקש), ולא הוזמן להשמיע את טענותיו לענין צו החילוט, רשאי לבקש מאת בית המשפט שציווה על החילוט - לבטל את הצו. (א) ‎12. ביטול חילוט בקשה לביטול צו חילוט תהיה תוך שנתיים מיום מתן צו החילוט או תוך מועד מאוחר יותר שיקבע בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן. (ב) ביטל בית המשפט את צו החילוט - יצווה על החזרת הרכוש למבקש או תשלום תמורתו מאוצר המדינה אם לא ניתן להחזיר את הרכוש או אם הסכים המבקש לקבל את תמורתו; ציוה בית המשפט על תשלום תמורת הרכוש - יקבע בצו את סכום התשלום בהתאם לערכו של הרכוש בשוק החופשי ביום מתן צו החילוט או ביום מתן צו התשלום, לפי הגבוה שבהם; צו התשלום יינתן לא יאוחר מששה חדשים מיום שהחליט בית המשפט לבטל את צו החילוט. (ג) ביטל בית המשפט את צו החילוט, רשאי הוא לצוות על תשלום דמי שימוש ברכוש בשל התקופה שהרכוש נלקח מהמבקש, וכן על תשלום פיצוי בשל נזק או פחת שנגרם לרכוש באותה תקופה. (ד) צו להחזרת רכוש או צו התשלום יבוצעו בהקדם האפשרי ולא יאוחר מששים ימים מיום נתינתם. (ה) ערעור של מי שטוען לזכות ברכוש שחולט לפי סעיף ‎9 וערעור על החלטת בית המשפט לפי סעיף ‎12 יהיו בדרך שמערערים על החלטה בענין אזרחי, ואולם אם ניתנה ההחלטה בגזר דין והוגש ערעור על פסק הדין, רשאי בית המשפט שלערעור לשמוע גם את ערעורו של מי שטוען לזכות ברכוש. ‎13. ערעור הוגש כתב אישום או הוגשה בקשה לחילוט אזרחי, רשאי בית המשפט, על פי בקשה חתומה בידי פרקליט מחוז המפרטת את הרכוש שאת חילוטו מבקשים, לתת צו זמני בדבר - מתן ערבויות מטעם הנאשם, או אדם אחר המחזיק ברכוש, צווי מניעה, צווי עיקול או הוראות בדבר צעדים אחרים שיבטיחו את האפשרות של מימוש החילוט, לרבות הוראות לאפוטרופוס הכללי או לאדם אחר בדבר ניהול זמני של הרכוש (להלן בסעיף זה - צו זמני); בסעיף זה, "בית המשפט" - בית המשפט המחוזי שלפניו הוגשו כתב האישום או התובענה לפי העניין. (א) ‎14. סעדים לחילוט רכוש בית המשפט רשאי לתת צו זמני כאמור בסעיף קטן (א), בטרם הוגש כתב אישום, על-פי בקשה חתומה בידי פרקליט מחוז הנתמכת בתצהיר כי יש יסוד סביר להניח שהרכוש שלגביו מבקשים את הצו עלול להיעלם או שעלולים לעשות בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט; תקפו של צו זמני לפי סעיף קטן זה יפקע אם לא הוגש כתב אישום תוך תשעים ימים מיום שניתן. (ב) בית המשפט רשאי לתת צו זמני כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) גם במעמד צד אחד, אם סבר שיש חשש לעשיה מיידית ברכוש, שתכשיל את חילוטו; תקפו של צו זמני, שניתן במעמד צד אחד, לא יעלה על עשרה ימים, והבקשה תישמע במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ותוך תקופת תקפו של הצו; בית המשפט רשאי, מנימוקים שיירשמו, להאריך את תקפו של צו זמני שניתן במעמד צד אחד לתקופה נוספת שלא תעלה על עשרה ימים. (ג) על החלטת בית המשפט לפי סעיף זה ניתן לערער לפני בית המשפט העליון שידון בערעור בשופט אחד; הערעור יוגש תוך שלושים ימים מיום שהודעה ההחלטה למערער. (ד) ציווה בית המשפט כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), ולא חולט הרכוש, רשאי בית המשפט להורות שמי שניזוק בשל צו כאמור יפוצה מאוצר המדינה. (ה) הורה בית המשפט על חילוט רכוש, כאמור בסעיפים ‎9 או ‎10 והרכוש לא אותר או שהועבר לקונה בתום לב או שהוברח או שפוחת ערכו במעשה או במחדל של הנידון או שעורב ברכוש אחר ולא ניתן לחלקו בלא קושי, וכן לפי בקשת הנידון - רשאי בית המשפט לצוות על חילוט רכוש אחר של הנידון, השווה בערכו לרכוש שעל חילוטו הורה; לענין סעיף זה, "הנידון" - לרבות מי שנגד רכושו ניתן צו חילוט לפי סעיף ‎10. ‎15. חילוט רכוש אחר החלטת בית המשפט על חילוט לפי חוק זה תהיה אסמכתא בידי האפוטרופוס הכללי לתפוש את הרכוש המחולט; הרכוש שחולט, או תמורתו, יועבר לאפוטרופוס הכללי ויופקד על-ידיו בקרן שינהל בכפוף לתקנות שיותקנו לענין זה. (א) ‎16. ניהול הרכוש המחולט והשימוש בו השר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבעו בתקנות את דרכי הנהלת הקרן שהוקמה לפי סעיף קטן (א), את השימוש שייעשה בנכסי הקרן ואת דרך חלוקתם למטרות אלה: (ב) תשלום הוצאות הליכי החילוט והעשיה בנכסים; (‎1) ביצוע תפקידי הרשות; (‎2) פיצוי ועזרה לקורבנות העבירה; (‎3) תשלומים על מידע, עזרה באכיפת החוק או גילוי רכוש בר-חילוט; (‎4) תשלומים לפי סעיף ‎12(ג) ו-(ד); (‎5) ביצוע תפקידי המשטרה והמכס לפי חוק זה ולפי חוק איסור הלבנת הון, לרבות חילוט רכוש לפי החוקים האמורים; (‎6) ביצוע תפקידי הרשות המוסמכת לפי חוק איסור הלבנת הון, וכן מימון מאגר המידע לפי החוק כאמור. (‎7) השר, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, יקבע בתקנות הוראות בדבר סדרי דין בענין בקשה לצו חילוט בהליך פלילי או אזרחי, הליכים לשמיעת התנגדויות לחילוט, בקשה למתן סעדים לשמירת רכוש, ערעור, לרבות מועדי ערעור, וכן בדבר הדרכים למימוש החילוט, לניהול הנכסים ולמתן הודעות לבעלי ענין ברכוש, ולרבות כל ענין אחר הדרוש לביצוע הוראות חוק זה לענין חילוט ‎17. תקנות לענין חילוט קנס שהטיל בית המשפט לפי חוק זה יופקד בקרן שהוקמה לפי סעיף ‎16(א). ‎18. שימוש בקנסות הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, והעבירה נעברה בחצרים ונוכח בית המשפט כי לפני כן נעברה באותם חצרים עבירה לפי חוק זה, רשאי הוא, בנוסף על כל עונש אחר, לצוות על סגירת החצרים דרך קבע או לתקופה שיורה עליה. ‎19. סגירת חצרים הורשע אדם לפי חוק זה ונוכח בית המשפט כי ביצוע העבירה נתאפשר עקב שימוש בדרכון ישראלי, רשאי הוא בנוסף לכל עונש אחר לפסלו מלהחזיק בדרכון לתקופה שיקבע, ולהורות על תפישת דרכונו. ‎20. שלילית דרכון אזרח ישראלי או תושב ישראל העושה מחוץ לישראל מעשה שאילו נעשה בישראל היה עבירה לפי חוק זה - רואים אותו כאילו עבר עבירה בישראל. (א) ‎21. עבירת חוץ מי שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל העושה מחוץ לישראל מעשה במטרה לבצע עברה בישראל - רואים אותו כאילו עבר עבירה בישראל. (ב) לא יועמד אדם לדין מכוח האמור בסעיף קטן (ב) אם המעשה נעשה במקום הנתון לשיפוטה של מדינת-חוץ, אלא אם המעשה אסור גם על פי החוק החל במקום המעשה. (ג) כתב-אישום לפי סעיף זה לא יוגש אלא מטעם היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו בכתב. (ד) לא יוגש כתב-אישום לפי סעיף זה נגד אדם על מעשה שהורשע או זוכה עליו מחוץ לישראל. (ה) סימן ב': סדרי דין בעבירות על פי חוק זה ידון בית המשפט המחוזי בשופט אחד, אם לא הורה נשיא בית המשפט או סגנו הוראה אחרת לענין מסוים. ‎22. דיון בדן יחיד בית משפט רשאי לדון בעבירות על פי חוק זה, כולן או מקצתן, בדלתיים סגורות, אם ראה צורך בכך. ‎23. פומביות הדיון במשפט פלילי בשל עבירה על פי חוק זה, רשאי בית משפט להורות, בין מיוזמתו ובין לבקשת תובע, לפני מתן העדות או במהלכה, שמתלונן ימסור את עדותו שלא בנוכחות הנאשם אלא בנוכחות סניגורו, אם נוכח שמסירת העדות בנוכחות הנאשם עלולה לפגוע במתלונן או לפגום בעדות; עדות שלא בנוכחות נאשם תינתן מחוץ לאולם בית המשפט או בדרך אחרת שתמנע מן העד לראות את הנאשם. (א) ‎24. עדות שלא בפני נאשם בית המשפט לא יחליט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן הזדמנות לבעלי הדין להשמיע את טענותיהם ונעשו הסידורים הדרושים כדי לאפשר את אלה: (ב) לבית המשפט ולנאשם - לצפות בעד, בדרך שנקבעה בתקנות, בכל מהלך העדות, לשמוע אותו ולהציג לו שאלות; (‎1) לנאשם - לשמור על קשר עם סניגורו, ולהציג שאלות לעד באמצעותו. (‎2) לא היה הנאשם מיוצג - לא יחליט בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), בטרם מינה לו סניגור לייצגו לצורך ההחלטה ולהמשך ההליך המשפטי. (ג) בית המשפט רשאי להורות שהדיון כאמור בסעיף קטן (ב), יהיה שלא בנוכחות העד. (ד) הוגשה בקשה לגביית עדות מוקדמת, לפי סעיף ‎117 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-‎197246 בעבירה על פי חוק זה, יחליט בית המשפט בבקשה לא יאוחר משבועיים מיום הגשתה; העדות תיגבה בתוך חודשיים מיום ההחלטה, אלא אם כן האריך בית המשפט את התקופה מטעמים מיוחדים שירשמו. ‎25. עדות מוקדמת פרק ד': סיוע לנפגעי הסחר בבני אדם לשכת הסיוע המשפטי, כמשמעותה בחוק הסיוע המשפטי, התשל"ב-‎197247 תיתן שירות משפטי, לרבות ההוצאות הכרוכות בו לנפגע עבירה על פי חוק זה או עבירות נלוות, בענינים האלה: ‎26. מתן סיוע משפטי לנפגעי סחר בבני אדם בכל הנוגע להליכים לפי חוק הכניסה לישראל; (‎1) בכל הנוגע להליכים אזרחיים הנובעים מעבירות כאמור. (‎2) ניתן צו הרחקה כנגד מי, שלהנחת דעתו של שר הפנים, הוא נפגע מעבירה לפי חוק זה, רשאי שר הפנים, לדחות את ההרחקה לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; שר הפנים רשאי להאריך תקופה זו מטעמים הומניטריים מיוחדים. ‎27. דחיית גירוש דחה שר הפנים את ההרחקה, כאמור בסעיף ‎27, יתן לנפגע העבירה, רשיון או אשרת עבודה, לפי הענין, כאמור בסעיף ‎10א לחוק הכניסה לישראל לתקופת הדחייה. ‎28. אשרת עבודה ניתן צו הרחקה כנגד נפגע עבירה לפי חוק זה, שערב מתן הצו היה צד להליך משפטי תלוי ועומד, רשאי בית המשפט שלפניו תלוי אותו הליך, לפי בקשתו של מי שניתן כנגדו צו ההרחקה, לדחות את ההרחקה עד למועד סיום ההליך או עד למועד אחר שייקבע בית המשפט. ‎29. זכות הגישה לערכאות מי שלהנחת דעתו של מנהל מרפאה או מי שהוסמך לכך מטעמו הנו נפגע עבירה על פי חוק זה זכאי לשירותי בריאות בהתאם להוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד - ‎199448, אף אם אינו תושב. (א) ‎30. מתן שירותים בריאותיים שר הבריאות יקבע כללים בדבר רישום, תשלום וגבייתו ודרך מתן שירותי הבריאות לזכאים לשירותי הבריאות לפי סעיף זה. (ב) בסעיף זה - (א) ‎31. הגנה על עדים "עד" - כמשמעותו בפקודת הראיות [נוסח חדש]‎49, לרבות מי שאינו אזרח או תושב ישראל, בעבירה על פי חוק זה. עד החושש לשלומו, לבריאותו או לחייו או לשלומו, בריאותו או חייו של אדם אחר הקרוב לו כתוצאה ממתן העדות או הכוונה להעיד, רשאי לפנות לתחנה של משטרת ישראל ולבקש את הגנת המשטרה. (ב) ביקש עד הגנה כאמור בסעיף קטן (ב), תספק לו משטרת ישראל הגנה מתאימה בנסיבות הענין. (ג) סבר קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה כי אין מקום ליתן הגנה לעד או לאדם אחר הקרוב לו, מחמת שאין חשש ממשי לשלומו, לבריאותו או לחייו של העד או של האדם האחר, יודיע על כך לעד בכתב, בהקדם האפשרי וינמק את החלטתו. (ד) עד רשאי לערור על החלטה שניתנה בהתאם להוראות סעיף קטן (ד) בפני בית משפט שלום. (ה) פרק ה': שונות השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. ‎32. ביצוע תחילתו של חוק זה בתום שלושה חודשים מיום פרסומו. ‎33. תחילה נספח מס' ‎2: הצעת חוק הרשות למלחמה בסחר בבני אדם, התשס"ג -‎2002 הכנסת החמש-עשרה זהבה גלאון הצעת חוק של חברי הכנסת תמר גוז'נסקי יעל דיין אחמד טיבי רחמים מלול יהודית נאות מרינה סולודקין יאיר פרץ יורי שטרן הצעת חוק הרשות למלחמה בסחר בבני אדם, התשס"ג - ‎2002 פרשנות פרק א': הרשות פרק ב': הקמת הרשות ותפקידיה סימן א': מינוי הרשות והרכבה סימן ב': מנהל הרשות סימן ג': תקציב וכספים סימן ד': פעילות משרדי הממשלה ופיקוח על הרשות פרק ג': הוראות שונות פרק ד': פרק א': פרשנות בחוק זה - ‎1. הגדרות "חוק העונשין" - חוק העונשין, התשל"ז-‎197750; "עבירת הסחר בבני אדם" - עבירה לפי סעיף ‎203א לחוק העונשין; "הרשות" - הרשות למלחמה בסחר בבני אדם המוקמת לפי חוק זה; "השר" - שר המשפטים. פרק ב': הרשות סימן א': הקמת הרשות ותפקידיה מוקמת בזה במשרד המשפטים רשות למלחמה בסחר בבני אדם (להלן - הרשות). ‎2. הקמת הרשות הרשות תגבש, תקדם ותעודד פעילות למניעת עבירת הסחר בבני אדם, לאכיפה, לענישה ולשיקום של עברייני הסחר בבני אדם ופעילות לסיוע לקורבנות עבירת הסחר בבני אדם (להלן - תחומי פעולתה של הרשות). (א) ‎3. תחומי פעולתה של הרשות גיבשה הרשות מדיניות באחד מתחומי פעולתה וביקשה להביאה לאישור הממשלה, תציג הרשות את מדיניותה לפני השר והוא יביאה לאישור הממשלה. (ב) מדיניות הרשות, כפי שאושרה בידי הממשלה, תחייב את משרדי הממשלה. (ג) מבלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף ‎3, יכללו תפקידי הרשות גם את אלה: ‎4. תפקידי הרשות לגבש מדיניות שיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וגופים אחרים הפועלים בתחומי פעולתה של הרשות, לתאם ולקדם שיתוף פעולה זה; (‎1) לקיים מעקב ובקרה לגבי פעילות משרדי הממשלה בנושאים שבתחומי פעולתה של הרשות; (‎2) לפעול להרחבת החינוך לתלמידים ולנוער ולהעמקתו, בין במסגרת בתי הספר ובין במסגרות אחרות בתחומי פעולתה של הרשות; (‎3) לפעול להרחבת ההסברה ולהעמקת המודעות הציבורית בתחומי פעולתה של הרשות; (‎4) לפעול להקמתם, לפיתוחם, לניהולם ולהחזקתם של מסגרות מתאימות, שירותים ותכניות פעולה בתחומי פעולתה של הרשות ובשיתוף עם המשרדים הנוגעים בדבר; (‎5) לסייע לשירותים הממלכתיים ולשירותי הרשויות המקומיות בייעוץ ובהכוונה בנוגע לנושאים שבתחומי פעולתה של הרשות; (‎6) לעודד פעולות התנדבותיות בקרב יחידים וגופים לטיפול בנושאים שבתחומי פעולתה של הרשות, להדריכם, להנחותם ולפקח על פעולותיהם; (‎7) לפעול למעקב אחר אכיפת החוק והענישה בתחומי פעולתה של הרשות, ולהציע הצעות בעניין זה; (‎8) לרכז מידע, ליזום מחקרים, לפתח ידע בתחום פעולתה של הרשות, בכפוף להוראות כל דין; (‎9) לקיים קשרים עם גופים בינלאומיים ועם גופים במדינות חוץ הפועלים בתחומי פעולתה של הרשות. (‎10) סימן ב': מינוי הרשות, מבנה הרשות והרכבה הרשות תהיה מורכבת מאחד עשרה חברים שמינתה הממשלה, לפי הצעת השרים. (א) ‎5. מינוי הרשות והרכבה הממשלה, לפי הצעת השרים, תמנה יושב ראש לרשות, כאמור בסימן ג' לפרק זה. (ב) הרכב הרשות הוא - (ג) יושב ראש הרשות; (‎1) נציג משרד המשפטים; (‎2) נציג המשרד לביטחון פנים; (‎3) נציג משרד העבודה והרווחה; (‎4) נציג משרד הפנים; (‎5) נציג משרד החינוך; (‎6) נציג משרד האוצר; (‎7) נציג משרד החוץ; (‎8) שלושה נציגים מקרב הציבור שהם בעלי ניסיון של שנתיים לפחות בתחומי פעולתה של הרשות. (‎9) חברי הרשות לפי סעיף קטן (ג) (‎2) עד (‎9) ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות רצופות. (ד) חבר הרשות יחדל לכהן בה לפני תום כהונתו, אם נתקיים אחד מאלה: (א) ‎6. פקיעת כהונה התפטר במסירת כתב התפטרות לממשלה; (‎1) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והממשלה, על פי הצעת השר, העבירה אותו מכוהנתו בהודעה בכתב; (‎2) הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון; (‎3) אם נתמנה כחבר מקרב הציבור - נתמנה עובד מדינה, ואם נתמנה כעובד מדינה - חדל להיות עובד מדינה; (‎4) אם הממשלה קבעה, לפי הצעת השר ועל דעת הרשות כי אינו ממלא את תפקידו כראוי. (‎5) הוגש כתב אישום נגד חבר הרשות בעבירה שיש עמה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, קלון, רשאית הממשלה, על פי הצעת השר, להשעות את החבר מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בענינו. (ב) לא יושעה חבר רשות לפי סעיף קטן (ג), אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא בפני השר את טענותיו לגבי ההשעיה, תוך תקופה שיקבע השר. (ג) קיום הרשות, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר הרשות. ‎7. תוקף הרשות תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שאלה לא נקבעו בחוק זה או על פיו. ‎8. סדרי עבודת הרשות לא יכהן כחבר ברשות מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר מועצה לבין עניין אישי או תפקיד אחר שלו. ‎9. ניגוד עניינים הרשות רשאית למנות ועדות משנה מבין חבריה ורשאית היא לצרף כחברים בועדות אלה גם מי שאינו נמנה עם חבריה. ‎10. ועדות סימן ג': יושב ראש הרשות הממשלה, לפי הצעת השר לאחר שהתייעץ עם השר לבטחון הפנים, תמנה יושב ראש לרשות, שיהיה ממונה על ביצוע תפקידי הרשות. (א) ‎11. יושב ראש הרשות חובת המכרז לפי סעיף ‎19 לחוק שירות המדינה מינויים, התשי"ט-‎195951 לא תחול על מינויו יושב ראש הרשות ; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות. (ב) כשיר לכהן כמנהל הרשות, אזרח ישראלי ותושב ישראל, בעל תואר אקדמי ורקע מקצועי מתאים. ‎12. כשירות יושב ראש הרשות סימן ד': תקציב וכספים תקציב הרשות ייקבע בחוק תקציב שנתי, בסעיף פעולה נפרד במסגרת משרד המשפטים. (א) ‎13. תקציב וגמול השר רשאי להחליט על תשלום גמול לבעלי תפקידים מסוימים מבין חברי המועצה או ועדות המשנה שלה, בשיעור שיקבע, הכל בהסכמת שר האוצר. (ב) פרק ג': פעילות משרדי הממשלה ופיקוח על הרשות משרדי הממשלה יפעלו בשיתוף פעולה עם הרשות בעניינים שבתחומה של הרשות; תקנות שיתקין שר בעניינים שמתפקידי הרשות יהיו בהתייעצות עם השר הממונה על ביצוע חוק זה. ‎14. פעילות משרדי הממשלה הרשות תעביר מדי שנה לשר ולוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת דין-וחשבון על פעולותיה; כן תפרסם הרשות סיכום שנתי של פעולותיה. ‎15. דיווח פרק ד': שונות השר אחראי על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. ‎16. ביצוע ותקנות תחילתו של חוק זה בתום שלושה חודשים מיום פרסומו. ‎17. תחילה ‎1כבוד השופט חשין בבש"פ ‎7542/00 חנוכוב נ' מ"י, דינים עליון נח ‎474, 476. ‎2 ראו טבלת נתונים בע' ‎9. ‎3 ראו דיון בוועדה החקירה הפרלמנטרית בנושא סחר בנשים מיום י"א בטבת תשס"ב, ‎26 בדצמבר ‎2001 וראו גם דיון מישיבה משותפת של ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא סחר בנשים עם הועדה לקידום מעמד הילד מיום א' באב תשס"ב, ‎10 ביולי ‎2002. ‎4 פורסם ב-‎http://web.amnesty.org./802568F7005C4453/0/65FEA036A3F20BF5802568DA006A9D1 ‎5 התפרסם ב-‎http://www.state.gov/g/tip/rls/tiprpt/2002/10680.htm. ‎6 ראו דו"ח הצוות הבין משרדי להתמודדות ומעקב עם תופעת הסחר בבני אדם, שפורסם בשלבים הסופיים של כתיבת של כתיבתו של דו"ח זה, בע' ‎5: "במהלך עבודת הצוות הופענו בפני פורומים שונים כדי לשתף אותם בעבודתנו. פורומים אלו כללו את הוועדה הפרלמנטרית החוקרת את תופעת הסחר בנשים... אנו רואים בסיפוק שחילופי המידע בין הצוות לגורמים אלו גרמו ליוזמות ברוכות, כגון: הצעות חוק מסוימות שהונחו על שולחן הכנסת... כתוצאה מחילופי המידע והחידושים האמורים, ישראל סווגה כמדינה שמשתפרת ביחסה לתופעת הסחר בנשים...". ‎7 ראו הנחיה ‎2.2. של פרקליטת המדינה שהופצה בתאריך ‎16 בינואר ‎2020 המחליפה את הנחיית פרקליטת המדינה מיום ‎2 בינואר ‎1994. ‎8 ראו נספח מס' ‎1 לדו"ח זה ובו הטבלה המפרטת את הצעות החוק השונות שהוגשו על ידי הוועדה. ‎9 הנתונים נאספו על ידי גורמים מקצועיים שהופיעו בפני הוועדה. ‎10 סעיף ‎203א לחוק העונשין, התשל"ז-‎1977. ‎11 ראו דיון מישיבה משותפת לועדת החקירה הפרלמנטרית לסחר בנשים והוועדה לקידום מעמד האישה מיום ט"ו בשבט התשס"ב, ‎28 בינואר ‎2002. ‎12 דבריה של עו"ד רחל גרשוני, ממונה על חקיקה במשפט הציבורי, משרד המשפטים, בדיון בוועדת החקירה, שם. ‎13 הוועדה הציעה הצעת חוק בנושא גם לא במסגרת הצעת החוק הכוללת - הצעת חוק העונשין (תיקון - סחר בבני אדם למטרות ניצול, כפיה או עבדות), התשס"ב-‎2002 (פ/‎3571), הצעת חוק זו עברה קריאה טרומית במליאת הכנסת. .‎14 דבריו של רפ"ק פיני אבירם מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא סחר בנשים מיום ט' תמוז התשס"ב, ‎19 ביוני ‎2002. ‎15 דברי יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת זהבה גלאון בדיון מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא סחר בנשים מ‎‏יום כ"ט באייר התשס"א, ‎‏22 במאי ‎2001. .‎16 מסמך רקע שהוכן לוועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא סחר בנשים על ידי ניבי קליין, מיום ו' אלול תשס"א, ‎25 באוגוסט ‎2001. ‎17 הצעת החוק אוחדה עם מספר הצעות חוק של הוועדה להצעת חוק למניעת סחר בבני אדם (תיקוני חקיקה), התשס"ב-‎2002 שעברה קריאה ראשונה במליאת הכנסת. ‎18 מכתבה של פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, ליושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת זהבה גלאון, מיום י"ג כסלו תשס"ג, ‎18 בנובמבר ‎2002. ‎19 ע"פ ‎7780/00 קזאמל נ' מ"י (טרם פורסם). ‎20 בפ"ח ‎005049/02 מ"י נ' חסון (טרם פורסם). ‎21 שם, בפסקה ‎14 לפסק דינו של השופט מ' רביד. ‎22 נושא הסחר בקטינים עלה בדיון בישיבה משותפת לוועדת החקירה בסחר בנשים ולוועדה לקידום מעמד הילד מיום א' באב' התשס"ב, ‎10 ביולי ‎2002, באותו דיון הופיעו בפני הוועדה קטינות שהיו קורבן לעבירה הסחר בבני אדם ועלה הצורך להחריף את הענישה עוד יותר כאשר מדובר בקטינים. ‎23 דבריה של היועצת המשפטית לוועדה, עו"ד מיכל לוצקי, בדיון בישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא סחר נשים מיום ט' בסיון התשס"ב, ‎‎20 במאי ‎2002, בהשתתפות נציבת מס הכנסה. ‎24 דבריה של נציבת מס הכנסה, עו"ד טלי ירון-אלדר, שם. ‎25דבריו של עו"ד איתי פרוסט, פרקליטות המדינה , בדיון מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא סחר בנשים מיום ד' בטבת התשס"ב, ‎19 בדצמבר ‎2002. ‎26 צבי הראל "סירוטה: לזרז השיפוט בעבירות סחר בנשים" הארץ ‎26.4.2002. ‎27 ראו מכתבה של יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת זהבה גלאון, מיום כ"ו באייר תשס"ב, ‎8 במאי ‎2002 לנשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק: "במסגרת דיוני הוועדה נדונו נושאים רבים וביניהם התייחסות מערכת בתי המשפט לעבירה חמורה זו בהשתתפות כבוד השופט דן ארבל, מנהל בתי המשפט. במסגרת דיון זה הועלו טענות שונות באשר למשך זמן הדיון... על מנת לזרז את הדיון כולו הוגשה הצעת חוק שמטרתה להעביר לסמכותו של דן יחיד את הדיון בעבירה". ‎28 דבריו של מנהל בתי המשפט, השופט דן ארבל, מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא סחר בנשים מיום ד' בטבת התשס"ב, ‎19 בדצמבר ‎2002. ‎29 בג"צ ‎1119/01 זריצקיה נ' שר הפנים, דינים עליון נט ‎145. ‎30 שם, בע' ‎146-147. ‎31 שם, שם. ‎32 דבריו של עו"ד עמי קובו, נציג הסניגוריה הציבורית בדיון מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא סחר בנשים ב‎‏יום שלישי, י"ד בסיון התשס"א, ‎‏5 ביוני ‎2001. ‎33 ראו לעיל הערה ‎13. ‎34 דבריה של פרופ' ג'ולי צוויקל, חוקרת באוניברסיטת באר-שבע, בדיון מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא סחר בנשים מ‎‏יום כ' בתמוז התשס"א, ‎‏11 ביולי ‎2001. ‎35 שם. ‎36 דבריו של שר המשפטים, מאיר שיטרית בדיון מישיבת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא סחר בנשים מיום כ' אדר התשס"ב, ‎04 במרץ ‎2002. ‎37 דבריו של תנ"צ יוסי פורטוגלי, הדיון מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית לסחר בנשים מיום י' בחשון תשס"ג, ‎16 באוקטובר ‎200. ‎38 דבריה של עו"ד רחל גרשוני, נציגת משרד המשפטים, בדיון מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית לסחר בנשים מיום ט"ז בתמוז התשס"ב, ‎‎26 ביוני ‎2002. בדיון זה סקרה עו"ד גרשוני את הליקויים שנתגלו במדינת ישראל בדו"ח האמריקני. ‎39 דבריה של פרופ' פרנסיס רדאי, ראש הקתדרלה למשפט עבודה ע"ש ליברמן האוניברסיטה העברית, בדיון מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא סחר בנשים מיום י"ט באייר התשס"ב, ‎01 במאי ‎2002, שעסק בסוגיה האם האם ניתן להכיר בהטבות בדיני עבודה לטובת קורבנות הסחר בנשים? ‎40 דבריו של היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין בדיון מישיבת ועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא סחר בנשים מיום ו' באב תשס"ב, ‎‎15 ביולי ‎2002. ‎41 ס"ח התש"ס, עמ' ‎293. ‎42 ס"ח התשי"ב, עמ' ‎354. ‎43 ס"ח התשל"ז, עמ' ‎226. ‎44 ע"ר ‎1944, עמ' ‎93. ‎45 ס"ח התשכ"ז, עמ' ‎116. ‎46 ס"ח התשמ"ב, עמ' ‎43. ‎47 ס"ח התשל"ב, עמ' ‎95. ‎48 ס"ח התשנ"ד, עמ' ‎156. ‎49 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש ‎18, עמ' ‎421. ‎50 ס"ח התשל"ז, עמ' ‎226. ‎51 ס"ח התשי"ט, עמ' ‎86.

© כל הזכויות שמורות, 2002, מדינת ישראל
נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: feedback@knesset.gov.il