כמי שמייצגת בכנסת את אוכלוסיית העולים החדשים בכלל, ואת הנשים העולות החדשות בפרט, אני גאה להיות חברה בועדה לקידום מעמד האישה בכנסת.
ועדה זו ממשיכה לקדם חקיקה חשובה לטובת נשים בישראל, ויוזמת פעילות חשובה נוספת שבעקבותיה הוקמה, למשל, ועדת החקירה הפרלמנטרית לבחינת נושא הסחר בנשים.
כולי תקווה שהפעילות הברוכה הזו תימשך ותורחב ככל האפשר למען קידום מעמדן ושיפור מצבן של נשים בישראל.
חה"כ נחמה רונן, יו"ר ועדת המשנה לבריאות חינוך וספורט
בתקופה זו, בה מילאתי את תפקיד יו"ר ועדת המשנה לבריאות האישה, חינוך וספורט, ראיתי לנגד עיני את אינספור הנשים אשר לא מטופלות כראוי בתחומים שונים בשל חוסר שיויון או זלזול מצד המערכת.
במסגרת הועדה העלתי נושאים שונים שהדיון בהם הניב פרי:
| 1.
|
בעקבות ועדה בנושא האוסטיאופורוזיס, הוכנסה לסל הבריאות תרופת הפוסאלן היומי והחד שבועי.
|
| 2.
|
בועדה בנושא הכנסת אמצעי מניעה לסל הבריאות, דרשתי להכניס לסל אמצעי מניעה לנשים חולות שההריון מסכן את חייהן, לנשים לאחר שש לידות ולנערות עד גיל 20, בעקבות נתונים המלמדים כי כל שנה כ- 8000 נערות מבקשות הפסקת הריון.
|
| 3.
|
ועדה נוספת עסקה בנושא האוסטיאופורוזיס וסרטן השד ובנושא הראומוטואיד ארטריטיס ו-Remicade . דרישתי ממשרד הבריאות כי חולת סרטן החלתה באוסטיאופירוזיס כתוצאה מהטיפול בסרטן תהיה זכאית לטיפול באוסטיאופירוזיס, נענתה בחיוב.
|
| 4.
|
ועדה בנושא דיכאון לאחר לידה העלתה כי ניתן לאבחן סכנה לדיכאון לידה עוד במהלך ההריון ולטפל בכך בהתאם.
|
| 5.
|
בדיון שנערך בנושא תחלואת נשים במקומות עבודה דרשתי ממשרד העבודה והרווחה ליזום בדיקות יסודיות לעובדות במעבדות על מנת לאתר מבעוד מועד חשיפה למזהמים.
|
אין ספק שנעשתה כברת דרך בתחום בריאות האישה, אולם מלאכה רבה עוד לפנינו.
כולי תקווה שהוועדה למעמד האישה וועדות המשנה שלה תמשכנה בפעילות נמרצת להשגת שיויון לנשים בתחומים השונים.
נתונים עדכניים אודות נשים בישראל יולי 2002
נאספו ע"י רחל וורצברגר - מ.מ.מ
נשים בכנסת ובממשלה
בכנסת החמש-עשרה, מכהנות 16 חברות כנסת. יושבי הראש של 5 ועדות מתוך 19 ועדות הכנסת (כולל הוועדות המיוחדות) הן נשים.
בממשלת ישראל ה-29 מכהנים 41 שרים וסגני שרים ובהם 3 שרות ו-2 סגניות שרים שהן 12% מכלל חברי הממשלה.
נשים בשלטון המקומי
240 נשים נבחרו בבחירות האחרונות לרשויות המקומיות שהן כ- 10.4% מכלל הנבחרים לרשויות המקומיות.
כיום מכהנות שתי נשים כראשי עיריות: בעיר נתניה ובעיר הרצליה. הן נבחרו מתוך 34 נשים שהתמודדו על תפקיד ראשי עיריות או מועצות.
נשים בשרות המדינה1
דו"ח האגף לקידום נשים ושילובן בנציבות שירות המדינה, 2002, מראה כי כאשר בוחנים את אחוז הנשים באופן פרטני בכל אחת משלוש הדרגות השונות, בכל הדירוגים, ניתן להצביע על מגמת עליה קלה באחוז הנשים בין השנים 2000 ל-2001.
עובדים בחוזה בכירים: התפלגות העובדים בחוזה בכירים (דרגה 44 מח"ר ומקבילותיה ומעלה) לפי מין מראה כי בשנת 2001 הועסקו 576 עובדים על פי חוזה בכירים, 27% מתוכם היו נשים. בין שנת 2000 ל-2001 חלה ירידה באחוז הנשים המועסקות בדירוג 'חוזה בכירים חדש': מ-27% בשנת 2000 ל-25% בשנת 2001.
עובדים בדרגי הניהול הבכירים: בדרג א' (הכולל מנכ"לים, משנים למנכ"ל, מנהלי יחידות סמך ובכירי השירות המשפטי) נרשמה עליה באחוז הנשים: מ 49% בשנת 2000 ל-51% בשנת 2001. אולם, להוציא את בכירי השירות המשפטי, נמצא כי בשנת 2001 נשים הוו רק 7% מכלל העובדים בדירוג זה ואחוזן אף ירד יחסית לשנת 2000. בדרג ב' (הכולל סמנכ"לים, מנהלי מינהלים ומנהלי אגפים בכירים) עלה אחוז הנשים מ-28% בשנת 2000 ל-30% בשנת 2001. בדרג ג' (הכולל מנהלי אגפים ומנהלי תחום בכירים) ירד אחוז הנשים מ-32% בשנת 2000 ל-30% בשנת 2001.
נתונים במשרדים נבחרים וביחידות הסמך:
משרד התחבורה: נשים מהוות 54% מכלל העובדים. בשנתיים האחרונות לא חל שינוי באחוז הנשים בדרגות העליונות ובדרגות הביניים.
משרד התעשיה והמסחר: נשים מהוות 54% מכלל העובדים במשרד. בשנת 2001 ירד אחוז הנשים בארבע הדרגות העליונות מ-28% בשנת 2000 ל-25% בשנת 2001. ישנה עליה קלה באחוז הנשים בדרגות הביניים.
משרד התיירות: נשים מהוות 66% מכלל העובדים במשרד. בארבע הדרגות העליונות חל שיפור והוא עמד על 40% נשים בשנת 2001.
משרד הביטחון: נשים מהוות 48% מכלל העובדים. אחוז הנשים בדרגי הניהול הגבוהים הינו נמוך ואינו מיצג באופן הולם את אחוז הנשים באוכלוסיית המשרד ועומד על כ-6%.
נשים בדירקטוריונים2:
בינואר 2002, היו 594 חברי דירקטוריונים בחברות ממשלתיות, מתוכם 196 נשים המהוות כ-33% מסך חברי הדירקטוריונים.
נשים במערכת בתי המשפט3
כ- 223 נשים מכהנות כיום כשופטות ומהוות 46.3% מכלל השופטים.
בבית המשפט העליון, מכהנות 4 שופטות המהוות 30.7% מכלל השופטים. בבתי המשפט המחוזיים מכהנות 39 שופטות המהוות כ - 37.5% מכלל השופטים שם.
בבתי משפט השלום מכהנות 106 שופטות המהוות כ - 47.1% מכלל השופטים שם.
בבתי משפט לתביעות קטנות, בתי משפט לנוער, בתי משפט לעניינים מקומיים, בתי משפט לענייני משפחה ובתי משפט לתעבורה מכהנות 46 נשים המהוות 50.5% מכלל השופטים שם.
בבתי הדין לעבודה מכהנות 27 שופטות המהוות 60% מכלל השופטים שם.
בהנהלת בתי המשפט מכהנת שופטת אחת המהווה 25% מכלל השופטים שם.
אשה מכהנת בתפקיד פרקליטות המדינה.
במערכת בתי המשפט מועסקות 42 נשים כרשמות המהוות 56% מכלל הרשמים.
נשים ובריאות4
בשנת 2000 עמד שיעור הפריון הכולל לנשים בישראל על 3.0 ילדים לאישה.
סיבות המוות העיקריות בקרב נשים בישראל הן: מחלות לב, שגרמו ל-25.3% מכלל מקרי המוות בשנת 1997, סרטן (23.5%), שבץ מוחי (8.6%), סוכרת (7.1%), ופגיעות חיצוניות (2.4).
סרטן השד הוא סוג הסרטן הנפוץ ביותר בקרב נשים. לאישה אחת מתשע נשים, ממוצא אשכנזי, יש סיכוי לחלות בסרטן השד. בשנת 1997, מוות מסרטן השד הווה 21% מסך מקרי המוות מסרטן בנשים.
מספר מרכזי הפוריות בישראל עומד על 22
5. היחס בין מספר המרכזים לטיפולי פוריות לבין מספר התושבים בישראל הוא מהגבוהים בעולם.
בשנת 2001 נרצחו 18 נשים על-ידי בני זוגן. מתחילת 2002 ועד יולי 2002 נרצחו 6 נשים על ידי בני זוגן
6. לפי ההערכות ישנן בארץ כ- 200,000 נשים מוכות.
בשנת 2001, נפתחו במשטרה 21,069 תיקים בגין אלימות בין בני זוג, מתוכם 2,439 תיקים הסתיימו באי-תביעה. 16,121 תיקי אלימות בין בני זוג נפתחו בגין תלונות נשים, מתוכם 1,321 הסתיימו באי תביעה.
בשנת 2001 נפתחו 4,446 תיקים בגין עבירות מין, מתוכם: 719 תלונות הוגשו בגין עבירות מין חמורות (אינוס בכוח או באיומים) ו-2394 בגין מעשה מגונה בכוח
7.
קיימים 13 מקלטים לנשים מוכות ברחבי הארץ. בשנת 2001 שהו במקלטים 643 נשים וכ- 884 ילדים
8.
על פי נתוני הלמ"ס בשנת 1999 נישאו כ-40,236 זוגות מכלל האוכלוסיה, והתגרשו כ-10,683 זוגות.
בשנת 2001, נפתחו 8,543 תיקי גירושין ונסגרו 14,227 תיקי גירושין. (הנתון מתייחס לתיקים בבתי הדין הרבניים ולפיכך מדובר באוכלוסייה יהודית בלבד)
9.
שירות נשים במעמד קבע: במשטרת ישראל משרתים סה"כ 21,058 שוטרים במעמד קבע, מתוכם 4,433 נשים המהוות 21.05% מכלל המשרתים.
שירות נשים במעמד חובה: במשטרת ישראל משרתים סה"כ 1,205 שוטרי חובה, מתוכם 756 נשים, המהוות 62.74% מכלל המשרתים במעמד שוטרי חובה.
אוכלוסיית שוטרי החובה במג"ב כוללת סה"כ 3,764 שוטרים, מתוכם 538 נשים המהוות 14.29% מכלל שוטרי החובה במג"ב.
שירות נשים בדרגות קצונה: סה"כ משרתים במשטרת ישראל 4,700 קצינים מתוכם 1,067 נשים המהוות 22.7%.
נשים בצה"ל
נשים בתפקידי לחימה: אחוז הנשים בתפקידי לחימה מתוך סד"כ חילות בשירות חובה עלה בין השנים 1997 ל-2001 מ 0.2% בשנת 97' ל- 0.9% בשנת 2001.
שיעור קצינות בצה"ל עמד בשנת 2001, על 32% בדרגת סג"מ, 20% בדרגת סרן, 20% בדרגת רס"ן, 10% בדרגת סא"ל, 2% אל"מ ו-2% בדרגת תא"ל.
הטרדה מינית בצה"ל11: בשנת 2001 דווח על 372 מקרים של הטרדה מינית בצה"ל. מספר זה דומה למספר המקרים שדווח עליהם בשנת 2000 (373 מקרים) ונמוך ב-15% בהשוואה לשנת 1999 (436 מקרים).
נראה כי קיימת עלייה במספר הדיווחים על ההטרדות האלימות יותר; הטרדות שהן גם מילוליות וגם פיזיות: מ-108 מקרי הטרדה בשנת 1999 ל-125 מקרי הטרדה בשנת 2001, נסיון לאונס: 5 מקרים בשנת 1999 ל-13 מקרים בשנת 2001 ומקרי אונס: מ-13 מקרי אונס בשנת 1999 ל-30 בשנת 2001. מרבית מקרי ההטרדה התרחשו ביחידת החיילת.
נשים בכוח העבודה
השתייכות לכוח העבודה: לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2000 השתייכו לכוח העבודה האזרחי 1.1 מליון נשים (48.5% מבנות ה-15 ומעלה). חלקן של הנשים בכוח העבודה האזרחי עמד על 45.65% מכלל כוח העבודה.
אחוז הנשים הנשואות השייכות לכוח העבודה הכפיל את עצמו: מ-27% בשנת 1970 ל-56% בשנת 2000.
ענפים כלכליים: שני הענפים הכלכליים בהם מרוכזות רוב הנשים הם בתחום החינוך (21%) ושירותי בריאות רווחה וסעד (16.2%). מרבית הנשים המועסקות מרוכזות במשלחי יד הבאים: עובדות פקידות (28%), עובדות מכירות ושירותים (22%), בעלות מקצועות חופשיים וטכניים (20%) ובעלות משלחי יד אקדמאים (13%) .
הכנסה ושכר: בשנת 2000, עמדה ההכנסה החודשית של גבר שכיר על 8,149 ₪ ועל 5,014 ₪ לאישה. כלומר, שכר האישה היה 62% משכר הגבר. הפערים בשכר נובעים, בין השאר, מהעובדה כי נשים יותר מגברים עובדות בעבודה חלקית. ההכנסה לשעת עבודה של גבר בשנת 2000 היתה 41.7 ש"ח ושל אישה 34.5 ₪. דהיינו, שכר האישה הווה 83% משכר הגבר.
הפער בהכנסה לשעת עבודה בין נשים וגברים קיים בכל רמות ההשכלה. שכר נשים שלמדו 16 שנה ויותר עמד על 76% משכר הגברים בעלי אותה רמת השכלה
12.
אבטלה: ברבע הראשון של 2002
הגיע מספר הבלתי מועסקים ל-270,000 איש. שיעור הנשים המוגדרות כבלתי מועסקות מתוך כלל הנשים השייכות לכוח העבודה האזרחי עמד על 10.7% לעומת 10.6% מהגברים
13.
נשים בחינוך
שיעורי הלמידה בחינוך העל-יסוד (יחס בין מספר התלמידים בחינוך העל-יסודי לאוכלוסייה בגילאים המתאימים) גבוה יותר בקרב בנות ושיעור הנשירה בחינוך העל-יסודי נמוך יותר בקרב בנות מאשר בקרב בנים.
נשים מהוות יותר ממחצית (57%) מכלל הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, ומהוות רוב בתחומי החינוך ומדעי הרוח והחברה.
למרות הגידול שחל בשנים האחרונות במספרן של חברות הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות, חלקן בכלל חברי הסגל האקדמי הבכיר עדיין קטן: שיעור הנשים בסגל האקדמי בשנת תשס"א עמד על 43.5% בתקן מרצה, 33% בתקן מרצה בכיר, 21% בתקן פרופסור בכיר ו-10% בתקן פרופסור מן המניין.
פעילות הוועדה לקידום מעמד האישה במושב הרביעי של הכנסת ה-15 (1002.8.72 - 2002.7.32)
להלן תמצית פעילות הוועדה על פי נושאים. ניתן לעיין בפרוטוקולי הישיבות עצמן המפורסמות באתר הכנסת שכתובתו:
http://www.knesset.gov.il/, תחת הוועדה לקידום מעמד האשה.
בריאות נשים
תקנת משרד הבריאות האוסרת על שימוש בביציות מופרות מיובאות
בתאריך ה-27.08.2001 התקיימה ישיבת הוועדה, לאור ההכרח לפתור את הבעיה שנוצרה בשל רענון תקנת משרד הבריאות האוסרת על שימוש בביציות מופרות מיובאות. בהתחשב במצוקתן של הנשים שהחלו הליך של טיפול בהפריה חוץ-גופית, הסכים משרד הבריאות להוציא מיידית תקנה, שתאפשר שימוש במלאי הקיים בארץ ובחו"ל של ביציות שהופרו ועד ל-1 באוקטובר 2001 תינתן הרשאה להחזיר ביציות מוקפאות ארצה כדי להשתילן במועד המתאים. ההיתר יכלול הפריית ביציות לנשים שעוברות טיפול הכנה עכשיו. התקנה מתייחסת למלאי הקיים בהקפאה ביחידות בארץ ובחו"ל ולמטופלות שאינן רוצות או יכולות לעשות את כל התהליך בחו"ל. חה"כ יעל דיין אמרה כי לשמחתה משרד הבריאות הבין את חריפות הבעיה שנוצרה עקב איסור מוחלט לייבא ביציות מופרות ושימוש להשתלה בביציות מופרות שמקורן אינו בישראל. נקבע כי משרד הבריאות יבדוק היקפו של "מלאי" זה ביחידות השונות ויודיע להן על היתר זמני זה. התערבות הוועדה הייתה הכרחית כדי לפתור בעיה שהתעוררה ותבוא על פתרונה עם השלמת חקיקתו של החוק להפרייה חוץ גופית, שחה"כ יעל דיין שוקדת על סיומו בהקדם.
סיור לבחינת הטיפול במרכזים לבריאות האישה
בתאריך ה- 22.1.2002 קיימה הוועדה סיור לבחינת הטיפול בשני מרכזים לבריאות האישה, בבית החולים הדסה עין כרם ובביה"ח בשערי צדק, השייך לשירותי בריאות כללית. הוועדה שמעה על חשיבות הטיפול בנשים בריאות במטרה לשפר איכות חייהן כאשר יורד אצלן הורמון האסטרוגן, והן חוות את אי הנוחות של גיל המעבר: גלי חום, הזעות לילה, דפיקות לב, דיכדוך, יובש בנרתיק, הפרעות שתן, וסכנת תחלואה באוסיטיאופורוזיס, מחלות לב, סרטן השד, ארטריטיס ועוד.
פרופ' אמנון בז'ז'ינסקי, מנהל המרכז לבריאות האישה בביה"ח הדסה עין כרם, עמד על הגישה הרב-מערכתית לבריאות האישה ועל השינוי בגישה לגיל המעבר שהוגדר בעבר "כגיל הבלות" ומוגדר כיום כ"גיל הפריחה". יו"ר הוועדה, חה"כ יעל דיין, אמרה כי יש להגביר את מודעות הנשים באמצע החיים לסכנת התמותה ממחלות לב, שניתן למנעה ע"י בדיקות תקופתיות, פעילות גופנית ותזונה נכונה. חה" דיין סיכמה את הסיור באומרה כי יש להעזר בארגוני הנשים, רופאי משפחה ורבנים להפצת המידע לאוכלוסיית הנשים בדבר החיוניות להגיע ל- 10 דקות התייעצות עם ההגעה לגיל המעבר כדי שכ- 30 שנות גיל המעבר וגיל הזהב תהיינה איכותיות ובריאות יותר.
תרופת הפוסלאן
בתאריך ה-5.3.2002 למדה הוועדה בישיבתה כי כל אישה שנייה שהזדקקה לתרופת הפוסלאן הפסיקה או נמנעה מלקחתה, כל עוד התרופה ניתנה על בסיס יומי, בשל אי הנוחות בלקיחתה: הצורך לבלוע אותה בצום ולאחר מכן לעמוד משך חצי שעה. חה"כ יעל דיין, ברכה את קופת החולים "מכבי" שיזמה, במימון עצמי, בעלות של 10 מיליון ₪ לשנה, מתן תרופת הפוסלאן החד שבועי בהנחה משמעותית למבוטחותיה, במסגרת שירותי הבריאות הנוספים, למרות שתרופה זו לא הוכנסה לסל הבריאות. פרופ' יהושע שמר, מנכ"ל מכבי שירותי בריאות אמר כי כיום למעלה מ-1000 נשים המבוטחות בקופ.ח מכבי מקבלות את הפוסלאן החד שבועי בעלות מלאה של 170 ₪ לחודש ואין לו ספק, שמהיום, בעלות של 85 ₪ לחודש יגדל מספר המבוטחות שתשתמשנה בפוסלאן החד שבועי, למעל 17,000 נשים. בכך יימנעו מקרים רבים של שברי צוואר הירך לחולות אוסטיאופורוזיס, הגורמים לפגיעה קשה באיכות חייהן.
חה"כ יעל דיין סיכמה את הישיבה בקריאה לעמותות ולארגוני הנשים למצוא מקורות מימון כדי לאפשר לנשים עניות בישראל לרכוש את התרופה העשוייה למנוע באחוזים גבוהים את הפיכתן של נשים מבוגרות לנכות/מוגבלות,שמעבר לפגיעה הקשה באיכות חייהן כתוצאה מהמחלה עלולות להפוך לנטל כלכלי על המדינה. הוועדה תיזום פניה נוספת לוועדת הסל להכללת התרופה בסל הבריאות.
היקף לימודי בריאות האשה במסגרת לימודי הרפואה באוניברסיטאות השונות בארץ ובהתמחויות לרפואת המשפחה
הוועדה למדה בישיבתה ב-7.5.02 על היקף לימודי בריאות האשה במסגרת לימודי הרפואה באוניברסיטאות השונות בארץ ובהתמחויות לרפואת המשפחה. הובהר לוועדה כי לא קיים קורס ספציפי לבריאות האשה כקורס חובה במסגרת לימודי הרפואה באף אחד מבתי הספר לרפואה,אולם בכוונת אוניברסיטת בן גוריון לכלול אותו כקורס חובה בשנה הבאה, מאחר שכיום הוא קורס בחירה בו משתתפים 25% מן הסטודנטים.
פרופ' אליעזר קיטאי, ראש החוג לרפואת המשפחה באוניברסיטת ת"א ציין בלימודי ההתמחות לרפואת משפחה נושאים ספציפיים בתחום בריאות האשה נלמדים בהיקף של 30 מתוך 400 שעות וכוללים גיל המעבר, אוסטאופורוזיס, אלימות במשפחה, רפואה מונעת כולל ממוגרפיה, הריון לידה, ועוד כי במסגרת השתלמות לרופאי משפחה הועברו ב-2002 2 יחידות הוראה מתוך 22 בנושאי בריאות האשה: טיפול הורמונאלי חליפי ואוסטיאופורוזיס.
הוא הוסיף כי יתר הלומדים רפואה נתקלים בבעיות הייחודיות לבריאות נשים בעיקר במסגרת ההוראה הקלינית בנושא רפואת נשים, גיל המעבר, אמצעי מניעה, באורולוגיה - בריחת שתן, ובכירורגיה - מניעה וטיפול בסרטן השד.
בטכניון מהווים נושאים הקשורים בבריאות האשה כ-40% מהנושאים הנלמדים בהתמחות רופאי המשפחה וכוללים אלימות - אבחון והתמודדות, דיכאון, בעיות גיל המעבר, הפרעות אכילה, טיפול הורמונלי חלופי, מחלות לב לנשים ועוד. כן מתקיים במסגרת לימודי הרפואה סיור במקלט לנשים מוכות.
באוניברסיטה העברית נושאים הנוגעים לבריאות האשה נלמדים בהתמחות בעיקר במסגרת גניקולוגיה ומיילדות.
המועצה הלאומית לבריאות האשה מינתה תת ועדה לקדם את ההתייחסות להבדלים במין ומגדר במסגרת הרפואה, ולפתח תכנית לימודים תואמת לכל אנשי המקצוע.
רופאי המשפחה מקופות החולים השונות הבהירו כי לא קיימת מדיניות בתחום בריאות האשה וקבלו על היעדר הכשרה מספקת לזיהוי והתמודדות עם נשים הנתונות לאלימות.
הוועדה למדה כי 6 רופאי משפחה יישלחו בשנה הבאה להשתלם בקליבלנד, בתחום בריאות האשה ועם חזרתם ירכיבו תכנית לימודים עם ההתאמות הנדרשות לארץ, ויכשירו בבתי הספר לרפואה בלימודי ההתמחות לרופאי משפחה.
הוועדה ממליצה:
| 1.
|
למשרד הבריאות - לחייב רופאי המשפחה לעבור השתלמויות בתחום רפואה על בסיס מין ומגדר במימון קופות החולים המעסיקות אותם, בתחומים כגון במחלות לב, גיל המעבר, אוסטיאופורוזיס ואלימות במשפחה.
|
| 2.
|
להסתדרות הרופאים ואיגוד רופאי המשפחה - להכניס נושא רפואה על בסיס מין ומגדר Gender based Medicine לתכנית לימודי ההתמחות לרופאי המשפחה, וללימודי ההמשך לרופאי משפחה. כמו גם התמחות בזיהוי וטיפול באלימות נגד נשים
|
| 3.
|
לדיקני בתי הספר לרפואה - לכלול רפואה על בסיס מין ומגדר Gender based Medicine בכל שלבי הוראת הרפואה על כל תחומיה.
|
ציון חודש הפוריות הבינלאומי בישראל
הוועדה ציינה ב-27.5.02 את פתיחת חודש הפוריות הבינלאומי בישראל, בהשתתפות מנהלי יחידות ההפרייה החוץ-גופית, יו"ר עמותת חן לפריון וחיים, נציגי משרד הבריאות וארגונים.
חה"כ יעל דיין, יו"ר הוועדה: "העיכוב הבלתי נסבל בחוק הממשלתי מונע מ-3,000 נשים ההפרייה החוץ-גופית בתנאים האופטימליים בארץ, זאת לאחר שהוועדה בראשותי אישרה לקריאה ראשונה לפני 15 חודשים הצעת חוק שיכלה לפתור את צוואר הבקבוק שנוצר".
גב' עפרה בלבן, יו"ר עמותת חן לפריון וחיים: "מתוך 160,000 הזוגות המצויים בהליכי פוריות בישראל, כ-10% נזקקים להפריית מבחנה וכ-3,000 נשים ממתינות להפריית ביציות". היא הוסיפה: "חלק מקופות החולים אינן מממנות טיפול בזרע, למרות שחוק ביטוח בריאות מחייב אותן לממן הטיפולים עד להשגת שני ילדים".
פרופ' שלמה משיח, מנהל מחלקת נשים ויולדות בביה"ח שיבא: "טיפולי ההפרייה בישראל מאוד מתקדמים ובנוסף לכך, בעלות של טיפול הפרייה אחד בארה"ב אנו נותנים 10 טיפולים בארץ".
בוועדה הובעה דאגה ודרישה לשמור על אנונימיותן המוחלטת של תורמות הביציות.
הרב ד"ר מרדכי הלפרין, משרד הבריאות תיאר בפני הוועדה את הליך החקיקה והבהיר כי לפני כ-4 שבועות אושרה הצעת החוק הממשלתית בוועדת שרים לחקיקה. לדבריו, זוג העומד להינשא או רשם בהסכמתם יכול להגיש שאילתא למאגר כדי לוודא שאינם אחים.
בעיותיהן הייחודיות של נשים עם מוגבלויות
הוועדה דנה ב-11.6.02 בבעיותיהן הייחודיות של נשים עם מוגבלויות. הוועדה התמקדה בבעיות הבריאות, חוסר הנגישות הפיסית למרפאות, הציוד שאינו מתאים למוגבלותן.
הוועדה למדה כי מפאת הבושה בשל הקושי הפיסי ויחסם המשפיל של רופאים אחדים נמנעות נשים עם מוגבלויות להגיע לקבל טיפול רפואי.
ד"ר נאוה רצון, מאוניברסיטת תל אביב דווחה: "מסקר שנערך לאחרונה על נגישות למרפאות גניקולוגיות לנשים בכסא גלגלים עולה :
- לא היתה, ולו מרפאה אחת, שהיתה נגישה ב-100%. חסרו או חניית נכים, או שדלת הכניסה פנימה היתה צרה מדי או שציוד חסם את הנגישות.
- רק ב-3 מרפאות הכל היה נגיש, חוץ מכסא הבדיקה.
חה"כ ענת מאור: "אני מציעה שמאבק הנשים יהווה חלק מסדר היום של מאבק הנכים. יש לטפל ספציפית בבעיות הייחודיות של נשים עם מוגבלויות".
גב' סילביה טסלר, מנכ"ל ארגון "בזכות": "יש כ- 400,000 נשים עם מוגבלויות בארץ (לפי הערכה שהן מהוות כ-10% מן האוכלוסיה".
גב' נילי ברויאר, מרכזת פורום נשים עם מוגבלויות, בארגון בזכות: "ישנה בעיה ספציפית של מודעות רופאים ואחיות לצרכיי ורגישות נשים עם מוגבלויות, מעבר לנגישות החסרה במרפאות לבדיקת אוסטיאופורוזיס וממוגרפיה למשל".
חה"כ נעמי חזן: "ביקור אצל גינקולוג הוא המבחן האמיתי. אם מפתחים רגישות, ניתן למצוא פתרונות".
הוועדה למדה כי לא קיימים נתונים לגבי נשים עם מוגבלויות וקראה למוסד לביטוח הלאומי, בשיתוף עם קופות החולים ואוניברסיטת בר אילן להכין מאגר נתונים של נשים עם מוגבלויות.
גב' אלה שפירא כהנא, נציגת החירשות: "יש לדאוג לשלטים מוארים במרפאות בתי החולים כדי שחירשות/ים ידעו שהגיע תורם"
הוועדה החליטה לקרוא למשרד הבריאות:
| 1.
|
להוציא מיידית חוזר מנכ"ל בנושא התייחסות לצרכים המיוחדים של נשים עם מוגבלויות.
|
| 2.
|
לפנות לכל קופות החולים בדרישה לממן טיפול גניקולוגי לנשים עם מוגבלות בביה"ח "מעייני ישועה" ולאגם משאבים למציאת פתרון הולם, עד להכשרת כל המרכזים לבריאות האשה, ולהפיכתם לנגישים לנשים עם מוגבלויות בעלי כל הציוד המתאים: מיטות יורדות וכיסאות בדיקה הידראולים.
|
| 3.
|
לדרוש מבתי החולים להפעיל שלטים מוארים במרפאות כדי שכבדי שמיעה/חירשים ידעו כי הגיע תורם.
|
נשים בצה"ל
סיור ומפגש עם לוחמות
בתאריך ה-29.11.01 ערכה הוועדה סיור ומפגש עם לוחמות. סיירו חברות וחברי הוועדה: יעל דיין, ענת מאור, נחום לנגנטל, נעמי חזן וזהבה גלאון במתקן אדם ונפגשו עם לוחמות בט"ש, מג"ב, סחלב, אב"כ, צנחנים, חי"ר קל וחי"ר.
הוועדה התעניינה בקשיים העומדים בפני הלוחמות עקב היותן נשים, בהשתלבותן בטירונות ועם החיילים הבנים. הובהר לוועדה כי השירות המעורב בלחימה עולה יפה, תרומת הנשים איכותית והכרחית ובמקצועות כגון צליפה הן אף מצליחות יותר. אחת הלוחמות אף סיפרה כי דווקא לוחם חרדי הוא המעודד אותה: "שנינו מהווים מעין מיעוט". המסר של הלוחמות היה שלא נתקלו מעולם בתלונות לוחמים לגבי תפקודן או השירות המשולב עמן.
בסיום הסיור אמרה יו"ר הוועדה, חה"כ יעל דיין, כי הוכח שהשלב הניסיוני עבר בהצלחה: ללוחמות יש קבלות. הוועדה לא איתרה קשיים בשירות הבנות, למעט בעיות נקודתיות שבמרבית המקרים פותרות הלוחמות בעצמן.חה"כ נעמי חזן אמרה כי עבור כל המשרתים בשירות המעורב השירות מצליח ויעיל, וכעת מתרגלים לזה גם המפקדים.
הצדעה ללוחמות מג"ב ולשוטרות
בתאריך ה- 12.3.2002, הצדיעה הוועדה לקידום מעמד האישה ונציגות ארגוני נשים ללוחמות מג"ב ולשוטרות על תרומתן, והתרגשו למשמע המוטיבציה הגבוהה שהן מפגינות. מעיין, צלפית מג"ב סיפרה כי בהתחלה אמרו להן "שבי בג'יפ", ואחר כך ראו שאפשר לסמוך עליהן. חה"כ יעל דיין, יו.ר הוועדה אמרה ללוחמות: "עצם היותכן בחזית, תפקודכן היוצא מן הכלל, מהווים אמירה חשובה המוערכת על ידינו ואנחנו מצדיעות לכן! אין לי ספק שללוחמות מג"ב לא יאמרו שוב "שבי בג'יפ". לדבריה הצטרפו חברות הכנסת ויושבות ראש ארגוני הנשים ובינהן גב' חדווה אלמוג, יו"ר נעמ"ת, ששירתה כקצינת ח"ן ראשית. נצ"מ הילנה ערד, רמ"ח אגף משאבי אנוש, מג"ב, דווחה לוועדה כי מסלול לוחמות מג"ב קיים מזה שש שנים. את המחזור הראשון סיימו 15 לוחמות, ובמחזור המסתיים היום מסיימות 51 לוחמות. כיום ישנן 200 לוחמות מג"ב. ישנן לוחמות שעובדות כסיירות ומנעו פיגועי פח"ע.
הצעת חוק השיפוט הצבאי (הטרדות מיניות)
בתאריך ה- 18.3.2002 דנה הוועדה בהצעת חוק השיפוט הצבאי (הטרדות מיניות) ביוזמת ח"כ מוסי רז. חה"כ יעל דיין, יו"ר הוועדה אמרה כי היא מקווה שלכשתתקבל הצעת החוק, לא נשמע יותר ערפול לגבי הטרדות מיניות תחת הכותרת .התנהגות שאינה הולמת". חה"כ מוסי רז אמר כי יש חשיבות עצומה להחלת החוק למניעת הטרדה מינית על הדין המשמעתי שכן כך תובהר חומרת עבירות ההטרדה המינית בצבא וניתן יהיה לעצור אותן. תא"ל סוזי יוגב, יועצת הרמטכ"ל למעמד האישה מסרה לוועדה את הנתונים הבאים: בשנת 2001 דווחו 373 חיילות על הטרדה מינית, 108 מהן הוטרדו ע"י חיילים, 57 מהן הוטרדו ע"י קצינים, 42 מהן הוטרדו ע"י נגדים, 14 מהן הוטרדו ע"י אנשי מילואים. ערוץ הטיפול המשמעתי המועדף ע"י 41% מן המוטרדות הוא מצ"ח, 7% מן המדווחות על הטרדה מינית לא רצו לקבל כל טיפול. כן הוסיפה היוהל"ן כי נתקבלו 5 דיווחים של חיילים שהוטרדו מינית.
הוועדה אישרה את החוק לקריאה שניה ושלישית ב-9.7.02. להלן נוסח החוק:
הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 38 )(הטרדה מינית כעבירה צבאית), התשס"ב-2002*
בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 14, בסעיף 136(ב), אחרי פסקה (1א) יבוא:
|
1.
|
תיקון סעיף 136
|
חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 15;"
|
"(1ב)
|
|
|
דברי - הסבר
סעיף 136 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (להלן - חוק השיפוט הצבאי) קובע כי חייל שהואשם בעבירה צבאית שענשה אינו עולה על מאסר שלוש שנים יועמד לדין משמעתי.
סעיף קטן (ב) לסעיף האמור, מונה הוראות חוק, שאינן צבאיות במהותן, שיראו הפרה שלהן כעבירה צבאית, כך שניתן יהיה להעמיד בגינן חייל לדין משמעתי.
וזה נוסחו של סעיף 136 לחוק השיפוט הצבאי, שענינו תחולת הדין המשמעתי:
"(א) חייל, בדרגה למטה מדרגת רב-אלוף, שהואשם בעבירה צבאית שענשה אינו עולה על מאסר שלוש שנים, בין שעבר אותה במדינה ובין מחוצה לה, תהא לקצין שיפוט הסמכות לדונו דין משמעתי לפי הוראות חלק זה.
(ב) לענין תחולת הדין המשמעתי, דין עבירה על אחד מאלה כדין עבירה צבאית:
(1) חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) התשנ"ד-1994; (1א) חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), התשנ"ד-1994;
(2) תקנות שהותקנו על פי סעיף 25 לחוק שירות בטחון, התשי"ט-1959 [נוסח משולב];
| (3)
|
תקנות על פי פקודת התעבורה, שקבע שר הבטחון בהתייעצות עם שר המשפטים, למעט תקנות שלעבירה עליהן נקבע עונש חובה."
|
ברשימת העבירות שרואים אותן כעבירה צבאית לא נכלל חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן - חוק למניעת הטרדה מינית). כתוצאה מכך נשפטים חיילים שהפרו את הוראות חוק למניעת הטרדה מינית על עבירה משמעתית של התנהגות שאינה הולמת.
וזה נוסחו של סעיף 130 לחוק השיפוט הצבאי, שענינו התנהגות שאינה הולמת:
"חייל בדרגת סמל או בדרגה גבוהה מזו שהתנהג באופן שאינו הולם את דרגתו או את עמדתו בצבא, דינו - מאסר שנה."
מוצע להוסיף את הפרתו של חוק למניעת הטרדה מינית לרשימת העבירות הצבאיות.
התיקון המוצע יביא לכך שהעמדתו לדין משמעתי של מטריד מינית לא תתואר כהתנהגות שאינה הולמת, אלא שיוודע כי מדובר, במפורש, בעבירה בעלת אופי מיני.
התיקון המוצע אף עולה בקנה אחד עם עמדתו ומדיניותו של צבא-הגנה לישראל, בדבר הוקעת התנהגות של הטרדה או התנכלות מינית.
חבר הכנסת מוסי רז
היקף ושיבוץ נשים בשירות מילואים פעיל (שמ"פ)
הוועדה דנה ב-24.6.02 בהיקף ובשיבוץ נשים בשירות מילואים פעיל (שמ"פ). בישיבה השתתפו נציגים בכירים מצה"ל.
חה"כ יעל דיין, יו"ר: "לאור פתיחת תפקידים חדשים לנשים הוועדה רוצה לבדוק היקף שירות נשים במילואים ושיבוצן בתפקידים להן הוכשרו במהלך שירותן הצבאי. האם לוחמות בצה"ל ובמג"ב משרתות כלוחמות במילואים?" "אני מברכת על שילוש מספר הנשים במילואים משנת 2000 לשנת- 2002"
תא"ל סוזי יוגב, יוהל"ן (יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים), הציגה ממצאי סקר שערכה בקרב 433 חיילות משוחררות לגבי שמ"פ: 39% מן הנדגמות ציינו "רוצות/רוצות מאד לשרת במילואים". במסגרת חומת מגן שובצו 40% מן הנשים ששרתו בשמ"פ לתפקידי לחימה ו/או תומכי לחימה. ששלאחר מבצע "חומת מגן" נערך סקר בקרב 52 משרתות במילואים: 83% מן הנסקרות עסקו בתפקיד דומה לזה שבשירות הסדיר. 83% הביעו שביעות רצון מהשמ"פ". יוהל"ן עמדה על שילובן המוצלח בשמ"פ. לבקשתה של חה"כ נעמי חזן לקבל נתונים השוואתיים לנתוני שמ"פ גברים השיבה כי דרושות מספר שנים נוספות לשמ"פ נשים. יוהל"ן, הבהירה לוועדה כי מדיניות שילוב נשים בשמ"פ שהחלה בשנת 2000, לוותה בצוות-היגוי לצורך הפקת לקחים וליצירת שינוי הדרגתי.
אל"מ בני דור, קצין שלישות פיקודי של פיקוד העורף, דיווח: "1/3 מסך הנשים במילואים משובץ בפיקוד העורף (פקע"ר). נשים מהוות:
10% מסד"כ הפקע"ר.
58% ממצבת המערך ביחידת אבן פינה (תחנות רענון ערכות המגן).
34% ביחידות הקשר.
משך שירות הנשים בשמ"פ (שירות מילואים פעיל) - בשנת 2002 :
56% מן הנשים שירתו שמ"פ חד-יומי.
כ- 13% מן הנשים שמ"פ של מעל 5 ימים.
סיור ומפגש עם לוחמות וסיירות מג"ב ירושלים
בתאריך ה-23.7.02 ערכה הוועדה סיור ומפגש עם לוחמות וסיירות מג"ב ירושלים, הן במתקני הבסיס והן בשטח. הוועדה פגשה את מפקד מג"ב ירושלים תנ"צ בנצי סאו, ומפקדיהן הישירים של הלוחמות והסיירות. הוועדה שמעה את הלוחמות והתמודדותן עם תפקידיהן הייחודיים.
נשים ועבודה
דו"חות מרכז אדווה ושדולת הנשים: נשים בשוק העבודה של מדינת הרווחה בישראל
בתאריך ה-16.10.01 הוצגו בפני הוועדה לקידום מעמד האישה דו"חות של שדולת הנשים בישראל על מעמד האישה בישראל בתחום התעסוקה ושל מרכז אדווה: "נשים בשוק העבודה של מדינת הרווחה בישראל".
יו"ר שדולת הנשים, גב' רינה ברטל הציגה ממצאים מתוך הדו"ח המראים כי 20% ממשקי הבית שבראשן אישה נתונים מתחת לקו העוני. ככל שעולה רמת ההשכלה של נשים, כך עולה השתתפותן בשוק העבודה. נשים מהוות יותר ממחצית מקבלי תארים אקדמיים, ולמרות זאת, שיעור הנשים הלומדות הנדסה נותר נמוך: 20% לעומת 80% במדעי הרוח. אפילו בלימודי הרפואה מתמקדות נשים בתחומים היוקרתיים פחות, כגון רפואת משפחה וילדים. השדולה הציגה נתונים המשקפים נחיתותן של נשים מבחינה כלכלית: בקרב שכירים, אחוז הנשים גבוה יותר מאחוז הגברים. בקרב עצמאים, פי שניים גברים מנשים. גם בקרב נשים מנהלות, רק 8% הן מנכ"ליות לעומת 34% מן הגברים המנהלים. שדולת הנשים סיכמה את הדו"ח באומרה כי יש לעודד נערות לבחור במקצועות בעלי שכר גבוה וזאת במסגרת תכניות משרד החינוך. כמו כן, יש להגביר את אכיפת החקיקה המיטיבה עם נשים.
אתי קונור ממרכז אדווה הציגה נתונים לפיהם מחצית מן הנשים המועסקות, מועסקות בשירותים הציבוריים. בשירותים הציבוריים מהוות הנשים 67% מן המועסקים (לשנת 1999). מאחר שאחת מכל חמש נשים מועסקת בענף החינוך התמקד המרכז בנתונים לגבי ענף החינוך. נשים משתכרות בשירותי החינוך 60% משכר הגברים: 4,866 ₪ לאישה לעומת 8,062 ₪ לגבר (לשנת 2000). לפי ממצאי הדו"ח, למרות האחוז הגבוה של נשים המועסקות בענף החינוך, הן מהוות אחוז זעום במעמד הניהול ובתפקידי הפיקוח שהם המקצועות מרובי ההכנסה. הדבר בולט אף יותר במגזר הערבי והחרדי.
חה"כ יעל דיין סיכמה את הדיון באומרה כי יש לפרוץ את תקרת הזכוכית במקצועות שירותי הרווחה ולקדם נשים למשרות רווחיות יותר ולעמדות הניהול. לאחר עריכת ניתוח עיסוקים, יש לפעול להעלאת השכר במקצועות אלה. היא הוסיפה ואמרה כי הוועדה תפעל:
1. להעלאת השכר למקצועות בשירותי הרווחה (באמצעות ניתוח עיסוקים) ולקידומן של נשים למקצועות רווחיים במסגרתם, כדי לפרוץ את תקרת הזכוכית.
2. בעזרת הרשות לקידום מעמד האישה וארגוני הנשים לאכיפת החקיקה הקיימת לשכר שווה וליישום ההעדפה המתקנת במכרזים לתפקידים בכירים בשירות המדינה.
3. למניעת קיצוץ בתקציבי משרדים בהם המרכיב העיקרי הוא נשים.
תקנות העסקתן של השינניות בישראל
בתאריך ה-22.10.01 ערכה דיון בתקנות העסקתן של השינניות בישראל. הוועדה שמעה על קשיי ההעסקה של השינניות הנובעים מתקנות משרד הבריאות, במסגרתן הן מוגדרות "עובדות" רופאי השיניים. נוסח זה מגביל את תנאי העסקתן וגורם לניצולן.
חה"כ יעל דיין, יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון ואמרה כי משרד הבריאות יתקן את נוסח התקנות, לבקשת הוועדה, כדי לאפשר לכל שיננית לבחור את תנאי התקשרותה עם מעסיקה, אם כשכירה או כעצמאית, ובלבד שיהיה פיקוח של רופא שיניים. כן בקשה חה"כ יעל דיין מהסתדרות רופאי השיניים להתגמש ולקבל את שינוי התקנות המוסכמות על משרד הבריאות, אותן סירבו לקבל עד כה.
פיטורי נשים בהריון
בתאריך ה-30.10.2001 דנה הוועדה בפיטורי נשים בהריון, בניגוד לחוק עבודת נשים. הוועדה שמעה מארגוני הנשים ומעדויות שונות על כך שנשים רבות, מושעות או מפוטרות, ללא מכתב פיטורין ומבלי שהמעסיק קיבל מראש היתר לפטרן ולפיכך, אינן מקבלות שכר או דמי אבטלה. בסופו של דבר, מקבל המעסיק שפיטר אותן היתר רטרואקטיבי לפטרן, מבלי שבהליך השיפוטי במשרד העבודה והרווחה נשמעת תגובתן לטענות המעסיק.
בישיבה התברר כי מדי שבוע פונות לנעמ"ת כ-30 נשים בגין פיטורין בהריון וכ-25 נשים בגין פיטורין בתום חופשת לידה. לקו החם של ויצ"ו הגיעו בשנה האחרונה 454 פניות בגין פיטורין בזמן הריון או חופשת הלידה. 55% מן הפניות לשדולת הנשים בנושא הריון, נגעו לפיטורין בהריון.
שר העבודה והרווחה, חה"כ שלמה בניזרי, אשר נכח בישיבה, אמר כי נושא פיטורי נשים בהריון קרוב ללבו ולכן הוסיף בחודש האחרון מפקחת נוספת לשתיים הקיימות כדי לקצר את ההליך השיפוטי-חקירתי ל-3 שבועות. הוא ציין כי כ-50% מבקשות המעסיקים לפיטורים רטרואקטיביים נדחות. מתוך 907 בקשות להיתר בשנת 2000, 447 בקשות לא אושרו.
עו"ד מיכאל אטלן, ממשרד העבודה והרווחה, אמר כי קיים חוק חדש המחייב מעסיק ליידע בכתב מפוטר על מועד תחילת וסיום עבודתו. אי-מילוי הוראה זו היא עבירה פלילית עם קנס מנהלי. הוא מציע שינוי חקיקה בחוק עבודת נשים שיאפשר מעמד לארגוני נשים בהגשת תביעה.
חה"כ יעל דיין סיכמה את הישיבה בדרישה ממשרד העבודה והרווחה להתקין בתקנות כי:
יש להעביר לאישה בהריון המועמדת לפיטורין בכתב ומראש את טענות ואסמכתאות המעסיק לפטרה.
יש לתת לאישה זכות התשובה ותגובה לטענות המעסיק בהליך השיפוטי, גם אם היא זומנה להעיד קודם לכן.
יש להפעיל את הענישה הקיימת בחוק על המעסיק המבקש היתר לפיטורין רטרואקטיביים, לאחר שפיטר האישה בניגוד לחוק, ללא היתר.
יש לחייב את המעסיק להחזיר האישה לעבודה, עד לקבלת היתר לפיטוריה.
סיור הוועדה במפעל בגיר בקריית גת
בתאריך ה- 11.2.2002 קיימה הוועדה לקידום מעמד האישה, סיור בהשתתפות נציגות ארגוני הנשים וההסתדרות במפעל בגיר בקריית גת שסכנת פיטורין מרחפת על 750 עובדיו ש-80% מהעובדים הן נשים. לסיור הצטרף השר שמואל אביטל. הוועדה פגשה את העובדות במפעל ושמעה על החרדה הקשה בפניה הן עומדות לאחר שהועסקו שנים רבות במפעל. חה"כ יעל דיין אמרה כי הוועדה פוגשת את עובדות והנהלת מפעל בגיר משום שהנשים מהוות כ-80% מן העובדים במפעל. אחוז גבוה מתוכן עולות מחבר העמים והן משלמות מחיר כבד במשבר התעסוקה. על החברה לדאוג לכ-80 עובדות חד-הוריות, אלמנות ושני בני זוג העובדים במפעל. היא הוסיפה כי לא יעלה על הדעת שיימשך הטיפול הכושל של משרד העבודה והרווחה בהכשרה מקצועית שאינה מבטיחה השמה. השר שמואל אביטל אמר כי המפעל אינו כלכלי וישנן 3 אפשרות לפתרון המצויות כרגע במו.מ: 1. ניהול עצמי. 2. חל"ת לעובדים במסגרתו תינתן הכשרה מקצועית. 3. המדינה תממן את הפער בין עלות הייצור בארץ לבין זה בחו"ל. התערבות המדינה בצורה זו תהייה עדיין יותר משתלמת מאשר תשלום דמי אבטלה.
העסקת נשים באמצעות חברות כ"א
הוועדה דנה ב-5.6.02 בהעסקת נשים באמצעות חברות כ"א.
חה"כ יעל דיין, יו"ר: "מטרת הדיון היא למצוא מיידית דרך להגן על נשים המנוצלות באופן מחפיר, מעצם העסקתן ע"י חברות כ"א. זאת עוד לפני כניסתו המלאה לתוקף של החוק לתיקון חוק העסקת עובדים באמצעות חברות כ"א, ביזמת חה"כ עמיר פרץ. נשים מהוות כ- 65% מן המועסקים בחברות כ"א. נשללות מהן זכויות סוציאליות בסיסיות להן זוכות אמהות, עובדות מדינה".
חה"כ ענת מאור, שמילאה את מקום יו"ר הוועדה: "הממשלה היא הראשונה לתת יד לפגיעה בנשים העובדות באמצעות חברות כ"א ולמנוע מהן זכויות סוציאליות בסיסיות.
לצערי כל הממשלות אימצו מדיניות קלוקלת המאפשרת פערי שכר ופגיעה בנשים. אין ספק שהעסקה באמצעות חברות כ"א גורמת רווח לחברה והפסד למדינה ולעובדים/ות".
הוועדה למדה שהחל יישומו של החוק של עמיר פרץ המחייב השוואת תנאי העסקה של עובדי חברות כ"א לאלה של עובדי המדינה. אף הוצא חשכ"ל בנושא כבר ב- 13.1.01. ואילו הסעיף הנוגע לקליטת העובדים במשרד בו הם מועסקים נדחה על-ידי הממשלה ל-1/4/03. הסקטור הציבורי מספק 84% מפרנסת חברות כ"א. ממחקר שנערך עולה כי נשים מועסקות דרך חברות כ"א למשך זמן ארוך שנים יותר מאשר גברים".
חה"כ עמיר פרץ, יוזם החוק: "החוק פתח תיבת פנדורה - חשף את התופעה וגרם למעסיקים רבים להערך לקראת ביצועו. שורש הרע הוא שישנן נשים העובדות בשירות המדינה באמצעות חברות כ"א מזה 14 שנה. כאשר מעל לראשן מתחלפות חברות כ"א המעסיקות אותן". הוא הוסיף: "המדינה היא העבריין הגדול ביותר וגורמת לכל המשק להתייחס לחוק כ"חוכא ואיטלולא".
נציג החשכ"ל באוצר, מר ליאור אגאי, דיווח לוועדה כי החשב הכללי באוצר אמון על הוצאת הנחיות המחייבות משרדים בהתקשרות עם חברות כ"א: "האוצר עורך בדיקה מקיפה לגבי מספר המועסקים באמצעות חברות כ"א מכל המשרדים והחל לבדוק ולטפל בעמותות וחברות קבלן הצצות השכם והערב כ"עקיפת"ה חברות כ"א. הוא הוסיף: "הוצא חוזר חשכ"ל 13/11/01 המחייב השוואת תנאים בין עובדי כ"א לעובדי מדינה ואנו עוקבים אחר יישומו".
גב' אורלי אריה, עובדת חברת כ"א, אמרה: "גם השוואת התנאים נעשית בהתאם למתח דרגות מאד נמוך 13-16, וגם מנהלת מוגדרת כ-מזכירה".
מר אלי פז, סמנכ"ל בכיר במשרד העבודה והרווחה: "העסקת עובדים באמצעות חברות כ"א תחילתה בחטא קדמון שנועד במקור להעסיק עובדים לתקופה קצרה. יש לפרוס תכנית למחיקת אופן העסקה זה ממנו "נדפקו עובדות ועובדים" והרוויחו חברות כ"א ומשרדי ממשלה". הוא הביע עמדת נציב שירות המדינה שבהתנגדותו להעסקת עובדי כ"א, חוזר ומתריע בפני הממשלה כי שימוש בעובדי קבלן מעוות ויוצר התנגשות עם החוק.
הוועדה פנתה לחשכ"ל באוצר בדרישה:
לקבל בתוך שבועיים נתונים לגבי מספר העובדים המועסקים במשרדי הממשלה באמצעות חברות כ"א והתפלגותם.
להמשיך בדיקת המילכוד של מיקור החוץ (outsourcing) כדרך לפגוע בזכויות עובדים/ות, ולהעביר ממצאיה לוועדה לגבי תופעת העסקת כ"א בחברות קבלניות בעמותות וכו'. להשיב מיהו הגורם המפקח, מהם הנהלים ומה בכוונת האוצר לעשות כדי למנוע עקיפת החוק באמצעות המצאת "פטנטים" נוספים להעסקת נשים.
להנחות במכרזים לחברות כ"א להעסיק שלא על-פי שעות אלא על-פי היקף משרה.
לדווח מהו סך ההיקף הכספי של העסקת עובדי כ"א.
להעביר לוועדה חוזרי חשכ"ל המתייחסים להעסקת עובדי כ"א.
הוועדה ציינה בחיוב את הודעת הרשות לקידום מעמד האשה שהיא נרתמת לנושא .
קידום נשים בשירות המדינה
בישיבת הוועדה ב-8.7.02 בנושא: "קידום נשים בשירות המדינה" בהשתתפות המשנה לנציב שירות המדינה מר יעקב ברגר, עו"ד רבקה שקד, הממונה על קידום ושילוב נשים בנציבות שירות המדינה, ובכירים ממשרדי ממשלה והממונות על מעמד האשה ונציגות ארגוני נשים, הוצגו לוועדה נתונים שפורסמו בה לראשונה לגבי ייצוג נשים ב-4 הדרגות הבכירות בשירות המדינה ב-2001 לעומת 2000.
עו"ד רבקה שקד דיווחה לוועדה: "מן הדו"ח השנתי לשנת 2001 עולה כי כמעט ולא חל שינוי בייצוגן של נשים בדרגות הבכירות בשירות המדינה. במשרדים אחדים כדוגמת משרד התמ"ס אך חלה ירידה בשיעור הנשים בדרגות הבכירות ב-3% והשיעור עומד על 25%. מיפוי ייצוג הנשים בכל המשרדים נועד לאפשר בניית תכנית עבודה משותפת עם כל הנהלות המשרדים במטרה לפעול להגדלת ייצוג הנשים בדרגות הבכירות ולפתוח עתודה ניהולית בקרב נשים.
גב' רונית לב ארי מנהלת הרשות לקידום מעמד האשה: תוכנית זו שהוכנה ע"י הממונה על קידום ושילוב נשים בנציבות בשיתוף הרשות למעמד האשה הינה תוכנית מתוקצבת שהועברה למנכל"י המשרדים.
יו"ר הוועדה, חה"כ יעל דיין וחה"כ ענת מאור הביעו אכזבה מקצב העלייה בשיעור הנשים בדרגות הבכירות זאת לאור חקיקה מצויינת שאינה נאכפת די ע"י המשרדים השונים. צויינו לשבח, באופן יחסי משרדי הבטחון והחוץ. הן הוסיפו ""עמידה במקום בייצוג נשים בתפקידים הבכירים בשירות המדינה מהווה נסיגה "הוועדה מברכת על התכנית שגובשה וקוראת להנהלות המשרדים להרתם כדי לפרוץ המחסומים הקיימים המונעים קידום נשים.
מר צביקה כהן, סמנכ"ל למשאבי אנוש במשרד הבטחון, דיווח לוועדה: "בשליש מכלל המכרזים בארבע הדרגות הבכירות זכו נשים בשנת 2001. חלה עליה של 2% באחוז הנשים בדרג ראש מערכת ושיעורן עמד על 29%, ובדרגת סגן ראש אגף חלה עליה של 4% ושיעורן היגיע ל-20%."
מר נסים בן שטרית, סמנכ"ל למינהל במשרד החוץ: "נשים מהוות 1/3 מן המשתתפים בקורס צוערים ובשנת 2001 סיימו קורס צוערים 9 נשים ו- 10 גברים. במסלול החוץ-מינהלי 127 נשים ו- 118 גברים. השנה קודמה אישה אחת לתפקיד סמנכ"ל. 12 נשים מכהנות כראשי נציגויות ברמת שגריר. בחטיבה המדינית 372 גברים ו-101 נשים. "
השופט אלון גילון, סגן מנהל בתי המשפט: "במשרה המינהלית הבכירה ביותר "מזכיר ראשי" מכהנות 19 נשים מתוך 39 מזכירים.
הקהילה ההומו-לסבית
מוקדי פעילות של האגודה והקהילה ההומו לסבית והטראנס וג'אנדרים
בתאריך ה-12.2.2002 הוועדה דנה במוקדי פעילות של האגודה והקהילה ההומו לסבית והטראנס וג'אנדרים. הוועדה גינתה את כתובות הגראפיטי שנכתבו בתל אביב שקדם לדיון בוועדה והן את העימות בין נציגי ש"ס שהפריעו מספר פעמים לפעילות מרכז ההומוסקסואלים בחדרה. הוועדה קיבלה נתונים על קיומו של קו מצוקה ארצי - הקו הלבן - המאויש בשעות הערב 5 ימים בשבוע, ע.י מתנדבים ועל היקף פעילות מרכזי ומוקדי האגודה וק.ל.פ (קהילה לסבית פמיניסטית) ברחבי הארץ המונה כ-1,500 משתתפות. פעילות האגודה מתפרשת ברחבי הארץ: בתל אביב, בבית הנתמך ע"י העירייה, בפורום החיפאי - רמה, באילת, בעפולה, בבאר שבע, בגליל עליון-בקריית שמונה, בחדרה ובכרמיאל.
בריאות הקהילה
בתאריך ה- 20.2.2002 הושגה הסכמה בין משרד הבריאות למועצה הפוליטית לזכויות הגייז בישראל בדיון שהתקיים בוועדה. חה"כ יעל דיין אמרה כי אוכלוסיית ההומוסקסואלים, הלסביות, הטראנסקסואליים והבי-סקסואליים מהווה קבוצת סיכון להפטיטיס B ומחלות מין כעגבת וזיבה המצויות בקו עליה. על הקהילה להגביר את ההסברה לגבי חשיבות קבלת החיסונים, פניה לרופאים בשלב מוקדם והמודעות לסיכוי ההחלמה הודות לגילוי מוקדם. ד.ר איציק לוי, מנהל יחידת האיידס בביה"ח שיבא בתה"ש, הציג את עיקר ממצאי דו"ח הבריאות של המועצה הפוליטית לזכויות הגייז אשר מצא כי חלה עליה במקרי מחלות המין בקרב הומוסקסואלים. הוא אמר כי למרבה הצער אוכלוסיה זו מגיעה לרופא רק בשלב השניוני של המחלה כאשר המצב הופך לבלתי הפיך, וזאת מתוך חשש שנטייתם המינית תיחשף. עובדה זו נכונה גם ללסביות הפונות לגינקולוג במצב מתקדם יותר של סרטן השד וצוואר הרחם מאשר האוכלוסייה ההטרוסקסואלית. הדיון נגע בנושאים בריאותיים שונים הנוגעים לקהילה כגון ניתוחים לשינוי מין ויחס בתי החולים לחולי נפש טראנסקסואלים. בסיום הישיבה קראה חה"כ יעל דיין כי על הקהילה להגביר את המודעות לקבלת חיסונים להפטיטיס B ו-A, לשימוש באמצעי מניעה, לחשיבות שיש בפנייה לאבחון מוקדם ולחשיבות הטיפול רפואי מוקדם בכל מחלת מין. ח"הכ דיין הסיפה ואמרה כי תפנה לקופות החולים להוזלת חיסונים לקבוצות סיכון וכן לפסיכולוגית הוועדה לאישור ניתוחי שינוי מין כדי לעמוד על הקריטריונים ולקבל נתונים.
סירובה של עיריית ירושלים לממן את מצעד הגאווה בעיר
הוועדה התכנסה ב- 3.6.02 לדון בסירובה של עיריית ירושלים לממן את מצעד הגאווה ביזמת הבית הפתוח העומד להתקיים ביום שיש הקרוב.
חה"כ יעל דיין, שמחתה על העדר השתתפות ראש העיר ירושלים ונציגיו בטוענה שנמצאים בבג"צ, הקריאה מדבריו בדיון במועצת העיר לפיהם: "עיריית ירושלים איננה מתנגדת לקיום המצעד כי בחברה חופשית ודמוקרטית .... כל קבוצת אנשים שרוצה לעשות פעולה שאין בה הפרת סדר או פגיעה בציבור ומבטאת את אמונתה, זהותה ועקרונותיה יכולה לעשות זאת. העירייה לא תממן את המצעד ... כיוון שאינו עומד בקריטריונים של פעולה משותפת".
חגי אלעד, מנכ"ל הבית הפתוח : "מצעד הגאווה ייצעד ביום שישי ויהיה מאובטח כנדרש גם אם נצטרך בעצמנו לשאת בעלות אבטחה בגובה 18,000 $. אנו מקווים שהעירייה תסייע במימון בכל זאת, במיוחד לאחר שמימנה "חידון שמיטה" במאה אלף ₪ למרות שנערך מחוץ לירושלים. אין כאן מצוקה תקציבית כי אם שיקולים זרים ברגע שמדובר בקהילה ההומו-לסבית. הבסיס המשפטי של נוהל פעולה משותפת שהעירייה המציאה עומד על כרעי תרנגולת - בג"צ הינחה היום את משרד המשפטים לבדוק נוהל זה בתוך 90 יום".
חה"כ ענת מאור: "ההתנגדות למימון מצעד הגאווה הוא השגת זכויות האדם לאחור בעשור. עיריית ירושלים נכנעת לחרדים ולדתיים וזה משתלב בתמונה הכללית של כניעת הממשלה לחרדים".
חה"כ יאיר פרץ : "אין לי בעיה עם מצעד הגאווה עצמו, אך במצב הכלכלי הנוכחי מדוע צריכה העירייה לממן אותו". לטענת הנוכחים כי העירייה מממנת ביד רחבה פעילויות של "אל המעיין" - הוא השיב: "ידוע לי שמשרד החינוך מממן את פעילות אל המעיין ולא העירייה".
לדבריו השיב חבר מועצת העיר, מאיר מרגלית: "העירייה מימנה זאת ביד רחבה".
חה"כ זהבה גלאון: "אני מתכוונת לצעוד במצעד הגאווה, אי אפשר לתת לכוחות השחור לחזור ולשלוט כאן".
חה"כ נעמי חזן: "אני קוראת לכולם לעלות לירושלים למצעד הגאווה. אין להפלות אנשים בשל נטייתם המינית בעיר בה חייבים להיות פלורליסטיים. אני רואה בחומרה זילות הכנסת על-יד עיריית ירושלים באי שיגור נציג".
חה"כ יעל דיין: "הוועדה פונה אל ראש העיר ירושלים בבקשה להשתתף במימון מצעד הגאווה על בסיס הקצאת כספי ציבור על-פי עקרון השוויון".
הוועדה ציינה את יום הגאווה ב-17.06.02 בדיון בנושא יהדות והומוסקסואליות.
חה"כ יעל דיין, יו"ר הוועדה: " לא ייתכן שמדינה דמוקרטית יהודית לא תקבל אנשים בעלי נטייה מינית שונה כשווים. החלטנו לייחד את יום הגאווה השנה לנושא יהדות והומוסקסואליות - וכולנו נמצאנו למדים מהרבנים הרפורמיים והקונסרבטיביים שהציגו עמדות מתקדמות ואף ליברליות המייצגות את הזרמים שלהם.
הסופר והמחזאי דן אלמגור הקריא שירי אהבה הומוסקסואלים ארוטיים שנכתבו ע"י גדולי הרבנים בתקופת ימי הביניים, ביניהם משה בן יעקב אבן עזרא. ואמר: "אני רואה בהומוסקסואלים יהודים רגישים ויפים מן היהודים המתהדרים ביהדותם". חה"כ קולט אביטל: "דרושה התארגנות פוליטית להפרדת דת ממדינה כדי להביא לשינוי במדינה". נציגת ק.ל.פ, גב' נועה רוטמנש: "לא ברור לנו כיצד יהודים שנלחמו 2,000 שנה על מהותם היהודית פוסלים את מהותנו במחי יד. מדוע מתייחס אלינו הממסד הרבני באופן מבזה ומשפיל".
מר איתי פנקס, יו"ר אגודת ההומוסקסואלים, הלסביות, הטראנס והבי הודיע: "ביום חמישי נכתיר את חה"כ יעל דיין כיקירת הקהילה ההומו-לסבית".
נורה גרינברג, טראנססקסואלית: היהדות אינה מחמירה כלפי שינוי מין כשם שמחמירה עם הומוסקסואלים." מר דן אלמגור ציטט מאמר שכתב לפני כ-100 שנה אליעזר בן יהודה, לפיו: "משכב זכר איננו חטא - הטבע אשם".
כללי
ספרים חדשים בנושא יהדות ופמיניזם
בתאריך ה- 23.10.2001 הוצגו בוועדה ספרים חדשים בנושא יהדות ופמיניזם: "הרימי בכח קולך" בעריכת ד"ר לוין מלמד, "להיות אישה יהודייה" בעריכת ד"ר מרגלית שילה, והמאמר: מעמד האישה בהלכה היהודית - מאת ירון ידען. כמו כן הוצג ספרה של הרבנית איילה גליקסברג: "האישה ביהדות שווה יותר".
ד"ר רינה לוין מלמד שהציגה את לקט המאמרים בספרה, עמדה על העדר קול האישה במיוחד במקורות היהודיים והבהירה כי חוקרים פמיניסטיים קוראים בטקסטים קיימים קריאה פמיניסטית. היא הביעה תקווה כי עבודת החוקרים הפמיניסטיים תסייע לשילוב לימודי האישה במסגרת לימודי היהדות באקדמיה וכי הדבר ישפיע גם על קידום מעמד האישה בחברה שמחוץ לאקדמיה.
פרופ' טובה כהן הציגה את "להיות אישה יהודייה" והבהירה שתנועת "קולך" שהתגבשה ללא אפולוגטיקה מנסה, בספר זה, לגשר בין הפמיניזם ליהדות, ולמצוא פתרונות לבעיות הנוגעות למעמד האישה במסגרת היהדות האורתודוקסית. היא עמדה על התופעה כי לראשונה ביהדות הדתית, קבוצת נשים מפתחות מנהיגות אינטלקטואלית, דתית, ואפילו טקסים דתיים לדוגמא: קבוצות תפילה לנשים והסכמי קדם נישואין.
הרבנית איילה גליקסברג הבהירה שהמוטיב בספרה הוא לעבור שינויים בתפיסת המיגדר מבלי לעבור תהליך של חילון.
מר ירון ידען הציג את מאמרו: "מעמד האישה בהלכה" כמביא את ההלכה הצרופה ללא התייחסות להלך הרוח הציבורי: דתי וחרדי. לדבריו, חשוב להכיר את ההלכה כדי לדעת מה לאמץ ומה לדחות.
חה"כ יעל דיין חזרה והבהירה שהיא מחפשת מכנה משותף לאישה כשווה וזכאית לקידום קולה העצמאי וכאישה הזכאית לאוטונומיה.
נערות במצוקה
בתאריך ה- 20.11.2001 דנו בישיבה משותפת של הוועדה לקידום מעמד האישה והוועדה לקידום מעמד הילד בנושא נערות במצוקה, בהשתתפות נציגי משרד העבודה והרווחה והארגונים המטפלים. חה"כ תמר גוז'נסקי אמרה כי יש להציל נערות עוד בתחילת ההתדרדרות, ולמנוע מהן היפלטות ממערכת החינוך שתביא לאי קליטתן בעבודה ובחברה ולחיים בשולי החברה, ואורח חיים עברייני או עברייני גבולי.
חה"כ תמר גוז'נסקי סיכמה את דרישות שתי הוועדות ממשרד העבודה והרווחה:
ימצא מיידית פתרון חלופי ל"בית רות", המקלט היחיד לנערות במצוקה, הפועל מזה 16 שנים ועומד להיסגר בימים אלה, תוך המשך העסקת הצוות המקצועי המצויין שהפעיל את המקום.
ידווח מיידית ובכתב היכן נמצאים 25 מליון ₪ שהובטחו ע"י ראש הממשלה בבסיס תקציב 2002.
יבחן עם הארגונים כיצד ניתן לנצל התקציב הקיים על מנת לתת מענה למספר גדול יותר של נערות במצוקה.
בנוסף פנתה הוועדה לרשויות המקומיות בדרישה להשתתף בהוצאות הנדרשות לשיקום הנערות במצוקה בקהילה.
ישיבה עם חברות וחברי פרלמנט יהודיים מן העולם בנושא מעמד האישה בישראל
בתאריך ה-8.01.2002 קיימה הוועדה ישיבה עם כ-20 חברות וחברי פרלמנט יהודיים מן העולם בנושא מעמד האישה בישראל, בהשתתפות חברות-הכנסת יעל דיין, זהבה גלאון, יהודית נאות, חוסניה ג'בארה, מרינה סולודקין, עסאם מחו'ל, ענת מאור, יצחק גאגולה ויועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, נציגי משרדי הממשלה וארגוני הנשים.
חה"כ יעל דיין, יו"ר הוועדה אמרה כי אי השיוויון לנשים בחברה הישראלית המתבטא בפערים בשכר, בייצוגן הנמוך בדרגות הבכירות בשירות המדינה ובהיותן קורבנות, נובע בין השאר מכך שחוקי היסוד מציעים הכל מלבד שוויון לנשים.
הבאת כלות מאוקראינה - סחר בנשים?
בתאריך ה-28.1.2002 התקיימה ישיבה משותפת של הוועדה לקידום מעמד האישה ווועדת החקירה הפרלמנטרית לנושא סחר בנשים בנושא: "הבאת כלות מאוקראינה - סחר בנשים?" הוועדות לא התרשמו שהבאת כלות אוקראיניות מהווה בסיס לסחר בנשים.
בוועדה נשמעו עדויות של גברים השותפים במשרדי השידוכין, המביאים כלות מאוקראינה, חלקם אף נישאו כך בעצמם. הם הבהירו כי הכלות אינן נרכשות והתשלום הינו קבוע עבור ההליך הכולל שירותי משרד, טיסה, מתורגמנים, שהייה באוקראינה וכו'. בוועדה הוצגו גם מקרים של גברים שנוצלו באתרי האינטרנטו נדרשו לשלם עבור שירותים וירטואליים שלא קיבלו.
חה"כ יעל דיין אמרה כי כ-10% מן הנישואין לנשים זרות נכשלו. מנתונים אלה נראה לכאורה כי הבאת כלות מאוקראינה מהווה הצלחה ופותרת בעיה לשני בני הזוג. חשוב לאפשר את התרת הנישואין במידה ואינם עולים יפה ולדאוג לתת הגנה לזכויות הפרט. כמו כן צריך להבטיח שבמסגרת השידוכין לא ייגרם ניצול ושלילת זכויות מהנשים. לפיכך היא פונה לארגונים ובינהם האגודה לזכויות האזרח להוות כתובת לאותן כלות במידה ויש חריגות מן הנורמה המקובלת בשידוכין.
חה"כ זהבה גלאון, יו"ר ועדת החקירה הפרלמנטרית לסחר בנשים אמרה כי הדיון המשותף בהבאת כלות מאוקראינה העלה את הצורך בהוספת עבירה של סחר בבני אדם למטרות שיעבוד/ניצול/עבדות והבטיחה שחקיקה כזו לא תפגע במוסד השידוכין, אלא תגן על הנשים ממצב עתידי בו הנישואים לא יעלו יפה, או כוונת הנישואין אינה טהורה.
הרגלי המין של נשים בישראל ומיניותה של האישה
בתאריך 4.2.2002 דנה הוועדה בממצאי סקר .לאישה. (1100 משתתפות), לגבי הרגלי המין של נשים בישראל ובמיניותה של האישה - כמרכיב סוציולוגי, פסיכולוגי ופוליטי במעמדה ודמויה העצמי. בישיבה נאמר כי הוועדה תפעל להסדיר את מימון הטיפול הרפואי בבעיות בתפקוד המיני לנשים, כשם שהן ממומנות לגברים. כל המשתתפים/ות בדיון ברכו את עתון "לאישה" על עצם עריכת הסקר המעלה את מודעות הנשים לזכותן להנות ממין. כמו כן עלה הצורך לפנות לטיפול רפואי דרך רופאי המשפחה או למרכזים של בתי החולים ולא לפנות לשרלטנים המציגים עצמם כסקסולוגים ועלולים להזיק לבריאותן של הנשים הפונות. חה"כ יעל דיין אמרה כי עלינו לעודד את האישה להעצמה ועצמאות בתחום הרגלי המין שלה כמו גם בשיפור הייצוג שלה, ומאבק באלימות כלפיה. היא הוסיפה כי הוועדה פונה לשרת החינוך בדרישה לחייב חינוך מיני בבתי הספר מבלי לאפשר בחירה למנהלי בתי הספר, כפי שקיים כיום. כמו כן תפנה הוועדה למשרד הבריאות בדרישה לכלול את הטיפול בבעיות בתפקוד המיני לנשים בסל הבריאות כשם שממומנים הטיפולים המקבילים בגברים וכן לסייע בהגדרת מקצוע הסקסולוג.
במעמד האישה במשפחה במגזרים השונים
בתאריך ה-12.2.2002 התכנסה הוועדה לדון במעמד האישה במשפחה במגזרים השונים, במציאות של ימינו. חה"כ יעל דיין פתחה את הישיבה באומרה כי תא המשפחה הקלאסי של גבר ואישה נשואים ברבנות מהווה רק כ-50% מתאי המשפחה בישראל כיום. החברה, כמו גם המשפט והחקיקה, אינם מצליחים להמתמודד עם התופעות החדשות במציאות הישראלית של משפחה חד הורית, הידועים בציבור, ביגמיה, פוליגמיה והקשר ההומוסקסואלי. עו"ד אירית רוזנבלום, יו"ר ארגון "משפחה חדשה" אמרה כי ישראל היא המדינה היחידה בעולם בה המשפחה היא ישות שאינה מוגדרת בחקיקה והוסיפה כי העובדה שבמאה ה-21 חיים מכוח הרומנטיקה ולא מתייחסים למשפחה כאל ישות כלכלית פוגעת בעיקר בנשים.
ניפוץ תקרת הזכוכית בתנועה הקיבוצית
בתאריך 4.3.2002 דנה הוועדה בניפוץ תקרת הזכוכית בתנועה הקיבוצית הוצג בפני הוועדה לקידום מעמד האישה דו"ח תקרת הזכוכית בקיבוצים וההיערכות לפעול לשבירתה. גב' רוסי וגשל, החברה בצוות תקרת הזכוכית, הציגה את הדו"ח שנערך ע"י צוות התנועה הקיבוצית עם הג'וינט, דווחה כי למרות שהנשים בחברה הקיבוצית מהוות 51% מכלל האוכלוסיה, שיעור הנשים הממלאות תפקידי גזברות עומד על 18% ומרכזות משק מהוות רק 5%. עשר נשים הן מרכזות משק מתוך 280 הקיבוצים. למרות שנשים הן בעלות השכלה גבוהה מגברים גם בקיבוצים, הן אינן מועסקות במקצועות בעלי השכר הגבוה. הובהר כי ערך השוויון והצורך בהעדפה מתקנת הופנם בתנועה הקיבוצית כארגון, אך בקיבוצים עצמם דרושה הפנמה והעדפה מתקנת לניפוץ תקרת הזכוכית. כיום, גם כאשר נשים ממלאות תפקידים מרכזיים בקיבוצים, הן עדיין מהוות מיעוט בתפקידים כלכליים וחברתיים. הוועדה שמעה שההפרטה בקיבוצים מעמידה את מעמד האישה בקיבוץ במיקום דומה לזה של האישה בחברה הישראלית ומטילה עול נוסף על האישה בקיבוץ; עול שבעבר לא נדרשה לשאת. היא הוסיפה כי אחד הצעדים הראשונים יהיה מינוי של בעלת תפקיד מקביל ליועצת למעמד האישה ברשויות המקומיות, בכל קיבוץ. כל אגפי התנועה הקיבוצית יגישו עד דצמבר 2002 תכנית פעולה לשיפור מעמד האישה, כל אחד בתחומו.
דיון בספרים הנוגעים למגדר
בתאריך ה-11.3.2002 דנה הוועדה בספרים חדשים הנוגעים למגדר: "העבריות החדשות - נשים ביישוב ובציונות בראי המגדר", בעריכת מרגלית שילה, רות קרק וגלית חזן-רוקם ו- "ללא חדר משלהן - מגדר ולאומיות ביצירתן של סופרות ישראליות", מאת יעל פלדמן.
חה"כ יעל דיין, אמרה כי החברה הגברית הישראלית עוברת שינויים מאד איטיים בשל המערכת הדתית והמצב הבטחוני. אין ספק שהעדרן של נשים בפתרון הקונפליקט הישראלי-ערבי מורגש. פרופ' יעל פלדמן אמרה כי ספרה "ללא חדר משלהן" מתמקד ביצירותיהן של שולמית לפיד, עמליה כהנא כרמון, שולמית הר אבן, נתיבה בן יהודה ורות אלמוג והתמודדותן עם זהותן הנשית בתוך הנרטיב הלאומי. כל אחת מן הגיבורות מנסה להציע פתרונות אנדרוגניים ולעבור גבולות מגדריים. הן נקרעות בין שאיפות פמיניסטיות לבין לאומיות הנחשבת לערך שמקורו גברי. גב' גלית חזן-רוקם, אחת מעורכות הספר "העבריות החדשות" אמרה כי הספר הוא מקבץ של 24 מאמרים של נשים וגברים פמיניסטיים העוסקים במקומן של נשים ביישוב ובציונות, בתרומתן לחברה ולתרבות ובמקומן של תפיסות מגדריות בחקר הזהות הארץ ישראלית החדשה. הספר מהווה תרומה למחקר הפמיניסטי המתפתח, ולייצור הנרטיב ההיסטורי תרבותי לגבי מקומן של הנשים בחברה ובתרבות הישראלית.
ב- 8.5.02 ערכה הוועדה מפגש עם משתתפות בקורס "מנהיגות בחברה דמוקרטית".
פרידה מיו"ר נעמ"ת היוצאת, הגב' חדוה אלמוג
הוועדה נפרדה ב- 3.6.02 מיו"ר נעמ"ת היוצאת, הגב' חדוה אלמוג. בישיבה השתתפו חברות הכנסת קולט אביטל, מרינה סולודקין, נחמה רונן, ענת מאור, זהבה גלאון ונעמי חזן, כולן הצטרפו ליו"ר הוועדה, חה"כ יעל דיין בתודות והערכה רבה לחדווה אלמוג על עשייתה, ערכיה והישגיה בנעמ"ת. הכל הביעו דאגה לאבדן עצמאותה של נעמ"ת לאחר הבחירות בשל הכפיפות להסתדרות. עובדה זו עלולה לגרום לנסיגה ולנזק רב לנשים במדינת ישראל והפיכת ל"סרח עודף" ולנשק פוליטי של מפלגת עם אחד.
גב' חדוה אלמוג: "יש לי תחושה שאני סוגרת מעגל. בחדר זה של הוועד הופעתי לראשונה כקצינת ח"ן ראשית וראיתי לאורך השנים כיצד מכנסת הוועדה את כל הגופים והארגונים במטרה לקדם את מעמד האשה, וכעת אני נפרדת כאן וזוכה לתודות על עשייתי. אני פעלתי כל השנים מתוך אמונה בכך שקיים משאב נשי שיש לאפשר לו לתרום למשק. "
הכל הצטרפו לברכות לחדווה אלמוג על הישגיה ומחוייבותה לקידום נשים בנושאי: ייעוץ וסיוע משפטי, אלימות במשפחה, נשים עובדות וקידום נשים בצה"ל.
פרידה מיו"ר איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית היוצאת, הגב' טל קורמן
הוועדה נפרדה ב-25.6.02 בהערכה והוקרה מגב' טל קורמן, בתום חמש שנים בתפקיד יו"ר איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית.
חה"כ יעל דיין, יו"ר: "אני מברכת את טל קורמן על פעילותה העניפה כיו"ר איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות אונס ותקיפה מינית, על פעילות עומק מחשבתית הנשענת על תפיסת עולם וכן על פעילות רוחבית באמצעות פריסת המרכזים ברחבי הארץ וייצוגם הנאות בפני הוועדה הזו משרדי הממשלה ומערכת בתי המשפט ובאמצעותם את קורבנות התקיפה המינית - נפגעות העבירה".
לברכות הצטרפו נציגות הפרקליטות, המשרד לבטחון פנים, משרד העבודה והרווחה, הרשות לקידום מעמד האשה וארגוני הנשים ונציגות האיגוד.
ברכות לעו"ד טליה לבני, יו"ר נעמ"ת הנכנסת
הוועדה ברכה ב-16.7.02 את עו"ד טליה לבני, יו"ר נעמ"ת הנכנסת.
חה"כ יעל דיין: "ברכות חמות לעו"ד טליה לבני, עם כניסתה לתפקיד יו"ר נעמ"ת. אני תקווה שנעמ"ת בראשותה תמשיך בדרך תוך שמירה על ההשגים ועל העצמאות. אני קוראת להמשך שתוף פעולה עם הוועדה ויתר ארגוני הנשים בנושאים השונים לקידום מעמד האשה בישראל."
חה"כ זהבה גלאון, מנכ"לית שדולת הנשים, מנהלת הרשות לקידום מעמד האשה כמו יתר הארגונים והמוזמנים הצטרפו לברכות.
עו"ד טליה לבני, יו"ר נעמ"ת: "נעמ"ת היא עמותה, ובתוקף כך אישיות משפטית נפרדת. נעמ"ת תהווה מוקד ידע וריכוז כח לקדם מעמד האשה תוך שיתוף פעולה עם הוועדה. אני רואה כראשון בחשיבות את עצמאותה הכלכלית והחופש המחשבתי של האשה. בכוונתי להעזר בכלים הארגוניים של ההסתדרות כדי לקדם מעמד האשה בעבודה ובכלכלה גם באמצעות האיגודים המקצועיים.
הפגיעה הצפויה בחד-הוריות לנוכח תכנית האוצר לתשלום הבטחת הכנסה במקום דמי מזונות
הוועדה דנה ב-16.7.02 בחשש מן הפגיעה הצפויה באלפי חד-הוריות לנוכח תכנית אוצר לתשלום באמצעות הביטוח הלאומי של הבטחת הכנסה לנשים שקיבלו עד כה מזונות ילדים מן הביטוח הלאומי, כיוון שהחייבים לא שילמו.
חה"כ יעל דיין, יו"ר הוועדה: "העמדה הבסיסית של הוועדה היא שאין לאגם קצבאות הניתנות על-ידי הביטוח הלאומי של מזונות ילדים והבטחת הכנסה לאמהות חד-הוריות. גם אם עלולות להיפגע מכך כ-4000 חד-הוריות, הן מהוות כ-1/6 מסך מקבלי המזונות מן הביטוח הלאומי. ישיבה זו מהווה תמרור אזהרה לתכנית אוצר שעוד לא נתקבלה".
נציגת הביטוח הלאומי, גב' אורנה ורקוביצקי, הציגה במסגרת הרפורמה המתוכננת תכנית מתוקצבת חדשה שתערך ב- 4 אזורים בארץ לגבי כלל מקבלי הבטחת הכנסה (שיכללו גם חד-הוריות מקבלות הבטחת הכנסה) שיידרשו לעבור מבחן תעסוקה, לאחר מכן תתפר להן תכנית אישית שתכלול הכשרה מקצועית עם השלמה השכלה ותימצא להן תעסוקה עם ליווי מקצועי. כן יימצא פתרון לילדים בקהילה כדי לאפשר לחד-הוריות ללמוד ולעבוד".
עו"ד טליה לבני, יו"ר נעמ"ת: "יש לדרוש שנשים חד-הוריות יהוו אוכלוסיה מועדפת להעסקה. רצוי אף לסבסד מעסיקים לשם כך".
חה"כ יעל דיין, יו"ר הוועדה, ביקשה מן הביטוח הלאומי:
לערוך מעקב נפרד לגבי משפחות חד-הוריות, המקבלות הבטחת הכנסה במהלך עריכת הפרוייקט החדש המתוכנן.
לתת העדפה למקומות שאינם במסגרת האזורים בהם יתקיים הניסוי הכוללים ריכוזי אוכלוסיה בהם ילדים החיים במשפחות חד-הוריות מהווים 13% ויותר מילדי היישוב.
הסכמי טרום נישואין
הוועדה דנה ב- 16.7.02 בנושא: "הסכמי טרום נישואין" כאמצעי למניעת עיגון וסרבנות גט במקרה של פירוד. בישיבה השתתפו חברי הכנסת: יעל דיין, יו"ר הוועדה, נחום לנגנטל והרב יהודה גלעד, הרב שאר ישוב הכהן, נציגות הנהלת בתי הדין הרבניים, משרדי המשפטים, העבודה והרווחה, נעמ"ת, שדולת הנשים, ויצו, אמונה, עמותת גרנית, ארגוני עגונות ומסורבות גט ועוד.
ד"ר רות הלפרין קדרי: "בתי הדין הרבניים באזלת יד. בשנת 1998: מתוך 17,098 בקשות גט, ניתנו 8,500 גיטין. 75% מן הבקשות היו בהסכמה. מתוך הבקשות שלא בהסכמה ניתן גט רק ב-14% מן הפניות".
ד"ר הרב נועם זוהר, חבר קולך, מאונ' בר אילן אמר: "נישואין ללא הסכם קדם נישואין הם "נישואין לא מוגנים". הלוואי שמועצת הרבנות תיקח על עצמה האחריות למניעת מאות אלפי מקרים בהם לא ניתן גט.
בוועדה הושגה הסכמה מקיר לקיר לגבי החשיבות שבעריכת הסכמי קדם נישואין המעוגנים בהלכה, שיקלו על היפרדות אם תתרחש וימנעו עגינות וסרבנות גט.
צוין הסכם שזכה לתמיכתם של פוסקים ורבנים מוכרים, כמו גם של ארגוני הנשים.
גב' חנה קהת, יו"ר ארגון קולך: "מטרתנו להפוך הסכם קדם נישואין לרוטינה כמו כתובה, כפי שקיים בארה"ב בקרב האורתודוכסים".
הרב הראשי לחיפה, הרב שאר ישוב הכהן: "ההסכם חייב להיות קביל בהתאם להלכה, מחשש מפני כפיית גט". הוא הוסיף: "ישנם הסכמים שרבנים אישרו ויאפשרו לאשה להיות: "זכאית מזונות מדין מעוכבת מחמתו". בזמנו הצעתי שלכל זוג שנרשם לנישואין יוצע לחתום על הסכם נישואין אך על ההוראה להגיע מן הרבנות הראשית".
חה"כ יעל דיין, יו"ר הוועדה: "גם זוג חילוני רוצה לדעת שההסכם יהיה קביל בפני כל ערכאה. דרושה נכונות הזוגות לחתום על הסכם קדם נישואין. יש להכין נוסחי הסכמים קבילים על הרבנים הראשיים וביה"ד הרבני הגדול. ייתכן שלשם כך יידרש חוק מדינה".
לבקשתה של חה"כ יעל דיין הובהר לוועדה כי גושפנקא הלכתית וחוקית להסכמים יכולה להינתן ע"י בית משפט, בית דין רבני, רשם נישואין או נוטריון.
חה"כ נחום לנגנטל: "הבעיה שקמפיין שיווקי נרחב הוא בעל עלות מאד גבוהה ונדרשת קודם לכן אווירה ציבורית תומכת. ייתכן שנדרשת חקיקה במקביל שתחייב בתי דין רבניים ובתי משפט לקבל תקפותם של ההסכמים".
ד"ר רות הלפרין קדרי, יו"ר מרכז רקמן למעמד האשה, אונ' בר אילן: "למעלה מ-90% מהזוגות בישראל נישאים במסגרת הרבנות. הסכם קדם נישואין בא למנוע עיכוב זכויות ממוניות ואיזון משאבים בעת הגירושין. אין ספק שדרוש מגוון הסכמים. לדעתי, חקיקה מהווה מהלך מסוכן מאד".
גב' רחל לב מור, טוענת רבנית הביעה את עמדת הנהלת בתי הדין הרבניים:
רואים בחיוב ובעין טובה ואף מעודדים עריכת הסכמי קדם נישואין.
לא ניתן לחייב, מעשית או חוקית, עריכת הסכמים.
על ההסכמים להיעשות עפ"י ההלכה, באישור הרבנים.
חה"כ הרב יהודה גלעד סיכם את הישיבה: "אני מתרשם שחקיקה לא תקדם את הנושא. יש לפעול לפלח את קהל היעד ולערוך מסע פרסום נרחב לעודד עריכת הסכמי קדם נישואין, לשם כך אני פונה אל הרשות למעמד האשה ואל משרד המשפטים. אני קורא לרבנות הראשית לקחת על עצמה אחריות לנושא וללמוד מניסיון הקהילה האורתודוכסית בארה"ב, שהפכה עריכת הסכמי קדם נישואין לנורמה".
ממצאי מחקר על השלכות הטיפול ההורמונלי לנשים בגיל המעבר
דיון סוער התקיים ב- 16.7.02 בישיבה משותפת של ועדת המדע והטכנולוגיה בראשות ח"כ ענת מאור והוועדה לקידום מעמד האישה בראשות ח"כ יעל דיין בעקבות פרסום ממצאי המחקר שבדק את השלכות הטיפול ההורמונלי לנשים בגיל המעבר.
להלך החלטות הוועדה:
הוועדה שמעה ממומחים על תרומת הטיפול באמצעות הורמונים לשיפור איכות החיים של הנשים בגיל המעבר (לתופעות של גלי חום, הפרעות שינה, עצבנות, דיכאון, ירידה בזיכרון, יובש בנרתיק).
כמו כן שמעה הוועדה כי חובתם של הרופאים להתאים את הטיפול באופן פרטני לכל אישה ואישה.
לטיפול בהורמונים, כמו לכול טיפול יש שיקולי תועלת/סיכון והם מדריכים את הרופאים בבחירת הטיפול המתאים.
על הרופאים לשתף במידע ובהחלטה על מתן טיפול הורמונלי בגיל המעבר - את האישה.
הוועדה שמעה על המחקר האחרון שהתבצע ורשמה בפניה שיש לקחת את המחקר בכובד ראש , אך לא "לאבד את הראש".
המחקר נעשה על אוכלוסייה נרחבת, אך בדק תרופה מסוימת בלבד. תוצאות המחקר מראות שיש עליה מסוימת בתחלואה במחלות לב, סרטן השד ואירועים מוחיים בנשים שטופלו בהורמונים - אך במספרים אבסולוטיים מדובר בממצאים נמוכים (7 מקרים לעשרת אלפים מטופלות), מאידך נמצא כי התרופה יעילה במניעת שברים בצוואר הירך ומניעת סרטן המעי הגס.
הוועדה רשמה בפניה את העובדה שהרופאים יביאו גם ממצאים אלה בסך השיקולים שלהם.
הוועדה רשמה בפניה את המלצת המועצה הלאומית לבריאות האישה כי נשים המקבלות תרופה זו תפנינה להתייעצות עם הרופא המטפל.
מומלץ לנשים ששוקלות הפסקת הטיפול בהורמונים לאור הפרסומים בתקשורת על המחקר - לא לעשות זאת ללא התייעצות עם הרופא המטפל.
חילופין בראשות ועדת המשנה לקידום נשים בעבודה ובכלכלה
הוועדה ערכה ב-22.7.02 חילופין בראשות ועדת המשנה לקידום נשים בעבודה ובכלכלה. הוועדה הודתה לחה"כ נחום לנגנטל על ניהול ועדת המשנה במחצית הראשונה של הכנסת ה-15, ועל הישגיו לקידום זכויות פנסיה לנשים גרושות במסגרת הוראות ממונה במשרד האוצר שיועברו לפעולה לקרנות הפנסיה וקופות הגמל. הוועדה ברכה את חה"כ ענת מאור החוזרת לכהן בתפקיד אותו מילאה בהצלחה בכנסת ה-13 וה-14.
חוק עבודת נשים - בחינת נהלי העבודה החדשים ודרכי אכיפת החוק
הוועדה דנה ב-22.7.02 בנושא: חוק עבודת נשים - בחינת נהלי העבודה החדשים ודרכי אכיפת החוק. הוועדה דנה בהפרת האיסור לפטר נשים בהריון ע"י מעסיקים ללא היתר משרד העבודה והרווחה ובחנה דרכים להפעלת סעיף הענישה בחוק על המעסיקים המבזים החלטת הממונה על חוק עבודת נשים שלא להתיר פיטורי נשים בהריון, ומפטרים אותן למרות זאת. כן נדונו מקרים של התעלמות מעסיקים מן ההוראה לחזור ולהעסיק עובדת שפיטרו בהריון, ובמקרים אחדים אף לא שילמו לה השכר בעבור החודשים עד למתן ההיתר לפיטורין. עלתה גם הבעיה של החזרת עובדת שפוטרה בהריון לתפקיד נחות מכפי שהיה לה, או להיקף העסקה מועט יותר הפוגע בהכנסתה.
בנושא ספורט נשים יזמה יו"ר הוועדה, חה"כ יעל דיין עם חברות הכנסת נעמי חזן, סופה לנדבר, נחמה רונן, קולט אביטל, מרינה סולודקין הצ"ח זו:
הצ"ח הספורט (תיקון - ייצוג הולם), התשס.ב - 2002
|
בחוק הספורט, התשמ"ח 1988, לאחר סעיף 9 יבוא סעיף 9א:
"בארגונים ובאגודות הספורט בישראל, ינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים, בסוגי המשרות, בדירוגים השונים ובקרב ההנהלה."
|
1.
|
הוספת סעיף 9א
|
דברי - הסבר
מנתונים של העמותה לקידום נשים בספורט שיעור הנשים המכהנות בהנהלות ארגוני הספורט כיום, נמוך מ- 10%. כמו כן פחות מ- 13% מסך כל הכספים המוזרמים לענפי הספורט בישראל, מוקצים לספורט נשים.
התיקון המוצע בא לקבוע החלת עקרון השוויון בין המינים על תחום הספורט בישראל, כפי שהוחל בחקיקה על תחומי החיים האחרים. מטרת התיקון המוצע להביא לחלוקה שוויונית של התקציבים והמשאבים בין נשים לגברים, ונחיצותו טמונה בחוסר האיזון הקיים היום בהיצע לנשים לעומת ההיצע לגברים.
בית המשפט העליון התייחס אף הוא לחובה לשוויון בענף הספורט בבג"ץ אליצור נ' עיריית נהריה - "החובה לנהוג כלפי שתי האגודות, תוך כללי שוויון... נובעת מחובתה הכללית והיסודית של כל רשות לנהוג בהגינות וביושר, שממנה נגזר האיסור לפעול מתוך שרירות, הפליה, משוא פנים ניגוד אינטרסים, חוסר תום לב או חוסר סבירות... השוויון הנו אמצעי להשגת צדק, דרך לביצוע תפקידיה של הרשות ביושר ובהגינות, על מנת להגיע לתוצאה צודקת".
אלימות נגד נשים
הצעת החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 7) התשס"א-2000
בתאריך ה-11.9.2001 אישרה הוועדה לקידום מעמד האישה, לקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 7) התשס"א-2000, המחייבת כל גורם מקצועי הנתקל במסגרת עבודתו, באישה שיש לו יסוד סביר להניח שזה מקרוב נעברה בה עבירה חמורה ע"י בן זוגה או בן זוגה לשעבר, ליידע את הנפגעת כי היא יכולה לפנות למחלקה לשירותים חברתיים לקבלת סיוע ולדווח למשטרה, ובמקביל ידווח על כך למנהל המחלקה לשירותים חברתיים.
איש מקצוע שלא יקיים חובה זו, דינו מאסר של ששה חודשים. יעל דיין אמרה כי כוונת החוק אינה להפוך אישה מוכה לחסרת ישע כי אם למנוע את הרצח הבא.
בתאריך ה- 05.12.2001 ובתאריך ה- 11.12.2001 התקיימו דיוני המשך בנושא.
להלן נוסח החוק:
נספח מס' 3023/א' ח"כ
(פ/113)
חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 7), התשס"ב-2001:
בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 16, אחרי סעיף 11 יבוא:
|
1.
|
הוספת סעיף 11א
|
|
בסעיף זה -
|
(א)
|
11א.
|
"חובת יידוע
|
|
|
"מחלקה לשירותים חברתיים" - לשכת סעד כמשמעותה בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958 17;
|
|
|
|
|
|
"עבירה" - עבירה לפי סעיפים 329, 333 עד 335, 345 עד 348, 377, 380 ו-382(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 18.
|
|
|
|
|
|
|
רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג קליני, עוסק במקצוע פרה-רפואי, איש דת או טוען רבני, שעקב טיפול או ייעוץ שנתן לאדם במסגרת עיסוקו במקצועו או בתפקידו, היה לו יסוד סביר לחשוב כי זה מקרוב נעברה עבירה באותו אדם (בסעיף זה - המטופל) על ידי בן זוגו או על ידי מי שהיה בן זוגו בעבר, יידע את המטופל על כך שבאפשרותו לפנות לתחנת משטרה, למחלקה לשירותים חברתיים או למרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה מטעם המחלקה לשירותים חברתיים, וייתן לו כתובת ומספר טלפון של המקומות האמורים הקרובים למקום מגוריו של המטופל.
|
(ב)
|
|
|
|
|
|
השר האחראי, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור הועדה לקידום מעמד האשה של הכנסת, יקבע הוראות לביצוע סעיף קטן (ב) ולתיעוד פעולות שנעשו לביצועו; בסעיף קטן זה, "השר האחראי" -
|
(ג)
|
|
|
|
|
|
לענין רופאים, אחיות, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים במערכת הבריאות, קרימינולוגים קליניים ועוסקים במקצועות פרה-רפואיים - שר הבריאות;
|
(1)
|
|
|
|
|
|
|
לענין עובדי חינוך - שר החינוך;
|
(2)
|
|
|
|
|
|
|
לענין עובדים סוציאליים, למעט עובדים סוציאליים במערכת הבריאות - שר העבודה והרווחה;
|
(3)
|
|
|
|
|
|
|
לענין שוטרים - השר לביטחון הפנים;
|
(4)
|
|
|
|
|
|
|
לענין אנשי דת וטוענים רבניים - השר לעניני דתות."
|
(5)
|
|
|
|
|
|
|
תחילתו של חוק זה ב- 1 בחודש שלאחר תום שלושה חודשים מיום פרסומו.
|
2.
|
תחילה
|
הסתייגויות
לחוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 7), התשס"ב-2001
לשם החוק
חברי הכנסת ענת מאור, מוחמד ברכה, עיסאם מח'ול ותמר גוז'נסקי מציעים:
במקום שם החוק יבוא:
"חוק מניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 7)(חובת יידוע), התשס"ב-2001".
לסעיף 1
חברי הכנסת ענת מאור, מוחמד ברכה, עיסאם מח'ול ותמר גוז'נסקי מציעים:
בסעיף 11א המוצע, בסעיף קטן (ב), במקום "עובד חינוך, עובד סוציאלי" יבוא "עובד סוציאלי, עובד חינוך".
חברת הכנסת יעל דיין מציעה:
בסעיף 11א המוצע, בסעיף קטן (ב), אחרי "עוסק במקצוע פרה-רפואי" יבוא "עורך דין".
חברי הכנסת מוחמד ברכה, עיסאם מח'ול ותמר גוז'נסקי מציעים:
בסעיף 11א המוצע, בסעיף קטן (ב), במקום "על ידי בן זוגו או על ידי מי שהיה בן זוגו בעבר" יבוא "על ידי בן משפחתו, למעט קטין או חסר ישע".
חברת הכנסת יעל דיין מציעה:
בסעיף 11א המוצע, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד) המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, באישור שר המשפטים והועדה לקידום מעמד האשה של הכנסת, תתקין כללים לביצוע סעיף קטן (ב) ולתיעוד פעולות שנעשו לביצועו לענין עורכי דין."
בתאריך ה-11.9.2001 קיבלה הוועדה לקידום מעמד האישה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק למניעת הטרדה מאיימת (stalking).
חה"כ יעל דיין, יוזמת ומקדמת הצעת החוק אמרה כי המאפיין של הטרדה מאיימת היא האובססיביות של הטרדה בלתי פוסקת, לרוב ע"י גברים נגד נשים. דפוסי התנהגות אלה כוללים הטרדות הפוגעות בשלוות חייו, בפרטיותו או בגופו של אדם ומהווה חשש לפגיעה בגופו של האדם המוטרד, בד"כ אישה. החוק נותן לבית המשפט סמכות לתת צווים להגנת אדם מפני הטרדה מאיימת וכן להורות לו לשמור על מרחק מהמקומות בהם נוהג הנפגע להימצא. החוק מסמיך את בית המשפט לאסור על אחזקת נשק בידי המטריד.
להלן נוסח החוק:
נספח מס' 3028/א' ח"כ
(פ/2525, פ/2336)
חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001:
|
מטרת חוק זה היא להגן על אדם מפני פגיעה בשלוות חייו, בפרטיותו, בחירותו או בגופו, בידי אדם אחר שנקט נגדו הטרדה מאיימת או שפגע בגופו.
|
1.
|
מטרה
|
|
הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו.
|
(א)
|
2.
|
הטרדה מאיימת - מהי?
|
|
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר, באחד מאלה:
|
(ב)
|
|
|
|
בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת;
|
(1)
|
|
|
|
|
בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו;
|
(2)
|
|
|
|
|
ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר;
|
(3)
|
|
|
|
|
בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו.
|
(4)
|
|
|
|
|
לענין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.
|
(ג)
|
|
|
|
בחוק זה -
|
3.
|
הגדרות
|
|
"בית משפט" - בית משפט שלום, וכן כל אחד מאלה:
|
|
|
|
לענין נפגע שהוא בן משפחה של הפוגע - גם בית משפט ובית דין המוסמכים לדון לפי חוק למניעת אלימות במשפחה;
|
(1)
|
|
|
|
לענין פוגע או נפגע שהוא קטין ושבית משפט לנוער דן בענינו לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה) - גם בית משפט לנוער;
|
(2)
|
|
|
"בית משפט לנוער" - כהגדרתו בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 19;
|
|
|
|
"בן משפחה" - כהגדרתו בחוק למניעת אלימות במשפחה, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור;
|
|
|
"חוק הנוער (טיפול והשגחה)" - חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 20;
|
|
|
"חוק כלי היריה" - חוק כלי היריה, התש"ט-1949 21;
|
|
|
"חוק למניעת אלימות במשפחה" - חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 22;
|
|
|
|
"נפגע" - מי שננקטה נגדו הטרדה מאיימת, או שהוא מצוי בסכנה כמפורט בסעיף 4(ב)(1) או שבוצע בו מעשה כאמור בסעיף 4(ב)(2), ואם הוא קטין גם מי שאחראי עליו על פי דין;
|
|
|
|
"פוגע" - מי שנקט הטרדה מאיימת או שמתקיים בו אחד התנאים המפורטים בסעיף 4(ב)(1) ו-(2);
|
|
|
|
"צו מניעת הטרדה מאיימת" - צו כאמור בסעיף 4(א) או (ב);
|
|
|
|
"קטין" - אדם שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים;
|
|
|
"רשות ביטחון" - משטרת ישראל, משמר הכנסת, כמשמעותו בחוק משכן הכנסת ורחבתו, התשכ"ח-1968 23, צבא הגנה לישראל, שירות הביטחון הכללי ושירות בתי הסוהר.
|
|
|
|
נוכח בית משפט כי אדם נקט הטרדה מאיימת, רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(1) עד (4), ואם נוכח כי ההטרדה המאיימת נעשתה בנסיבות שבהן יש חשש לפגיעה ממשית בשלוות חייו של אדם אחר או להמשך פגיעה כאמור, רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו גם להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(5) ו-(6).
|
(א)
|
4.
|
צו מניעת הטרדה מאיימת
|
|
נוכח בית המשפט כי אדם התנהג או פגע באחר כאמור בפסקאות (1) או (2), רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(1) עד (6):
|
(ב)
|
|
|
|
התנהגותו של האדם, לרבות התנהגות כאמור בסעיף קטן (א), נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לאדם אחר או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;
|
(1)
|
|
|
|
|
סמוך לפני הגשת הבקשה פגע בגופו של אדם אחר, ביצע עבירת מין באדם אחר או כלא אדם אחר שלא כדין.
|
(2)
|
|
|
|
הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יחולו אם נוכח בית המשפט כי המעשה שבשלו מתבקש צו מניעת הטרדה מאיימת נעשה בנסיבות שמהוות הגנה טובה במשפט פלילי או אזרחי בשל פגיעה בפרטיות, בהתאם להוראות סעיף 18(2)(ב) עד (ד) או (3) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 24, או בנסיבות שמהוות פטור מאחריות בהתאם להוראות סעיף 19 לאותו חוק.
|
(ג)
|
|
|
|
אלה רשאים לבקש צו מניעת הטרדה מאיימת:
|
(ד)
|
|
|
|
הנפגע או אדם מטעמו של הנפגע;
|
(1)
|
|
|
|
|
היועץ המשפטי לממשלה או נציגו;
|
(2)
|
|
|
|
|
תובע משטרתי;
|
(3)
|
|
|
|
|
פקיד סעד שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה).
|
(4)
|
|
|
|
|
צו מניעת הטרדה מאיימת יאסור, בכפוף להוראות סעיף 4, על הפוגע לעשות את אלה, כולם או מקצתם, ויכול שיסוייג בתנאים:
|
(א)
|
5.
|
הוראות הצו
|
|
להטריד את הנפגע, בכל דרך ובכל מקום;
|
(1)
|
|
|
|
|
לאיים על הנפגע;
|
(2)
|
|
|
|
|
לבלוש אחר הנפגע, לארוב לו, להתחקות אחר תנועותיו או מעשיו או לפגוע בפרטיותו בכל דרך אחרת;
|
(3)
|
|
|
|
|
ליצור עם הנפגע כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;
|
(4)
|
|
|
|
|
להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות;
|
(5)
|
|
|
|
|
לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה;
|
(6)
|
|
|
|
|
והכל בין כלפי הנפגע ובין כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין.
|
|
|
|
|
ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת הכולל איסור כאמור בסעיף קטן (א)(6) -
|
(ב)
|
|
|
|
רשאי בית המשפט במעמד מתן הצו להורות על תפיסת נשקו של המחוייב בצו, לאלתר;
|
(1)
|
|
|
|
|
ימסור בית המשפט לגורמים אלה הודעה על מתן הצו:
|
(2)
|
|
|
|
|
פקיד הרישוי, כהגדרתו בחוק כלי היריה;
|
(א)
|
|
|
|
|
|
משטרת ישראל;
|
(ב)
|
|
|
|
|
|
צבא הגנה לישראל - אם המחויב בצו נמנה עם כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל, או אם נמסר לו נשק מטעם צבא הגנה לישראל או בהסכמתו כדי להחזיקו, לרבות נשק שנמסר לו לפי תעודת הרשאה כאמור בסעיף 5ב(ג) לחוק כלי היריה;
|
(ג)
|
|
|
|
|
|
רשות ביטחון - רשות הביטחון שעמה נמנה המחויב בצו.
|
(ד)
|
|
|
|
|
|
לענין מחויב בצו כמשמעותו בפסקה (2)(ג) או (ד), או אדם שהנשק משמש אותו במסגרת עבודתו אצל בעל רישיון מיוחד או במפעל ראוי, רשאי הממונה על המחויב בצו, בין ביוזמתו ובין לבקשת המחויב בצו, להגיש בקשה מנומקת בכתב לבית המשפט לגבי המשך ההחזקה והנשיאה של הנשק על ידי המחויב בצו; לענין זה, "בעל רישיון מיוחד", "מפעל ראוי" ו"הממונה" - כהגדרתם בסעיף 2ג(א)(2)(ב) ו-(א)(3) לחוק למניעת אלימות במשפחה.
|
(3)
|
|
|
|
|
ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת לפי סעיף 4(א) סיפה או 4(ב), שאינו כולל איסור כאמור בסעיף קטן (א)(6), יפרש בית המשפט בהחלטתו את הנימוקים לאי הכללת איסור כאמור בצו.
|
(ג)
|
|
|
|
צו מניעת הטרדה מאיימת יכול שיכיל גם דרישה לערובה הן לקיומו והן להתנהגות טובה, או כל הוראה אחרת הדרושה, לדעת בית המשפט, להבטחת שלומו וביטחונו של הנפגע או של אדם אחר הקרוב לו, ויכול שיכיל גם הוראות בדבר הסידורים הנדרשים כתוצאה ממתן הצו.
|
(ד)
|
|
|
|
תנאי הערובה כאמור בסעיף קטן (ד), לרבות חילוטה, יפורטו בצו מניעת הטרדה מאיימת.
|
(ה)
|
|
|
|
תוקפו של צו מניעת הטרדה מאיימת לא יעלה על שישה חודשים; בית המשפט רשאי להאריך ולחזור ולהאריך את תוקפו של הצו, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שנה, ואולם מנימוקים מיוחדים שיפורטו בהחלטתו, רשאי הוא להאריך את תוקפו של הצו לתקופה כוללת שלא תעלה על שנתיים.
|
6.
|
תקופת תוקף
|
|
בית משפט רשאי לתת צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, אם הוא סבור כי הדבר דרוש לשם הגנה מיידית על שלומו של הנפגע, או כשהמשיב הוזמן כדין ולא התייצב לדיון.
|
(א)
|
7.
|
סדרי דין
|
|
ניתן צו מניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, יתקיים הדיון בנוכחות שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו.
|
(ב)
|
|
|
|
נקבע דיון כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט להאריך את תוקפו של הצו, לבטלו או להכניס בו שינויים, אף אם מי שמחויב בצו לא התייצב לדיון.
|
(ג)
|
|
|
|
דיון בבקשה לפי סעיף 5(ב)(3) יתקיים במעמד שני הצדדים ובמעמד נציג בעל הרישיון המיוחד, המפעל הראוי או רשות הביטחון, לפי הענין.
|
(ד)
|
|
|
|
הוגשה תלונה במשטרה על הפרת צו מניעת הטרדה מאיימת רשאי שוטר לעצור את המפר.
|
(א)
|
8.
|
הפרת צו
|
|
לא תהא זו הגנה טובה למי שהפר את צו מניעת הטרדה מאיימת, שהנפגע, או אדם אחר הקרוב לו, לא עמדו על קיומו או על הפעלת הוראות החוק בשל הפרתו.
|
(ב)
|
|
|
|
דחה בית משפט בקשה למתן צו מניעת הטרדה מאיימת וקבע כי היא קנטרנית, רשאי הוא להטיל על מי שביקש את הצו את אלה או חלק מהם:
|
9.
|
הוצאות ופיצויים בפניית סרק
|
|
הוצאות לטובת המדינה ולטובת צד שנפגע, בשיעור שימצא לנכון;
|
(1)
|
|
|
|
פיצוי נאות למי שנפגע מהגשת הבקשה.
|
(2)
|
|
|
|
בהליך על פי חוק זה בית משפט לא יימנע מלדון או מלהחליט בבקשה לתת צו לפי סעיף 4, מחמת זה בלבד שהענין מתברר בהליך אחר, שנטענה טענה של העדר סמכות מקומית או שאדם התנה על זכותו על פי חוק.
|
10.
|
סמכות
|
|
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.
|
11.
|
שמירת דינים
|
|
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין, באישור הועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, תקנות בכל הנוגע לביצועו.
|
12.
|
ביצוע ותקנות
|
|
בחוק הנוער (טיפול והשגחה), בסעיף 3א -
|
13.
|
תיקון חוק הנוער (טיפול והשגחה)
|
|
בכותרת השוליים, אחרי "צו הגנה" יבוא "וצו למניעת הטרדה מאיימת";
|
(1)
|
|
|
בסופו יבוא "וכן לתת צו מניעת הטרדה מאיימת על פי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001".
|
(2)
|
|
|
|
בחוק למניעת אלימות במשפחה -
|
14.
|
תיקון חוק למניעת אלימות במשפחה
|
|
בסעיף 2, בסופו יבוא:
|
(1)
|
|
|
בית משפט הדן בבקשה למתן צו הגנה לפי הוראות חוק זה, רשאי לתת גם צו מניעת הטרדה מאיימת לאדם, לענין בן משפחתו, בהתאם להוראות חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.";
|
"(י)
|
|
|
|
במקום סעיף 10 יבוא:
|
(2)
|
|
|
בהליך על פי חוק זה בית משפט לא ימנע מלדון או מלתת סעד בענין, מחמת זה בלבד שהענין מתברר בהליך אחר, שנטענה טענה של העדר סמכות מקומית או שאדם התנה על זכותו על פי חוק."
|
10.
|
"סמכות
|
|
|
|
רצח אשה ע"י בעלה בחולון, אשה שהוכתה בפטיש ע"י בעלה, החבלה החמורה של חיילת בשירותים ציבוריים
בתאריך ה-23.10.2001 דיווחה תנ"צ נורית זיו, רמ"ד נפגעי עבירות במשטרה לוועדה על רצח אישה ע"י בעלה בחולון, על אישה שהוכתה בפטיש ע"י בעלה ועל החבלה החמורה של חיילת בשירותים ציבוריים באמצע היום. הובהר לוועדה כי במסגרת סמכותה פעלה המשטרה כמיטב יכולתה בשלושת המקרים. המשטרה טענה כי החקירה על החיילת שהותקפה בתחנת השלום בת"א מצויה בעיצומה ולכן אין אפשרות למסור מידע אודותיה.
חה"כ יעל דיין אמרה כי הוועדה תפעל להבהיר למערכת המשפטית את הסכנה בה נתונה אישה מוכה, כאשר בעלה האלים נמצא במהלך שחרור בתנאים מגבילים והרחקה. יו"ר הוועדה הודיעה כי תקבע עוד היום פגישה עם נשיא בית המשפט העליון והשופטים כדי לשלב בהשתלמויות החובה של השופטים הדרכה בנושא הסכנה בה נתונה אישה מוכה שבעלה משתחרר ממעצר.
מתן צווי הרחקה לבעליהן המכים, כאשר הם מפרים אותם
בתאריך ה-5.11.2001 נדונה בישיבת הוועדה סוגיית הסכנה האורבת לנשים מוכות במהלך מתן צווי הרחקה לבעליהן המכים, כאשר הם מפרים אותם. חה"כ יעל דיין אמרה כי הוועדה פונה לשופטים לחייב בעל מכה לעבור טיפול במניעת אלימות במהלך צו ההרחקה/הגנה.למרות שכ-4500 צווי הרחקה/הגנה מוצאים לבעלים בגין אלימות במשפחה מדי שנה, יש בעיה לקבל נתונים על טיפול המערכות השונות בבעלים המפרים צווים אלה. היא הוסיפה כי יתכן שנשים נמנעות מלהתלונן במשטרה על הפרת צווים, מתוך פחד מהבעל האלים או מכיוון שהן מתרשמות שלא נעשה דבר גם כאשר הן מתלוננות על הפרת צו. בוועדה הוצע לשנות את החוק למניעת אלימות במשפחה, כך שיכלול את הסנקציה העונשית בגין הפרת צו הגנה/הרחקה.
הוועדה בחנה האם צווים ניתנים בהיקף נרחב ובקלות יתר ולכן זוכים ליחס מזלזל. הוועדה חזרה על ההכרח בקיום השתלמויות שופטים להכשרתם לאבחון מסוכנות.
נציגת המשטרה, סנ"צ נורית זיו אמרה כי כ-620 נשים התלוננו בשנת 2001 על הפרת צו הגנה/הרחקה. במידה ודובר בעבירת אלימות במשפחה נעצרו הבעלים לצורך חקירה ושוחררו בתנאים מגבילים יותר. היא הוסיפה כי במקרים רבים בהם תובע משטרתי מבקש מאסר והגבלות חמורות לבעל מכה בגין הפרת צו, מחליטים בתי המשפט לשחרר את הנאשם באמרם כי זו רק הפרה. הוועדה למדה מנציגי משרד העבודה והרווחה כי בשל מחסור בפקידי סעד לא ניתן ליישם את סמכותם לחייב טיפול לאחר הערכת מסוכנות ולערוך מעקב אחר התקדמות הטיפול.
סיור הוועדה ב ביקור במרכז לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה ובמרכז קשר הורים-ילדים
בתאריך ה-17.12.2001 ערכה הוועדה לקידום מעמד האישה ביקור באחד מ-36 המרכזים לטיפול ולמניעת אלימות במשפחה ולמדה כי המרכזים נותנים שירות ל-5,500 משפחות בשנה.
בסיור השתתפו חברות הכנסת יעל דיין (יו"ר) וענת מאור, כן השתתפו המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודית קרפ, נציגות משרד המשפטים, משרד העבודה והרווחה, ארגוני נשים ועיריית ירושלים. הוועדה שמעה כי ל-3 המרכזים למניעת אלימות בירושלים מגיעות כ-400 פניות בשנה ובלשכות הרווחה בירושלים מטופלות כ-2300 משפחות.
הוועדה ביקרה גם באחד מ-59 מרכזי קשר הורים-ילדים הפועלים בארץ ומהווים מסגרת מוגנת, תומכת ומקצועית לקיום מפגשים בין הורים לילדיהם במצבים של קונפליקטים על רקע פירוד, גירושין ואלימות. בירושלים ישנם 4 מרכזי קשר הורים-ילדים, בהם טופלו בשנה האחרונה 161 משפחות ו-257 ילדים בשנה. מבין המשפחות, 34 גברים הורחקו מן הבית במסגרת החוק למניעת אלימות במשפחה וב-29 מן המשפחות שהתה האישה במקלט לנשים מוכות. מרכז הקשר נועד להגן על האישה המוכה. נעשה בו מאמץ למנוע חיכוך בין הורי הילדים והביקור מתקיים בפיקוח מלא של עובדת סוציאלית, סומכת ומאבטח. חה"כ יעל דיין אמרה כי הייתה רוצה להגיע אל 100,000 הנשים המוכות, שאינן פונות לסיוע כדי לאפשר להן לזכות בטיפול המקצועי היעיל שניתן במרכזים למניעת אלימות ובמרכזי הקשר הורים ילדים.
רצח אשה בנצרת ע"י בעלה
בתאריך ה-25.12.2001 דווח לוועדה על ידי המשטרה ומשרד העבודה והרווחה על רצח האישה בנצרת ע"י בעלה. סנ"צ נורית זיו, ראש מדור נפגעי עבירות במשטרה, דווחה על טיפול המשטרה כי בעקבות תקיפה קודמת בה דקר הבעל את אשתו במברג, נדון הבעל ל-5 חודשי מאסר בפועל, שוחרר בחודש אוגוסט ולאחר מכן התלוננה האישה על איום ברצח ועברה לגור אצל הוריה. היא סיכמה כי מפקד מחוז צפון יחקור את הטיפול במקרה. חה"כ יעל דיין אמרה כי עלינו לבחון מה "מה מניע אישה, שהמוסדות המטפלים ממליצים בפניה להישאר מרוחקת מבעלה האלים, להחליט, עם שחרורו מן הכלא, שאינה בסיכון ובוחרת לחיות עם ילד קטן ועם הבעל המכה החוזר לאחר ריצוי העונש, נחרץ לנקום בה, ולבסוף נרצחת. במצב בו אין ספק שהאישה הנרצחת הייתה בסיכון גבוה, לא נוכל לפתור עצמנו מאחריות פלילית.
טיפול בגברים מכים
בתאריך ה-25.12.2001 קיימה הוועדה דיון בנושא טיפול בגברים מכים. חה"כ יעל דיין פתחה את הדיון בהבעת צער כי משרד העבודה והרווחה לא אישר פתיחה של הוסטל נוסף לגברים אלימים.
גב' יעל הרמל, מנהלת היחידה לרווחת הפרט והמשפחה סקרה את פעילות משרד העבודה והרווחה בתחום הטיפול באלימות ודיווחה כי בשנת 2001, הוצאו 3,555 צווי הגנה נגד בעלים אלימים. ב-36 מרכזים לטיפול באלימות מטופלות 5,000 משפחות. המשרד מממן טיפול ב-40 גברים מכים בשנה בבית נועם. במרכזי קשר נערך פיקוח על פגישות גברים מכים עם ילדיהם. כמו כן, שילוב עובדים סוציאליים ב-10 תחנות משטרה הוכיח את עצמו וישנה הצלחה בגיוס את בני הזוג לטיפול, עם הגשת התלונה על אלימות במשפחה.
גב' תקווה פיירברג, סגנית מנהלת שירות מבחן למבוגרים, משרד העבודה והרווחה דווחה לוועדה כי בשנת 2000 הופנו וטופלו בשלב המעצר והדיון בעונש 4,458 גברים על אלימות כלפי בן זוג. על 870 גברים אלימים נגזר טיפול, על 1,268 גברים נגזר עונש של שירות לתועלת הציבור. היא דווחה כי לטיפול שנערך תחת איום של משפט ישנה אפקטיביות ועוצמה. נבדקו מעל 3,000 גברים שטופלו ע"י שירות המבחן ואחוז הרצידיביזם במהלך ביצוע העונש לא הגיע ל-10%.
בנוסף קיבלה הוועדה דיווח מהשב"ס על מספר האסירים ועצורים בעלי פרופיל של אלימות ועל מחלקת בית התקווה בכלא חרמון המטפלת בגמילה מאלימות.
חה"כ יעל דיין אמרה כי חייב להינתן טיפול לגברים מכים במהלך שהותם בבית הסוהר. חשוב לבצע מעקב לאחר שחרורם, ע"י הרשות לשיקום האסיר, כדי למנוע רצח אישה ע"י בעלה כפי שאירע ביום שקדם לדיון.
דווח המשטרה על רצח שתי נשים ע"י בעליהן
בתאריך ה-31.12.2001 קיבלה הוועדה דווח מהמשטרה על רצח שתי נשים ע"י בעליהן. חברות הוועדה הזדעזעו לשמע דיווח נציגת המשטרה כי משטרת נתניה לא העבירה לידיעת משטרת חדרה כי הבעל נדון בשנת 1994 לשנתיים מאסר על תנאי בגין תקיפת אשתו, אותה הוא רצח בסוף השבוע.
עו"ד נילי קהלני, יועצת לענייני אלימות במשפחה, מהמשרד לבטחון הפנים, דיווחה כי הבעל שחט את אשתו באמצעות סכין מטבח ותלה את עצמו במזווה. לזוג 7 ילדים. מאז שנת 1994 לא הוגשו תלונות על אלימות. גב' מלכי מלכין, עובדת הרווחה בחדרה ציינה כי המשפחה טופלה בשל קשיי קליטה בחדרה ולא בגין אלימות במשפחה. האישה הביעה חוסר שביעות רצון מכך שבעלה לא עבד, בעוד שהיא עבדה דבר אשר גרם להם למצוקה כלכלית.
חה"כ יעל דיין, יו"ר הוועדה אמרה כי מקרה מזעזע זה מעיד על אוזלת יד מערכתית חמורה. המידע לגבי האלימות במשפחה הוצלב בין הגורמים המטפלים רק לאחר הרצח, וחמורה שבעתיים העובדה שהמידע על הרשעה קודמת של הבעל בעבירת אלימות לא הועבר בין שתי תחנות משטרה, באותה מערכת עצמה. היא הוסיפה ואמרה כי הוועדה תקיים דיון לבחון את הטיפול הספציפי לעולים אשר יתחשב בתרבותם ובדפוסי ההתנהגות שלהם.
תקציב משרד העבודה והרווחה המוקצה לטיפול במניעת אלימות נגד נשים
בתאריך ה-31.12.2001 דנה הוועדה לקידום מעמד האישה בנושא תקציב משרד העבודה והרווחה המוקצה לטיפול במניעת אלימות נגד נשים.
חה"כ יעל דיין אמרה כי משרד העבודה והרווחה הקצה תקציב ייעודי בסך 25 מליון ₪ למאבק באלימות כלפי נשים. מסכום זעום זה, שאינו עונה על התנאים המינימליים לתגבור המאבק בחר המשרד באופן תמוה להקצות כחמישית (5.5 מליון ₪) לנושאים שאינם קשורים לאלימות כלפי נשים באופן ישיר. בתוך כך נעלמו מבסיס התקציב שני מקלטים לנשים מוכות והוסטל לגברים אלימים שאין עוררין על הצורך האקוטי בהם.
הוועדה התעודדה מכך שלמרות שתקציב 2002 לא אושר בכנסת, יימשך תיקצוב הפעילות הקיימת כיום במשרד העבודה והרווחה בתחום האלימות כלפי נשים עד לאישור התקציב.
הוועדה למדה כי בתקציב 25 מליון ₪ המוקצה לטיפול באלימות כלפי נשים - הוקצו בין היתר 3.6 מליון ₪ לשדרוג מקלטים לנשים מוכות, 2 מליון ₪ ל-2 מקלטים לנערות במצוקה, 1.4 מליון ₪ ל-11 דירות מעבר או בתים חמים לנשים ונערות ו-2.7 מליון ₪ למרכזים למניעת אלימות.
הוועדה ביקשה הבהרות לגבי הגורמים להם מוקצה חלק מן התקציב המוצע הן לסיוע משפטי והן לטיפול בנשים ונערות בקהילה. הוועדה תקיים דיון נוסף בתקציב משרד העבודה והרווחה המוקצה לאלימות נגד נשים.
פורנוגרפיה ואלימות נגד נשים
בתאריך ה- 2.01.2002 דנה הוועדה לקידום מעמד האישה בנושא פורנוגרפיה ואלימות נגד נשים, בהשתתפות שרת החינוך, חה"כ לימור לבנת וחברי הכנסת: זהבה גלאון, נחמה רונן, מרינה סולודקין, תמר גוז'נסקי, נחום לנגנטל וקולט אביטל.
חה"כ יעל דיין אמרה כי פורנוגרפיה מעוררת ללא ספק השפלה, פגיעה וביזוי נשים גם אם קשה להוכיח את מובהקות הקשר להגברת האלימות נגדן. למרות התנגדותה המוחלטת לפורנוגרפיה, לדעתה, האיסור על שידורים פורנוגרפים בחקיקה, מהווה פגיעה מוחלטת בחופש הביטוי.
שרת החינוך, חה"כ לימור לבנת אמרה כי היא תומכת בהגבלת שידורי הפורנוגרפיה בהטלת אחריות פלילית בדיעבד ולא ע"י עריכת צנזורה בחקיקה מראש, בתוקף כך שעל החברה להגן על עצמה ועל אזרחיה גם אם במחיר פגיעה מסויימת בחופש הביטוי. יש במערכת החינוך תכניות לצריכה נכונה של תקשורת וגם זה חלק מההתמודדות בחברה כה פתוחה ופלורליסטית.
גב' שירה עמי וד"ר חן נרדי, נציגי הקואליציה נגד פורנוגרפיה הציגו מחקרים משנת 2000 שנערכו בקרב סטודנטים וגילו שלאחר צפייה בסרטי פורנוגרפיה רמת האלימות שלהם עלתה והתחזקו עמדותיהם התומכות באלימות.
נציגות חברות הכבלים והרשות השנייה דווחו לוועדה כי בהמלצת חוות דעת של בג"צ - מותר לשדר את מה שמותר בעשייה ולפיכך מותר לשדר יחסים בהסכמה בין מבוגרים. כן ציינו כי הם משדרים רק לאחר חצות, ובתשלום המנוי.
קווי החירום לנשים מוכות
בתאריך ה-14.1.2002 דנה הוועדה בנושא: "קווי החירום לנשים מוכות", מאחר שמגיעות כ-10,000 פניות בשנה לקווי החירום השונים המופעלים הן ע"י משרד העבודה והרווחה, ארגון ויצ"ו, עמותת ל"א לאלימות, מרכז הסיוע לנשים דתיות וקווי החירום של ויצ"ו ער"ן ועמותות הנתמכות ע"י רשויות מקומיות.
הוועדה קיבלה דיווח על הפעילות של קווי החירום השונים המופעלים ביניהם: קווי החירום ברוסית ועברית המופעלים ע"י עמותת ל"א, קו חירום ארצי של משרד העבודה והרווחה, קו החירום של מרכז סיוע לנשים דתיות. יו"ר הוועדה, חה"כ יעל דיין, עמדה על חשיבות הפרסום הנרחב של מספרי הטלפון של קווי החירום לצורך הטמעתם בקרב נשים. היא אמרה כי תבקש מהרשות לקידום מעמד האישה:
לפרסם בצורה מוסדרת את קווי החירום לנשים מוכות, לאחר שהרשות הצליחה בקמפיין שערכה ליום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, אשר הגביר בצורה משמעותית את מספר הפניות לקווי החירום.
לערוך יום עיון למפעילי קווי החירום השונים לאיגום המשאבים והפצת המידע בקרב המפעילות והמתנדבות הרבות.
היא הוסיפה כי הוועדה תפנה למשרד העלייה והקליטה בבקשה להחזיר התקציב שהוקצה בעבר לפרסום בשפות רוסית ואמהרית של מספרי הטלפון של קווי החירום ולהגביר את פרסום הפוסטרים עם מספרי קווי החירום בקופות החולים, טיפות החלב, בתי המרקחת ואף בשפות זרות.
תקציב משרד העבודה והרווחה
בתאריך ה- 30.1.2002 דנה הוועדה פעם נוספת בתקציב משרד העבודה והרווחה. הוועדה קבלה מנציגי משרד העבודה והרווחה הבהרות לגבי מספר סעיפים בפילוח תוספת התקציב של 25 מליון ₪ למניעת אלימות כלפי נשים.
חה"כ יעל דיין, יו"ר הוועדה הודיעה כי הוועדה תעביר התנגדותה לראש הממשלה ולשר עבודה והרווחה לגבי שינוי מדיניות משרד העבודה והרווחה המתבטא בחלוקת התקציב הנוסף ל- 2002. התקציב שנתקבל אחרי מאבק קשה והבטחת ראש הממשלה, יועד כולו כתוספת למאבק באלימות כלפי נשים. חלקו הגדול אכן הוקצב למשימות ישירות הקשורות במאבק זה ואילו כ-14% מתוכו: 3.5 מליון ₪ (מתוך 25 מליון ₪) הוקצבו על-פי מדיניות שר העבודה והרווחה לנושאים הקשורים בטיפול בילדים ונערים במצוקה ולטיפול בנפגעי סמים - נושאים המתוקצבים בהרחבה בתקציב המשרד.
חה"כ דיין הוסיפה שהוועדה דורשת להחזיר תקציב זה לייעודו המוסכם:
הקמת הוסטל נוסף לגברים מכים.
נושאים נוספים שאושרו בעבר כגון סיפוח עובדים סוציאליים לתחנות משטרה ועוד.
עבירות בין בני זוג
בתאריך ה-19.2.2002 בישיבת הוועדה, בהשתתפות סגן השר לביטחון הפנים, חה"כ גדעון עזרא דנה הוועדה בעבירות בין בני זוג. סנ"צ נורית זיו, ראש מדור נפגעי עבירות במשטרה דווחה כי בשנת 2001 נפתחו במשטרה כ-22,000 תיקים בגין עבירות בין בני זוג. 88.4% מתוכם תיקי פ.א. - בהם התקיימה חקירה מלאה ו-11.6% מהם תיקי א.ת. - נערכה חקירה ראשונית והתיק נסגר. היא הוסיפה כי- 120 חוקרי אלימות במשפחה (אלמ"ב) מועסקים כיום ו-50 חוקרים נוספים העוסקים גם באלמ"ב. מתוך העבירות בין בני זוג: 67% היו בגין חבלה גופנית, 2% היו בגין תקיפה, 1% היו בגין אונס ו-6% בגין הפרת הוראה חוקית. חה"כ דיין הביעה פליאה שנעדרו מן הדיווח: פילוח של מגזרים, גילאי הנפגעות וארצות מוצאן של הנשים. היא אמרה כי חסר זה אינו מאפשר לבחון את דרכי הטיפול המתאימות. עוד דווחה סנ"צ זיו כי מחקירת 13 מקרי רצח נשים ע"י בני זוגן בשנת 2001: ב-7 מקרים לא הוגשה תלונה קודמת על אלימות במשפחה וב-4 מקרים התאבדו הרוצחים. וכן כי למשטרה הוגשו בשנת 2001, 5,000 תלונות על עבירות מין כלפי נשים, מתוכן 3,113 עבירות מין חמורות הכוללות מעשה מגונה בכוח ואינוס בכוח ו/או באיומים.
ממצאי סקר שבדק את רמת המודעות לחוק למניעת הטרדה מינית ומידת התפוצה של תופעת ההטרדה המינית
בתאריך 19.2.2002 הוצגו לוועדה ממצאי סקר גיאוקרטוגרפיה שנערך לבקשתה של הרשות לקידום מעמד האישה, בניהולה של גב' רונית לב ארי שבדק את רמת המודעות לחוק למניעת הטרדה מינית שנחקק בוועדה ומידת התפוצה של תופעת ההטרדה המינית. הסקר נערך על 600 נשים עובדות מכל המגזרים ו-600 גברים. חה.כ יעל דיין אמרה כי העובדה שמן הסקר עלה שנשים וגברים מייחסים לנגיעות ומגע פיסי כהתנהגות הנתפסת כחמורה ביותר במסגרת ההטרדה המינית, תואמת את רוח החוק. העובדה שכ-50% מן הגברים והנשים שנסקרו, ציינו במקום הראשון את מקום העבודה כמקום המועד להתרחשות של הטרדה מינית, מעידה על כך שקיימת מודעות רבה לחוק, ייתכן כתוצאה מהיותו כה שנוי במחלוקת. הסקר מצביע על כך שלמרות ש-70% גברים ונשים ממליצים לנשים שחוו הטרדה מינית להתלונן על-כך, בפועל 29% מן הנשים שחוו הטרדה מינית לא הגיבו כלל, רק 11% מן הנשים שחוו הטרדה מינית פנו למשטרה, 19% פנו למטריד, 23% פנו אל ארגוני הנשים ו-16% פנו לממונה הישיר בתלונה על המטריד. לסיכום, החליטה הוועדה: 1. להגביר מודעות מעבידים לכך שחובתם עפ"י חוק למנות אחראי להטרדה מינית. 2. הוועדה דורשת ממשרד העבודה והרווחה לדווח לה על היקף הפיקוח ואכיפת החוק. 3. הוועדה תקיים ישיבה עם גורמי התחבורה הציבורית במטרה למצוא דרכים להקטין את ההטרדה המינית לנשים בתחבורה הציבורית.
תיקון להצעת חוק העונשין (החמרת ענישה בשל הפרת צו שיפוטי)
בתאריך ה- 18.3.2002 אישרה הוועדה לקידום מעמד האישה לקריאה ראשונה תיקון להצעת חוק העונשין (החמרת ענישה בשל הפרת צו שיפוטי) ביזמת חברות הכנסת יעל דיין, נעמי חזן וענת מאור. התיקון יחמיר את הענישה על הפרת צווי הגנה ו/או הרחקה הניתנים בגין אלימות במשפחה משנתיים מאסר לארבע שנים. חה"כ יעל דיין אמרה כי קיימת כיום בעיה עצומה בשל הפרת צווי הגנה (הניתנים לצורך הגנה על חייו, גופו, או שלומו של אדם). הפרתם מסתיימת בחלקה הגדול ברצח או באלימות קשה. היא הוסיפה כי החמרת הענישה על הפרת צווי הגנה/הרחקה הניתנים עפ"י החוק למניעת אלימות במשפחה או החוק למניעת הטרדה מאיימת הופכת אותם כעת לתקפים יותר. חה"כ יעל דיין הודתה לארגון נעמ"ת על יוזמת חקיקה חשובה זו.
הוועדה אישרה הצ"ח זו ב-10.7.02 לקריאה שניה ושלישית. להלן נוסח החוק:
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 70)(החמרת ענישה בשל הפרת צו שיפוטי), התשס"ב-2002*
בחוק העונשין, התשל"ז-1977 25, בסעיף 287, האמור בו יסומן "(א)", ובסופו יבוא:
|
1.
|
תיקון סעיף 287
|
|
המפר הוראה מהוראות צו שיפוטי, שניתן לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר, מפני המפר, דינו - מאסר ארבע שנים."
|
"(ב)
|
|
|
דברי - הסבר
ענינו של סעיף 287 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין) בהפרת הוראה חוקית, וזו לשונו:
"המפר הוראה שניתנה כשורה מאת בית-משפט או מאת פקיד או אדם הפועל בתפקיד רשמי ומוסמך לאותו ענין, דינו - מאסר שנתיים."
הוראת הסעיף האמור אינה מבחינה בין מקרים של הפרת צו שיפוטי כאשר לא נשקפת סכנה לחיי אדם בגין ההפרה, לבין מקרים אחרים.
במקרים חמורים ניתן הצו השיפוטי בשל חשש מאלימות או על רקע הפרות חוזרות ונישנות של צווי הגנה או צווי הרחקה שהוצאו לשם הגנה על חייו או גופו של אדם.
הנסיון המצטבר בטיפול באלימות במשפחה ובמניעתה, מעיד כי במקרים בהם מופר צו הגנה או צו הרחקה, מצוי בן הזוג, שהצו ניתן לשם הגנתו, בסכנה ברורה לשלומו.
סיטואציות מעין אלה נחשבות בעיני אנשי מקצוע בתחום כבעלי רמת מסוכנות גבוהה. מקרים חריפים במיוחד עלולים להסתיים ברציחתו של בן הזוג.
המשמעות היא כי דווקא במקרים בהם מוצא צו מתוך חשש לחייו או גופו של בן משפחה או אדם אחר, ההרתעה הגלומה בחוקים כמו החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991 אינה מספקת.
על כן מוצע לתקן את חוק העונשין, ולקבוע כי העונש המירבי שיושת על מפר צו שיפוטי, שניתן לשם הגנה על חייו, גופו או שלומו של אדם אחר, יוכפל, ויעמוד על 4 שנות מאסר.
חברות הכנסת יעל דיין, נעמי חזן, ענת מאור
הוועדה לקידום מעמד האשה קבלה ב- 30.4.02 דיווחים מן המשטרה ולשכות הרווחה על 3 מקרי רצח נשים ע"י בני זוגן שאירעו במהלך שבועיים ימים (באילת, ראשל"צ ומעיליא).
בשניים ממקרי הרצח נודע כי הייתה אלימות קודמת בין בני הזוג אשר באחד מהם האלימות לא דווחה למערכות הרווחה ודבר קיומה נודע רק לאחר הרצח.
כמו כן נמסר כי למרות שבשני המקרים התאבדו הבעלים הרוצחים עורכת המשטרה חקירה מקיפה של המקרים.
הוועדה דנה היום ב-15.5.02 בהשתתפות שר העבודה והרווחה, חה"כ שלמה בניזרי, ובכירי משרדו, בממצאי דו"ח מבקר המדינה בדבר הטיפול באלימות בין בני זוג ובירכה את המבקר על עצם עריכת הדו"ח בנושא. הישיבה נוהלה ע"י חה"כ ענת מאור.
חה"כ ענת מאור, מ"מ יו"ר הוועדה: "11.5% מן הנשים שנסקרו במדגם דיווחו על אלימות בני זוגן נגדן. מבקר המדינה דיווח על עובדות קשות ונכונות שהוועדה קובלת עליהן מזה שנים רבות".
הוועדה הביעה הערכה רבה למשרד העבודה והרווחה, שבמהלך השנים האחרונות הקים 50 מרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה ו-15 מתוכם שהוקמו לאחרונה בצפון הארץ ובמגזר הערבי.
שר העבודה והרווחה, חה"כ שלמה בניזרי: "לאור הביקורת בדו"ח המבקר מיניתי מנהל אגף לריכוז טיפול האגפים השונים בנושא האלימות במשפחה ועד סוף השנה יהיה מנגנון מסודר לתיאום הפעילות השוטפת. למרות הביקורת הנוקבת של מבקר המדינה, ערך המשרד מאז שנת 1992 מהפך בתחום הטיפול בנשים מוכות:
פועלים 13 מקלטים לנשים מוכות, 19 דירות מעבר לנשים מוכות, 50 מרכזים למניעת אלימות במשפחה, הוסטל לגברים מכים, מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית".
הוועדה דרשה ממשרד העבודה והרווחה:
לדווח לוועדה על התקדמות יישום המלצות מבקר המדינה בתוך חודשיים.
למנוע לאלתר פגיעה בנשים מוכות למרות הקיצוץ בתקציב.
לחדש פעילות הוועדה הבינמשרדית לטיפול בבעיית האלימות במשפחה.
לזרז הקמת מקלט לנשים מוכות עם בעיות נפשיות.
להגביר איתור נשים מוכות ולהגיש להן טיפול.
אישור התקנות ל התקנות לחוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 7)(חובת יידוע)
הוועדה אישרה ב-20.5.02 התקנות לחוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון מס' 7)(חובת יידוע) שהתקינו שרי הבריאות, בטחון הפנים, החינוך והעבודה והרווחה.
התקנות באות להבטיח ולהסדיר שכל מטפל: רופא, אחות, עובד חינוך, עובד סוציאלי, שוטר, פסיכולוג, קרימינולוג קליני, עוסק במקצוע פרה-רפואי, איש דת, טוען רבני ועורך דין, הנתקל באשה שניכר כי היא נתונה לאלימות יידע אותה בדבר כתובת וטלפון של גורמים מטפלים כגון: תחנת משטרה, מחלקה לשירותים חברתיים, מרכזים למניעת אלימות במשפחה, יתעד בכתב פעולות אלו וישמור על התיעוד.
הוועדה תקיים ישיבה נוספת לאישור תקנות משרד הפנים לגבי אנשי דת וטוענים רבניים ותקנות לשכת עורכי הדין בנוגע לעורכי הדין.
רצח אשה על ידי בעלה בקריית חיים
| 1.
|
ב-3.6.02 דווחה המשטרה לוועדה על רצח אשה על ידי בעלה בקריית חיים.
|
| 2.
|
אור דרעי ז"ל, בת 28 נדקרה למוות על ידי בעלה ב-30.5.2002. הזוג היה בהליכי גירושין ולהם שני ילדים בן 5 ותינוק בן שנה וחצי. על פי בקשת הסנגור הוא נשלח להסתכלות.
|
| 3.
|
טיפול המשטרה: התלונה היחידה הייתה כחודש וחצי לפני האירוע. התלוננה האיש בתחנת זבולון על אירוע בו בעלה איים להכות אותה. הערכת המשטרה הייתה כי במקרה זה לא הייתה מסוכנות.
|
רצח אשה על ידי בעלה בעכו
ב-11.6.02 דווחה המשטרה לוועדה על רצח אשה על ידי בעלה בעכו:
מרים מורסי ז"ל, אישה בת 43 נרצחה ע"י בעלה בדקירות סכין. האישה עברה מנצרת לעכו בחודש האחרון לפני הרצח. בני הזוג היו מוזמנים בבוקר שלמחרת הרצח לבית דין השרעי, כנראה לדיון על גירושין. מעדות הבעל עולה שהיא רצתה את הגרושין והוא פחות. הבעל היה מוכר כאלכוהוליסט כבד אשר יצרה אלימות פיזית ונפשית קשה שלו. היא היתה מוכרת כאישה עצמאית ומתפקדת.
על פי דיווח המשטרה בוועדה, תחנת עכו לא הייתה מודעת למקרה. לעומת זאת עדה פליאל העידה כי בפברואר 2001 היא הופנתה למקלט החירום. גם באמצעות מחלקת הרווחה ושהתה בו חודשיים. ב-15.4.2001 היא אף הוציאה צו הגנה- ללא הגבלת זמן. משטרת עכו לא הייתה מיודעת לגבי הצו.
מחקר על אלימות מינית, שנערך בקרב 4,880 תלמידי כיתות ז'-י"ב
בישיבת הוועדה ב- 19.6.02 הוצג מחקר על אלימות מינית, שנערך בקרב 4,880 תלמידי כיתות ז'-י"ב, ע"י ד"ר ענת זוהר וד"ר תום גומפל מהאוניברסיטה העברית. 35% מהבנות ו-28% מהבנים חוו אלימות מינית/הטרדה מינית בבתי הספר.חה"כ יעל דיין, יו"ר הוועדה: "יש להעביר מיידית חוזר מנכ"ל בדבר אלימות מינית ואופן יידוע התלמידים והמורים לגביה והטיפול בה, שכן לא יעלה על הדעת ש-63% מהמורים סבורים שאין אלימות מינית בבית ספרם. על מערכת החינוך ליידע הילדים מהי הטרדה מינית ומהן נורמות התנהגות נכונות של תלמידים בגילאים שונים במסגרתה כל הנעשה בניגוד לרצון הנערה/הנער וליידע בדבר הגורמים המטפלים, להם יש לדווח על כל פגיעה". "אין לי ספק שמורים ותלמידים אינם מודעים להגדרת אלימות מינית ומייחסים אותה רק לאונס".
חה"כ ענת מאור, מ"מ יו"ר הוועדה: "אלימות מינית בבתי הספר נמצאת במגמת החמרה, גידול בהיקפה וירידה בגיל הנפגעים. קיבלתי פניית אב שבתו הותקפה מינית ע"י שלושה נערים בני כיתתה - הוא כתב כי בתו הועברה לבי"ס אחר, בעוד שהתוקפים עדיין צוהלים בבתיה"ס בעזרת משרד החינוך".
ד"ר ענת זוהר תיארה בפני הוועדה מודעות המורים לאלימות מינית: רק 33% ציינו שאלימות מינית קיימת במסגרת ביה"ס. כ-77% אינם מודעים לדרכי הטיפול בתופעה.
ד"ר תום גומפל: "מן המחקר עולה כי 58% מן הבנות ו-52% מן הבנים לא התלוננו וההטרדה/אלימות נמשכו. כ-40% מן הנערות/ים דיווח שמעולם לא דנו במסגרת ביה"ס בהטרדה מינית וכ-10% ציינו כי לא נדונה כלל אלימות מינית. כן עלה בבירור שהנוער לא ידע להגדיר מהי הטרדה מינית והתייחס אליה כאל נורמה".
חה"כ חוסניה ג'בארה: "אלימות מינית מהווה מכת מדינה. על משרד החינוך לערוך השתלמויות למורים ויועצים. לא יעלה על הדעת שמורות תראינה חבלות על ילדים ולא תדווחנה על כך כנדרש בחוק, מחשש מפני המשפחות".
חה"כ יהודה גלעד: "האם אין תלבושת פרובוקטיבית מעודדת אלימות מינית? שכן, מחקרים מצביעים על ירידה באלימות מינית במקום בו יש תלבושת אחידה".
מנכ"לית משרד החינוך, הגב' רונית תירוש: "אני מסתייגת מן הנתונים שהוצגו במחקר בשל היקפו, למרות החשיבות שאני מייחסת לטיפול בתופעת האלימות המינית. אני שמחה לבשר שמחקר חדש של פרופ' בנבנישתי שעומד להתפרסם, שסקר 13,000 תלמידים בכל המגזרים ובכל שכבות הגיל, מעיד על מגמה של ירידה משמעותית באלימות בכלל ובאלימות מינית בפרט".
גב' שוש צימרמן, מנהלת היחידה למניעת התעללות במשרד החינוך: "אין ספק שעבודה רבה צריכה להיעשות בתחום. כיום יש 26 מדריכות: יועצות חינוכיות ופסיכולוגיות בכל הארץ, הנותנות מענה מקצועי ובכל בי"ס בו מתגלה מקרה של אלימות מינית נבנית תכנית טיפולית ארוכת טווח".
נציגת המשטרה, גלית עשור זיו, מאגף חקירות נוער דיווחה לוועדה כי בשנת תשס"ב נפתחו עד כה 216 תיקים על פגיעות מיניות בזמן הלימודים והן מהוות כ-20% מכלל העבירות במהלך שנת הלימודים.
חה"כ ענת מאור סיכמה החלטות הוועדה:
על משרד החינוך לחזור ולהפיץ מיידית חוזר מנכ"ל בנוגע להגדרת אלימות/הטרדה מינית ולהטמיע נהלי הטיפול בתופעה, כולל הטמעתם בקרב יועצים, מורים, תלמידים והורים.
הקמת קבוצות מומחים בשיתוף משרדי: החינוך, העבודה והרווחה וביטחון הפנים והרשות המקומית כדי לגבש נורמות התנהגות לילדים בגילאים שונים ולהציע כלים מעשיים לטיפול באירועים ספציפים של אלימות מינית בבתי הספר עפ"י דוגמאות מוצלחות מן העולם, ולהכניסן למגילת זכויות התלמיד. יש להקצות לכך את המשאבים הנדרשים.
הוועדה תפעל לעגן בחקיקה, בדומה לארה"ב, הטלת אחריות הטיפול בתופעת האלימות המינית על בתיה"ס.
יש לכלול במסגרת לימודי האזרחות לבגרות גם את נושא האלימות המינית ונורמות התנהגות נכונה.
טיפול באלימות נגד נשים עם מוגבלויות
הוועדה דנה ב-25.6.02 בטיפול באלימות נגד נשים עם מוגבלויות.
העובדה שנשים עם מוגבלויות חוו אלימות פיזית בשיעור גבוה בערך פי 2 מאשר נשים ללא מוגבלויות עולה ממצאי סקר ארצי שנערך במכון ברוקדייל, בנושא: "בריאות ורווחה של נשים בישראל"
חה"כ יעל דיין, יו"ר הוועדה: "אף אשה מוכה, גם אם היא בעלות מוגבלות פיזית, לא תישלח הביתה אל סיוט האלימות. יש להנגיש ולהתאים בהקדם 2 מקלטים נוספים לנשים מוכות, מעבר לאחד הקיים כיום ולפרסם זאת בקרב הגורמים המטפלים". היא הוסיפה: "ברגע שיופשר התקציב שכבר הוקצה למטרה זו במשרדי הבריאות והעבודה והרווחה, יש להקים מקלט לנשים עם מוגבלויות מורכבות ומוגבלויות נפשיות, הנזקקות לטיפול פסיכיאטרי צמוד מאחר שקיים קושי לשלבן במקלטים קיימים ולא קיימת מסגרת המתאימה לצורכיהן, בשיתוף עם משרד העבודה והרווחה".
קיים ויכוח בין מומחים בנושא לגבי הגישה הגורסת מקלט נפרד לנשים עם מוגבלויות לבין זו המחייבת התאמה ושילוב במקלטים הקיימים.
חה"כ יעל דיין פנתה לכל הגורמים העוסקים בתחום בבקשה להעביר לוועדה נתונים מספריים על מספר הנשים הנדחות ממקלטים בשל מוגבלות נפשית או אחרת.
מפרסום עברן המיני של נאנסות בתקשורת
הוועדה דנה ב-1.7.02 בנזק הנגרם לנאנסות כתוצאה מפרסום עברן המיני בתקשורת, הן חווות קורבנות משנית (אונס נוסף) וכתוצאה כך נמנעות מלהגיש תלונה במשטרה. הוועדה הביעה פליאה ומחאה על כך שעורכי העתונים שהוזמנו לא מצאו לנכון להשתתף בישיבה.
עו"ד נאוה בן אור, המשנה לפרקליטת המדינה לעניינים פליליים: "אין לקונה בחוק. אני מציעה להשתמש בחוק הגנת הפרטיות כדי לאפשר לנאנסת שעברה המיני פורסם בתקשורת, לתבוע תביעה אזרחית בעזרת ארגוני הנשים על-פי חוק זה, בנוסף למיצוי ההליך הפלילי".
חה"כ יעל דיין, יו"ר הוועדה: "אנחנו עדים להפקרות של אמצעי התקשורת בפרסומים על עברן המיני של נאנסות" היא שאלה את נציגי הפרקליטות האם העדר תביעות מוחלט למעט תביעה אחת אינו מעיד על כך שהחוקים הקיימים מספקים." היא הוסיפה: "הוועדה שמחה ללמוד מד"ר יחיאל לימור, נציג מועצת העתונות, שכתוצאה מיזמת הדיון בוועדה, החליטה מועצת העתונות להכניס תיקון לתקנון האתיקה של מועצת העתונות בדבר איסור פרסום פרטים על עברו/ה המיני של קרבן אונס. "
עו"ד יובל אלבשן, מהמכללה למשפטים בר"ג: "זוהי אוטופיה לצפות שקורבנות אונס תגשנה תביעות אזרחיות. יש לבחון איך לשכת עורכי הדין באמצעות כללי האתיקה תטיל חובות על עורכי הדין העוקפים את המערכת המשפטית ומפרסמים בתקשורת את עברן המינית של נאנסות כדי להשפיע על ההליך המשפטי."
גב' מרב דדיה, מנהלת מרכז סיוע לנפגעות תקיפה מינית בת"א: "אינספור תחקירנים שואלים אותי מידי יום "מה הכי צהוב?" 80% מנפגעות תקיפה מינית המגיעות למרכזים אינן מדווחות למשטרה מחשש לחשיפתן בתקשורת. לא יעלה על הדעת שעלינו להגניב לבית המשפט קורבנות כיוון שעיתונאים אורבים להן ומטרידים אותן. עתונאים משתפים פעולה עם האנסים. ".
חה"כ זהבה גלאון: "דרושה התגייסות התקשורת להימנע מפרסום שהוא צהוב ומוכר, במקרה שמדובר על הגנה על קורבנות. יש לשקול חרם צרכנים על עיתון שימשיך לפרסם עברן המיני של נאנסות".
חה"כ מרינה סולודקין: "עייפתי לשמוע לאחר כל אונס על עברה המיני של הנאנסת. זה הפך לכלי בידי הגנת האנסים. אני תומכת בהגבלת חופש הביטוי בנושאים אלה."
חה"כ ענת מאור: "על הוועדה להאבק בשיא העוצמה למניעת הנזק לנערות הקורבנות"
חה"כ יעל דיין, סיכמה החלטות הוועדה:
הפרקליטות תפעל למנוע העדר תביעות על בסיס החקיקה הקיימת.
ארגונים יירתמו לצרף להליך הפלילי תביעות אזרחיות בגין חוק הגנת הפרטיות.
מועצת העתונות תעביר לוועדה בהקדם את התיקון בתקנון האתיקה לאיסור פרסום עברן המיני של נאנסות.
הוועדה תפנה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בדרישה לחייבם לשאת באחריות של שיבוש הליכי משפט מעצם פרסום עברן המיני של הקורבנות בתקשורת (במקום בבית המשפט).
מרכזי הסיוע ישתתפו בסדנאות שייערכו לעתונאים ועורכי עתונים.
בעקבות הישיבה הניחה חה"כ יעל דיין עם חברות הכנסת נעמי חזן, זהבה גלאון, קולט אביטל, ענת מאור וח"כ אבשלום וילן הצעת חוק זו על שולחן הכנסת:
הצ"ח הגנה על הפרטיות (תיקון - איסור פרסום בדבר עבר מיני של נפגע עבירת מין או אלימות) התשס.ב - 2002
|
בסעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 אחרי סעיף קטן (11) יבוא:
" (12) פרסומו של כל עניין הנוגע לעברו המיני של מתלונן בעבירת מין או אלימות כהגדרתה בחוק העונשין, התשל"ז- 1977".
|
1.
|
תיקון סעיף 2
|
דברי - הסבר
בחוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א - 2001, כונן המחוקק מערך הגנה לצורך שמירה על זכויותיהם של קורבנות עבירות מין או אלימות. החוק אוסר על תשאול הקורבן בדבר עברו המיני בחקירה משטרתית או במהלך מתן עדות בביהמ"ש. מכאן שעמדת המחוקק שתשאול כאמור, הוא בלתי רלוונטי לעבירה ואין בו כל ערך מה גם שהוא גורם עגמת נפש רבה לקורבן, היא ברורה.
יחד עם זאת, למרות האמור, אנו נתקלים בפרסום אינפורמציה בדבר עברם המיני של הקורבנות באמצעי התקשורת האלקטרונית והכתובה כאחת, עובדה הגורמת נזק נפשי כבד לקורבן. לסוגיה זו ניתן לראות התייחסויות חוזרות גם בפסיקה.
הואיל והוראות המחוקק בכל האמור לרשויות החקירה, התביעה והמשפט אינן חלות על אמצעי התקשורת, נוצר מצב בו מהווה פרסום מידע בדבר עבר מיני, לקונה במערך ההגנה על קורבנות העבירה, ובנוסף ל"קורבנות המשנית" הנגרמת לנפגע העבירה, גובל פרסום כזה בשיבוש הליכי משפט וחקירה בגין הצגת מידע, שאינו מותר בעדות, והעלול לפגוע באובייקטיביות של החוקרים והשופטים.
הצ"ח זו באה להחיל את הוראותיו של חוק הגנה על הפרטיות בכל האמור לפרסום עברם המיני של נפגעי עבירות מין ואלימות וע"י כך להחיל את הנורמות הקיימות כיום בחקירה, בתביעה ובמשפט גם על אמצעי התקשורת.
הצ"ח זו גובשה בסיוע שדולת הנשים בישראל.
הטרדה מינית בתחבורה הציבורית
הוועדה דנה ב-10.7.02 בממצאי מחקר שבחן הטרדה מינית בתחבורה הציבורית. המחקר סקר טלפונית 500 נשים ונערך לבקשת הרשות לקידום מעמד האשה ע"י מכון גאוקרטוגרפיה.
חה"כ יעל דיין: "מן הסקר עולה כי אחת מארבע נשים הוטרדה מינית או היתה קורבן למעשה מגונה בתחבורה הציבורית" .
הוועדה למדה כי מתוך הנשים שנסקרו הנוסעות בתחבורה הציבורית: 24% חוו הטרדה מינית בה, 94% מתוכן באוטובוסים, וחלקן הקטן במוניות וברכבת. מבין המוטרדות 42% בגילאי 16-20, 30% בגילאי 21-30 ו-17% בגילאי 15 ומטה. ההתנהגויות שהוגדרו ע"י הנשאלות כהטרדה מינית: שליחת ידיים - 48%, היצמדות - 31% והתחככות - 27%.
62% מהנשים שחוו הטרדה מינית בעצמן הגיבו באופן פאסיבי (שתקו ולא עשו דבר, עזבו את המקום, ירדו מן האוטובוס ועוד), בעוד ש-32% נקטו פעולה.
אחת מתוך 5 נשים היתה עדה להטרדה מינית בתחבורה הציבורית. רובן, כ-72% הגיבו באופן פאסיבי.
הוועדה והמשתתפים הביעו תקווה שגם גברים עדים להטרדה מינית יגיבו מיידית ובקול רם.
נציגי התחבורה הציבורית: חברת דן, קואופרטיב אגד ואיגוד המוניות, שהשתתפו בישיבה ציינו שלא קיבלו תלונות על הטרדה מינית אולם ישתפו פעולה במימון והדרכה שתוכן ע"י משרד התחבורה בשיתוף הרשות.
ד"ר אורית קמיר מומחית לחוק מניעת הטרדה מינית: "מניסיוני האישי, מספיק להרים את הקול ולהגיד: "מה אתה עושה?", "תפסיק", כדי שהמטריד ירד מהאוטובוס בתחנה הקרובה. דרושה הסברה שתעורר מודעות ציבורית, שכן, 71% מן הנשים מתייחסות להטרדה מינית כאל נורמה ואינן מודעות לכך שזו הטרדה. לפיכך דרוש לחץ חברתי".
חה"כ יעל דיין: "יש לערוך מסע הסברה ציבורי נרחב להבהיר לחברה כולה מהי הטרדה מינית בתחבורה ציבורית וכי נשים ונערות צריכות להגיב מיידית ובקול". "אין לי ספק כי ישנם מטרידים סדרתיים המוצאים הנאה וסיפוק מהטרדתן המינית של נשים צעירות בתחבורה ציבורית".
גב' רונית לב ארי, מנהלת הרשות לקידום מעמד האשה: "אין ספק שממצאי הסקר מצביעים על קצה קרחון - נשים קופאות על מקומן ואינן אוזרות כח להביע מחאה. שר התחבורה התעניין בממצאי הסקר והתחייב לשתף פעולה".
חה"כ יעל דיין סיכמה את החלטות הוועדה:
| 1.
|
"הוועדה פונה לשר התחבורה, חה"כ אפריים סנה בדרישה:
|
| א.
|
להצטרף לרשות למעמד האשה במימון ועריכת תשדיר פרסומת אפקטיבי (בעברית וערבית) שיתורגם גם לרוסית בעזרת המשרד לקליטת עלייה, כדי להמחיש ויזואלית מהי הטרדה מינית וכיצד להגיב לה, מאחר שכ-120,000 עולות משתמשות בתדירות גבוהה בתחבורה הציבורית.
|
| ב.
|
לכלול במסגרת הסדנאות להעצמת נהגים המתקיימות במימון המשרד: הדרכה והגברת מודעות להטרדה מינית.
|
| ג.
|
לפרסם שילוט מאיר עיניים באוטובוסים המבהיר מהי הטרדה מינית וכיצד להגיב לה.
|
| 2.
|
הוועדה פונה לשרת החינוך, חה"כ לימור לבנת ובאמצעותה לשפ"י - שירות פסיכולוגי ייעוצי:
|
להדריך תלמידים כתלמידות להתייחס לנהג כאל דמות מגוננת ולהבהיר, בהתאם לגיל תלמידים, מהי הטרדה מינית וזכותם/ן וחובתם/ן להביע התנגדות בקול רם.
| 3.
|
הוועדה קוראת לארגוני הנשים לעורר המודעות להטרדה המינית בתחבורה הציבורית".
|
טיפול מערכות המשטרה והעבודה והרווחה באלימות נגד נשים
הוועדה התכנסה ב-15.7.02 בהשתתפות השר לבטחון הפנים, לדון בטיפול מערכות המשטרה והעבודה והרווחה באלימות נגד נשים, לאור העובדה כי מדיווחים שנמסרו לוועדה בשנה החולפת, בעקבות 10 מקרי רצח נשים ע"י בני זוגן, נמצא כמעט במחציתם ארע כשל כלשהו בין המערכות המשטרתית וזו של הרווחה: אי העברת מידע בין תחנות או שיקול דעת מוטעה לגבי מסוכנות בן הזוג או חוסר תיאום בין עובדי משרד העבודה והרווחה לבין המשטרה.
השר לביטחון הפנים, חה"כ עוזי לנדאו: "השנה נפתחו במשטרה 8,559 תיקים בגין אלימות במשפחה. ישנם כיום בתחנות המשטרה 170 חוקרי אלימות במשפחה. כן עוברים הכשרה בתחום האלימות במשפחה סיירים ואנשי בילוש. ב-12 תחנות ישנם עובדים סוציאלים (בחצי משרה). תכנית זו מהווה פיילוט חשוב מאוד המעודד גברים רבים להתחיל טיפול למניעת אלימות. קיים כלי ממוחשב להערכת מסוכנות פל"א (פלילי אלפיים). לאחרונה מונו 6 קציני נפגעי עבירות מחוזיים בדרגת רפ"ק".
חה"כ יעל דיין: " חה"כ יעל דיין: "מתוך 10 מקרי רצח נשים ע"י בני זוגן, נראה כי במחציתם היה חשש לכשל בין מערכתי: אי העברת מידע בין תחנות משטרה או שיקול דעת מוטעה לגבי מסוכנות או חוסר תיאום בין לשכות רווחה לבין המשטרה"
"שמעתי לשמוע על מערכת פל"א (פלילי 2000) - מחשוב הערכת המסוכנות, שתאפשר גישה במחשב בכל תחנה בארץ לנתוני הערכת המסוכנות של כל אדם. כך שניתן יהיה לטפל בו כיאות כאשר אשתו תדווח על אלימות במשטרה".
סנ"צ נורית זיו, ראש מדור אלימות במשפחה במשטרה: "ביטול תלונה על אלימות במשפחה אינה מהווה סיבה לסגירת תיק. קיים נוהל דיווח ארצי והפניית המתלוננת ע"י המשטרה לטיפול רשויות הרווחה. חשוב לקבל היזון חוזר מן הרווחה לגבי הטיפול הניתן".
נציגת משרד העבודה והרווחה, גב' איילה מאיר: "גם למשרד העבודה והרווחה ישנו כלי להערכת מסוכנות, הכולל שאלון בן 21 שאלות".
גב' חווה ברנע, מנהלת היחידה לחינוך לחיי משפחה וחינוך מיני במשרד החינוך דווחה לוועדה כי מתקיימת לחטיבה העליונה, בכל המגזרים, תכנית "חברות ללא מסוכנות" במימון 500,000 ₪ - הן ע"י משרד החינוך והן ע"י משרד העבודה והרווחה."
חה"כ יעל דיין סיכמה את דרישות הוועדה מן המשטרה:
להימנע משחרור אסירים שנשפטו על עבירות אלימות במשפחה שלא עברו הליך של טיפול למניעת אלימות ומהווים סכנה לנשותיהם.
תגבור המערך המוצלח של עובדים סוציאלים בתחנות המשטרה, המביאים להגברת הסכמת גברים להגיע לטיפול למניעת אלימות.
חה"כ יעל דיין יזמה את הצ"ח המצ"ב:
הצ"ח סדר הדין הפלילי (נוסח משולב)(תיקון - הסדרי טיעון), התשס.ב - 2002:
|
בפרק ח' לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב- 1982 אחרי סעיף 232 יבוא:
|
|
הוספת סעיף 233
|
|
קבלת גזר דין שנקבע בהסדר טיעון, בעבירות עליהן חל עונש מזערי לפי הוראות חוק העונשין, התשל"ז- 1977, תהיה פה אחד ע"י ההרכב הדן.
|
א.
|
233.
|
"הסדרי טיעון"
|
|
אישור הסדר טיעון עם נאשמים בעבירות עליהן חל עונש מזערי לפי הוראות חוק העונשין, התשל"ז- 1977, יעשה ע"י פרקליטת המדינה.
|
ב.
|
|
|
דברי הסבר
בחוק העונשין נקבעו מספר עבירות מין ואלימות חמורות שעליהן מוחל עונש מזערי. העונש המזערי שנקבע ע"י המחוקק הוא רבע מהעונש המרבי, וכן התקבל לאחרונה תיקון נוסף לעונשין, המחייב הטלת מאסר בפועל על הנאשמים בעבירות אלו.
מיותר לציין כי עמדת המחוקק לגבי החובה למצות את הדין עם הנאשמים בעבירות נפשעות אלו היא חד משמעית.
יחד עם זאת, לאחרונה אנו עדים לגזרי דין לקולא בעבירות מין חמורות, כגון פרשת האונס הקבוצתי של קטינה בת 13 לפני שבועות מספר, כתוצאה מהסדרי טיעון של התביעה וההגנה.
אין בהצעת חוק זו כדי להפחית מחשיבותם של הסדרי הטיעון, כאמצעי להשגת הודאה וענישה, בתיקים בהם בלתי אפשרי להרשיע בביהמ"ש מפאת מחסור בראיות, או לחילופין חוסר יכולת של הקורבן להעיד במשפט.
יחד עם זאת מטרתה של ההצעה לעגן בחקיקה כללים ברורים בכל האמור להסדרי טיעון בעבירות מין ואלימות חמורות. ההצעה קובעת כי גזר דין בעקבות הסדר טיעון יינתן רק אם התקבל פה אחד ע"י שופטי ההרכב, וכן כי הסמכת נציגי התביעה להגיע להסדר כזה עם ההגנה, ייעשה רק באישור פרקליטת המדינה וזאת במטרה לצמצם ככל האפשר את מספר התיקים בעבירות אלו בהם מתקבל הסדר טיעון שמשמעו גזר דין לקולא.
פעילות הוועדה המשותפת לקידום מעמד האישה וועדת הכספים
הצ"ח לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאת טיפול בילדים)
הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות טיפול בילדים)
בתאריך ה-11.9.2001 קיימה הוועדה המשותפת למעמד האישה ולועדת הכספים דיון רביעי בהכנת הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות טיפול בילדים) לקריאה ראשונה.
חה"כ יעל דיין אמרה כי הצעת חוק זו מהפכנית בכך שמטרתה לאפשר לאישה המביאה ילדים לעולם להמשיך לעבוד ולהתפתח. על המדינה לפעול לנצל את המשאב הגדול של עבודת נשים באמצעות מתן ניכוי/זיכוי לאישה עובדת, רצוי באמצעות שתי מערכות נפרדות: לאישה שאינה מגיעה לסף המס באמצעות הביטוח הלאומי ולאישה שמגיעה לסף המס באמצעות מס הכנסה.
חה"כ עמיר פרץ, ממציעי החוק, אמר כי הצעת החוק קובעת תפיסת עולם ערכית על פיה אישה מהווה נכס כלכלי למשק ומהווה מנוף להתגברות על סף העוני. על חוק זה להתמקד בשכבות הביניים.
חה"כ ענת מאור, ממציעי החוק אמרה כי יש להעניק לנשים עובדות 10 נקודות זיכוי שערכן כ-1800 ₪ השוות לעלות מעון, כדי לעודד אותן לצאת לעבודה. חה"כ מוסי רז, ממציעי החוק, אמר כי השיטה הטובה ביותר להגיע לכל קהל היעד היא מתן הקיצבה ע"י הביטוח הלאומי, לאחר קבלת הוכחה שבני הזוג עובדים. מר חיים דוקלר, המשנה לנציב מס ההכנסה אמר כי על אף התנגדותו של האוצר להצעת החוק, חשוב שהשיטה שתיבחר תהייה קלה ליישום, ולדעתו מתן קיצבה היא השיטה המומלצת. חה"כ יעל דיין אמרה כי הוועדה תמשיך להכין את ההצעה לקריאה ראשונה, למרות התנגדותו הנחרצת של האוצר. הוועדה מבקשת שמס ההכנסה והביטוח הלאומי יבחנו הצעות להקל על ביצועה.
הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות טיפול בילדים) המאחדת 4 הצעות חוק פרטיות
בתאריך ה- 18.12.2001 אישרה הוועדה לקריאה ראשונה הצעת חוק המאחדת הצעות חוק ביזמת חברי הכנסת ענת מאור, אליעזר זנדברג, חוסניה ג'בארה ועמיר פרץ.
חה"כ יעל דיין, יו"ר הוועדה המשותפת אמרה כי לצערה לא ניתן להקצות קצבאות ביטוח-לאומי לכל הנשים העובדות. נקודות זיכוי יינתנו לנשים העובדות במשרה מלאה ועוברות את סף המס בחישוב המס, והן לאמהות לילדים עד גיל 5. אישה תהיה רשאית לבחור להעביר זכאותה להטבה זו למשכורתו הגבוהה יותר של בעלה כדי לזכות במירב הזיכוי, שיגיע לכדי 5 נקודות זיכוי (כ-1,000 ₪ עבור הילד הראשון), 4 נקודות זיכוי עבור הילד השני ו-3 נקודות זיכוי עבור כל אחד מיתר הילדים עד גיל 5.
חברי הכנסת אליעזר זנדברג וענת מאור בקשו להוסיף סעיף כדי לאפשר לאישה לבחור בניכוי הוצאות טיפול בילדים במעון במקום לקבל זיכוי או להעביר ניכוי ההוצאות מהכנסתה אל הכנסת בן זוגה והוועדה אשרה הוספה זאת.
להלן נוסח הצעת החוק:
מתפרסמת בזה הצעת חוק של חברי הכנסת מטעם הועדה המשותפת לועדה לקידום מעמד האישה ולועדת הכספים של הכנסת:
הצ"ח לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי וניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התשס"ב-2002*:
בפקודת מס הכנסה 26 (להלן - הפקודה), בסעיף 17, אחרי פסקה (14) יבוא:
|
1.
|
תיקון סעיף 17
|
|
סכומים ששילמה אישה עבור מעון יום לילדיה, בסכום שאינו עולה על 20,000 שקלים חדשים בעד ילדה האחד, 17,300 שקלים חדשים נוספים בעד ילדה השני, ו-14,600 שקלים חדשים נוספים בעד כל אחד מילדיה הנוספים, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
|
(א)
|
"(15)
|
|
|
|
האישה ובן זוגה עובדים או עוסקים בעסק או במשלח יד, במהלך כל שנת המס, 36 שעות בשבוע לפחות, כל אחד מהם, או שהאישה היא הורה יחיד, העובדת או עוסקת בעסק או במשלח יד, כאמור;
|
(1)
|
|
|
|
|
|
האישה ובן זוגה הודיעו למעבידם או לפקיד השומה על בחירתם בניכוי לפי הוראות סעיף זה, בדרך שקבע שר האוצר בתקנות.
|
(2)
|
|
|
|
|
|
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית אישה, הזכאית לניכוי כאמור, לבחור כי זכאותה תובא בחישוב המס של בן זוגה במקום בחישוב המס שלה; לא נמצא ילד עם אימו ובהחזקתה, תחול הזכאות האמורה באותם סעיפים על ההורה היחיד שילדו נמצא עימו ובהחזקתו הבלעדית.
|
(ב)
|
|
|
|
|
על אף האמור בסעיף קטן (א), אישה ובן זוגה שעובדים או שעוסקים בעסק או במשלח יד רק בחלק משנת המס, תהא האישה זכאית לניכוי בחישוב המס שלה כאמור בסעיף קטן (א) באופן יחסי, ובלבד שהאישה ובן זוגה עובדים או עוסקים בעסק או במשלח היד, לפי הענין, עשרה חודשים רצופים, לפחות; הוראה זו תחול, בשינויים המחויבים, גם על בן זוג או על הורה יחיד, כאמור בסעיף קטן (ב).
|
(ג)
|
|
|
|
|
זכאות בעד ילד לפי סעיף זה לא תבוא בחישוב המס של יותר מיחיד אחד.
|
(1)
|
(ד)
|
|
|
|
|
הוראות פסקה זו לא יחולו אם נתבע או נתקבל זיכוי בעד אותו ילד, לפי הוראות סעיף 40ג.
|
(2)
|
|
|
|
|
|
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, בין היתר, הוראות בדבר אלה:
|
(ה)
|
|
|
|
|
מקרים בהם תהיה זכאות לפי סעיף זה גם בהיקף עבודה או עיסוק של פחות מ-36 שעות בשבוע;
|
(1)
|
|
|
|
|
|
אופן העברת הזכאות לפי סעיף קטן (ב), מועדה ומשך תוקפה.
|
(2)
|
|
|
|
|
|
בסעיף זה -
|
(ו)
|
|
|
|
|
"בן זוג" - לרבות אדם שאינו נשוי;
|
|
|
|
|
"הורה יחיד" - כהגדרתו בחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992 27;
|
|
|
|
|
|
"ילד" - מי שמתקיימים בו כל אלה:
|
|
|
|
|
|
מלאו לו 3 חודשים וטרם מלאו לו 5 שנים, ואם מלאו לו 5 שנים במהלך שנת הלימודים - עד סיום שנת הלימודים;
|
(1)
|
|
|
|
|
הוא אינו זכאי לחינוך חינם לפי חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 28;
|
(2)
|
|
|
|
|
"מעון יום" - כהגדרתו בחוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום), התש"ס-2000 29."
|
|
|
|
|
|
בפקודה, אחרי סעיף 40ב יבוא:
|
2.
|
הוספת סעיף 40ג
|
|
בחישוב המס של אישה, אשר היא ובן זוגה עובדים או עוסקים בעסק או במשלח יד, כל אחד מהם, 36 שעות בשבוע לפחות, והכל במהלך כל שנת המס, יובאו בחשבון נקודות זיכוי כמפורט להלן:
|
(א)
|
40ג.
|
"זיכוי בגין הוצאות טיפול בילדים
|
|
|
|
5 נקודות זיכוי בעד ילדה האחד;
|
(1)
|
|
|
|
|
|
|
4 נקודת זיכוי נוספות בעד ילדה השני;
|
(2)
|
|
|
|
|
|
|
3 נקודות זיכוי נוספות בעד כל אחד מילדיה הנוספים;
|
(3)
|
|
|
|
|
|
|
ואולם בשנת לידתו של הילד ובשנה שבה הגיע לגיל תום הזכאות יובאו בחשבון מחצית נקודות הזיכוי האמורות.
|
|
|
|
|
|
|
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית אישה, הזכאית לנקודות זיכוי כאמור באותו סעיף קטן, לבחור כי זכאותה תובא בחישוב המס של בן זוגה במקום בחישוב המס שלה.
|
(ב)
|
|
|
|
|
|
על אף האמור בסעיף קטן (א), אישה ובן זוגה שעובדים או שעוסקים בעסק או במשלח יד רק בחלק משנת המס, תהא האישה זכאית בחישוב המס שלה לנקודות זיכוי כאמור בסעיף קטן (א) באופן יחסי, ובלבד שהאישה ובן זוגה עובדים או עוסקים בעסק או במשלח היד, לפי הענין, עשרה חודשים רצופים, לפחות.
|
(ג)
|
|
|
|
|
|
הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ג) יחולו גם בחישוב המס של אישה שהיא הורה יחיד, ובלבד שהיא עובדת או עוסקת בעסק או במשלח יד בהיקף ובתקופות הנקובים באותם סעיפים קטנים.
|
(ד)
|
|
|
|
|
|
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ד), לא נמצא ילד עם אימו ובהחזקתה, תחול הזכאות האמורה באותם סעיפים על ההורה היחיד שילדו נמצא עימו ובהחזקתו הבלעדית.
|
(ה)
|
|
|
|
|
|
זכאות בעד ילד לפי סעיף זה לא תבוא בחישוב המס של יותר מיחיד אחד.
|
|
(ו)
|
|
|
|
|
|
הוראות סעיף זה לא יחולו אם נתבע או נתקבל ניכוי הוצאה בעד אותו ילד לפי הוראות סעיף 17(15).
|
|
|
|
|
|
|
|
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, בין היתר, הוראות בדבר אלה:
|
(ז)
|
|
|
|
|
|
מקרים בהם תהיה זכאות לפי סעיף זה גם בהיקף עבודה או עיסוק של פחות מ-36 שעות בשבוע;
|
(1)
|
|
|
|
|
|
|
אופן העברת הזכאות לפי סעיף קטן (ב), מועדה ומשך תוקפה.
|
(2)
|
|
|
|
|
|
|
בסעיף זה -
|
(ח)
|
|
|
|
|
|
"בן זוג" - לרבות אדם שאינו נשוי;
|
|
|
|
|
|
"הורה יחיד" - כהגדרתו בחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב-1992 30;
|
|
|
|
|
|
|
"ילד" - מי שמתקיימים בו כל אלה:
|
|
|
|
|
|
|
מלאו לו 3 חודשים וטרם מלאו לו 5 שנים, ואם מלאו לו 5 שנים במהלך שנת הלימודים - עד סיום שנת הלימודים;
|
(1)
|
|
|
|
|
|
הוא אינו זכאי לחינוך חינם לפי חוק לימוד חובה, התש"ט-1949 31."
|
(2)
|
|
|
|
|
|
דברי - הסבר
העלויות הכרוכות בטיפול בילדים הינן גבוהות ומטילות מעמסה כלכלית על ההורים, בין אם מדובר במעון יום או בדרך טיפול אחרת.
העלויות האמורות מובילות לעיתים למצב בו ההורים בוחרים שאחד מהם, במקרים רבים - האם, ימנע מלצאת לשוק העבודה, שכן משכורתו מתועלת ממילא להוצאות הטיפול בילדים.
הצעת חוק זו, לתיקון פקודת מס הכנסה, נועדה להקל על הנטל הכלכלי וליצור תמריץ חיובי ליציאת נשים לעבודה. כניסתן של נשים נוספות למעגל העבודה תביא להכנסות לאוצר המדינה הנובעות ממיסוי, ותסייע במימון עלות הצעת חוק זו.
בהתאם להצעת החוק תוכל אישה, שהיא אם לילדים, לבחור באחד משני מסלולים חלופיים:
(1) נקודות זיכוי בגין הוצאות טיפול בילדים
בהתאם למסלול זה, תזכה אישה לנקודות זיכוי בעד ילדיה, בשיעור של 5 נקודות זיכוי בעד ילדה האחד, 4 נקודות זיכוי נוספות בעד ילדה השני ו-3 נקודות זיכוי נוספות בעד כל אחד מילדיה הנוספים.
(2) ניכוי סכומים ששולמו עבור מעון לילדים
בהתאם למסלול זה, תוכל אישה לנכות מהכנסתה החייבת במס, סכומים ששילמה עבור מעון יום לילדיה, בסכום שאינו עולה על 18,000 שקלים חדשים נוספים בעד ילדה האחד, 15,600 שקלים חדשים נוספים בעד ילדה השני ו-13,200 שקלים חדשים נוספים בעד כל אחד מילדיה הנוספים.
הזכאויות האמורות יחולו לגבי ילד שמלאו לו 3 חודשים וטרם מלאו לו 5 שנים, וכל עוד הוא אינו זכאי לחינוך חינם לפי חוק לימוד חובה, התש"ט-1949.
מוצע לקבוע כי הזכאות בהתאם לכל אחד מהמסלולים תותנה בכך שכל אחד מבני הזוג עובדים או עוסקים בעסק או במשלח יד 36 שעות בשבוע לפחות במהלך כל שנת המס.
יחד עם זאת, יוכל שר האוצר לקבוע, באישור ועדת הכספים של הכנסת, מקרים בהם תקום הזכאות גם בהיקף עבודה או עיסוק של פחות מ-36 שעות בשבוע.
עוד מוצע לקבוע כי האישה תהיה רשאית לבחור כי זכאותה תובא בחישוב המס של בן זוגה במקום בחישוב המס שלה.
הזכאות המוצעת תקום גם לבני זוג שאינם נשואים ולהורה יחיד, כהגדרתו בחוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב-1992.
בנוסף, במקרים בהם הילד מצוי בהחזקה משותפת של הורים, תמשיך האישה להיות זכאית להטבה, ואולם אם הילד מצוי בהחזקתו הבלעדית של האב - יהיה הוא זכאי להטבה האמורה.
על פי הערכת האוצר עלותו של החוק המוצע היא מיליארד עד מיליארד וחצי שקלים חדשים לשנה. על פי הערכת חבר הכנסת עמיר פרץ עלותו של החוק המוצע היא 700 מיליון שקלים חדשים לשנה, ועל פי הערכת חבר הכנסת אליעזר זנדברג עלותו של החוק המוצע היא 200 מליון שקלים חדשים. הועדה מציעה כי המימון יבוא הקטנת הרזרבה שבתקציב המדינה.
חברי הכנסת אליעזר זנדברג, ענת מאור, חוסניה ג'בארה, עמיר פרץ
תיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי לאישה בחישוב נפרד) הצ"ח של חה"כ גפני
בתאריך ה-4.12.2001 דנה הוועדה המשותפת לוועדה לקידום מעמד האישה ולוועדת הכספים, בהצעת החוק של חבר הכנסת משה גפני לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי לאישה בחישוב נפרד). מטרתה של הצעת החוק לתקן עיוות בחישוב מס הכנסה הקיים מזה שנה, לפיו נשללת זכאותה של אם-עובדת, שבן זוגה אינו עובד, לנקודת זיכוי בגין בן זוג שאינו עובד במידה והיא מקבלת נקודות זיכוי בגין ילדיה, בעוד שגבר זכאי לנקודת זיכוי בגין בת זוג שאינה עובדת.
עמדת מס הכנסה היא שבחישוב מאוחד, זכאים גבר ואישה לנקודות זיכוי בגין בן זוג שאינו עובד באופן שוויוני, ואילו במקרה של חישוב נפרד, גם גבר וגם אישה אינם זכאים לנקודת הזיכוי האמורה. לוועדה הובהר כי נשים "נאנסות" לוותר על האופציה של חישוב מאוחד, שכן הדבר מאלץ אותן לוותר על נקודות זיכוי בגין ילדים. הצעת החוק באה לתקן את אי השוויון בין נשים לגברים תוך מתן נקודת זיכוי לאישה בחישוב נפרד בגין בן זוג שאינו עובד.
חה"כ יעל דיין, יו"ר הוועדה, סיכמה כי הוועדה תפנה לוועדת השרים לענייני חקיקה, להבהיר תוכן הצעת החוק לשם קבלת תמיכת הממשלה.
בתאריך ה-1.01.2002 אישרה הוועדה המשותפת לוועדה לקידום מעמד האישה ולוועדת הכספים לקריאה ראשונה את תיקון פקודת מס הכנסה בתמיכת 4 חברי הוועדה המשותפת את הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי לאישה בחישוב נפרד) של חה"כ משה גפני.
התיקון של חה"כ גפני בא להשוות בין נשים לגברים מאחר שכיום גברים שנשותיהם מובטלות מקבלים נקודת זיכוי במס הכנסה, בעוד שלנשים שבני זוגן מובטלים לא ניתנת כיום בחישוב מס נפרד כל נקודת זיכוי. הצעת החוק מתייחסת רק לנשים המגיעות לסף המס.
הוועדה קיבלה הערכה כי אבדן ההכנסה בגין הצעת חוק זו לא תעלה על 20 מליון ₪ לשנה.
חה"כ משה גפני אמר כי זהו חוק חברתי שבא לתקן אפליה כלפי נשים הקיימת כיום. בניגוד להערכות המתנגדים לחוק זה מתוך השערה שהוא בא להיטיב עם אברכים, ברצונו להבהיר כי לצערו, החוק ייטיב עם מעט מאוד אברכים שכן נשותיהם העובדות אינן מגיעות לסף המס ברובן המוחלט.
הוועדה אישרה ב-30.4.02 לקריאה שנייה ושלישית הצ"ח לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בחישוב נפרד) ביזמת חה"כ משה גפני, תיקון שיאפשר לנישום שבחר בחישוב מס נפרד ושכלכלת בן זוגו היתה עליו בשנת המס להיות זכאי ל-1/2 נק' זיכוי.
התיקון ייטיב עם נשים המהוות מרבית האוכלוסייה לה נערך חישוב מס נפרד ולא זכו עד כה ל-1/2 נק' זיכוי. לדרישת הממשלה תידחה תחילת החוק לינואר 2003.
מתפרסמת בזה הצעת חוק של חבר הכנסת מטעם הועדה המשותפת לועדה לקידום מעמד האשה ולועדת הכספים בכנסת:
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בחישוב נפרד), התשס"ב-2002*
בפקודת מס הכנסה 32, בסעיף 66(ג), במקום פסקה (2) יבוא:
|
1.
|
תיקון סעיף 66
|
|
לענין זכאות לפי סעיף 37, תובא בחשבון ½ נקודת זיכוי בלבד, ולא תהא זכאות לנקודות זיכוי לפי סעיפים 38 ו-39;"
|
"(2)
|
|
|
דברי - הסבר
סעיף 37 לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה) קובע כי "בחישוב המס של יחיד תושב ישראל, שהוכיח להנחת דעתו של פקיד השומה כי בשנת כלכלת בן-זוגו היתה עליו, תובא בחשבון נקודת זיכוי אחת."
ההוראה האמורה חלה רק כאשר נערך חישוב מאוחד לבני הזוג, שכן סעיף 66 לפקודה גורע נקודת זיכוי זו בחישוב נפרד.
מוצע לקבוע כי נישום שבחר בחישוב מס נפרד ושכלכלת בן-זוגו היתה עליו בשנת המס יהיה זכאי ל-1/2 נקודת זיכוי.
התיקון המוצע יטיב בעיקר עם נשים, מאחר והן מהוות את מרבית האוכלוסיה לה נערך חישוב נפרד.
הערכת האוצר בדבר עלות החוק היא כ-38 מליון שקלים חדשים לשנה.
הועדה המשותפת מציעה כי מימון הצעת החוק יבוא מהקטנת סעיף הרזרבה הכללית בחוק התקציב.
חבר הכנסת משה גפני
הוועדה המשותפת לוועדה לקידום מעמד האישה ולוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לנושא בריאות האישה
הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - זכאות לסיוע בטיפולי הפריה חוץ-גופית), התשס"א 2001
אישור הוועדה לקריאה ראשונה את הצ"ח ביטוח בריאות ממלכתי של חה"כ יצחק גאגולה
בתאריך ה-6.11.01 אישרה הוועדה בקריאה ראשונה את הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי של חה"כ יצחק גאגולה שבאה לאפשר הריון נוסף באמצעות הפרייה חוץ גופית גם אם בהריון ראשון נולד יותר מילד אחד, דבר שאינו מתאפשר על-פי חוק כיום.
הוועדה שמעה את נתוני משרד הבריאות לפיהם מסתיימים בשנה 3000 טיפולי הפרייה (IVF) ב- 300 לידות ומהן רק בכ- 10% נולדים תאומים. מכאן שלכל היותר 30 משפחות עשויות לרצות הפרייה חוץ גופית נוספת. בפועל מדובר בפחות ממחצית המספר מחמת גיל, והסתפקות במספר הילדים שנולדו.
חה"כ יעל דיין אמרה כי לא הוגן ולא מוסרי למנוע מימון הפרייה חוץ גופית למספר כה זעום של משפחות שיבקשו מימון לטיפול הפרייה נוסף, למרות שכבר נולדו להם ילדים מטיפול הפרייה קודם, בפרט שהתקציב הנדרש עומד לכל היותר על כ- 360 אלף ₪.
בנוסף, יו"ר הוועדה, חה"כ יעל דיין דרשה מנציגת משרד המשפטים הבהרות לגבי השהיית החוק להפרייה חוץ גופית התקוע מזה כשנה ואמרה כי העיכוב גורם סבל בלתי נסבל ובלתי ניתן להערכה לנשים שהגיעו לסף הגיל המותר ולסף הכסף. היא קראה למשרדי המשפטים והבריאות לזרז ולסיים מיידית את הכנת הצעת החוק הממשלתית, הנקראת "הסכמים לנשיאת עוברים", לקריאה ראשונה.
הצעת החוק הוסרה מסדר היום במליאת הכנסת כשהובאה לקריאה ראשונה לבקשתו של חה"כ גאגולה.
ועדת המשנה לקידום נשים בעבודה וכלכלה, בראשות חה"כ נחום לנגנטל
זכויות פנסיוניות לנשים גרושות
בתאריך ה-13.11.01 בישיבת ועדת המשנה לקידום נשים בעבודה וכלכלה בהשתתפות נציגי משרד האוצר, עמותת גרנית - (גירושי נשים: ייעוץ תמיכה ותחיקה), הקרנות וארגוני הנשים, הושגה התקדמות חסרת תקדים בכך שמשרד האוצר הסכים, לבקשת יו"ר הוועדה, להערך לקראת תשלום החלק המגיע לגרושתו של מבוטח בהתאם למשך תקופת נישואיהם במהלכה נצברו זכויות הפנסיה של המבוטח, עם הגיע המבוטח לגיל המזכה בפנסיה/או עם פטירתו.
רו"ח רמי דיין, סגן בכיר לממונה על שוק ההון באוצר, נענה לבקשת יו"ר הוועדה ואמר כי משרד האוצר ייבחן את הצעדים הנדרשים, בין אם בתקנות או בתיקוני תקנונים להענות לבקשת הוועדה. במקביל תערך בדיקה במס הכנסה להשגת המיסוי באופן שיוויוני על הכסף המתקבל למבוטח וליתר המוטבים, זאת במטרה למנוע מן המבוטח לשאת בעול המיסוי על כל הסכום.
חה"כ נחום לנגנטל סיכם כי בתוך כחודשיים תתכנס הוועדה לבחון את התקדמות משרד האוצר לביצוע הצעדים הנדרשים. לאחר השגת יעד זה ייבחן חה"כ לנגנטל איך לשפר מצבן של הנשים הגרושות מעבר לכך, בתקופה מאז פרישתן לגימלאות, ועד הגיע בן זוגן לשעבר לגיל המזכה גם אותן בחלקן בפנסיה. כן ייבחנו האוצר והארגונים כיצד להבטיח אי הוצאת כספי הפנסיה באופן שינשל את הגרושה לחלוטין מכספי הפנסיה ויידוע האישה הגרושה כי עליה ליידע את הקרן על מועד גירושיה כדי לזכות בבוא היום בחלקה בפנסיה.
יזמות עסקית והעסקה של נשים בעלות הכנסות נמוכות
הוועדה דנה ב-9.1.02 ביזמות עסקית והעסקה של נשים בעלות הכנסות נמוכות. הישיבה נערכה בעקבות מחקר בנושא שנערך על-ידי מרכז "מעורבות", ובהשתתפות נציגי משרדי התעשייה והמסחר, העבודה והרווחה, הביטוח לאומי, הרשות לעסקים קטנים וארגוני הנשים.
חה"כ נחום לנגנטל, יו"ר ועדת המשנה: "במטרה לעודד נשים לצאת לעבודה אני קורא לרשות לעסקים קטנים, לביטוח הלאומי להכין בתוך חודש מסמך שייבחן את החסמים המונעים מנשים משכבות נמוכות, בעיקר חד-הוריות, להקים עסק"
גב' מזל צ'נרו, פעילה ב"מעורבות", חד-הורית שהקימה עסק: "איך יכולה חד-הורית להקים עסק ללא רכב, שכן אחזקת רכב מונעת קבלת הבטחת הכנסה, ודיווח על הכנסות מונע מיידית קבלת מזונות מן הביטוח הלאומי".
פרופ' רבקה בר-יוסף ומר רוני סטריאר, מ"מעורבות", הציגו ממצאי מחקרם ממנו עולה, מתוך ראיונות עומק ל- 30 נשים שניסו להקים עסקים, גם לאחר קורסי יזמות, קבוצת הנשים שלא הצליחה להקים עסק, נפלה לתוך עוני קשה כיוון שביוזמתן להקים עסק, סיכנו נשים אלה, רשת כלכלית של קצבאות ובכך שילמו מחיר אישי קשה של עוני. המחקר גילה כי הרבה יותר נשים מגברים חיות בעוני.
גב' יעל ורסנו-ברזילי, נציגת משרד התעשייה והמסחר, דיווחה: "מתוך 23,000 משתתפים בהדרכות 8,700 נשים המהוות 38% מן המשתתפים. בליווי השיווקי והתכנית העסקית השתכרו 6000 נשים שהיוו 32% מן המשתתפים.
חה"כ נחום לנגנטל, יו"ר ועדת המשנה סיכם את הישיבה: "במטרה לעודד נשים לצאת לעבודה אני קורא לרשות לעסקים קטנים, לביטוח הלאומי ולמט"י בשיתוף יתר הגורמים הרלוונטיים להכין בתוך חודש מסמך שייבחן את החסמים המונעים מנשים משכבות נמוכות, בעיקר חד-הוריות, נשים במגזר הערבי ובפריפריה, להקים עסק:
כיצד ניתן בביטוח הלאומי לאפשר לנשים חד-הוריות להמשיך לקבל הבטחות הכנסה גם אם הן רוכשות רכב כדי לפתוח עסק ולהמשיך לקבל מזונות מן הביטוח הלאומי גם לאחר דיווח על הכנסות מעסק . לבחון מתן העדפה מתקנת במס הכנסה לנשים חד-הוריות המקימות עסק ובמידת האפשר גם במס ערך מוסף. לבחון מתן הלוואות בשיתוף עם ארגוני הנשים להקמת עסק לנשים חד-הוריות ללא צורך בהוכחת בטחונות. לאפשר הכשרה, ליווי ואשראי זעיר לנשים חד-הוריות הפותחות עסקים. לבחון המשך זכאות לדמי אבטלה למקימי עסק במהלך השנים ראשונות להקמת העסק, כפי שקיים במערב אירופה.
זכויות פנסיוניות לנשים גרושות
בתאריך 13.2.2002 התקיימה ישיבה נוספת של ועדת המשנה לקידום נשים בעבודה וכלכלה בנושא זכויות פנסיה לנשים גרושות. בדיון עלה כי נותרה על קנה בעייה, שהאוצר מתקשה להענות לה, והיא לשלם לגרושה את חלקה במידה והמבוטח נפטר ולא נותרת אלמנה. חה"כ לנגנטל הבהיר כי בכוונתו להניח הצעת חוק להסדרת בעיה זו. חה"כ לנגנטל הסכים עם עמדות ארגוני הנשים ועמותת גרנית:
1. כי אל לאוצר לדחוק לסוף רשימת הרכוש המשותף לפירוק את זכויות הגרושה לפנסיית בן זוגה לשעבר
2. ברגע שמתקיימת חלוקה כל אחד מן המקבלים מהווה תא מיסוי נפרד. רו"ח רמי דיין, סגן בכיר לממונה על שוק ההון באוצר, נענה לחלק מבקשות יו"ר הוועדה.
חה"כ נחום לנגנטל סיכם כי לפני פגרת הפסח תתכנס הוועדה לבחון את התקדמות משרד האוצר לביצוע הצעדים הנדרשים.
זכויות פנסיוניות לנשים גרושות
הוועדה קיימה ב-20.5.02 דיון נוסף בזכויות פנסיה לנשים גרושות.
באמצעות רו"ח רמי דיין, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, ועו"ד גיא קריגר הביע האוצר הסכמה לעגן זכויות של נשים גרושות בפנסיה של בעליהן לשעבר שנצברה בתקופת הנישואין על-פי העקרונות הבאים:
| 1.
|
הפרוד/ה זכאי/ית למחצית הפנסיה שנצברה במהלך תקופת הנישואין.
|
| 2.
|
הזכאות נקבעת מכח זכאותו של העמית (מכשיר יחיד).
|
| 3.
|
לא תוטל חבות נוספת על קופות הגמל.
|
| 4.
|
עקרונות המיסוי יישארו כמו היום לפי חבות המס של העמית.
|
| 5.
|
הסכומים יחולקו בין העמית לפרוד.
|
חה"כ נחום לנגנטל: "זהו ניצחון שהאוצר מסכים לעגן זכויות נשים גרושות בפנסיה של בעליהן לשעבר, שנצברו בתקופת הנישואין. הבעיה העיקרית שנותרה היא שמס הכנסה מתייחס לכך כשני ארועי מס נפרדים - דבר המטיל מיסוי גבוה יותר (לפי הכנסת הבעל לשעבר) על האשה הגרושה ולכך מתנגדת הוועדה". הוא הוסיף הוועדה תפנה בנושא לנציבת מס הכנסה, עו"ד טליה ירון-אלדר.
זכויות פנסיוניות לנשים גרושות
הוועדה קיימה ב-15.7.02 דיון נוסף בזכויות פנסיה לנשים גרושות.
משרד האוצר נאות, לאחר בדיקה מקיפה, להורות באמצעות "הוראות ממונה" לקרנות הפנסיה לרשום הגרושה כבת זוג רשומה ולאפשר לה לזכות בחלק לו היא זכאית בגין תקופת הצבירה המשותפת במהלך תקופת החיים המשותפים שלה עם העמית בקרן הפנסיה, במועד הגעת העמית לגיל פנסיה, לפי משכורתו במועד הקובע. הגרושה תוכל לקבל דיווח תקופתי על מצבה בקרן, אם כי בתשלום. במקרה שהעמית הפנסיונר נפטר לפני/לאחר פרישתו - תהא הגרושה זכאית לחלקה רק במידה וישנה אלמנה. למרבה צערה של הוועדה, במידה ולא קיימת אלמנה, לא תהא הגרושה זכאית לקבל את חלקה - אלא במקרה שיש סכום חד פעמי ואין שאירים.
חה"כ נחום לנגנטל דרש:
| 1.
|
ממשרד האוצר לבחון פתרון הלקונה בהצעה לפיה עמית בקרן חדשה שנפטר ללא שאירים - גרושתו אינה מקבלת דבר.
|
| 2.
|
מנציבת מס הכנסה לפתור את סוגיית חישוב מס נפרד לעמית ולבן הזוג הפרוד/גרוש בעת קבלת חלקם בפנסיה.
|
הוועדה תקיים פגישה בנושא עם נציבת מס ההכנסה במהלך הפגרה
ועדת המשנה לבריאות האישה, חינוך וספורט, בראשות חה"כ נחמה רונן
טיפול במחלת האוסטיאופורוזיס
בתאריך -27.08.2001 דנה ועדת המשנה לבריאות האישה, חינוך וספורט, בטיפול במחלת האוסטיאופורוזיס. בישיבה השתתפו חברי הכנסת יעל דיין ויצחק גאגולה.
בישיבה הובעה תהיית הרופאים האם תרופת האלנדרונט היא אכן תרופה גנרית בכל המובנים כיון שהעיכול שלה שונה. בדיון הועלתה הטענה של רופאים כי משרד הבריאות הנחה את קופות החולים להעדיף את מתן התרופה הגנרית על אף תופעות הלוואי בשל חיסכון בתקציב. חה"כ נחמה רונן אמרה כי הגיעו אליה תלונות רבות של רופאים וחולות שחוייבו לטפל בחלופה, למרות תופעות הלוואי - ורק הנשים שנלחמו בחירוף נפש על המשך טיפול בפוסלאן הצליחו בכך. חה"כ נחמה רונן סיכמה את הישיבה באומרה כי הוועדה קוראת למשרד הבריאות:
להבהיר לרופאים האם אלנדרונט טבע היא אכן תרופה גנרית של תרופת הפוסלאן ולהבהיר לקופות החולים לאפשר לחולות המטופלות בפוסלאן להמשיך את הטיפול בה במידה והתרופה הגנרית אינה מתאימה להן.
הכנסת אמצעי מניעה לסל החינוך וחינוך למניעה ועדכון לגבי השימוש בתרופות לאוסטיאופורוזיס
בתאריך ה-12.11.01 דנה הוועדה הכנסת אמצעי מניעה לסל החינוך וחינוך למניעה ועדכון לגבי השימוש בתרופות לאוסטיאופורוזיס: אלנדרונט ופוסלאן
הוועדה למדה מאגף הטכנולוגיות במשרד הבריאות, שעלות הכנסת אמצעי מניעה לסל הבריאות לכ-846,000 הנשים העשויות להידרש לאמצעי מניעה, עומדת על 46 מליון ₪, המהווה 1/3 מכלל תקציב הבריאות.
חה"כ נחמה רונן, אמרה כי מאחר שעלות מימון אמצעי מניעה לכלל הנשים עומד על 46 מליון ₪, אין זה ריאלי לדרוש זאת מהוועדה הקובעת את סל הבריאות, ולפיכך יש להכניס לסל אמצעי מניעה לנערות עד גיל 20, לנשים חולות שההריון מסכן את חייהן ולנשים לאחר 6 לידות.
גב' חוה ברנע, מנהלת היחידה לחינוך לחיי משפחה וחינוך מיני, ממשרד הבריאות דווחה כי בשנת 1998 ביצעו 1774 נערות עד גיל 18 הפסקות הריון.
חה"כ נחמה רונן התייחסה לנתונים אשר פורסמו ע"י מכון גרטנר, הקובעים כי כל שנה כ-8000 נערות מבקשות הפסקת הריון, כאשר עלות תהליך זה יקרה לאין שיעור מעלות אמצעי המניעה. חה"כ נחמה רונן הוסיפה כי היא מקווה ששר הבריאות יתייחס לנושא זה באופן מקצועי ולא בהיבט ההלכתי ואמרה כי הוועדה בראשותה תפנה לוועדת הסל בקריאה להחזיר לפיקוח אמצעי מניעה, זאת מאחר שדווח לוועדה כי בארץ מחיר אמצעי המניעה גבוה במאות אחוזים בהשוואה ליתר מדינות המערב: בארה"ב ואירופה ממומנים מזה 25 שנה אמצעי מניעה בכ-80% ע"י המדינה ויתר ה- 20% ממומנים ע"י הביטוח המשלים.
כמו כן קיימה הוועדה דיון לבדיקת החלטה שקיבלה הוועדה לפני כחודשיים שבאה לאפשר לחולות אוסטיאופורוזיס הסובלות מתופעות לוואי של התרופה הגנרית לחזור לטיפול בפוסלאן, לאחר קבלת פניות רבות מרופאים מחוזיים המתקשים להתמודד עם מאות פניות של נשים חולות באוסטיאופורוזיס שביקשו לחזור לתרופת הפוסלאן.
הוועדה שמעה על תרופה גנרית נוספת לטיפול באוסטיאופורוזיס, מקסיבון, שנכנסה לסל הבריאות והיא זהה לחלוטין לפוסלאן מבחינה כימית.
יו"ר הוועדה, חה"כ נחמה רונן, חזרה על דרישתה ואף תפנה בכתב אל ועדת הסל בבקשה להכניס לסל הבריאות את תרופת הפוסלאן החד שבועית - שתקל על סבלן של חולות רבות בכך שהיא ניטלת אחת לשבוע, ועלותה הכלכלית כמעט זהה לזו של הפוסלאן הנלקחת מדי יום.
אוסטיאופורוזיס וחולות סרטן השד, ראומטואיד ארטריטיס ו-Remicade
בתאריך ה- 10.12.2001, התקיים דיון בנושאים הבאים:
1. אוסטיאופורוזיס וחולות סרטן השד
2. ראומטואיד ארטריטיס ו-Remicade
בוועדה בו הובהר כי קיים סיכון גובר לצעירות חולות סרטן השד לחלות גם באוסטיאופורוזיס וכי כ-30% מ-4000 חולות סרטן השד החדשות הן נשים צעירות בגילאי 20-40.
בנוסף, הובהר לוועדה שחולות סרטן שד צעירות אינן זוכות לטיפול למניעת אוסטיאופורוזיס, שאושר ע"י משרד הבריאות לחולות סרטן שד (שאינן צעירות) בשל ערפול באחד מסעיפי החוק, המאפשר לקופות החולים "לחסוך" בעלות הטיפול היקר לאותן חולות צעירות.
בשל הטיפולים הניתנים לטיפול בסרטן השד, סובלות החולות הצעירות מתופעות מוקדמות של גיל הבלות, וכתוצאה מכך הן בסיכון גבוה לאוסטיאופורוזיס. בשל הסרטן, החולות אינן יכולות לקבל טיפול הורמונלי חלופי שעשוי למנוע אוסטיאופורוזיס.
חה"כ נחמה רונן, יו"ר הוועדה תבעה ממשרד הבריאות להבהיר את העירפול הקיים בחוק לקופות החולים לגבי הטיפול בצעירות חולות סרטן השד העלולות לחלות בגיל צעיר באוסטיאופורוזיס, על מנת שיהיה ברור לכל כי כל חולת סרטן צעירה אשר חלתה באוסטיאופורוזיס כתוצאה מהטיפול בסרטן, תקבל, כחלק מסל הבריאות, טיפול לאוסטיאופורוזיס, ללא צורך בתחנונים ובקשות. משרד הבריאות נאות לבקשתה.
דיכאון לאחר לידה
חה"כ נחמה רונן, יו"ר הוועדה יזמה דיון ב-27.5.02 בנושא דיכאון לאחר לידה. חה"כ נחמה רונן: "מתוך 120,000 לידות בשנה בישראל, כ-24,000 נשים סובלות מדיכאון לאחר לידה בדרגות שונות"
הוועדה למדה כי כ-20% מהנשים היולדות חוות דיכאון לאחר לידה. הדיכאון עלול להוביל, במקרים קיצוניים, לאלימות האם כלפי היילוד או כלפי עצמה.
הוועדה שמעה כי קיימת אפשרות לאבחן סכנה לדיכאון לאחר לידה עוד במהלך ההריון באמצעות עירנות האחיות והרופאים המטפלים בנושא, ובאמצעות מילוי של שאלון, היכול להצביע על צורך בהתערבות רפואית כלשהי. לדברי חה"כ רונן "חוסר מודעות לנושא בקרב הנשים ותחושות אשמה ובושה, כמו גם הסטיגמה על טיפול פסיכיאטרי, מונעים מנשים לפנות לטיפול."
חה"כ נחמה רונן: "על משרד הבריאות לפעול במסגרת הקהילה לאיתור, מניעה וטיפול בדיכאון לאחר לידה עוד במהלך ההריון, באמצעות הדרכת האחיות בקופות החולים ובתחנות טיפת חלב, והפניית תשומת ליבם של הרופאים להיקף התופעה ולתסמיניה. בעיה מרכזית היא חוסר המודעות של רופאים ושל סטודנטים לרפואה, כיוון שנושא הדכאון לאחר הלידה אינו נכלל בתוכנית לימודי הרפואה או בהתמחויות לרופאי נשים ולרופאי משפחה. יש לחייב את הכללת הנושא בתוכנית הלימודים, כפי שקרה עם נושא האלימות במשפחה אך לפני שנה. כמו כן יש לכלול בסל הבריאות טיפול של עובד סוציאלי, פסיכולוג או פסיכיאטר שיהיו זמינים במקום כחלק מן הטיפול במהלך ההריון. חשוב להפריד את נושא הטיפול בדיכאון לאחר הלידה מטיפול פסיכיאטרי רגיל, כך שנשים לא יחששו לפנות לעזרה."
חה"כ ענת מאור הצטרפה לדרישת הוועדה: "קופות החולים מוכרחות לכלול טיפול סוציאלי ופסיכולוגי לאשה במהלך ההריון ולאחר הלידה".
ד"ר רחל אדטו, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות האשה: "רופאים ואחיות בבתי חולים מעונינים לשתף פעולה באיתור התופעה, אולם קיים קושי בהיעדר תקציב לטיפול נפשי ע"י קופות החולים והיעדר שיתוף פעולה מצד הנשים הסובלות ומשפחותיהן".
גב' שרהלי גלסר, מכון גרטנר לחקר מדיניות הבריאות אמרה כי במחקר שנערך בישראל נמצא כי גורמי הסיכון העיקריים הם דמוגרפיים ופסיכו-סוציאליים.
גב' גלסר הוסיפה כי בארה"ב קיים חוק המחייב ליידע כל יולדת המשתחררת מביה"ח בדבר בעיות נפשיות וגורמי סיוע.
ד"ר דוד פאוזנר, סגן יו"ר איגוד למיילדות וגינקולוגיה בהסתדרות הרפואית: "אין לנו הרופאים כלים לאתר ולאבחן סיכון לדיכאון לאחר לידה, במהלך הטיפול בנשים בעת הריונן ובמהלך אשפוזן הקצר בביה"ח לאחר הלידה. נשמח להירתם לכך עם האחיות והעובדים הסוציאליים".
תחלואת נשים במקומות עבודה
הוועדה דנה בישיבתה ב-3.7.02 בתחלואת נשים במקומות עבודה.
חה"כ נחמה רונן, יו"ר ועדת המשנה: "נראה כי משרד העבודה והרווחה סובל מתסמונת של אי אכיפת החוק. מדוע לא נסגרה המעבדה בסורוקה שפעלה במרתף ללא איוורור משך 17 שנה? אבקש לקבל מיידית ממשרד העבודה והרווחה תמונת מצב לגבי מספר התביעות המשפטיות, צווי הסגירה והקנסות שהוצאו למעבדות בגין התנאים המהווים סכנה לעובדות/ים". "מעסיקים רבים אינם מודעים לאחריותם לבריאות עובדיהן".
חה"כ נחמה רונן וחה"כ יעל דיין: "על משרדי הבריאות והעבודה והרווחה לפעול מיידית להציל כ- 10,000 עובדות מעבדות מפני תחלואה קשה".
חה"כ יעל דיין, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה: "נפנה למשרד הבריאות להרחיב ההגדרה של קבוצות הסיכון הכלולות בסל הבריאות, לעובדות מעבדות כדי לאפשר להן קבלת בדיקות רפואיות תעסוקתיות תקופתיות". "לא יעלה על הדעת שמשך שנה וחצי נשים אינן מקבלות טיפול מינימאלי שעשוי לשמור על בריאותן".
ד"ר קורט למש, מפקח רפואי במשרד העבודה והרווחה: "קיימת תופעה של תת-דיווח על מחלות מקצוע. ישנם כ-1000 דיווחים בשנה רובם של גברים בגין ירידה בשמיעה. פגיעה בגב תחתון הנפוצה בקרב עובדות בתחום הסיעוד כתוצאה מנשיאת חולים משך 20 שנה אינה מוגדרת כמחלה תעסוקתית".
ד"ר יהודית שחם, מהמכון לבריאות תעסוקתית, הבהירה לוועדה כי לתחלואה בסרטן לעובדות מעבדה בשל חשיפתן לחומרים מסרטנים יש חביון של 20 שנה, ולכן חשובה בדיקה רפואית מיידת שתוכל לאפשר גילוי מוקדם והצלתן של נשים אלה.
ד"ר אשר גולדשלגר, מזכיר הסתדרות המיקרוביולוגים, דיווח לוועדה על תחלואת עובדות מעבדות בשל תנאי עבודה קשים ביותר במעבדות." הוא הוסיף: "מאות נשים חוששות להגיד: "אנחנו חולות"".
הוועדה החליטה:
| 1.
|
לקרוא למשרד העבודה והרווחה לסגור לאלתר מעבדות המהוות סכנה לעובדותיהן.
|
| 2.
|
לדרוש ממשרד העבודה והרווחה והבריאות מיידית את התקנות בנוגע לבדיקה רפואית תעסוקתית בנוסף לתקנות הבטיחות והגיהות במעבדות.
|
| 3.
|
לבקש משר הבריאות ווועדת הסל להרחיב ההגדרה של קבוצות הסיכון הכלולות בסל הבריאות, לעובדות מעבדות, כדי לאפשר להן קבלת בדיקות רפואיות תעסוקתיות תקופתיות (במימון סל הבריאות).
|
| 4.
|
לדרוש מן הביטוח הלאומי לכלול פגיעה בגב תחתון - כמחלה מקצועית
|
| 5.
|
לפנות לבתיה"ס לרפואה בבקשה לכלול במסגרת הלימודים וההתמחות לרופאי משפחה הגברת המודעות לבחון קשר בין תחלואת נשים למקום עבודתן, ולהפנותן לרפואה תעסוקתית.
|
ועדת המשנה לקידום מעמד האישה במגזר הערבי, בראשות חה"כ חוסניה ג'בארה
נשים ערביות בשוק העבודה
בתאריך ה- 11.12.2001 הוצג בוועדת המשנה בראשות חה"כ חוסניה ג'בארה, מחקר בנושא: "נשים ערביות בשוק העבודה" שנערך בחסות המכון היהודי-ערבי של ההסתדרות בבית ברל. מהמחקר שהוצג בוועדה, עולה כי 80% מהנשים הערביות מובטלות בניגוד לרצונן. המחקר מעיד על מהפך בכך ש-60% מן האוכלוסייה הערבית מעודדת שילוב נשים בשוק התעסוקה. מר עאס אטרש, עורך את המחקר דיווח לוועדה כי מתוך 650 נשים שנסקרו עולה כי ככל שנשים הן משכילות יותר כך עולה שיעור השתתפותן בשוק העבודה. 62% מן הנשים המועסקות, מועסקות בענף החינוך. פחות מ-1% מן הנשים המועסקות במגזר הערבי הן מורות. הכנסת הנשים עומדת בממוצע על 2700 ש"ח נטו לחודש. מתוך הנשים שאינן משתתפות בשוק העבודה, כ-7.9% אינן מורשות לצאת לעבודה ע"י המשפחה. נציגי משרד העבודה והרווחה ושירות התעסוקה הביעו תמימות דעים בצורך הראשוני בהשלמת ההשכלה לנשים, שתקל על שילובן בתעסוקה. חה"כ חוסניה ג'בארה סיכמה את הדיון באומרה כי היא מעבירה אל משרד העבודה והרווחה רשימה של 600 נשים ערביות אקדמאיות מובטלות כדי שהמשרד יכין להן מיידית תכנית הסבה לאקדמאים.
הגדלת ייצוג הנשים במועצות הרשויות המקומיות הערביות
בתאריך ה-21.01.2001 דנה ועדת המשנה לקידום מעמד האישה במגזר הערבי, בנושא הגדלת ייצוג הנשים במועצות הרשויות המקומיות הערביות. בישיבה התקבלה החלטה מהפכנית שהועברה לביצוע באמצעות דובר ועדת המעקב העליונה לאזרחים הערבים, מר מוחמד כנעאן, להכניס לוועדת המעקב נציגות משמעותית של נשים.
הוועדה למדה בישיבתה על הקושי הכפול לאישה במגזר הערבי להיכנס לפוליטיקה המקומית, הן משום שהבוחרים הם גברים הבוחרים גם בשם הנשים ומחליטים מיהו נציגם והן בשל מלחמות בין החמולות ובתוכן.
חה"כ חוסניה ג'בארה, יו"ר ועדת המשנה אמרה כי ועדת המעקב העליונה לאזרחים ערביים תשלב נציגות של 5 נשים נבחרות מבין היועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות שמונו כחוק, ומבין יושבות ראש מועצות הנשים.
חד-הוריות במגזר הערבי
חה"כ חוסניה ג'בארה, יו"ר ועדת המשנה יזמה ב-26.6.02 דיון בנוגע לחד-הוריות במגזר הערבי, בהשתתפות נציגי משרדי העבודה והרווחה, התמ"ס, הביטוח הלאומי והרשות לקידום מעמד האשה.
חה"כ חוסניה ג'בארה: ישנן 8000 חד-הוריות ערביות בישראל.
חד הוריות עם ילד עד גיל 7 יכולות לצאת לעבוד בלי חשש לאבד זכאותן להבטחה הכנסה. רובן אינן מודעות לזכויותיהן. אערוך כנסים להביא כל המידע לידיעתן". היא הוסיפה : "חד-הוריות במגזר הערבי הן אלמנות או גרושות. אני מברכת על החוק החדש המאפשר לנשים ערביות לפנות לבית משפט למשפחה לגבי מזונות ומשמורת ילדים. אני קוראת למשרדי העבודה והרווחה והביטוח הלאומי להפיץ בהקדם חוברת בשפה הערבית בתפוצה רחבה כדי להביאן לידיעת כל החד-הוריות והמטפלים בהן.
אדאג לערוך כנסים רחבי היקף בכל הארץ כדי להביא לידיעת החד-הוריות הערביות את מלוא זכויותיהן ולאפשר להן הכשרה מקצועית ובמסגרתה מימון השלמת השכלה והכשרה מקצועית בתחומים בהם יש סיכוי להשתלב בתעסוקה".
חה"כ יעל דיין, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האשה: "יש לרתום ארגוני הנשים ליידע הנשים החד-הוריות במגזר הערבי בדבר זכויותהן ולקשור את הכשרתן המקצועית פרטנית עם צורך שוק התעסוקה המקומי. אפנה עם חה"כ חוסניה ג'בארה אל ראש עיריית נצרת לרתום אותו לפעול למען חד-הוריות ולשמש מודל לחיקוי לראשי רשויות ערביות, במתן הנחה של 20% בארנונה כמתאפשר על-פי חוק ולעידוד פעילותן הציבורית של חד-הוריות".
גב' תמר אליהב, המוסד לביטוח לאומי: "54% מבין 8000 החד-הוריות במגזר הערבי מקבלות גם גמלת שאירים, תלויים, הבטחת הכנסה או מזונות מן הביטוח הלאומי."
גב' פנינה אילתי, המוסד לביטוח הלאומי: "חד-הורית עם ילד מעל גיל 7 זכאית אוטומטית לגמלת הבטחת הכנסה גם ללא תעסוקה לפיכך יש לעודד חד-הוריות לצאת לעבודה. הדבר לא יפגע בקבלת הבטחת הכנסה. חד-הורית עם ילד מעל גיל 7 צריכה לעבור מבחן תעסוקה לקביעת זכאותה להבטחת הכנסה.
חה"כ חוסניה ג'בארה הוזמנה להצטרף לפורום המשותף למשרדי העבודה והרווחה, השיכון, הרשות לקידום מעמד האשה ונציגי החד-הוריות לישיבתו בנושא הכשרה מקצועית לחד-הוריות ערביות.
יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים- 27 בנובמבר, 2001
הוועדה ייחדה את יום המאבק הבינלאומי לסבלן של הנשים באפגניסטן. לדרישתה של חה"כ יעל דיין כי כל הסכם שיושג באפגניסטן חייב להתנות במסגרתו הבטחת זכויות לנשים וביטול הגזירות הבלתי נסבלות שהוטלו ע"י הטאליבן, הצטרפו חברות הוועדה והנוכחים בישיבת הוועדה שדנה בדיכוי הנשים באפגניסטן תחת שלטון הטאליבן, לרגל יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים 2001.
יו"ר הוועדה, חה"כ יעל דיין נענתה לפניות מזכ"ל האו"ם, מר קופי ענאן ויועצת מזכ"ל האו"ם לזכויות נשים, גב' אנג'לה קינג - להביע סולידריות עם הנשים באפגניסטן. חה"כ יעל דיין ציינה כי כ- 300 חברות וחברי פרלמנט בעולם מצטרפים לקריאה ליום צום, בתביעה להבטיח שהממשל החלופי המוקם באפגניסטן ידאג לזכויות הנשים שם.
ד"ר שאול שי, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה: "נשללו מהנשים באפגניסטן כל הזכויות והוקמה משטרת הדת לצורך אכיפת ההגבלות באמצעים ברוטליים, בהריגה באלות וברובי קלצ'ניקוב באצטדיון - למען יראו וייראו. יש לי חשש סביר, שנושא מעמד האישה לא יזכה לטיפול גם לאחר החלפת משטר הטאליבן".
ד"ר ענת לפידות פירילה, מהפקולטה ללימודי המזה"ת באוניברסיטת תל אביב: "מאות נשים הוצאו להורג בירייה ומאות בסקילה בשם ובחסות משטר הטאליבן, שעשה שימוש כוחני בפוליטיקה של הידע ושימוש באונס כעונש. נשים שדוכאו ונאנסו התאבדו כדי להפוך לגיבורות וקדושות".
מרבית המומחים הביעו חששם שללא התערבות חיצונית, קיים חשש סביר שמעמדן של הנשים באפגניסטן לא ישתפר.
פרופ' פרנסיס רדאי: "על מדינות המערב לדרוש מאפגניסטן, שאינה חתומה על אמנת Cedaw של האו"ם, האוסרת על פגיעה בזכויות נשים ועל פשעים נגד האנושות, שבינהם עבדות מינית שהיתה כה נפוצה באפגניסטן לחתום על האמנה, שתחייב אותה".
חה"כ חוסניה ג'בארה: "אין לקשור דיכוי נשים עם דת האיסלאם כשם שאין לקשור טרור עם האיסלאם. האיסלאם מעניק עצמאות וחופש לנשים. דרושה פרשנות נאותה ואמיתית".
חה"כ עסאם מח'ול: "אי-אפשר לנתק את מצב הנשים באפגניסטן מן הקונטקסט האפגאני בכללותו -לא ניתן לנקות את ידיה של ארה"ב ההורגת במלחמה מאות אפגאניים במחנות".
עו"ד עינת הורביץ מאמנסטי ישראל ציינה כי ארגון אמנסטי פונה למדינות העולם להציב זכויות אדם ונשים בראש האג'נדה ולהציב משקיפים לזכויות אדם ונשים.
חה"כ זהבה גלאון: "אני תומכת בהזדהות עם הנשים באפגניסטן, אך התוקף המוסרי צריך לבוא מתוך ההזדהות שלנו עם הסבל של הנשים החיות סביבנו, אשר בבואן ללדת מתקשות לעבור מחסומים".
גב' נדיה ח'ילו, יועצת למעמד האישה במרכז השלטון המקומי: "אפילו אשתו של הנביא מוחמד, הצטיינה בעיסוקה במסחר ובתעשייה. היא עמדה על זכותה לבחור במוחמד הנביא כבעלה. המשטר הוא המשנה את הפרשנות בהתאם לצרכיו".
יום האישה הבינלאומי, 2002
בתאריך ה-1.3.2002, ציינה הוועדה לקידום מעמד האישה את יום האישה הבינלאומי 2002, בישיבה שיוחדה למעמד האישה בקהילה. לישיבה הוזמנו 176 היועצות לקידום מעמד האישה ליד ראשי רשויות מקומיות שמונו עד כה, על פי חוק שנחקק בוועדה, ועליו בירכו כל המשתתפות בדיון. בישיבה השתתפו חברות הכנסת נעמי חזן, נחמה רונן, מרינה סולודקין, זהבה גלאון, קולט אביטל, ענת מאור וסגנית שר הביטחון, חה"כ דליה רבין פילוסוף. חברות הכנסת שהשתתפו בישיבה באו להצדיע ליועצות על עבודתן החשובה. הישיבה נערכה בשיתוף הרשות לקידום מעמד האישה, בניהולה של גב' רונית לב ארי, שערכה קורס מקיף להכשרת היועצות שמונו.
חה"כ יעל דיין אמרה ליועצות שמונו: "אתן הזרוע הארוכה שלנו ברמת השטח והקהילה כנציגות הציבור ביידוע וסיוע וכאמצעי להעצמתן של הנשים ולהבאתן לעמדות מפתח, כמו גם תמיכה בהן. אין ספק שנשים יוזמות מגיעות רחוק מאוד".
גב' רונית לב ארי, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה חילקה למשתתפים אוגדן ובו שמות 176 הרשויות שמינו יועצות ושמותיהן תוך ציון 90 הרשויות המקומיות שעדיין לא מינו יועצת. "פניתי לשר הפנים, ובעקבות פנייתי בכוונתו להוציא חוזר מנכ"ל הקורא לראשי רשויות למנות יועצת למעמד האישה. זאת בטרם ישתמש בסמכותו עפ"י חוק למנות בעצמו יועצות למעמד האישה ברשויות בהן לא מונו היועצות ע"י ראשי הרשויות".
חה"כ נעמי חזן אמרה ליועצות: "אתן העיניים, הפה, הידיים והעשייה של חלק ניכר מן החקיקה בכנסת לקידום מעמד האישה.. ד"ר רחל אדטו, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות האישה החתימה את חברות הכנסת הנוכחות על האמנה לקידום בריאות האישה וקראה ליועצות לקדם בריאות נשים ולהגביר מודעותן לבריאותן במסגרת פעילותן החשובה לקידומן.
גב' אורנה מגר, היועצת למעמד האישה בעיר מודיעין: "בנינו תכנית פעולה מערכתית, רב-שנתית, הכוללת אספקטים רב תחומיים בקידום המגדרי: לחולל מודעות ברמת ההסברה ובמסגרתה נוסחה אמנה עירונית למניעת אלימות במשפחה, הוקם מרכז ייעוץ, הדרכה והכוונה לנשים בעסקים, לשכירות, למובטלות ולנשים השואפות לשנות קריירה ולחיזוק מגזרים ייחודיים".
גב' נורית כנה, יועצת למעמד האישה במועצה אזורית נחל שורק: "כל תושבי הרשות דתיים, ולמרות שקשה להוציא נשים דתיות מבתיהן, מאז מוניתי הצלחתי לקבל סיוע מכל מחלקות הרשות המקומית לכל יוזמותי ואין לי ספק שנשים דתיות פורצות דרך ולוקחות על עצמן תפקידים בכירים לקידום מעמד האישה".
גב' סלימה בשארה, יועצת למעמד האישה בטירה, המשמשת כעובדת סוציאלית במגזר הערבי: "יש מקום לקדם נשים ערביות ולהעצימן לאור המצוקה הרבה שלהן בתחומי החינוך, הבריאות והרווחה. חשוב לקרוא לראשי הרשויות ולהבהיר להם מהות החוק כדי למנוע מינוי מקורבות רק לצורך יישום החוק".
חה"כ נחמה רונן: "אין ספק שראשי רשויות מסוימים רואים ביועצת למעמד האישה מטרד ולפיכך תלוי באישה המכהנת בתפקיד, בכוחה וביכולתה לפלס דרכה, לעיתים אף בציפורניים, יכולתה להוכיח לראש הרשות שהיא מועילה לו בתרומתה לקידום מעל מחצית האוכלוסייה במקום".
גב' חדווה אלמוג, יו.ר נעמ.ת: "על הארגונים לקחת את הכפפה ליזום מפגש עם ראשי הרשויות כדי להבהיר להם משמעות החוק והתרומה שהם עשויים להפיק ממינוי יועצת מתאימה".
גב' רינה בר-טל, יו.ר שדולת הנשים בישראל שכיהנה שנים כסגנית ראש עיריית רעננה: "על היועצות להעצים נשים ולפעול להכנסתן למועצות הערים ולעמדות מפתח בעיר".
חקיקה בנושא מעמד האשה בשלבים שונים של חקיקה בוועדות השונות
הצעות חוק שנתקבלו בכנסת זו:
ביזמת חה"כ יעל דיין
פ/121 - חוק הרשויות המקומיות (יועצת לענייני מעמד האשה), התש"ס- 2000
פ/617 - חוק העונשין (תיקון מס' 55)החלת עונש מזערי בחבלה חמורה של בן משפחה), התש"ס - 2000.
פ/807 - חוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א - 2000.
פ/2220 - חוק שיווי זכויות האשה (תיקון מס' 2) התש"ס - 2000.
פ/2249 - חוק העונשין (תיקון מס' 61)(ביטול הוכחת שימוש בכח בעבירות אונס).
פ/2239 - חוק העונשין (תיקון מס' 65)(מאסר בפועל לעברייני מין ואלימות במשפחה).
פ/2650 - חוק העונשין (תיקון מס' 56) (איסור סחר בבני אדם) (הגדרת עבירת סחר בנשים).
פ/113 - חוק למניעת אלימות (תיקון - חובת יידוע על אלימות נגד בני זוג)
פ/1291 - חוק העונשין (תיקון - מס' 64 חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות- כפל עונש לבן משפחה), התש"ס - 2000
פ/2525 - חוק איסור הטרדה מאיימת, התשס"א- 2001
פ/3317 - הצ"ח העונשין (תיקון מס' 70)(החמרת ענישה בשל הפרת צו שיפוטי)
ביזמת חה"כ נעמי חזן
פ/96 - חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 11), התש"ס- 1999
פ/178 - חוק עבודת נשים (תיקון מס' 20) (הגבלת פיטורים של עובדת השוהה במקלט לנשים מוכות), התש"ס 2000.
פ/2612 - חוק עבודת נשים (תיקון מס' 14) הוראת שעה (פיצול חופשת לידה) התשס"א-2001.
פ/288 - הצ"ח דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד)(תיקון משפחה חד הורית)
ביזמת חה"כ ענת מאור
פ/26 - חוק כלי הירייה (תיקון מס' 12)(חובת דיווח)
פ/308 - חוק משפחות חד-הוריות (הגדרת הורה יחיד)
פ/2336 - חוק איסור הטרדה מאיימת, התשס"א- 2001 (עם יעל דיין)
פ/2815 - הצ"ח דמי מחלה (תיקון- הגדלת ימי מחלה למשפחות חד הוריות)
ביזמת חה"כ תמר גוז'נסקי
פ/218 - חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון מס' 7) - עובדי קבלן.
פ/2607 - הצ"ח דמי מחלה (עובד העומד בראש משפחה חד הורית) היעדרות בשל מחלת ילד)
ביזמת חה"כ זהבה גלאון
פ/ 2416 -הצ"ח תגמולים לנשים השוהות במקלט לנשים (מענק הסתגלות)
פ/2239 - חוק העונשין (תיקון מס' 65)(מאסר בפועל לעברייני מין ואלימות במשפחה).
ביזמת חה"כ עמיר פרץ
פ/833 - חוק עבודת נשים (תיקון רצף ותק בחופשת לידה)
ביזמת חה"כ משה גפני
פ/2778 - חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (חישוב נפרד לאשה)
ביזמת חה"כ משה רז
פ/3184 - חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 38) (הטרדה מינית כעבירה צבאית)
הצעות חוק שעברו קריאה ראשונה:
ביזמת חה"כ נעמי חזן
פ/228 - הצ"ח הביטוח הלאומי (תיקון מס' 44)(מענק לימודים לילד שהגיע למצוות), התשנ"ט-1999. (ועדת עבודה ורווחה).
פ/3074 - הצ"ח עבודת נשים (פיטורי עובדת בהריון) [ועדת העו"ר אישרה לראשונה]
פ/108 - הצ"ח לתיקון פקודת הנזיקין (תיקון - ידוע בציבור), התשנ"ט-1999. (ועדת חוקה).
ביזמת חה"כ ענת מאור
פ/799 - הצ"ח לתיקון דיני משפחה (מזונות עד גיל 21)
ביזמת חה"כ יעל דיין
פ/555 - הצ"ח סדר הדין הפלילי (תיקון - שיפוט מהיר בעבירות אלימות במשפחה), התשנ"ט- 1999.
ביזמת חה"כ תמר גוז'נסקי
פ/79 - חוק למניעת אלימות במשפחה, תיקון מס' 5 (טיפול בקורבן) בו. (חוקה)
ביזמת חה"כ יהודית נאות
פ/2557 - הצ"ח לתיקון פקודת הנזיקין (תיקון - הגדרת בן זוג).
הצעות חוק שעברו קריאה טרומית:
ביזמת חה"כ יעל דיין
פ/423 - הצ"ח תרומת ביציות להפריה חוץ גופית, התשנ"ט-1999 (אושרה בוועדה לקריאה ראשונה).
פ/2650 - הצ"ח העונשין (תיקון- החלת עונש מזערי על סחר בבני אדם), התשס"א - 2001
ביזמת חה"כ נעמי חזן
פ/ 119 - הצ"ח יסוד: חופש הדת והמצפון, התשנ"ט-1999. (ועדת חוקה).
פ/ 1572 - הצ"ח ציון שם ההורה בטופס, התש"ס-2000. (ועדת חוקה).
פ/2979 - הצ"ח הבטחת הכנסה (תיקון סייגים לזכאות במלגה) התשס"ב-2001
ביזמת חה"כ ענת מאור
פ/9 - הצ"ח עידוד נשים בעסקים, התשס"א-2001
פ/19 - הצ"ח לתיקון פקודת מס הכנסה (סיכוי בגין הוצאות טיפול בילדים) (אושרה לקריאה ראשונה בוועדה המשותפת למעמד האשה ולכספים)
פ/21 - הצ"ח הביטוח הלאומי (גימלה לשמירת הריון) [ועדת עבודה ורווחה]
פ/38 - הצ"ח יחסי ממון בין בני זוג (תיקון-המשפט החל על יחסי ממון בין בני זוג) [ועדת חוקה]
פ/40 - הצ"ח העונשין (תיקון-עגונה בגין בעל נוטש) [ועדת חוקה]
פ/72 - הצ"ח השכר בשירות הציבורי (הכנסה מירבית)(צמצום פערי שכר בין נשים וגברים) [ועדת כספים]
פ/896 - הצ"ח טיפול בחולי נפש (אישור בית המשפט לשחרור חולה) [ועדת עבודה ורווחה]
פ/1297 - הצ"ח הירושה (אי-מתן זכות ירושה לבן זוג רוצח)
פ/2335 - הצ"ח לתיקון דין ההתיישנות בגין עבירות מין (תיקוני חקיקה)
ביזמת חה"כ תמר גוז'נסקי
פ/339 - חוק המרשם והיידוע (עבריינים), "פדופילים" - רוב הקורבנות ילדות (בו. חוקה)
פ/2607 - הצ"ח דמי מחלה (העדרות בשל מחלת ילד) (תיקון - העומד בראש משפחה חד-הורית) (בו. עבודה)
ביזמת חה"כ חוסניה ג'בארה
פ/1122 - הצ"ח שירות המדינה (מינויים)(תיקון ייצוג הולם לנשים ערביות) [ועדת החוקה]
פ/2848 - הצ"ח פרישה מוקדמת למורים, התשס"א -2001 [ועדת חינוך]
פ/2280 - הצ"ח לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות טיפול בילדים) [אושרה לקריאה ראשונה בוועדה המשותפת למעמד האשה וכספים]
ביזמת חה"כ מרינה סולודקין
פ/2759 - הצ"ח דמי מחלה (העדרות בשל מחלת בן משפחה יחיד) [ועדת העבודה הרווחה והבריאות]
פ/3586 - הצ"ח הבטחת הכנסה (תיקון ביטול הגבלות על יציאה לחו"ל) [ועדת העבודה והרווחה]
פ/2979 - הצ"ח הבטחת הכנסה (תיקון סייגים לזכאות במלגה) התשס"ב-2001
ביזמת חה"כ נחמה רונן
פ/2829 - הצ"ח העונשין (תיקון - איסור קיום קשר מיני בין מטפל ומטופל), התשס.א-2001 [ועדת החוקה,חוק ומשפט]
ביזמת חה"כ זהבה גלאון
פ/2806 - הצ"ח העונשין (תיקון - קביעת עונש מינימום בסחר בנשים), התשס"א -2001
פ/3018 - הצע"ח הסניגוריה הציבורית (תיקון - זכאות לייצוג לנפגע מעבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות), התשס"ב - 2001
פ/3019 - הצ"ח לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון - עדות שלא בפני הנאשם בעבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות), התשס"ב - 2001
פ/3017 - הצ"ח סדר הדין הפלילי (תיקון - עדות מוקדמת של נפגע מעבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות), התשס"ב - 2001
פ/3016 - הצ"ח העונשין (תיקון - תחולה של עבירות סחר בבני אדם לעיסוק בזנות), התשס"ב - 2001
פ/3020 - הצ"ח הסיוע המשפטי (תיקון - מתן סיוע לנפגע מעבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות), התשס"ב - 2001
רשימת העבודות שהוכנו ב-מ.מ.מ. לבקשת הוועדה
| 1.
|
הבטחת הכנסה במקום דמי מזונות - דיון בהשלכות תכנית האוצר על חד הוריות
|
| 2.
|
סיקור ספורט נשים בתקשורת וייצוג נשים בספורט
|
| 3.
|
רצח נשים בשנה האחרונה - ניתוח דווחי המערכות לוועדה
|
| 4.
|
חשיפת עברן המיני של נפגעות תקיפה מינית בכלי התקשורת
|
| 5.
|
זכויות סוציאליות למשפחות חד-הוריות במגזר הערבי
|
| 6.
|
נשים עם מוגבלויות
|
| 7.
|
יחס הדתות להומוסקסואליות
|
| 8.
|
סחר נשים ממדינות חבר העמים לישראל
|
| 9.
|
פורנוגרפיה- חופש הביטוי ואלימות נגד נשים
|
| 10.
|
חוק הבטחת הכנסה התשמ"א
|
| 11.
|
הצעת חוק: הטרדה מאיימת
|
| 12.
|
חובת דווח על אלימות בין בני זוג
|
| 13.
|
רצח על 'חילול כבוד במשפחה'
|
| 14.
|
נישואי קרובים ופוליגמיה
|
| 15.
|
חוק הבטחת הכנסה התשמ"א
|
| 16.
|
אבטלת נשים במגזר הערבי
|
| 17.
|
נשים ודו"ח העוני
|
| 18.
|
מסמך רקע ליום האישה הבינלאומי - נשים בכלכלת ישראל - משפיעות, משתתפות ונפגעות
|
| 19.
|
הפסקות הריון
|
| 20.
|
זכויות פנסיוניות לנשים גרושות
|
| 21.
|
מיסוד הזנות בישראל
|
| 22.
|
הערוץ הפורנוגרפי
|
| 23.
|
תקצוב כדורגל נשים
|
| 24.
|
תרומת ביציות
|
| 25.
|
שיטות להכרה, ישירה או עקיפה, בהוצאות טיפול בילדים בגילאים עד 4 או 5
|
| 26.
|
מחסומים לקידום הפמיניזם באקדמיה
|
| 27.
|
נשים בחינוך ובמערכת הפוליטית בישראל
|
| 28.
|
צווי הרחקה לבעלים אלימים
|
| 29.
|
מצב הנשים באפגניסטן תחת שלטון הטאליבן
|
| 30.
|
יום המאבק הבינלאומי באלימות - נגד נשים: מידע על אלימות נגד נשים בישראל
|
| 31.
|
מתן נקודת זיכוי ממס הכנסה לאישה עם ילדים בגין גבר שאינו עובד
|
| 32.
|
סיכום גזרי דין על עבירות מין
|
| 33.
|
מיניות האישה : סיכום ותקצור דוח"ות
|
| 34.
|
נשים בענף הטקסטיל
|
| 35.
|
בחינת היקף הכשרת רופאי המשפחה בתחומי רפואת נשים במסגרת לימודי הרפואה
|
| 36.
|
חודש הפוריות הבינלאומי העסקת עובדים בחברות כוח-אדם
|
| 37.
|
מתן תוספת של חצי נקודת זיכוי ממס הכנסה לאשה עם ילדים בגין בן זוג שאינו עובד-אומדן עלות
|
| 38.
|
נשים במערכת החינוך והבריאות
|
| 39.
|
הבאת כלות מאוקראינה - סחר בנשים ?
|
| 40.
|
קווי חירום לנשים מוכות
|
| 41.
|
טיפולים בגברים מכים
|
| 42.
|
שידוכים ו"מכירת כלות"
|
| 43.
|
נשים במדיה
|
| 44.
|
גזרי דין העוסקים באלימות בתוך המשפחה-חבלה בנסיבות חמורות
|
| 45.
|
בריאות נשים ונשים ברפואה
|
| 46.
|
כדורגל נשים
|
| 47.
|
קריירה ומשפחה-נשים עובדות
|
| 48.
|
יישום תיקון 7 לחוק שירות המדינה-מינויים
|
| 49.
|
ההבדלים בין המינים בחוק הביטוח הלאומי ותקנותיו
|
| 50.
|
מעמדן החוקי וזכויותיהן של אלמנות צה"ל
|
| 51.
|
סיכום גזרי הדין בעבירות מין שניתנו בשנים 1992-1997 בבית המשפט המחוזי בנצרת
|
| 52.
|
אלימות נגד נשים בהריון
|
| 53.
|
סחר בנשים
|
| 54.
|
חובת דיווח על אלימות בין בני זוג
|
| 55.
|
טיפול המשטרה במקרי אונס
|
| 56.
|
מתן נקודות זיכוי ממס הכנסה לאשה עם ילדים בגין גבר שאינו עובד
|
| 57.
|
מעונות לקשישות הסובלות מהתעללות
|
| 58.
|
פערי שכר בין נשים לגברים במגזר הערבי
|
הוועדה שלחה ברכות
לתא"ל רות ירון על מינוייה לדוברת צה"ל, לראשונה אשה בתפקיד.
לאל"מ מיכל יצחקי על מינויה כעוזרת הרמטכ"ל הנכנס.
לרמטכ"ל היוצא רא"ל שאול מופז על הובלת פריצת הדרך של מעמד האשה בצה"ל בנושאי קידום, הגנה, פתיחת תפקידים, טיפול בהטרדות מיניות ועוד. אין ספק כי אלה הם נכסי קבע בצה"ל והוועדה זיכתה אותו בתואר "רב האלוף הפמיניסט".
לרמטכ"ל הנכנס רא"ל משה (בוגי) יעלון ברכות עם כניסתו לתפקיד וקריאה להמשיך פריצת הדרך של מעמד האשה בצה"ל אותה החל קודמו בתפקיד.
לשר המדע התרבות והספורט, חה"כ מתן וילנאי ולפרופ' חגית מסר ירון, המדענית הראשית של משרד המדע, התרבות והספורט ברכות על מיסוד התכנית להענקת מלגות בהיקף חצי מליון ₪ לסטודנטיות הלומדות בתחומי מדעים מדוייקים והנדסה. אין ספק שעידוד נשים להשתלב בתחומי המדע חשובה ביותר.
לחברות נבחרת ישראל כדורסל נשים ברכות חמות להצלחה בשני המשחקים במוקדמות אליפות העולם בכדורסל נשים, נגד אסטוניה ונגד קרואטיה.
הוועדה מייחסת חשיבות רבה לקידום ספורט נשים בכלל, וכדורסל נשים בפרט ומעודדות אתכן, כנושאות הדגל, לקידום נושא כה חשוב המצוי בראש סדר יומנו.
לעו"ד טל ירון אלדר על מינויה כנציבת מס הכנסה.
לוועדת השרים למעמד האשה בראשות שרת החינוך חה"כ לימור לבנת, ברכות על הקמתה לאור חשיבותה שאינה מוטלת בספק.
לגב' רונית סילון יו"ר פורום מנהלות בתעשיה, בהתאחדות התעשיינים, ברכות על הזכייה בפרס התעשייה של התאחדות התעשיינים. עם פרישתך מתפקיד יו"ר פורום מנהלות בתעשייה, ברצוני להודות לך על פעילותך הענפה לקידום מנהלות בתעשייה, על השתתפותך בפעילות הוועדה בראשותי, ולציין לשבח את הישגייך בתחום שילוב נשים במוסדות התאחדות התעשיינים.
יו"ר הוועדה השתתפה ב"סיום העונה" של נבחרת ישראל בכדורגל נשים. הוועדה פעילה בניסיון להצלת הליגה מפני קריסה אפשרית בהעדר תקציב.
1 קידום נשים בשירות המדינה-תמצית נתונים. מוגש לוועדת הכנסת לקידום מעמד האישה. האגף לקידום מעמד האישה ושילובן, יולי 2002.
2 דו"ח סטטיסטי של רשות החברות הממשלתיות. התקבל בתאריך ה- 13.01.2002.
3 מצבת שופטים ורשמים בפועל בכל בתי המשפט בארץ לפי מגדר ולפי דת. הנהלת בתי המשפט. 26.06.2002.
4 בריאות נשים בישראל-ממצאים נבחרים. המרכז הלאומי לבקרת מחלות. משרד הבריאות. פברואר, 2002.
5 הנתונים נמסרו על ידי פרופ' נרי לאופר, מנהל מחלקת נשים ויולדות בבי"ח הדסה עין כרם.
6 הנתונים התקבלו מלשכת דוברת נעמ"ת. 2.7.2002.
7 עו"ד נורית זיו. סגן ניצב. ראש מדור נפגעי עברות. משטרת ישראל. מכתב מתאריך 14.07.2002
8 נתונים שנמסרו לוועדה לקידום מעמד האישה על-ידי עדה פלטיאל טרוסמן, ממונה על הטיפול בנשים, משרד העבודה והרווחה, בתאריך 17.2.2002.
9 סטטיסטיקה על פעולות בתי הדין הרבניים. הנהלת בתי הדין הרבנים. מכתב מתאריך -02/07/2002.
10 סנ"צ שקד אילנה, רמ"ד תכנון ופיתוח, אגף משאבי אנוש, משטרת ישראל. מכתב מתאריך 16.7.2002.
11 רס"ן רוית ויסמן, רמ"ד הסברה ופקודות, יוהל"ן. מכתב מתאריך 16.7.2002.
12 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. שם.
13נתונים מסקר כוח אדם: לרבע הראשון של שנת 2002 העלייה בשיעור הבלתי מועסקים נמשכת (10.6%) אך בקצב מתון יותר. הודעה לעיתונות, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 5.7.2002.
.* הצעת חוק מס' פ/3184; הועברה לועדה ביום כ"ח באדר התשס"ב (12 במרץ 2002).
14 ס"ח התשט"ו, עמ' 171.
15 ס"ח התשנ"ח, עמ' 166.
16 ס"ח התשנ"א, עמ' 138; התשס"ב, עמ' 10.
17 ס"ח התשי"ח, עמ' 103.
18 ס"ח התשל"ז, עמ' 226.
19 ס"ח התשל"א, עמ' 134.
22 ס"ח התשנ"א, עמ' 138.
24 ס"ח התשמ"א, עמ' 128.
.* הצעת חוק מס' פ/3317; הועברה לועדה ביום כ"ח באדר התשס"ב (12 במרץ 2002).
25 ס"ח התשל"ז, עמ' 226.
.* הצעת חוק מס' פ/656; הועברה לועדה ביום א' בכסלו התש"ס (10 בנובמבר 1999); הצעת חוק מס' פ/19; הועברה לועדה ביום כ"ו באייר התש"ס (31 במאי 2000); הצעת חוק מס' פ/2280; הועברה לועדה ביום ט"ו בסיון התשס"א (6 ביוני 2001); הצעת חוק מס' פ/1802; הועברה לועדה ביום כ"ז בתמוז התשס"א (18 ביולי 2001).
26 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120.
27 ס"ח התשנ"ב, עמ' 147.
30 ס"ח התשנ"ב, עמ' 147.
.* הצעת חוק מס' פ/2778; הועברה לועדה ביום כ"א בחשון התשס"ב (7 בנובמבר 2001).
32 דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120.
© כל הזכויות שמורות, 2002, מדינת ישראל
נשמח לקבל את הערותיכם והצעותיכם לכתובת: feedback@knesset.gov.il
