נוכח העובדה, כי נגע הסמים חובק עולם, כל העולם כולו ככפר קטן אחד, חש בנזקים הבלתי הפיכים, הפוגעים בחוסנן של מדינות, משטרים תרבויות וחברות , משבר עולמי שהוליד שיתוף פעולה בינלאומי בניסיון למגר ככל שניתן או אפילו למזער את התוצאות ההרסניות. בדברים כפי שמובאים כאן "משבר גלוי לעין כל", יש התייחסות לשורש האיתן שהוליד את בעיית הסמים העולמית, שורש שנעוץ ב"אגו" האדם באשר הוא. ההתייחסות לנגע הסמים הממאיר, היא כאל עוד עדות נצחת למשבר הכלל עולמי, שמתבטא בכל תחומי החיים, ומביא את האנושות לגלות בסופו של חשבון שאין סיפוק בריצה אחרי התענוגים, שכן, ככל שנרבה להשתוקק לעוד ועוד תענוג, נהיה ריקנים יותר ויותר. לכן הדור הצעיר נוטה לסמים, להתאבדות ולדכאון עוד לפני שהספיק להשיג משהו בחייו, ולהרגשת חוסר תקווה להיות מאושר ולהנות מהחיים.

המשבר גלוי לעין כל

המשבר הכלל עולמי גלוי לעין כל ומתבטא בדיכאון, שימוש בסמים, התפרקות המוסד המשפחתי, טרור, חוסר שליטה על מערכות ציבוריות, סכנת השימוש בנשק גרעיני, זעזועים אקולוגיים וכו'. לדוגמא, מנתונים שפורסמו על-ידי נציבות האיחוד האירופי ב"ספר הירוק" - ("‎Gruenbuch), עולה כי אירופאים רבים סובלים מדיכאונות חמורים, המהווים את הסיבה ל-‎58,000 מקרי התאבדויות בשנה; נוסף על כך, ‎30% מאזרחי האיחוד האירופאי סובלים מהפרעות נפשיות.

מדענים מובילים סבורים, כי האיום על קיומה של האנושות הולך וגובר באופן בלתי נמנע. לדעתם, לא נותר לאנושות זמן רב כדי לנסות ולמנוע את התפתחות המשבר בכיוון הבלתי רצוי- מצב של מלחמה תרמו-גרעינית עולמית או אסון אקולוגי גלובלי.

אבחון נכון הוא מחצית הריפוי

סימני המשבר גלויים לעין כל, אולם מכיוון שנדמה כי ההיחלצות ממנו בלתי אפשרית, ממשלות וארגוני ציבור, מדענים, סוציולוגים ופסיכולוגים, נוטים להסוות בדרך כלל את קיומו ואת החרפתו. הם מעלימים במודע את עצם קיומו של משבר כללי, מפני שאינם רואים אמצעי לתיקון המצב הנוכחי. בסופו של דבר, פוליטיקת בת-היענה המתוארת רק מחריפה את הבעיה ומאיצה את התקרבות האסון.

כפי שאומרים הרופאים, אבחון נכון הינו מחצית הריפוי. אלא שההתעלמות מן המחלה והמעטה בערך חומרתה, מהווים איום ישיר על החיים.

למרות שהבעיה העיקרית של הציביליזציה היא ההתגברות על המשבר הגלובלי, כדי שניתן יהיה לגשת לפתרונה, יש לפתור בעיה לא פחות מורכבת: בעיית הסברת מצב המשבר לציבור.רבים מאוד עדיין מחפשים את הפתרון ביתר התפתחות מדעית-טכנית, תרבותית וחברתית, אולם הם שוכחים, שתקווה להתפתחות מעין זו, היא שהובילה אותנו אל מצב המשבר.

במה טמונה הסיבה למשבר? הרי כיום המשבר אופף לא רק את האדם, את מצבו הבריאותי ואת צורות היחסים ההדדיים בחברה. הטבע כולו נע יחד עם האדם לעבר האסון. לפיכך, כדי להבין את שורשי המשבר, עלינו לבחון את יסודות הטבע עצמו.

כל החומר מהווה מידות שונות של רצון להתמלאות בכוח, בחיים ובתענוג. גודל הרצון להתמלאות מוליד את הדרגות השונות של הטבע: דרגת הדומם, הצומח, החי והמדבר; וקובע את כל התהליכים המתרחשים בדרגות אלו. כל מדרגה גבוהה יותר, מהווה ביטוי של רצון גדול יותר וכוללת בתוכה את כל הדרגות הקודמות לה. מהכרת שלמותו של חומר הטבע, מתבהרת תופעת האדם ומקומו בעולם.

החומר של העולם הוא הרצון לקבל. הרצון לקבל ולמלא את עצמו נמצא בכל דבר בעולם. הכוח הזה, הרצון למלא את עצמו, בונה סביבו חומר. כוח חלש, בונה סביבו חומר בדרגת הדומם,חומר שכל טבעו להחזיק את עצמו. כוח גדול יותר, בונה סביבו חומר בדרגת הצומח. החומר בדרגת הצומח כבר סופג את הטוב ופולט את הרע, הוא מרגיש במשהו את הסביבה: את השמש, הגשם, הירח וכו'. הצומח חי ומת, אבל אין לו די כוח לנוע ממקום למקום.

כוח גדול עוד יותר של הרצון לקבל, בונה סביבו לבוש הנקרא "חי". החי זז ממקום למקום, מתרבה בצורה מיוחדת, ומרגיש במקצת את הזולת. עם זאת החי עדיין לא מרגיש עבר והווה, אלא את החיות שבו בלבד

כל הדרגות האלה, דומם, צומח וחי, מנוהלות על ידי הטבע. האובייקטים שבדרגות אלה אינם עושים רע או טוב, אלא פשוט מתקיימים. מכיוון שדרגות הדומם, הצומח והחי פועלות בדיוק לפי החוקים שהטביע בהם הטבע, איננו יכולים לדבר בהן על "אגו"...

מקורו של האדם ברצון לקבל גדול עוד יותר. באדם אפילו הרצונות הגופניים מוגזמים.

מאפייניו של האגואיזם

ייחודיותו של האדם בהשוואה לשאר הטבע אינה רק בכוחם ובאופיים של רצונותיו, אלא גם בכך שרצונותיו משתנים ומתפתחים ללא הרף, וגורמים להתפתחות הציביליזציה.

כל הטבע, פרט לאדם, צורך רק את הנחוץ לקיומו. לעומת זאת, האדם משתוקק לדברים שמעבר למידה החיונית לקיומו: לאוכל, למין ולנוחות פיזית מופרזים, בניגוד לחי והדבר מתבטא במיוחד ברצונות האנושיים המצויים רק באדם- רדיפה אחר עושר, שליטה, כבוד, תהילה וידע. הרצונות האלה במיוחד, הם שעושים את האדם לאדם רע. האדם רוצה לנצל את החברה לטובתו. הוא נהנה מלהשפיל את הזולת ולשלוט עליו. השימוש לרעה בזולת, נקרא "אגו".

הרצונות המוגזמים של האדם, מתפתחים כל הזמן. כלומר, בניגוד לדומם לצומח ולחי, האדם עדיין לא סיים את התפתחותו. במשך עשרות אלפי שנה, התפתח האדם ברצון לקבל שלו, שכל הזמן גדל. גדילת הרצון לקבל הביאה להתפתחות החברה ולהיווצרות מבנים חברתיים חדשים. כך, מתוך מחשבה שהקדמה תבטיח לנו חיים טובים יותר, התפתחנו במשך השנים בחינוך, בתרבות ובמדע.

אולם עתה, בתקופה המיוחדת כל כך שבה אנו נמצאים, האנושות מתחילה להרגיש כי התפתחותה בת אלפי השנים הגיעה למבוי סתום.

יחד עם זאת, הזמן המיוחד שבו אנו נמצאים הוא זמן טוב: הגיע הזמן שנדע להיכן הטבע מוביל אותנו ומה רצונו. אם נדע זאת, נוכל להשתמש בטבע נכון, ואפשר שנעלה לדרגת קיום נעלה יותר מדרגתנו הנוכחית - למודעות חדשה ולציביליזציה חדשה.

את הרצון לקבל, כמו שהוא בנוי מצד הטבע, אי אפשר למלא . אמנם כל הזמן הוא משתוקק להתמלא, אך בצורה ישירה לא ניתן למלאו. הסיבה לכך היא שהחסרון שלנו המשתוקק לתענוג ולמילוי נעלם עם קבלת המילוי. התענוג מנטרל את החסרון. אדם רעב נהנה מאוד מהאוכל בתחילת הארוחה, ובסיום הארוחה אינו נהנה כלל. החסרון נעלם והתענוג נעלם. כל אחד מאתנו השתוקק בחייו לדבר מסוים, לעיתים במשך שנים, אבל כשקבלנו את שרצינו, התענוג נפסק מיד.

התענוג והרצון מנוגדים זה לזה, ומשום כך מנטרלים זה את זה. לכן , ככל שנרבה להשתוקק לעוד ועוד תענוג , נהיה ריקנים יותר ויותר. בימינו, האנושות מתחילה סוף סוף לגלות שבסופו של חשבון אין סיפוק בריצה אחרי התענוגים. לכן, הדור הצעיר נוטה לסמים להתאבדות ולדיכאון עוד לפני שהספיק להשיג משהו בחייו. ילדינו חסרי תקווה ליהנות מהחיים. ואכן, בצורה ישירה אי אפשר ליהנות מהחיים.

עם זאת, החיים מורים לנו שבזמן של נתינה, אהבה והשפעה, האדם יכול ליהנות. מדוע? כי בשעת הנתינה האדם אינו מכניס את התענוג לתוך החיסרון שלו. החסרון והתענוג שלו מנותקים זה מזה- נמצאים בשני מקומות. לדוגמא: אם מניקה את תינוקה ונותנת לו הכל. ככל שהילד מקבל יותר, כך גדלה הנאתה. למעשה, אין גבול להנאתה של האם.

כאן טמונה כל החוכמה. מכאן אנו יכולים ללמוד כיצד ניתן להגיע לחיים מאושרים, כיצד למלא את עצמנו ואת כל האנושות. גם הטבע תומך בכך, שהרי לפי אותו העיקרון בנויים כל הגופים החיים. אמנם, כל תא בגוף הוא אגואיסט, אבל כל התאים מתחברים למען החיות הכללית של הגוף ומוותרים זה לזה.

כל רצון לדבר ההכרחי לצורך הקיום אינו נחשב לאגואיסטי. רצון האדם למה שמעבר לכך הוא שנחשב לרצון אגואיסטי. האגואיזם של האדם גודל ללא הרף ובאופן אקספוננציאלי. גדילתו מזרזת וקובעת את התפתחות האנושות, אולם יחד עם זאת היא גם מובילה את האנושות למבוי סתום- למשבר הגלובלי.

האגואיזם העודף והמתפתח של האדם, מצביע על חוסר שלמותו. בשליטתו על האדם, הוא גוזל ממנו את האינסטינקטים המבטיחים את הישרדותו.

כל כוחות הטבע פרט לאגו האנושי נמצאים באיזון. הם מהווים מערכת אחידה של כוחות הטבע, ורק האדם הוא זה שמפר את ההרמוניה שלהם. הכל בטבע קורלטיבי ושואף לאיזון בתוך עצמו ועם סביבתו. כאשר מופר האיזון מתחיל האורגניזם לההרס. היכולת לשחזר את האיזון מהווה את התנאי לקיום החיים.

מלבד האדם, אף ברייה אחרת בטבע אינה מתייחסת לסובבים אותה בכוונה לגרום להם נזק, לעושקם ולנצלם. מלבד האדם, אף ברייה אינה חשה סיפוק מדיכוי הסובבים אותה ותענוג מסבלם. רק האדם יכול ליהנות מצערו של אדם אחר. שימוש אגואיסטי ברצונות האדם, כלומר שימוש האדם ברצונותיו בכוונה של התעלות אישית מעל לדומים לו, גורם לחוסר איזון מאיים עם העולם הסובב. האגואיזם שלנו הינו הכוח ההרסני היחיד בעולם. לכן לא יוכל העולם להתקיים, אלא אם כן ישנה האדם את יחסו האגואיסטי כלפי החברה.

מצד שני , בטבע קיים אלטרואיזם -דאגה לטובת הזולת.
חקירה של תופעת האלטרואיזם בטבע מגלה כי האלטרואיזם הוא היסוד לכל החי.
אובייקט מכונה "חי" כאשר הוא מקבל ונותן לסביבתו. כל גוף חי מורכב ממכלול של תאים ואיברים הפועלים יחד ומשלימים זה את זה. בתהליך זה עליהם לוותר , לעזור ולהשפיע זה לזה.
חוק התאחדות התאים על בסיס העיקרון האלטרואיסטי "אחד בשביל כולם", נוהג בכל גוף חי.

אם תא בגוף חי מתחיל להתנהג בצורה אגואיסטית ביחס לאחרים, הוא הופך לתא סרטני הממית את הגוף כולו וכתוצאה מכך גם את עצמו. תא סרטני מתחלק ללא הרף ואינו מגיב לפקודות הגוף, תוך שהוא טורף את כל הסובבים אותו ללא כל מחויבות כלפיהם. כך גם האגואיזם בטבע - כשהוא מתפתח בפני עצמו הוא מוביל את הכל לקראת מוות, ובתוך כך גם את עצמו.

רק בפעולות הדדיות, כגוף אחד, תאים יכולים להתקיים, להתפתח ולהתרבות. במקרה ההפוך, החוק הכללי של הטבע, בתור מערכת כללית, יפעל לדיכויים. חוק ההדדיות האלטרואיסטית נוהג בכל ברייה וברייה, פרט לאדם. לאדם ניתן חופש הבחירה להכיר בנחיצות האלטרואיזם ולקיים את החוק הכללי הזה של הטבע.

כשאנו חוקרים את העולם הסובב, אנו מגלים את הקשר הקיים בין כל חלקיו, את התפתחותם בתהליך של סיבה ומסובב ואת מטרת פעולותיהם.

התפתחות החברה האנושית, הגלובליזציה, אילצה אותנו להסתכל על העולם הכלול מניגודים כעל דבר אחד מושלם. שלימות העולם - באחדות חלקיו. את זאת, ניתן להשיג רק באמצעות דו-קיום בין חלקי הטבע, כאשר כל חלק פועל למען חיותה של המערכת כולה. מכיוון שכל הטבע פרט לאדם מקיים את ייעודו בנוקשות, ניכר כי המטרה הנעלה ביותר של הטבע כולו היא להביא את האדם לשלמות, לתכונת הנתינה. בכך טמונה מטרת תוכנית ההשגחה של הטבע.

היות שהתפתחות האדם מתרחשת בהתאם לתוכנית ההשגחה הטבעית, יותר ויותר אנשים מגיעים להרגשה של העדר אושר, ריקנות, דיכאון ושואפים לכבות את ההרגשה הזאת באמצעות סמים וטרור.גם המשבר במוסד המשפחתי, בחינוך, במדע, בתרבות ואיום ההשמדה הרובץ על החיים כתוצאה מאסון אקולוגי או גרעיני, מהווים תוצאות מהמצב האמור.

כל עוד שהאדם נענה בחיוב להתפתחות אגואיסטית ולמימוש אגואיסטי של רצונותיו, הטבע עצמו יוצר סביבו וסביב כל החברה מצב מאיים. כתוצאה מכך, האדם יצטרך להכיר במקומו במערכת הטבע, וכן להכיר בכך שהאגואיזם שלו, הוא הרע היחיד שקיים.האגואיזם עצמו מעורר ייסורים ודוחף אותנו לעבר חיפוש שיטה לתיקונו, שיטה שתביא לחיבור נכון שלנו עם הטבע.

כיצד תכיר האנושות בנחיצות להידמות לטבע? כיצד יכולים האגואיסטים להגיע להכרת הרע? מלית ברירה! מהכרה באגואיזם כרע.

להכרת הרע אפשר לצעוד בדרך ארוכה של ייסורים או בדרך קצרה של תיקון. אולם דרך הייסורים אינה דרך, אלא רק מכסת הזמן הדרוש כדי להכיר בכל הזוועה של השלכות העקשנות האישית והאגואיזם.

אולם כשהצטברות הייסורים מגיעה לסאה, האדם מבצע חשבון ומגיע למסקנה, שמועיל יותר להיתקן במקום לסבול , ומשקיע מאמצים כדי להידמות לטבע. אך יכולה להיות גם דרך תיקון קצרה וקלה - אם האדם רוכש ידע על מבנה העולם, על הסיבתיות שלו ועל מטרתו, הוא מזרז בתוכו את הכרת הרע, את הניגודיות שלו לעולם, ואינו נזקק להכרת האגואיזם כרע תחת השפעת לחץ הייסורים.

לכן, עלינו לזרז בכל העולם את תהליך הכרת האגואיזם כרע, באמצעות הפצת הידע על המשבר ועל סיבתו - ההופכיות שלנו לטבע.

אם כן, סיבת הופכיותו הגדולה של האדם לטבע היא כדי שיבין את המטרה ואת התוכנית של הטבע. באמצעות הבנה זאת האדם רוכש שכל בדרגה גבוהה יותר מהשכל שעימו הוא הגיע לעולם הזה - את שכל האלטרואיזם המוחלט, בדומה לטבע עצמו.דווקא מהתכונה ההפוכה, האגואיסטית, האדם משיג את מחשבת הטבע בשלמותה.

• משימת האדם היא להשתוות באופן עצמאי והכרתי לחוק הכללי של הטבע, לאלטרואיזם המוחלט. לכן האדם הינו בעל אגואיזם הולך וגובר שהתפתחותו אינה נמצאת תחת שליטת האדם;
  

• תוכנית הטבע יוצרת באדם ובסיבתו נסיבות, אשר עוזרות לו להכיר בהדרגתיות באגואיזם כרע;
  

• במידת ההכרה בכך האדם מתחיל לחפש דרכים להינצל מאגואיזם ומגלה את החוק העליון של הטבע, את חוק האלטרואיזם המוחלט. הוא מכניע את כל כולו במודע וברצון כלפי חוק זה, תוך שהוא מקבל עזרה מהטבע עצמו בתיקון האגואיזם.
  
  

מפני שכל הטבע פרט לאדם מקיים את ייעודו, ורק האדם הוא שנברא בהופכיות אליו, חופש הבחירה ניתן לאדם בדבר אחד בלבד - בחופש הביטוי העצמי של כל אחד ואחד על ידי פעולות אלטרואיסטיות.

למרות שנראה לאדם שהוא חופשי, שהוא פועל לפי רצונו האישי, הוא למעשה מבצע את הנחיותיהם של הגנים והרצונות של הסביבה, שמכתיבה לו את הערכים והסטנדרטים שלה - עד כמה שמשתלם לו להיות חזק, שתלטן ומצליח. האדם עובד קשה במשך כל חייו הקצרים, רק כדי שהחברה תראה עד כמה שהוא מצליח בביצוע הוראותיה. נובע מכך, שהאדם אינו חי כלל עבור עצמו, אלא אונס את עצמו כדי להראות מכובד בעיני החברה. לכן הדרך אל החופש מתחילה בהשתחררות מהסטנדרטים המלאכותיים שהחברה מכתיבה, וממשיכה בבחירתו החופשית והאישית של האדם את הדרך לאיזון עם הטבע. איזון המקנה לו נצחיות ושלמות. לפיכך, יצירת התנאים לחופש הבחירה תתאפשר רק על ידי בנייתה של חברה חדשה בעזרת תהליך של יצירת סטנדרטים חברתיים חדשים.

מחקרים מדעיים קובעים שכ-‎10% מכלל האנושות הם אלטרואיסטים. אחוז זה של אלטרואיסטים בחברה הוא קבוע, נתון גנטית ואינו תלוי בתנאים חיצוניים - לא בהשפעת המשפחה, לא בחינוך ולא בחברה. האלטרואיסטים אינם נעלמים. גן האלטרואיזם טמון באדם ולא ניתן לחסלו. ללא כל קשר לחינוך ולהשפעת החברה מתקיימים באנושות תמיד כ-‎10% אלטרואיסטים "טבעיים".

על אף שתשעים אחוז מכלל כל חברה הינם אגואיסטים, התרבות, המדע, האומנות, הדת, המסורת, המשפט, החינוך וההשכלה נשענים על ערכים אלטרואיסטים. זאת, מפני שההתנהגות האלטרואיסטית משתלמת לכולם. האלטרואיזם שולט בהשכלה - בבתי הספר מלמדים להיות אלטרואיסט: תהיה ישר, חרוץ, תכבד אחרים, תגונן עליהם, תתחבר, תאהב, כל זאת, מכיוון שהאלטרואיזם משתלם לחברה.

אם עבור אלטרואיסטים מלידה פעולות אלטרואיסטיות הן פעולות טבעיות, ההיפך הוא הנכון אצל אגואיסטים. עבורם, פעולות של נתינה לטובת החברה נראות כבלתי אפשריות. עם זאת, מהתבוננות בחוקי הקיום של גוף חי, אנו רואים שהכרת הגוף בכך שקיומו תלוי רק בעבודה המשותפת בין כל תאיו, מובילה לדו-קיום אלטרואיסטי בין כל התאים שבו. וזאת למרות שכל תא בפני עצמו הוא אגואיסטי.

ההרגשה שהתנהגות אלטרואיסטית היא התנהגות מועילה קיימת גם בחברה האגואיסטית האנושית. גם בימים אלו, לא תמצא ולו גם איש אחד בעולם המתנגד בצורה אקטיבית לפעולות אלטרואיסטיות. נהפוך הוא,

כל הארגונים ואישי הציבור מפרסמים את השתתפותם בפעולות אלטרואיסטיות וגאים בכך. איש אינו יוצא בגלוי נגד הפצת אידיאלים אלטרואיסטיים בעולם. לכן אם התאחדות הארגונים האלטרואיסטיים תוכל להפיץ בעולם את הידיעות על מחשבת הטבע, על תוכניתה ועל מטרתה, ישנה הדבר את דרכה של כל האנושות לעבר המטרה, מדרך ייסורים לדרך הידיעה.

מטרת פעולותיהם של הכוחות האלטרואיסטיים היא בניית ערכים אנושיים וחברתיים חדשים - ערכים אלטרואיסטיים.

כדי לשנות התנהגותו מאגואיסטית לאלטרואיסטית, על האדם לשנות את סדר עדיפויותיו, את סולם ערכיו.עליו להשתכנע בכך שלתת לחברה חשוב ומשתלם הרבה יותר מאשר לקבל ממנה. במילים אחרות, האדם חייב להרגיש מילוי גדול הרבה יותר מנתינה לחברה, מאשר מכל קניין אגואיסטי אחר.

האמצעי היחיד שיאפשר לנו להגיע למטרה זו הוא דעת החברה.אין דבר חשוב יותר בשביל האדם, מאשר דעתם של הסובבים אותו. בעבורו, מטרת החיים היא זכייה בהערכת החברה ובשבחיה.

לרוב, האדם נוטה להכחיש שמה שמניע אותו הוא הרצון להשיג את הערכת החברה למעשיו. שאלה על המניע למעשה זה או אחר תופסת את האדם מופתע. האדם מצביע על סקרנות, אפילו על כסף, אולם אין הוא מודה שהמניע האמיתי למעשיו הוא הרצון לזכות להערכת החברה. זאת, מכיוון שהגושפנקא החברתית היא הדבר החשוב ביותר עבורו!

הטבע ברא את האדם כך, שהסביבה קובעת את כל טעמיו וערכיו. האדם נמצא תחת שליטת דעת החברה בעל כורחו ובאופן מוחלט, ולכן החברה מסוגלת לכפות על האדם כל דרך התנהגות וכל ערך, אפיל ערך מופשט. האדם מוכן לעשות הכל למען פרסום, תהילה, הוקרה וכבוד.

החברה בונה באדם גם את הקריטריונים שעל פיהם הוא מודד את הכבוד העצמי ואת ההערכה העצמית שלו. על כן, האדם מוכן לעשות הכל לשם הערכה עצמית חיובית, אפילו אם הוא יודע שלעולם לא יידע איש על המעשה שביצע.

זה כוחו של הכלי היחיד העומד לרשותנו - דעת החברה.

כדי להכשיר את הקרקע ולאפשר את יצירתם של ערכים חברתיים ואנושיים חדשים, האלטרואיסטים, שמהווים ‎10% מהאנושות, צריכים להתאחד ולהשפיע נחרצות על כלי התקשורת ההמוניים ועל מוסדות ההשכלה והחינוך, דרך סוגים שונים של ארגונים ממשלתיים וציבוריים.

החברה חייבת לרכוש ידע בנושאים הבאים:

• על טבע העולם, על שלמותו, מטרתו ותוכניתו;
  

• על מהות המשבר - המשבר הינו תכליתי, כלומר מתוכנן מראש ע"י הטבע;
  

• על סיבת המשבר - טבעו האגואיסטי של האדם;
  

• על כך שההתגברות על המשבר אפשרית רק דרך שינוי טבע האדם.
  

בגלל הסכנה הקיימת עקב מצב המשבר, מתוך פחד מפני השמדה עצמית, האנושות נדרשת להעלות לרום המעלה את ערכן של פעולות אלטרואיסטיות, בכל האמצעים העומדים לרשותה: ברדיו, בטלוויזיה, במהדורות החדשות, בחלוקת הפרסים, בסרטים, בתוכניות החינוך, באירועי תרבות ובכל התכנסות חברתית.

עיצוב קבוע ומטרתי של דעת הציבור, יספקו לכל אדם סביבה, אשר תחייב אותו להשפיע לחברה. לבסוף, באמצעות הלחץ החברתי, ייווצרו באדם בהדרגתיות תכונות של השפעה.

שינוי היעדים העומדים בפני החברה, ידרוש שינוי במערכות ובתוכניות החינוך, החל מהגיל הרך וכן שינויים קיצוניים במערכת ההשכלה ובכל תחומי התרבות: ביצירות ספרותיות, בקולנוע ובטלוויזיה. העיתונים יצטרכו להציג את האירועים להעריך ולשבח אותם, רק בהתאם למקומם בסולם התועלת החברתית.

דעת הקהל החדשה חייבת להשתמש בכל כלי התקשורת ההמוניים, באמצעי הפרסום, השכנוע והחינוך, ולהביא לדברים הבאים:
‎1. לגנות בגלוי וללא רחמנות פעולות אגואיסטיות.
‎2. לרומם את פעולותיו האלטרואיסטיות של האדם כערך עליון.

"השפעה לחברה" חייבת להישמע כערך היחיד והנעלה ביותר.

כתוצאה מהשפעה חברתית מכוונת , ישאף כל אדם לקבל מהחברה רק את הנחוץ לקיומו, ויפנה את כל מרצו לטובת החברה.

למרות שמתחילה תהיה זו עבודה לטובת החברה הנובעת מכך שדעת החברה כופה את האדם לנהוג כך, אולם התמיכה והצידוק שהוא יקבל מהחברה עבור מעשיו, יציפו אותו בסיפוק כה שלם שיגרום לו להתחיל להחשיב את עצם פעולת הנתינה לחברה, כדבר מיוחד ונעלה ביותר. הדבר יקרה גם אם במקרים מסוימים לא יקבל האדם פיצוי נפשי מסביבתו.

מכיוון שפעילות הכוחות האלטרואיסטיים של העולם תוביל את העולם לאיזון עם הטבע, תקבל פעילות זו תמיכה טבעית שתתבטא בהפחתה של כל גילויי המשבר.הטבע מגיב ברגישות רבה על שינויים אלטרואיסטיים המתרחשים באדם, מכיוון שהם מכוונים לעבר השתוות הצורה עמו. הידמות גדלה והולכת לטבע, תגרום לשינוייהם של הטבע והחברה.

מעבר האנושות מהציביליזציה האגואיסטית לציביליזציה האלטרואיסטית מתבצע בשני שלבים:

• איחוד כל הכוחות האלטרואיסטיים עלי אדמות;
  

• צירופה של כל האנושות אליהם.

הקמת מרכז העובד על בסיס קבוע עם כלי התקשורת ההמוניים, עם ארגונים ציבוריים וממשלתיים אגואיסטים, ועם שאר ‎90% של אוכלוסיית העולם.

במידת התחברותם והתחזקותם של הכוחות האלטרואיסטיים, יש להתחיל לצאת לכלי התקשורת ההמוניים ולארגונים הציבוריים והממשלתיים, במטרה לבנות דעת קהל איתנה המעריכה פעולות אלטרואיסטיות.

במידת חיבור הכוחות האלטרואיסטיים לכוח חברתי אחד, ניתן יהיה:

• להשפיע על כלי התקשורת ההמוניים;
  

• להשתבץ בממשלות ככוח מכריע;
  

• לעמוד בפני ארגונים אנטי אלטרואיסטיים;
  

• להשפיע על יחידים ועל כלל הציבור השייכים לתשעים האחוזים האגואיסטיים שבאנושות.
  

דוגמאות כאלה ואחרות, מוכיחות שיש פתרון למשבר שבו העולם נתון. אלא שלאמיתו של דבר, לא העולם נתון במשבר. ההבנה של האדם כיצד להיות מאושר ולמלא את האחרים, היא שהגיעה למבוי סתום.

האלטרואיזם נמצא בטבע, בגוף החי, ללא תוכנית אלטרואיסטית לא יכול הגוף החי להתקיים. כל תא בגוף מקבל רק את הנחוץ לקיומו, ובכל היתר דואג לכללות הגוף. באופן דומה עלינו לתפקד ב"גוף שלנו", ברמה האנושית. הטבע דורש מאתנו להתנהג לפי חוקיו. בעוד שבגוף החי יש הכנה לכך מצד הטבע, הרי שברמת המדבר הכנה זו חסרה.

עם זאת, גם בדרגת המדבר הכין לנו הטבע אפשרות לסדר את חיינו בהתאם לחוק הטבע- חוק האהבה והנתינה. לפי המטען הגנטי של בני האדם, עשרה אחוזים מהאנושות יהיו תמיד אלטרואיסטים. האלטרואיסטים תמיד ימצאו בעולם, וזהו אחד מהתנאים שהטבע הכין בעבורנו. כל מה שחסר לאותם האלטרואיסטים היא ההכרה שבאיחודם ובהשפעתם על יתר האנושות, טמון הפתרון למשבר.

עד שלא נאזן את עצמנו ביחס לטבע, ימשיך הטבע להכותנו. עלינו לקיים בינינו את אותו החוק של דרגות הדומם, הצומח והחי. כמו בגוף אחד, עלינו לקבל רק את הנחוץ לקיומנו, ואת כל היתר להשפיע לכלל האנושות, כי למעשה כולנו שייכים לגוף אחד.

התפתחות האנושות, הגלובליזציה, התלות ההולכת וגוברת בין בני האדם- כל התהליכים האלה נועדו לחייב אותנו להבין שעלינו להתקיים כגוף אחד. ובזה הפתרון. אם נגיע לאיזון כללי עם הטבע, יפסק הלחץ מצד כוחות הטבע הפועלים להביאנו לאיזון. הכל תלוי רק במודעות האדם: ככל שנחכים יותר, נספוג פחות מכות ונתקדם מהר יותר.

האדם מופעל על ידי נתונים פנימיים ועל ידי החברה. חלק מהנתונים הוא מקבל בתורשה. נתונים אחרים הוא מקבל לאחר הלידה, בשעה שהוא עובר דרך מערכות החינוך והתרבות של החברה. יוצא שבהגיעו לגיל עשרים, האדם הוא מוצר מוגמר. משנות העשרים לחיינו אנו מוכנים לפעול לפי הנתונים המולדים שלנו ולפי החינוך שקבלנו.

נשאלת השאלה היכן נמצאת הבחירה החופשית של האדם? או היכן נמצא האדם עצמו? הבחירה החופשית של האדם היא בזמן בגרותו. כך נוצר האדם. ובחירתו החופשית היא לשנות את החברה.

כל פעולה שהאדם עושה היא כדי לזכות להכרה מהחברה, כך ברא אותנו הטבע. נדמה לנו כי אנו רודפים אחר כסף, כבוד ושליטה, אלא שלמעשה אנו רודפים אחר הערכת החברה. הערכת החברה היא שגורמת לאדם להרגיש כאדם. לכן, אם נשנה ערכי החברה לערכים של נתינה, האדם ישנה בהכרח את התנהגותו. אם נשנה בצורה מלאכותית את ערכי החברה כך שדעת החברה תעריך את האדם רק לפי הנתינה שלו, האדם יתבייש להיות אגואיסט, וירצה בהכרח להשפיע לחברה.

אם ילדים יעריכו את אבותיהם לפי דעת החברה, כלומר לפי אמת המידה של "האם אבינו תורם לחברה"; אם כל החברה, קרובים ורחוקים, ישפטו את האדם רק לפי תרומתו לחברה, אז לאיש מאתנו לא תשאר ברירה, אלא לתרום ולתת.

סיכומו של דבר, הטבע הכין בעבורנו אמצעים לשנות את ערכי החברה ולבנות ציביליזציה חדשה בדרך נפלאה וקלה.

עשרת האחוזים האלטרואיסטים הקיימים, מתחלקים גם הם לעשרה אחוזים ולתשעים אחוזים. אחוז אחד מסך כל האנושות, היינו עשרה אחוזים מן האלטרואיסטים, הם אלטרואיסטים אקטיביים. האלטרואיסטים האקטיביים צריכים להתחיל לפעול במטרה לאחד את השורות, ליישם את התכנית ולאחד סביבם את יתר האלטרואיסטים. בהמשך הזמן, כשהמסר יגובש ויובהר, נוכל לפנות גם לתשעים אחוז האגואיסטים שבחברה האנושית.

ודאי שעלינו לפעול באהבה לכולם, כי דבר לא נברא במטרה להרסו או להרחיקו מהעולם. דווקא בשילוב הנכון בין כוחות אלטרואיסטיים ואגואיסטיים בחברה, נמצא שלימות והרמוניה.

גם בחברה האגואיסטית יש הכנות גדולות לבוא לקראת האלטרואיסטים. כל החינוך והתרבות של החברה האגואיסטית מבוססים על עקרונות אלטרואיסטיים. בבתי הספר אנו מחנכים את הילדים לוותר, להיות אדיבים ולקשור קשרי חברות. אנו רוצים שילדינו יתייחסו יפה לזולת ומרגישים שיחס יפה לזולת מגן על האדם.

התרבות האנושית מייפה ומעריכה את האלטרואיזם. איש מחברי החברה האנושית אינו מתנגד בצורה בוטה לאלטרואיזם. איש אינו יכול לומר שאינו רוצה באלטרואיזם. להיפך, דווקא החלקים הגרועים ביותר בחברה מתגאים בתרומתם ובדאגתם לחברה. ממשלות וארגונים קפיטליסטים למיניהם, מתהדרים גם הם במעשיהם לטובת האנושות.

יוצא איפה שביכולתנו לפנות עם המסר שלנו לכל אדם באשר הוא ואף לקהלים גדולים ומגוונים, אך זאת בתנאי שהמסר יפותח ויוגש נכון. ידיעת המחלה היא מחצית מהריפוי. ההכרה במצב והידיעה שהטבע דווקא מקרב אותנו לטוב יחיו את האדם, ימריצו אותו לצאת מהסמים ומהדיפרסיה ויאירו את עתידו.

אוסף דברים מפורום בינלאומי, שנערך בינואר ‎2006 בשוויץ והפגיש את חברי מועצת החוכמה העולמית עם חברי ארגונים בינלאומיים נוספים ומשלחות מגופים אלטרואיסטים שונים לדיאלוג בנושא המשבר הגלובלי והדרכים לצאת ממנו לעתיד טוב יותר לאנושות כולה. (לפרטים נוספים: ‎www.worldspiritforum.org).

הכנס אורגן על ידי מועצת החכמה העולמית - ‎world wisdom council, שבה חברים המדענים המובילים בעולם, הוגים ופעילים חברתיים מובילים, מוסיקאים, מנהיגים רוחניים ועוד מכל רחבי תבל, והוקדש ליצירת שתוף פעולה מודע.

מייסד מועצת החוכמה העולמית, הוא פרופ' ‎Ervin laslzo (לפרטים נוספים: ‎www.clubofbudapest.org).