| הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי - סיכום מושב |
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
כיו"ר ועדת המדע פעלתי רבות בנושא וגולת הכותרת בעשייה בתחום תהיה הוצאתו של אוגדן, המרכז את כול הנשים הפרופסוריות באקדמיה, לקראת יום המדע.
ובמקביל לחיזוק, לגיבוי ולתמיכה באנשי המחקר והאקדמיה - ראוי וחיוני שהמנהיגות האקדמית תקדם ביוזמתה את ההתמודדות עם סוגיות עקרוניות וענייניות הדורשות מענה ושמירה על נורמות של השקעה במחקר וטיפול בנושאים בתחום הכלכלי והציבורי בסוגיות שהדבר נדרש.
ולסיום - הנעימה שבחובות - מלאכת התודות:
- לחברי הכנסת שכיהנו בוועדה - הנוכחות וההשתתפות הפעילה היתה מרשימה. תודה מיוחדת לחברי הכנסת שהתמידו ותרמו במיוחד לפעילות: ח"כ ויקטור ברילובסקי;ח"כ אליעזר כהן;ח"כ מוחמד כנעאן ח"כ ניסים זאב וח"כ עיסאם מחול. וכמובן לח"כ מיכאל איתן וח"כ אליעזר זנדברג שנטלו על עצמם ניהול של ועדות משנה.
- למדענים הראשיים של משרדי הממשלה, שהיו לנו זרוע מקצועית, וחיזוקם בכל משרד ומשרד הוא תנאי להעלאת איכות השירות הציבורי.
- למדעניות ולמדענים שתרמו לישיבות מידענותם הרבה ומזמנם היקר. תבורכו על האיכות הגבוהה והמעניינת של הצגת הנושאים.
- למנהלת הוועדה גב' ענת לוי, שהשקיעה את מרצה וכישוריה לקידום ענייני הוועדה, ואשר עשתה עבודת תחקיר מעולה באיתור והשגת האנשים הראויים לכל דיון, ובלעדיה הצגת כל מגוון העמדות ומגוון האוכלוסיה לא היה באפשר בצורה כל כך מעולה.
- למזכירות הוועדה, איילת חאקימיאן וענת כהן, על עבודתן בארגון ותאום הישיבות ובסיוע לניהולן שנעשתה בכישרון רב ובמסירות.
- לעו"ד מירב ישראלי, היועצת המשפטית של הועדה, שבזכות מקצועיותה - החוקים וההיבט "המשפטי" שעמדו על סדר יום הוועדה קודמו בהצלחה רבה.
- לדורון אהרון ועומרי מצר, עוזרי המחקר של הוועדה, על עבודות הרקע לדיונים אשר הוכנו במיומנות רבה ובמקצועיות.
ח"כ ענת מאור
יו"ר הוועדה
השם הסיעה
1. ח"כ ענת מאור, יו"ר מר"צ
מנהלת הוועדה: ענת לוי
מזכירות הוועדה: איילת חאקימיאן ; ענת כהן
יועצת משפטית: מירב ישראלי
עוזרי מחקר: דורון אהרון; עומרי מצר
חילופי גברא:
ח"כ מיכאל איתן (ליכוד) נכנס במקום ח"כ אורי סביר (המרכז) - ביום 27/10/99
ח"כ אפי אושעיה (ישראל אחת) נכנס במקום ח"כ אופיר פינס (ישראל אחת) - ביום 19/2/01
ח"כ אליעזר זנדברג (שינוי) נכנס במקום ח"כ אפי אושעיה (ישראל אחת) - ביום 18/6/01
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, (בשמה המלא, הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי), הוקמה בינואר 1997 כוועדה מיוחדת, ובשנת 1999 קיבלה מעמד של וועדה קבועה. תחומי העיסוק המוגדרים של הוועדה: מדיניות מחקר ופיתוח אזרחי בישראל; טכנולוגיות מתקדמות; מחקר ופיתוח סביבתי; מחקר מדעי באקדמיה ישראלית למדעים; מחקר מדעי שלא במוסדות להשכלה גבוהה; מכוני מחקר; מדענים ראשיים של כלל משרדי הממשלה; מועצה לאומית למחקר ופיתוח; קרנות מחקר; מידע ומחשוב.
הוועדה דנה במגוון רחב של נושאים:
פרספקטיבה לאומית והקצאת תקציבים:
מבקר המדינה התריע בעבר מספר פעמים על כך שאין במדינה גוף בעל ראייה כוללת האחראית לעיצוב המדיניות בתחום המחקר והפיתוח ולתאום בין הגופים הפועלים בו. "תכנון המחקר והפיתוח, הקצאת המשאבים לכך והתאום, לפחות בין הגורמים הפועלים בתקציב ממשלתי, אינם יכולים להיות עניין לבחירה חופשית. טעויות במדיניות המחקר והפיתוח עלולות להתגלות כאשר יהיה מאוחר מדי לתקנן", אמר המבקר.
ההשקעה הציבורית במחקר ופיתוח נחלקת בין כל משרדי הממשלה. כיום, מודה משרד המדע כי יכולתו לכוון מדיניות לאומית של השקעות במחקר מוגבלת עקב פיזור התקציבים. הוועדה, כחלק מהרשות המחוקקת, מביאה לדיון אינטגרטיבי את כל הגורמים המופקדים על מדיניות המחקר והפיתוח, ובוחנת כיצד משתלבים כל האינטרסים לכלל מדיניות וכיצד ניתן לקבל החלטות ברמה לאומית. במהלך הדיונים התברר שרבים מהנושאים חוצים גבולות של משרדי ממשלה ושל עשרות גופים במדינה העוסקים בפיתוח מדעי וטכנולוגי, ציבוריים ופרטיים.
כגוף רגולטיבי, בחנה הוועדה את המתרחש במשרד המדע וקיימה דיונים רבים בהם בחנה את מדיניות המשרד ותרומתו לקידום המדע והטכנולוגיה. הועדה מצאה לנכון להתמודד ולהיאבק על הקיצוץ בתקציבי משרד המדע עקב השפעתו על קידום המדע בישראל. בעידוד הועדה יצא לראשונה דו"ח המדענים ראשיים במשרדי הממשלה לשנת 2000, אשר מהווה עוד שלב בדרך לגיבוש מדיניות לאומית בתחום המדע.
התמקדות במדיניות מחקר ופיתוח בתחומים ייחודיים:
הפן השני של ההפרדה בתקציבי המחקר והפיתוח הוא הצורך בבחינה פרטיקולרית של הפעילות בכל משרד ומשרד. התקציבים הקטנים וטווח הבחינה הארוך, מביאים לידי כך שהמחוקקים לא מפקחים על השקעות המחקר ופיתוח בגופים התואמים. ועדת המדע ייחדה ותייחד דיונים לכל אחד מהמשרדים, כפי שנערך לגבי משרד התעשייה והמסחר, משרד הבריאות, ואחרים.
תפיסה מנחה נוספת הינה התפיסה האינטגרטיבית - לפיה הקמנו ועדות משנה לנושאים בינתחומיים: האינטרנט והיי טק. שני התחומים הם כקטר אשר מושך אחריו את המשק הישראלי כולו. ועדות המשנה עוסקות לא רק בחלקי השלם, אלא במכלול, בשלם עצמו, ובכל הנוגע ל"מעטפת" הממשלתית-ציבורית. הוועדה מהווה פורום לדיון, הן בענייני דיומא והן בעניינים המכוונים לטווח הארוך. כמו כן רואה הוועדה עצמה כפורום מתאים לייזום וקידום חקיקה רלוונטית וכקטליזטור לדיונים והכרעות בנושאים הדורשים פעולה אופרטיבית.
התמחות וידע בתחומי הוועדה ומתן מענה מהיר ומקצועי לשינויים ופיתוחים מדעיים וטכנולוגים:
מתוך מגוון הנושאים ומורכבותם ניתן להבין מדוע נדרשת ועדה בה יתמחו בתחומים של מדע וטכנולוגיה. תחומי המחשוב, הגנטיקה, הרפואה, ואחרים דורשים ידע רב, אשר נצבר עם הישיבות והפגישות. פעמים רבות נטען כנגד בית המחוקקים כי החקיקה איטית לעומת השינויים במציאות. קצב השינויים הטכנולוגיים מחייב היענות מהירה מצד המחוקקים לבעיות חדשות אשר נחשפות במלוא חריפותן ודורשות ידע, התמחות והבנה של המשמעות החברתית. נושאים כמו "באג 2000", מידע גנטי, שכפול גנטי, חתימה אלקטרונית, קרינת טלפונים סלולרים דרשו מענה מהיר, אשר רק וועדה כועדת המדע והטכנולוגיה מסוגלת להבין את חשיבותם וליזום דיון, ואף חקיקה מהירים ומקצועיים.
השינויים הטכנולוגים המתרגשים ובאים, ובעיקר התפתחות תחום התקשוב, אילצו את הוועדה לא אחת להתמודד עם שאלות חדשניות, אשר המחוקקים בכל רחבי העולם מתמודדים עימם במקביל. חקר החלל בישראל, חופש המידע אשר ישראל מאפשרת באינטרנט והאחריות המשפטית על הפרסום בו, כיצד מאבטחים מוסדות הציבור ומשרדי ממשלה את רשתות המחשבים שלהן מפני פריצה.
אינטגרציה בין תחומי ידע:
עקב הפיצול ואי הבהירות במדיניות הציבורית בתחומי המדע והטכנולוגיה, ועקב הנטייה של תחומים אלה לשמירה על דיסציפלינות סגורות המקיימות דיון פנימי בלבד, מהווה הוועדה במה ייחודית לדיון אינטגרטיבי של מספר תחומי ידע. דיון זה מאפשר יצירה של איזונים ובלמים ראויים למדיניות ציבורית. כך למשל נערכו לא מעט דיונים בתחומי מחקר ופיתוח סביבתי או האופן בו יכולים המחקר המדעי ופיתוחים טכנולוגיים שונים לשפר את איכות הסביבה. בתחום זה נבחנו כלים לשמירת איכות מי הכנרת, טכנולוגיות לשמירה ואחסון של חומרים מסוכנים, קידום המחקר בנושא נסיגת החוף בישראל ועוד.
נושא נוסף המגלם בתוכו את הצורך בבמה אינטגרטיבית הוא הדיון בנושא האם קידום המחקר והפיתוח מצדיק ניסויים בבעלי חיים. הנושא עלה לדיון בעקבות הצעות חקיקה אשר לא התמודדו עם השלם של מדיניות המחקר בישראל ונדרשו מערכת של איזונים ליצירת חוק שעלול לפגוע נואשות במחקר בתחום הבריאות בישראל.
דיון בסוגיות ארוכות טווח:
הדיון בסוגיות מדעיות ומחקריות, הוא מטבעו ארוך טווח והשפעותיו הן לעתים בטווח של עשרות שנים. תכונה זו מנעה פעמים מוועדות הכנסת להתייחס לסוגיות אלו. עם הזמן נוצרה הזנחה של הפיקוח על הפעילות במשרדים השונים. מאז הקמת הוועדה, נידונים בכנסת גם נושאים ארוכי טווח, אשר משמעותם תיבחן רק בעוד שנים רבות. הוועדה תרמה להעלאת המודעות לבעיות חדשות שנוצרו ולחשיבות התכנון ארוך הטווח של מדיניות המחקר והפיתוח בישראל.
דוגמה מייצגת לתופעה זו היא טיפול הוועדה בהיערכות ישראל לרעידות אדמה, אשר הוזנח במשך שנים ארוכות.הנושא עלה במסגרת הפיקוח אותו מקיימת הוועדה על מכוני המחקר הממשלתיים אשר בהם נעשה המעקב והרישום לאירועים הגיאולוגים. התערבות הועדה בנושא ופיקוח קבוע שהיא עורכת על ביצוע המדיניות בנושא גרמו להאצת תהליכים , להגברת מודעות ולהעלאת הצעת חוק בנושא בטיחות מבנים ולהתקדמות בביצוע המדיניות.
קידום הידע המדעי והטכנולוגי אל כל רובדי החברה ושימוש במדע ובטכנולוגיה לצמצום פערים חברתיים:
במספר ישיבות בחנה הוועדה את מדיניות המחקר והפיתוח של ישראל באופן כולל- יחסי החברה וקבוצות בה אל הקהילה המדעית, יחס גוף המחקר בישראל אל ההתפתחויות ומקורות המידע בעולם. במסגרת זו ראתה לעצמה הוועדה מטרה לנסות ולקדם את הבאת המדע והטכנולוגיה אל הציבור.
זאת ועוד, בשלב מוקדם של דיוניה, הבינה הועדה כי המדע והטכנולוגיה משמשים כלי מרכזי לצמצום פערים חברתיים ולכן יצאה בתביעה להעדפה מתקנת בחלוקה של משאבי הידע והצמיחה של המדע: פריפריה גיאוגרפית, נשים מדעניות ובקרב ערביי ישראל. כך התמודדה הועדה גם עם נגישות גולשים מוגבלים לאתרי אינטרנט בישראל, עם הקמת מרכזי אינטרנט קהילתיים בשכונות ובעיירות פיתוח, לשם צמצום הפער הדיגיטלי, עם קידומו של פרוייקט "ממשל זמין" ועם קידום המדע והמחקר בנגב
לאור ההכרה בחשיבות הממשק בין הציבור לידע המדעי והטכנולוגי נערך דיון בנושא עם אנשי תקשורת ובכדי להעלות את בנושא לסדר היום הציבורי, שודרו רבות מהישיבות באמצעות ערוץ 33 וכן הועדה ראתה לנכון להציג בפני הציבור הישראלי בפעם הראשונה תהליך חקיקה אינטראקטיבי במסגרת חוק חתימה אלקטרונית, שבמסגרתו הוזמן הציבור להשתתף במישרין ובזמן אמת במהלך החקיקה.
במה לדיון המשלב את המדעי והציבורי:
הועדה מהווה במה ייחודית בישראל בה נערך דיון המשלב את נקודת המבט המדעית ואת נקודת המבט החברתית- מדינית. השילוב בין השתיים מאפשר גיבוש מושכל של מדיניות בתחומי מדע וטכנולוגיה, ולא פיצול של ההתמחויות בין גופים שונים בכנסת או מחוצה לה. זאת ועוד, במה זו מאפשרת יצירת אינטראקציה ישירה וחשובה בין אנשי המדע לבין נבחרי הציבור. ומאפשרת דיאלוג בתחומים שנמצאים בחיץ שבין הציבוריות הישראלית ועוסקים בתחומי המדע והטכנולוגיה כך למשל נערכו בועדה דיונים על ההסברה הישראלית באינטרנט, מדיניות מחירי התקשורת בישראל והשפעתם על המחקר והפיתוח של ישראל.
דוגמא מובהקת לחשיבות הדיון המשותף הם הדיונים המשלבים סוגיות אתיות ומדעיות כמו נושא שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה. במקרה זה נדרשו חוות דעת רבות, הן של אנשי מחקר והן של אנשי מוסר ודת, ולכן גם נערך דיון בנושא עם הרבנים הראשיים לישראל, ברבנות הראשית.
גם אם נדמה לעתים כי נושאי מדע וטכנולוגיה הם מנת חלקן של קבוצות חברתיות צרות. הוכיחה הוועדה כי ההשלכות והמעורבות של כל שכבות החברה, רבנים, אנשי רוח, שכונות, תושבי הפריפריה ואחרים, נדרשת על מנת להבין את מורכבותן של ההשלכות. הוועדה השכילה לתת פה לכל אותם גורמים, תוך התחשבות ותרומה של כל המשתתפים.
התפתחות עולמית ושיתוף פעולה בינלאומי:
וועדות לתחומי מדע וטכנולוגיה קיימות ברבים מהפרלמנטים ברחבי העולם. וועדות אלה הולכות וצוברות חשיבות. לעתים מצורף אליהן גם תחום התקשורת, אשר עובר מהפכה בשנים האחרונות ונהפך מנושא פשוט אשר דרש הבנה טכנית צרה, לתחום המאגד עשרות טכנולוגיות ופיתוחים מהירים. פרלמנט אשר רואה את עצמו כמתקדם, כנותן מענה לצרכיי הציבור, ייאלץ עם השנים להתמודד עם יותר ויותר דילמות אשר השינויים הטכנולוגים יצרו.
תחומי המדע והטכנולוגיה, הם תחומים אשר הקשרים הבינלאומיים בהם חיוניים להתקדמותם. העברת ידע בין מדינות הוא המפרה את תהליכי המחקר והפיתוח ולכן הועדה מקדמת קשרים עם מעצבי מדיניות במדינות שונות מחד גיסא, ועם גופי מחקר ופיתוח בינלאומיים ולאומיים מאידך גיסא.
המדע, המו"פ ומשרד המדע - עבר, הווה ועתיד
דיון בוועדה בפרוטוקול: מס' 48 , מיום 06/11/2000
בישיבה של ועדת המדע, הציג שר המדע התרבות וספורט, מר מתן וילנאי, שורה של פעילויות של המשרד בתחום המדע. "למרות שהירידה השנתית בתקציבי המדע נבלמה לראשונה מזה מספר שנים, יש צורך דחוף להגדיל בצורה משמעותי את תקציב מינהל המדע. עלינו קודם כל לעמוד בהתחייבויות של שנים קודמות לחוקרים באוניברסיטאות ובמקביל ליצור תשתית מדעית ראוייה למדינת ישראל. תקציב התשתיות החל בתקציב של 60 מיליון ₪, עלה עד 90 מיליון ₪ בשנים 1997-1998, צומצם ל- 80 מיליון ₪ בשנת 1999, ול- 71 מיליון ₪ בשנת 2000. השר הדגיש כי השקעה בפיתוחה ובטיפוחה של תשתית מדעית וטכנולוגית היא תנאי הכרחי לצמיחתה של כלכלת המדינה, ולהפיכתה למוקד להשקעות מהחוץ וליצירת קשרים כלכליים. כמו כן סיפר השר לחברי הוועדה כי הקים ועדת היגוי לתשתיות ע"מ לבחון שינוי ועדכון תוכנית המחקר של מנהל המדע.
מנכ"ל משרד המדע התרבות והספורט, מר נחמן שי: בשנת 2001 ניתן יהיה להפעיל מספר קטן ביותר של מחקרים חדשים. במסגרת פעילות המשרד בתכנית התשתית, מומנו השנה 208 פרוייקטים בסך של 71 מיליון ₪ וחולקו 95 מילגות בסך 7.7 מיליון ₪. בשנת 2000, הושם דגש על פעילות בקו העימות וחולקו 31 מלגות לדוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים ממגזר המיעוטים.
המדענית הראשית במשרד המדע, פרופ' חגית מסר-ירון: "בין שאר פעולותיו בחר משרד המדע להוביל פרוייקט דגל של מחשב ידידותי שמבין עברית. לפרוייקט יש השלכות מדעיות וטכנולוגיות וכמובן חברתיות. אנו בונים עתה את שלביה הראשונים של התוכנית".
פרופ' נחמיה לב-ציון, יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב, במועצה להשכלה גבוהה: "הקרן הלאומית למדע, שמה לעצמה 2 מטרות עיקריות: שמירה על מצויינות מדעית והרחבת הנגישות להשכלה גבוהה. אנו פועלים להגדיל את אחוז הזוכים במלגות מטעם הקרן, והגענו כיום ל- 35% זוכים מבין מגישי הבקשות".
ח"כ מיכאל איתן: "חסרה הבנה ותפיסה ממשלתית לצורכי פעילותה של מדינה מודרנית. אין כיום משרד מדע. המדע המתקיים היום בישראל מפוזר ומבוזר בכל מיני מגזרים, אך אין מדיניות כוללת לקביעת סדרי עדיפויות לאומיות.
ח"כ אליעזר כהן: "אני מצטרף לדעת יו"ר הוועדה ומדגיש, כי ישנה חשיבות רבה בקביעת מדיניות של העדפה מתקנת למגזרים חלשים, כמו עולים חדשים, פריפריה והמגזר הערבי ואנו נתגייס לפעילות משותפת לתיקון המצב בתקציב המדינה.
ח"כ מיכאל נודלמן אמר כי לא ניתן להתעלם מהנתונים שמראים כי תקציב המשרד לפני 4 שנים היה גבוה כמעט פי שניים ויותר. השילוב של מדע תרבות וספורט, מעמיד את המדע בעמדה חלשה ובחוסר תקציב, ועלינו לתת את הדעת לכך.
בסכמה את הדיון, אמרה ח"כ ענת מאור: "המאבק על תקציב המדע חייב להיות בכל המגזרים: ממשלה; כנסת; מדענים ראשיים; אקדמיה. המאבק היא הן על גודלו והן על מיקומו בסדר העדיפות הלאומית משום שהיא המקור לחוסננו לאומי. חברי הוועדה לוקחים על עצמם לפעול בנושא ולהשפיע על תקציב המדינה, אשר הונח עתה על שולחן הכנסת, ולהיות כחלק מהלובי הפועלים למענו.
מחסור בכוח אדם בהיי טק -
ישיבת משותפת לוועדת המדע והטכנולוגיה ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, והוועדה לעובדים זרים של הכנסת.
דיון בוועדה בפרוטוקול: מס' 53 , ביום 12.12.2000.
ועדות העבודה, הרווחה והבריאות, ועדת המדע והפיתוח הטכנולוגי והוועדה לעובדים זרים של הכנסת, קיימו היום דיון בנושא המחסור בכח אדם בענף ההיי-טק. בעוד שח"כ דוד טל וח"כ ענת מאור, יושבי ראש ועדות העבודה, הרווחה והבריאות וועדת המדע, גורסים כי הפתרון הראוי למחסור הינו הסבה מקצועית, טוען ח"כ יורי שטרן, יו"ר הוועדה לבעיית העובדים הזרים, כי הפתרון הוא ייבוא עובדים זרים, לתקופה קצרה ומוגבלת.
ח"כ דוד טל ציין בפתיחת הדיון כי כינוס הישיבה נעשה לאור הכרת הוועדה במצוקה הקשה בתחום כח אדם בהי-טק, הכרה שאף באה לידי ביטוי במינויה של ועדת מומחים לבדיקת הנושא, בראשותו של פרופ' שמואל בר-זכאי. הפתרונות, טען ח"כ טל, צריכים לקחת בחשבון את פוטנציאל המועסקים בישראל.
ח"כ ענת מאור אמרה כי היא תובעת מן הממשלה תשובות לגבי התכנית לפתרון הבעיה ומקורות מימונן.
ח"כ יורי שטרן אמר כי הוועדה בראשותו התנגדה, בתחילה, לייבוא עובדים זרים לתקופה מוגבלת, אך סוברת לאחר בדיקת הנושא כי לטווח המיידי אין פתרון אחר.
ח"כ שטרן ציין כי העובד הזר לא יועסק בתנאים הפחותים מתנאי העסקתו במדינת המוצא, וכי המדינה המייצאת את העובדים תדרש להשתתף במימון העובדים.
מר רון בן יוסף, סגן מנהל האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה והרווחה, מסר כי עד 1998 לא נערך המשרד כלל לטיפול בנושא. כיום ישנם שלושה מסלולים להכשרה בהיי טק, בהם יוכשרו בשנת 2001: 3400 בתחום הכשרת מבוגרים, 6200 בהנדסת תוכנה ו- 3300 אקדמאים. הקורסים מתקיימים בשיתוף איגוד תעשיות האלקטרוניקה.
מנכ"ל האיגוד, מר אורי הר, אמר כי כל התכניות הללו לא ידביקו את הפער הקיים, למרות הצעדים של שילוב בני מיעוטים, החזרת ישראלים מחו"ל ועידוד עולים.
הגב' חיה ג'מצ'י, מנכ"ל שדולת הנשים, אמרה כי יש לעודד נערות לבחור, כבר בגיל צעיר, במקצועות המדע והטכנולוגיה.
סא"ל יצחק גורביץ', ראש ענף כלכלה בתאום הפעולות בשטחים, אמר כי בקרב הפלשתינאים יש לפחות 10,000 מומחים ששייכים לתחום התוכנה; בהחלט יש מקום לחשוב על יצירת שיתוף פעולה בעתיד. בתגובה טען מר עמירם שור, נציג איגוד תעשיות האלקטרוניקה, כי מדובר במאות עובדים פוטציאליים בלבד.
מר אלי רמון, מנהל משאבי אנוש ב"אינטל" ישראל, אמר כי "אינטל" גייסה כ - 100 מהנדסים יהודים בחו"ל, תוך ראייתם כפונציאל לעלייה; כמדיניות, אינטל אינה מעוניינת בייבוא עובדים, והיא עורכת מבצעי גיוס בקרב אוכלוסיות שונות בארץ.
בדיון השתתפו ח"כים רבים, ביניהם ויקטור בריילובסקי, איוב קרא, מודי זנדברג ואליעזר כהן.
לסיום, הודיעה ח"כ מאור, כי שלושת הוועדות מברכות את הממשלה על תכניתה לפעול לצמצום הפערים בתחום כח האדם בהיי טק; עם זאת, ציינה ח"כ מאור כי בדיון לא התקבלו תשובות מספקות מהמשרדים לגבי תכניתם האופרטיבית. הוועדות תובעות כי המשרדים והמעסיקים ירחיבו את ההכשרה המקצועית בתחום ההיי טק ויגדילו את ההשקעות לשם כך, כולל למלגות לסטודנטים חסרי יכולת.
ח"כ מאור ציינה כי ח"כ טל והיא סומכים את ידיהם על עמדת הממשלה וכי הם ממליצים להפוך את החולשה הזמנית בתחום ההיי טק להזדמנות עסקית.
עמדתו ההפוכה של ח"כ יורי שטרן, המצדדת בהבאת מומחים זרים, הוצגה בסיכום הדיון, כדעת מיעוט.
עדיפות לאומית למדע לקראת עיצוב תקציב המדינה 2002 - הצעה לסדר היום של ח"כ אליעזר כהן
דיון בוועדה בפרוטוקול : מס' 64 , ביום 10.07.2001
ביום ה- 10.7.2001 קיימה הוועדה המדע בראשות ח"כ ענת מאור דיון בנושא עדיפות לאומית למדע לקראת תקציב המדינה 2002.
פרופ' חגית מסר ירון, המדענית הראשית של משרד המדע, התרבות והספורט: "המדינה משקיעה למעלה מ-4 מיליארד ₪ לשנה למימון מו"פ אזרחי. כחצי מסכום זה מופנה, דרך ות"ת, למחקר לא מכוון באוניברסיטאות. כ-40% מופנים לתמיכה, ללא הכוונה, במו"פ בתעשייה. רק כ-10% מופנים למו"פ מכוון. להשקעה במו"פ יתרון כלכלי מובהק בגידול התל"ג ובקצב הצמיחה. עפ"י נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בישראל יש מגמה של גידול בהשקעה במו"פ אזרחי. אך השאלה המרכזית היא האם חלוקת ההשקעה נכונה והאם תבטיח יציבות במגמת הגידול? הגידול הנוכחי נובע מגידול ההשקעה במו"פ במגזר העסקי תוך הקטנת ההשקעה במו"פ במגזרים האחרים. מגמה זו מסוכנת בראיה לטווח רחוק, ובעיקר מסוכנת הירידה הנמשכת והולכת בהשקעה במו"פ המכוון בכלל ובמו"פ הממשלתי בפרט.
ח"כ ענת מאור, יו"ר הוועדה: "הפער המטעה בין פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפיהם ישראל נמצאת במקום גבוה בהשקעה למו"פ, לבין המצב הפחות טוב במציאות, נובע מכך שישראל אכן נמצאת במקום הגבוה בעולם בהשקעה למו"פ, אם משווים זאת לתמ"ג. אולם הקריטריון הנכון להשוואה, אם ישראל חפצה בצמיחה כלכלית, הוא ההשקעה לנפש, ובכך אנו רק במקום העשירי בעולם. ועדת המדע תובעת מממשלת ישראל לעשות שימוש בזווית ראייה זו ולהגדיל את ההשקעות במדע", אמרה ח"כ מאור.
ח"כ אליעזר (צ'יטה) כהן, אשר יזם את קיומו של הדיון אמר שראה חשיבות לפנות לרוה"מ ולוועדה, שבמסגרת כוונות ראש הממשלה לפעול לפי סדר עדיפות לאומית: "יש לקבוע עדיפות לאומית למדע, ולהעמיד את נושא המדע בראש הרשימה, לאחר בטחון וחינוך. ה- HI-TECH מוביל כבר, הביוטכנולוגיה צועדת במהירות לתפיסת מקום בראש הישגי המדע בישראל, ואין הערכות מספקת מקבילה במשרדי הממשלה לקראת שינוי זה", אמר.
מר אריה שומר , מנכ"ל משרד המדע: "אין עבודת מטה במדינה בכל הקשור לחלוקת המשאבים למחקר ולפיתוח. משרד המדע פועל להביא לשינוי בתחום והתחלנו לפעול למימוש תפקידו של המשרד כגורם מוביל של המו"פ הממשלתי ופעלנו לחיזוקו בצורות שונות".
ח"כ מיכאל איתן: "דעתי שונה, השקעה של 4.2 מהתמ"ג בתקציב המדינה מבורכת, ויש להתגאות על כך. צריך לזכור שבישראל יש השקעה גם במו"פ הבטחוני שאיננו כלול בתקציב זה. ירידת ההשקעה הממשלתית במו"פ היא מגמה המתקיימת בישראל כמו בכל המדינות המתקדמות".
דו"ח מדענים ראשיים במשרדי הממשלה לשנת 2000
דיון בוועדה בפרוטוקול: מס' 69, ביום 6.11.2001
ביום 6.11.2001 סקירה מפיה של המדענית הראשית של משרד המדע, פרופ' חגית מסר-ירון, אודות דו"ח המדענים הראשיים שהוגש לראשונה לממשלת ישראל ואשר יידון בישיבת הממשלה.
מערכת המו"פ הממשלתית היא מערכת מבוזרת בה כל משרד אחראי למו"פ בתחומו. לכן, להגברת יעילות המערכת המבוזרת ומניעת כפילויות, נדרש תיאום בין המשרדים השונים - תיאום הנעשה בפורום המדענים הראשיים, בהנהגת משרד המדע.
ח"כ ענת מאור, יו"ר הוועדה: "אני מוצאת לנכון לשבח את העובדה שזוהי הפעם הראשונה שהוכן דו"ח מעין זה, אך יש לשאוף שדו"ח המדענים אשר יוגש בשנה הבאה יכלול מדיניות מדע ארוכת טווח וישמש מנוף לעיגון תקציבי המדענים הראשיים בתוך תקציבי המשרדים השונים.
פרופ' חגית מסר-ירון, המדענית הראשית של משרד המדע: "פורום המדענים הראשיים יביא מעתה בפני הממשלה דו"ח שנתי לגבי: 1. תוכניות המחקר הממשלתי של משרדי הממשלה השונים (מלבד במקרים בהם הוראות בטחון לא מאפשרות זאת), בכל נושא מדעי וטכנולוגי בתחומי אחריותם של המשרדים השונים; 2. שילובן של תכניות המחקר הממשלתי של המשרדים השונים והתיאום ביניהן; 3. תוכניות העבודה של המחקר הממשלתי ומטרותיו העיקריות.
"עפ"י הנתונים בדו"ח, התקציב הכולל של המדענים הראשיים, כולל מכוני המחקר הממשלתיים ומשרד המדע, וללא משרד המסחר והתעשייה עמד על כ-530 מליוני ₪ (תקציב המינהל למו"פ תעשייתי, בראשות המדען הראשי של משרד התמ"ס לבדו עמד על כ-1600 מלש"ח - פי 3!). התקציב הכולל של המשרדים הרלבנטיים עמד על כ-50 מיליארד ₪. כלומר חלקו של תקציב המחקר הממשלתי במשרדי הממשלה השונים הוא פחות מ-1% מתקציביהם," אמרה.
להלן החלטות הוועדה:
דו"ח מדענים ראשיים במשרדי ממשלה לשנת 2001
דיון בפרוטוקולים: מס' 98 ביום 15.10.02 .
בדיון שהתקיים במליאת הוועדה ובהשתתפות מר מתן וילנאי שר המדע התרבות והספורט ביום ה - 15/10/2002 סתבר לחברי הוועדה כי הקיצוץ הנדרש בתקציב משרד המדע מהווה מכה קשה ליכולת הישום והפיתוח של תוכניות המשרד ויש לו השלכות חמורות לעתיד המדע בישראל . הקיצוץ יגרור בעקבותיו ביטול פעולות מחקריות שונות ופטורין של מאות מדענים ממוסדות שונים.
ועדת המדע והטכנולוגיה החליטה לפנות בזאת לרוה"מ ושר האוצר ולדרוש שבתקציב שנת 2002 תהיה תוספת של כ - 10% לתקציב (כ - 70 מיליון ₪ ) מתוך ראיה שההשקעה במחקר המדעי היא השקעה בזרעי העתיד הכלכלי ושל המדינה כולה ובסיכויי הממשלה לעזור לשכבות החלשות , למובטלים.
ועדת המדע והטכנולוגיה תובעת מראש הממשלה ושר האוצר לא רק למנוע לאלתר את הקיצוץ בתקציבי המדע אלא להוסיף לו , כאמור.
כמו כן החליטה הוועדה לפנות למשרדי הממשלה אשר אין בהם מינוי מדען ראשי בתביעה ליישם את החלטות הממשלה ולמנות לאלתר מדען ראשי "מדען ראשי חייב להיות מדען בכיר המוכר ומקובל על הקהיליה המדעית , הפעיל כחוקר בתחום הרלבנטי לפעילות משרדו , ובעל סמכות ויכולת שיפוט בשטח התמחותו. המדען הראשי יהיה בעל יכולת לגשר בין האקדמיה ושאר הגורמים המעורים במחקר ופיתוח".
ישיבת חירום בנושא הקיצוץ בתקציבי משרד המדע
דיון בוועדה בפרוטוקול:מס' 74, ביום 31.12.2001
ח"כ ענת מאור, יו"ר הוועדה: "הממשלה לוקה בקוצר רואי. במקום לראות במדע משאב כלכלי - היא מקצצת בתשתית העתיד. המדע איננו משהו בדיוני אלא מציאות של עתיד כלכלי. רק מי שאינו מבין שהסיכוי שלנו לעזור למובטלים, לחולים ולנכים תלוי במדע ובהתקדמותו מקצץ בתחום זה". הוועדה מקימה מטה חירום נגד הקיצוץ בתקציבי משרד המדע וקראה לממשלה ולכנסת לבטל אותו לאלתר.
מר מתן וילנאי, שר המדע, התרבות והספורט: "הקיצוץ בתקציבי המשרד הוא קיצוץ קנטרני בלבד, ומראה על חוסר הבנה מהותי למשקלו של המחקר והפיתוח לעתיד המדינה. מדובר בקיצוץ בעל משמעות חמורה ביותר לעתיד המדע בישראל וזו עלולה להיות פגיעה איומה. לא מדובר בתקציב גדול במסגרת תקציב המדינה. מעבר לקיצוץ של 20 מ' ₪ לו נדרשו כל משרדי הממשלה, משרד המדע נאלץ לקצץ ב- 40 מ' נוספים. וילנאי הזכיר כי משרדו הוא ממשרדי שלא החזירו בסוף השנה עודפי תקציב לא מנוצלים. דבר שמוכיח שוב עד כמה תקציבי המשרד מנווטים ומנוצלים במקומות הנכונים וכל פגיעה בהם תביא נזק.
פרופ' חגית מסר ירון, המדענית הראשית של משרד המדע: "תקציב משרד המדע לא גדל במונחים ריאלים בשנים 2000-2002. הצעת הקיצוץ עלולה לגרום לביטול פעילויות מחקריות שמבקש מינהל המדע להפעיל השנה. כל מסגרת תוכנית המחקר החדשה, הכוללת קריאה לחוקרים להגיש הצעות מחקר חדשות בהיקף של 30 מליון ₪ וכן בהקמת 12 מרכזי ידע חדשים מתחומי מחקר מתקדמים, בסכנה".
פרופ' יובל נאמן, יו"ר סוכנות החלל הישראלית ושר המדע לשעבר: "לא סביר שמדינת ישראל תעביר את הקיצוץ על זרעי העתיד הנמצאים במחקר ובפיתוח. במחקר ובפיתוח מצויים כל אותם דברים שהמדינה זקוקה להם. הפגיעה התקציבית יכולה להיות אנושה ולרסק כל התפתחות כלכלית."
ח"כ אליעזר (מודי) זנדברג: "ברור לכולנו שחוקי הנגב יעברו, בסופו של דבר, אם כי בשינויים שונים. עלינו להשכיל ולהעביר את התקציבים שיוותרו ליעודים בתחום המחקר והפיתוח בנגב", אמר.
ח"כ אליעזר (צ'יטה) כהן: "אנו נדהמים לשמוע שהקיצוצים מגיעים גם לפיתוחים המדעיים במשרד הבטחון, אני מציע שהוועדה והמדענים יפגשו עם רוה"מ ושר האוצר ע"מ שיסבירו מאיפה אפשר לקחת את הכסף".
ישיבות בנושא מחקר, תכנון ושיתוף פעולה
השפעת התחממות כדור הארץ על ישראל, המחקר המדעי ותרומתו למזעור התופעה
דיון בוועדה בפרוטוקול: מס' 59, מיום 22.5.2001
חברי הועדה שמעו דיווח מפיו של פרופ' אריאל כהן מהמכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית, כי פחמן דו חמצני וגזים נוספים, שמקורם בשרפת דלקים, מתרכזים באטמוספירה ולוכדים חום הנפלט מפני כדור הארץ, בדומה לקירות הזכוכית בחממה - מכאן השם "אפקט החממה". מדענים מעריכים שהטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ תעלה ב- 3.5 מעלות צלזיוס במאה הקרובה. ההתחממות תשנה את מאזן החום של כדור הארץ ותביא להצפות איים ושטחים נמוכים, למידבור, להתפשטות מחלות, למחסור במזון ועוד. ההשפעה המקומית אינה ניתנת לחיזוי: אזורים מסוימים עלולים לסבול מסופות חזקות יותר עם עליה בעוצמת אירועי הגשם ואילו אזורים אחרים - מבצורות חמורות. כבר עתה אנו עדים לתופעות כמו גלי חום, המסת קרחונים בקטבים ועליית מפלס הים. אין ספק כי התנהגות בני האדם היא הגורם המכריע בהתחממות כדור הארץ.
ח"כ אליעזר (צ'יטה) כהן: "לא צריך מחקרים שיוכיחו שעלינו להיענות לכל יוזמה שתביא לשיפור איכות הסביבה. עלינו להתרכז במיוחד בצד החינוכי של הנושא כולו כצעד קטן של אומה קטנה לשיפור האנושות."
ד"ר מרים הרן, סמנכ"לית בכירה לתעשיות ויו"ר הוועדה הבינמשרדית לאמנת האקלים: "מדינת ישראל הוגדרה באמנת האקלים כ"מדינה מתפתחת". ככזאת איננה חייבת ישראל לקחת על עצמה מחוייבות מספרית לצמצום הגזים המזהמים הנפלטים בתחומה. למרות זאת, ישראל לקחה על עצמה מחוייבות וולנטרית לצמצום המזהמים. אני מקווה שהוועדה הבינמשרדית תוכל להגיש את המלצותיה לממשלה בעוד כחצי שנה לשם קביעת מדיניות כוללת."
גב' רקפת כ"ץ, רכזת פעילות ציבורית של החברה להגנת הטבע: "אני יוצאת בקריאה לועדת המדע והטכנולוגיה לעזור לנו לעצור את הקמתה של תחנת הכח המונעת בפחם שאמורה לקום בישראל. תחנת כח פחמית לא רק שתזהם את האוויר אלא תפגע גם בשטחי החוף הקיימים שכבר עתה מצומצמים ביותר. יש לישראל פוטנציאל עצום של גז טבעי שמשמש מקור אנרגיה נקי, זול ויעיל ליצור חשמל ועלינו להשכיל ולהשתמש בו", אמרה.
פרופ' פנחס אלפרט, מהחוג לגיאופיסיקה ומדעים פלניטרים, מאוניברסיטת ת"א: "ממחקרים שעשינו לאחרונה עולה בודאות כי יש עלייה ניכרת בטמפרטורות של החורף. אנו מוצאים שכיחות גבוהה יותר של רמה סובטרופית המונעת ירידת גשמים לארצות מזהמות יש קשר ישיר לעצירת הגשמים.
בסכמה את הדיון אמרה ח"כ ענת מאור כי יש לזרז את עבודת הוועדה הבינמשרדית שהוקמה לגיבוש מדיניות לאומית ישראלית וגיבוש תכנית פעולה להפחתת פליטות גזי החממה בסקטורים השונים. "עלינו לפעול ובמהירות בדרך של עקרון הזהירות המונעת ונקיטת צעדים ע"מ שלא נמצא את עצמנו מצטערים מאוחר יותר."
שיתוף פעולה בינלאומי בתחום המדע והמו"פ התעשייתי
דיון בוועדה בפרוטוקול: מס' 61, מיום 11.6.2001
ביום 11.6.2001 קיימה הוועדה דיון בנושא "שתוף פעולה בין-לאומי בנושא המדע והמו"פ התעשייתי". בין הגורמים השונים בארץ הפועלים לקידום המחקר המדעי והמו"פ הטכנולוגי ניתן למצוא את משרד המדע, משרד התמ"ס, המשרד לשיתוף פעולה אזורי, וקרנות מחקר כדוגמת הקרן הדו-לאומית ישראל-ארה"ב, הקרן הלאומית למדע. גורמים אלו מתמקדים בפיתוח תשתיות מדעיות וטכנולוגיות, עידוד מחקר מדעי ועידוד התעשייה. שתוף הפעולה הבינלאומי בתחומים אלו נועד לקדם ולסייע לקידום מחקרים ישראליים ומפעלי תעשייה ישראליים בשלבים הראשונים של מחקר ופיתוח מוצרים חדשים, באמצעות מסגרות של הסכמים בינלאומיים.
ד"ר אמנון ברק, מנהל הקרן הגרמנית-ישראלית למו"פ מדעיים GIF מסר לוועדה שהבידוד הפוליטי שנכפה על ישראל בגלל מיקומה הגיאוגרפי מחד ומכיוון שאוכלוסיית המטרה של המדע הישראלי שוכנת מעבר לים מאידך, הביאו משך שנים לכך שישראל חתרה והצליחה לחתום על הסכמי מדע משותפים. מדיניותה המוצהרת של ישראל ראתה בשת"פ מדעי בכיוון הקמת קרנות משותפות עם ידידותיה הגדולות ומעצמות הטכנולוגיות בהווה, את אחד הנדבכים החשובים לתמיכה ולסיוע למדע הישראלי. אך מתברר שתקציב הקרנות לא הוגדל זה שנים רבות, והן משמשות מעין בבואה פוליטית של התייחסות הממשלים השונים בארץ ובחו"ל לעצם שיתוף הפעולה.
עו"ד שרון פרדו, מנהל תחום פרוייקטים במשרד לשיתוף פעולה אזורי: "מאחר והשת"פ בתחומי המדע נתפס כנושא בעל אופי פוליטי, ניתן להבחין בירידה משמעותית בעומק השת"פ, וחבל. דוגמא לשתוף פעולה ניתן למצוא במרכז הבינלאומי עבדו סלאם לפיזיקה תאורטית שהוקם ב-1964 כדי לסייע למדענים ממדינות מתפתחות במחקרים בתחומי הפיזיקה והמתימטיקה. בשנת 1999 המרכז פתח את תכנית SESAME, פרוייקט לקידום שת"פ בתחומי המדע במזה"ת. התכנית מעניקה מלגות לחוקרים צעירים ממדינות המזה"ת להשתתפותם בקבוצות מחקר החוקרות במרחב הא"א. מפגש פיזיקאים מהמזה"ת התקיים בעמאן בחודש יולי 2000. ממשלת ירדן התחייבה להעביר לפרוייקט מליון דולר כל שנה במשך 5 שנים למימון הוצאות תפעול התכנית. המרכז פתח בתכנית להכשרת מדענים ומהנדסים מהמזה"ת, אליה נבחרו 21 מדענים מישראל, ירדן, רש"פ, מצרים, ארמניה וסוריה. את התכנית מממנים: 25,000$ המרכז, 50,000$ מענק ממשלת איטליה, ו-65,000$ מהסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית.
חברי הוועדה ויקטור בריילובסקי ואליעזר (ציטה) כהן הצטרפו לסיכום יו"ר הוועדה, ח"כ ענת מאור, וקבעו: "המחקר המדעי מהווה מנוע עיקרי של הצמיחה הכלכלית בישראל. בעידן הגלובליזציה יש צורך בהסתכלות אחרת בחיבור המדעי בין המדינות אך ללא תמיכה נאותה לא תהיה צמיחה.
השחיקה הגדולה של הון הקרנות הדו לאומיות והתכניות הרב לאומיות חייבת להעצר ואנו תובעים מהממשלה להעלותו על סדר היום הציבורי.
שימור הישגי המחקר הארכיאולוגי בתל רומידה- היא חברון המקראית דיון בוועדה בפרוטוקול: מס' 63, ביום 26.6.2001
מחלוקת "פוליטית" בין חברי ועדת המדע: הבניה בתל רומיידה פוגעת בשימור המחקר הארכיאולוגי - כן או לא?
לישיבה הוזמנו נציגי רשות העתיקות, המועצה הארכיאולוגית, החברה לחקר א"י ועתיקותיה ונציגי המתיישבים של הישוב היהודי בחברון.
תל חברון, המוכר לרוב בשם "תל רומיידה" על שם ג'בל רומיידה הסמוך - הינו אתרה של חברון המקראית. בחפירות אשר נערכו בתל, נחשפו שרידים ארכיאולוגיים מתקופות שונות בהיסטוריה. במהלך החפירות הונח באזור התל אתר קרוואנים של המתיישבים היהודים בחברון, אשר המשיכו, עם השנים, לחפור בתל לצורך בניית תשתיות, וכיום מתוכננת באזור הקמת מגורי קבע. החפירות באתר תל חברון הסתיימו, ורשות העתיקות ביצעה פעולות שימור מלא ושחזור חלקי של השרידים הארכיאולוגיים. הויכוח כיום נסוב סביב השאלה: האם יש להתיר בניית מבני קבע בתל חברון, מעל החפירות הארכיאולוגיות שנמצאו באתר.
חברי הוועדה שמעו מפרופ' משה כוכבי, לשעבר ראש המועצה הארכיאולוגית, אוניברסיטת ת"א, כי תל חברון - המוכר לרוב בטעות בשם "תל רומיידה" על שם ג'בל רומיידה הסמוך - הנו אתר חברון המקראית. עיר זו הייתה המוקד למסורות האבות ובעיקר אברהם, בירת הר חברון לאורך מרבית ההיסטוריה, בירתו הראשונה של דוד המלך, ואתר רב חשיבות לכל אורך תקופת המקרא וגם אחריה. האתר הוגדר על ידי ארכיאולוגים כאחד משלושת האתרים החשובים ביותר לארכיאולוגיה המקראית בכלל, שני רק לירושלים. "אין שום תקדים למתן היתר בנייה על תל ארכיאולוגי. בניית קבע הורסת שכבות ארכיאולוגיות ומונעת מחקר וחשיפה של העבר הטמון בהן. תל ארכיאולוגי הוא נכס מדעי-לאומי שאין לפגוע בו בשום צורה והוא ניתן למחקר ארכיאולוגי בלבד".
ד"ר אבי עופר, חוקר הר יהודה ותל חברון: "הבניה המשתקפת בצילומים הקרקעיים שפורסמו מטשטשת כליל את אופיו של האתר, קוברת ומעלימה כליל את השרידים המרשימים מחברון המקראית, וגורמת פגיעה לדורות באופיו המיוחד של האתר. התל הינו אתר המהווה נכס תרבותי ישראלי, יהודי ובינלאומי ממדרגה ראשונה. יש לשמור על אופי האתר ולשאוף לפתחו בעתיד כאתר ארכיאולוגי והיסטורי כראוי לו. "
פרופ' בני קידר, יו"ר החטיבה למדעי הרוח והחברה ויו"ר מועצת רשות העתיקות מטעם האקדמיה הלאומית למדעים: "דעתנו הנחרצת היא שאין לבנות על תל ארכיאולוגי, ובמיוחד על תל בעל חשיבות לאומית כתל רומיידה. יש לשמר את הממצאים ולעצור את הבניה במצבה הנוכחי".
מר רונן כהן, מזכיר היישוב היהודי בחברון: "העבודה באתר נעשתה בתאום מלא עם כל הגורמים האחראים כולל מח' השימור של רשות העתיקות ובפיקוח מלא של הקמ"ט. התקרה שנבנית אמורה לשמר את הממצאים הארכיאולוגיים בצורה שאם ירצו בהמשך לבנות מעל - יתאפשר הדבר."
ח"כ ענת מאור: "מעבר לכל מחלוקת פוליטית אין חולקים על הצורך של שימור הישגי המחקר הארכיאולוגי בתל רומיידה. ועדת המדע תצא לסיור באזור ע"מ לראות את הבניה שנעשית בשטח ולבחון האם היא עולה בקנה אחד עם חובת השימור של המחקר הארכיאולוגי.
ח"כ מוסי רז: "יש לי עמדה פוליטית מאוד ברורה בדבר ההתיישבות באיזור, אך אני מצפה שכפי שנהגנו לגבי הבניה בהר הבית: פנינו, ביוזמתנו, בעצומה למופתי בבקשה למנוע פגיעה באתרי הארכיאולוגיה, כך על חברי הכנסת התומכים בהתיישבות, לפעול. אין קשר לדעות הפוליטיות באשר להתיישבות במקום ומניעת פגיעה באתרים ארכיאולוגיים."
בלהט הויכוח הפוליטי שהתפתח בין חברי הכנסת
אליעזר (צ'יטה) כהן ומוסי רז אודות ההתיישבות היהודית במקום וההשפעה על איזור החפירות השתלחו חברי הכנסת זה בזה באמירות אשר נמחקו מהפרוטוקול בעקבות פניה של יושבת הראש .
היערכות לקראת כניסת ישראל למסגרת ה-6 של האיחוד האירופי דיון בוועדה בפרוטוקול: מס' 70, ביום 13.11.2001
לישיבה בנושא: "הערכות ישראל לקראת כניסתה למסגרת השישית של האיחוד האירופי" ביום 13.11.2001, הוזמנו סגני נשיאים למו"פ באוניברסיטאות, הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, האקדמיה הישראלית למדעים, התאחדות התעשיינים, הקרן הלאומית למדע, המינהלת הישראלית לתכנית המסגרת של האיחוד האירופי (ISERD), גופי מחקר, אנשי אקדמיה ועוד.
ח"כ ענת מאור, יו"ר הוועדה: "חשיבות המסגרת השישית של האיחוד האירופי אינה מוטלת בספק באשר לחשיבות החשפותה של ישראל למרקם השלם של שיתופי פעולה טכנולוגיים, מדעיים ותעשייתיים, במיוחד בשל התפוקות הנלוות שאינן נמדדות במדדים של כסף, אלא במדדים של הפריה הדדית לרווחת הכלל. יש חשיבות לכך שהאינפורמציה בתחום תגיע לכלל ציבור המדע והתעשייה שהם ה"קליינטים" של המסגרת השישית כמו שחשוב שיוגדלו הסכומים הניתנים לתחומים החברתיים", אמרה.
מר מרסל שטאון, מנכ"ל תכנית המסגרת החמישית של האיחוד האירופי (ISERD): "תכנית המסגרת השישית נועדה לתרום ליצירת ה- European Research Area. התקציב המוצע לתכנית הינו 17.5 מיליארד אירו, תקציב הגבוה ב-17% מתקציב המסגרת ה-5. גופים ישראלים יוכלו לזכות במענקים מתוך תקציב בן 16.270 מיליארד אירו (ההפרש - 1.230 מיליארד אירו - הינו הסכום המוקצה למחקר בתחום הגרעין, בו אין ישראל משתתפת). פרלמנט האיחוד סבור כי יישום תכנית ספציפית יחידה, המחקר המשולב, יהיה בעייתי ויגרום להעדר שקיפות. אשר על כן, הוא מציע להפעיל 3 תכניות: 1. תכנית ביו-הגנום וביוטכנולוגיה, בריאות ובטיחות ומחקר חברתי ותרבותי; 2. תכנית אינפו-טכנולוגיות חברת המידע; 3. תכנית טכנו-ננוטכנולוגיות, חומרים חכמים ותהליכי ייצור חדשים, אווירונאוטיקה וחלל, צמיחה בת קיימא ושינוי גלובלי ותחבורה יבשתית."
מר כרמל ורניה, המדען הראשי במשרד התמ"ס: "התועלות של המסגרת החמישית ועמה המסגרת השישית הן עצומות בערך המוסף שלהן לידע של המחקר והפיתוח. חברותנו במסגרת פתחה בפנינו נגישות לידע פי 10 ממה שאנחנו משקיעים. באמצעותה מתאפשר למדענים שימוש ב-300 מתקנים חשובים הנמצאים באירופה, כמו למשל לייזרים בעלי עוצמה; ביוטכנולוגיה, ועוד - וזאת רק בשל היותנו חברים במסגרת. המסגרת השישית מצריכה הערכות מחודשת שלנו בשל ההחלטה על קיומם של פרוייקטים מרכזיים גדולים ומרכזי מצויינות המבוססים על גופים קיימים."
פרופ' פאול זינגר, יו"ר הנהלת הקרן הלאומית למדע ונציג האקדמיה באיחוד האירופי: "חשיבותה של המסגרת החמישית של האיחוד האירופי בחיבור שהיא מקיימת בין המחקר התעשייתי והאוניברסיטאי ע"מ לקדם את רמת התעשייה, ומכאן החשיבות שלה גם לגבי ישראל. החוקרים זוכים לסיוע בהשתלבות בתעשיה האירופית ובכך נפתח בפניהם פתח רחב אל ידע ופיתוח רעיונות חדשים לקידום איכות חיינו".
קידום המדע והמחקר בנגב
דיון בוועדה בפרוטוקול:מס' 72, ביום 27.11.2001
במסגרת "יום הנגב בכנסת", בתאריך 27.11.2001 קיימה היום ועדת המדע והטכנולוגיה דיון בנושא קידום המדע והמחקר בנגב.
מר אברהם דבורי, ראש מועצה אזורית אשכול : "אנחנו רואים בנגב כפוטנציאל או הרזרבה היחידה שיש לפיתוח המדינה בכל התחומים. לצערי לאורך השנים אנחנו רואים אפליה כמעט מתמדת גם בתקציבים וגם במשאבים לכל מה שיש בו ראיה עתידית. את הנגב אפשר לפתח ברצינות רק אם רואים בו באמת את הפוטנציאל היחידי של המדינה וכך מתייחסים אליו. אף ממשלה לא עשתה את זה בצורה משמעותית וללא משוא פנים. אני אומר שצריך להתייחס אל הנגב לא רק כאל שטח אלא כאל אנשים שחיים ורוצים לחיות בו ולכן צריך לחשוב מה נותנים לנגב כדי שאנשים ירצו לחיות בו. המערכת הזו היא מערכת לא של תחום אחד אלא המערכת היא רב מערכתית".
כמו כן מומחים נוספים, הציגו בפני הוועדה שלושה נושאים מרכזיים בתחום:
3. קידום החינוך המדעי בנגב: הקמת מרכזים חינוכיים (כימיה, אנרגיה סולרית וכו') והקמת מוזיאונים (מוזיאון המדע, "גלה את הגרעין" - מרכז חינוכי מדעי במישור רותם).
ח"כ ענת מאור: "בנגב מצוי פוטנציאל הפיתוח של המדינה. שטחים פנויים וזולים יחסית, כוח אדם ברמה גבוהה ואוניברסיטה אשר בתוכה אנשי מקצוע מהשורה הראשונה בתחומים רבים. לצערנו, ההקצאות הלאומיות בנושאי מדע, מחקר ופיתוח וחינוך למדע, לא רק שאינן מנצלות את הפוטנציאל הקיים בנגב, אלא ממשיכות ומגדילות את הפער הקיים בין הנגב למרכז הארץ. עובדה זו היא חלק מהמדיניות הכוללת של המדינה הנמשכת זה עשרות שנים, אשר יוצרת קוטביות גדלה והולכת ללא הצדקה מכל היבט לאומי (ראה דו"ח מבקר המדינה 50 ב')".
הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח (תל"ם) - דיווח על פעילותו מאז הקמתו בשנת 1997
דיון בוועדה בפרוטוקול:מס' 73, ביום 4.12.2001
פרופ' יעקב זיו, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ויו"ר תל"ם,דיווח על פעילותו של תל"ם (הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ופיתוח).
פורום תל"ם קם ביוזמת האקדמיה הלאומית למדעים ביוני 1997 על רקע ואקום רציני שקיים במערכת בשני נושאים:
היכולת לגייס משאבים לפרוייקטים גדולים במיוחד במדע ובטכנולוגיה שלפעמים ההיקף התקציבי שלהם חורג מהיכולת של אחד מהמשרדים או הגורמים האחרים המעורבים בדבר; אי היכולת להתחייבות רב שנתית לפרוייקטים כאלה. עקרון הפעולה של תל"ם מבוסס על שיתוף פעולה מרצון של הגורמים המרכיבים אותו. מדובר בפורום שעד כה במשך 3 שנים הניע פרוייקטים בהיקף של 330 מיליון שקלים גדולים. זה בעצם אחד הפורומים היחידים שבהם גורמים שונים במערכת מחליפים דיעות ומנסים לגבש מדיניות בנושאים מדעיים שונים.
הנושאים שאושרו הם כדלהלן:
הנושא הראשון הוא חברות ישראל במתקן הסינכוטרון האירופאי. זה המתקן המתקדם ביותר בעולם. זה מין מאיץ גדול שמשמש למחקר בסיסי, בין ביו טכנולוגיה, בין ברפואה, בשימושים תעשייתיים וכן הלאה. ההיקף שלו הוא בערך 15 מיליון דולר ל - 10 שנים. ישראל היום חברה רשמית במתקן זה המתקדם בעולם. צרכי המדע הישראלי בנושא קרינת הסינכוטרון מסופקים ע"י החברות במתקן זה.
הנושא שני הוא פרוייקט שניזום במשרד המדע ע"י הוועדה הלאומית לתקשוב. הנושא הוא אינטרנט מהיר לצורך מחקר בתעשייה והאקדמיה. ההיקף התקציבי היה גדול. היו קשיים בגיוס כספים ולפיכך הייתה הפנייה לפורום תל"ם.
הנושא השלישי נוגע לצורך בהחלפת הכור האטומי הכי עתיק בעולם, הכור בנחל שורק.
ד"ר צבי קפלן, מנהל המרכז למחקר גרעיני בנחל סורק, פרוייקט המאיץ יאפשר להחליף בעתיד את הכור הגרעיני שבמרכז במתקן מודרני חדשני, המאפשר להפיק נויטרונים לשימושי מחקר ותעשיה באמצעות האצת פרוטונים. המאיץ והמעבדה שתוקם סביבו נועדו לאפשר מחקרים שונים בתחומי חקר החומרים ומדעי החיים תוך שימוש באלומות פרוטונים ובאלומות נויטרונים שייוצרו במאיץ. המאיץ ייצר גם איזוטופים רדיואקטיביים למטרות מחקרים רפואיים ולשימושים תעשייתיים. הקמת המאיץ תאפשר להכשיר כח אדם טכנולוגי לתפעול מאיצי חלקיקים ותתן הזדמנות למדענים בארץ להתמחות ולפעול בתחומי מדע המחייבים שימוש במאיצים כפי שמקובל במדינות אירופה, ארה"ב ויפן. השלב הראשון של הפרוייקט יסתיים בתחילת שנת 2004, והפרוייקט כולו - בשנת 2006.
מחקר וניטור זיהום הים ומקורותיו - איכות מימי החופים של ישראל בים התיכון
דיון בפרוטוקול:מס' 79, ביום 29.01.02
ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות ח"כ ענת מאור, שמעה מפיו של סא"ל שלמה משה, ראש ענף בריאות תעסוקתית במפקדת קרפ"ר, כי חיל הרפואה כנציגו של צה"ל שוקד על הכנת תקן ותקינה ראשונים מסוגם בעולם אשר יקבעו תקנים לצלילה. מדובר על סקירה ובחינה של קרוב ל-50 חומרים שונים שנדגמו בקרקעית המים. עד כה נבדקו תמיד המרכיבים השונים של החומרים המצויים במים והשפעתם על עולם החי במים, אך מעולם לא נבחן תקן בהתאם להשפעת החומרים על האדם. הנושא נבחן ע"י "ועדת אמיתי" בה חברים מיטב הטקסיקולוגים של המדינה, ומהווה ועדת מומחים עליונה, שתייעץ לקרפ"ר ותשפיע על הפעילות העתידית של צה"ל בהתאם לתקנים שיקבעו. התקן יפורסם כבר במחצית השניה של 2002 ויקבע את מידת האפקט הביולוגי של החומרים על האדם.
סא"ל דוד נינקוטה, ראש ענף רפואה בחיל הים, הוסיף כי חיל הים עובד בשתוף פעולה עם כל הגורמים העוסקים במחקרים, כמו גם הצי האמריקאי שהתברר שהידע העומד לרשותו איננו רב. עלו מספר נושאים נוספים שעדיין אין להם תשובה מחקרית, למשל: האם חליפות הצלילה, העשויות מספוג, מונעות חשיפה או מהוות מאגר לרעלים?
הדיווח שהתקבל היום בוועדה נשמע לאחר סקירה רחבה שקיבלה הוועדה מפיו של ד"ר יובל כהן, יו"ר החברה לחקר ימים ואגמים לישראל, אודות איכות מימי החופים של ישראל בים התיכון בעקבות מחקר וניטור זיהום הים ומקורותיו. ד"ר כהן הסביר לוועדה כי היעד הכוללני של הניטור הוא יצירת בסיס מדעי לקבלת החלטות בקשר להגנה על הסביבה הימית שיאפשר אכיפת ההוראות של החקיקה הלאומית והאמנות הבינלאומית שישראל הינה צד להן בעניין מניעת זיהום הים. כמויות משמעותיות של מתכות כבדות ונוטריאנטים מוחדרים למימי החופים של ישראל בים התיכון, וכתוצאה מכך נמצא זיהום משמעותי בכמה מוקדים, במיוחד במפרץ חיפה וסמוך למוצא הימי לבוצה מהמפעל לטיהור שפכי גוש דן (שפד"ן). בדו"ח שהוגש נכתב כי הסכנה המוחשית באה לידי ביטוי בנזקי בריאות לרוחצים ולצוללים באזורים אלו (כדוגמת הצוללים בנחל קישון) ובסכנה הטמונה במאכל דגים מזוהמים שאינם ראויים לאכילה.
בסכמה את הישיבה קראה ח"כ ענת מאור לממשלת ישראל לקחת על עצמה את תוכנית הניטור כמשימה שלטונית מתמשכת וקבועה, כפי שנהוג במדינות המפותחות, לטפל במניעת הזיהום ובמקורותיו.
לפעול לשמירת המידע המצטבר מהניטור והעמדתו לרשות הציבור.
קידום נשים במדע, בטכנולוגיה ובאקדמיה
דיון בפרוטוקולים: מס' 28, מיום 01.03.2000
מס' 54, מיום 15.01.2001
מפגש מיום 12.09.2001
מס' 75, מיום 01.01.2002
מפגש מיום 17.03.2002
מס' 95 מיום 16.07.2002
מפגש מיום 03.10.2002
קידום נשים במדע וקליטת מדעניות עולות, ישיבה משותפת עם הוועדה למעמד האישה - ישיבה מיום 01.03.2000:
ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות ח"כ ענת מאור והוועדה למעמד האשה, בראשות ח"כ יעל דיין, קיימו היום ישיבה משותפת בנושא: קידום נשים באקדמיה ובמדע.הוועדה שמעה דיווחים מפרופ' נחמיה לב-ציון יו"ר הוועדה לתיכנון ולתיקצוב וממר שלמה הרשקוביץ, מנכ"ל הוועדה לתיכנון ולתיקצוב, בדבר קליטה וקידום של נשים חברות הסגל האקדמי. נמצא שלמרות שקיים שיעור גבוה של בוגרות הדוקטורט בכל האוניברסיטאות ישנו עדיין רק גידול קל במספר החברות בסגל הבכיר של האוניברסיטאות.
לדברי פרופ' נחמיה לב-ציון, הבעיה המרכזית נובעת מחוסר רצונן של הנשים לצאת לפוסט-דוקטורט בחו"ל - מה שמהווה לאחר-מכן מיכשול לקידומן.
מר שלמה הרשקוביץ, סמנכ"ל לתיכנון ומידע בוועדה לתיכנון ולתיקצוב, אמר: "ממחקר שערכתי לאחרונה והעומד להתפרסם בקרוב עולה כי בשנת תשנ"ט למעלה ממחצית הסטודנטים לתואר שלישי הן נשים. אחוז הנשים בסגל האקדמי הוא, קרוב ל-40%. בסגל האקדמי הבכיר בתחום החינוך היוו נשים קרוב למחצית. במדעים פיסקליים, במתמטיקה, במדעי המחשב והנדסה אין גידול בין השנים תשנ"ב-תשנ"ח. במשפטים יש גידול ניכר, גם במדעי החברה גידול משמעותי", אמר.
ח"כ ענת מאור, יו"ר ועדת המדע, אשר יזמה את קיומו של הדיון, אמרה: "הנתונים חוזרים ומאששים בעליל את אשר אני חוזרת וטוענת זה שנים לייצוגן הנמוך של הנשים בקרב הסגל האקדמי באוניברסיטאות ובמכוני המחקר למרות שחל גידול משמעותי בשיעור הסטודנטיות בכל התארים ובכל תחומי הלימוד. תיקון המצב יביא ליישום השוויון שמהווה את אחד היסודות החשובים של משטר דמוקרטי , וכן יתרום בצורה משמעותית לקידום המחקר והכלכלה במדינה, באמצעות פתיחת המערכת להון אנושי שיש בכוחו לתרום רבות בכל התחומים.
ח"כ יעל דיין, יו"ר הוועדה למעמד האשה, אמרה: "הוכח גנטית שאין הבדל ביכולות הגנטיות בין נשים לגברים לגבי קליטת מידע. אני מקווה שזה ימצא ביטויו בקידומן של נשים בתחום המדע והטכנולוגיה".
פרופ' ישעיהו ליפשיץ, ראש תחום חלל במרכז למחקר גרעיני נחל שורק, בדק את מעמד האשה במחקר המדעי בישראל, בעקבות דיון שהתקיים בוועדת המדע ובו נשמעו טענות יו"ר הוועדה לאפלייתן של הנשים במחקר המדעי ובאוניברסיטאות. "הממצאים מצביעים על כך שהנשים בישראל יצרו מהפיכה במעמדן היחסי בקרב הלומדים באוניברסיטאות, אך מהפיכה זו לא מצאה את ביטוייה במעמדן במחקר המדעי בארץ, שהוא רחוק מלשקף את האחוז שלהן בקרב בעלי התארים האקדמיים. הדבר בלט במיוחד במילגות אלון - מילגות הניתנות למדענים בשלב שלאחר השתלמות הפוסט-דוקטורט, ומהווה כרטיס כניסה יוקרתי לסגל האקדמי: בתחום המתמטיקה מתוך 90 גברים שהגישו בקשה למילגה קיבלו 44, ומתוך 8 נשים, קיבלה רק 1.
ח"כ מרינה סולודקין, סגנית השרה לקליטת עלייה, אמרה כי הכרחי לתבוע שאחוז הנשים יגדל הן במועצה להשכלה גבוהה, והן בות"ת במטרה לקדם נשים באקדמיה.
קידום נשים במדע ובאקדמיה - ישיבת מעקב משותפת עם הוועדה למעמד האישה מיום 15.01.2001:
בישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה ושל הוועדה למעמד האשה בראשות ח"כ ענת מאור עלו וחזרו הנתונים העגומים על חלקן הנמוך של הנשים בקרב הסגל האקדמאי הבכיר באוניברסיטאות. ח"כ ענת מאור, יו"ר וועדת המדע והטכנולוגיה: הגברת השוויון בין גברים ונשים בסגל הבכיר של האוניברסיטאות אינו רק צודק אלא גם מועיל. שילובן של הנשים יתרום רבות לניצול פורה של הפוטנציאל הטמון באוכלוסיה זו. אנו רואים בראשי האוניברסיטאות והמוסדות להשכלה גבוהה כגורם ראשי שחייב לקחת על עצמו את הוצאתה של המדיניות אל הפועל. אנו נשקול בחיוב את החקיקה אשר תחייב אותם לעשייה בנושא.
פרופ' נחמיה לב ציון יו"ר ות"ת מסר לוועדה כי מאחר והתואר השלישי הוא תנאי בסיסי לקבלה לסגל האקדמאי הבכיר והתחלופה של הסגל מתרחשת על פני 30-20 שנה קשה לראות את השינוי המגמתי הקיים של העלייה במספר הסטודנטים לתואר שלישי בישראל עפ"י הזמן. בשנת תשנ"ט היו נשים למעלה ממחצית הסטודנטים לתואר שלישי בישראל ואין שני לו בעולם כולו. לדבריו בעשר השנים האחרונות בין תשל"ט לתשנ"ט, גדל הסגל האקדמאי הבכיר באוניברסיטאות מ-3,370 משרות שלמות ל-4,650 משרות, דהיינו גידול של 38%. בתקופה זו מספר הנשים הוכפל מ-500 ל-1,040 מכאן שקצב הגידול השנתי בסגל האקדמאי היה 3.3% לעומת 1.2% בין הגברים. הנשים היו בתקופה זו 42% מתוספת הסגל, ואף על-פי כן חלקן של הנשים משלל הסגל האקדמאי הבכיר גדל מ-16.2% ל-22.4%.
ח"כ יעל דיין, יו"ר הוועדה למעמד האשה: הנטל של קיצוב נושאים הקשורים למעמד האשה נופל באופן טבעי על נשים הנמצאות בעמדות מפתח וכיו"ר הוועדה למעמד האשה הנותנת עדיפות לתיקון עוולות קיימות אנו נותנים עדיפות לנושאים הדורשים תגובה מיידית כגון: אלימות כלפי נשים ונושא קידום מעמד האשה נדחק קצת לשוליים ולכן החלטנו לקיים ישיבה משותפת לנושא.
ח"כ נעמי חזן: קיים מילכוד בסיסי: הנורמה המחייבת של עשיית פוסטדוקטורט בחו"ל כתנאי המגדיל בצורה משמעותית את הסיכוי לזכות במלגות אלון, מקטינה משמעותית את סיכויי הנשים לזכות במלגה.
פרופ' חגית מסר רון, המדענית הראשית של משרד המדע: משרד המדע חרט על דגלו מחוייבות לפעילות לקידום נשים למדע ולטכנולוגיה כשהמטרה היא שחלקן של הנשים בשוק העבודה בתחומים אלו בכל הדרגות ישווה לחלקן באוכלוסיה. במסגרת זו מעודד המשרד סטודנטיות שבחרו בתחומי הלימוד תת מיוצגים ומתנה זאת בגיוסן לפעילות לעידוד וקידום נשים ונערות בתחומים אלו.
פרופ' נינה תורן, יו"ר הפורום לקידום נשים באקדמיה הגישה לועדה המלצות שגובשו בנושא שעיקרן: יישום ההחלטה למינוי יועצת לענייני נשים באוניברסיטאות ובמכללות, הסרת המגבלה של הגיל בקבלת מלגות ומענקי מחקר, מענקים מוגדלים לפוסטדוקטורט בארץ וחיוב השקיפות בתהליכי קבלת ההחלטות.
להלן ההחלטות שהתקבלו ונשלחו בנוסח המצורף בזה לכול ראשי האוניברסיטאות והמוסדות להשכלה גבוהה:
1. יישום ההחלטה למינוי יועצת לענייני נשים באוניברסיטאות ובמכללות
ב- 1988 הוחלט ע"י ור"ה למנות יועצת לענייני נשים בכל אוניברסיטה. אולם תפקיד זה אינו מאוייש ברוב האוניברסיטאות.
דרכים ליישום וקידום הנושא:
הערה: הגדרת תפקיד היועצת יכול להתגבש בצורות שונות במוסדות שונים עפ"י צורכיהם המיוחדים.
שיעור הנשים המועמדות למלגות ולמענקים שונים, קטן משיעורן בהיצע הפוטנציאלי. שעורן בקרב הזוכים, קטן עוד יותר. בתחומים מסויימים, אחוז ניכר של נשים, מסיימות תואר שלישי כשהן מעבר לגיל הממוצע של הפונים.
דרכים לקידום הנושא:
א. ראש ות"ת פרופ' נחמיה לב ציון, יידע את הוועדה שע"פי מעקב שהם ביצעו עולה כי קיימת אפשרות של הטיה בשיפוט הוועדות. הוא הודיע שות"ת יעביר מידע זה לכל האוניברסיטאות. אנו רואים זאת בברכה.
ב. על האוניברסיטאות לפעול באופן יזום להגשת יותר נשים כמועמדות למלגות ולקרנות.
ג. שינוי הפרופורציות בין נשים לגברים בין הזוכים.
ד. הסרת המגבלה של גיל (במקרים שזה קיים).
ה. למנות נשים לוועדות השיפוט.
3. בתר-דוקטור
אחד המחסומים המרכזיים בפיתוח קריירה אקדמית אצל נשים, טמון בקושי לצאת להשתלמות בתר-דוקטוריאלית באוניברסיטאות בחו"ל ("מלגות אלון" ונוספות).
הנתונים הם:
א. מדעי החברה - 61.3% מהגברים שסיימו תואר שלישי, יצאו להשתלמות בחו"ל, ורק 52% מהנשים.
ב. מבין הגברים, 72% שהו בחו"ל למעלה מ- 3 שנים ובין הנשים, רק 4% שהו יותר מ- 3 שנים.
לשהות בחו"ל , מעבר לפוסט-דוקטורט עצמו, יש 2 יתרונות בעלי ערך מוסף גבוה בהתקדמות האקדמית. מספר רב יותר של פרסומים מדעיים בחו"ל וכן נגישות יתר (הודות לחוקר הבכיר שעימו עובדים), לכתבי עת יוקרתיים.
דרכים לשינוי וקידום הנושא:
מוצע להכיר באוניברסיטאות או קבוצות מחקר מקומיות בתחומים מסויימים, כמסגרות ראויות להשתלמות בתר-דוקטוריאלית (ו/או לבחון שילובים חלקיים בין דוקטורט בארץ ובחו"ל, שהיום יותר אפשריים בזכות האינטרנט.
להעניק לנשים מלגות רבות וגדולות יותר לשם השתלמות בחו"ל.
4. השוואה מתקנת
קיים תת-ייצוג של נשים בסגל האקדמי, בדרגות גבוהות, ובקבלה של מענקי מחקר וכו'. רעיון ההשוואה המתקנת אינו זר למערכת המשפטית והחברתית. יש כיום, וגם באקדמיה, תוכניות להשוואה מתקנת בתחומים אחרים (הרחבת הנגישות להשכלה גבוהה לסטודנטים ראויים לקידום).
המלצה: מוצע להנהיג השוואה מתקנת בקרב האקדמיה, בדומה לפסיקה בקשר לדירקטוריונים ולשירות המדינה ללא פגיעה ברמת הכישורים של המועמדים. היתה דעה אחידה שעדיף שהדבר ייעשה על ידי האוניברסיטאות והמכללות עצמן, ובמקביל - היו כאלה שתמכו בחקיקה (עפ"י הדגם של הEffirmative Action בארה"ב).
תהליכי גיוס, שיפוט וקידום של אנשי סגל הם סודיים. סודיות זו פוגעת בנשים יותר מאשר בגברים (גם אם אין זו כוונת המחליטים).
דרכים לקידום הנושא:
השתתפות נשים בוועדות אקדמיות שבהן מתקבלות החלטות לגבי מדיניות אקדמית, גיוס וקידום, וייצוגן של נשים כמרצות בכנסים מדעיים היא נמוכה ואינה עומדת בשום יחס לשיעור הנשים בסגל, וליכולתן המדעית-אינטלקטואלית. מצב זה משפיע על חוסר תשומת הלב והטיפול בבעיות אי-השיוויון המגדרית באקדמיה.
דרכים לקידום הנושא:
נשים בוועדות אקדמיות, כנסים וימי עיון.
הפעילות שהתבצעה בשנת 2000, בראשות פרופ' חגית מסר-ירון, המדענית הראשית:
א. הקמת המועצה לקידום נשים למדע וטכנולוגיה (החלטת ממשלה מיום 20/11/00).
ב. הפעלת המועצה בפורום מלא ובמסגרת שלוש ועדות: חינוך, אקדמיה ותעשיה.
ג. קיום כנס בנושא נערות ונשים במדע וטכנולוגיה (בשיתוף עם משרד החינוך) ב- 29/1100
ד. הכנת דו"ח לאומי על נשים במדע וטכנולוגיה בישראל והגשתו לאיחוד האירופי.
ה. מתן 78 מילגות עידוד לסטודנטיות לתואר ראשון במדעים מדוייקים ובהנדסה, תמורת מחוייבות לפעילות בקידום נשים במדע.
תכניות לשנת 2001:
המשך הפעלת וביסוס המועצה והוועדות תוך גיבוש תכניות פעולה קונקרטיות בתחומים שונים.
ב. קיום כנס נוסף.
ג. המשך מעורבות בפעילות האירופית בנושא.
ד. איסוף ופרסום נתונים ומעקב אחר ההתפתחויות.
קידום נשים בסגל האקדמי ובמדע - התמקדות במכללות האקדמיות, המכללות למורים ולמכללות האזוריות -
ישיבת מיום 01.01.2002:
רקע:*
מן הנתונים אודות ייצוגן של נשים באקדמיה עולה כי הנשים סובלות מייצוג חסר בסגל האקדמי של האוניברסיטאות. ככל שעולה הדרגה האקדמית כך יורד שיעור הנשים באותו תפקיד. נכון לימים אלה חסרים נתונים מלאים אודות ייצוג נשים במכללות ובמוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטאות. במהלך כתיבת המסמך פניתי למספר מכללות וקיבלתי נתונים אודות ייצוג נשים בסגל האקדמי של מכללת ספיר בנגב, המכללה האקדמית תל אביב- יפו והמכללה להנדסה ירושלים. הנתונים על שלושת המוסדות הללו מצביעים על ייצוג חסר של נשים בסגל האקדמי של אותם מוסדות. ייצוג החסר של נשים באותם מוסדות עולה ככל שהדירוג האקדמי של התפקיד עולה.
מינוי וקידום סגל בכיר במוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטאות נעשה על ידי ועדות מיוחדות למינוי פרופסורים של המועצה להשכלה גבוהה. לפיכך כל השפעה או שינוי של דרך המינויים והשיקולים הנכללים במהלך הקידום או המינוי צריך להיעשות בתיאום עם הוועדות הללו.
המכללות והמוסדות האקדמיים שאינם אוניברסיטאות נמצאים בתחילת דרכם. המוסדות הללו נמצאים במגמה של גידול וצמיחה ולפיכך צפוי גידול במספר אנשי הסגל האקדמי שלהם. בכדי לשפר את ייצוגן של הנשים בסגל האקדמי של אותם מוסדות יש לנקוט בפעולה בטווח הקצר לפני שיתרחשו מעברים של אנשי סגל בכירים מהאוניברסיטאות אל המכללות והמוסדות האקדמיים שאינם אוניברסיטאות.
ח"כ ענת מאור סיכמה את הדברים הבאים:
________________________________________________________
* לקוח מתוך מסמך רקע לדיון שהוכן ע"י מר דורון אהרון, עוזר מחקר ומידע, מיום 31.12.01
מפגשים ליישום ההחלטות בנוגע לקידום נשים במדע ובאקדמיה עם הגופים האחראים לנושא, ביוזמת יו"ר הוועדה, ח"כ ענת מאור:
הכרזה על שנת קידום נשים במדע, באקדמיה ובמו"פ התעשייתי - ישיבת מיום 16.7.2002:
הוועדה קיבלה את העת יו"ר הוועדה ח"כ ענת מאור ופרופ' חגית מסר - ירון, המדענית הראשית של משרד המדע ומכריזה בזאת על שנת תשס"ג כשנה לקידום הנשים במדע ובטכנולוגיה.
להלן תוכנית הפרוייקטים שיתקיימו במהלך השנה. האירועים נחלקים לשתי קבוצות: אירועים מרכזיים ואירועים ביוזמות עצמאיות, ע"י אוניברסיטאות; ארגוני נשים וכד'. הגופים השונים נתבקשו ליידע את הוועדה על יוזמות מקומיות על מנת לקדם שיתוף פעולה.
אירועים מרכזיים בשבוע המדע - מרץ 2003
(הערה: בעקבות הקדמת הבחירות הנושא יועבר כהמלצה לביצוע לוועדת המדע בכנסת ה- 16).
פעילות לאורך כל השנה:
אירועים ביוזמת ארגונים, רשויות ויזמות עצמית - עד יום המדע:
הערכות ישראל לטיפול ברעידות אדמה דיון בוועדה בפרוטוקולים: מס' 7, ביום 23.08.1999
מס' 35, ביום 22.5.2000
מס' 55, ביום 14.2.2001
מס' 58, ביום 14.5.2001
מס' 62, ביום 19.6.2001
סיור ביום 04.07.2001
מס' 76, ביום 8.1.2002
מס' 91, ביום 25.6.2002
מס' 100,ביום 29.10.02
ועדת המדע והטכנולוגיה עסקה בנושא במספר רב של ישיבות ובתוכן גם שתי ישיבות משותפות עם הוועדה לענייני ביקורת המדינה.
רקע:
מדינת ישראל שוכנת באזור שבו התרחשו בערב, ועלולות להתרחש בעתיד, רעידות אדמה בעצמה העלולה לגרום פגיעות בנפש, נזקים לרכוש ולהתמוטטות מבנים ותשתיות. בשטחה של מדינת ישראל עוברים השבר הסורי-אפריקאי ושבר יגור. מדידות סיסמיות שוטפות הנעשות ברחבי הארץ מעידות על פעילות סיסמית בלתי פוסקת.
על מנת לתכנן ולהקים באזור מסוים מבנים ותשתיות עמידים ברעידת אדמה, יש להכיר את השברים הגיאולוגיים באזור, את חוזקת הרעידות הצפויות בהם, את מרחקם מהאזור ואת מאפייני הקרקע באזור. הבאת משתנים אלה בחשבון התכנון המתארי, מאפשרת לקבוע את ייעודי הקרקע בהתחשב בסיכון לאוכלוסייה ולתשתיות בעת רעידת אדמה.
הידע והניסיון שנצברו בארץ ובעולם בנוגע להקמת מבנים ותשתיות עמידות ברעידות אדמה מלמדים כי בצד הבטחת יציבות המבנה באמצעות תכנון המבוסס על התקן, יש צורך גם בתכנון לאומי הקובע את ייעודי הקרקע השונים, באופן שימזער פגיעות בנפש ןברכוש בעת רעידת אדמה. מידע סיסמי עדכני ונגיש למתכננים הכולל מפות סיכונים סיסמיים ומפות שברים גיאולוגיים פעילים, מאפשר להתאים את ייעודי הקרקע המתוכננים למאפייני הקרקע ולדרגת הסיכון הסיסמי הצפוי בכל מקום.
ממשלת ישראל דנה בנושא היערכות משרדיה לרעידות אדמה כבר בשנות השמונים וקיבלה החלטות המורות למשרדיה השונים על ביצוע פעולות הנוגעות לשיפור עמידות המבנים הקיימים ברעידות אדמה, אכיפת התקן בנוגע להקמת מבנים חדשים, הכנת מאגרי מידע סיסמיים ומינוי ועדת היגוי לתיאום בין משרדי הממשלה. באוגוסט 1999 הקימה הממשלה ועדת שרים להיערכות לרעידות אדמה וזו מינתה ועדת היגוי בין-משרדית לרעידות אדמה והטילה עליה להיות גוף המטה שלה ולתאם את פעילות משרדי הממשלה והגופים הממלכתיים האחרים בתחום הזה.
האם סטנדרט הבנייה בישראל מוכן תיקנית למצב של רעידות אדמה - ישיבה מיום 23.8.99 :
ישיבה משותפת לועדה לביקורת המדינה וועדת המדע והטכנולוגיה בנושא היערכותה ומוכנותה של מדינת ישראל לרעשי אדמה, בהשתתפות נציגים של משרדי הממשלה הממונים.
ח"כ ענת מאור, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, אמרה כי מטרת הישיבה היא להניע את גלגלי ההכנה של הממשלה כך שלא נצטרך במקרה של רעידת אדמה אם תקרה חס וחלילה, להקים ועדות חקירה שימצאו את האשמים. היא אמרה כי תפקידנו הוא להרעיד את הממשלה עד שהיא תהיה הממשלה הראשונה שהמלצות מבקר המדינה יהיו לה למצוות עשה ולא חומר למגירות. ח"כ מאור אמרה כי על הממשלה לתקצב את ההיערכות כבר בשנת התקציב הקרובה. כן אמרה ח"כ מאור כי תוך חודש עלינו לדעת על צעדי היערכות הממשלה. עליה לתת קדימות לבניה ולאכיפת תקנים ולשקול הכללת חיזוק המבנים הקיימים בחוק הדיור הציבורי.
מר אליעזר גולדברג, מבקר המדינה, קבל על כך שלא נעשה דבר עד היום ליישום הדו"חות משנת 1991 ו-1994. לדבריו, היום מדברים על תיקון המעוות במבנים קיימים בשעה שניתן היה לתקן מראש, לו היו נותנים את הדעת לדו"חות, וחבל שלא קיבלו את הטיפול הראוי. המבקר הדגיש את חשיבות הכנת תכנית לאומית ברת ביצוע, על מנת לצמצם את נזקי רעידת האדמה החזויה.
יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ח"כ עוזי לנדאו, אמר כי ישנו ידע רציני, מומחים, רמת מקצוענות גבוהה, עיצות, המלצות והחלטות ממשלה למכביר, אך שום דבר רציני לא נעשה. הבעיה העיקרית לדבריו, היא אכיפת ההחלטות. הוא ציין כי אין מקור סמכות ברור ואחראי לנושא, היכול לחייב את המשרדים האחרים לפעול בתיאום. כל משרד דבק בסמכויותיו ואינו מוכן לוותר, והתוצאה היא שהויכוחים בין המשרדים נעשים על גבו של הציבור שנותר חשוף לסכנות של רעשי אדמה. לכן, אמר ח"כ לנדאו, חיוני שראש הממשלה יטיל את מלוא כובד משקלו, יהיה אחראי אישית להכנה ולביצוע של תכנית לאומית מול סכנת רעידות האדמה. על התכנית להיות בעדיפות גבוהה ולזכות בטיפול מיידי, צריך שיהיו בה מטרות ברורות, תקציבים, סדרי עדיפויות, לוח זמנים והגדרת סמכויות ואחריות ברורה בין המשרדים. בלי זה נמצא עצמנו יושבים בעוד שנתיים שלוש, באותו מצב, ונקיים עוד דיון עקר מול אסון המוני אחר, כתוצאה מרעידת אדמה גדולה, שאנו מקווים שלא תתרחש אצלנו.
ח"כ יהושע מצא אמר כי נתונים ישנם למכביר אך חסרה האחריות. לדבריו, הפוליטיקאים בשלטון בורחים מאחריות ודוחים יישום הנתונים לבאים אחריהם. עוד אמר כי האחריות כיום להיערכות מוטלת על ממשלת ישראל. עליה להכין תקציב לשנת 2000 שיכלול סעיף התמודדות עם רעידות אדמה. "האסון בטורקיה צריך לשמש למדינת ישראל כבית ספר להפקת לקחים".
ח"כ מודי זנדברג קורא לממשלה לסייע במימון חיזוק בתים פרטיים קיימים, שכן הנטל המוטל על ועדי הבתים הוא בלתי אפשרי. להצעתו, ניתן לסייע באופן עקיף על ידי הקלות במסים למי שיבצע את החיזוק הנדרש.
ד"ר מיכאל בייט, מנהל מחלקת מדעי האדמה במשרד לתשתיות לאומיות, ציין שתי בעיות עיקריות: בתחום אכיפת התקן, קיים תקן משופר בהתאם לפרמטרים הנתונים, אך יש לפקח על מהנדסים וקבלנים שיאכפו את התקנים כראוי. כמו כן העלה את ההערכות לקראת רעידת אדמה. לדעתו, הידע המקצועי קיים, אך בהעדר הגדרת תחומי אחריות אין חלוקה ברורה והגדרת תפקידים לביצוע.
מנהל האגף הסייסמולוגי במשרד לתשתיות לאומיות, ד"ר אבי שפירא, הדגיש כי במדינת ישראל תתרחש רעידת אדמה חזקה. כמו כן, דיווח כי לאור מידע עכשווי ומחקר גיאולוגי, בכל המקומות שהיו בעבר רעידות אדמה קטלניות הן תתרחשנה שוב, וחובה להיערך נכון.
ראש המכון לחקר הבניה בטכניון, ד"ר ינקלבסקי, ציין כי בין המרכיבים לטיפול בהיערכות לב העניין הוא השבחת המבנים הקיימים במקומות הרגישים. לדעתו כדאי להשקיע עתה בחיזוקם כדי לחסוך בעתיד, עלויות תיקון נזקי ההרס שיהיו גבוהות הרבה יותר.
פרופ' יעקב גליק, מומחה להנדסת מבנים ורעידות אדמה בטכניון, אמר שאין בקרה ואין ביקורת על אכיפת התקנים בעת בניית המבנים החדשים.
ח"כ נסים זאב אמר כי יש לשנות את תהליך התכנון והבדיקה ואת הפיקוח יש להחיל כבר בעת יציקת היסודות.
ח"כ עיסאם מח'ול שאל מה היה קורה לו מוקד רעידת האדמה היה חל באזור בו ממוקם כור גרעיני או מפעל לנשק כימי.
ח"כ מוחמד כנעאן קרא לממשלה להכליל כבר בתקציב הקרוב סכום להערכות לרעידת אדמה, ולהתחיל בחיזוק מבנים קיימים. הוא קבל על כך שבמגזר הערבי אין פיקוח על הנדסאים העובדים ללא רשיון.
ח"כ מיכאל נודלמן אמר כי על חברי הכנסת להפעיל לחץ על הממשלה על מנת שתפעיל תכנית חרום עם סדר עדיפויות.
סקירת השר בנימין בן אליעזר על הערכות ישראל למצב של רעידות אדמה - ישיבה מיום 22.05.00
מר בנימין בן אליעזר, סגן רה"מ, שר התקשורת ויו"ר ועדת השרים לנושא הערכות ישראל למצב של רעידות אדמה, אמר לחברי הוועדה כי: "הניסיון של רעידת האדמה האחרונה בטורקיה מוכיח שברעידת אדמה חזקה בישראל, צפוי שיגרם נזק בהיקף גדול בנפש, ברכוש, בתשתיות, במערכות ארגוניות וכד'. נזק, שהשלכותיו עלולות אף להיות חמורות יותר מכל האתגרים והסיכונים איתם התמודדה ישראל עד היום ואולי אפילו יותר מנזקי המלחמות, נזקי הטרור ואסונות הטבע איתם התמודדה ישראל בחמישים ושתים שנות קיומה. יתר על כן, אין כמעט מדינה בעולם (פרט לארה"ב ורוסיה) שיש בכוחה וביכולתה להתמודד עם ההשלכות הנובעות כתוצאה מרעידת אדמה חזקה בכוחות עצמה.
בעקבות החלטת הממשלה למנות את ועדת השרים הוקמה ועדת היגוי, שהמטלות והמשימות שהוטלו עליה נגזרו מהחלטות הממשלה בנושא, והיא תגיש דו"ח מסכם עד חודש יולי שנה זו שיכלול תמונת מצב עדכנית תוך התייחסות להחלטות הממשלה שהתקבלו ודו"ח מבקר המדינה משנים קודמות", אמר.
מר יעקב היכל, יו"ר ועדת ההיגוי להערכות וטיפול ברעידות אדמה: "מטרתה של ועדת ההיגוי - לעסוק במכלול סוגיות ההערכות לטיפול ברעידת אדמה. במהלך עבודתה הוקמו תתי ועדות לטיפול בנושאים ייחודיים כגון: הבניה הישנה; הבניה החדשה; הטיפול באירוע, שיקום מיידי - בטווח הארוך והמידי, לימוד לקחים מהעולם; מאגרי מידע ועוד. בין תפקידיה פועלת הוועדה להעביר את תחום האחריות לטיפול בזמן רעידות אדמה מידי המשרד לבטחון פנים לידי צה"ל; בוחנת את נושא ההסברה והחקיקה הדרושה; שילוב שיקולים ססמיים בתכנון ושיתוף פעולה עם גורמים נוספים.
ח"כ אופיר פינס אמר כי הגיש הצ"ח, שמטרתה להביא את המדינה לידי התמודדות ראויה, נכונה ומסודרת לקראת רעידת אדמה שעשויה להתרחש. בהצ"ח מוצע להקים רשות אשר תעסוק בייעוץ, בתאום, בתכנון ובחקיקה כדי למזער את נזקי רעידות האדמה. כמו כן, הצ"ח תאפשר הקטנת נטל שיקום הרכוש שייפגע בעתיד בדרך של הקמת קרן אשר תעניק ביטוח משנה למשק הביטוח בישראל.
פרופ' יעקב גליק, מומחה בתחום הנדסת מבנים ורעידת אדמה בפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון: "עפ"י ההיסטוריה היו בישראל רעידות אדמה חזקות ואף באותו סדר גודל לזו שהתרחשה בטורקיה. צפויה להתרחש כאן רעידת אדמה באותו סדר גודל עם נזקים חמורים ביותר - על כך אין מתווכחים", אמר. עוד הוסיף ואמר כי לדעתו נקודת התורפה בכל המערכת היא בתחום הביקורת - העדרו של מומחה בלתי תלוי אשר יבקר את עבודת הבניה ויוודא אכיפת חוקי הבניה. עד אז יוקמו חדשות לבקרים ועדות מומחים שונות, אך דבר לא יתקדם. יש חשיבות לבדוק עמידות של מבנים בפני רעידות אדמה, מאחר ומדובר בבעיה שונה - בעיית עומס אופקי. בניין יכול שיעמוד 100 שנה, אך במקרה שייבחן במצב של רעידת אדמה יתמוטט כליל.
בסכמו את הדיון אמר ח"כ מיכאל איתן, ממלא מקום יו"ר הוועדה, כי למרות שאין עדיין תוצאות אפקטיביות אני מרגיש חובה לברך על כך שהממשלה הקימה ועדת שרים ובעקבותיה הקמתה של ועדת ההיגוי ובכך הונח הנושא על סדר היום הציבורי.
ועדת המדע והטכנולוגיה תהיה בעלת ברית של הוועדה ותתמוך בהקצאת המשאבים הכספיים שיידרשו ותהייה חזית פרלמנטרית לנושא. בצד הראייה להערכות כוללת לאירוע של רעידת אדמה, אנחנו דורשים שתבחן הראייה להערכות מיידית, בטווח הקצר, כולל בין השאר ריענון פקודת המשטרה והתאמה של המשק לשעת חירום.
הערכות ישראל לטיפול ברעידות אדמה - דו"ח ועדת היכל - ישיבה מיום 14.02.00
את הדיון בנושא פתח אל"מ שלום בן-אריה, ראש משלחת ההצלה הישראלית להודו בסקירה על פעילות המשלחת ועל הפקת הלקחים שנעשו תוך כדי פעילות ההצלה. "מהר מאוד למדנו כי בתוך כל הבלגאן - יש סדר. מאחר והודו היא ארץ היודעת אסונות רבים, קיימת בה מערכת של ארגוני מתנדבים שהופעלה כמעט באופן אוטומטי ודאגה למאות אלפי הניצולים בהסעדה, לינה ושתיה.
שבועיים וחצי אחרי האסון כל המערכות חזרו לתפעולן הסדיר. לו שלחה ישראל, בנוסף למשלחת ההצלה, גם משלחת חילוץ, ניתן היה לחלץ ולהציל אנשים רבים יותר."
מר יעקב היכל, יו"ר ועדת ההיגוי להיערכות לטיפול ברעידות אדמה: "אומדן ראשוני של היקף הנזקים בתרחיש של רעידת אדמה העשויה להתרחש בישראל: 5,000-10,000 הרוגים, 11,000-22,000 פצועים קשה, 115,000-230,000 מפונים, 3,700-7,800 בתים הרוסים לגמרי, 11,000-28,000 בתים שניזוקו. האומדן אינו כולל את הנזקים הכלכליים הצפויים למשק כתוצאה מהרס כבישים, גשרים, שדות תעופה, נמלים, מתקנים ציבוריים, מפעלי תעשיה, ועוד. פגיעה כה חמורה מעמידה את ישראל בעמדת נחיתות ופגיעות, ואפשרות של ניצול המצב ע"י מדינות אויב. ועדת ההיגוי בחנה את רמת הכוננות לתגובה מיידית הקיימת ומצאה כי המצב הקיים דורש שיפור ומוכנות נוספת. בנוסף ממליצה ועדת ההיגוי על הכנת תוכנית מו"פ לאומית בנושא רעידות אדמה לשם סגירת פערי הידע הקיימים בנושא. המחקר יביא להקטנת אי הודאות השוררת ושיפור יכולת ההיערכות. נחוץ גוף אשר תהיה לו אחריות כוללת להיערכות לטיפול ברעידות אדמה."
פרופ' יעקב גליק, מומחה בתחום הנדסת מבנים ורעידות אדמה, מהפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון: "המדינה חייבת להתרכז בבעיה של הבניינים החדשים הנבנים חדשות לבקרים, ללא פיקוח ושלא עפ"י התקן המחייב. חייבים לבדוק בתוכניות הבניה של המבנים את העומס האופקי (עומס זה מופעל על מבנים רק בעת רעידות האדמה). לפיכך יש לאכוף בדיקה של מהנדס בודק בשלב זה של תכניות הבניה. כל שנה נבנות כ- 30-40 אלף דירות חדשות, כשלפחות 2,000 מהן הניבנות שלא בהתאם לתקן ואנו מוציאים פסקי דין מוות למתגוררים בהם."
תא"ל במיל. ארנון בן-עמי, ראש מל"ח (משק לשעת חירום): "אני מצפה מהוועדה לסייע בדרישה להעברת התקציבים בלוח זמנים קצר ביותר, על מנת להתחיל בהנעת המערכת להכנת תרחיש אירוע שעל פיו ניתן יהיה להערך בהתאם."
בסכמה את הישיבה אמרה ח"כ ענת מאור כי היא רואה חובה נעימה לשבח את חברי צוות ההצלה בהודו ואת פעילות ועדת ההיגוי להערכות ישראל לרעידות אדמה ואת עבודתו של העומד בראשה, מר יעקב היכל. הדו"ח שהוגש הן לממשלה והן לועדת המדע והטכנולוגיה מבטא עבודה מקיפה ומקצועית. לאור חילופי השלטון תובעת ח"כ מאור מהממשלה הנכנסת לחדש לאלתר את פעילותה של ועדת השרים וצוות ההיגוי לשם יישום ההמלצות שהוגשו. את יישומן של ההמלצות רואה ועדת המדע כשלב קריטי בצמצום הנזקים ופגיעות בנפש.
הערכות ישראל לרעידות אדמה - ישיבה מיום 14.05.2000
מר יעקב היכל, יו"ר ועדת ההיגוי הבינמשרדית לטיפול ברעידות אדמה: "התקציבים שאושרו לועדת ההיגוי, שעבודתה חודשה רק לאחרונה: 50 מליון ₪ למשך חמש שנים - המיועדים אך ורק להכנת תרחישי רעידות אדמה ועיבודם, פיתוח כלי תכנון, הקמת מאגרי נתונים וכד'. אין בתקציבים אלו תקציבים שיועדו לצורך חיזוק עמידותם של מבנים ברעידות אדמה".
ח"כ ענת מאור, יו"ר הוועדה: אני מוחה שהמצב החמור לא מדיר שינה מעיני הממשלה. דו"ח מבקר המדינה האחרון משקף כמראה את המצב העגום של חוסר התייחסות הממשלה. 11 מתוך 15 משרדי ממשלה טרם ביצעו את המוטל עליהם בהחלטות הממשלה מ-1990.
ח"כ עיסאם מח'ול: "אי אפשר לעבור לסדר היום על כך שהממשלה מסרבת להקציב כספים לחיזוק מבנים קיימים. מדובר בסכנה אמיתית והמונית. במיוחד באזור חיפה. במידה ותתרחש רעידת אדמה, עלולה להתרחש שואה אקולוגית ואנושית. לא ברור מדוע השר אביגדור ליברמן, שבתוקף סמכותו מצוי הנושא, לא הגיע לישיבה. אני מבקר את השאננות המשתמעת מהממשלה.
מר שמואל ארד, מנכ"ל התאחדות הקבלנים: "גיבשנו תכנית ברת-ביצוע ובעלות מזערית לחיזוק המבנים הקיימים כך שיעמדו ברעידות אדמה: נמצא כי הוספת קומת מגורים אחת במבנה קיים היא שתפתור את בעיית המימון של חיזוק המבנה. כל מבנה שיצטרף לתכנית העמידה בפני רעידות אדמה, יקבל אישור לבניית קומה נוספת שההכנסות מבניה זו יתועלו לתוכנית חיזוק המבנה. לצורך כך מתחייבת תמיכת הרשויות והפיכת הפרויקט למשימה לאומית.
אדריכל ישראל גודוביץ, יו"ר אגודת האדריכלים ומתכנני ערים: "בישראל יש מליון בתי מגורים. אף אחד מהם לא עומד ברעידת אדמה. רק בת"א - 88% מהמבנים לא עומדים במצב של רעידת אדמה. הדרך לאכיפה מהירה של הנושא מצויה בידי חברות הביטוח: במידה וחברות הביטוח יסרבו לבטח מבנים שלא יעמדו בתקן, יזדרזו בעלי המבנים לטיפול יסודי ומהיר."
מר רוברט ראובן, מנהל מחוז חיפה במשרד לאיכות הסביבה: "בשל העדר תקציב, בוטל הסקר שנועד להתקיים על איזור חיפה. אנחנו מוצפים בתלונות מתושבי האיזור המודאגים המבקשים לדעת מה נעשה בנושא - במיוחד עכשיו, לאחר שפורסם דו"ח מבקר המדינה. הסיכון קיים גם לגבי מי שגר 10 ק"מ מאזורים בהם מצויים חומרים מסוכנים, כמו מיכלי אמוניה וכו'. אנחנו מבקשים את עזרת הוועדה בנושא.
לסיכום הישיבה אמרה ח"כ מאור: "הממשלה עסקה פעמים מספר בנושא רעידות אדמה וקיבלה החלטות בנדון, אולם רוב ההחלטות שקיבלה לא בוצעו. חמור במיוחד אי-יישום החלטות הממשלה הנוגעות לחיזוקם של מבנים ומתקנים רבים שבני אדם מתרכזים בהם, דוגמת בתי ספר, מוסדות ובתי חולים ומתקנים שבהם התוצאות של רעידת אדמה יהיו חמורות במיוחד, דוגמת מפעלים פטרוכימיים ומכלי אחסון לדלקים וחומרים מסוכנים. הוועדה קוראת לממשלה לדווח לה תוך שלושה חודשים על התקדמות הטיפול בנושא הערכות ישראל לטיפול ברעידות אדמה, הן בתחום הקצאת המשאבים הדרושים, הן בתחום האכיפה של החוקים הקיימים, והן במציאת דרך יצירתית ככל שתהיה לחיזוק מבנים קיימים.
בעקבות אסון ורסאי -
ועדת המדע בראשות ח"כ ענת מאור - החליטה בישיבתה מיום 29.05.01 לתבוע מן הממשלה - להכיל בכתב המינוי של ועדת החקירה לאסון ההתמוטטות ב"ורסאי", גם את חקירת המחדל של אי ביצוע כל מעשי יישום לחיזוק מבנים ואכיפת תקני בנייה - למצב של רעידות אדמה (נמסר בתחילת ישיבה בנושא אחר).
ח"כ ענת מאור: "ברצוני למנוע את הקמת ועדת החקירה הבאה. דו"ח מבקר המדינה הצביע על מחדלים המורים בהערכות המדינה - ובישיבת הוועדה שקיימתי ב- 14/5/01 - הממשלה הפגינה אדישות והתעלמות".
ח"כ מאור הוציאה מכתב בנדון לרוה"מ.
הערכות ישראל לרעידות אדמה - בעקבות פרסום דו"ח מבקר המדינה - ישיבה מיום 19.06.01
התקיימה ישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה והוועדה לענייני ביקורת המדינה לדיון בדו"ח מבקר המדינה על עמידות מבנים ותשתיות ברעידת אדמה, בהשתתפות שר הבינוי והשיכון והשר לתשתיות לאומיות.
יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה, ח"כ אמנון רובינשטיין, אמר כי אזלת יד מוחלטת של הממשלה נוכח חשש לאסון לאומי כבד מותיר בידי חברי הוועדה רק את נשק החקיקה. "אנו ניזום יחד עם חברי הוועדה הצעת חוק. זהו הנשק היחיד העומד לרשות הוועדה כדי לקדם את נושא חיזוק המבנים הקיימים לעמידות בפני רעידת אדמה וחיוב ביצוע בדיקות נאותות של מבנים חדשים בהתאם לתקן."
מבקר המדינה, מר אליעזר גולדברג, אמר כי אין לסבר את האוזן בהסברים שהכל עניין של משאבים. ישנן תקנות והוראות שאין סיבה שלא לקיימן ולהעלים עין מהן. "עד היום לא מיושמות הוראות ואנחנו נבכה לא רק על הקיים כבר בשטח, אלא גם על דברים שמתבצעים עתה. אין צורך במשאבים אלא יש לפקוח עיניים, ולהפעיל את החוק. המבקר אמר כי יש לעשות קודם כל אבחנה ברורה בין דברים שצריכים להיעשות בעתיד לבין הצורך במשאבים ותכנון מפורט למבנים הקיימים. "אין סיבה שלא לאכוף ולקיים את הוראות החוק ובמידת הצורך להעמיד לדין את מי שלא קיימו אותן."
יו"ר הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי, ח"כ ענת מאור, אמרה כי ועדת המדע לא תרפה מהפיקוח הצמוד שהיא מקיימת בנושא מוכנות לרעידת אדמה, וזאת כדי למנוע את האסון הבא וועדת החקירה שתקום לאחריו. ח"כ מאור שאלה את השרים מדוע הכתובות והסימנים הברורים שעל הקיר לא מתורגמים לשפת ביצוע ואמרה כי הביצוע מוטל על הממשלה. "כל עמדות המומחים מונחות בפני הממשלה, והשאלה היא לא אם תהיה רעידת אדמה אלא מתי ובאיזה עוצמה."
שר הבינוי והשיכון, מר נתן שרנסקי, דיווח לוועדה כי במשרדו הוחלט לקיים סקר שיימשך שלושה שבועות ב-3 ערים שנמצאות מבחינה סיסמוגרפית באזורי סיכון ויש בהן דיור ציבורי נרחב. "קודם כל נתחיל שם בחיזוק מבנים קיימים בתקציב המשרד ועמידר." לגבי הבניה החדשה אמר השר כי הממשלה החליטה על הקמת ועדה בשיתוף המכון לחקר הבניה בטכניון שתבחן ותאשר שיטות בנייה חדשות אשר יחייבו לבנות לפיהן, ואשר יעוגנו בחקיקה. "היום אין חקיקה האוסרת על הסקטור הפרטי לבנות בשיטות חדשות."
השר לתשתיות לאומיות, מר אביגדור ליברמן, אמר כי החלטת הממשלה משנת 1999 על תקציב של 50 מיליון ₪ לחיזוק מבנים קיימים בפריסה ל-5 שנים אינה מיושמת ולמשרדו לא הועבר תקציב זה עד עתה. לדבריו, ועדת ההיגוי שהוקמה הכינה דו"חות וכל עבודת המטה הושלמה אבל אין יכולת לבצעה בהיעדר תקציב ממשרד האוצר. השר דיווח כי אזור מפרץ חיפה בו ריכוז רב של מפעלים פטרו כימיים, הוא אזור עם רגישות סיסמוגרפית שצריך להיות בסדר עדיפות גבוה וראשון לטיפול.
סגנית השר לתשתיות לאומיות, הגב' נעמי בלומנטל, אמרה כי יש להפנות את הפעילות ולהגביר המודעות לגבי הבניה העתידית, ולהקפיד על עמידה בתקנים.
ח"כ ניסים זאב, אמר כי בכל בקשה להיתר בנייה ותכנית חדשה יש לכלול תשובה ומענה להנחיות קונסטרוקציה לעמידות המבנה בפני רעידות אדמה.
ח"כ יהודית נאות, אמרה כי לבקשת השר לתשתיות לאומיות, הסכימה לדחות את הצעתה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית ב-3 חודשים. ח"כ נאות אמרה כי מבחינה ציבורית מהנדס העיר הוא נאמן הציבור, וכשהוא אינו מביא בחשבון שיקוליו את הסקר הסיסמוגרפי זו מעילה באמון הציבור. "על הרשויות המקומיות לקחת בחשבון ולוודא שנעשו חישובים סטטיים לעמידות בפני רעידות אדמה."
יו"ר ועדת ההיגוי להיערכות לטיפול ברעידות אדמה, מר יעקב היכל, התריע על-כך שלאור הידע המצטבר והלימוד מהנעשה במדינות זרות לא מיישמים פיקוח על הבנייה החדשה ומשרד הפנים אינו מקדם את החקיקה והתקנות הנדרשים. בנושא האכיפה, האשים מר היכל את הרשויות המקומיות המתנערות מהוראות החוק שמחייב לוודא שהבנייה נעשית על-פי התקנים ואמר כי אם היו מעמידים לדין ומענישים זה היה בבחינת "יראו וייראו".
מר דוד פילזר, מנהל אגף הנחיות במשרד הפנים וחבר בוועדת ההיגוי דיווח כי במינהל התכנון מכינים תכנית שתוגש לוועדה הארצית ב-3.7.01 ומקווים לסיים את העבודה תוך 10 חודשים. תכנית מיתאר ארצית תתגבר על בעיות של אחוזי בניה, מגבלות גובה ותקן חניה, ותיתן מענה לאכיפה על-ידי ועדות התכנון המקומיות.
מנכ"ל התאחדות הקבלנים, מר שמואל ארד, אמר כי לגבי הבנייה החדשה , הממ"ד (מרחב דירתי מוגן) נותן עמידות הרבה מעבר לתקנים שיש בעולם. בניסיונות פיצוץ עם חומר נפץ רב עוצמה, בניינים ניזוקו אבל לא קרסו כי הממ"ד החזיק אותם. לדבריו, ניתן לקבל בנין משודרג ומתוחזק לא בעלות גבוהה, שיתן מענה גם למוכנות למלחמה, שיפור החזית החיצונית של הבניין ותנופה כלכלית.
יו"ר אגודת האדריכלים וסגן יו"ר לשכת המהנדסים, מר ישראל גודוביץ, תמך בדברי ארד והביע פליאה על שאננות כלכלית של משרד האוצר. "אם חס וחלילה תתרחש רעידת אדמה מדינת ישראל תהיה בפשיטת רגל ולא תוכל לשאת בנטל הכספי ובנזק הכלכלי."
מהנדס עיריית תל-אביב, מר דניאל קייזר, אמר כי האחריות מוטלת על מי שחותם על היתר הבנייה. הוא הוסיף כי יש לפעול לחייב עריכת בדיקה מדגמית של בקשות להיתרי בנייה, ואם יימצא כי אינם תואמים את התקן - מהנדס יאבד את הרשיון.
פרופ' יעקב גליק, מהפקולטה להנדסה אזרחית בטכניון, התריע ואמר כי האסון באולמי ורסאי הוא התראה כואבת וכי ברעידות אדמה תמונות אלו יהיו בהמוניהן. "באבחנה בין בנייה ישנה לבנייה חדשה מלחמתי היא על הבנייה החדשה, ועל כך יש לשים דגש." הוא אמר כי אי אכיפת החוק והתקן בבניית המבנים החדשים יעלה למדינה בעשרות מקרי ורסאי והמחיר יהיה כבד, וזאת בשל ויכוח תקציבי בין משרדי הממשלה. הוא השיב למר ארד ואמר כי מגדלי ממ"ד עוזרים רק חלקית ולא בכל הבניינים, וכי חד משמעית זו הטעיה לומר שהם מונעים קריסה. פרופ' גליק קרא להקים ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק מה נעשה בבניה החדשה ועמידות המבנים בפני רעידת אדמה. "בינתיים מכינים אסונות ורסאי כל חודש ואנחנו אחראים לכך."
הערה: פרופ' יעקב גליק ז"ל נפטר בכנסת מיד לאחר צאתו מישיבת הוועדה.
וועדת המדע והטכנולוגיה והועדה לביקורת המדינה של הכנסת מרכינות ראש ומביעות צער עמוק עם פטירתו של פרופ' גליק בתום ישיבה משותפת של הועדות אשר התקיימה היום בנושא ההערכות הנדרשת לרעידות אדמה. יהי זכרו ברוך.
ח"כ ענת מאור: "זאת אבידה גדולה למדע ולחברה. זה יותר מסמלי שדבריו האחרונים של פרופ' גליק היו תביעה להקמת ועדת חקירה לבדיקת המחדל של אי התכוננות הממשלה למצב של רעידות אדמה. פרופ' גליק היה יועץ קבוע לוועדת המדע בכל הנוגע לאכיפת תקני הבנייה המתחייבים על פי החוק. המעורבות, האיכפתיות ולהט המאבק שלו יהיו לעד נר לרגלינו."
סיור הוועדה למבנים בסכנת התמוטטות בעת רעידת אדמה מיום 04.07.2001
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה סיור דחוף בירושלים במטרה לבחון מבנים הנמצאים בסכנת התמוטטות בעת רעידת אדמה
ח"כ ענת מאור, יו"ר הועדה: "סכנת ההתמוטטות בעת רעידת אדמה ידועה לכל, אך הממשלה אינה עושה דבר כדי למנוע את האסון הבא. מחקרים וסקרים הנדסיים מראים כי במקרה של רעידת אדמה הבתים הראשונים שיתמוטטו על דייריהם הם בתי הדיור הציבורי, הממוקמים ברובם על עמודים. למרות שהסכנה לחייהם של אלפי תושבים הנה ממשית, הממשלה לא עושה מאום, ושוב מי שנפגעים לצערי הם השכבות החלשות".
חברי ועדת המדע שישתתפו בסיור: יו"ר הועדה - ח"כ ענת מאור (מרצ), ח"כ ויקטור בריילובסקי (שינוי), ח"כ מודי זנדברג (שינוי), ח"כ ניסים זאב (ש"ס), ח"כ מיכאל נודלמן (ישראל ביתנו), ח"כ אלכסנדר צינקר (הבחירה הדמוקרטית).
בעקבות הסיור פנתה ח"כ ענת מאור, בשמה ובשם חברי הוועדה אל ראש עיריית ירושלים ואל שר הבינוי והשיכון בבקשה לתת טיפול מיידי בבעיות של דיירי הבית ברחוב דרך בית לחם 94- בניין מגורים אשר הוכרז כמבנה מסוכן ואשר רוב דיירי הבניין מתגוררים במקום למרות הסיכון לחייהם בשל עיכוב בגמר הטיפול הכולל
הצעת חוק להבטחת עמידות מבנים בפני רעידות אדמה לזכרו של פרופ' יעקב גליק ז"ל.
לאור המצב החמור במצב ההיערכות של מדינת ישראל למיזעור האבידות והנזקים בפני רעידת אדמה, הניחו ב- 25/6/2001 ח"כ ענת מאור, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, וחברי הועדה - נסים זאב, אליעזר כהן, מוחמד כנעאן ועסאם מח'ול - הצעת חוק להבטחת עמידות מבנים בפני רעידות אדמה לזכרו של פרופ' יעקב גליק ז"ל.
לדברי ח"כ מאור, "הצעת החוק מונחת לזכרו של פרופ' יעקב גליק ז"ל. פרופ' גליק נאבק למען הנושא של הבטחת עמידות המבנים הן ע"י אכיפה יעילה של תקני הבנייה והן ע"י המשך החקיקה, במקצועיות ובנחישות. זה יותר מסמלי שהוא נפטר בלהט דרישתו זו ובאזהרה שאם האדישות לא תיפסק, האסון בפתח ויש להקים ועדת חקירה בטרם פורענות".
הצעת החוק גורסת כי יש לאכוף ביעילות את תקני הבנייה העדכניים, כך שלא יתווספו בניינים חדשים, שעמידותם לא תעמוד במבחן רעידת האדמה.
במסגרת הפרק על עמידות מבנים ותשתיות ברעידות אדמה, קובע מבקר המדינה (דוח המבקר מס' 51ב), שיש צורך בכינון מוסד של "מהנדס בודק" בתהליך מתן אישורי בנייה; התפקיד המיועד לו הוא לבדוק את החישובים הסטטיים ואת תכנית השלד ולוודא אם הם תואמים את תקני הבנייה. הביקורת העלתה שבחלק ניכר מתקני הבנייה לא נמצאו תוצאות בדיקת בטון ולמרות זאת נתנו הרשויות המקומיות היתרי בנייה. הצעת החוק מעגנת בחקיקה את הנושא.
הערכות ישראל לטיפול ברעידות אדמה - דו"ח ועדת היכל - ישבה מעקב מיום 8.1.2002
מר יעקב היכל, יו"ר ועדת ההיגוי לטיפול בנושא, מסר לוועדה כי הוועדה שבראשותו שוקדת על עבודתה והתקדמה במספר נושאים: לאור מסקנות שהופקו מאירועי העבר תחום האחריות לטיפול באירוע רעידת האדמה עבר מידי המשטרה לידי צה"ל, וכן נקבעה בהחלטת ממשלה הגדרה לתחומי האחריות והסמכות של משרדי הממשלה וגופים נוספים בתחום ההיערכות לטיפול ברעידות אדמה.
ח"כ מאור, יו"ר הוועדה, אמרה כי היא רואה את תפקידה להתמיד בפיקוח על הערכות הממשלה והתקדמות הטיפול בנושא, שהרי אין לנו מנדט להיות מופתעים. עפ"י המומחים רעידת אדמה עלולה להתרחש בכל רגע נתון, והרי הוזהרנו על כך רבות. עלינו לפעול למזעור הנזקים ולהצלת חיים בעת שתתרחש.
הערכות ישראל רעידות אדמה - ישיבת מעקב ודיווח מיום 25.6.2002
התקיים דיון בנושא בהשתתפות סגנית השר לתשתיות לאומיות הגב' נעמי בלומנטל ומר יעקב היכל יו"ר ועדת ההיגוי הבינמישרדית לטיפול בהערכות לרעידות אדמה:
ח"כ אליעזר (מודי) זנדברג, מ"מ יו"ר הוועדה, אמר כי ראשי הרשויות משתמטים מהאחריות המוטלת עליהם בכל הנוגע לפיקוח על בניה עפ"י דרישות התקן לרעידות אדמה ומדיוני הוועדה עולה כי הם אף מנסים להשתמט משתוף פעולה עם ועדת היכל. ח"כ זנדברג הודיע כי הוועדה תקיים ישיבה מיוחדת עם ראשי הערים ע"מ להבהיר להם מורת הרוח של הוועדה על התנהגות זו.
בתשובה לשאלת ח"כ זנדברג אמר נציג משרד הבריאות, מר שמוליק רזניקוביץ, סגן מנהל המחלקה לשעת חירום, כי בסקר שנערך לגבי 4 בתי חולים בצפון עלה כי בתי החולים השוכנים במבנים ישנים נמצאים בסכנת קריסה בעת רעידת אדמה. לשאלתו הספציפית של ח"כ זנדברג אישר מר רזניקוביץ כי בתי החולים רמב"ם ובני ציון בחיפה עתידים לקרוס במקרה של רעידת אדמה משמעותית. הקריסה תהיה מוחלטת כולל חדרי המיון וחדרי הניתוח ואולם אין הצדקה לטיפול נקודתי בחדרי חירום אלו שכן הקריסה תכלול גם את כל השרותים החיוניים הנוספים, כמו גז, מים, חמצן וכו'.
סגנית השר לתשתיות לאומיות, ח"כ נעמי בלומנטל: "מדינת ישראל אינה ערוכה להתמודד עם אסון שכזה. אין להתעלם מכך שהסכנה לרעידת אדמה עתידית קיימת וכל יום שעובר אנחנו 'שמחים ששום דבר לא זז. " במסגרת אחריותי אפעל לקידומו של הנושא ושיפור ההערכות בהתאם".
הערכות ישראל לרעידות אדמה - זיהוי קורבנות באסון רב נפגעים - ישיבה מיום 29.10.2002
ח"כ ענת מאור, יו"ר הועדה: " הקמת מאגרי מידע מהסוג שהוצע הוא מקור מסוכן לזליגת מידע ושימוש לא ראוי. כאשר בוחנים את סוגיית המאגרים יש לדאוג ראשית להגנה על פרטיותו של האזרח/ית. הכיוון בו יש ללכת הוא הפעלת תוכנה מוגדלת כדוגמת ארה"ב והכשרת פתולוגים נוספים".
תנ"צ עזי צדוק, ראש המחלקה לזיהוי פלילי: נושא זיהוי החללים נמצא באחריותה הבלעדית של משטרת ישראל - המחלקה לזיהוי פלילי והמכון לרפואה משפטית השייך למשרד הבריאות. יכולתנו היא מן המתקדמות בעולם. אולם, מערך הזיהוי במתכונתו הקיימת, אינו ערוך להתמודדות עם תרחישים כגון מלחמה ורעידות אדמה הן מבחינת כוח אדם המקצועי המיומן העומד לרשותו, והן מבחינת הציוד והטכנולוגיה המתאימים לטיפול באירועים מסוג זה.
המפתח לשיפור היכולת טמון בזמינות של יכולות טכנולוגיות מתקדמות: יש לפעול למחשוב כול מערך טביעות האצבע של צה"ל בעלות משוערת של כ - 3 מיליון דולר; לקדם במסגרת כרטיס הזיהוי החכם שיונפק לכול אזרחי המדינה, כתחליף לתעודת הזיהוי הקיימת תוך שילובן של טביעות האצבע; יש לקדם את מהלכי החקיקה להקמת מאגר DNA ולהרחיב את הליך נטילת דגימות הדם בצה"ל על כלל הלוחמים ולשקול הפיכת המאגר למאגר פרופילי DNA.
ד"ר יצחק ברלוביץ, משנה למנכ"ל משרד הבריאות: כבר כיום קיים מאגר בדיקות דם גדול, בביה"ח תל השומר, של דגימות דם שנלקחות מכל תינוק שנולד.
הדגימות נלקחות לצורך אבחנה של פגמים מולדים. במידה ורוצים לעשות שימוש אחר במאגר יש צורך לעשות זאת בחקיקה
מחקר וניטור ים המלח לאור ירידת המפלס ותכניות פיתוח אזוריות
דיון בוועדה בפרוטוקולים: מס' 51, מיום 28.11.2000
סיור מיום 14.6.2001
מס' 68, מיום 30.10.2001
מס' 99, מיום 22.10.2002
רקע:
ים המלח נוצר כ"בור" העמוק ביותר ביבשות שעל פני כדור הארץ, כתוצאה מהיווצרות והתפתחות הבקע הסורי-אפריקני. בשנים האחרונות, אשר היו שחונות, ירד מפלס ים המלח ביותר ממטר לשנה. לירידת המפלסים יש השלכות סביבתיות המוצאות ביטוי בשני תחומים עיקריים: האחד הינו יצירת בורות או "בולענים", לאורך חופי ים המלח; והשני, איבוד של מי תהום.
ים המלח הינו אגם סופי בו מאזן המים נקבע ביחס שבין המים הזורמים אליו לבין המים היוצאים ממנו על ידי אידוי. כתוצאה מניצול ושימוש במרבית מקורות המים על ידי ישראל וירדן באגן ההיקוות, בים המלח, הצטמצמו מאוד כמויות המים הזורמות אל תוך הימה. מאידך, גדלו הכמויות היחסיות של המים המתאדים, כתוצאה מהרחבת הפעילות של מפעלי האשלגן הישראליים והירדניים. שתי התופעות יחדיו מובילות למאזן מים שלילי וירידות מפלס ים המלח.
ועדת המדע קיימה מספר ישיבות בנושא :
מחקר וניטור ים המלח לאור ירידת המפלס ותוכניות פיתוח - ישיבה מיום 28.11.2000
חברי הכנסת מיכאל נודלמן, אליעזר (צ'יטה) כהן, ניסים זאב, מוחמד כנאען, ויקטור בריילובסקי, נציגי המשרד לתשתיות לאומיות, המשרד לאיכות הסביבה, משרד המדע, מועצות מקומיות, מכוני מחקר, מפעלי ים-המלח, אנשי אקדמיה, וכן היועץ לענייני כלכלה ומסחר של שגרירות ירדן.
בפתח הישיבה ברכה ח"כ מאור את הנציג הירדני, מר נאזר אוומלה, על השתתפותו בישיבה, ואמרה שבמיוחד בימים קשים אלו, נודעת חשיבות מיוחדת לנוכחותו בישיבה ולשיתוף פעולה מדעי, לשם המאמץ להחזרת השקט לאזור. לאור ההשפעות מרחיקות הלכת של התהליכים המתרחשים סביב ים המלח, מתחזק שיתוף הפעולה בין המדינות החולקות את הים לפרוייקטים משותפים לשימורו.
ד"ר מיכאל בייט, מנהל מינהל מדעי האדמה, הסביר לוועדה כי מפלס ים המלח הגיע ל 414 מ' מתחת לפני הים. בשנים האחרונות אשר היו שנים שחונות ירד המפלס בלמעלה ממטר לשנה.
לירידה חדה זו במפלס הים יש השלכות סביבתיות, המוצאות ביטוי בשני תחומים עיקריים: האחד הינו היווצרות בורות לאורך חופי הימה: הבורות - "בולעניים" בשמם המדעי - נוצרו בעקבות קריסת פני השטח, ואין אפשרות לחזות, לפי שעה, היכן ומתי יפערו בורות; התחום השני - איבוד מי תהום בכמויות לא מוגדרות, כתוצאה משינויי שיפוע (גרדיאנט).
ח"כ מיכאל נודלמן סבור כי ים המלח מהווה משאב טבע ייחודי לארץ ישראל, ומשמש למקור הפיתוח הכלכלי במקום: תיירות ומפעלי ים המלח. בעקבות התהליכים העוברים על האזור אנו עומדים בפני אסון אקולוגי. תהליכים דומים לאלה ידועים באגמים ברוסיה ובקליפורניה בארה"ב, ומשם אפשר ללמוד על ההשפעות הסביבתיות באזור: בראש ובראשונה פגיעה בבריאות האדם, פגיעה בחקלאות ובקוי החשמל במקום. רק באמצעות שיתוף פעולה מלא של הגורמים המעורבים באזור זה ושל אנשי האקדמיה והמחקר ניתן להגיע לפתרון הבעיה.
מר רפי בנבנישתי, יועץ כלכלי בכיר לשר לשיתוף פעולה אזורי: "אנו נמצאים בעיצומו של תהליך למציאת פתרון לבעיה בעזרת גורמים בינלאומיים ובעזרת ממשלת ירדן. הצלתו של ים המלח היא מפעל בינלאומי, ומר שמעון פרס, השר לשיתוף פעולה אזורי, פעל לגיוס הון לנושא הן באירופה והן ביפן. ממשלת יפן הסכימה להתגייס לנושא, וכבר בקרוב עומדת להגיע משלחת לביצוע סקר ראשוני. הגעת המשלחת נדחתה בעקבות ההתפתחויות האחרונות באזור.
מר אלי רז, גיאולוג ויועץ סביבתי מקיבוץ עין-גדי: "אין מנוס מהקמת רשות ממלכתית שתרכז את משאבי הידע והמימון בארץ ובחו"ל, כדי לשמר את ים המלח. תופעת הבורות היא תסמונת ראשונה לתופעה שאיננו יודעים מה יבוא בעקבותיה.
בסכמה את הדיון אמרה ח"כ מאור: "הוועדה רואה בחומרה את התמונה שהוצגה בפניה בקשר לירידת המפלס בים המלח ומתריעה שהטיפול העכשווי אינו נותן מענה לסכנה האקולוגית המתפתחת. הוועדה מבקשת ממשרדי הממשלה הנוגעים בדבר: משרד התשתיות הלאומיות, המשרד לשיתוף פעולה אזורי והמשרד לאיכות הסביבה, ובשיתוף המועצות האזוריות, לקדם מהלכים תוך הסתייעות במחקרים קיימים ע"מ למנוע את הדרדור האקולוגי. הוועדה מבקשת מהממשלה להקצות את התקציבים הדרושים, ולהגיש לה תוכנית אינטגרטיבית תוך כחודשיים.
סיור באזור ה"בולענים" בעין גדי
התקיים בתאריך 14.6.2001.
בהזמנת: ד"ר עמוס בין, ראש המכון הגיאולוג, משרד התשתיות.
הוועדה יצאה לסיור דחוף בשטח הבורות שנפערו בפתאומיות באזור ים- המלח, ביום 14/6/01
בעשור האחרון נוצרו לאורך חופי ים המלח מאות בורות המהווים סיכון לנפש ולרכוש, המשבשים את מהלך החיים באזור ופוגעים בפיתוח ובבניה. היווצרות הבורות הינה תהליך דינמי שבמהלכו נפערים בורות חדשים באתרים צפויים ובלתי צפויים. מדובר למעשה בקריסת תשתית אזורית המחייבת התייחסות לאומית הן לחקר התופעה והן להתמודדות עמה בגין ממדי התופעה והשפעתה ההרסנית.
מדובר באחד המחדלים האקולוגיים הגדולים המתרחש באחת הפנינים החשובות בישראל - ים המלח. שורה של שגיאות היסטוריות וחוסר תיאום בין גורמי התכנון והביצוע הביאו למצב העכשווי.
הבורות העמוקים שנפערו במקומות בלתי צפויים גורמים לסגירת אזורים שלמים מחשש להתמוטטות קרקע ותשתית. כדי למנוע אסונות גודרו הבורות והותקנו שלטי אזהרה. דרומית לחוף עין גדי נסגר אתר תיירות משגשג בשל הבורות שנפערו בתוכו. מאתר התיירות נותרה רק עזובה ותוכניות עתידיות נותרו בלא דורש.
מחקר וניטור ים המלח לאור ירידת המפלס ותוכניות פתוח איזורית - ישיבת עדכון ומעקב
בהשתתפות סגנית שר התשתיות הלאומיות הגב' נעמי בלומנטל מיום 31.10.2001
דברים קשים נאמרו בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה, הן ע"י חברי הוועדה והן ע"י המומחים בדיון שהתקיים היום בנושא: "מחקר וניטור ים המלח לאור ירידת המפלס, תכניות פיתוח אזוריות והיווצרות תופעת ה"בולענים". בישיבה השתתפו סגנית השר לתשתיות לאומיות, גב' נעמי בלומנטל, נציגי משרדי ממשלה, מועצות מקומיות, מכוני מחקר, מפעלי ים המלח, אנשי אקדמיה, ועוד.
חברי הוועדה שמעו שוב דיווח מפי המומחים ונציגי אזור עין-גדי על תופעת ה"בולענים" והתייבשות ים המלח. בעשור האחרון נוצרו לאורך חופי ים המלח מאות בורות המהווים סיכון לנפש ולרכוש, המשבשים את מהלך החיים באזור ופוגעים בפיתוח ובבניה. היווצרות הבורות הינה תהליך דינמי שבמהלכו נפערים בורות חדשים באתרים צפויים ובלתי צפויים. מדובר למעשה בקריסת תשתית אזורית המחייבת התייחסות לאומית הן לחקר התופעה והן להתמודדות עימה בגין ממדי התופעה והשפעתה ההרסנית.
ח"כ מאור, יו"ר הוועדה: "מדובר באחד המחדלים האקולוגיים הגדולים המתרחש באחת הפנינים החשובות בישראל - ים המלח. שורה של שגיאות היסטוריות וחוסר תיאום בין גורמי התכנון והביצוע הביאו למצב העכשווי של האסון האקולוגי המתרחש לנגד עיננו - התייבשות ים המלח. ים המלח מתייבש בצידו הצפוני ומציף את האזור בצידו הדרומי - ולאף אחד לא איכפת. מחליטים להקציב 17 מ' ₪ למחקר בלבד, שהם בבחינת לעג לרש, את הכסף לא נתנו, ובכך מסתפקים".
ח"כ אליעזר (מודי) זנדברג קרא לממשלה להורות לחברת הביטוח הממשלתית ענבל לבטח את אותם עסקים ויישובים אשר חברות רגילות מסרבות לבטח בגלל תופעת הבולעניים
ח"כ אליעזר צ'יטה כהן: "אסון אקולוגי אמיתי לפנינו, אך הנושא אינו מצליח לעלות סדר היום הציבורי. בעקבות ישיבות הוועדה וסיוריה פניתי בכתב לשר התשתיות והוא בהחלט מודע לחומרת המצב, אך הטיפול העיקרי טרם נעשה".
ח"כ אופיר פינס: "הממשלה החליטה 'בלי להחליט' לייבש את ים המלח. הממשלה נותנת את ים המלח לאף אחד תמורת כלום בכך שהיא נוקטת מדיניות של "לא להחליט" ואינה מונעת את ייבוש הים. יש בכוונתי להגיש הסתייגויות לחוק התקציב בדרך שתהווה איום לממשלה להקציב את התקציבים הדרושים לנושא," אמר.
סגנית השר לתשתיות לאומיות, גב' נעמי בלומנטל: "אעמוד על כך שבישיבה הקרובה של ועדת השרים לענייני כלכלה וחברה התקציב שנתבקש יאושר ויאפשר לפחות מחקר רציני שיאפשר עצירת התהליך או לפחות ריסונו."
מזכיר קיבוץ עין גדי, מר יורם אגמון: "פרנסתנו נפגעה קשה בשל שילוב של של האינתיפאדה ותופעת ה"בולענים". שטחים נרחבים נסגרו לתיירות ולחקלאות ושלא נדבר על כך שגם המעטים שעברו באזור משנים כיוון ועוברים מדרום לעין גדי".
בסכמה את הישיבה אמרה ח"כ ענת מאור: "ועדת המדע לא תשקוט ותעשה הכל למנוע את המחדל והמשבר הצפוי של ייבוש ים המלח ע"י הימנעות מעשייה וקבלת החלטות ברמה הלאומית. חברי הוועדה לוקחים על עצמם לפעול בחקיקה ובדרך של הגשת הסתייגויות לחוק התקציב להגדלת התקציבים; הקמת רשות ממלכתית לטיפול בים המלח כדוגמת מינהלת הכינרת; שינוי הגדרה של "אסון טבע" ע"מ שיחול על האזור ויאפשר פיצוי לתושבים."
הסכם שיתוף פעולה ישראל - ירדן להצלת ים המלח -דיווח השר לשיתוף פעולה אזורי מר רוני מילוא - ישיבה מיום 22.10.2002
השר לשיתוף פעולה אזורי , מר רוני מילוא ומ"מ שגריר ירדן בישראל ד"ר מזן טל השתתפו היום בישיבת ועדת מדע בראשות ח"כ ענת מאור, לשם דיווח בנושא הסכם שיתוף הפעולה ישראל - ירדן להצלת ים המלח. את היוזמה להפעלת הפרויקט להזרמת מי ים סוף לים המלח הציגו השר רוני מילוא והשר לתכנון אסטרטגי, ד"ר באסם עוואדלה בפסגת יוהנסבורג, שהתקיימה בחודש ספטמבר האחרון. את השר הירדני ייצג בישיבת הוועדה , מ"מ שגריר ירדן בישראל , ד"ר מזן טל.
השר רוני מילוא: הפרויקט המשותף לירדן וישראל אמור להזרים מים, מים-סוף, לים-המלח. מטרת הפרוייקט היא העלאת מפלס ים-המלח ובלימת הנזק הסביבתי לאגן ים המלח. התעלה/צינור המובל, אמורים להוביל 1.8 מיליארד מ"ק בשנה, ומהם יותפלו 850 מליון מ"ק וישמשו לשתיה. עלות הפרויקט כולו מוערך בסדר גודל של כ- כמיליארד $ . בשלב הראשון יבוצע סקר מקיף על ההשפעות הסביבתיות על שני הימים, כתוצאה מהעברת המים. לרבות, השפעות על איכות המים, קרקעית הימים, והשפעת תוואי הובלת המים, מים-סוף, אל ים-המלח על אקוויפר הערבה. הוסכם כי מימון הסקר שעלותו מוערכת ב כ- 10 מיליון $, ייעשה על-ידי נשיא הבנק העולמי. כיעד ראשון תוקם מערכת שאיבה והובלת מים בין הימים. גם שלב זה ימומן על-ידי הקהילה הבין-לאומית, כמבצע להצלת ים המלח. בשלב השני יוקמו מפעלים להתפלת מי-ים, מפעלים אלה יפותחו על-ידי המגזר הפרטי אשר יוכל לרכוש מהרשויות מי-ים להתפלה. יעד נוסף של הפרוייקט הוא פיתוח תיירות וחקלאות ימית לאורך תוואי מוביל המים (המובל).
ד"ר מזן טל, ממלא מקום שגריר ירדן בישראל: ים המלח בעל חשיבות לכל תושבי האזור: לישראלים לפלשתינים ולירדנים. והניסיון להצילו מהווה אב טיפוס לשיתוף פעולה ישראל - ירדן והרשות.המומחים הישראלים והירדנים כאחד ערים לבעיות ועובדים במשותף לפתרון הבעיות. הצגת הפרויקט בנקודת הזמן הנוכחית מראה את דעתנו מה ניתן לעשות למען הדורות הבאים (במידה ויהיה שלום באזור).
ח"כ ענת מאור, יו"ר הועדה : מדובר באחד המחדלים האקולוגים הגדולים המתרחשים באחת מפנינות הטבע החשובות בישראל - ים המלח. שורה של שגיאות היסטוריות וחוסר תיאום בין גורמי התכנון והביצוע הביאו למצב העכשווי. אני גאה שלועדת המדע היה חלק בזירוז יצירת התהליך שיביא להצלתו של האזור.
ד"ר עמוס ביין, מנהל המכון הגיאולוגי: המכון עורך מחקרים משותפים לבחינת השפעות ערבוב מי ים סוף עם מי ים המלח והתוצאות שנראות כרגע במים לא מעודדות. אנחנו מצויים רק בשלבים הראשונים של המחקר ומסקנות חד משמעיות יוכלו להינתן רק בטווח הארוך. נוכל לחזות מגמות בלבד בטווח של 8 חודשים.
ח"כ אליעזר כהן: האיום האקולוגי על אזור ים המלח גדול יותר מכל איום צבאי אחר. לאיום הצבאי - צה"ל יש מענה. לאיום זה - אין כרגע מענה וחובה עלינו להזדרז ולמצוא לו תשובה.
התפרצותה המחודשת של קדחת הנילוס ומתן מענה מדעי למיגורה
דיון בוועדה בפרוטוקול: מס' 60, מיום 29.5.2001
ביום 29.5.2001 קיימה הוועדה דיון בנושא, בראשות ח"כ ענת מאור בנושא "התפרצותה המחודשת של קדחת הנילוס - מתן מענה מדעי למיגורה". ד"ר מרים ויינברגר, יועצת בכירה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי על שם רבין, ומזכירת האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות: "נגיף "מערב הנילוס" עשוי לגרום לדלקת מוח או לדלקת קרום המוח. הנגיף מועבר ע"י יתושים המדביקים בני אדם, ציפורים ובעלי חוליות אחרים. הדבקה חוזרת נעשית ע"י הציפורים הנושאות את הנגיף. מעל ישראל עוברים כ-500 מיליון ציפורים נודדות מסוגים שונים, והן המקור הראשי לבעיה. כבר ב-1941 נפגעו 500 אזרחים מהמחלה. בשנת 2000 הפתיעה ה"התפרצות" המחודשת את כולם: אובחנו 417 אנשים, 80% מהם אושפזו. 35 איש נפטרו. הפיזור של המחלה היה עפ"י כל הארץ: מחוז מרכז, מחוז צפון ומחוז דרום, והנפגעים היו מכל קבוצות הגיל. קרוב ל-50% מהחולים היו בני 60 ומעלה. 2% מעל גיל 50-60 נפטרו מהמחלה, 43% מהנפטרים היו בני 90 ומעלה. מכאן שהגיל מהווה אחד הפקטורים לתמותה.
מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר בועז לב, אומר כי ניתן לומר בוודאות כי קדחת הנילוס המערבי חוזרת אלינו הקיץ. נמצאו שלושה סוסים שחלו בקדחת הנילוס, והם המבשרים המוקדמים של המחלה. אנחנו יודעים מעט מאוד על הביולוגיה של המחלה וישנן שאלות מחקריות בסיסיות שאין לנו עדיין תשובות עליהן. התקציב המופנה למחקר רפואי הוא זעום ומונע טיפול יעיל בהיערכותנו. "הידע המחקרי הוא אחד הכלים להתמודד עם הטרור הביולוגי המהווה איום ממשי", אמר.
מר רוני קינג, וטרינר הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים: "חוסר הידע על הסיבות למחלה בקרב העופות הוא בסיסי לחלוטין. אנו ניזונים ממידע אקראי ומהמרים אודות אוכלוסיית העופות הנודדים או המקומיים הנושאים והמפיצים את המחלה. דבר לא ייפתר ללא תקציבים ייחודיים למחקר בנושא.
ח"כ ניסים זאב: "כבר בשבוע שעבר העליתי את הנושא במליאת הכנסת וביקשתי את תשובת שר הבריאות לשאילתא: כיצד פועל משרדו למניעת התפרצות המגיפה. תשובתו לא היתה מספקת בהקשר לאחריות המשרד למניעת התפרצותה המחודשת של המגיפה ולתקציבים הדלים העומדים לרשות המשרד למחקרים הנדרשים."
ח"כ מאור: הוועדה תובעת במפגיע מהממשלה לאשר את התקציב של 28 מיליון ₪ שנתבקשו על ידי משרדי הממשלה למען מתן מענה מיידי למניעת התפרצותה המחודשת של המחלה. יש לאשר הקצאת משאבים ייחודיים למחקר. הפעלת מערך מניעה יעיל והפצת מידע אמין לציבור תלויים בקיום בסיס מידע רחב שאפשר יהיה להסתמך עליו. לצורך הקמת בסיס מידע כזה דרוש מחקר בסיסי ויישומי גם יחד להבנת התופעה ופיתוח דרכי התמודדות נוספים
האם טלפונים סלולריים מסוכנים לבריאות, דיווח נציגי ממ"ג נחל סורק דיון בפרוטוקול:מס' 75, ביום 1.1.2002
בדיון דחוף שכינסה ח"כ ענת מאור, יו"ר הוועדה, ביום 1.1.2002, בעקבות דו"ח מיוחד שפרסם המרכז למחקר גרעיני נחל שורק, קוראת הועדה לשרת התמ"ס, דליה איציק, לנקוט פעולות יזומות להעלאת המודעות הציבורית לקרינה הנפלטת מטלפונים סלולריים.
לדברי ח"כ מאור, "האחריות להעברת המידע לציבור מוטלת על הממשלה ומשרדי הממשלה. לאזרח קיימת זכות בסיסית לדעת מהן הסכנות הכרוכות בשימוש בטלפון סלולרי על מנת שיפעל להגן על בריאותו. לצערי, נכון לעכשיו קיימת חוסר בהירות באשר לפגיעה או חוסר הפגיעה מקרינה סלולרית".
ח"כ מודי זנדברג, הוסיף כי "ליצור פניקה זה קל. אולם, הציבור מבקש אינפורמציה ברורה, שהרי מידת הסכנה לא ברורה. ברצונו לדעת, למשל, האם יש הבדלים בין הדגמים השונים של הטלפונים לגבי רמת החשיפה".
מר רונן הראובני, ראש מדור קרינה אלקטרומגנטית במרכז למחקר גרעיני נחל שורק, דווח לוועדה על שורה של דרכים להפחתת החשיפה מהטלפון הסלולרי. לדבריו, "הדרך הטובה ביותר היא הרחקת הטלפון הסלולרי מהגוף ע"י שימוש בדיבורית אישית, דיבורית לרכב, אוזניה או כל התקן אחר. כל הרחקה תורמת לצמצום החשיפה, אך אם מעונינים בהפחתה דרסטית, יש להרחיק את הטלפון מהגוף למרחק 20 עד 50 ס"מ. כמו כן, רצוי להמעיט בשימוש בטלפון במקומות בהם רמת הקליטה נמוכה במיוחד, למשל: בתוך מעליות או במקלטים תת-קרקעיים. גם שליפת האנטנה למלוא אורכה, בטלפונים בהם קיימת אפשרות כזאת, מקטינה את החשיפה".
עוד הוסיף ראובני כי "במידה שקיימים סיכונים לבריאות מטלפונים סלולריים, ילדים עלולים להיפגע מהם במידה רבה יותר, כיוון שמערכת העצבים שלהם נמצאת בשלבי התפתחות, בשל בליעה רבה יותר של הקרינה בראש ושנות חשיפה רבות יותר. לפיכך, בהתאם לגישת הזהירות המונעת המקובלת היום רצוי לצמצם שימוש נרחב בטלפונים סלולריים ע"י ילדים מגיל 16 ומטה לשיחות לא חיוניות".
ח"כ ענת מאור הודיעה כי הועדה תאמץ את גישת הזהירות המונעת ותמליץ לציבור לצמצם השימוש בטלפונים סלולריים ע"י ילדים מגיל 16 ומטה. בנוסף, תקדם ועדת המדע הצעת חוק שיזמה ח"כ מאור, אשר תחייב את החברות הסלולריות להפריש אחוז מסוים מרווחיהן להקמת קרן מחקר מקצועית, אמינה ובלתי תלויה אשר תספק לציבור מידע מהימן על נזקי הקרינה הנגרמים מאנטנות ומטלפונים סלולריים
השלכות המחקר אודות טיפול תרופתי בפדופילים*
דיון בפרוטוקול: מס' 88, ביום 28.05.02
ועדת המדע, בראשות ח"כ ענת מאור, קיימה דיון על השלכות המחקר אודות טיפול תרופתי בפדופילים. החוקרים פרופ' אריאל רסלר מהמחלקה לאנדוקרמינולוגיה בהדסה עין כרם ופרופ' אליעזר ויצטום מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון הציגו בפני הוועדה תוצאות מחקר ייחודי, הממליץ על טיפול תרופתי בפדופילים, אשר מדכא את הדחף המיני ע"י הורדת רמת ההורמון הזכרי (הטוסטסטורון). הטיפול ייחודי בכך שאין לו כל תופעות לוואי. לדבריהם, התרופה נמצאת בשלבים מתקדמים של רישום במשרד הבריאות כתרופה להפחתת ההורמון הזכרי. כיום היא מאושרת למטרות אחרות כמו הפריה וטיפול בהתפתחות מוקדמת של ילדים.
פרופ' אבנר אליצור, העומד בראש הוועדה שהקים משרד הבריאות לבחינת ההיבטים של רישום התרופה, הודיע לועדה כי בתוך כחודש יסתיים תהליך הבדיקה לרישום התרופה.
ח"כ ענת מאור: "לאור הנתון המזעזע שנמסר לועדה, לפיו 30 פדופילים (שהשתתפו במחקר) פגעו ב- 1000 ילדים, על המדינה לפעול לאלתר כדי למנוע פגיעה חוזרת בילדים ע"י סוטי מין המסתובבים חופשי, או ע"י פדופילים העתידים להשתחרר מהכלא ללא טיפול. אני קוראת לממשלה להקצות 300,000 ₪ - הסכום הדרוש להצלתם של 20,000 ילדים המותקפים מינית מדי שנה".
עוד הוסיפה ח"כ מאור כי, "למדינה משתלם לכלול את הטיפול התרופתי בפדופילים בסל הבריאות, שכן עלות הטיפול התרופתי לשנה נמוכה פי 12 מעלות אחזקתו של פדופיל בבית סוהר".
ח"כ מאור קראה למשרד הבריאות להאיץ את תהליך הרישום של התרופה ודרשה ממשרד המשפטים להאיץ את הכנת הצעת החוק הממשלתית, כפי שהובטח לה ולקבוצת חברי כנסת החתומים על הצעת חוק בנושא זה.
נתונים בישראל (משטרת ישראל, 2000):
______________________________________________________________
* ראה גם את דיוני הוועדה בנושא מיגור תופעת הפדופילים באינטרנט , עמ' 66
חקר הלב - מדינה בסיכון גבוה
דיון בפרוטוקול:מס' 90, ביום 04.06.2002
ועדת המדע, בראשות ח"כ ענת מאור, קיימה דיון מיוחד בנושא חקר הלב - מדינה בסיכון. על פי הנתונים שנמסרו לוועדה עולה כי:
מחלות לב הן סיבת המוות השכיחה בישראל, כאשר מידי שנה מתים מהתקפי לב כ-4,200 בני אדם, בישראל יש מידי שנה כ-30,000 התקפי לב, וכ- 70,000 מקרים של תעוקת לב. בשנת 2,000 נערכו בישראל 14,233 צינטורי לב טיפוליים, ו-4698 ניתוחי מעקפים, קיים פער ניכר בין אחוז המתים מהתקפי לב בקרב חולי לב המגיעים לבית חולים15%, לבין אחוז המתים מהתקפי לב בקרב אלו שאינם מגיעים(50%). גורמי הסיכון עיקריים הניתנים לשינוי הם: עישון, השמנה, סוכרת, יתר לחץ דם, רמת כולסטרול גבוהה וחוסר פעילות גופנית.
עוד נמסר לוועדה כי: קיימת נטייה לאבחון מאוחר יותר של מחלות לב בנשים ביחס לגברים, וכי 20% מהנשים בנות 65 ומעלה סובלות ממחלות לב לעומת 27% מהגברים. כמו כן שיעורי התמותה לאחר ניתוח מעקפים היו גבוהים פי שלושה בנשים ביחס לגברים.
ח"כ ענת מאור יו"ר הועדה:"אנחנו מודעים כי קיימת אפליה בכל נושא של הפריפריה , אפילו בנושאים קרדינלים וחשובים כמו טיפול ותקצוב חולי לב בצפון ובדרום ישנה בעיה, שלא נדבר על כך שמתברר שאין אף מכון לשיקום החולים בפריפריה. אני דורשת ממשרד הבריאות לבחון מחדש את הנושא ולהקצות את התקציבים הנדרשים לתיקון המעוות , שהרי מדובר בהצלת חיים" , אמרה.
בסכמה את הדיון אמרה ח"כ מאור:
1.הוועדה שמעה בסיפוק רב על מעמדה הבינלאומי הגבוה של ישראל בתחום הקרדיולוגיה וכן אודות הישגי הרפואה הישראלית והטיפולים החדשניים התורמים רבות לירידה בתמותה.
2.כמו כן הוועדה שמעה בסיפוק כי צעדים מושכלים וראייה מערכתית יכולים להגביר את היכולות להצלת חיים ועל כן היא קוראת למשרד הבריאות ומשרד החינוך לפעול להכנת תוכניות לימודיות אשר יגבירו את המודעות בקרב הציבור הרחב , והחינוך בקרב בני הנוער , לחשיבות שבאורך חיים בריא ופעיל אשר יקטינו את ממדי מחלות הלב.
3.הוועדה חוזרת ומתריעה בפני ראש הממשלה ושר האוצר על המשבר החמור הקיים במחקר הרפואי וקוראת לממשלה ולועדות הכנסת לאפשר למועצה הרפואית שהוקמה זה עתה, לתת חשיבה מחודשת למימון מחקרי. הועדה מוחה על היעדרות נציג משרד האוצר - על אף הדיונים בקיצוצים.
4.הוועדה פונה למשרד הבריאות לבחון את המדיניות של הגדלת מספר המיטות הקרדיולוגיות בבתי החולים שיאפשרו מתן טיפול לכל חולי הלב - על-ידי המומחים בשטח זה.
5.הוועדה פונה להסתדרות הרפואית לקצר את מסלולי ההכשרה לקרדיולוגיה.
הוועדה רואה בחיוב את הצורך בשיפור הידע בכלל האוכלוסייה וקוראת למשרדי הממשלה השונים - כל אחד בתחומו לחייב את עובדיהם לעבור קורס של עזרה הראשונה והחייאה בסיסית.
הוועדה פונה למשרד הבריאות להעביר לה נתונים על הטיפול בנושא הלב בין בתי החולים במרכז ובפריפריה
תוצאות המחקר אודות הסכנה שבטיפול הורמונלי לנשים "בגיל המעבר"
ישיבה משותפת לוועדת המדע ולוועדה לקידום מעמד האישה
דיון בפרוטוקול: מס' 96, ביום 16/07/2002
דיון סוער התקיים בישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ ענת מאור והוועדה לקידום מעמד האישה בראשות ח"כ יעל דיין בעקבות פרסום ממצאי המחקר שבדק את השלכות הטיפול ההורמונלי לנשים בגיל המעבר.
להלך החלטות הוועדה:
1. הוועדה שמעה ממומחים על תרומת הטיפול באמצעות הורמונים לשיפור איכות החיים של הנשים בגיל המעבר (לתופעות של גלי חום, הפרעות שינה, עצבנות, דיכאון, ירידה בזיכרון, יובש בנרתיק).
כמו כן שמעה הוועדה כי חובתם של הרופאים להתאים את הטיפול באופן פרטני לכל אישה ואישה.
2. לטיפול בהורמונים, כמו לכול טיפול יש שיקולי תועלת/סיכון והם מדריכים את הרופאים בבחירת הטיפול המתאים.
על הרופאים לשתף במידע ובהחלטה על מתן טיפול הורמונלי בגיל המעבר - את אישה.
3. הוועדה שמעה על המחקר האחרון שהתבצע ורשמה בפניה שיש לקחת את המחקר בכובד ראש , אך לא "לאבד את הראש".
המחקר נעשה על אוכלוסייה נרחבת, אך בדק תרופה מסוימת בלבד. תוצאות המחקר מראות שיש עליה מסוימת בתחלואה במחלות לב, סרטן השד ואירועים מוחיים בנשים שטופלו בהורמונים - אך במספרים אבסולוטיים מדובר בממצאים נמוכים (7 מקרים לעשרת אלפים מטופלות), מאידך נמצא כי התרופה יעילה במניעת שברים בצוואר הירך ומניעת סרטן המעי הגס.
הוועדה רשמה בפניה את העובדה שהרופאים יביאו גם ממצאים אלה בסך השיקולים שלהם.
4. הוועדה רשמה בפניה את המלצת המועצה הלאומית לבריאות האישה כי נשים המקבלות תרופה זו תפנינה להתייעצות עם הרופא המטפל.
5. מומלץ לנשים ששוקלות הפסקת הטיפול בהורמונים לאור הפרסומים בתקשורת על המחקר - לא לעשות זאת ללא התייעצות עם הרופא המטפל.
אנטי - אייג'ינג , חקר ההזדקנות בישראל והשלכותיו
דיון בפרוטוקול: מס' 93, ביום 02.07.2002
בעקבות דיון שקיימה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות ח"כ ענת מאור, נחשפו נתונים מדאיגים על טיפולי אנטי-אייג'ינג, המבטיחים לציבור הארכת גיל הנעורים ומניעת תהליך ההזדקנות.
ח"כ ענת מאור, יו"ר הועדה: "אחריותה וחובתה של הועדה להזהיר את הציבור מפני מכוני אנטי-אייג'נג המוכרים לציבור אשליות בדבר עצירת תהליך ההזדקנות, ובכך מסכנים את בריאותו. מכל העדויות שמסרו מומחים לועדה נוכחנו לדעת שהמכונים הפועלים בישראל הם מחוץ לתחום הרפואה המוכרת בארץ".
ח"כ מאור מתחה ביקורת על משרד הבריאות שלדבריה, "מתעלם במודע מסוגיה כל כך קריטית, ובעצם ההתעלמות נותן ידו להונאת הציבור ולסיכון בריאותו". לפיכך דורשת הועדה ממשרד הבריאות להתקין תקנות שיסדירו את הרישוי לעסוק בתחום האנטי-אייג'ינג ולהסדיר את התחום הפרוץ של תוספי המזון המפורסמים כבעלי ערך רפואי.
פרופ' רמי רחמימוב, המדען הראשי של משרד הבריאות: "מדו"ח שהגיש GAO לסנאט בארה"ב בנושא "מוצרי רפואה למבוגרים" עולה כי אין הוכחה לכך שתרופות ותכשירים נגד הזדקנות אכן פועלים, אלא הם אפילו בעלי פוטנציאל לנזק פיסי ו/או כלכלי. כמו כן, משני מאמרים שפורסמו בכתב העת המדעי Scientific American (מאי 2002, יוני 2002) עולה כי 51 אנשי מדע שעוסקים בנושא דנו ב-11 היבטים שונים של תהליך ההזדקנות ובדקו האם אפשר לעצור אותו. הם הגיעו למסקנה שאין שום דרך לעצור את תהליך ההזדקנות".
ד"ר רני ויסבורט, מנהל מכון מדיטון אנטי-אייג'ינג: "בישראל למעלה מ- 10,000 רופאים עוסקים בתחום. הם לא עברו התמחות פורמלית, אלא עברו 2 מבחנים של האקדמיה האמריקנית לרפואת אנטי-אייג'נג - עמותה שיוצרת את המבחנים, עורכת אותם ומספקת תעודות מורשה".
המומחים שהשתתפו בדיון הטילו דופי במקצועיותה ומהימנותה של האקדמיה הנ"ל, שכן ההסתדרות הרפואית האמריקנית לא מכירה בה.
פרופ' אבינועם רכס, יו"ר ועדת האתיקה של הסתדרות הרופאים: "מדובר בשוק שרלטני שמגלגל עשרות מיליארדים בשנה, וזאת מבלי שקיימת בעולם התמחות רפואית בתחום של אנטי-אייג'ינג, אלא להפך - מדובר ברפואה אלטרנטיבית שלא הוכחה מדעית. יתרה מזאת, ישנם טיפולים שבהחלט מסכנים את החולים, ומהווים למעשה פשע פלילי. כדי להכשיר את הפשע הזה עושים המכונים שימוש בסלבריטיס, שהם בעלי השפעה רבה על הציבור, ובמקרה זה אף מסוכנת".
ננסי ברנדס, מקבל טיפול לעידוד הפרשת הורמון הגדילה בתמורה לפרסום המרכז הרפואי של פרופ' ויסבורט: "כשהחלטתי על הטיפול אמרתי שלא הגיוני שבאוטו שלי אני מטפל כל 10,000 ק"מ ובגוף שלי לא. הציפייה שלי מהטיפול היא לא להיראות צעיר יותר אלא להזין את עצמי בויטמינים. אני מרגיש נהדר
ממשל זמין*
דיון בוועדה בפרוטוקול: מס' 47 , מיום 31/10/2000
ביום ה- 31.10.2000 קיימה הוועדה דיון בנושא: ממשל זמין. מר מיקי בוזגלו, מתמחה בתחום האינטרנט והאקר לשעבר, אמר לוועדה כי על הוועדה לתת את הדעת על כך שהמדינה מתמודדת עם מלחמה מסוג חדש - ברשת האינטרנט - ואנו יוצאים המפסידים העיקריים. אנחנו מוצגים בצורה מאוד מכוערת, ואין כרגע מענה לפריצות לאתרי משרדי הממשלה. בתגובה לדבריו אמר ח"כ מיקי איתן, יו"ר ועדת המשנה לנושא האינטרנט וטכנולוגית המידע, כי אין הבעיה סרה מעינינו, אך אין זה הפורום הראוי להרחיב את הדיון בסוגייה, והנושא מטופל בפורומים המתאימים.
בהציגה את הנושא ממשל זמין אמרה ח"כ מאור שטכנולוגית המידע המתפתחת במהירות ומעמידה לרשות הממשל כלים רבי עצמה, שבאמצעותם ניתן לעצב מחדש את השירות לאזרח: מאפשרת לממשל להיות זמין בכל מקום, ומאפשרת לתת לאזרח שירות יעיל ומועיל בעלות נמוכה. "העליתי את הנושא על סדר היום של הוועדה מאחר שאני רואה חשיבות רבה בקידומו, ואני מצפה שהממשלה תקבל עליה את האחריות לקידומו".
מר מיכה חריש, יו"ר המועצה הציבורית של איל"א: "בתקופה של מהפכה טכנולוגית נכנסת יש פער גדול בין המערכת הממשלתית למערכת הפרטית, אלא אם הממשלה תעמיד את הנושא במקום גבוה בסדר העדיפויות שלה. על ועדת המדע להפעיל לחץ קבוע לקבלת דיווח על ההתקדמות בנושא - דבר שיביא את המערכת לפעילות שוטפת."
מר יהושע מאור, יו"ר איל"א: "ע"מ לקדם את הפעילות בנושא, יש לקבוע קודם כל סטנדרט מחייב למידע, שער כניסה אחיד, וממשק "ידידותי" לאזרח. כמובן שיש לתת את הדעת לצורך להגן על המידע גם מפני חבלות חיצוניות."
מר כרמל ורניה, המדען הראשי של משרד התמ"ס: "אני רואה בקביעת סטנדרטים אחידים סתירה פילוסופית לרשת האינטרנט. הרשת מטבעה מתפתחת ללא כללים או כל תכנון על, ועל הממשלה לתמרץ בלבד את הפעילות ואת העוסקים בנושא.
ח"כ ויקטור בריילובסקי: "מדובר במהפכה בשרות הציבורי שאנו בתחילת דרכה, ואיננו יודעים את תוצאותיה. ממשל זמין מאפשר את צמצום שלטון הבירוקרטיה, אך יש לדעתי לקבוע סטנדרטיזציה וגוף מרכזי שיתאם בין כולם".
בסכמה את הדיון, אמרה ח"כ מאור כי סוגיית הממשל הזמין מורכבת מכמה ממדים, כאשר למעשה הערכות המשרדים צריכה לכלול גם התייחסות לסוגיות נוספות, הקשורות לתחום ומשתלבות בו: הפעלת האתרים בשפות שונות; שיפור הנגישות של האוכלוסיה לשירותי אינטרנט; פיתוח אינטרנט מהיר, ועוד. "יש בכוונתי לפנות לראש הממשלה ע"מ שיוקצו התקציבים הדרושים, וכמו כן להעלות את הנושא על סדר יומה של הכנסת".
_________________________________________________________
* ראה פרק וועדת משנה לענייני אינטרנט וטכנולוגיית המידע, עמ' 128
אלימות נגד נשים ברשת האינטרנט דיון בוועדה בפרוטוקול: מס' 50 , מיום 21/11/2000
לרגל ציון היום הבינלאומי למניעת האלימות נגד נשים, ייחדה ועדת המדע דיון לנושא: "אלימות נגד נשים ברשת האינטרנט". בהציגה את הנושא אמרה ח"כ מאור כי רשת האינטרנט, מהיותה גלובלית ואנרכית, היוותה מאז הקמתה כר נרחב לקידום חופש הביטוי והמידע. מאידך, עם התרחבותה של הרשת והצטרפות מליוני משתמשים, מתעצמת גם הבעייתיות הנובעת מאופייה של הרשת: רשת ללא גבולות ופיקוח. אלימות כלפי נשים ברשת היא דוגמא לכך. השאלה המרכזית היא על מי מוטלת האחריות ביחס לפעילות ברשת.
גב' אילנה כהן, מנכ"לית נש"ר (נשים ברשת): נושא "לא לאלימות כנגד נשים באינטרנט" הועלה על ידנו כבר לפני שנה באתר בעקבות תלונה שהגישה גולשת על הטרדה. תחום האלימות באינטרנט רחב-היקף, כולל הטרדות, גסויות, תמונות עירום, פדופילים, אתרים המעודדים התאבדויות, והטרדות שהפכו למציאות פיזית ולא וירטואלית. עלינו לפעול למען גיבוש כלים ונהלים לספקי האינטרנט והתוכן, ליצור ערנות לסכנות ולנזקים של אלימות והטרדות, במיוחד נגד נשים וילדים. עלינו לבחון באיזו מידה מיושמים או פרוצים חוקי הטרדה מינית ולשון הרע באינטרנט. לסביבת האינטרנט ייחוד משל עצמה: אנונימיות ויכולת התחזות של המטרידים ועבריינים; חוסר היכולת של ספקי האינטרנט והתוכן לשלוט במידע המפורסם בצ'טים ובלוחות; אווירת הפתיחות ברשת היוצרת הרגשה של בטחון וחוסר סכנה, כשהגולש/ת נמצאים כביכול בסביבתם הפיזית הבטוחה; תרבות הטרדות בפורומים ובצ'טים; אופיו הבלתי מצונזר של האינטרנט."
ד"ר אבשלום אדרת, מעמותת אשנ"ב (אנשים למען שימוש נבון באינטרנט) ספר לוועדה כי הקים את העמותה בעקבות מותו של בנו, פריק אינטרנט, שנקלע למצוקה אישית קשה ואשר קיבל עצות כיצד להתאבד מאנשים ומאתרים שעניינם מוות והתאבדויות. "מתוך השכול והאבל הכבד וכדרך להנצחתו של בני, יזמתי את הקמתה של עמותת אשנ"ב - שמטרתה להביא את נושא הסיכונים שבאינטרנט למודעות ציבורית ולצמצם סיכונים אלה למינימום", אמר.
מפקח קובי פורלייטב, ממפלג מחשבים ביח' הארצית לחקירת הונאה במשטרה, מסר לוועדה כי המחלקה מתקשה בגיוס כ"א בשל התנאים והמשכורות המקובלים במשטרה. קיימת תחרות קשה עם הסקטור הפרטי, והמשטרה מתקשה בשמירה גם על הכ"א הקיים. "המערכות העומדות לרשותנו הן ישנות, ואין תקציב לשידרוג הציוד. לרשות היחידה קו אינטרנט אחד, ומודם..."
עו"ד נמרוד קוזלובסקי, מרצה למשפטים ולאינטרנט: "לדעתי, חייבת להיות חקיקה הקובעת את אחריות ספקי האינטרנט, ועל המחוקק לקבל החלטה ערכית על כך."
מר אילן יפה, מנהל פיתוח עסקי ב"נטויז'ן": "נושא האלימות באינטרנט מתעצם, אך זכות הקיום של רשת האינטרנט היא בחופשיות שלה. הטלת תפקידי שיטור ופיקוח על ספקי האינטרנט אינה ריאלית", אמר. "נטויז'ן, למשל, מפעילה מנהלי פורומים שתפקידם לפקח ולהאזין למתרחש בפורומים, אך פיקוח ואכיפה בזמן אמת לא ניתנים לביצוע".
בסכמה את הדיון אמרה ח"כ ענת מאור כי הוועדה ערה לחילוקי הדעות בין המשפטים באשר לצורך בחקיקה ייחודית בתחום האינטרנט. עם זאת, הליך החקיקה בכנסת יאפשר איזון מתאים בין כוחות השוק החופשי. "אנו רואים גם בחינוך ובהסברה בקרב הציבור הרחב לשימוש מושכל באינטרנט ומודעות לסכנות הטמונות ברשת כנושא הנמצא בתחום האחריות הממשלתית. יש בכוונתי להגיש הצ"ח אשר תטיל אחריות על ספקיות האינטרנט לגבי התכנים המפורסמים באתרים - חקיקה אשר תיבחן במידת הזהירות הראויה למניעת התערבות במדיה, אשר מעצם טבעה היא חסרת פיקוח."
המאבק למיגור תופעת הפדופילים באינטרנט - דיווח היחידה לפשעי מחשב במשטרת ישראל
דיון בוועדה בפרוטוקולים מס': 73, מיום 4.12.2001
89, מיום 28/5/2002 - ישיבת מעקב
ועדת המדע והטכנולוגיה, קיבלה ביום 4.12.2001 דיווח מראש מיפלג עבירות מחשב, סנ"צ מאיר זוהר אודות דרך השתלבותם במאבק הבינלאומי אשר הוכרז לאחרונה למיגור תופעת הפדופילים באינטרנט.
ח"כ ענת מאור, אשר יזמה את קיומו של הדיון, תקפה בחריפות את חוסר מוכנותה של משטרת ישראל לטיפול בעבירות מחשב: "עם יחידה המונה עשרה איש בלבד לא ניתן כלל למגר עבירות מחשב, שלא לדבר על עבירות נפשעות כדוגמת ניצול קטינים ופדופיליה. לצערי, אנו למדים שוב ושוב כי המשטרה לא השכילה להשתלב במאבק הבינלאומי ולא התגייסה מספיק לנושא", אמרה.
סנ"צ מאיר זוהר: "חובתה של משטרת ישראל להגן על אוכלוסיות פגיעות וקורבנות גם ברשת האינטרנט. ניצול ילדים והפצת פורנוגרפיה של ילדים ברשת האינטרנט היא חלק מתופעה רחבה של ניצול מיני של קטינים. הסטטיסטיקה בישראל מצביעה על עלייה חדה במספר התיקים שנפתחים בגין עבירות מין כנגד קטינים: בשנת 1996 נפתחו לדוגמא 1836 תיקים, בשנת 2000 נפתחו 2509 תיקים. זו עלייה של 37% במספר התיקים. ישנם קשיים רבים בחקירת פשעים המבוצעים באינטרנט בכלל, ובחקירת פדופיליה ברשת בפרט. הקושי העיקרי הוא טשטוש הגבולות בין העולם הממשי לעולם הוירטואלי המצוי ברשת, והצורך החיוני בשיתוף פעולה מהיר ויעיל בין רשויות האכיפה בכל העולם. העברת חומרים פורנוגרפיים של ילדים באינטרנט, פגיעה בילדים וניצולם, הן תופעות שקשה למערכת אכיפת החוק להתמודד עמן ולמנוע אותן, הבעיה נוצרת מריבוי אתרים פליליים העוסקים בפורנוגרפיה בכלל ופדופיליה בפרט, אנונימיות וחשאיות הפעילות הפלילית בנושא."
ח"כ מאור: "הוועדה קוראת לשר לבטחון פנים להגדיל את תקציבי מפלג עבירות מחשב, לאפשר גיוס כ"א מקצועי ולפתוח במאבק יזום ע"מ שלא נמצא בחברת מדינות העולם השלישי שאינן מטפלות בתופעות".
לסיכום הישיבה , החליטה הוועדה לפנות גם לשרת החינוך ולהפנות את תשומת לבה לכך שעלה הצורך בדבר קיומן של תוכניות חינוכיות של משרד החינוך לצריכה מבוקרת של רשת האינטרנט.
___________________________________________________
* ראה פרק נושאים יזומים את ישיבת הוועדה בנושא הטיפול התרופתי בפדופילים, עמ' 58
ההסברה הישראלית באינטרנט (הצעה לסדר של ח"כ נחמה רונן)
בהשתתפות השרה ציפי ליבני הממונה על גופי ההסברה במשרד ראש הממשלה
ישיבות משותפות לוועדת המדע והטכנולוגיה ולוועדת החוץ והביטחון
הצעה לסדר יום מס' 5107, הועבר לדיון בוועדה ביום 12.12.01.
דיון בפרוטוקולים: מס' 81 מיום 12.12.2001.
מס' 87 מיום 22.5.02 - אישור המסקנות
בישיבה מיוחדת של ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת החוץ והבטחון, שהתקיימה ביום 12.2.2002, בראשות ח"כ מיכאל איתן, נדונה ההצעה לסדר היום של ח"כ נחמה רונן בנושא "הליקויים בהסברה הישראלית באינטרנט". בדיון הציבורי שהתקיים במקביל "on-line" ברשת האינטרנט השתתפו גולשים שהציגו שאלות והציעו הצעות למשתתפי הדיון בכנסת.
ח"כ נחמה רונן: "הזלזול באינטרנט ככלי להסברת הסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא אחד המחדלים הגדולים בהסברת הסכסוך. במאבק המתמיד על דעת הקהל העולמית, ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להפסיד גם בזירה זו. לפי בדיקה שערכתי יש 3,000-4,000 אתרים פלשתינאים המכוונים מלמעלה, אך למדינת ישראל אין כל מענה."
ח"כ מיכאל איתן, יו"ר הישיבה, אמר כי יש לעודד אלפי צעירים בארץ ובעולם להשתלב בפורומים בהקמת אתרים ובמשלוח דואר אלקטרוני לטובת ההסברה הישראלית, אך צריך להדגיש שלמדינת ישראל יש אינטרס ברור לא להגרר למלחמות שפוגעות ברשת האינטרנט, ואפילו באתרים עוינים, אם בדרך של הפצצת חומר או השתלת וירוסים או הורדת אתרים. כמו כן אין זה מתפקידם של האזרחים להשיב "מלחמה און-ליין". "אזרח פרטי לא יכול להכריז מלחמה. זהו תפקידה של המדינה", אמר.
גב' חני זיו, סופרת ומשנה למנכ"ל עמותת "על ישראל" (המרכז למידע על ישראל): "העולם האיסלאמי פרץ לרשת האינטרנט ביוזמה רבה מאוד, וכשראינו את גודל הבעיה של ליקויי ההסברה הישראלית ברשת החלטנו להקים עמותה, ע"מ שנוכל לתת מענה אקדמי רעיוני מכל זרמי הציבור. האתרים הללו מציגים את ישראל בצורה אנטישמית ומקשרים בין נאציזם, גזענות וציונות."
מר אלי הכהן, מומחה אינטרנט ועיתונאי ברשת ב': "המערכת הממוסדת מסוייגת אינטרנט. האינטרנט הוא נשקו של החלש. ישנם לפחות 5 אתרי חיזבאללה ולכל אחד מהמנהיגים יש אתר אישי משלו, כמו נאסראללה. אתרי החיזבאללה פעלו בסיוע שרתים בארה"ב ובמזה"ת. הפתרון למערך ההסברה הוא משולב, שכולל בתוכו את כל האלמנטים של האינטרנט: קבוצות דיון, צ'טים ואתרים. ראוי היה שבמדינת ישראל יהיה גוף שעיקר עיסוקו ותחום אחריותו הוא האינטרנט על מנת שתהיה יד מכוונת. מלבד מיעוט האתרים יש בעיה של שפה. יש חשיבות לאתרים בשפות שונות, ולא רק בעברית ובאנגלית".
מר אורי נוי, מנהל מחלקת מידע ואינטרנט באגף התקשורת של משרד החוץ: "יש למעשה היום, במישור הממשלתי, שני אתרים פעילים בשפה זרה המתעדכנים תדירות יומיומית. אחד אתר דובר צה"ל שמודגש להיבט הצה"לי והשני הוא אתר משרד החוץ. בימים הקרובים עומדים להפתח אתרים לכל נציגות בעולם, גם בשפה המקומית. הפלשתינאים עוברים על חוק זכויות יוצרים כל הזמן אך אנחנו מחויבים לשמור חוק, וטוב שכך. אנחנו מדינה מוסרית ואנחנו כופים על עצמנו מגבלות, שאנו גאים בהן. אנחנו גם לא משקרים."
השרה ציפי ליבני אמרה שאנחנו נמצאים במצב קטסטרופלי בכל הקשור להסברה באינטרנט וגם התאורים החמורים שעלו במהלך הדיון אינם מתארים את גודל הבעיה שבפניה אנו ניצבים. יש להקים זרוע מכוונת בעניין זה ועל הממשלה לקבל החלטות.
ח"כ מיכאל איתן סיכם את הדיון והבטיח למשתתפים כי בהתייעצות עמם יכין מכל ההצעות וההארות החשובות שהושמעו תזכיר שיועבר באמצעות השרה ליבני לראש הממשלה, ובו המלצות מעשיות לפעולה.
ביום י"א בסיוון התשס"ב - 22/5/02 התקיימה ישיבה נוספת בנושא ואישרה את מסקנות הוועדה. להלן המסקנות אשר הונחו על שולחן הכנסת:
מסקנות הוועדה
בעקבות הצעה לסדר היום
הכנסת החמש - עשרה
מושב רביעי
מס' 1
מסקנות הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי וועדת החוץ והביטחון בנושא: "ההסברה הישראלית באינטרנט"
ביום ד' בטבת התשס"ב - 19/12/2001, החליטה ועדת הכנסת להעביר לדיון בישיבות משותפות של הוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי וועדת החוץ והביטחון את ההצעה לסדר היום של חברת הכנסת נחמה רונן - ההסברה הישראלית באינטרנט (הצעה מס' 5107).
ביום ל' בשבט התשס"ב - 12/02/2002, קיימו הוועדות ישיבה משותפת בראשות ח"כ מיכאל איתן ובהשתתפות השרה ציפי ליבני - הממונה על גופי ההסברה במשרד רוה"מ ; נציגי משרד החוץ; משרד הביטחון; משרד האוצר; משרד המדע; המשרד לאיכות הסביבה; המשרד לביטחון פנים; משרד החינוך; משרד החקלאות; הסוכנות היהודית; אנשי אקדמיה; מפעילי אתרים; לשכת עורכי הדין; איגוד האינטרנט הישראלי; עמותת "על ישראל" - המרכז למידע על ישראל.
ביום כ' באדר התשס"ב - 4/3/2002, התקיימה פגישה בלשכתו של ח"כ מיכאל איתן בהשתתפות השרה ציפי לבני; ח"כ נחמה רונן; מר אורי נוי, מנהל מידע ואינטרנט במשרד החוץ; מר אופיר קריב, ראש מדור אינטרנט במשרד החוץ; גב' חני זיו, עמותת "על ישראל"; פרופ' יואב גלבר, אוניברסיטת חיפה ומר הראל נווה, עוזר השרה לבני.
ביום י"א בסיוון התשס"ב - 22/5/2002, התקיימה ישיבה נוספת של הוועדות ולאור הדברים שנאמרו בדיונים ובפגישה, אושרו המסקנות כדלקמן:
א. להטיל על אחד משרי הממשלה להקים במישרין או באמצעות גוף שלישי מוקד להפצת מידע ישראלי ברשת האינטרנט.
ב. המוקד יצור קשר עם ארגונים ובני אדם פרטיים בארץ ובעולם המוכנים לפעול להפצת המידע הישראלי ברשת האינטרנט בדרך של הקמת אתרים פרו-ישראלים ועדכונם, ו/או בדרך של הפצת חומרים רלבנטיים בדואר אלקטרוני ו/או בדרך של השתתפות בפורומים או קבוצות דיון או בכל דרך אחרת.
ג. המוקד יכין רשימה וימיין את המתנדבים על פי שפתם ותחומי התמחותם.
ד. המוקד יקבץ באורח שוטף מידע בסיסי ומידע מעודכן ויציג אותו באופן הניתן לשליפה ולהורדה בקלות ובמהירות.
ה. המוקד גם "ידחוף" מידע רלבנטי לרשימת המתנדבים של המוקד.
מאגר המידע יכלול מידע ממקורות שונים, מידע שיוזמן במיוחד לטובת
ו. המוקד, קישורים לאתרים ומאגרי מידע רלבנטיים וחומרים שיסופקו על ידי המתנדבים ושיהיו ראויים לשימוש.
ז.המוקד יפעל באמצעים טכנולוגיים ואחרים להגברת הנוכחות של ההסברה הישראלית ברשת.
ח.הוועדות ממליצות להקצות תקציב של כשניים וחצי מיליון שקלים להתנעת התכנית.
ירושלים, ט"ז בסיוון, תשס"ב 27 במאי 2002
האם קידום המחקר והפיתוח מצדיק ניסויים בבעלי חיים
מס' 17, ביום 16.11.99 מס' 80, ביום 7.2.2002
ישיבה מיום 16.11.99:
ח"כ מאור, יו"ר הוועדה, אמרה כי סוגיית הניסויים בבעלי חיים הינה מורכבת ורבת פנים. חקיקת החוק וכינון המועצה מהווה צעד חשוב ובעל ערך, אולם חשוב לבחון מספר סוגיות הקשורות לנושא כגון סעיף שמירת הסודיות שמוחל בצורה גורפת ובחינת החלופות. על הציבור לקבל את מירב המידע בנושא הניסויים במתבצעים, כדי לאפשר פיקוח ציבורי נאות כמתחייב מאמות מידה ראויות במדינה דמוקרטית. "אני מבקשת לציין כי הוועדה מגבה באופן מוחלט את קיומו של המחקר הרפואי לשם מניעת סבל אנושי", אמרה.
ח"כ אברהם פורז, מיוזמי חוק צער בעלי חיים, אמר כי ביקש למצוא את האיזון המתאים בין הצורך להמשיך ולבצע ניסויים בבעלי חיים, כדי לקדם את המחקר הרפואי לבין הצורך למנוע ניסויים מיותרים ומזעור הסבל הנגרם לבעלי החיים במהלכם. חמש שנים לאחר חקיקת החוק אכן אפשר לבחון את תוצאותיו ולאפשר דיון ציבורי בנושא.
ח"כ אליעזר כהן, אמר כי עקרון השקיפות הציבורית וחופש המידע מחייב שהציבור יידע מה היו החלטות המועצה ועל-פי אלו שיקולים התקבלו.
ח"כ עיסאם מחו'ל, אמר: "מתוך הדיון מסתמן כי מדובר כאן בשאלה האם לענות את בעלי החיים בכלוב קטן או גדול?!, השאלה המרכזית שחייבת לידון היא הדרישה לדמוקרטיזציה של המועצה" אמר.
פרופ' רמי רחמימוב, יו"ר המועצה לניסויים בבעלי חיים, מסר שבעקבות הקמת המועצה הציבורית העבודה המחקרית נעשית לפי קריטריונים אחידים ועל-פי אמות המידה של NRC, הנחשבים למחמירים ומתקדמים, וכמו-כן שופרו תנאי החיים של בעלי החיים המשמשים לניסוי. לדבריו מספר בעלי החיים שאושרו בשנת 1998 לביצוע ניסויים בשנים 1998-2000 הוא סה"כ 134,000, מהם: מכרסמים 130,66; דו-חיים 1,720; דגים 750; יונקים גדולים 720; עופות 150.
פרופ' ברכה רגר, המדענית הראשית במשרד הבריאות, אמרה כי יש חשיבות רבה לדיווח אודות קיומם של המחקרים השונים . מוסד אשר אינו עומד בקריטריונים שנקבעו יילקח ממנו הרשיון לעסוק במחקר. "לכשתתקבל הצעה חלופית מתאימה לניסויים בבעלי חיים המשרד יציע לחוקרים לקבל את החלופה תוך בקשת נימוק רציני מדוע לא להשתמש בחלופה המוצעת", אמרה.
עו"ד זוהר שקלים, מהמשרד לאיכות הסביבה אמרה כי נושא הניסויים בבעלי חיים הינו בעייתי ביותר ומחייב טיפול שורש. נושא אישור הניסויים בבעלי חיים, לרבות נהלי ודרך עבודת המועצה חייבים להיות שקופים, פתוחים, נגישים לציבור וקפדניים ביותר. כיום אין אפשרות לדעת שאכן מבוצעים ניסויים בבעלי חיים, רק במקרים ההכרחיים.
גב' עינת מגד, נציגת המשרד לאיכות הסביבה במועצה אמרה לוועדה כי היא שוקלת לבטל את חברותה במועצה, מכיוון שאופן עבודתה ודרך קבלת ההחלטות בה אינן מקובלות עליה והיא אינה מוכנה לשמש חותמת גומי להחלטות המועצה.
מר דרור סלעי, נציג האגודה לנגד ניסויים בבעלי חיים אמר כי הם דורשים חשיפת הפרוטוקולים של המועצה לניסויים בבעלי חיים. הסתרת המידע מהציבור נוגד את העקרון הבסיסי של זכות הציבור לדעת ואת חוק יסוד חופש המידע (1998). האגודה נגד ניסויים בבעלי חיים דורשת להעלות את נושא הסודיות ושקיפות המידע בישיבות נוספות בנושא, ושוקלת פעולות מחאה חוקיות כנגד ההסתרה הקיימת כיום.
ועדת המדע והטכנולוגיה נקראה להשתתף בכנס חירום שיתקיים ביום 7.2.2002 באילת, על מנת להתגייס למאבק לשם הגנה על המחקר המדעי כולו.
חברי ועדת המדע והטכנולוגיה הוזמנו להשתתף בכינוס שמתקיים באילת של התאחדות האגודות הישראליות לביולוגיה ניסויית ("אילנית"), לשם תמיכה בחשיבות הניסויים בבעלי חיים במחקר הרפואי והביולוגי.
יו"ר הוועדה, ח"כ ענת מאור: "אנו יוצאים למאבק נגד חקיקה פרלמנטרית בלתי אחראית, שמסכנת חיי אדם בשל ההגבלה על המחקר הרפואי מצד אחד, כשמנגד מקצצים שוב בלי הבחנה בתקציבי הסטודנטים למחקר המדעי. המחקר המדעי, בשל היותו הבסיס להתפתחות האנושית כולה והקטר להתפתחות המשק החברתי והכלכלי, ראוי שיקבל תמיכה גם בשעות משבר".
"מלחמת העצמות"- פגיעה בחופש המחקר באוניברסיטת תל-אביב
ביום 17.4.2001 קיימה הוועדה ישיבת פגרה דחופה לבירור פשר הביקור של משלחת הרבנים, בראשות ח"כ משה גפני, במחלקת האנטומיה של אוניברסיטת תל-אביב.
ח"כ ענת מאור , יו"ר הוועדה, תקפה בחריפות את ביקורו של ח"כ גפני באוניברסיטת תל-אביב ואמרה כי "חסינות חברי כנסת אינה מקנה כרטיס כניסה להתפרץ פנימה אל כותלי האקדמיה ולהשליט בה חוק וסדר. במידה ונעשתה עבירה על החוק היה נכון לו היה ח"כ גפני מפנה את תלונתו לטיפולה של משטרת ישראל, האחראית על אכיפת החוק".
ח"כ משה גפני - "רכושו של אדם הוא רכושו ואסור לקחת את זה ממנו, וכמו שלא לוקחים את רכושו כך לא לוקחים את גופו. אם אדם חי ומת ונקבר לאף אחד אסור לקחת את גופו, אלא אם הוא נתן את הסכמתו לכך מראש. לגופו של עניין - לפני למעלה משנה וחצי הגיעה ועדה משותפת לאוניברסיטת שלגבי אוסף של עצמות אדם, שלגביהן אין ויכוח - יובאו לקבורה. לא מדובר על מאובנים ועל עצמות אדם של אנשים שתרמו את גופם למדע. מדובר על עצמות אדם שלגביהן אין ויכוח שיש להעבירן לקבורה, אולם במשך שנה וחצי מעבירים לקבורה את העצמות הללו טיפין טיפין, בשל מחסור בכוח-אדם באוניברסיטה".
לבקשת יושבת ראש הועדה התנצל פרופ' הרשקוביץ בפני ח"כ גפני שכינה אותו מעל גלי האתר "חוליגן".
פרופ' ישראל הרשקוביץ, החוג לאנטומיה, אוניברסיטת ת"א - "הדרך היחידה לדעת וללמוד היסטוריה אנושית היא דרך חקר ולימוד העצמות, המכילות 99.9% מההיסטוריה של כדור הארץ. קבורת מאובנים זה כמו שריפה של ספר מדעי. כמי שאחראי על ביצוע ההסכם שעליו חתומים האוניברסיטה, משרד הדתות והחוגים החרדים, מילאתי אחריו ככתבו וכלשונו. מעולם לא שמעתי תלונה על יישומו, להפך - שמעתי רק תשבחות. יתרה מזאת - נקבע כי יוקם גוף שניתן לערער אליו. שום תלונה לא הגיעה אליי או לגוף הזה. מעבר לכך, קיים רישום של כל העצמות, כך שניתן לפקח מה נעשה עם העצמות".
מרדכי הלפרין, יועץ הרבנות הראשית לעניינים רפואיים - "יש חשיבות לכך שכאשר לא שומרים על החוק ועל כוונת המחוקק מזיקים לעיתים למטרה שלשמה חוקק. חברתנו הטרוגנית ומה ששומר עליה מפני התפרקות היא השמירה על החוק. לא יעלה על הדעת שמוסד אקדמי יעבור על החוק למען המחקר".
עו"ד קובי שפירא, עוזר יועץ המשפטי לממשלה - היועץ המשפטי לממשלה מיכאל בן-יאיר קבע בשנת 94' שעצמות אדם אינן בגדר "עתיקה" על פי חוק העתיקות, ולכן במדינת ישראל עצמות אדם שמתגלות בחפירות מועברות לטיפול משרד הדתות לשם קבורה.
מר צבי ינאי, לשעבר מנכ"ל משרד המדע - "מדינה ישראל היא המדינה המערבית הראשונה בה אישים מרכזיים בממסד הפוליטי והדתי רוצים להחרים מאובנים ממניעים דתיים. חשיבות המדעית של העצמות רבה: ראשית - מדובר בתקופה פרה-היסטורית שעליה ניתן ללמוד רק באמצעות העצמות. שנית - מדובר באוסף מאובנים נדיר, המהווה נכס לאומי, ואל כל מה שנשלח לקבורה יש להתייחס כאבידה שלא ניתן להשיב. שלישית - ישראל היא צומת לא רק היסטורי אלא גם אנתרופולוגי, ולעובדות המתגלות באמצעות העצמות חשיבות עצומה להבנת האדם.
פרופ' אבינועם רכס, יו"ר ועדת האתיקה של הסתדרות הרופאים - "כמו שאף אדם לא יעלה על דעתו לשרוף את הספרייה הלאומית, כך אין מקום לדבר על קבורת עצמות. לעצמות ערך מדעי, חברתי ומוסרי גדול מאוד". פרופ' רכס קרא לח"כ גפני לגשר על חילוקי הדעות כיוון "בסופו 'של דבר אני ואתה משרתים את צורכי החברה".
פרופ' חגית מסר-ירון, מדענית ראשית במשרד המדע: "יש לבדוק האם הפרשנות לחקיקה הקיימת היא בעייתית, ואם קיים עיוות יש לתקנו".
פרופ' פטרישה סמית, מנהלת המדור הדנטלי לאנטומיה וביולוגיה של התא והמעבדה לביואנתרופולוגיה בעין כרם - "מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שאין בה בדיקה מדעית של עצמות אדם שנתגלו בחפירות ארכיאולוגיות לפני שהן נמסרות לקבורה".
גב' אביטל בר, דוברת האקדמיה הלאומית למדעים - מועצת האקדמיה קיימה ישיבה דחופה וקבעה כי התערבות של גופים בלתי מוסמכים באוספים הביולוגיים (ובתוכם אוספי שרידי אדם מתקופות קדומות) פוגעת בצורה חמורה ביותר בעתיד המדע בארץ, ויש למנוע אותה כדי לאפשר המשך חופש המחקר.
החלטות הועדה :
מידע גנטי- משאב לאומי או מסחרי, לקראת כניסתו לתוקף של חוק מידע גנטי, התשס"א-2000*
לקראת כניסתו לתוקף של חוק מידע גנטי, התשס"א-2000, קיימה הוועדה דיון ביום 19.11.2001 בנושא: מידע גנטי- משאב לאומי או מסחרי? בשנים האחרונות הוקמו בכל רחבי העולם חברות המפתחות תרופות העוסקות בחקר גנים, אשר מבקשות לבצע מחקרי מיפוי גנים בעיקר על אוכלוסיות הומוגניות (דוגמת העם היהודי), בהן הרבגוניות של הגנים קטנה יותר ומקלה על זיהויים של הגנים האחראים או המעורבים ביצירת המחלה, דבר שבפני עצמו יכול להוות תרומה גדולה מאוד למחקר הרפואי.
ח"כ ענת מאור: "יש חשיבות רבה לדיון הציבורי שאת תחילתו יזמתי כאן בוועדה מאחר והמחוקק לא צפה את האפשרות שבידי גורם פרטי יהיה מידע גנטי, שאינו מזוהה, על מספר גדול של אנשים. הוא גם לא צפה את השימושים השונים, לטובה או לרעה, שאפשר לעשות במאגר מידע כזה, כמו מכירת המידע לגורם אחר לרבות יצוא לארץ זרה".
מר מאיר שטרית, שר המשפטים: "בדיונים שהתקיימו בעבר בוועדת המדע בעת חקיקת החוק הועלו גם השאלות הללו. אך בחרנו להתמקד בהגנת הפרט מפני אפליה וזליגת מידע וצפינו שבעתיד כאשר יועלו שאלות נוספות כמו הגנה על קבוצות אוכלוסיה רחבות נמצא את הדרך לתת גם להן מענה בחקיקה. שאלה אחת, אחת מני רבות, היא העובדה שמי שמקבל את הכסף עבור הדגימות הנאספות הוא הרופא שאמור לרפא את החולה. נכנס כאן אלמנט כלכלי ואולי בעייתי".
פרופ' מישל רבל מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית, במכון ויצמן ויו"ר הוועדה לביואתיקה של האקדמיה הלאומית למדעים: "כמו בכל נושא במדע עלינו לבחון כאן שיקולי יעילות לעומת הסכנות. האם אנחנו רוצים למנוע מחקר שעשוי לגלות גנים הקשורים למחלות ובעזרתם למצוא את התרופות המתאימות, לעומת הסכנה שישנה באיסוף מידע על קבוצות גדולות. הפתרון הוא בהמשך קיומו של התהליך תוך שמירה מתאימה שהשימוש במידע יהיה רק לשם אותה מטרה שלשמה הוא נאסף ולא לשום מטרה אחרת".
עו"ד מירה היבנר, היועצת המשפטית של משרד הבריאות: "כאשר מחקרים על אוכלוסיות גדולות נעשים ע"י חברה פרטית ומסחרית עולות שאלות מוסריות ואתיות נוספות שיש להעלותן: לאן עובר המידע עם סיומו של המחקר?, מי אחראי על שמירתו?, הרווח שיש לאזרח הפרטי במדינה מהמידע שמופק מהמחקר. עלינו לתת למחקר הרפואי את הכלים הנכונים להתמודד עם סוגיות אלו אם בדרך של חקיקה, תקנות או בכל דרך חוקית אחרת".
__________________________________
* ראה פרק חוקים שהתקבלו, עמוד 84
ד"ר אריאל דרבסי נשיא ומדען ראשי בחברת אי.די.ג'ן - כחברה העוסקת בתחום המיפוי הגנטי אנחנו משקיעים מאמצים מרובים לעבוד תחת הסטנדרטים האתיים
המחמירים ביותר הקיימים בארצות המערב. פעילות החברה נעשית במסגרת הדין הישראלי לרבות חוק המידע הגנטי. מחקרים דומים מבוצעים בכל רחבי העולם, ונשאלת השאלה מדוע נגזר על החברות הישראליות הללו ל"הפקיר" את השטח למתחריהם.
לסיכום הישיבה אמרה ח"כ ענת מאור כי "ועדת המדע והטכנולוגיה מבקשת להדגיש כי היא רואה במחקר כולו ובמחקר הרפואי במיוחד כלי חשוב בקידום החברה האנושית כולה ומתייצבת מאחורי החוקרים בעשייה ובחיפוש המתמיד למציאת תרופות למחלות השונות. עם זאת יש לבחון במקביל את הצורך בהגנה על האינטרסים של הקהילה ולשם כך ראוי שיפתח דיון ציבורי רחב שיכלול מומחים מתחומי הידע השונים למציאת פתרונות לשאלות אתיות שונות".
טכנולוגית השיבוט הרפואי- השלכות וסיכונים
ביום 27.11.2001 קיימה ועדת המדע והטכנולוגיה דיון מקדמי בהשלכות והסיכונים בעקבות יצירתו של עובר אנושי בתנאי מעבדה.
הוועדה שמעה סקירה מפיה של פרופ' חרמונה שורק , חברה בוועדה המייעצת לנושא ביואתיקה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, אודות המחקר האחרון שנעשה בארה"ב. לטענתה של פרופ' שורק, הדרך עוד ארוכה עד לקיומה של יכולת ליצירת עובר אדם בתנאי מעבדה. "שיבוט הוא נושא פופוליסטי ויש בו בעיקר חוסר הבנה של התהליכים". האקדמיה הלאומית למדעים קבעה שיש לאפשר שיבוט תאי גזע עובריים לצורכי מחקר בלבד. תאי גזע עובריים נגזרים מעובר בשלבי התפתחותו הראשוניים. תאי גזע הם בעלי יכולת התחלקות ויצירת כל סוגי התאים והרקמות שבגוף ואלה מסוגלים להחליף רקמות איברים פגועות. השימוש בתאי גזע עובריים מהווה פריצת דרך חשובה למחקר הרפואי, שניתן יהיה בעזרתו, כך מקווים, להביא מזור למחלות אשר היום הן קשות או בלתי ניתנות לריפוי, כמו: מחלאת מערכת העצבים, סוכרת, מחלות מערכת החיסון ורבות אחרות.
ח"כ ענת מאור, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה: "ועדת המדע ראתה חשיבות מיוחדת בתמיכה בצורכי המחקר המדעי והרפואי. הובלנו חקיקה מבורכת, אשר צוינה לשבח בעולם כולו. חקיקה אשר קבעה איסור שיבוט גנטי אך אפשרה בחינה מחודשת שלה בהמשך בשל השינויים המהירים במדע ובכל פיתוחים הטכנולוגיים מדעיים. הוועדה תעלה לדיון בהקדם את את המלצת הוועדה המייעצת לנושא ביואתיקה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לאפשר שיבוט תאי גזע עובריים לצורכי מחקר רפואי בלבד ולא שיבוט אנושי".
האתיקה המדעית: נטילת זרע להזרעה מלאכותית לאחר המוות
דיון בפרוטוקולים מס': 97 , מיום 30/9/02 .
נושא שאיבת הזרע מגופות לצורך הפרייה מלאכותית, החל לאחרונה לתפוס מקום מרכזי בחברה הישראלית. נושא זה עולה כל אימת שקרובי נפטר מדרגה ראשונה פונים לבית החולים על מנת לבצע את השאיבה. עקב היעדרן של תקנות מפורשות הנוגעות בתחום, מסרבים לעיתים בתי החולים לבצע את הפעולה.
הוועדה דנה בנושא על היבטיו השונים:
ההיבט הרפואי: ד"ר יגאל מדג'ר, מנהל היח' לפריון הגבר ובנק הזרע, ביה"ח תל השומר אמר, כי הטכנולוגיה הרפואית הקיימת היום, מאפשרת פעולת שאיבת הזרע מגופת הגבר אפשרית לביצוע בטווח זמן של עד 24 שעות לאחר המוות. הולכת וגדלה הדרישה של הציבור להקפאה בעקבות התפתחות היכולת, במיוחד בשנים האחרונות. בשנה האחרונה היו ברחבי הארץ 15 מקרים. הנושא סבוך אך אינו בעייתי מבחינה רפואית אלא מבחינה רגשית, אתית, חברתית ומשפטית.
ההיבט האתי: פרופ' אסא כשר, החוג לפילוסופיה, אוניברסיטת ת"א, אמר כי אין הוא רואה דרך יותר נאותה ומכובדת לכבד את המת מאשר האפשרות של להקים לו זרע וכל הטיעונים נגד, של פגיעה בכבוד המת אינם עומדים.
ההיבט האישי: ד"ר זלינה בן-גרשון, מנהל מדעי בכיר בלשכת המדען הראשי, משרד הבריאות ואמו של סרן שמואל בן-גרשון ז"ל, טייס שנהרג בתאונה אווירית, מסרה לוועדה עדות אישית וכואבת ואמרה, כי לדעתה האישית, ההורים נושאים בלבם ובמעשיהם את זכר בנם לאורך כל הזמן ולעיתים קרובות מנסים לעצור את הזמן ביום שבנם נהרג. אך החלטה מסוג זה, מכניסה את המשפחה לדילמה נוספת בנושאים שהבן לא בחר והביע את דעתו ופוגעים בכך באוטונומיה של הבן.
ההיבט המשפטי: עו"ד גלי בן-אור, משרד המשפטים, "משרד המשפטים גיבש כללים מנחים, ראשוניים בלבד והנושא נמצא בתהליךשל לימוד וגיבוש. הכלל הראשון והמיידי, לאפשר הוצאת הזרע, דבר שיאפשר דיון יסודי והכל בכפוף לנסיבות הספציפיות. משרד המשפטים אינו רואה לנכון עכשיו, צורך בחקיקה בנושא אלא דיון ספציפי בכל מקרה לגופו".
ההיבט ההלכתי: הרב ד"ר יגאל שפרן, ראש המח' לרפואה והלכה של הרבנות בירושלים ומרצה לאתיקה רפואית בביה"ס לרפואה טען, שההלכה שוללת את הנושא ורואה ב"דשדוש באבריו של המת", פגיעה בכבודו וכן עפ"י ההלכה הבן שיוולד אינו מיוחס אל האב שנפטר. הדבר לא יפתור למשל את האלמנה מייבום וחליצה.
הרב ד"ר מרדכי הלפרין, יועץ שר הבריאות, טען אחרת ואמר שמבחינה הלכתית נקבע כי הילד שיוולד הוא בנו.
להלן ההחלטות שהתקבלו:
3. הוועדה רשמה בפניה את ההצעות לבדוק עיצוב של שיטות שיאפשרו לעמוד על רצונם של האנשים בעודם בחיים, כדוגמת ההנחיות המקדימות שנידונות כעת בחוק של הנוטה למות או בכרטיס אד"י לתרומת אברים. בהקשר לכך, הוועדה פונה לגופים מאורגנים, כמו צה"ל, בתי-חולים וכד', לבדוק האם ואיך להעביר שאלונים אשר יאפשרו השגת מידע מהאנשים שנמצאים במסגרתם.
4. הוועדה השתכנעה שאין מקום עדיין להסדיר את הנושא בחקיקה בגלל מורכבותו. מספר הפניות המועט והצורך בהמשך הדיון הציבורי שיאפשר להגיע להסכמות חברתיות. עם זאת, הוועדה פונה למשרד המשפטים ומשרד הבריאות לבדוק אפשרות אחרת מאשר פנייה לבית המשפט וכן בחינת חלופות של תקנות או הקמת ועדות מיוחדות שיוסמכו לנושא.
5. הוועדה פונה למשרד המשפטים ולמשרד הבריאות, לגבש תחילה הנחיות בנושאים הקלים והמקובלים ולאחר מכן בנושאים שאין לגביהם הסכמה.
בפתח הישיבה, שמעה הוועדה דיווח קצר מפי הגב' מירי זיו, מנכ"ל האגודה הישראלית למלחמה בסרטן, אודות משמעות תוצאות המחקר החדש שפורסם בנושא בדיקה עצמית לגילוי סרטן השד.
הגב' מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "המחקר שפורסם הראה כי הבדיקה העצמית מגבירה את החרדות; מעלה מס' ביקורים במרפאות השד; מהווה גורם לביצוע של ביופסיות מיותרות; טרם הוכחה כיעילה להורדה בתחלואה ואינה עוזרת לגילוי סרטן בשלבים יותר מוקדמים. כמו כן, טרם הוכח שהיא מורידה את התמותה".
א. שותפות במאבק על המעמד והמשאבים למחקר וההשכלה הגבוהה
הרקע:
ההשכלה הגבוהה והמחקר בה הם אחד ההישגים החשובים של מדינת ישראל והם הבסיס לשגשוגה הכלכלי, החברתי והתרבותי. כמו כן, הם הביאו ומביאים מוניטין רב למדינה בעולם כולו. הישגים אלו עמדו בפני כרסום ומתקפות רבות במהלך הקדנציה ה- 15, ויו"ר ועדת המדע הייתה שותפה במאבקים ובקידום הדברים.
הנושאים והמועדים של הטיפול בדברים הם:
הגנה על עצמאות ההשכלה הגבוהה:
מאבק נגד מיסוי מלגות המחקר
מאבק נגד הקיצוצים בתקציבי ההשכלה הגבוהה
6. 28.10.02 - השתתפות בסיור ועדת הכספים באוניברסיטה העברית ומפגש עם ראשי האוניברסיטאות על חומרת פגיעת הקיצוצים ביכולת המחקר וההשכלה.
שותפות במאבק נגד חקיקה הפוגעת בהיבטים השונים של ההשכלה הגבוהה:
התוצאה: גיבוש הסכמה (לא חקיקה) וכן נקבעה הנהגת מדיניות להעדפה
מתקנת בקליטה לאוניברסיטאות (החלטת ועדת החינוך מ- 6.5.02).
ושקיפות מידע). בעקבות הצורך למתן את ההצעה - נדחתה לכנסת ה- 16.
ב. הקמת פרוייקט חממה ביוטכנולוגית בפריפריה - שותפות ועדת המדע במאבק ובהישג
א. הרקע:
לאורך כל תפקודה - סברה ועדת המדע שיש לפעול לקידום ושילוב שני יעדים גם יחד: ראשית - שהביוטכנולוגיה הינה אחד מתחומי המחקר והתעשייה העתידיים- במקביל או כתחליף לההיי טק ( ראה ישיבות הוועדה בתאריכים: 13/6/00 שינוי סדרי העדיפויות הלאומיות בתחום הביוטכנולוגי ;27/11/01 קידום המדע והמחקר בנגב; 16/3/00). שנית - קידום המדע והשגשוג הכלכלי - חברתי של הפריפריה ע"י הקמת אחד ממפעלי הביוטכנולוגיה בפריפריה דווקא.
ב. הליך הטיפול בוועדת המדע בנושא: לאורך כל הקדנציה הושקע בנושא טיפול
אינטנסיבי ורב תחומי בשיתוף גורמים נוספים:
1. עדיפות בסיורים למוקדי מחקר והמדע בפריפריה - אינטל בקריית גת, 21.11.99;
מצפה הכוכבים במצפה רמון, 6.6.00 ; מרכז ידע בגליל העליון 16.3.00 ; באילת,
28.5.00 ; בעומר, 16.7.00 ; ים המלח והבולענים בעין גדי, 14.6.00
2. החלטות הוועדה על מחויבות הממשלה להקמת מרכז ביוטכנולוגיה בפריפריה.
3. מכתבים לראש הממשלה, שר האוצר, שרת המסחר והתעשייה ושר המדע.
4. העלאת הנושא במסגרת הצעות לסדר היום במליאת הכנסת ביום 19.6.02 :
בעלי ההצעות: יו"ר הוועדה ח"כ ענת מאור וחברי הוועדה ח"כ אליעזר כהן וח"כ
אליעזר זנדברג. כן היו שותפים להצעה שני ח"כים מהפריפריה: ח"כ שירי וייצמן
וח"כ סבן.
תביעת חברי הכנסת, הייתה שהממשלה תוסיף מרכז לחממה ביוטכנולוגית שלישית, שכן הוחלט ששני המרכזים הראשונים יוקמו בירושלים ובמכון וייצמן ברחובות. נציגי ועדת המדע, גרסו שאין להשלים בשום אופן עם ההתעלמות מהפריפריה. כמו כן גרסו נציגי הוועדה שעדיף היה להקים שתי חממות - האחת בדרום (באוניברסיטת בן גוריון, בשיתוף עם עיריית באר שבע ועומר) והשנייה בצפון (במכון מיג"ל בשיתוף עם קריית שמונה וכל אזור הגליל העליון) - אך אם תקציבית לא יתאפשר - אין לוועדה העדפה בין "הדרום" ל"צפון" ובלבד שייקבע שהחממה תקום בפריפריה.
בסיכום הדיון "בהצעות לסדר" החליטה מליאת הכנסת לכלול את הנושא בסדר היום של הכנסת.
ג. ההישג; ההחלטה
ביום 26.6.02 - התקיים הדיון במליאת הכנסת. לסיכום הנושא מסרה שרת המסחר והתעשייה, כי הוחלט "לפרסם מכרז נוסף להקמת חממה ביוטכנולוגית שלישית, בפריפריה". לא נקבע מיקומה המדויק של החממה אלא היותה מיועדת לפריפריה.
"המכרז יפורסם עד לאוגוסט שנה זו.... כל חברה טובה, שתהיה ראויה, תזכה",
נאמר.
לסיכום: הוועדה רושמת בפניה בחיוב ובסיפוק רב את העובדה שמשרד המסחר והתעשייה החליט על הקמת חממה ביוטכנולוגית בפריפריה.
חוקים שהתקבלו
חוק מידע גנטי, התשס"א -2000*
היוזם: ח"כ מאיר שטרית
מספר: פ/1361
דיון מוקדם: 8.7.1997
הצעת חוק מספר: 2786
קריאה ראשונה: 4.1.1999
דין רציפות: 3.1.2000
אושר בתאריך: 13.12.2000
דיון בוועדה בפרוטוקולים:מס' 20, ביום 13.12.1999
מס' 38, ביום 12.6.2000
מס' 44, ביום 25.7.2000
מס' 45, ביום 27.9.2000
מס' 46, ביום 10.10.2000
מס' 49, ביום 15.11.2000
חוק המידע הגנטי שאושר ביום 13.12.2000 בכנסת בקריאה שניה ושלישית הינו אחד החוקים החשובים ביותר שחוקקו בכנסת בשנים האחרונות, ואחד החוקים הראשונים בעולם בתחום זה. חוק זה הוא פרי יוזמתו של ח"כ מאיר שטרית שהגיש את החוק בכנסת ה-14 שבה אושר החוק בקריאה טרומית וראשונה.
בכנסת ה-15 הוחל על החוק רציפות והחוק הוכן לקריאה שניה ושלישית. בתהליך החקיקה השתתפו בכירי המדענים בארץ בתחום הגנטי, המדענים של משרדי הממשלה הרלוונטים, משפטנים ממשרדי הממשלה השונים ומהסקטור הפרטי, נציגיהם של ארגונים רבים בארץ, נציגי האגודה למלחמה בסרטן, נציגי הקתדרה לאתיקה מקצועית ופילוסופיה של אוניברסיטת ת"א בראשות פרופ' אסא כשר ועוד רבים אחרים.
התקיימו בועדת המדע בכנסת ה-14 וה-15 עשרות דיונים שנמשכו שעות רבות, בדיונים אלו לובנו כל פירטי החוק אחד לאחד.
מטרת החוק היא להסדיר את כל נושא הבדיקות הגנטיות ולהגן על פרטי המידע הגנטי המזוהה של האנשים. החוק קובע:
_______________________________________________________
* ראה גם פרק נושאים יזומים, עמ' 76 (מידע גנטי משאב לאומי)
חוק זה מהווה פריצת דרך חשובה מאד בתחום חשוב ואשר מתפתח במהירות שהוא הבדיקות הגנטיות.
יש חשיבות גדולה מאד לחוק זה כיון שיותר ויותר אנשים עוברים בדיקות גנטיות במסגרת בדיקות רפואיות, ובהיות הבדיקות הגנטיות בתהליך שיכלול מתמיד ומהיר, הן חושפות את המפה הגנטיות של אדם לחלוטין ומכאן החשיבות העצומה להגנה על מידע זה בכל האמצעים.
תקנות מידע גנטי (סדרי דין בהליך לאישור בדיקה גנטית בחסוי או בפסול דין), התשס"ב-2000
הוגש ע"י: יו"ר הכנסת מיום 3/12/01.
תאריך אישור: 4/12/01 פרוטוקול מס' 73.
על פי סעיף 44(ב) לחוק מידע גנטי, התשס"א-2000
על שר הבריאות להתקין תקנות ראשונות לפי החוק בתוך תשעה חודשים מיום פרסומו (החוק פורסם ברשומות ביום 25.12.2000), אך תקנות כאלה טרם הובאו לאישור הוועדה.
ח"כ ענת מאור, יו"ר הועדה פנתה בתזכורת בנושא לשר מספר פעמים אך עד תאריך סיום הכנסת - טרם הוגשו התקנות לאישור.
חוק חתימה אלקטרונית, התשס"א-2001
ועדה משותפת לוועדת המדע והטכנולוגיה ולוועדת חוקה, חוק ומשפט.
חברי הוועדה: ח"כ מיכאל איתן - יו"ר, ח"כ קולט אביטל, ח"כ ויקטור בריילובסקי, ח"כ דוד טל, ח"כ שאול יהלום, ח"כ מוחמד כנעאן
הצעת חוק ממשלתית
מספר הצעת חוק: פ/2915
קריאה ראשונה: 2.8.2000
הועבר לוועדה: 12.9.2000
קריאה 3-2: 26.3.2001
ספר החוקים: התשס"א, 1785, עמוד 210
דיון בוועדה מפרוטוקולים: מס 1, ביום 17.9.2000
מס' 2, ביום 24.9.2000
מס' 3, ביום 25.9.2000
מס' 4, ביום 26.9.2000
מס' 5, ביום 2.10.2000
מס' 6, ביום 24.12.2000
מס' 7, ביום 31.12.2000
מס' 8, ביום 7.1.2001
מס' 9, ביום 25.2.2001
מס' 10, ביום 21.3.2001
מס' 11 , ביום 17.7.2001.
בתאריך 26.3.2001 החליטה מליאת הכנסת לאשר בקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק החתימה האלקטרונית, התשס"א-2001. עבודת הכנת החוק נעשתה בוועדה משותפת לועדת המדע ולועדת החוקה, ברשות ח"כ מיכאל איתן.
ישיבות הוועדה שודרו לראשונה בתולדות הכנסת, בזמן אמת, באתר האינטרנט של הכנסת והתקיימו בהשתתפותם הפעילה של מומחים ואזרחים מן השורה בזמן אמת. "אני גא להציג בפני הציבור הישראלי בפעם הראשונה תהליך חקיקה אינטראקטיבי שבמסגרתו אנו מזמינים כל מעוניין להשתתף במישרין ובזמן אמת במהלך החקיקה. המהלך הראשוני הזה מהווה ללא ספק פריצת דרך בתולדות הדמוקרטיה הישראלית ואני משוכנע כי בעקבותיו תעמיד טכנולוגיית המידע לרשות המערכת הדמוקרטית כלים משוכללים יותר שבאמצעותם יגדל משמעותית מספר האזרחים המגלים מעורבות בענייני המדינה, ובתהליכי קבלת ההחלטות ואיכות החקיקה תשתפר," אמר ח"כ איתן.
החוק שהתקבל עוסק בהסדרת מעמדן המשפטי של החתימות האלקטרוניות, במטרה להגביר את הוודאות והביטחון בחיי המסחר, בעידן האינטרנט והמידע.
ח"כ מיכאל איתן, יו"ר הוועדה: "ישראל מצטרפת למשפחת המדינות המתוקנות שבהן מוכרת החתימה האלקטרונית כמכשיר חיוני לפיתוח מסחר אלקטרוני וכאמצעי להענקת שרותי ממשל זמין היישר לביתו של האזרח, ללא צורך בהתייצבות אישית בפני משרדי הממשלה."
החוק שהתקבל מסדיר מספר היבטים של החתימה האלקטרונית המאובטחת ושל החתימה האלקטרונית המאובטחת המאושרת גם על ידי גורם מאשר, כלהלן: גורמים מאשרים - שאלת האמון בעולם האלקטרוני, בין צדדים רחוקים שאינם מכירים זה את זה, היא שאלה מהותית מאוד בגיבוש סוגיית תוקפה של החתימה. לשם כך נהוג בעולם להיעזר בגורמים ניטרליים, חיצוניים לעסקה, במטרה לסייע בזיהוי הצדדים והגברת אמיתות החתימה. לאור זאת קובע החוק מנגנון מיוחד להבטחת אמינותם ומעמדם של אותם גורמים, לרבות מערך של רישום ופיקוח. מעמד ראייתי - אחת הבעיות המתעוררות בעידן האינטרנט היא שאלת קבילותם של מסמכים אלקטרוניים שונים. החוק מכיר במעמדן של חתימות אלקטרוניות מאובטחות וקובע שבכל הליך משפטי,פלט של מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת יחשב כמקור.
הקצאת סיכונים - החוק שאושר מטיל על בעל חתימה אלקטרונית מאובטחת חובה לנקוט אמצעים סבירים לשמירה על אמצעי החתימה למניעת שימוש בלתי מורשה, וכן מחובתו ליידע את הצדדים שמסתמכים על חתימתו ואת האדם המאשר אם נפגעה שליטתו הבלעדית באמצעי החתימה. על בעל חתימה אלקטרונית מאושרת לשמור על אמצעי החתימה כאמור, ולמסור מידע מלא ונכון לגורם המאשר, וכן להודיע לו על פגיעה באמצעי החתימה. בעל החתימה לא יישא באחריות אם עמד בחובותיו אלה. כן קובע החוק הוראות בדבר אחריותו של הגורם המאשר והאפשרות להגבילה. מעמד בינלאומי - הסחר האלקטרוני מתאפיין בהיותו חוצה גבולות ונגיש לכל, ולשם כך יש לדאוג, ככל שניתן, להסרת חסמים במישור הבינלאומי, לרבות על ידי מתן תוקף משפטי לחתימות אלקטרוניות אשר הופקו או אשר אומתו מחוץ לגבולות מדינת ישראל, וזאת אם הגורמים המאשרים מחוץ לישראל ממלאים אחר תנאים דומים לגורמים המאשרים בישראל.
עו"ד טנה שפניץ, משנה ליועמ"ש לממשלה: "אישור הצ"ח בקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת, מאפשר לנו כניסה לעולם חדש של תקשורת מהירה ופשוטה יותר".
עו"ד נמרוד קוזלובסקי, חבר הועדה למסחר אלקטרוני: "החוק המקיף בנושא חתימות אלקטרוניות מהווה נקודת ציון בחיי הסחר האלקטרוני והשמוש במערכות תקשורת מחשבים בישראל. עם ההכרה במעמד החתימה האלקטרונית בדין מתווסף מימד חשוב של וודאות, אמינות וזיהוי של מסרים בסחר אלקטרוני ובתקשורת מחשבים. זה יום חג למשפט בעידן הטכנולוגיה.
החוק יכנס לתוקף ששה חודשים לאחר פרסומו, ובפרק זמן זה יותקנו תקנות וינקטו הצעדים הדרושים להערכות המשק ומשרדי הממשלה.
ביום 30.8.2001 התכנסה הוועדה לדיון לקראת כניסתו לתוקף של החוק בהשתתפות כל הגורמים הפועלים ליישומו.
עו"ד טנה שפניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה: "משרד המשפטים עובד על הכנת התקנות הנדרשות לשם הערכות המשק ומשרדי הממשלה, בעקבות קבלת החוק וכניסתו לתוקף: התקנות מתייחסות לשני נושאים עיקריים: החלק הנוגע להליך הטכנולוגי והחלק העוסק בהליך המשפטי. התקנות אשר יוגשו לוועדה מסייגות גם את הפעולות אשר אין מעונינים כי יעשו בפעילות אלקטרונית.
מר שמואל קלפנר, נציג רשות הדואר: רשות הדואר נערכת לפיתוח מכלול שירותים שיתבססו על חוק חתימה אלקטרונית. "אנו מפתחים דואר אלקטרוני מאובטח ורשום אשר יוכל להחליף את הדואר הרשום ויכלול בתוכו אישור שהדואר האלקטרוני הגיע ליעדו ואישור שלא שונה תוכנו".
סגן עדי מלמד, עוזרת הפרקליט הצבאי לייעוץ וחקיקה: "גם משרד הבטחון פועל במטרה לבטל את המברקות ע"י פיתוח הדואר האלקטרוני ויישום החתימה האלקטרונית. כמו כן, הוא פועל לפיתוח הנושא של הממשק בין האזרח לרשות. נכון לעכשיו החוק קובע שנדרשת חתימה בכתב יד על צווי מילואים ועידכון פרטים אישיים, וע"מ להשתמש בחתימה אלקטרונית יהיה צורך בשינויי חקיקה נוספים".
תקנות חתימה אלקטרונית (חתימה אלקטרונית מאובטחת, מערכות חומרה ותוכנה ובדיקת בקשות), התשס"א- 2001
הוגש ע"י: משרד המשפטים
הועבר לוועדה לאישור: 23.7.2001
דיון בוועדה בפרוטוקולים: מס' 66, ביום 12.8.2001
מס' 67 , ביום 30.8.2001
תאריך סיום: 30.8.2001
ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ מיכאל איתן, אישרה ביום ה-30.8.2001 את תקנות חתימה אלקטרונית (חתימה אלקטרונית מאובטחת, מערכות חומרה ותוכנה ובדיקת בקשות), התשס"א-2001.
ח"כ מיכאל איתן, שעמד גם בראש הוועדה המשותפת לחוק חתימה אלקטרונית, אמר כי התקנות שאושרו בוועדת המדע היום והתקנות שיאושרו בוועדת החוקה בשבוע הבא יאפשרו את הפעלתו של חוק חתימה אלקטרונית שהתקבל רק לאחרונה בכנסת ואשר יכנס לתוקף ב-4 באוקטובר שנה זו. החוק שהתקבל נועד לקבוע מה מהווה תחליף מודרני לאמצעי הזיהוי שהיה מקובל עד כה - חתימת יד, וזאת במטרה להגביר את הוודאות המשפטית בכל הנוגע לשימוש בטכנולוגיות חדישות במקום החתימה המוכרת", אמר ח"כ איתן.
הנושאים העיקריים הנדונים בתקנות הם:
על פי התקנות הרשם יגיש לשר המשפטים ולועדת המדע והטכנולוגיה אחת לשנה דין וחשבון בדבר הפעלת סמכויותיו לפי התקנות, לרבות הטכנולוגיות שאישר. דו"ח זה יפורסם גם באתר האינטרנט של הרשם.
התקנות יכנסו לתוקף עם תחילתו של החוק, ב-4 לאוקטובר שנה זו.
חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי,
התשס"ג - 2002
היוזמים: ח"כ מיכאל איתן, ח"כ נעמי חזן
מס': פ/2200
דיון מוקדם: 8.11.2000
דיון בוועדה בפרוטוקולים: מס' 65, ביום 24.7.2001
מס' 78, ביום 22.1.2002
מס' 82, ביום 20.2.2002
מס' 83, ביום 25.2.2002
מס' 85, ביום 30.4.2002, אושר לקריאה ראשונה
מס' 101,ביום 10.11.02, אושר לקריאה שניה ושלישית
אושר בקריאה שניה ושלישית: 11.11.2002
ח"כ ענת מאור, יו"ר הוועדה, במליאת הכנסת: "אישור החוק מהווה סיום נאות לסיכום עבודתי כיו"ר ועדת המדע. המועצה הלאומית תבטיח את מיקומו של המדע בסדרי העדיפות הלאומית".
"עלינו לדאוג לכן שמקומה של מדינת ישראל בעולם המדע והטכנולוגיה יישמר ובשל כן חשובה כל כך התמיכה הממשלתית במו"פ. לצערנו הרב בעיתות מצוקה תקציבית וקיצוצים המחקר המדעי הוא הראשון שנפגע במיוחד בשל כך אינו מספק תוצרים בטווח המידי. המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אשר תקום, תפקידה יהיה לייעץ לממונה בנוגע לסדר עדיפויות מושכל בתחום, כך שתהיה ראייה כוללת וארוכת טווח", אמרה ח"כ מאור.
הצעת החוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי, התשס"ג - 2002 , החלה את דרכה כבר לפני כשבע שנים ועברה תחת ידם, בגלגולים שונים, של כ - 5 שרי מדע. חברי, חברי הכנסת מיכאל איתן ונעמי חזן לקחו על עצמן את יוזמת החקיקה בכנסת הנוכחית ופעלו לקידומה. הצעת החוק הועברה לוועדת המדע והטכנולוגיה כבר ב - 8/11/2000 לאחר קריאה הטרומית. הוועדה קיימה 6 דיונים מעמיקים בכול אותן השנתיים בהן עמדה על סדר יומה. חברי הוועדה; חברי הכנסת המציעים ומומחים שונים השתתפו גם בדיון ציבורי שהתקיים בחסות משרד המדע.
להלן מטרות החוק:
החוק לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (תיקון מספר 2), התשס"ב- 2001.
ועדת משותפת לוועדת הכספים וועדת המדע והטכנולוגיה.
הצעת חוק מטעם הממשלה
הצעת חוק מספר: 3045
קריאה ראשונה: 30.10.2001, ההצבעה 31.10.2002
אושר בקריאה שניה ושלישית: 13.11.2002
חברי הוועדה המשותפת: ח"כ יעקב ליצמן, יו"ר הוועדה; ח"כ ניסים זאב ; ח"כ אליעזר זנדברג ; ח"כ ישראל כ"ץ ; ח"כ אליעזר כהן; ח"כ נחום לנגנטל; ח"כ ויצמן שירי; ח"כ ויקטור בריילובסקי.
דיון בוועדה בפרוטוקולים: מס' 1 מיום 11.2.02
מס' 2 מיום 18.2.02
מס' 3 מיום 8.5.02
מס' 4 מיום 21.5.02 מס' 5 מיום 29.5.02
מס' 6 מיום 12.6.02
מס' 7 מיום 19.6.02
מס' 8 מיום 23.7.02
מס' 9 מיום 27.8.02
מס' 10 מיום 30.10.02
מס' 11 מיום 12.11.02
הצ"ח צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון-סימון מוצרים), התשס"ב-2001
ועדת משותפת לוועדת החינוך וועדת המדע והטכנולוגיה.
חברי הוועדה המשותפת: ח"כ זבולון אורלב, יו"ר הוועדה; ח"כ יהודית נאות; ח"כ איתן לסרי; ח"כ ויקטור בריילובסקי; ח"כ אלכסנדר צינקר; ח"כ מוחמד כנעאן; ח"כ אליעזר כהן
הצעת חוק של קבוצת חברי כנסת, בראשות ח"כ איתן כבל.
מס' הצעת חוק: פ/3029
דיון מוקדם: 6.3.2002
הועבר לוועדה משותפת ע"י ועדת הכנסת
דיון בוועדה בפרוטוקול: מס' 1 ביום 18.6.2002
הצ"ח ההסדרים במשק המדינה ((תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002.
פרק ד' - עידוד השקעות הון (סעיפים 18-17).
ועדת משותפת לוועדת הכספים וועדת המדע והטכנולוגיה.
הצעת חוק מטעם הממשלה
הצעת חוק מספר: 4
קריאה ראשונה: 30.10.2002
חברי הוועדה המשותפת: ח"כ יעקב ליצמן, יו"ר הוועדה; ח"כ אליעזר זנדברג ; ח"כ אליעזר כהן; ח"כ ויקטור בריילובסקי; ח"כ אמנון כהן; ח"כ יחיאל לסרי.
דיון בוועדה בפרוטוקולים: מס' 1 מיום 13.11.02
מס' 2 מיום 16.12.02
הצעות חוק אחרי קריאה טרומית:
הצעת חוק מאגר מידע גנטי (היעלמות ילדי עולים מתימן),
התשס"ב-2002
היוזמים: ח"כ צבי הנדל; ח"כ אריה גמליאל; ח"כ אליעזר זנדברג
מס': פ/3389
דיון מוקדם: 22.05.2002
העברה לוועדה מוועדת הכנסת: 19.06.2002
דיון בוועדה בפרוטוקולים: מס' 94, ביום 09.07.2002
דיון סוער וטעון רגשות התקיים היום בועדת המדע במסגרת הכנתה לקריאה ראשונה של הצ"ח מאגר מידע גנטי לילדי תימן שנעלמו. הישיבה הופסקה באמצע, ורק לאחר שנרגעו הרוחות והובטח ליו"ר הועדה, ח"כ ענת מאור ע"י עו"ד רמי צוברי כי הדיון יתקיים באופן ענייני ומסודר, היא הומשכה.
עו"ד רבקי בן שושן, נציגת משרד המשפטים הזכירה כי הממשלה מתנגדת להצ"ח. היא הסבירה כי ישנם סעיפים בהצעת החוק הסותרים את חוק מידע גנטי (סעיפים 3 ,4, 8א). כמו כן מכיוון שמדובר על מקרים ספציפיים, משרד המשפטים ממליץ להגביל ולצמצם את הבדיקה הגנטית למי שנולדו עד שנה מסוימת, שבה נעלמו הילדים. בנוסף , מבקש משרד המשפטים להחמיר ולהחיל עונש מאסר על מי שיעשה שימוש שלא לצורך האמור בהצעת החוק.
נציג ארגון ילדי תימן, מר אבנר פרחי, קרא לעברה בתגובה להמלצה האחרונה: "קנס כספי, המדינה צריכה לשלם לנו פיצויים!"
יו"ר הועדה ח"כ ענת מאור אמרה בתגובה כי הדיון בחוק יעשה בהתאמה לחוק מידע גנטי.
נציגת משרד הבריאות, עו"ד טליה אדרי אמרה כי המשרד, בידיעת השר, מבקש שמאגר המידע הגנטי שיוקם לא יהיה בתחום אחריותו כפי שמוצע בהצ"ח. בתגובה אמר ח"כ זנדברג "יש להטיל את האחריות על המאגר הגנטי על השר הממונה על מידע גנטי מתוקף החוק" (שר הבריאות).
גב' אלה בלאס, מנהלת השירות למען הילד במשרד העבודה והרווחה אמרה כי יש ללוות את תהליך האיתור באופן מקצועי, ולהכין את הצדדים למפגש בניהם, בדומה לתהליך פתיחת תיק אימוץ " לא סביר שאדם יקבל הודעה שכזו בדואר או בפתק מפקיד" אמרה.
נציגת לשכת המדען הראשי במשרד הבריאות, ד"ר זלינה בן גרשון , מסרה לוועדה כי בימים אלו נכתב דו"ח הקובע סמכויות של מעבדה בנושא קביעת הורות.
יו"ר איגוד הגנטיקאים בישראל, ד"ר שולמית קוהן, הזהירה מפני שימוש לרעה במאגר מידע גנטי "בעולם מאוד מתעניינים במבנה הגנטי היהודי, בגלל ששמר על המבנה הראשוני שלו. ישנם גורמים שמוכנים לשלם מיליונים עבור מידע גנטי שכזה, יש לקחת בחשבון היבטים אתיים ולקבוע למי הרשות לשמור את המידע.." .
נציגת המכון לרפואה משפטית גב' ענת גסט, ציינה שקיימת בעיית אמינות בקביעת קרבה בין אחים מכיוון שאין הבדל בין המבנה הגנטי שבין אחים ובין בני דודים. לא ברור מה תהיה מידת האפקטיביות של מאגר מידע שכזה.
יו"ר עמותת יוגב, ד"ר רפי שובלי, דרש סעיפים מקלים שיסייעו לבנות את אמון המשפחות "החוק צריך להיות כללי כדי שמשפחות שלא נכללו בועדת החקירה יוכלו לגשת ולבדוק את המקרה שלהן".
עו"ד רמי צוברי ציין כי פנו אליו לפחות 30 ילדים מאומצים "פניתי למשפחות שגורל ילדיהם לא נודע והקמתי מאגר מידע שיאפשר בעתיד על פי החוק לסייע למשפחות למצוא את ילדיהם"
ח"כ צבי הנדל מיוזמי הצ"ח אמר למרות שהנושא טעון ורגיש וכל אחד רוצה להתבטא צריך לעשות הכל על מנת לזרז את תהליך החקיקה לפני שיעבור החוק שיגביל את החקיקה הפרטית.
ח"כ אליעזר (מודי) זנדברג אמר כי "ניתן וצריך לזרז את הטיפול בהצ"ח ולהתגבר על מכשולים פרוצדורליים, טכניים ומדעיים בטרם ילכו ההורים הקשישים לעולמם ונאבד את המידע הקיים שעשוי לסגור את הפצע שנותר מדמם בפרשת ילדי תימן שנעלמו".
ח"כ ענת מאור סיכמה את הישיבה בהחלטה שהדיון הבא יתקיים בשבוע הקרוב ויעסוק בסעיפי החוק, זאת במטרה להגיע להסכמות עם כל הנוגעים בדבר. היא הורתה לארגונים השונים למנות עו"ד מטעמם שייצג אותם בניסוח הסעיפים. "כל חברי הכנסת שנכחו בישיבה מביעים הזדהות ותמיכה בהצעת החוק, אך איננו רואים בתהליך החקיקה הצהרת אי אמון בועדות החקירה".
סיורי ועדת המדע והטכנולוגיה
היערכות חברת החשמל ופורום התשתיות להתמודדות עם באג 2000 התקיים
ביום 26.8.1999.
בהזמנת: רפי פלד - יו"ר פורום תשתיות ויו"ר חברת החשמל.
תרגול מערכת הבריאות למניעת כשל עקב באג 2000 התקיים ביום 9.9.1999.
בהזמנת: ד"ר בועז לב - משנה למנכ"ל.
3. ביקור הוועדה במכון הגיאולוגי בירושלים -
התקיים ביום 26/10/99.
בהזמנת: ד"ר גדעון שטייניץ, מנהל המכון.
התקיים ביום 21/11/99.
בהזמנת: מר דב פרוהמן, מנכ"ל אינטל ישראל.
חקלאות ימית - ירדן ומפגש במכללת תל חי - התקיים ביום 19/03/00.
בהזמנת: מר יעקב ארזי, מנכ"ל מיג"ל, ובהשתתפות פרופ' שיחור, מר חיים בר ביבאי, ראש העיר קרית שמונה,ומר אהרון ולנסי,יו"ר מועצה אזורית גליל עליון.
התקיים ביום28/05/00.
בהזמנת: ד"ר מיכאל בייט, מנהל מינהל מדעי האדמה במשרד התשתיות הלאומיות.
סיור הוועדה במצפה רמון במסגרת יום הנגב
התקיים בתאריך: 6.6.2000 במסגרת יום דיונים של ועדות הכנסת בנגב.
סיירה ועדת המדע במצפה הכוכבים ע"ש פלורנס וג'ורג' וייז, במרכז מדע רמון,
ובבי"ס שלום ע"ש רבין שבמצפה רמון.
התקיים ביום 04/07/00.
בהזמנת: מר שי דורון, מנהל גן החיות, ויו"ר אגודת ידידי הגן, מר יורם בליזובסקי.
בהזמנת: מר פיני בדש, יו"ר המועצה המקומית עומר.
10. סיור במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד
התקיים בתאריך 5.12.2000.
בהזמנת: הגב' דעה ברוקמן,קשרי חוץ, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד, ירושלים.
11. ביקור הוועדה במפעלי היי-טק באזור התעשייה הר חוצבים
התקיים בתאריך: 28.2.2001.
בהזמנת: הגב' תמר מצלאוי, מנהלת קשרי קהילה, אינטל ירושלים.
12. סיור באזור ה"בולענים" בעין גדי*
התקיים בתאריך 14.6.2001.
בהזמנת: ד"ר עמוס בין, ראש המכון הגיאולוג, משרד התשתיות.
הוועדה יצאה לסיור דחוף בשטח הבורות שנפערו בפתאומיות באזור ים- המלח, ביום 14/6/01
13. סיור הוועדה למבנים בסכנת התמוטטות בעת רעידת אדמה**
התקיים בתאריך 4.7.2001.
ביוזמת יו"ר הוועדה, ח"כ ענת מאור.
14. סיור הוועדה בתחנה לחקר ציפורי ירושלים ובמרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון
התקיים בתאריך 11.12.2001.
בהזמנת: ד"ר אורנה ברגרזון, מ"מ מדענית ראשית, המשרד לאיכות הסביבה וד"ר יוסי לשם, מנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים.
סיור הוועדה בפקולטה לאוירונאוטיקה וחלל בטכניון
התקיים ביום 28.2.2002.
בהזמנת: פרופ' תנחום וולר, דיקן הפקולטה לאוירונאוטיקה וחלל, הטכניון.
ביקור הוועדה בתערוכת משוב לחקלאות
התקיים בתאריך 5.3.2002.
בהזמנת: פרופ' דן לבנון, מדען ראשי, משרד החקלאות.
סיור הוועדה באוניברסיטה העברית בגבעת רם
התקיים בתאריך 7.5.2002.
בהזמנת: פרופ' מנחם מגידור, נשיא האוניברסיטה העברית, גבעת רם.
במפגש, ניתנה סקירה ע"י נשיא האוניברסיטה והצגה קצרה של הדיקנים על חקר ומדע, בכל אחת מן הפקולטות.
____________________________________________
* ראה פרק נושאים יזומים, עמוד 52
** ראה פרק נושאים יזומים, עמוד 45
פירוט סיורי הוועדה שהתקיימו במושבים ג' ו- ד':
סיור הוועדה במצפה רמון במסגרת יום הנגב
התקיים בתאריך: 6.6.2000
במסגרת יום דיונים של ועדות הכנסת בנגב מתאריך 6.6.2000, סיירה ועדת המדע במצפה הכוכבים ע"ש פלורנס וג'ורג' וייז, במרכז מדע רמון, ובבי"ס שלום ע"ש רבין שבמצפה רמון.
סיור יו"ר הוועדה נפתח במרכז מדע. הממ"ר הינו מרכז מו"פ אזורי, המתמקד בתחומי הגיאולוגיה והאקולוגיה. ד"ר בוריס קרסנוב, מנהל הממ"ר: במרכז פועלים מספר חוקרים, כולם תושבי מצפה רמון, והחיים בתוך ה"מעבדה" - סביבת המחקר שלהם - מגדיל את פוריות העבודה. ד"ר יואב אבני, מסגל המרכז: מעבר לתרומה המחקרית, למרכז מחויבות למערכת החינוך המקומית, והוא מעורב בהוראת המדעים, ובפרט הגיאולוגיה.
הוועדה קיימה דיון במצפה הכוכבים, ונתקבלה ע"י ד"ר נח ברוש, אסטרונום במצפה הכוכבים. ד"ר ברוש סיפר כי מצפה הכוכבים ע"ש פלורנס וג'ורג' וייז הוא מצפה הכוכבים המקצועי היחיד בארץ. תרומתו כפולה - הן למדע, כמצפה מקצועי, והן לחינוך למדע. כל מדעני מצפה הכוכבים הם מחנכים, מרצים ומקיימים פעולות לקהל הרחב, ומוכנים להשתתף בכל מאמץ ובפיתוח תכניות למודים.
ח"כ ענת מאור: "דו"ח המבקר מראה קיפוח של אזור הנגב. הכנסת באה להביע היום אהבה לנגב, ומחויבות לטפחו. כתושבת הדרום, הכובע הוא חלק מתעודת הזהות שלי. כובע ציבורי הוא, שועדת המדע שבראשותי שמה את הדרום, ואת הפריפריה בכלל, במרכז סדר יומה. הועדה ערכה סיורים בקרית שמונה, באילת, ותבקר גם בערד, כחלק מכך. יש להגדיל את ההשקעה במו"פ, וכן לבזרו לפריפריה. כן יש לקדם נשים במדע."
מר דרור דבש, ראש מועצת מצפה רמון: מצפה רמון עוברת תהליך של שינוי תדמית - מעיירת פיתוח ליישוב קהילתי, מהתבססות על תיירות להתבססות על חינוך, שבו מושקע חלק נכבד מתקציב המועצה. במצפה רמון מופעלת תכנית של הפנית תלמידים לתחום המדע, בעיקר במקצועות גיאולוגיה ואסטרולוגיה, במטרה לקדם את תושבי האזור ולמשוך תלמידים נוספים לנגב. התכנית מצריכה מעבדות מיוחדות וגיוס משאבים. הריחוק מהמרכז מקשה על החיים בה ומייקר אותם בשל עלויות הובלה. לגור בנגב זה לא כלכלי. ביטול הטבות המס הצודקות בעקבות דו"ח בן בסט יפגע ביישוב. יש לשנות את חוק עידוד ההשקעות ולקדם השקעות במצפה רמון. פתרון אפשרי הוא הקמת מנחת מטוסים, מה שיקצר את הדרך לדרום ויקדם
את התיירות. כמו כן, יש בנגב חיסרון במים, ונדרש מכון טיהור למצפה רמון כיישוב תיירותי."
ח"כ מאור: אין לנו מנדט להתעייף מלשכנע כל שר וכל פקיד מחדש על חשיבות קידום הנגב, כפי שמלמד גם דו"ח המבקר האחרון.
מר יוסי ברטוב, ממנהל המחקר למדעי האדמה במשרד התשתיות: מרכז מדע רמון הוכיח את ייתכנותו של מוסד בעל הישגים במקום כזה בפרסומים רבים, מחקרים, ובתחלופת מדענים נמוכה. בעייתו תקציבית: הוא נתמך ע"י משרד המדע, שתקציבו סובל מקיצוצים, וכן מקבל תמיכה מסוימת מהמועצה המקומית. המדענים נשענים על תקציבי מחקר תחרותיים, ולעתים משכורתם מתאחרת במספר חודשים. נדרש תקציב קבוע להחזקת המקום, שיכלול החזקת סגל מדענים בסיסי.
ד"ר דוד בונפיל, ממנהל המחקר החקלאי ונציג לשכת המדען הראשי במשרד החקלאות: "פיתוח רשת דרכים ורכבת היא חובה ולא מותרות."
ח"כ מאור סיימה את הדיון באמרה שיש לקדם ולפתח את המדע בנגב, ועם זאת יש לראות את גם את חצי הכוס המלאה. "העשייה היא מקור לאופטימיות - יש לציין ולחוש זאת", אמרה.
סיור במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד
התקיים בתאריך 5.12.2000.
בהזמנת: הגב' דעה ברוקמן, קשרי חוץ, מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד, ירושלים.
חברי ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ביקרו במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד. בעת ביקורם במוזיאון למדע הירושלמי למדו הח"כים מה משפיע על תפיסתנו את המציאות? איך אפשר לראות קצת אחרת? איפה חבויים החיישנים וכיצד ניתן לגלות שטרות מזוייפים?
מעבר להנאה ולעניין שאפיינו את ביקורם של חברי ועדת המדע של הכנסת במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים, התעניינו חברי הכנסת במקומו של מוזיאון המדע בקרב האוכלוסייה, בתקציבו, בנגישותו לקהל הרחב ובפילוח אוכלוסיית התלמידים המגיעים לימי הפעילות.
ח"כ ענת מאור , יו"ר הועדה התייחסה למקומו של מוזיאון המדע כמכשיר לצמצום פערים בקרב האוכלוסייה, ושמחה לשמוע על פעילותו המיוחדת של המוזיאון גם עם בתי ספר בפריפריה ולמען קרוב נשים לנושאי המדע והטכנולוגיה. (הערב מתקיימות במוזיאון הרצאה וסדנא לנשות ירושלים שמטרתן לקרב את אוכלוסיית הנשים לנושאי המדע והטכנולוגיה).
לשאלתו של ח"כ מוחמד כנעאן< ענתה מיה הלוי, מנהלת המוזיאון, כי בניגוד לשנים עברו, מוקפאת בימים אלו פעילות המוזיאון עם בתי-ספר מהמגזר הערבי. תערוכות לא נודדות לבתי ספר ערביים, כתות תלמידים לא מגיעות לימי פעילות במוזיאון, ובני נוער לא מגיעים לסדנאות משותפות ליהודים ולערבים. אבל, הדגישה מנהלת המוזיאון, קורס השזתלמות שנתי לגננות ממזרח העיר ממשיך להתקיים כסדרו.
ח"כ נסים זאב התעניין לדעת על ביקורי חרדים במוזיאון ונענה כי המוזיאון מהווה אתר בילוי למשפחות החרדיות. ח"כ זאב הביע עניין לעודד ולתגבר ביקורי תלמידים מהמגזר החרדי במוזיאון.
בעת ביקורם במוזיאון נחשפו חברי הכנסת לסביבת החווייה הלימודית הייחודית במוזיאון, ול"אני אמין" של אנשי צוות המוזיאון: לקרב קהל רחב ככל האפשר לנושאי המדע והטכנולוגיה, לעורר עניין בעולם סובב אותנו ולהציג את המדע והטכנולוגיה כחלק מתרבות היום-יום.
ביקור הוועדה במפעלי היי-טק באזור התעשייה הר חוצבים
התקיים בתאריך: 28.2.2001.
בהזמנת: הגב' תמר מצלאוי, מנהלת קשרי קהילה, אינטל ירושלים.
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, בראשות ח"כ ענת מאור ערכה סיור במפעל אינטל ובמתחם ההי-טק ובחממה טכנולוגית, שבהר חוצבים בירושלים. במסגרת הסיור ביקרה הוועדה באזור הייצור של המפעל ולמדה אודות השבבים המיוצרים בו. שבבים אלה משמשים כ"מוח" של מאות מוצרים (מערכות בלימה למכוניות, ציוד רפואי, מכשירי ניווט ועוד). כמו כן שמעה הוועדה על כוונתה של אינטל להקים מועדון מחשבים לבני נוער בירושלים ועל מעורבותה של אינטל בפרוייקטים שונים ומגוונים למען הקהילה. חברי הכנסת שהשתתפו בסיור היו: יו"ר הוועדה - ח"כ ענת מאור (מרצ), ח"כ אליעזר (צ'יטה) כהן (ישראל ביתנו), ח"כ ויקטור בריילובסקי (שינוי) וח"כ ניסים זאב (ש"ס).
חברת אינטל הוקמה בסנטה קלרה, קליפורניה, בשנת 1968 על ידי גורדון מור ורוברט נויס. בשנת- 1971 הציגה אינטל את המעבד הזעיר הראשון, וכך יצרה את מהפכת המחשוב ששינתה את העולם. אינטל מעסיקה כיום 85,000 עובדים בעולם כולו ומספקת לתעשיית המחשבים מוצרי תקשורת ותוכנה, לוחות-אם, וכמובן, מיקרו מעבדים. הכנסות אינטל לשנת 2000 הסתכמו בכ- 33.7 מיליארד דולר.
בשנת 1974 יסדה אינטל העולמית את הפעילות בישראל. אינטל ישראל, המעסיקה כ- 5,200 עובדים בשלושה מרכזים עיקריים (ירושלים, חיפה וקריית-גת), עוסקת בעיקר בפיתוח וייצור מוצרי רשת ותקשורת ומיקרו מעבדים. בשנת 1999 רכשה את החברות DSPC ו - Dialogic Israel.
סיור באזור ה"בולענים" בעין גדי*
התקיים בתאריך 14.6.2001.
בהזמנת: ד"ר עמוס בין, ראש המכון הגיאולוג, משרד התשתיות.
ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ ענת מאור, יצאה לסיור דחוף בשטח הבורות שנפערו בפתאומיות באזור ים-המלח, ביום 14/6/01
בתום הסיור התקיים דיון במקום בהשתתפות נציגי האזור והוחלט כי הוועדה תפנה בדחיפות לראש הממשלה ולכל השרים הנוגעים בדבר:
ועדת המדע והטכנולוגיה קוראת לרוה"מ להצלתו של ים המלח ושל האזור כולו כמפעל לאומי ובינלאומי כאחד. הגיע הזמן שכל מה שנעשה בים המלח ובאגן הניקוז שלו יהיה תחת פיקוח ממלכתי ובמסגרת החלטות מסודרות, שעל מקבליהן ברורה המשמעות הכלכלית, הסביבתית והערכית שלהן. לשם כך יש להקים רשות ממלכתית כדוגמת מנהלת הכינרת, המוסמכת בתוקף חוק לגבש מדיניות בעלת ראיה רחבה וגישה מערכתית המבוססת על המלצות של צוות מדעי - מקצועי ושתיקח בחשבון את צרכי כל מי שיש לו נגיעה לים המלח, את תכניות הפתוח ואת העובדה שמדובר במכלול נדיר של ערכי נוף, טבע ומורשת ברמה הלאומית והעולמית.
__________________________
* ראה פרק נושאים יזומים, עמוד 52
כמו כן מבקשת הוועדה להכריז על האזור כולו כאזור המוכה אסון טבע, דבר שיאפשר פיצוי כספי בעבור הנזקים שנגרמו והקצאת משאבים רבים הנדרשים לשם הערכות מיידית:
בטווח המיידי:
1.יש להקצות 50 מיליון שקל לפיצויים עבור נזקים ישירים של פגיעה בחקלאות, תיירות, תשתיות ותחבורה.
2.מחקרים: תקציבי מכוני המחקר, שלהם תפקיד מרכזי במחקרי ים המלח ומחקרי הבורות (בולענים).
3.ביטוח: חברות הביטוח השונות, כולל חברת הביטוח הממשלתית, מסרבות לבטח את האזור כולו, בשל המצב רווי הסיכונים שנוצר.
בטווח הארוך:
לפי מידע שהוצג בוועדה, הפתרון העתידי הוא תעלת הימים: זו הדרך לשנות את מגמת הירידה של מפלס ים המלח היא בהזרמת מים לים המלח. יש להעלות את הנושא במסגרת של מגעים לשיתוף פעולה אזורי ובינלאומי, ולגשת לתכנון ולביצוע מידיים.
כל הפעולות הללו מחייבות הערכות לאומית, מיקוד מאמץ והקצאת משאבים ניכרת ויש לתת עליהם את הדעת בדחיפות, פן יהיה מאוחר ויתרגש עלינו אסון אקולוגי
סיור הוועדה למבנים בסכנת התמוטטות בעת רעידת אדמה*
התקיים בתאריך 4.7.2001.
ביוזמת יו"ר הוועדה, ח"כ ענת מאור.
ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת קיימה סיור דחוף בירושלים במטרה
לבחון מבנים הנמצאים בסכנת התמוטטות בעת רעידת אדמה
ח"כ ענת מאור, יו"ר הועדה: "סכנת ההתמוטטות בעת רעידת אדמה ידועה לכל, אך הממשלה אינה עושה דבר כדי למנוע את האסון הבא. מחקרים וסקרים הנדסיים מראים כי במקרה של רעידת אדמה הבתים הראשונים שיתמוטטו על דייריהם הם בתי הדיור הציבורי, הממוקמים ברובם על עמודים. למרות שהסכנה לחייהם של אלפי תושבים הנה ממשית, הממשלה לא עושה מאום, ושוב מי שנפגעים לצערי הם השכבות החלשות".
חברי ועדת המדע שישתתפו בסיור: יו"ר הועדה - ח"כ ענת מאור (מרצ), ח"כ ויקטור בריילובסקי (שינוי), ח"כ מודי זנדברג (שינוי), ח"כ ניסים זאב (ש"ס), ח"כ מיכאל נודלמן (ישראל ביתנו), ח"כ אלכסנדר צינקר (הבחירה הדמוקרטית).
בעקבות הסיור פנתה ח"כ ענת מאור, בשמה ובשם חברי הוועדה אל ראש עיריית ירושלים ואל שר הבינוי והשיכון בבקשה לתת טיפול מיידי בבעיות של דיירי הבית ברחוב דרך בית לחם 94- בניין מגורים אשר הוכרז כמבנה מסוכן ואשר רוב דיירי הבניין מתגוררים במקום למרות הסיכון לחייהם בשל עיכוב בגמר הטיפול הכולל.
___________________________
* ראה פרק נושאים יזומים, עמוד 45
סיור הוועדה בתחנה לחקר ציפורי ירושלים ובמרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון
התקיים בתאריך 11.12.2001.
בהזמנת: ד"ר אורנה ברגרזון, מ"מ מדענית ראשית, המשרד לאיכות הסביבה וד"ר יוסי לשם, מנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים.
ביום 11.12.2001 ביקרה הוועדה בתחנה לטיבוע ציפורים בגן הכנסת בירושלים ובמרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים שנמצא באתר ההנצחה יד לשריון שבלטרון. ככל הידוע, הכנסת היא הפרלמנט היחיד בעולם שבשטח הגן שלו פועלת תחנה קבועה לטיבוע ציפורים. (טיבוע ציפורים הוא אחת משיטות המעקב הוותיקות ביותר המשמשות לחקר נדידת הציפורים.) התחנה בגן הכנסת הינה תחנה עירונית מיוחדת במינה, אשר מופעלת ע"י מתנדבים ובני נוער השומרים ומטפחים טבע עירוני.
ד"ר יוסי לשם, מקים ומנהל המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים: "מיקומו של המזרח התיכון בצומת שלוש היבשות - אירופה, אסיה ואפריקה - הופך אותו לאזור שאין שני לו בעולם למעקב, למחקר וללימוד התופעה בשל נדידת הציפורים. המזרח התיכון מהווה מעין "צוואר בקבוק" בנדידה מאירופה ואסיה לכיוון אפריקה וחזרה. למעלה מ-500 מליון ציפורים חולפות מעל האזור פעמיים בשנה בנדידת הסתיו והאביב! הוחלט לנצל את נדידת הציפורים ככלי ראשון במעלה לשיתוף פעולה בין עמי האזור, בדגש על פעילויות חינוכיות משותפות לתלמידים בבתי ספר פלשתינאיים, ירדניים וישראליים", אמר. עוד מסר ד"ר יוסי לשם שבעקבות המחקר המשותף לחיל האוויר ומשרד המדע הצליחו להוריד את תאונות האוויר בכ-76%, הצילו חיי אדם וחסכו לח"א מעל 500 מליון דולרים.
עוד הוצג בפני חברי הוועדה, במרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים שבלטרון, מכ"ם המופעל ע"י צוות מדענים עולים מבריה"מ לשעבר. המכ"ם הוא מסוג 5-LRM, שהוא במקור מכ"ם מטאורולוגי למעקב אחר תופעות מזג האוויר. המכ"ם עבר הסבה ע"י המדענים וכיום ניתן לעקוב בעזרתו אחר נדידת ציפורים.
הוועדה ביקרה באתר ההצנחה "יד לשריון" שבלטרון ובמהלכו הניחו חברי הוועדה, ח"כ ענת מאור וח"כ אליעזר (צ'יטה) כהן זר ליד "קיר השמות" ושמעו מפיו של תא"ל (מיל) מנשה ענבר, מנכ"ל עמותת יד לשריון, אודות פעילותו של האתר כאתר פעיל ותוסס לשימור ההנצחה של חללי השריון בדרך של חינוך, הנחלת המורשת, הקניית ערכים ואהבת הארץ.
ח"כ ענת מאור וח"כ אליעזר (צ'יטה) כהן אמרו כי הדגש אשר הושם בקידום תהליך השלום באזור ופיתוח אתרי הצפרות בלטרון מהווה דוגמא כיצד המחקר המדעי אינו יודע גבולות ומשלב בתוכו מגוון גלובלי של פעילויות לקידום השלום בין מדינות האזור, אתר הנצחה לחללי השריון, פעילות חינוכית ומדעית ותוצרים של מניעת תאונות אוויריות.
סיור הוועדה בפקולטה לאוירונאוטיקה וחלל בטכניון
התקיים ביום 28.2.2002.
בהזמנת: פרופ' תנחום וולר, דיקן הפקולטה לאוירונאוטיקה וחלל, הטכניון.
ביקור הוועדה בתערוכת משוב לחקלאות
התקיים בתאריך 5.3.2002.
בהזמנת: פרופ' דן לבנון, מדען ראשי, משרד החקלאות.
הסיור שהתקיים השתלב במסגרת פעילות הכנסת שיוחד באותו יום למגזר הערבי.
הוועדה שמעה מפרופ' דן לבנון, המדען הראשי במשרד החקלאות, כי בשנים האחרונות ענף החקלאות בישראל נאלץ להתמודד עם מספר קשיים:
1) מצוקת משק המים והמעבר לגידול חקלאי שמושתת על מי קולחין ומים מליחים מקשה על החקלאיים הישראליים לשמור על יתרונם היחסי מול מתחרים מחו"ל. בעשור האחרון קיימת מגמה בענף החקלאות להתיק את הייצור מאזור המרכז דרומה. המעבר דרומה מגדיל את עלויות השיווק והייצור שעומדות בפני החקלאי ומקטין את השימוש במים שפירים.
2) מערך השיווק נאלץ להתמודד עם תחרות בינ"ל קשה. התפתחויות המשק בישראל והכלכלה העולמית מחד וכינון הסכמי סחר בינ"ל מאידך הגבירו את התחרות הבין לאומית בענף החקלאות.
השינויים הללו מאיימים על היתרון היחסי שיש לחלק מהענפים החקלאיים בישראל על פני ענפים מקבילים במדינות העולם. משנות ה- 60 ועד היום ניתן להצביע על ירידה במספר החקלאים בישראל. ענף החקלאות ממשיך לצמוח אף על פי שקיימת ירידה במספר העובדים בחקלאות וההון החקלאי (שדות, מיכון חקלאי) נותר קבוע. צמיחה בענף שעה שגורמי הייצור נותרים קבועים מוסברת על ידי המנוף הטכנולוגי של החקלאות בישראל.
כמו כן שמעה הוועדה מפי מר אילן אשל, מנהל מחוז העמקים במשרד החקלאות, על הבעיות המיוחדות לחקלאות למגזר הערבי: אין במגזר הערבי הרבה חקלאות בכלל, הענף היחד שנשאר למעשה הוא ענף זיתי השמן. גם ענף השקד הא עדיין ענף חשב במגזר. בשנים האחרונות מעוד משרד החקלאות את הענפים הללו במספר תחומים ואומנם חלה התקדמות רבה, אך לא מספיקה.
יש צורך בהחלטה חד משמעית לעידוד ענף הזית בכל ההיבטים: נטיעה, השקיה במים מושבים, איכות השמן, טיפול בבתי בד טיפול במיכון הענפים ועוד. משרד החקלאות החליט לעודד את ענף הזית לשמן ע"י מענקי נטיעה עד 40% מעלות הנטיעה, כמו כן תומך המשרד בפעולות מועצת הזית.
סיור הוועדה באוניברסיטה העברית בגבעת רם
התקיים בתאריך 7.5.2002.
בהזמנת: פרופ' מנחם מגידור, נשיא האוניברסיטה העברית, גבעת רם.
חברי הוועדה נפגשו עם נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם מגידור.
במפגש, ניתנה סקירה ע"י נשיא האוניברסיטה והצגה קצרה של הדיקנים על מחקר ומדע, בכל אחת מן הפקולטות.
אירועי היום הלאומי למדע
במסגרת פעילותה של הוועדה להעלאת מעמד המדע במדינה לסדר עדיפות גבוה יותר - בחינוך, בתקציב, בציבור, בפוליטיקה ובתקשורת, ייסדה הוועדה בשנת 2000 את "היום הלאומי למדע". היום הלאומי למדע נערך ב- 14 לחודש מרץ בכל שנה, לציון יום הולדתו של אלברט איינשטיין והוא נערך בשיתוף בית הנשיא, משרד המדע, התרבות והספורט, האקדמיה הלאומית למדעים ומוזיאון המדע וכולל מפגש בבית הנשיא, דיון חגיגי בוועדה ובמליאת הכנסת בנושאים שונים מתחום המדע והכל בהשתתפות פעילה של בני נוער.
יום המדע לשנת 2001:
התקיים בתאריך 14.3.2001.
פרוטוקול מס' 56
במסגרת ארועי יום המדע שחל ביום רביעי 14/03/2001, יום הולדתו של פרופ' אלברט איינשטיין, התקיימה ישיבה חגיגית, המשותפת לועדת המדע והטכנולוגיה, בראשות ח"כ ענת מאור, ועדת החינוך והתרבות, בראשות ח"כ זבולון אורלב, וועדת העליה, הקליטה והתפוצות, בראשות ח"כ נעמי בלומנטל, ובשיתוף משרד המדע, התרבות והספורט. בישיבה ישתתפו שר המדע, מר מתן וילנאי, מנכ"ל משרדו, מר אריה שומר, חברי כנסת, ואורחים נכבדים העוסקים ומובילים בתחום המדע.
הישיבה נפתחה עם הרצאותיהם של פרופ' חיים הררי, נשיא מכון ויצמן למדע, ופרופ' חגית מסר-ירון, המדענית הראשית של משרד המדע, התרבות והספורט, בנושא: חשיבות החינוך המדעי למקבלי ההחלטות במאה ה-21.
בשעה 11:00 נפתחה מליאת הכנסת בדיון מיוחד בנושא ובו ישתתפו יו"ר הישיבה, ח"כ יגאל ביבי, שר המדע, התרבות והספורט, מר מתן וילנאי, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, ח"כ ענת מאור, ונציגי חברי הוועדה מסיעות הבית השונות.
מוזיאון המדע ע"ש ברנרד בלומפילד בירושלים, הציג תערוכה בנושא תקשורת באכסדרת קומת הוועדות.
ח"כ ענת מאור אמרה: " בשורות רעות למדע ביום המדע: בתקציב 2001, קיצוצים רבים בחינוך הטכנולוגי מדעי. מקומם שממשלת ישראל נגסה בנתח התקציבי של
המדע והחינוך המדעי, ובספר התקציב אין ביטוי משמעותי לקשת הנושאים בתחום המדע".
עוד הוסיפה ח"כ מאור, כי "ללא עידוד ממשלתי מסיבי, אין סיכוי לקדם נושאים מובילים כביוטכנולוגיה, הנחשבת להיי-טק של המחר. גם משבר מניות הנאסד"ק, מוכיח ביתר שאת, כי על ישראל לפתח תחומי מדע נוספים ולא להישען רק על ההיי-טק".
שר המדע, מר מתן וילנאי: "חסרה ההשקעה הממשלתית במדע והתקציב שמושקע, אינו מכוון בצורה נכונה. לא מקובל עלי הטיעון, שאין כסף להשקיע במדע. הכסף ישנו והשאלה רק לאן מכוונים אותו. מאות מליונים הוזרמו ללכלך את הארץ בפרסומות לקראת הבחירות, אך כשביקשנו תקציב למדע, נאמר שאין תקציב. רק למדע יש את היכולת להבריא את החוליים האמיתיים של החברה", אמר השר.
ח"כ זבולון אורלב, יו"ר ועדת החינוך והתרבות, "צר לי לבשר לכם כי בתקציב לשנת 2001 שנדון עתה, קוצץ החינוך הטכנולוגי בצורה משמעותית: מדובר בקיצוץ של 25% בתקציב הכשרת מהנדסים והנדסאים, ו-25% בסעיף החינוך המדעי והטכנולוגי. אני קורא לממשלה, להקים ועדה ממלכתית לגיבוש מדיניות ראויה, לפני שיהיה מאוחר מדי".
יום המדע לשנת 2002:
התקיים בתאריך 13.3.2002
פרוטוקול מס' 84
ביום רביעי, ה- 13.3.2002, ציינה ועדת המדע והטכנולוגיה את "היום הלאומי למדע" (החל בדרך כלל ביום הולדתו של המדען אלברט איינשטיין).
הישיבה החגיגית הוקדשה לנושא חקר החלל בישראל ושיגור האסטרונאוט הישראלי הראשון, כשבמהלכה ניצור קשר טלפוני עם האסטרונאוט אל"מ אילן רמון הנמצא בנאס"א.
לישיבה החגיגית שהתקיימה בשיתוף שר המדע, התרבות והספורט מר מתן וילנאי וסוכנות החלל הישראלית. הוזמנו אנשי מדע ואקדמיה, הנספחים המדעיים של השגרירויות השונות בישראל, נציגי מוזיאונים למדע, סטודנטים מצטיינים ותלמידים מכל רחבי הארץ.
מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד, סוכנות החלל הישראלית וחברות ישראליות המפתחות מוצרים בתחום יציגו "מיני תערוכה" בנושא החלל. בתערוכה הוצגו למשל, דגם של הלווין הישראלי "אופק" שפיתחה התעשייה האווירית, דגם של מצלמה המותקנת על לויין ארוס, שפותחה ע"י חברת אל-אופ, שולחנות תצוגה של עקרונות מדעיים וטכנולוגיים בנושא חקר החלל.
בתום הישיבה התקיים דיון מיוחד במליאת הכנסת (במסגרת הצעות לסדר היום). האורחים הוזמנו ליציע מיוחד.
מאוחר יותר, בשעות אחר הצהרים, התקיים טקס חגיגי במעמד נשיא המדינה מר משה קצב, בבית הנשיא בשיתוף ועדת המדע והטכנולוגיה, משרד המדע התרבות והספורט, האקדמיה הלאומית למדעים ומוזיאון המדע ע"ש בלומפילד אליו הוזמנו גם מדענים צעירים המשתתפים בתחרות "מדענים צעירים בישראל. במעמד זה יוענקו פרסים לזוכים בתחרות.
כנס חירום באילת למאבק על המחקר המדעי:
התקיים בתאריך 7.2.2002.
ועדת המדע והטכנולוגיה נקראה להשתתף בכנס חירום שהתקיים בתאריך 7.2.2002 באילת, על מנת להתגייס למאבק לשם הגנה על המחקר המדעי כולו.
חברי ועדת המדע והטכנולוגיה הוזמנו להשתתף בכינוס של התאחדות האגודות הישראליות לביולוגיה ניסויית ("אילנית"), שהתקיים באילת, לשם תמיכה בחשיבות הניסויים בבעלי חיים במחקר הרפואי והביולוגי.
יו"ר הוועדה, ח"כ ענת מאור: "אנו יוצאים למאבק נגד חקיקה פרלמנטרית בלתי אחראית, שמסכנת חיי אדם בשל ההגבלה על המחקר הרפואי מצד אחד, כשמנגד מקצצים שוב בלי הבחנה בתקציבי הסטודנטים למחקר המדעי. המחקר המדעי, בשל היותו הבסיס להתפתחות האנושית כולה והקטר להתפתחות המשק החברתי והכלכלי, ראוי שיקבל תמיכה גם בשעות משבר".
"הטלת מס על מלגות קיום שמקבלים סטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים והגבלות על מחקרים הנעשים בבעלי חיים, יפגעו קשות בכל תחומי המחקר המדעי שנעשה באוניברסיטאות ויגרור בעקבותיו את המדינה אל שוקת שבורה", אמרה ח"כ מאור.
קשרי חוץ
מפגש עם חברי ועדת המדע של בית הנבחרים האמריקאי.
התקיים בתאריך 18.1.2000
מפגש עם חברי ועדת החינוך, המדע, התרבות והבריאות של הפרלמנט הסיני.
התקיים בתאריך: 23.5.2000
מפגש עם משלחת סוכנות החלל האוקראינית
התקיים בתאריך: 12.6.2001
אירוח שר המדע של דרום אפריקה.
התקיים בתאריך 10.7.2001
משלחת חברי הוועדה בראשות ח"כ ענת מאור לועידת יוריקא ה-12 במדריד.
התקיים בתאריך: 15.8.2001.
מפגש עם חברי הפרלמנט והסנאט של מדינת דרום קרוליינה - תשתיות תקשוב ומידע לקידום התעשייה המתוחכמת והמדע.
התקיים בתאריך: 30.10.2001
מפגש עם חברי הפרלמנט מקניה.
התקיים בתאריך- 15.1.2002.
משלחת חברי הוועדה בראשות ח"כ ענת מאור לועידת יוריקא ה-13 באתונה.
התקיים בתאריך: 23.5.2002
אירועים מיוחדים שהתקיימו בהשתתפות יו"ר הוועדה
כנס העסקים וההיי-טק של המילניום
התקיים בתאריכים: 27.7.2000-24.7.2000
מפגש בנושא: "הגנום האנושי - פוטנציאל סיכונים וסיכויים"
התקיים בתאריך: 2.8.2000, באוניברסיטה העברית בגבעת רם.
בהזמנת: ד"ר מחמוד תאיה, ממונה מחקרים ביוטכנולוגיים.
סמינר בת-שבע: "להבין מדע"
התקיים בתאריכים: 24.11.2000-19.11.2000, במוזיאון המדע ע"ש בלומפילד בירושלים.
כינוס בנושא: נערות ונשים במדע ובטכנולוגיה
התקיים בתאריך: 29.11.2000, באולם בית התפוצות, אוניברסיטת תל-אביב.
קבלת פנים בבית השגריר האמריקאי לכבוד ראש נ.א.ס.א.
בתאריך: 16.8.2001
מפגש עם נציג הפרלמנט מ- INDIA, Pramod Mahajan
התקיים בפברואר 2002, בכנסת.
חינוך למדע וטכנולוגיה בפריפריה, חוג הנשיא למדע
התקיים בתאריך: 13.2.2002, בבית הנשיא.
כנס בנושא: ביוטכנולוגיה
התקיים בתאריך: 20.3.2002, כנס של מתימו"פ, מרכז התעשייה הישראלית למחקר ופיתוח.
יום עיון בנושא "סיכויים ומכשולים במחקר בתאי גזע עובריים אנושיים"
התקיים בתאריך: 21.11.02, ביוזמת משרד המדע.
וועדות המשנה
ועדת המשנה לענייני אינטרנט וטכנולוגית המידעועדת המשנה לאינטרנט וטכנולוגית המידע, בראשותו של ח"כ מיכאל איתן
ח"כ מיכאל איתן, יו"ר ועדת המשנה, יזם בפעם הראשונה תהליך חקיקה אינטראקטיבי שבמסגרתו הוא הזמין את כל המעוניין להשתתף במישרין ובזמן אמת במהלך החקיקה. המהלך הראשוני הזה מהווה ללא ספק פריצת דרך בתולדות הדמוקרטיה הישראלית שבעקבותיו תעמיד טכנולוגיית המידע לרשות המערכת הדמוקרטית כלים משוכללים יותר שבאמצעותם יגדל משמעותית מספר האזרחים המגלים מעורבות בענייני המדינה, ובתהליכי קבלת ההחלטות ואיכות החקיקה תשתפר.
גבולות חופש הביטוי ואמצעי אכיפת החוק של המשטרה בהקשר לשימוש באינטרנט.
דיון בוועדה בפרוטוקולים מס': 4, מיום 8.5.2001.
בהשתתפות מר ראובן ריבלין, שר התקשורת.
ביום 8.5.2001 קיימה ועדת המשנה דיון שהתקיים לראשונה הן בועדת הכנסת והן ברשת האינטרנט, בהשתתפות ערה של הציבור בכל רחבי הארץ, כמו גם של ישראלים הנמצאים כרגע בקליפורניה. נושא הדיון: גבולות חופש הביטוי ואמצעי אכיפת החוק של המשטרה בהקשר לשימוש באינטרנט.
ח"כ מיכאל איתן, יו"ר הוועדה: "בעידן המודרני צריך להתייחס למחשב האישי כאל חלק ממוחו המורחב של האדם, וכשם שכל אחד זכאי לשמור על מחשבותיו לעצמו ואין לתבוע ממנו למסור עדות נגד עצמו, כך גם יש לכבד את המידע שאדם אוגר במחשב אישי. במקרים של חקירות של מניעת פשעים ואכיפת חוק סמכויות החיפוש והתפיסה של מחשבים צריכות להיות מוגבלות ומצומצמות תוך שמירה קפדנית על צנעת הפרט."
שר התקשורת, מר ראובן ריבלין, אמר כי משרד התקשורת, כמדיניות, לא רואה צורך להתערב בחקיקה בחופש המצוי באינטרנט, ולאפשר המשך קיומו של חופש זה.
ח"כ ענת מאור, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, אמרה כי יש חשיבות למדיניות אשר תמנע פער דיגיטלי בין האוכלוסייה במרכז לאוכלוסייה שבפריפריה ובין אוכלוסיות חזקות לחלשות. "האוכלוסייה בפריפריה סובלת מפגיעה בהזדמנות להשתלב טוב יותר בסביבה גם כך, ויש לתת את הדעת, כבמדינות מתוקנות אחרות, לצורך בסגירת הפער הדיגיטלי והחברתי המשולבים זה בזה", אמרה.
העיתונאי יואב יצחק המחזיק אתר ומפרסם באינטרנט אמר שגבולות חופש הביטוי נפרצו בגלל שמדובר ברשת שהיא מטבעה ללא גבולות אך יש למצוא את הדרך לאזן את החופש ולהלחם בחופש לבזות אחרים.
סנ"צ מאיר זוהר, ממפלג עבירות מחשב במשרד לביטחון פנים: המחוקק הכיר בחשיבותו של המחשב (בחוק המחשבים) והגדיר עבירות בהן המחשב הוא קרבן העבודה, ופחות התייחס לעבירות שנעשות בעזרת המחשב. המחוקק קבע סייגים לתפיסת מחשב: רק עפ"י צו בימ"ש ובהגבלת זמן ל-48 שעות.
לטענת עו"ד נמרוד קוזלובסקי, מרצה בתחום משפט האינטרנט, יש לקבוע כללים ספציפיים לחיפוש במחשב. קביעת הכללים צריכה להיות בשים לב מחד גיסא לפגיעה החמורה בפרטיות, בצנעת החיים ובקניין הכרוכה בחיפוש במחשב, ומאידך גיסא, לחיוניותו של המחשב וחומר המחשב לניהולה של חקירה יעילה. לטענתו ראוי לקבוע הנחיות מיוחדות לחיפוש ותפיסה של מחשבים בכל אחד מן השלבים של ההליך: בקשת החיפוש, צו החיפוש, ניהול החיפוש, תפיסת חפצים ודיון בהחזרת התפוס.
עפ"י הצעת חברי הכנסת מיכאל קליינר, מודי זנדברג, ויקטור בריילובסקי ועבד אל-מלכ דהאמשה, הוועדה תשקול יוזמת חקיקה בשלשה תחומים: 1. שינוי בדיני הראיות שיאפשר קבילות כראיה גם של העתק ההרד-דיסק של המחשב. תיקון זה יאפשר למשטרה להעתיק את חומר הראיות מבלי לפגוע בהמשך הפעלת המחשב. 2. קביעת אחריותו, אם בכלל, של ספק האינטרנט לתכנים המתפרסמים והמועברים דרכו. 3. תוענק זכות למי שהמחשב שלו נתפס ע"י המשטרה לבקש צו מביהמ"ש שימנע חדירה לקבצי מחשב שאינם נוגעים לנשוא החקירה, והשופט יקבע באם אותם קבצים נוגעים או אינם נוגעים לחקירה המתקיימת.
נגישות גולשים מוגבלים לאתרי אינטרנט בישראל.
דיון בוועדה בפרוטוקול מס': 5, מיום 23.10.2001.
ועדת המשנה של ועדת המדע לנושא האינטרנט וטכנולוגית המידע, בראשות ח"כ מיכאל איתן, קיימה ביום ה-23.10.2001 דיון בנושא קידום נגישות האינטרנט לאנשים בעלי מוגבלויות. לישיבה הוזמנו נציגי משרדי הממשלה, מפעילי אתרים, איגוד האינטרנט הישראלי, חברות מסחריות העוסקות בפיתוח טכנולוגיה מסייעת, ארגוני נכים, נציגי האקדמיה בתחום משפט האינטרנט ואחרים.
ח"כ ענת מאור, יו"ר ועדת המדע: "החלטת ועדת המדע לנושא אינטרנט להקדיש ישיבה לנושא כל כך חשוב היא חלק מאותה תפישה שעדיין המוגבלויות הן פיזיות, אבל האדם הוא עדיין אדם מלא, שווה ערך, והוא יכול לתרום לחברה אם ניצור לו את התנאים. הנגישות לאינטרנט אינה ווירטואלית, אלא מתפקידנו להפוך אותה לנגישות ריאלית", אמרה.
גב' שרון גיני, נציגת עמותת "סנונית": "כשאנו מדברים על נגישות בהקשר לרשת האינטרנט, אנו מדברים על סביבה ייחודית שיכולה לעקוף הרבה מוגבלויות. אם עיוור יכול לקרוא עיתון, או אם נכה לא יכול להגיע למשרד אישית אלא מנהל זאת דרך האינטרנט, זה נושא חשוב. את עניין הנגישות צריך להתאים לשפה המיוחדת שלנו - העברית. הבעיה המרכזית היא חוסר המודעות לנושא. גם בבתי ספר שמלמדים בניית אתרים אין שום פרק שמלמד איך בונים אתר נגיש, מה חשוב ומה לגיטימי. אנשים עם מוגבלויות, מצד אחד חלקם לא יודעים מהן האפשרויות העומדות בפניהם, ומאידך האביזרים להנגשה כמו משהו שמתרגם מסר לאדם עיוור - הם יקרים מאד. אין תמיכה של המוסד לביטוח לאומי או כל גוף אחר, אז אדם יכול לקבל את אביזרי העזר רק במסגרת מסובסדת. לעומת זאת, קיימים כללי נגישות בסיסיים שכמעט כל אתר יכול להפוך נגיש לפחות חלקית."
מר דב וינר, איגוד האינטרנט הישראלי: "האינטרנט הוא בעצם הסכמות שונות שקיימות בין גופים שונים בעולם. על בסיס הפרוטוקולים האלה נוצרו השירותים הנוספים. חשוב לתת את הדעת שהמשימה העיקרית של יישום הסכמות אלה בצורה נרחבת בהיבט הישראלי. הסטנדרטים הקיימים היום מאפשרים נגישות במידה שבעלי אתרים ומשתמשים מיישמים אותם, ויש להבטיח שהסטנדרטים האלה ייושמו".
פרופ' ברקוביאר, ראש הסניף הישראלי של W3C (איחוד האינטרנט העולמי): "המגבלה הטכנולוגית של העדר יכולות לסמן מיקוד, במיוחד לגבי השפה העברית, היא מגבלה גדולה מאוד משום שכאשר רוצים להשתמש בטכנולוגיות שיודעות להעביר מהאות הכתובה אל היגוי קולי, בהעדר ניקוד המגבלה הטכנולוגית הופכת משימה זו לעתים לבלתי אפשרית ועד היום לא נמצאה תשובה טכנולוגית מתאימה.
מר אריה גמליאל, חבר בהנהלת פורום העיוורים בישראל: "אני משתמש באינטרנט מאז שנת 1995 למגוון צרכים, כפי שחבריי הרואים משתמשים בו. ישנן שתי בעיות עיקריות לגבי נגישות עיוורים לאינטרנט: האחת היא שהציוד הוא מאוד מאוד יקר, למשל תכנת הדיבור העיקרית שבאמצעותה משתמשים במחשב עולה למעלה מעשרים אלף ₪. הבעיה השניה היא קשיי נגישות. צריך שהאתרים יהיו נגישים באופן כזה שיהיה טקסט שמסביר את הגרפיקה. הדבר הזה אינו צריך לעלות כסף, הוא תלוי אך ורק במודעות של בוני האתרים."
בסכמו את הישיבה אמר ח"כ איתן: "כשאנו מדברים נגישות, השאיפה צריכה להיות נגישות של שירותים ממשלתיים ציבוריים ופרטיים לכל אזרח מביתו. אם נשיג את זה, תהנה כל האוכלוסייה, וייהנו במיוחד מי שמוגבלים ביכולת התנועה, ויוכלו לבצע את הפעילויות מביתם. ע"מ שנאפשר מימוש עקרונות השוויון גם בנגישות לאינטרנט צריך לדאוג שגם הנגישות לאתרים במחשבים בבתים תהיה קלה ונוחה לכלל הציבור, לרבות ציבור שיש לו מוגבלויות כאלה או אחרות. אני מקבל על עצמי להוביל את החקיקה בתחום לגבי יישום ההנחיות הבינלאומיות המקובלות לנגישות ולעיצוב האוניברסלי הנדרש, כולל אמצעי הפיקוח והאכיפה על ביצוע חובת ההנגשה".
אינטרנט מהיר ומדיניות המחירים.
דיון בוועדה בפרוטוקולים מס':
6, מיום 14.1.2002
7, מיום 18.3.2002
8, מיום 18.6.2002
16, מיום 2.10.2002
אינטרנט מהיר - רקע כללי *
"אינטרנט מהיר" הוא כינוי כללי לטכנולוגיה בה מוקצה לגולש על ידי ספק האינטרנט, רוחב פס גדול יחסית, המאפשר העברה של כמות נתונים רבה (יחסית) בזמן קצר. קצב הורדת הנתונים בטכנולוגיות השונות נע בין 60 ל- 300 קילו בייט לשניה, ובעתיד חוזים שניתן יהיה להגיע לקצב של עד מגה-בייט (1000 קילובייט) בשנייה. קיימות שלוש טכנולוגיות בסיסיות המאפשרות העברת נתונים ברוחב פס מתאים: ADSL, כבלים ולווין. העברת נתונים באמצעות טכנולוגיית הסלולר עדיין לא הגיעה למהירויות שלעיל, ולפיכך לא יכולה להתחרות באינטרנט המהיר בשלב זה. במסגרת הדיונים בנושא האינטרנט המהיר, יש להפריד בין ספק התשתיות - המספק את התשתית הפיזית, (מודם, כרטיס רשת וחיווט המאפשרים את החיבור לאינטרנט), לבין ספק התוכן המספק את הגישה לבסיסי הנתונים שברשת. נגישות הציבור באזורי המדינה השונים לשירותי האינטרנט המהיר, תלויה בראש ובראשונה במידת כיסויים של ספקי התשתיות השונים את כלל אזורי המדינה.
מחירי האינטרנט המהיר
תעריפיהם של שירותי האינטרנט המהיר נקבעים באופן עצמאי על ידי החברות השונות. כל אחת משלוש החברות משווקת שלוש חבילות השונות זו מזו במהירות העברת הנתונים. עלותה של החבילה המהירה יותר היא הגבוהה ביותר. מאחר שחברות הכבלים אינן מורשות לשמש כספקיות תוכן, הרי שהתעריף הסופי של חבילות האינטרנט המהיר להן הן משווקות תשתית, הוא סכום תעריפיהן ותעריפי ספקיות התוכן השונות.
אינטרנט מהיר ומדיניות המחירים, ישיבה מתאריך 14.1.2002:
בהשתתפות שר התקשורת, מר ראובן ריבלין.
למעלה מ8,000 כניסות, 1,355 תגובות וסיכום חיובי מאד לאינטרנט הישראלי, נרשמו במהלך דיון חסר תקדים שקיימה ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה לענייני אינטרנט וטכנולוגיית המידע של הכנסת, בראשותו של ח"כ מיכאל איתן, ביום 13.1.2002, בנושא: "אינטרנט מהיר ומדיניות המחירים".
____________________________
* לקוח מתוך מסמך רקע לדיון שהוכן ע"י מר עמרי מצר, עוזר מחקר ומידע, מיום 16/6/02.
בדיון הלילי בכנסת, שהועבר לציבור הגולשים ברשת האינטרנט, "און- ליין", במתכונת צ'ט , נטלו חלק שר התקשורת, ראובן ריבלין, החכי"ם: יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, ח"כ ענת מאור, יו"ר ועדת המשנה לענייני אינטרנט, ח"כ מיכאל איתן, ח"כ ויקטור בריילובסקי, סמנכ"ל בזק, פנינה שנהב , מנכ"ל ערוצי זהב, עמי אבן, מנכ"ל ברק, אבי פתיר, נציגי נטוויז'ן, מת"ב, עמותת סנונית, פקידים בכירים ונציגים נוספים. במקביל לדיון בכנסת, באותה עת על אותו מסך, התנהל דיון ציבורי באותו נושא.
בפורום הציבורי נטלו חלק אלפי גולשים שהגיבו מבתיהם בארץ ובחו"ל, "און- ליין" לדיון בכנסת והעבירו באמצעות הרשת תגובות ושאלות למשתתפי הדיון בכנסת. יו"ר ועדת המשנה, חה"כ מיכאל איתן, הפנה שאלות רבות מהציבור למשתתפי הדיון בכנסת, שהגיבו מיידית.
לקראת סיום הדיון, הציג ח"כ מיכאל איתן את סיכום הישיבה ההמונית הזו בפני הציבור-כדלקמן:
אינטרנט מהיר ומדיניות המחירים - מעקב והמשך דיון, ישיבה מתאריך 18.3.2002:
בהשתתפות מנכ"ל משרד התקשורת, מר אורי אולניק.
מנכ"ל משרד התקשורת, מר אורי אולניק: משרד התקשורת דוגל במדיניות של מינימום התערבות בקביעת מחירים. עולם התקשורת נמצא במשבר אמיתי בכל נושא המימון והאשראי. כיום, לא ניתן לגייס השקעות שנראו פעם כמינימליות. המציאות הכלכלית החדשה מחייבת אותנו להבין שצריך גם לוותר. כיום המחירים של בזק לא מצריכים את ההתערבות שלנו.
ח"כ מיכאל איתן, יו"ר ועדת המשנה: לצערנו, בשוק האינטרנט המהיר פועל בישראל דואופול שני ענקים. בזק והכבלים פועלים בטכנולוגיות שונות ובתנאים שונים ובכל אופן מגיעים למחיר יקר וכמעט זהה. בתנאים הללו על משרד התקשורת לבדוק היטב את הבסיס הכלכלי של המחיר ולא לקבל ללא בדיקה את התוצאה העגומה עבור ציבור הצרכנים. ח"כ מיכאל איתן תבע גם ממנכ"ל משרד התקשורת וקיבל את הסכמת המנכ"ל לכך שהמשרד יקצה כוח אדם לפיקוח טכנולוגי על איכות השירות של האינטרנט המהיר. לדברי איתן, זהו המינימום שחייב המשרד לציבור הגולשים לאור העובדה שלא נקבע כל מינימום מהירות בקצב העברת הנתונים במסגרת הרישוי לשירותי האינטרנט המהיר, אם לא תיערך ביקורת קפדנית על איכות השירות, התוצאה תהיה שנקבל גם בכבלים וגם בבזק את האינטרנט במהירותו הנוכחית בתעריפים המוגדלים של האינטרנט המהיר.
אינטרנט מהיר ומדיניות המחירים-מעקב והמשך דיון, ישיבה מתאריך 18.6.2002:
גב' פנינה שנהב, סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת בזק מסרה כי בישראל 36% ממשקי הבית מחוברים לאינטרנט, וכ - 4% מהם גולשים כבר בפס רחב. מחירי האינטרנט מורכבים מתשלום לספק האינטרנט ותשלום לבזק, והעלות הכוללת מגיעה לסדר גודל של 270 ₪ עבור הגלישה. לדבריה היום שנה ורבע לאחר תחילת תהליך החדרת ה- ADSL , הטכנולוגיה זמינה בכל הישובים ויש אפשרות לכל מי שרוצה להתחבר.
ח"כ מיקי איתן, יו"ר הוועדה אמר כי נגישות הציבור באזורי המדינה השונים לשירותי האינטרנט המהיר תלויה בראש ובראשונה במידת כיסויים של ספקי התשתית השונים , את כלל אזורי המדינה. ח"כ איתן פנה למשרד התקשורת בדרישה להגיש לוועדה רשימה עדכנית של יישובי הפריפריה אשר אין באפשרותם להשתמש בשרותי האינטרנט המהיר. עוד הוסיף כי על ציבור הגולשים לדעת כי ישנם חבילות התקשרות מוזלות עבור הגולשים באינטרנט והפיכתה של המדינה לאזור חיוג אחד, אינו פוגע במחיר הגלישה.
אינטרנט מהיר - אינטרנט רחב פס, ישיבת מעקב מתאריך 2.10.2002:
הגב' פנינה שנהב, סמנכ"ל שיווק ומכירות בחברת בזק, דיווחה לוועדה: במרחב האינטרנט, יש המון צווארי בקבוק. ככל שמקרבים את התכנים ללקוח הסופי, כך הוא יכול ליהנות מתכנים רחבי-פס אמיתיים. משרד התקשורת מעכב את מתן האישורים לבזק, לאינטרנט רחב-פס. העיכוב במתן האישורים מעכב את הקדמה. קיימת בעיה נוספת והיא חיבור ספקי התוכן לפס הרחב ל- WOW. כיום אפשר לחבר רק ISP, אי אפשר לחבר ספקי תוכן. דוגמא בולטת לכך היא וידאו. זו דוגמא מאוד בולטת לתוכן רחב-פס והוא לא צריך להטעין את המחשב, אלא הוא רואה ב- TIME REAL.
התקן אלחוטי בהספק נמוך לשימוש תקשורת קצרת טווח (BLUETOOTH).
דיון בוועדה בפרוטוקולים מס':
7, מיום 18.3.2002.
9, מיום 18.6.2002
20, מיום 2.10.2002
התקן אלחוטי נמוך לשימוש תקשורת קצרת טווח (BLUETOOTH). , ישיבה מתאריך 18.3.2002:
מר אורן אליעזר, חברת "טקסס אינסטרומנטס ישראל":Bluetooth (שן כחולה) הוא כינוי לתקן תקשורת אל-חוטית להעברת מידע ברוחב פס גבוה. מכשור ה- Bluetooth פותח במקור על-ידי חברת אריקסון בשנת 1994 במטרה לבנות תקן שיוכל לקשר בין טלפונים סלולריים לבין ציוד היקפי ואביזרים אלקטרונים שונים ללא שימוש בכבלים.
כיום צפויה טכנולוגיית ה- Bluetooth לאפשר העברת מידע בתקשורת נתונים במהירות של מגה ביט בשניה וכמות כפולה במכשור דור שני. מומחים מעריכים כי שוק מוצרי התקשורת האל-חוטית צפוי להתפתח במהירות ולהגיע ל-3 מיליארד דולר בשנת 2005. כיום, החברות שמשתתפות בפרוייקט המרכזי המבוסס רובו ככולו על טכנולוגיה זו הן: COM3, אינטל, מוטורולה, IBM, אריקסון נוקיה, AGERE וטושיבה. גרעין חברות זה קרוי- SIG- .Special Internet Group
משרד התקשורת וצה"ל הסכימו לבחון את השימוש בטכנולוגית Bluetooth ולבדוק מהי השפעתה על מערכות צבאיות. כיום אסור השימוש וכמובן הייבוא של טכנולוגיה זו. משרד הביטחון חושש שהשימוש בתדרים בהם פועלת הטכנולוגיה עלול לשבש את פעילותן של מערכות צבאיות רגישות. מאידך פועל משרד התקשורת להכשיר את השימוש בתדרים בתחום נמוך (הספק של 1-2.5 מילי וואט בתדרי מיקרו גלים 2,400- 2,483.5 מגה -הרץ) שיאפשרו תקשורת לטווח של מספר מטרים בלבד. כפי הנראה תקשורת לטווחים ארוכים יותר של עד 3 ק"מ לא תאופשר בעתיד הקרוב. חברות ישראליות וחברות זרות הפועלות בישראל (מוטורולה, אינסטרומנט, טדליס) מוטרדות מהעובדה שישנן מגבלות חוקיות על שימוש וייבוא טכנולוגיות מתקדמות שהן שוקדות על פיתוחן. כמובן שההגבלים החוקיים עלולים לדחוק את החברות הללו לפעול בחו"ל. מגעים בין משרד התקשורת לבין לאיירה קהאן, יו"ר הפורום הישראלי לאינטרנט נייד IMIF ומנהל הפיתוח העסקי והמוצרים של חברת יורוקום , יבואנית נוקיה בישראל, הובילו לפתיחת חלק מהתדרים. מצב דומה התרחש גם בצרפת בין הצבא והגוף הלאומי הצרפתי שאחראי על הקצאת תדרים ובסופו הוקצו חלק מהתדרים לטובת השימוש בטכנולוגית ה- .Bluetooth
ח"כ מיכאל איתן, יו"ר ועדת המשנה: מיד עם פתיחת כנס הקיץ של הכנסת, אקיים התייעצות בדבר מהלך של חקיקה על מנת לכפות את ההסדר על המערכת הצבאית. הבעיה היא בירוקרטית בעיקרה ובמידה והצדדים לא יגיעו להסכמה, אפעל בדרך של חקיקה לקיומו של תהליך שיקבע בסופו של דבר מתי הצבא יפנה את התדרים ואיזה פיצוי יקבל על כך.
התקן אלחוטי נמוך לשימוש תקשורת קצרת טווח (BLUETOOTH) - מעקב והמשך דיון, ישיבה מיום 18.6.2002:
מר משה גלילי , סמנכ"ל תדרים במשרד התקשורת דיווח לוועדה בנושא ה - BLUETOOTH (כינוי לתקן תקשורת אלחוטי להעברת מידע ברוחב פס גבוה). לדבריו תוך כשבועיים, תסיים ועדת הבדיקה שהוקמה בשיתוף משרד התקשורת, משרד הביטחון וצה"ל לבחינת ההפרעות הנוצרות מהפעלת מכשירים בטכנולוגיית BLUETOOTH לתחום התדרים המצוי בשימושו של צה"ל. וכן החלו בפיתוח מוצרים חלופיים. בשנת 2004 תתאפשר פתיחת התדרים , שבשימוש צה"ל , לציבור הרחב.
ח"כ איתן פנה למשרד התקשורת ולמשרד הביטחון בדרישה לסיים את חילוקי הדעות שנותרו בעינם ולזרז את לוח הזמנים לפינוי התדרים לטכנולוגיה האל-חוטית. בנושא הרשת הלאומית למחקר ופיתוח חזרה הוועדה על קריאתה לממשלה לתקצב את הרשת - עפ"י המלצות ועדת מלצר.
התקן אלחוטי נמוך לשימוש תקשורת קצרת טווח (BLUETOOTH)- דיווח על פינוי תדרים, ישיבה מיום 2.10.2002:
מר שאול כץ, נציג משרד התקשורת, מסר לוועדה: "כי יש בכוונת משרד התקשורת לשחרר את תחום ה-ISM , זהו תחום תעשייתי רפואי ומדעי וזו הגדרה אמריקאית של ארגון התקשורת הבינלאומי. יש מספר תחומים כאלה במספר תדרים, אנחנו מדברים כרגע על 2400 מגה הרץ שבו משתמשים ב-80211 B וגם ב-BLUETOOTH ועוד מספר תקנים שמשמשים לתקשורת, לא ציבורית, ללא צורך ברישוי בארצות הברית. המשרד מתכוון לשחרר את התדרים האלה לשימוש הציבור, בהתאם לתקנים בינלאומיים. כמו כן, בכוונת המשרד לאפשר שימוש בתחום תדר זה גם למערכות הפועלות בהספקים נמוכים ובתקנים נוספים, בנוסף ל- BLUETOOTH במידה והדבר לא יפריע למערכות מבצעיות הפועלות כיום.
לאור ממצאי הבדיקות ולצורך קביעת התנאים אשר יאפשרו קיום בצוותא ללא פגיעה במערכות הפעילות בתחום זה עד לפינויים, כזכור, נקבעו מועדים לפינוי, כלומר לפתיחה של כל הרמות של ה-BLUETOOTH ולכל הרמות של תקנים דומים, נדרשת עבודה נוספת הכוללת ניסויים וניתוחים. אנחנו מתכוונים לסיים את הפעילות בהקדם האפשרי, ואפשר לראות לפי האינטנסיביות של הבדיקות עד עכשיו, שאנחנו מתייחסים לזה במלוא הרצינות. בסיומה של הפעילות הזו, נוכל לקבוע מגבלות על ייבוא ותפעול ציוד בו מותקנים רכיבי ה-BLUETOOTH או אחרים לתקופת הביניים. המגבלות תתבססנה על הספקי השידור של ההתקן, משטר השידורים שלו וסוג היישום עבורו מיועד הציוד".
תאריך היעד לפינוי תדרים, הוא סוף שנת 2004.
ח"כ מיכאל איתן, בסכמן את הדיון בנושא אמר כי יש בכוונתו לעמוד בקשר קבוע עם משרד התקשורת ולקבל עדכונים לגבי ההתקדמות בתחום. לדבריו: "מדינת ישראל חייבת להיות אטרקטיבית לאזרחים ולתת להם תחושה שיש להם מדינה מתקדמת. אסור שבעזרת "מחיקון", מוחקת המדינה אופציות קיימות במכשיר ובעזרת הבירוקרטיה, מונעת שימוש נאות ומתקדם.
טכנולוגיה רפואית ברשת
דיון בוועדה בפרוטוקול מס': 7, מיום 18.3.2002.
אלי גורודצר, נציג חברת Cepco: עפ"י סעיף 18א' לחוק זכויות החולה התשנ"ו, 1996 זכאי מטופל לקבל מהמטפל או מהמוסד הרפואי מידע רפואי מהרשומה הרפואית, לרבות העתקה, המתייחסת אליו. Cepco הינו שירות אינטרנט המאפשר לכל אדם לתייק ולהציג את המידע הרפואי האישי שלו באמצעות כל מחשב בעל דפדפן המחובר לאינטרנט, ללא תלות במיקומו הגיאוגרפי ברחבי תבל.
במצב הנוכחי אין בידי המטופל תיק רפואי כללי המאחד בתוכו את המידע הרפואי הכולל לגבי המטופל בנושאים שונים בהם קיבל טיפול. יולדת X למשל, אשר ילדה את ילדיה ב-5 בתי חולים שונים, כל אחד מבתי החולים מחזיק בתיק רפואי על שמה, לחוד יימצא המידע הרפואי אודות שירותה בצה"ל ולחוד יימצא המידע הרפואי של רופא השיניים. איחוד המידע הבין-רפואי יהווה פתרון למצב הזה.
הטופל יהיה הבעלים בפועל של תיקו הרפואי. המידע יהיה מלא וזמין עבור הגורם המטפל ויאפשר הצלת חיים ושיפור ברמת ואיכות הטיפול הרפואי, ללא הוצאות נוספות. יתרונות השימוש לגורם המטפל: מידע מלא ומעודכן המאפשר החלטות יותר מקצועיות , הקטנת כמות הבדיקות הכפולות כלי עזר ודיאגנוסטיקה ממוחשבים.
הוועדה שמעה עדות מפיה של נטע ון-זוהרן, חולת סרטן על האפשרות שסיפקה לה המערכת: במהלך 3 השנים האחרונות טיפלו בה כ-50 רופאים מומחים שהיו זקוקים לכל הנתונים הרפואיים שהצטברו. מדובר ב-30 ארגונים שונים, מעבדות, מרפאות, בתי חולים, קופ"ח וארגוני חסד ובעזרת מערכת ה- Cepco יכלו הרופאים בשני צידי האוקיינוס לקבל גישה בזמן אמת לתיק הרפואי שלה.
ח"כ מיכאל איתן, יו"ר ועדת המשנה: הוועדה תפנה לשר הבריאות בבקשה שיקים צוות בין משרדי שיבדוק את האפשרות להקמת מאגר מידע רפואי דיגיטלי בישראל.
רשת לאומית למחקר, חינוך ותרבות
דיון בוועדה בפרוטוקול מס':
7, מיום 18.3.2002
10, מיום 18.6.2002
17, מיום 2.10.2002
ישיבה מיום 18.3.2002:
פרופ' חגית מסר ירון, המדענית הראשית של משרד המדע: "ביום 27.5.01 מינה שר המדע מתן וילנאי צוות הכנה להקמת רשת לצורכי מחקר, חינוך ותרבות. החלטה זו היא בעצם המשכו של תהליך פיתוח רשת התקשורת אינטרנט 2 בפס רחב. רשת אינטרנט 2 הוקמה על מנת לפתח תשתית תקשורת נתונים מתקדמת שתסייע ותקדם פעילות אקדמית, מחקרית, חינוכית וטכנולוגית בישראל. הרשת האקדמית משמשת ליצירת קשר בין המוסדות האקדמיים והמחקריים בתוך ישראל ומחוץ לה. הרשת מופעלת על ידי מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאיים (מחב"א), ומשרתת את מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, מכוני המחקר ומרכזי הפיתוח.
רשת התקשורת להעברת נתונים תכלול תשתית פיסית (BACKBONE) מרכזית שאליה מתחברות מס' רשתות משנה. רשתות המשנה הן: רשת אוניברסיטאות (מחקרית), רשת מכללות, רשת חינוכית ורשת תרבות. כל אחת מהרשתות ישרתו "משתמשי קצה" בעלי צרכים הומוגניים. הרשת לצורכי מחקר תשמש בשלב הראשוני את האוניברסיטאות, מכללות, כל בתי הספר, מתנ"סים, מרכזי תקשוב קהילתיים, ספריות ציבוריות, מוזיאונים וארכיונים. הרשת תשמש להעברת מידע מחקרי חינוכי ותרבותי בלבד ולא תשמש למטרות מסחריות בדומה לרשתות מקבילות בעולם.
למרות המשאבים הרבים שהושקעו ברשת אינטרנט 2, מחקר השוואתי שערך ארגון המשתמשים של רשתות המחקר האקדמיות באירופה TERENA דירג את רשת האינטרנט האקדמית בישראל בתחתית בהשוואה למדינות מפותחות אחרות כמו בריטניה, צרפת, ספרד ואחרות. "אנו עומדים בפני קבלת החלטה חשובה האם יש אכן צורך ברשות הלאומית" אמרה.
ח"כ מיכאל איתן, יו"ר הוועדה: הוועדה קוראת לממשלה לאמץ את המלצות ועדת מלצר לנושא הרשת הלאומית לצורכי חינוך ומחקר; *הוועדה קוראת לשר האוצר להכין בשיתוף עם המשרדים הנוגעים, את התקציב להפעלת הרשת ותפעולה; *הוועדה קוראת למשרדים הנוגעים בדבר להשתתף בתקציביהם ולמשרד החינוך להתרבות להקצות משאבים להקמת הספרייה הלאומית הדיגיטלית.
ישיבה מיום 18.6.2002 - עדכון ודיווח:
פרופ' חגית מסר-ירון, המדענית הראשית במשרד המדע, מסרה לוועדה דיווח: "כבר בישיבת הוועדה הקודמת התברר שאין מקורות תקציביים למימון המלצות ועדת גוריון מלצר מעבר לתקציבים שקיימים כרגע במשרדים הרלוונטיים וככל הנראה התקציבים לא יספיקו. ועדת השרים לענייני מדע הטילה על צוות של משרד החינוך; הרשת המקומית; משרד התקשורת ומשרד האוצר להגיש תוכנית מפורטת כיצד ניתן באיגום משאבים ובגיוס משאבים נוספים ניתן יהיה לממש את התוכנית.
ח"כ מיכאל איתן, יו"ר הוועדה, בסכמו את הדיון, פנה לצדדים הנוגעים בדבר, לקיים עמו פגישה נפרדת על מנת לחפש דרכים לגיוס הכסף הדרוש.
ישיבה מיום 2.10.2002:
ח"כ איתן, יו"ר הוועדה, כי הוועדה חוזרת ומדגישה את חשיבות הקמתה של הרשת המדעית הלאומית למחקר ופיתוח, המכונה "אינטרנט 3", ושבאה לענות על צורך מוכר ומקובל וחיוני בכל המדינות המתקדמות בעולם. ההשוואה הבינלאומית אינה מחמיאה לישראל בכל הקשור להקצאת רשתות מהירות קצב, המגיעות כיום במדינות רבות לפוטנציאל של ג'גה ביט לשניה, כאשר במדינת ישראל אנו נאבקים לקיומו של קצב של 155 מגה ביט לשניה. מדובר בהקצאת משאבים לא גדולים יחסית למטרות ולצרכים ושניתן היה לממן אותם בין השאר מעודפי התקציב של תכנית אינטרנט 2 שלא נוצלו ושהמשרדים הרלבנטיים העבירו למטרות אחרות. אני קורא למשרד האוצר ולמשרדי הממשלה האחרים להחזיר את הכספים שלא נוצלו בתקציב אינטרנט 2 על מנת להשתמש בהם למטרת הפרוייקט הנוכחי. במידה והכספים נשארו במשרדים, אני קורא לשרים לאפשר שימוש בכספים להמשך קיומו של הפרוייקט. אם הם הוחזרו לאוצר אנו קוראים לאוצר להקצות שוב את הכספים האלה.
פרוייקט להב"ה - הקמת מרכזי אינטרנט קהילתיים בשכונות ובעיירות פיתוח, לשם צמצום הפער הדיגיטלי
דיון בוועדה בפרוטוקול מס': 7, מיום 18.3.2002.
רקע כללי: הפער הדיגיטלי *
מהפכת המידע שהתרחשה ברבע האחרון של המאה ה- 20 הטמיעה בשגרת היומיום את השימוש בטכנולוגיות עתירות ידע בכלל ובמחשבים בפרט. מגמה זו שהחלה את דרכה בעיקר במערב אירופה וצפון אמריקה מתבטאת בחדירה הולכת וגוברת של מכשור טכנולוגי מתקדם ובצורך הולך וגובר ברכישת המיומנות הנדרשת להפעלת מכשור זה. כתוצאה מכך עלה היתרון היחסי שיש לגורמי יצור כמו: מערכות מידע, מערכות מחשוב ותוכנה בהשוואה לגורמי יצור כמו עבודת כפיים ואנרגיה פיסית. הטכנולוגיה עתירת הידע הפכה את האינפורמציה לאחת מן הסחורות המבוקשות במשק העולמי. הפער הדיגיטלי בא לידי ביטוי בתוך מדינות ובין מדינות לבין עצמן. ניתן למדוד את הפער הדיגיטלי על-ידי ארבעה פרמטרים עיקריים:
מידת נגישותו של אזרח למקורות ידע ולמכשור טכנולוגי מתקדם יש בה כדי להביא לפערים חברתיים או לחילופין להעמיק עוד יותר פערים חברתיים קיימים. האפשרות להיחשף לסביבת עבודה ממוחשבת או רכישת מחשב וחיבור לאינטרנט יש בהם בכדי לחשוף את האזרח למקורות מידע ואף להקל על האזרח את השימוש בכלים שמציע השלטון המקומי והלאומי לאזרחים.
חלק מהגורמים לפער דיגיטלי הם:
הפער הדיגיטלי יכול להיות מועצם עוד יותר כתוצאה מאי שוויון כלכלי ופערים בחלוקת ההכנסות, ליקויים במערכת החינוך וחוסר במדיניות לאומית מגובשת בתחום תקשורת הנתונים. פערים כלכליים עלולים להקטין את הסיכוי שהאזרח ירכוש מחשב או ציוד טכנולוגי מתקדם. מערכת חינוך שאיננה חושפת את תלמידיה לטכנולוגיה עתירת ידע לא תוכל ליצור את הגירוי והרצון אצל התלמיד ללמוד ולרכוש מיומנויות הפעלה.
________________________________________________________
* לקוח מתוך מסמך רקע לדיון שהוכן ע"י מר דורון אהרון, עוזר מחקר ומידע, מיום 17/3/02
ממשל זמין*
דיון בוועדה בפרוטוקול מס': 11, 14.7.2002.
פרויקט ממשל זמין הוא פרויקט תשתיתי שיחליף וירחיב את מערכות המחשב האסטרטגיות בממשלה במהלך ארבע השנים הבאות. הפרויקט יאפשר לכל אזרח/עסק לבצע את מרבית פעולותיו מול הממשלה באופן מקוון וללא צורך בהגעה למשרדי הממשלה. הפרויקט ייתן למקבלי ההחלטות בממשלה (שרים ומנכ"לים (כלים לביצוע בקרה בזמן אמת על כל מערכותיהם המשרדיות.
להלן סקירה קצרה של המערכות המהוות את אבני הבניין לפרויקט :
ח"כ מיכאל איתן, יו"ר הוועדה, בסכמו את הדיון בנושא אמר, כי הוא מברך את כל העוסקים במלאכה. ממשל זמין מהווה את התשתית הנחוצה להפוך את מדינת ישראל למדינה מתקדמת, יעילה מבחינה כלכלית והיכולה להשתלב באמת בחזית אחת עם המדינות המתקדמות.
_____________________________________________________
*דיון ראשון התקיים במליאת ועדת המדע והטכנולוגיה, ביום 31/10/00, ראה עמ' 63
לקוח מתוך מסמך רקע לדיון שהוכן ע"י מר עמרי מצר, עוזר מחקר ומידע, מיום 11/7/02
מר איציק כהן , סגן החשב הכללי ומנהל אגף המיכון ומערכות מידע במשרד האוצר, מסר לוועדה כי ב-12/5/2002 התקבלה החלטת ממשלה להקמת תשתית ממשל זמין באמצעות פרוייקט תהיל"ה (תשתית האינטרנט למשרדי הממשלה) וזאת ע"י יצירת מנגנון מאובטח המקשר בין מערכות המידע הממשלתיות לבין הציבור מעל גבי רשת האינטרנט.
מערכות הפעלה בעלות קוד פתוח בגופים ממשלתיים
דיון בוועדה בפרוטוקולים מס':
12, מיום 14.7.2002
19, מיום 2.10.2002
ישיבה מיום 14.7.2002:
רקע: *
קוד מקור של תוכנת מחשב יכול להיות מסווג כ"פתוח" אם הוא נגיש לצרכני התוכנה ולא רק למפתחיה. לפיכך, תוכנת קוד פתוח היא תוכנה שקוד המקור שלה נגיש וניתן לשימוש, העתקה והפצה, עם התאמות או בלעדיהן, שיכולות להיות מוצעות הן בתשלום והן חינם. משתמש הקצה שבוחר להכניס שינויים בתוכנה, יכול לשמור לעצמו את אותם השינויים או ההתאמות, או להפיצם בחזרה לקהילה, על מנת שיהיו שמישים פוטנציאלית בגרסאות התוכנה העתידיות. קהילת הקוד הפתוח מורכבת מאינדיבידואלים או מקבוצות של אינדיבידואלים התורמים למוצר או טכנולוגיית קוד פתוח ספציפיים. תהליך הקוד הפתוח מתייחס לפיתוח ותחזוקת טכנולוגיה ומוצרי קוד פתוח הכוללים תוכנות, חומרה, פורמטים טכניים ושפות מחשב.
הבסיס הרעיוני העומד מאחורי הקוד הפתוח כאידיאולוגיה מהווה חלק מהשיח הפילוסופי-פוליטי-משפטי, העוסק בקניין הרוחני. כאשר הקים ריצ'רד סטולמן את התנועה - Free Software Foundation, הוא פרסם מניפסט שבבסיסו עמד הרעיון לפיו תוכנה מסחרית המופצת ללא קוד המקור שלה פוגעת רוחנית ומטריאלית בחברה. רעיון זה התבסס על התפיסה שהבדילה בין קניינם הרוחני של סופרים הכותבים יצירה, המיועדת לקריאה, ובין קניינם הרוחני של התוכניתנים המיועד לשמש לפעולה שעושה שינויים באותו הקניין.
ההיבט האידיאולוגי משפיע גם על גופים גדולים ומדינות בבואם לבחור את ספקיות התוכנה עמן יקשרו חוזית. מדובר כאן במניעים אידיאולוגים החורגים מהדיון בזכויות הקניין ומונעים מהשאיפה לעצור תרבותית-מסחרית-פוליטית,
תהליכי אמריקניזציה, המגולמים במקרה זה במונופול העולמי של מיקרוסופט על חבילות התוכנה. העיתונאי אורי רדלר מצביע על סין וקוריאה הדרומית כמונעות מהמניעים האמורים בהחלטתן לרכוש דווקא תוכנות קוד פתוח מחד גיסא, ועל מדינות אירופיות (צרפת, גרמניה, ספרד ואיטליה) בהן מועלות הצעות חוק בעלות גוון אנטי-אמריקאי מובהק, מאידך גיסא. בארצות-הברית, הוא מדווח, נתפס לעיתים הקוד הפתוח כרעיון אנטי אמריקאי, עקב אופיו האנרכיסטי לכאורה, המביא לעיתים להצגתו כאויב מבית.
בישיבת ועדת המשנה של מדע וטכנולוגיה לענייני אינטרנט וטכנולוגיית מידע שהתקיימה אתמול (א') כדיון פתוח לציבור On-line, נדון נושא שימוש במערכות הפעלה בעלות קוד פתוח (Open Source) בגופים ממשלתיים .
במהלך הדיון הסביר מר אלכס רייר, מנכ"ל חברת "פריצת דרך", כי למרות שתכנות הקוד הפתוח הנן דינמיות, הרי שיש בהן מקור הכנסה הנובע מהשירות ומהתמיכה שנותנים יצרני תוכנות קוד פתוח ולא דווקא ממכירת רשיונות כמקובל היום. באופן זה יכול צרכן לקבל תוכנה חינם, אך אם יהיה מעוניין בתמיכת החברה, ייצטרך לשלם על כך, ובאופן זה עוברת הליבה העסקית לאו דווקא לתחום הפיתוח, אלא דווקא לתחום השירות. מר רייר ציין כי כיום ישנה נהירה לתוכנות קוד פתוח בתחום האינטרנט והתקשורת, וכדוגמה הציג את שרתי האינטרנט "אפאצ'י".
מוטי סדובסקי, מנהל השיווק של חברת "סאן", ציין כי יתרון נוסף של מערכות קוד פתוח הוא שהן רצות על שרתים זולים יחסית, שמחירן נמדד במאות בודדות של דולרים, דבר המביא לחסכון נוסף מעבר לחסכון במחיר התוכנה.
עו"ד נמרוד קוזלובסקי, מומחה בתחום משפטי האינטרנט: "למעשה יש לנו מחויבות חברתית לחזור למצב שבה התפתחות טכנולוגית יכולה להתממש וזה יכול לקרות רק בסביבה שמושתתת על קוד פתוח. סביבה של קוד פתוח אומרת שבידינו להמשיך ולפתח את הטכנולוגיה גם אם היא לא תתאים למודל עסקי של חברה זו או אחרת... המלצה אחת צריכה להיות לממשלה להיות החלוץ שפותח את השער".
בסכמו את הדיון, אמר ח"כ מיכאל איתן, כי לא ברור עדיין האם עלינו לקבל החלטות והכרעות בשלב זה ועל כן הוא משאיר את הנושא פתוח וללא הכרעה.
ישיבת המשך מיום 2/10/2002:
דיון בוועדה בפרוטוקול מס': 19 , מיום 02.10.2002.
ח"כ איתן, יו"ר הוועדה, הסביר בפתח הישיבה כי הנושא משמש זירה לויכוחים ועימותים בין בעלי דעות וגישות שונות ובין בעלי אינטרסים מסחריים מתנגשים.
בישיבה הקודמת של הוועדה, הוצגו עמדות המצדדות ברמות שונות של תמיכה, בעידוד הממשלה להשתמש בכל ישומי הממשל הזמין בקוד הפתוח. הדיון הופסק, ולכן אני מקיים את הבטחתי לנציגי מייקרוסופט, המגינים על העמדה שבעקרה שמירה על זכויות היוצרים של מפתחי תוכנות, באמצעות שמירה על הקוד שעל פיו פותחו היישומים השונים להגיד את דבריהם.
אריה סקופ, מנכ"ל מייקרוסופט בישראל: כאשר בוחנים עלות של פרוייקט, קיימים מרכיבים רבים ושונים. העלות מורכבת מחומרה; מערכת הפעלה; מיישומים קנויים; מהפתוחים שהלקוח עושה לצרכיו, מהטמעה הדרכה ועוד.
בהשפעה על עלות הפרוייקט, באם מערכת ההפעלה ניתנת חינם או בתשלום, היא חלקית בלבד. החברות הפרטיות התומכות ביוזמה של לינוקס והקוד הפתוח, עשירות יותר מכל מדינת ישראל. אין בעיה מבחינתן לתת את הלינוקס בחינם ולהתחרות בשוק החופשי במכרזים של הממשלה.
יש לאפשר לכל גוף ממשלתי, לגופו של עניין, לבחור את הטכנולוגיה הטובה ביותר.
ח"כ איתן, פנה למשתתפי הישיבה בבקשה ליטול חלק בסיכום שינתן בישיבה נוספת. הסיכום שייכתב יתייחס להחלטת ועדת האינטרנט וטכנולוגיית המידע להערכות הממשלה למתן שירותי ממשל זמין.
הספרייה הלאומית הדיגיטלית
דיון בוועדה בפרוטוקול מס':
13 , מיום 14.7.2002
18, מיום 2.10.2002
ישיבה מיום 14.7.02:
רקע:
יכולת הגישה המתוקשבת למידע גדלה והולכת ועמה גדל גם נפח המידע העובר ברשת וגם כמות האנשים המשתמשים במידע הדיגיטלי. יחד עם הגידול בכמות המידע המתרוצץ ברשת, גדילה גם כמות המידע שאינו ראוי אשר הופך את החיפוש באינטרנט לגוזל זמן ולעתים בלתי יעיל.
על מנת לייעל את תהליכי הגישה למידע בעל ערך חינוכי, תרבותי, מדעי ולאומי צריך להקים ספרייה דיגיטלית לאומית.
הספרייה הדיגיטאלית היא אוסף של מכלולים דיגיטאליים, מתחומי עיבוד מידע, אגירה/אחסון ותקשורת, המרחיבים את שירותי הספריות המסורתיות, בתחומי אחסון, קטלוג, איתור והפצה של מידע.
שירותי הספרייה הדיגיטאלית יהיו בתחומים:
· ריכוז מאגרי מידע דיגיטאליים לצורכי מחקר וחינוך
· קיטלוג, סיווג וקישור, לאיתור ו/או להזמנה, של מידע בספריות אחרות
· מיפוי פריטי מידע בישראל ובעולם ומערכת קישוריות וקיטלוג לספריות אחרות
· שימור מידע בעל ערך לאומי.
· שילוב מנגנוני גישה למידע באמצעות תקשורת ואינטרנט
הקמת ספרייה דיגיטאלית לאומית הינה צורך בכל מדינה הרואה עצמה משתלבת בעידן ה- High Tech ובייחוד במדינת ישראל, שעיקר כוחה תלוי באיכות כוח אדם המבוסס על ידע.....
המהפך המתחולל בשנים האחרונות בשיטות הלמידה וההוראה במערכת החינוך, מדגיש ומפנה משאבים ללמידה עצמית חוקרת - כחלק מהכשרת הלומד האוטונומי, בעל כישורי למידה התואמים את עידן הידע וה- High Tech.
הקמה מיידית של הספרייה הדיגיטאלית הלאומית תתרום לתהליך העכשווי של השינויים מערכת החינוך. היא תשתלב בתשתיות התקשורת ובמרכזי המשאבים המוקמים במערכת החינוך, כחלק מהשינוי בתרבות הלמידה ובהתאמת התהליכים להכשרת בוגרים לעידן הידע וה- High Tech.......
ב.תהליך הקמת מרכזי המשאבים, מתבצע ע"י מערכת החינוך במישור המקומי, האזורי והארצי, ומתבסס ברובו על ספריות קיימות. המערכת החדשה מכוונת לסייע בהאצת תהליכי ההטמעה החינוכית ובקידום שיטות למידה/הוראה חדשניות ובבניית תכנים וחומרי למידה התואמים את תרבות הלמידה החדשה. את התהליך מגבילים, באופן ניכר, היקפה הצר של התקשורת (כמות ואיכות), חוסר בכוח אדם ייעודי ..(מידענים ומפתחי תכנים) והיעדר במשאבים לארגון, לאיסוף ולהקמת מאגרי מידע וחומרי למידה. ספרייה דיגיטאלית לאומית ויחידות איסוף וארגון המידע שיוקמו במסגרתה יאיצו, באופן משמעותי, את תהליך השינוי במערכת החינוך.
הקמת ספרייה דיגיטאלית בהיקף לאומי דורשת תכנון מדוקדק (לייעול תהליכים ולמענה על צרכי המשתמשים), תקינה מפורטת (כך שתהייה זמינה לכל), עבודת נמלים לאיסוף המידע, ארגונו, מיונו, קטלוגו והפיכתו זמין לכלל. תהליכים אלו דורשים כוח אדם מקצועי, בעל מיומנויות וכישורים בתחומי חינוך, מידע, תקשוב וכו'. כמו כן נדרשת כמות לא מבוטלת של משאבים. רק שיתוף פעולה של גורמים לאומיים בעלי יכולת תכנון לטווח ארוך עשויים להתמודד בהצלחה עם המשימה...
אנו מציעים שיתוף פעולה של משרד החינוך, משרד המדע, גורמים אקדמיים ומכוני מחקר וכן שיתוף של הרשויות המקומיות והמגזר העסקי והתעשייתי, כדי לתכנן ולבצע את המשימה במסגרת אמנה משותפת.
מוצע כי יוקמו, מיידית, וועדת היגוי וצוות תכנון שיעסקו בהגדרת מבנה תפקידים ומשימות לספרייה, אפיון הטכנולוגיות ושיטות ההקמה, קביעת סדרי עדיפויות ותקציב להקמת הפרוייקט.
עם סיום עבודת צוות התכנון, יגויס צוות הקמה ראשוני להקמת הספרייה הדיגיטאלית הלאומית, שיכלול:
ח"כ לשעבר, אברהם כ"ץ עוז, יו"ר מפעל הפיס, ציין בישיבה שהתקיימה, כי מפעל הפיס מוכן לשאת בחלק ניכר מעלויות מימון הספריה הדיגיטלית, אך בהעדר גוף שייטול על עצמו את פרוייקט הקמתה, מפעל הפיס לא יוכל לסייע, שכן הוא אינו ערוך לטיפול והפעלת האופרציה.
גב' יפה ויגוצקי ממשרד החינוך ציינה כי מדובר בעצם שמתן מענה לשלושה צרכים: צמצום פערים, הענקת הזדמנות שווה וגישור בין תרבויות לאור הבעיה החברתית הקשה. גב' ויגוצקי ציינה כי אחת המטרות של הסיפריה הדיגיטלית היא לבצע עדכונים של ספרי לימוד Online כדי לחסוך בעלויות של תלמידים וציינה כי המשרד ידאג שכל ספרי העזר יופיעו על הרשת, כן הזכירה הגב' ויגוצקי את בתי הספר הוירטואליים המפעילים 12 סביבות למידה ברשת, המספקות: קורסים ושיעורים ברשת, תמיכה לימודית אישית, למידה שיתופית וכד'.
בסכמו את הישיבה בנושא אמר ח"כ איתן, כי יש חשיבות עצומה ליוזמה מצד נציגי המשרדים לעבודת הכנה בשיתוף עם מפעל הפיס. כמו כן, עלינו לתת את הדעת האם ספרייה דיגיטלית היא חלק מהרשת הלאומית. ללא עבודת צוות של כל הנוגעים בדבר לא ניתן יהיה לקדם דבר בתחום.
ישיבת המשך מיום 2.10.02:
יפה ויגוצקי ממשרד החינוך: לאחר ישיבת הוועדה האחרונה, הקמנו ועדת היגוי אשר הגדירה את הספרייה הלאומית הדיגיטלית ; מפתה את הפעילות בנושא וקבעה את הדרך לקידום הפעילות.
לדברי ח"כ איתן, פרוייקט בניית הספרייה הדיגיטלית נמצא בצעדיו הראשונים. אנו בשלב הנחת התשתית וקביעת עקרונות ואני רוצה לברך את העבודה הנעשית בתחום, ע"י משרד החינוך והשותפים לו בתחום.
אבקש דיווח קבוע על התקדמות עבודת צוות ההיגוי. אנו מצפים לקבל סיוע ממפעל הפיס גם בעתיד, הן מבחינת קידום הרעיון והן מבחינה תקציבית.
פעילות איגוד האינטרנט הישראלי*
דיון בוועדה בפרוטוקול מס': 14 , מיום 14.7.2002.
בישיבת ועדת המשנה של מדע וטכנולוגיה לענייני אינטרנט וטכנולוגיית המידע שהתקיימה כדיון פתוח לציבור ON-LINE, נדון נושא פעילות איגוד האינטרנט הישראלי.
מר דורון שקמוני, נשיא האיגוד, הציג את האיגוד בפני הוועדה. לדבריו, איגוד האינטרנט הישראלי הינו גוף שהוקם לפני כשבע שנים והתאגד כעמותה בלתי תלויה בגורמים ממשלתיים או מסחריים, "בכדי לסייע בהתפתחות ובהטמעת האינטרנט כתשתית טכנולוגית, מחקרית, חינוכית, חברתית ועסקית בישראל. האיגוד פועל כאיגוד מתמחה לתחום האינטרנט בצד איגוד "אילא" - האיגוד הישראלי לטכנולוגיית המידע.
תקנון העמותה של איגוד האינטרנט הישראלי:
מעמדו של איגוד האינטרנט הישראלי, מטרותיו ומבנהו הארגוני נגזרים מתקנון האיגוד. מטרות האיגוד כפי שהן מוגדרות כיום עודכנו על ידי אספת האיגוד ביולי 2001 ואושרו על-ידי רשם העמותות בסוף אותה שנה:
ושיתוף פעולה.
ב. ייצוג ארגון האינטרנט העולמי (ISOC- Internet Society) בישראל.
שימוש ברשת.
האינטרנט והשימוש בה.
לכלל הצרכנים, ועמידה בחזית הטכנולוגיה; הפעילות תעשה באופן שווה לכל
הספקים ללא העדפת ספק כלשהו.
__________________________________________________________
*לקוח מתוך מסמך רקע לדיון שהוכן ע"י מר עומרי מצר, עוזר מחקר ומידע, מיום 10/7/02
מקצועי לחברי הארגון.
עדיפות לגוף מסחרי כלשהו על פני אחר.
ח. הקצאת שמות מתחם תחת .il והסדרת התחום.
ט. ייצוג קהיליית האינטרנט הישראלית בגופים בינלאומיים שונים לרבות: ICANN (the Internet Corporation for Assigned Names and Numbers).
מגוון פעילויות איגוד האינטרנט הישראלי נגזר מן המטרות המוגדרות בתקנון ומובאות לעיל. בין פעילויות האיגוד ישנן כאלה המקוימות על-ידי קבוצות העבודה והמשימה של איגוד האינטרנט, ונושאות בחובן משמעויות חברתיות:
בנוסף על הפעילויות המקוימות על ידי קבוצות העבודה שפורטו לעיל, מקיים האיגוד פרוייקטים אחרים בשיתוף פעולה עם גופים נוספים:
איגוד האינטרנט הישראלי הוא הסניף הישראלי של איגוד האינטרנט העולמי (ISOC), והיה הארגון השני בעולם שהתקבל לחברות במסגרת הארגונית העולמית האמורה. ככזה, חברים חברי האיגוד הישראלי באיגוד העולמי ומכותבים לכל החומר המקצועי שארגון זה מפיק.
איגוד האינטרנט הישראלי משתתף בפעילויות בינלאומיות נוספות ומייצג את ישראל ב-ICANN. האיגוד הישראלי היה שותף בתהליך קביעת המבנה הארגוני של ICANN וניסוח תקנון מוסכם לדרכי הפעולה של האינטרנט בתחום הקצאת שמות המתחם (דומיינים) מן הרמה הראשונה ((ccTLD=Country Code Top Level Domain), הווה אומר הרמה הכוללת את קיצור שם המדינה (לדוגמה- il).
מינוי נציב תלונות הציבור בנושא שירותי אינטרנט מהיר, במשרד התקשורת
דיון בוועדה בפרוטוקול מס': 15 , מיום 14.7.2002.
בועדת המשנה לענייני אינטרנט שהתקיימה כדיון פתוח לציבור On-line, נדון נושא נציג פניות לנושא אינטרנט מהיר במשרד התקשורת.
חבר הכנסת מיכאל איתן ציין בפתיחת הדיון כי כיום ישנה בעיה בכל הנוגע ל יכולתו של הצרכן הישראלי לקבל לפחות מידע על מנת שהוא יוכל לדעת האם הוא מקבל תמורה מלאה או חלקית עבור התשלומים שהוא משלם לשירות שנקרא אינטרנט מהיר. ח"כ איתן ציין כי הוא רואה לנכון שאיגוד האינטרנט ייצג את ציבור הגולשים שאין לו את הכלים הטכניים לדעת. חבר הכנסת איתן הוסיף כי ברשיונות לאינטרנט מהיר לא צוינה מהירות מינימום אלא שהחברות "יתאמצו" להגיע למהירות מסוימת. "יכול להיות שהם מגיעים להרבה יותר והציבור לא יכול לדעת." אמר ח"כ איתן.
חבר הכנסת איתן ציין כי בגלל קוצר הזמן לא תיפתר הבעיה בישיבה הנוכחית, אלא בעתיד. עם זאת ציין ח"כ איתן כי הוא פנה בעבר למשרד התקשורת על מנת שהמשרד ימנה נציב קבילות לציבור על מנת שהוא יוכל לתת את כל ההבהרות שעליהן דובר בוועדה "הייתי רוצה שהדיאלוג הזה יימשך" אמר ח"כ איתן "ושנגיע לאיזה שהן אפשרויות בקרה וקבלת מידע באופן שוטף לכל אזרח במדינת ישראל".
מר חיים חביב, סמנכ"ל פיקוח בזק ודואר, משרד התקשורת ציין כי בכל בעיה ניתן לפנות ישירות אליו לפי הכתובת: חיים חביב, אגף הפיקוח משרד התקשורת, ת.ד. 29107 תל אביב. מיקוד 61290. דואר אלקטרוני:habibh@moc.gov.il, וכן ציין כי ניתן לפנות דרך אתר האינטרנט של משרד התקשורת: WWW.MOC.GOV.IL
דורון שקמוני, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי ציין כי למרות שמדידת קצב תקשורת היא בעייתית, הרי שאיגוד האינטרנט יהיה מוכן לסייע בידי משרד התקשורת בכל הנוגע ליצירת איזשהו ניהול ולמדידת ביצועים אובייקטיבית של ספקי אינטרנט.
חבר הכנסת מיכאל איתן סיכם את הדיון:
"אני רואה כאחד ההישגים של הישיבה היווצרותו של דיאלוג בין ציבור הגולשים לבין משרד התקשורת ואני קורא למשרד התקשורת לראות בכך חלק פעיל מתפקידו לתת את המידע הדרוש, לעשות בדיקות, לתת אינדיקציות שיתנו תמריץ בסופו של דבר לספקים להתייעל. שוק מידע טכנולוגי זה מידע מאד בעייתי. הצרכן לא יכול להגיע אליו בכוחות עצמו. הוא זקוק לעזרה. איגוד האינטרנט הציע עזרתו. יש לנו היום כתובת - חיים חביב, של אדם, לא של מוסד, ואני מציע לנצל את השירות הזה ולפנות על מנת לקבל את המידע הנדרש."
יוזמת הממשלה להעסקת מובטלי היי-טק בפיתוח מערכת המחשוב הממשלתית לממשל זמין*
דיון בוועדה בפרוטוקולים: 21 , ביום רביעי, ד' בחשוון התשס"ג , 02.10.2002.
מר איציק כהן, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר, ומי שאחראי על מחשוב משרדי הממשלה, פירסם כי הממשלה מתכוונת להעסיק כ- 3,500 מובטלי היי-טק. הממשלה תקדים פרוייקטים מתחום המחשוב לשנת המס 2003 ותעסיק את מובטלי ההיי-טק. התיווך יעשה באמצעות חברות כוח-אדם, והמועסקים החדשים יקבלו את השכר הממוצע במשק העומד כיום על 7,000 ₪. עלות התוכנית עומדת על כ- 300 מיליון ₪ לשנה.
ממשלת ישראל מפעילה מספר פרוייקטים העוסקים במחשוב וממשל זמין, לרבות, פרוייקט להב"ה, פרוייקט מרכב"ה ופרוייקט ממשל זמין.
§ פרוייקט להב"ה- פרוייקט שמטרתו צמצום הפער הדיגטלי, על-ידי הקמת מרכזי מחשבים בשכונות, ערים, ומרכזי אוכלוסייה.
§ פרוייקט מרכב"ה- מחשוב משרדי הממשלה ויצירת מערכת כוללת (ERP) שתקשר בין משרדי הממשלה.
§ פרוייקט ממשל זמין- הפיכת השירותים לאזרח לזמינים דרך האינטרנט. במטרה לצמצם את חומת הבירוקרטיה בישראל.
עד סוף שנת 2000 נהנתה תעשיית ההיי-טק העולמית מציבור משקיעים רחב שנתן בה את אמונו. מדדי ה- NASDAQ , (מדד מניות הטכנולוגיה), "בימי הזוהר", של תעשיות ההיי-טק הרקיעו שחקים. מחודש מרץ 2000 חלה ירידה משמעותית במדד ה- NASDAQ. הנפילה הדרמטית במדד המניה, משקפת בריחת משקיעים מפרוייקטים וחברות שהתגלו בדיעבד כ- "בועות פיננסיות".
ישראל נהנית מיתרון יחסי בתחום הטכנולוגיה. מדדים כלכליים כמו מדד התחרותיות, העמידו עד לא מכבר את הטכנולוגיה הישראלית כמנוף של צמיחה ופתיחת אפשרויות חדשות, בהשוואה ליכולתן של מדינות אחרות לעשות כן. מנוף זה של צמיחה והגדלת אפשרויות הצריכה של המשק הישראלי, נמצא במשבר.
במחצית הראשונה של 2001 פוטרו כ- 8,000 עובדים בתעשיית ההיי-טק, וכמו כן נסגרו כ- 5,000 חברות סטארט-אפ. חברות ההיי-טק והקרנות הישראליות מתקשות לגייס כספים.
במהלך שנת 2000 גויסו ע"י חברות וקרנות ישראליות כ- 6.3 מליארד דולר, לעומת כ- 2.5 מליארד במהלך שנת 2001. המיתון הכלכלי שפוקד את המשק הישראלי והשחיקה המתמדת בהשקעות בתחום ההיי-טק מהארץ ומחו"ל, מעמיד בסכנה את הענף שנחשב לאחד המנופים הכלכליים של מדינת ישראל.
תמונת מצב זו אכן מחייבת נקיטת פעולה מצד הממשלה. כשיסתיים המשבר העולמי בענף ההיי-טק, מדינת ישראל עלולה לאבד את היתרון היחסי שצברה בענף ההיי-טק. בכדי לשמור על היתרון היחסי שיש לתעשייה הישראלית על-פני התעשייה המקבילה בחו"ל יש לנקוט פעולה שתשמר את היכולות של המהנדסים והחברות הישראליות. היוזמה הממשלתית בדבר העסקת 3,500 מובטלי היי-טק יש בה בכדי לשמר ולפתח את היכולות של אנשי ההנדסה והפיתוח הישראלים.
_________________________________________________________
* לקוח מתוך מסמך רקע לדיון שהוכן ע"י מר דורון אהרון, עוזר מחקר ומידע, מיום 18/9/02הרצאת אורח - ד"ר מל סימנט, מומחה עולמי בתחום אבטחת רשתות לאומיות אבטחת מידע ברשת האינטרנט.
הצגת המערכת החדשה של שירות טפסים ממשלתיים במסגרת ממשל זמין
דיון בוועדה בפרוטוקולים: 22 , ביום רביעי, כד' בחשון התשס"ג , 30.10.2002.
ד"ר מל סימנט , יועץ בענייני מו"פ בתחום טכנולוגיית המידע, אבטחת מידע וממשל דיגיטלי באירגונים שונים בארה"ב הרצה היום בפני חברי ועדת המשנה לענייני אינטרנט בטכנולוגיית המידע, בראשות ח"כ מיכאל איתן, על הנושאים הבאים:
ד"ר מל סימנט המליץ על ייזום תוכנית שתוף פעולה בנושא Homeland Security בין ארה"ב וישראל. בארה"ב מתגבש מאמץ לאומי בתחום הנדון ורואים בישראל כמעבדה חיה עם יתרון ברור בתחום. הוא גם האמין שרוב הקידום בתחום הנדון יבוא ממחקר של טווח בינוני וארוך תוך שיתוף פעולה הדוק בין אקדמיה ותעשיה.
זו הפעם הראשונה שישיבת הוועדה שודרה באמצעות האינטרנט באמצעות מצלמות וידאו. חברה מתחילה, FOLLOW ME, שמתמחה בתחום שידור חי של וידאו באמצעות האינטרנט ואודיו, הדגימו את יכולתם תוך שידור איכותי על קוו ADSL של חברת בזק פשוט מאולם הישיבות של הכנסת לרשת אינטנרט-2 של האקדמיה, ולרשת האינטרנט המסחרי.
מר בועז דולב, מנהל פרוייקט תהילה (שירותי אינטרנט מאובטחים למשרדי הממשלה), במשרד האוצר, הציג בפני חברי הוועדה את המערכת החדשה של שירות טפסים מרכזי המתקיים במסגרת פרוייקט ממשל זמין. כל המידע רוכז
ב"שער הממשלה" כולל מנוע חיפוש שיקל על מציאת אינפורמציה שונה.
אתר הוא: www.info.gov.il.
ועדת המשנה לענייני היי טק
ועדת המשנה לענייני היי-טק, בראשות ח"כ אליעזר זנדברג
ועדת המשנה לענייני היי-טק הוקמה בשל החשיבות שרואה הכנסת למעמדו של ההיי-טק ופועלו כקטר אשר מושך אחריו את המשק הישראלי כולו. ועדות הכנסת השונות עוסקות, מטבע הדברים, בהיבטים כלכליים ואחרים הנוגעים לענף ההיי-טק. אולם, עד היום לא הייתה בנמצא ועדה המטפלת באופן אינטגרטיבי וייחודי בנושא. ועדה העוסקת לא רק בחלקי השלם, אלא גם במכלול, בשלם עצמו. ועדת המשנה להיי-טק תעסוק בנושא על היבטיו השונים, בעיקר בכל הנוגע ל"מעטפת" הממשלתית-ציבורית.
הוועדה מהווה פורום לדיון, הן בענייני דיומא והן בעניינים המכוונים לטווח הארוך. כמו כן רואה הוועדה עצמה כפורום מתאים לייזום וקידום חקיקה רלוונטית וכקטליזטור לדיונים והכרעות בנושאים הדורשים פעולה אופרטיבית.
מצב ההיי-טק בישראל - היבטים שונים (ישיבת הפתיחה של הוועדה)
דיון בוועדה בפרוטוקול: 1, 16.10.2001.
בהשתתפות מר בנימין נתניהו, ראש הממשלה לשעבר.
ביום ה- 16.10.2001 קיימה הוועדה את ישיבתה הראשונה בפורום רחב של ראשי ההיי-טק במשק, אנשי אקדמיה ומדע ונציגים מכל משרדי הממשלה הנוגעים לנושא.
בישיבת הפתיחה השתתף מר בנימין נתניהו, ראש הממשלה לשעבר, אשר לקח בה חלק בשל החשיבות שהוא רואה במציאת פתרונות למשבר הנוכחי של ההיי-טק: "הנושא מספיק חשוב בכדי שהיום אדבר רק עליו", אמר.
יו"ר הוועדה, ח"כ אליעזר (מודי) זנדברג הביע תקווה כי הוועדה שבראשותו תרכז מעתה את הטיפול בהייטק בראיה כוללת ותשמש פורום לדיון ולליבון הנושא על כל היבטיו. בסיכום דבריו אמר ח"כ זנדברג כי תקציב המדינה לשנה הבאה הוא הדבר הבוער שיש להתמודד עמו, לצד בעיות אבטלה ותעסוקה בהיי-טק. ח"כ זנדברג הביע תקווה כי הועדה תצליח לכוון החלטות ותהליכים בטווח הארוך.
ח"כ ענת מאור, יו"ר ועדת המדע: "ועדת המדע בראשותי מעמידה בראש סדר העדיפויות החדש פעילות למניעת פגיעה במדיניות המו"פ. מדיניות זו עלולה להפגע קשות דרך חוק ההסדרים המונח על שולחן הכנסת, ואנו נפעל למנוע זאת. מצער הדבר שגם בתקציב 2002 אין הגדלה לתקציבי המחקר, שהרי ללא מחקר ופיתוח אין קידמה."
בין הדוברים הראשיים היו:
פרופ' זאב תדמור, יו"ר מוסד נאמן בטכניון, הזהיר כי חלון ההזדמנויות הטכנולוגי, שנפתח בשנות ה-90', עשוי להסגר במידה והמדינה לא תשכיל להשקיע בחינוך ובנוער שהם העתיד של המדינה.
מר עוזיה גליל, חתן פרס ישראל בתחום ההיי-טק ונשיא חברת "עוזיה יישום וניהול" אמר כי לאחר ה-11 בספטמבר, מדינת ישראל צריכה לנצל את המוניטין שלה בתחום היכולות הבטחוניות והטכנולוגיות וכן יכולתה במציאת פתרונות צבאיים מהירים. לדעתו, תפקיד ועדת המשנה שהוקמה למזער את בעיית הבירוקרטיה שעומדת בפני כל התעשייה ואנשי המדע וההיי-טק.
מר זאב הולצמן, מנכ"ל ויו"ר "גיזה", הזהיר כי לפי התחזית לסוף שנת 2001 צפויה ישראל לרדת מהמקום ה-6 למקום ה-12 בהשקעות. חברות הסטרטאפ צורכות 3 עד 4 מיליארד $ בשנה. עכשיו נותרו רק מיליארד וחצי. אם לא יגוייס הון נוסף זה אמור להספיק ל-3 עד 4 שנים. כמו כן 400 חברות סטרטאפ נסגרו וייסגרו. שאר החברות תאלצנה לבצע קיצוצים של 25%. סה"כ צפוי גל פיטורים נוסף של 20,500 עד 25,000 איש.
מר רמי קליש, שותף מנהל ב"פיטנגו", אמר כי חברות בינלאומיות אינן מתירות לבכירים לטוס לארץ ולאחרונה מופעל על חברות אלה לחץ להעביר את מרכזי החברה מהארץ לחו"ל.
מר רמי גוזמן, סמנכ"ל כספים "במוטורולה ישראל", המשבר שפוקד את ענף ההיי-טק הוא משבר עולמי ואינו מקומי, אך התוצאות בישראל הן קשות יותר בשל המצב הבטחוני. למשבר השלכות על סקטורים אחרים כשהמשקיעים הזרים הם הראשונים ש"מתקפלים" על מנת להבטיח את ההשקעה שלהם. רק לאחרונה יצא איסור נסיעה לישראל בשל חוסר האפשרות לבטח את הבאים. אחת הדרכים לטפל במשבר היא חידוש תוכנית "יוזמה" שהוקמה בשנת 1993 וחיזוק תוכניות המדען הראשי והכל על מנת שלא נאבד את היתרון היחסי שלזכותנו.
מר כרמל ורניה, המדען הראשי במשרד התמ"ס, קרא לראשי התעשייה להתאגד וליצור כח משפיע להדברות מתמדת והציע כי 1% מתקציב הרוחבי יושקע בענף ההיי-טק על מנת לסייע לו לצאת מן המשבר הנוכחי.
השלכות תקציב המדינה על ענף ההיי-טק
דיון בוועדה בפרוטוקול: 2, 12.11.2001.
בהשתתפות מר סילבן שלום, שר האוצר.
שר האוצר, מר סילבן שלום: "המשק מצוי במצב חירום כלכלי וחברתי ויכולתנו לשנותו מועטה בלבד בשל ההשפעה הגלובלית. בשנת 2001 - צפינו צמיחה של 4%, אך בשל האירועים העולמיים ומקומיים כאחד, תהיה צמחיה נמוכה בהרבה. בתקציב 2002 השקענו מיליארדי שקלים בתשתיות על מנת ליצור מקומות עבודה חדשים כשקבענו תנאי סף של העסקת עובדים ישראלים בלבד. בתחום ההיי-טק, פעלנו להקלה בשעורי המס של המשקיעים הזרים בקרנות הון סיכון ונתנו פטור ממס ללא קשר לארץ המוצא של המשקיע".
ח"כ אליעזר זנדברג, יו"ר ועדת המשנה לענייני היי-טק, אמר כי ועדת ההיי-טק תקדם רעיונות יצירתיים המאפשרים עידוד השקעות בהיי-טק שהשפעתם על התקציב קטנה. לדוגמא תפעל הועדה על מנת למצוא את ההסדר שיעודד משקיעים מוסדיים להשקיע בענף ההיי-טק, תוך הבטחת השקעתם מפני הסיכונים הגדולים המאפיינים את הענף, "במידת הצורך תסייע הוועדה לקידום כל הדברות ברוח זו בין האוצר לאנשי התעשיה והקרנות במטרה להניע שוב את גלגלי הקטר הטכנולוגי".
ח"כ ענת מאור, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה: המשבר בהיי-טק הוא אחד מהנושאים שוועדת המדע והטכנולוגיה מחוייבת אליהם בשל המצב החדש שנוצר. המחקר המדעי וההשקעה הממשלתית בו מחייב בחינה מחודשת וגידול בהקצאה הממשלתית של 1% במו"פ מהתקציב הכללי אינה מספיקה. אנו מפנים דרישה לשר האוצר ולממשלה כולה והעלותו ל- 3% עד 5% מהתקציב הכולל".
מר יגאל ארליך, יו"ר איגוד קרנות הון בישראל ונשיא קרן הון סיכון "יוזמה: "הקושי העיקרי העומד בפנינו, הוא גיוס הון ממשקיעים זרים. אחת הדרכים להחלצות מהמשבר היא תמריץ גורמים פיננסיים מוסדיים להשקיע בקרנות הון סיכון. הממשלה חייבת ליזום ולעזור בגלל הסכנה שחברות יסגרו - מצב שהמדינה לא יכולה להרשות לעצמה.
מר זאב הולצמן, מנכ"ל ויו"ר קרן הון סיכון "גיזה": "ישראל היא המדינה היחידה שמשקיעים מוסדיים פיננסים והאזרח הפשוט, לא משקיעים בקרנות הון סיכון. ניתן לאפשר זאת דרך השקעה בקרנות הפנסיה, למשל, ומתן ערבויות מדינה לתקופה של 7 שנים למשקיעים פיננסיים מוסדיים. ההשקעה המוסדית והפרטית, תהיה מכשיר טוב ליציאה מהמשבר".
מר רמי גוזמן, סמנכ"ל כספים בחברת "מוטורולה ישראל": "בשל המשבר בענף אנחנו רואים צורך לפנות אל השר בבקשה, שלא להעלות את התמלוגים הנדרשים מהחברות".
פרופ' יעקב זיו, נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים: "זמן משבר מדגיש ומכפיל את חשיבות המחקר המדעי. עלינו להיות מוכנים עם חידושים שיובילו אותנו ליציאה מהמשבר. עלינו לאמץ תוכנית רב-שנתית, שהרי בלעדיה המחקר המדעי הוא הראשון שנפגע בעיתות משבר".
מדיניות משרד התעשייה והמסחר בעניין ענף ההי-טק.
דיון בוועדה מפרוטוקול מס': 3, מיום 25.12.2001.
בהשתתפות הגב' דליה איציק, שרת התעשייה והמסחר.
ח"כ אליעזר זנדברג לשרת התמ"ס, בוועדת המשנה לענייני היי-טק: "אל תפקירי את חברות הסטארט-אפ המצויות בשלבי הביניים"
שרת התמ"ס, הגב' דליה איציק: המשימה העיקרית של המשרד - לשמר את היכולת הבסיסית של תעשית ההיי-טק הישראלית כדי שתוכל לזנק מחדש כאשר המצב בעולם ישתפר
ח"כ אליעזר (מודי) זנדברג, יו"ר ועדת המשנה, פנה ביום 25.12.2001 בישיבת הוועדה שדנה על מדיניות התמ"ס בעניין ענף ההיי-טק בשנת 2002,לשרה, וביקש ממנה שלא תפקיר את חברות הסטארט-אפ המצויות בשלבי הביניים. בחברות אלו כמות העובדים גבוהה יחסית, ההשקעה שכבר בוצעה גדולה והסיכויים להבשיל גוברים מיום ליום. "בימי משבר, כמו המשבר הנוכחי, ההשקעה בחברות אלו יעילה ביותר, שכן יש בה משום שימור עובדים רבים יחסית, מניעת אובדן ההון וסיכויים גבוהים להצלחה בגלל שלבי הפיתוח המתקדמים." כמו"כ אמר ח"כ זנדברג כי הוועדה תתגייס למאבק להפחתת המיסוי על ענף ההיי-טק.
בתשובתה אמרה שרת התמ"ס, הגב' דליה איציק, לחברי הוועדה כי היא רואה את משימתו העיקרית של משרד התמ"ס בשימור היכולת הבסיסית של הענף החשוב, כדי שיוכל לזנק מחדש כאשר המצב בעולם ישתפר. "נקודת המוצא", אומרת השרה, "היא כמובן המחקר. הקפדתי גם בשנה שעברה וגם בשנה הזו, שנים שבהן בוצעו קיצוצים מכאיבים בתמ"ס, שלא לפגוע בתקציב המדען הראשי", אמרה השרה.
עוד ציינה השרה איציק כי הוקמה קרן תמיכה בחברות הזנק, שהן החברות היצירתיות החדשות בענף ההיי-טק, כדי ליצור רצף של הפעילות שלהן גם בתקופה הקשה הזו. המדען הראשי, מר כרמל ורניה, פירט כי התכנית הינה למשך שנתיים שתופעל בחפיפה לפטור ממס שינתן על ידי שר האוצר. עקרון התכנית הוא השקעה משותפת יחד עם קרנות הון סיכון באמצעות מתן הלוואות, לפי עקרון ה-MATCHING: מול כל שקל שהמדינה משקיעה יעמידו קרנות הון סיכון לפחות שקל שלהם. הלוואת המדינה תהיה עד 50% מההשקעה בחברה. את ההלוואה תידרש החברה להחזיר תוך שלוש שנים מיום קבלתה בתוספת הצמדה וריבית, ובמידה ולא תוחזר במהלך תקופה זו רשאית המדינה להמירה למניות בחברה. קבלת מימון במסגרת זו תחייב עמידה בתנאי חוק המו"פ בכל הקשור לשמירת הידע והייצור בארץ. כמו כן, חברה המקבלת הלוואה במסלול זה, לא תהיה זכאית במקביל לקבל מענקי מדען רגילים כל עוד לא החזירה ההלוואה. גובה ההלוואה - עד 4 מליון ₪. סך המימון לחברה יספיק לשתי שנות פעילות.
ח"כ ענת מאור, יו"ר ועדת המדע: "על ממשלת ישראל להקצות עדיפות גבוהה לתחום ההיי-טק, בשל היותו הבסיס לתשתית הכלכלית של עתיד המדינה. מדיניות תומכת וראייה ארוכת טווח תשמר את עתידנו ותאפשר יציאה מהמשבר".
מר אלישע ינאי, מנכ"ל ויו"ר מוטורולה ישראל, קרא להגדיל את תקציב המדען הראשי ב-100 מליון דולרים במטרה להשתמש במענקי המדען כמנוף להרחבת התעסוקה בפיתוח ובייצור התעשייתי. תוספת זו יכולה לייצר כ-6000 מקומות עבודה לפחות, ולהגדיל הייצוא בכ-1 מיליארד דולרים. לדבריו, ההשקעה היא השקעה בטוחה - על כל דולר השקעה של המדען הראשי מקבלים החזר מס של 1.7 דולר לשנה מהעובדים בתוספת מס חברות ותמלוגים אחרים", הוסיף ינאי.
סיור הוועדה במפעל אלקטרוניקה "טכנולוגיות RH" בנצרת
סיור מתאריך: 13.1.2002
בהזמנת: מר חנן כספי, מרכז פורום תעשיית ייצור האלקטרוניקה בישראל; הגב' מיטל רוה, קבוצת פורמדיה.
מפעל זה הוא אחד המפעלים החברים בפורום תעשיית ייצור האלקטרוניקה המייצרים בענף האלקטרוניקה לתעשיית ההיי-טק. המפעל מעסיק כ- 430 עובדים והוא המעסיק הגדול ביותר בנצרת.
משבר האבטלה בענף ההיי-טק בישראל.
דיון בוועדה בפרוטוקולים מס':
4, מיום 4.2.2002.
5, מיום 4.3.2002.
ביום 4.2.2002, קיימה הוועדה דיון בנושא: משבר האבטלה בענף ההי י- טק
בישראל.
בהשתתפות מר שלמה בניזרי, שר העבודה והרווחה.
בישיבה נתבשרו חברי הוועדה מפיו של שר העבודה והרווחה, מר שלמה בניזרי, כי אכן בעיית המומחים הזרים הנדרשים לתחומים ספציפיים בתחום מומחיותם בהיי-טק אינה כבעיית יתר העובדים הזרים, ואשר על כן ישופרו הנהלים לאישורי שהיה בארץ לאותה קבוצת מומחים. תשובתו של השר ניתנה בעקבות טענותיהם הקשות של חברות היי-טק גדולות אשר התקשו, בשל המדיניות של משרד העבודה והרווחה, לקבל אישורי שהייה למומחים הזרים העובדים בחברות ואשר אין תחליף לתחום התמחותם. "בעולם כולו נאבקים על אפשרות העסקתם. כל מומחה בתחומו מהווה גרעין תעסוקתי לעשרות עובדים נוספים. מעבר למשבר הכלכלי ולתחרות העולמית על התוצרים, בישראל מתמודדים עם מצב בטחוני קשה. בעידן הגלובליזציה קל לחברות הרב-לאומיות לשנות את מרכז עבודתם, והמדינה כולה תצא נפסדת גם בטווח הארוך", אמר ד"ר שלמה מרקל, סגן נשיא עולמי של חברת "ברודקום".
ח"כ אליעזר (מודי) זנדברג, יו"ר הוועדה אמר כי חוסר הגעתם של אנשי שירות התעסוקה לישיבה, למרות שנתבקשו, מאפיין את דרך התייחסותם של אנשי שירות התעסוקה לבעיות הייחודיות של משבר ענף ההיי-טק: התייחסות של זלזול ואדישות. אני דורש מהשרות להתייעל ולהתמקצע ולתת את השירות האמיתי לו הוא נדרש לענף שיוביל את המשק לצמיחה מחודשת עתידית.
מר שלמה בניזרי, שר העבודה והרווחה, מסר לוועדה נתונים אודות האבטלה בעקבות משבר ענף ההיי-טק: במהלך שנת 2002 ירדה התעסוקה בענפי ההיי-טק בשל הירידה בביקוש לעובדים בעקבות ההתפתחות העולמית. בשנת 2000 נפלטו בממוצע לחודש 3.2 אלף בענפי ההיי-טק בהשוואה ל-5.9 אלף בשנת 2001, גידול של 84%. היקף הפליטה במשלחי יד היי-טק היתה 3.2 אלף לשנת 2000 והיא עלתה ל-3.7 בשנת 2001, עליה של 16%. על פי נתוני דורשי עבודה בשירות תעסוקה הגיע מספרם של דורשי העבודה במשלחי יד היי-טק ל-5.3 אלף בחודש דצמבר 2001, בהשוואה ל-2.9 עם תחילתו של המשבר פברואר 2001 דהיינו גידול של 80%. גידול של דורשי עבודה גברים היה גבוה מ-90% בעוד של הנשים היה 55%. ניתוח לפי גיל מלמד שהפגיעה היתה בקבוצת הצעירים במיוחד בגילאי 25-34 והיא הלכה וירדה ככל שעלתה קבוצת הגיל. כך למשל שיעור גידול דורשי העבודה בקרב גילאי 55-64 גדל בכ-40% בעוד שגילאי 25-34 גדל בלמעלה מ-100%.
ביום 4.3.2002, קיימה הוועדה דיון נוסף בנושא: משבר ההיי-טק בישראל ואופן הטיפול של שירות התעסוקה בנושא.
"מוטורולה תשתף פעולה עם שירות התעסוקה בגיוס כוח אדם", כך אמר סמנכ"ל הכספים של חברת מוטורולה, רמי גוזמן, בישיבת ועדת המשנה להייטק שהתקיימה היום בכנסת. הועדה דנה בנושא בעיית האבטלה בענף ההייטק ואופן הטיפול של שירות התעסוקה בנושא.
לדברי יו"ר ועדת המשנה ח"כ אליעזר (מודי ) זנדברג עד כה לא התקיים שיתוף פעולה בין שירות התעסוקה לתעשיית ההייטק. ח"כ זנדברג הוסיף, כי מנגנון העבודה, הבירוקרטיה והשירות לדורשי עבודה ולמעסיקים, מקשה על שיתוף פעולה בין הגורמים. לפיכך דרש שלשכת התעסוקה תתאים עצמה לעידן הנוכחי ותאפשר גישה אליה , דרך רשת האינטרנט, כנהוג בחברות ההשמה הפרטיות. ח"כ זנדברג התייחס גם לנושא אישורי העסקת מומחים זרים בישראל , לטענתו יש צורך לייעל את הטיפול באישורי העסקתם של עובדים אלו שכן,מומחה זר מייצר לפחות 10 מקומות עבודה עבור ישראלים.
מזל מנור, מנהלת המחלקה לעובדים זרים בלשכת התעסוקה אמרה כי קיימת בעיה תקציבית ובירוקרטית בכל הנוגע להליך מחשוב שירות התעסוקה ברשת. בנוגע להליך אישורי עבודה של מומחים זרים, אמרה מנור כי בימים אלו מגבש המשרד עמדה לפיה יוקצה מסלול ירוק למומחים ששכרם משולם בחו"ל והם אינם פוגעים בתעסוקת ישראלים. מומחים זרים המקבלים את שכרם בארץ, יאלצו להמשיך ולקבל את אישור הועדה.
מנהל המרכז לתעסוקת אקדמאים, חן שוקי, מסר כי בחודש ינואר 2002 הגיע מספר דורשי העבודה בכלל לכ- 209,300 מתוכם 24,200 אקדמאים. אחוז דורשי העבודה בענף ההייטק מתוך סך דורשי העבודה האקדמאים הוא כ 15%, ומכלל דורשי העבודה 1.7% .אחוז העולים בקרב דורשי העבודה בתחום ההייטק, 33%. ואחוז הנשים 27%. חן ציין כי מספר דורשי העבודה הגבוה ביותר בתחום ההייטק נמצא באזור המרכז, 1454 דורשי עבודה, ואילו המספר הנמוך ביותר של דורשי העבודה בתחום ההייטק נמצא בנגב ועומד על 266 דורשי עבודה.
לדברי המדען הראשי בתמ"ס ,כרמל ורניה, הבעיה אינה הכשרת עובדים, אלא חוסר הביקוש לעובדים אלו. "אני מתפלא איך עד היום, עדיין לא הקימו נפלטי תעשיית ההייטק בתי תוכנה משל עצמם , הדבר היה יוצר מקומות עבודה נוספים ומייצר הכנסות למשק".
ורניה הציע קיצוץ רוחבי של 1% בכל משרדי הממשלה במטרה לייעל את הכסף לקרן שתסייע לקידום ענף ההייטק ובכלל זה לייצור מקומות עבודה נוספים.
ורניה טען שהפתרון לבעיית האבטלה בענף ההייטק, מצוי בידי המגזר העסקי "הפחתה של 20%-30% במשכורות תאפשר השקעה במו"פ, כך גם ייווצרו מקומות עבודה נוספים וגם ישקיעו בעתיד החברה".
נציג מפא"ת סא"ל איתן שמי מסר כי למרות המשבר שתקף את הענף, בצה"ל עדיין ישנם מקומות עבודה פנויים בתחום מקצועות ההנדסה.
פרוייקט המרכב"ה- תעסוקה וההי-טק
דיון בוועדה בפרוטוקול: 6, 8.4.2002.
בהשתתפות סגן החשב הכללי במשרד האוצר, מר איציק כהן.
בישיבת ועדת המשנה לעניין ההייטק שהתכנסה ביום 8.4.2002, אמר סגן החשב הכללי באוצר, איציק כהן, כי עד פברואר 2003 יגויסו לטובת פיתוח הפרוייקט כ-1000 עובדים למשך 5 שנים.
סגן החשב הכללי השיב ליו"ר הועדה, ח"כ מודי זנדברג, שדרש לתת עדיפות במכרזים לחברות ישראליות, כי יש לשנות את חוק חובת מכרזים, בדומה לארה"ב, בכדי שניתן יהיה לתת עדיפות ברורה לחברות ישראליות.
ראש עיריית אריאל, רון נחמן, שהציג את פרוייקט "עיר חכמה" אמר כי לולא המחיר הגבוה שגובה בזק עבור השימוש בתשתיות תקשורת, ניתן היה כבר "מחר" לשכפל את המערכת לכ-20 עד 30 ערים נוספות.
בתגובה הציע ח"כ זנדברג לממשלה להרחיב את פרוייקט מרכב"ה גם לרשויות המקומיות.
סגן מנהל אגף הכשרה ופיתוח כ"א במשרד העבודה, רון בר יוסף מסר כי משרדו הסב חלק מההכשרות לביוטכנולוגיה והוראה טכנולוגית "אם נדרש נוכל לבצע כל הכשרה ובלבד שיש לגביה צפי תעסוקה של 70% לפחות".
אבי קרמר, מנכ"ל יבמ גלובל סרוויס, הציע לאגף להכשרות במשרד העבודה והרווחה לסייע למשרד בתהליך ההכשרה.
השקעות גופים מוסדיים בהיי-טק.
דיון בוועדה בפרוטוקול מס': 7, מיום 21/05/2002.
ישיבת ועדת המשנה לענייני היי-טק, בראשותו של ח"כ אליעזר (מודי) זנדברג, דנה בעידוד המשקיעים המוסדיים להשקיע בענף ההיי-טק באמצעות קרנות הון סיכון . יו"ר איגוד קרנות הון סיכון, יגאל ארליך אמר כי הקרנות עומדות בפני קושי אמיתי לגייס כספים. ב-2001 ירד הגיוס ב-1.4 מילארד דולר, ב-2002 לא יגויסו יותר מרבע מילארד דולר, וב-2003 המצב לא יהיה טוב יותר "הדבר מהווה סכנה ממשית לענף, על הממשלה להתערב ולזרז הפניית משאבים לענף ההיי-טק".
מתי קרפ, שותף בכיר בקרן הון סיכון קונקורד, אמר כי המשבר העולמי ובעיות הביטחון הובילו למצוקה אמיתית בענף ההון סיכון בישראל . "בשוק המוסדיים יש כסף גדול שיכול לסייע ולפתור את כל הבעיות של ענף ההייטק זה גם בעיה של האוצר שלא השקיע את הכסף בתשתיות, אלא רק בשוטף . הגיע הזמן שנתנהג כמו מדינות מתוקנות בעולם ושהאוצר יעודד את המשקיעים המוסדיים להשקיע בקרנות הון סיכון" אמר קרפ.
המשנה לממונה על שוק ההון, הביטוח והפנסיה באוצר, אייל בן שלוש, מסר כי נכון לדצמבר 2001 הגופים המוסדיים ניהלו 88 מילארד ₪ , כאשר ההשקעה בקרנות ההון סיכון עמדה על 110 מיליון דולר בלבד. בן שלוש הוסיף כי הפתרון למשבר בענף "אינו בדרך של לרוץ לכיס של הציבור". בתגובה לבקשת קרנות ההון סיכון מהאוצר להעניק ערבויות מדינה להשקעות המוסדיים בקרנות ההון סיכון אמר "העובדה שבעבר קרנות ההון סיכון הצליחו להניב תשואות חיוביות מן ההשקעות, אינה אומרת שלא יהיו בעתיד נפילות כמו אלו של השנה האחרונה". בן שלוש הוסיף כי למרות התמונה החיובית שקרנות ההון סיכון מנסות לצייר בכל הקשור להשקעות מוסדיים, עצם הבקשה לערבות מעידה כי מדובר בסיכון.
שוקי גלייטמן, לשעבר המדען הראשי בתמ"ס וכיום מנכ"ל חברת פלטיניום אמר כי הבעיה היא שבמערכת ההשקעות האינטרס הלאומי לא בהכרח מתלכד עם האינטרס של המשקיע הפרטי.
יו"ר הועדה ח"כ מודי זנדברג אמר כי יכנס בהקדם פגישה בין הצדדים על מנת להאיץ תהליכים אשר החלו להתרחש ממילא. המשקיעים המוסדיים, עוברים תהליך של רפורמה, אשר בסיומה ישקיעו קרוב לודאי יותר בהון סיכון ובהייטק. מנגד, יש צורך בהשקעה מסיבית בענף כאן ועכשיו. "חובה לגשר על פערים אלה בזמן, על מנת שלא נגלה כי איחרנו את הרכבת" הוסיף ח"כ זנדברג. בכוונת ח"כ זנדברג לבחון דרכים להשתתפות המדינה בפרמיות ביטוח של חברות פרטיות אשר יספקו למשקיעים המוסדיים את ההגנה הנדרשת מבלי שהמדינה תתחייב במלוא הערבות על ההשקעה.
כינוס בנושא "הדיון השנתי ברפורמות כלכליות"
התקיים בתאריך 28/05/2002
כנס ביוזמת תוכנית קרן קורת המכון ללימודים אסטרטגים ופוליטים מתקדמים - בחסות יו"ר ועדת המשנה לענייני היי-טק ח"כ אליעזר (מודי) זנדברג.
בין הנושאים: "לקראת צמיחה: רפורמות אשר הוכיחו עצמן"
סיור הוועדה בחברת "קיוליק אנד סופה" ביוקנעם.
התקיים בתאריך: 12/9/02.
להלן תקציר על המפעל ביקנעם :
החברה הנה חברת בת בבעלות מלאה של חברת "קיוליק אנד סופה", האמריקאית, חברה ציבורית הנסחרת בנסד"ק בארה"ב. החברה האמריקאית פועלת בארץ מזה 30 שנה ומחזיקה בשני מרכזים בחיפה ומפעל ביוקנעם. המפעל ביוקנעם משמש כמרכז פיתוח וייצור בלעדי של כלי עבודה קצה (מחטים זעירות),המשמשים לחיווט והרכבה על פיסות סיליקון לענקי תעשיות יצרני המוליכים למחצה בעולם. המפעל מעסיק כיום 850 עובדים קבועים, מרביתם
(85%) עולים חדשים יוצא מדינות חבר העמים. המפעל נחשב ליצרן המוביל בעולם בתחומו ומחזיק ב- 50% מנתח השוק העולמי המוערך בהיקף מכירות שנתי של 120 מיליון דולר.
ביקור זה חשוב לנוכח העובדה שמנהלי החברה בארץ מבקשים להסתייע בדרגים הממלכתיים על מנת לפעול במשותף מול חברת האם האמריקאית לשנות את החלטתה להעתקת מרבית מקווי היצור מיוקנעם לסין.
השלכות תקציב 2003 - השינויים הנדרשים לקידום המדע, היי טק והאינטרנט.
דיון בוועדה בפרוטוקול מס': 8, מיום 12/11/2002.
בהשתתפות מנכ"ל משרד האוצר, מר אוהד מראני ומנכ"ל משרד התמ"ס, מר אמיר חייק.
בוועדת המשנה להיי-טק הוחלט כי נציגי ועדת המדע יפעלו להפיל את הצעת האוצר בדבר ביטול החוק לעידוד השקעות הון - ההטבות לחברות במרכז הארץ .
מנכ"ל האוצר אוהד מראני אמר כי היות והעתיד הכלכלי של מדינת ישראל תלוי בהיי-טק , יש לבצע פעולות שיסייעו לענף לעבור את המשבר "כדי להגדיל פעילויות בתחום ההיי-טק עלינו להקטין הוצאות אחרות של הממשלה, אני סבור שזה נכון כיוון שלממשלה יש פעילויות שלא מגדילות צמיחה".
מנכ"ל האוצר התייחס להצעה שהעלה ח"כ זנדברג, לפיה יועסקו מובטלי היי-טק בפרוייקטים ממשלתיים לשיפור התשתיות הלאומיות. לדבריו, "אנחנו מתקשים לומר שקיצוץ ממקור של דמי אבטלה הוא מקור לגיטימי להיי-טק ולא לגיטימי לענף הטקסטיל, לכן המסלול הנכון הוא להזרים עוד פרוייקטים, אנחנו הרחבנו את תקציבי המחשוב של הממשלה לטעמי היה צריך לעשות יותר אבל צריך שהכנסת תסייע למצוא מקורות חלופיים, שלא מעודדים צמיחה, שניתן יהיה לקצץ בהם".
יורם אורון מנכ"ל ורטקס אמר כי ישראל צריכה ליצור תוכניות הגנה, כמו בצרפת למשל, על מנת לעודד משקיעים מקומיים לרבות מוסדיים, להשקיע בענף " 95% מההשקעות מגיעות ממקורות זרים, ובכלל זה קרנות פנסיה , חברות ביטוח מארה"ב וסינגפור, זה מצב שאין לו אח ורע בעולם, חייבים לתקן אותו אחרת בעוד שנתיים נשאר תלויים לחלוטין במשקיעים הזרים".
בתגובה לדברי מנכ"ל האוצר שיש ביקורת מצד גורמים שונים על כך שהמשק הישראלי תלוי מדי בענף ההייטק, אמר יו"ר קרן פיטנגו מר חמי פרס "אני מאחל למדינת ישראל להיות תלויה בענף ההייטק, כיוון שהסיכוי היחיד של מדינת ישראל להגיע לעצמאות כלכלית הוא בזכות ענף ההייטק, ואילו הסיכון היחיד של המדינה מהשקעה בענף הוא הסיכון שנהפוך למדינה עשירה, או למדינה עשירה מאוד". חמי פרס אף התריע מפני מצב שבו התעשייה לא תקבל סיוע מהמדינה ותהפוך לתעשייה זרה "הכסף שיש בקרנות היום יספיק רק לעוד שנה וחצי".
מנכ"ל משרד התמ"ס, אמיר חייק אמר כי משרד התמ"ס תומך בעידוד כניסת משקיעים מוסדיים לענף ההייטק. חייק כמו משתתפים אחרים בישיבה התריע כי ביטול ההטבות לחברות במרכז הארץ יהיה בכייה לדורות.
שמואל רובינשטיין מנכ"ל טרו אמר כי שינויו של החוק לעידוד השקעות הון משדר חוסר יציבות של הממשלה והמשק הישראליים "אנחנו נאבקים להמשיך ולייצר בארץ מתוך ציונות, מי שמבקש לחסוך 400 מיליון שקלים צריך להבין את המשמעות של זה, המפעל שלי קולט עלייה, עומד בקשר עם מוסדות חינוך משתמש בשירותים נלווים שמייצרים עוד מקומות תעסוקה ומיסים".
ירון פיטארו, מנהל השקעות של קופות הגמל של לאומי אמר בעיניין עידוד המשקיעים המוסדיים כי בסיטואציה הנוכחית, הממשלה צריכה לנקוט במדיניות אנטי מחזורית.
"אנחנו צריכים להקטין את רמת הסיכון כיוון שיש אלטרנטיבות השקעה יפות באפיקים ממשלתיים, למשל,ברגע שהממשלה נכנסה לנושא של אבטחת קניה של כמויות מים - התפלה - ראינו בכך אות שרמת הסיכון ירדה, והיות והתשואה היתה טובה, השקענו כמות כסף משמעותית בהתפלה".
מנכ"ל פורום מנהלי הכספים( CFO) נוגה קינן אמרה שכמנהלת כספים היא רואה באוצר כמי שאחראי גם על האסטרטגיה ולא רק על סעיפי התקציב.
יו"ר ועדת המדע ח"כ ענת מאור אמרה שהחלטת ועדת המדע להתנגד לסעיף המבטל פטור ממס לחברות במרכז הארץ איננו בחירה בין מרכז לפריפריה , לדעתה במצב כלכלי כה קשה לא צריך לפגוע בתעשייה שבמרכז.
המשבר בתעשיית היי טק וגל הפיטורים ההמוניים - הצעה לסדר היום של ח"כ אליעזר זנדברג
מס' ההצעה: 6986
הדיון במליאת הכנסת 21.08.02
הועבר לועדת המשנה ע"י ועדת המדע ביום 29/10/02 (פרוטוקול מס' 100 )
בועדת המשנה לא התקיים דיון בנושא בשל הקדמת הבחירות
 © כל הזכויות שמורות, 2002, מדינת ישראל נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: feedback@knesset.gov.il |
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
