לאחרונה תוקן חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, התשי"א-‎1951 והוענקו לועדת האתיקה סמכויות רחבות יותר ממה שהיו לה במקרה של הפרת כללי האתיקה על ידי חברי הכנסת.

לפי החוק המתוקן רשאית ועדת האתיקה להטיל על חבר הכנסת המפר כלל מכללי האתיקה אחת מאלה:

הערה;

(‎1)

אזהרה;

(‎2)

נזיפה;

(‎3)

נזיפה חמורה;

(‎4)

שלילת זכות לקבל רשות דיבור במליאה או בועדות הכנסת לתקופה שלא תעלה על ‎10 ימי ישיבות;

(‎5)

הגבלת פעילות, לרבות איסור הגשת הצעות חוק, הצעות לסדר היום, שאילתות וכיוצא באלה;

(‎6)

הרחקה מישיבות מליאת הכנסת וועדותיה לתקופה שלא תעלה על ששה חודשים.

(‎7)

הסמכויות האמורות של ועדת האתיקה חלות גם לגבי התבטאויות קיצוניות של חברי הכנסת, המהוות הפרה של כלל ‎2 לכללי האתיקה, המחייב את חבר הכנסת לשמור על כבוד הכנסת וכבוד חבריה, לנהוג בדרך ההולמת את מעמדו ואת חובותיו כחבר הכנסת ולהימנע משימוש בלתי ראוי בחסינויותיו.

לאור העובדה כי התבטאויות קיצוניות של חברי הכנסת, הן בכנסת והן מחוצה לה, לא פסקו ואולי אף גברו - ועדת האתיקה שבה ומתריעה בענין זה.

אין בכוונת ועדת האתיקה להגביל את חופש הביטוי של חברי הכנסת. עם זאת הוועדה רואה בחומרה כל סוג של התבטאות שיש בה כדי לפגוע בכבוד הכנסת ובכבוד חבריה.

הוועדה רואה בחומרה מיוחדת שימוש בביטויים שיש בהם האשמת אדם פלוני ברצח, בהסתה לרצח, בהריגה, בשפיכות דמים, בגרימת מוות, בבגידה, בהשתייכות לקבוצות טרור.

כמו כן מבקשת הועדה להסב את שימת לב חברי הכנסת לפסיקה של בית המשפט המחוזי בירושלים שניתנה בימים אלה ובה נקבע:

"אין קשה ואין חמורה מהשוואה של אדם במעשיו או בדעותיו לנאציזם הגרמני המתועב".

לפיכך תתייחס הועדה בחומרה לשמוש בכל כינוי השייך לעולם המונחים של הנאציזם הגרמני.