היו"ר א'
נחמיאס: ----------------
אנחנו עוברים לדיון בנושא: מפעל "אתא". רשות הדיבור לראשון הנואמים, לחבר
הכנסת צ'רלי ביטון, ואחריו - לחבר הכנסת יאיר צבן.
צ'רלי ביטון (החזית הדמוקרטית
לשלום ולשוויון): ---------------------------------------------
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הבעיה של פועלי "אתא" היא, שהמשבר שלהם הפך
לאמצעי פוליטי בידי כמה שרים לקידום הקריירה שלהם. עוד לפני הבחירות להסתדרות
אמרנו שוב ושוב, שיש תוכנית לסגור את "אתא" ולזרוק את הפועלים, ואין זה משנה
מה אומרים. זה מה שעומדים לעשות. ואומנם זה מה שקורה, רבותי חברי הכנסת.
יאיר צבן
(מפ"ם): ----------------
אדוני היושב-ראש, העניין יותר מדי רציני מכדי שהדיון יתקיים בלי אף לא שר
אחד.
אורה נמיר
(המערך): ------------------
שר המשפטים יושב כאן. חבל ששר המשפטים לא המשיך להיות ממלא-מקום שר התעשייה
והמסחר. לא היו סוגרים את "אתא".
היו"ר א'
נחמיאס: ----------------
חבר הכנסת צבן, נדאג לקרוא לשר התעשייה והמסחר. בבקשה, חבר הכנסת ביטון.
צ'רלי ביטון (החזית הדמוקרטית
לשלום ולשוויון): ---------------------------------------------
אולי נחכה.
היו"ר א'
נחמיאס: ----------------
לא נחכה. התקנון אינו מחייב ששר התעשייה והמסחר ישב וישמע. יש פרוטוקול.
בכל זאת, שלחתי לקרוא לו. בבקשה, המשך לנאום.
צ'רלי ביטון (החזית הדמוקרטית
לשלום ולשוויון): ---------------------------------------------
עוד לפני הבחירות להסתדרות אמרנו שוב ושוב, שיש תוכנית לסגור את "אתא"
ולזרוק את הפועלים; ואין זה משנה מה אומרים, זה מה שהולכים לעשות. ואומנם זה
מה שקורה. דיברו על "הבראה", כאשר הכוונה היתה לחיסול בשלבים. רימו את
העובדים במשך חודשים והתנהגו אליהם כאילו הם איזה אויב שצריך להסיח את דעתו
ולהיפטר ממנו. אין כמעט שר כלכלי אחד, לרבות ראש הממשלה עצמו, שלא הבטיח להם
כי מפעל
"אתא" לא ייסגר, וכי פועלי "אתא" לא ייזרקו לרחוב. עכשיו כל אחד מהמבטיחים
מנסה לגלגל את האשמה בסגירת המפעל על רעהו. עושים מהעניין הזה עוד נקודת
מחלוקת בין המערך לליכוד בממשלה.
רבותי השרים, שאינם באולם, פועלי "אתא" אינם סכסוך בין המערך לליכוד.
פועלי
"אתא" הם אנשים, בשר ודם, מפרנסים של מאות משפחות, ואתם רוצים לבגוד בהם אחרי
עשרות שנים של עבודה. בשבילכם הם אולי כאב ראש, מטרד, אך בשביל המשפחות שלהם
אלה אבות ואמהות, מפרנסים, אנשים עובדים גאים, אשר עלולים להיהפך לשברי כלים,
לסמרטוטים מיואשים וממורמרים, שירגישו את עצמם מיותרים וחסרי תועלת. מדוע אין
לממשלה הזאת לב, נוסף על האסון שאין לה מוח?
חברי הכנסת, כאמור, הממשלה הזאת מתעסקת כל הזמן עם הדברים השוליים ומניחה את
הבעיות הבוערות באמת. חושבים שאם ראש הממשלה אינו נוסע לכנס של האינטרנציונל
הסוציאליסטי, זהו באמת הפתרון לבעיית משבר הכלכלה הישראלית. על כל ראש ממשלה
שאיננו נוסע, יש עשרות סגני שרים, מנכ"לים, פקידים ושליחים שלא רק נוסעים,
אלא גם נמצאים בחוץ-לארץ ומקבלים שם משכורות בדולרים - ואני אומר לכם, חברי
הכנסת, משכורותיהם היו יכולות לספק את כל צורכיהם של פועלי "אתא" ופועלי תמנע
ועוד ועוד פועלים שמקומות העבודה שלהם אינם בטוחים או כבר אבדו.
האם הבעיה היא בכך ש"אתא" הוא מפעל כושל? אנחנו חוזרים ואומרים: "אתא"
איננו מפעל כושל, ופועלי "אתא" אינם פועלים כושלים. הממשלה היא הכושלת
והמכשילה.
לממשלה הזאת אין מדיניות כלכלית, וגרוע מזה: בממשלה הזאת מזנבים לפחות שלושה
שרי אוצר לשעבר ועוד 30 שרי אוצר לעתיד בעיני עצמם, פלוס שרי כלכלה. וכולם
כולם חכמים וכולם יודעים בדיוק מה הם הפתרונות הדרושים למשק. במיוחד יש שר
אוצר צעיר אחד לשעבר, שדרדר את המשק הלאומי עד לקטסטרופה נוראה, והיום הוא
תוקף את הממשלה בכל הזדמנות, מפני שאינה מבצעת את מדיניות הדולריזציה
שלו.
אני חושב שיש לי בשורה לעם בישראל, בשורה רעה לצערי. את המדיניות הזאת בדיוק
הממשלה מתכוננת, כנראה, לבצע בעתיד הקרוב. בעניין זה אמר שר הכלכלה לאחרונה,
שאנו הולכים למצוא את עצמנו עם דולרים ישראליים. וזהו, חברי הכנסת, אסון
כלכלי גרוע מכל מה שראינו עד היום. אין מדובר בגזירות שנופלות על ראשנו מדי
יום ביומו, אלא בגזירה אחת, קשה ואיומה, שעומדת לנחות, כמובן, על הפועלים ועל
המעמד החלש. פירוש הדבר הוא ביצוע מלא של המדיניות שממשל ארצות-הברית לוחץ
לבצעה זה זמן רב, וכבר נפלה ההחלטה, שפירושה ייקור מוצרים וביטול
סובסידיות.
בקיצור: גיהינום לעובדים; גן-עדן לעשירים ולמתעשרים.
חברי הכנסת, לפני חודש דנו בעניין "אתא" במסגרת הצעות אי-אמון, ואז הוא נקשר
עם המשבר בחינוך. והנה היום דנים שוב ב"אתא", ויש שוב שיא נוסף של המשבר
בחינוך. והם קשורים ביניהם, ועוד איך קשורים. היום יש שביתה בתי-הספר.
התלמידים נמצאים בבית שבוע לפני תום שנת הלימודים. שביתה זו משבשת את כל
התוכניות לאלפי ולעשרות-אלפי הורים, ובמיוחד לנשים עובדות. כמה אנשים לא הלכו
היום לעבודה בגלל השביתה בבתי-הספר? אבל, מובן שאין אני מאשים את המורים.
זכותם וחובתם לשבות, מפני שמתעללים בהם ופוגעים בהם ומפטרים אותם, ונוסף על
כך שגם מנצלים באופן מרושע וגס את חילוקי הדעות בין שני ארגוני המורים, עושים
את המעשה הגרוע ביותר - מכפישים את שמם של המורים, פוגעים בתדמיתם ומציגים
אותם בעיני תלמידיהם כרודפי בצע, כחסרי ערכים. והלוא חלק של הבעיה שבה דנה
ועדת עציוני היה מעמד המורה, יוקרתו, כבודו של מקצוע החינוך, ולא רק המשכורת,
לא רק כסף. אבל, בעיני הממשלה הזאת, ובעיני שר האוצר הזה, בעיניהם הכול כשר,
ומצהירים במפורש שהמטרה היא בעצם המשך קיומה של הממשלה.
חברי הכנסת, עוד לא היה שלטון בעולם שהצהיר על עצמו במפורש, שהוא הוא המטרה
העיקרית, שהמשך קיומו הוא המטרה העיקרית, ולא מטרה לאומית ולא הנהגת העם. כאן
קוראים לכך המשך האחדות, שמירה על האחדות, ולמעשה מתכוונים לשמירה על הכיסאות
ועל השלטון. אין פלא שיש כאן מין מפלצת שלטונית עם שני ראשים, עם ארבעה סגני
ראשים ועם 25 זרועות, שאין האחת יודעת מה עושה חברתה, וכל אחת רוצה לקצץ
בחברתה.
חברי הכנסת, הממשלה הזאת טוענת, שיש בעם הסכמה רחבה לגזירות, למצב חירום,
לקיצוצים. אם כן, אני שואל: אם יש הסכמה כזאת, מה כל השביתות האלה, מה כל
הצעקות והמחאות? מי מסכים? מי מסכים פה? אני מודיע לכם שאני אינני מסכים,
שאנחנו איננו מסכימים, שהעם לא מסכים, לא לגזירות, לא לפיטורין ולא למדיניות
מטורפת של כיבושים ומלחמות וסרבנות לשלום.
חברי הכנסת, מי שמסכים לזה - הם סוחרי הנשק. מי שמסכים ורוצה את זה - הם
המיליונרים. מי שדורש את זה - הם האמריקנים, למען האינטרס הגלובלי שלהם. כאן
בישראל, העם והעובדים, המורים ופועלי "אתא", פועלי תמנע, ירוחם ואשדוד
ותל-אביב, עובדי בתי-החולים והרשויות המקומיות, כל העם כאן לא מסכים ולא רוצה
בזאת. אל תרמו את העם, אל תדכאו את העם בגזירות ואל תפטרו את העם, כי הוא
יפטר אתכם.
פשוט, לכו הביתה, והניחו לעם הזה לחיות.
לכן, הצעתנו בקשר ל"אתא" היא, שהכנסת תחייב את הממשלה לפעול בלי דיחוי לחידוש
העבודה ב"אתא". במקום שהממשלה תחפש משקיעים ויזמים ואיזנברגים חדשים, תבטיח
הממשלה מימון מתאים לחידוש העבודה במפעל. בהנהלה משותפת של הממשלה, ההסתדרות
ועובדי "אתא" ובמאמץ משותף כזה טמון הסיכוי היחידי להפעלת "אתא"
ולהבטחת המשך חייהן של אלפי משפחות פועלי "אתא".
היו"ר א'
נחמיאס: ----------------
תודה לחבר הכנסת צ'רלי ביטון. רשות הדיבור לחבר הכנסת יאיר צבן, ואחריו -
לחבר הכנסת רן כהן.
יאיר צבן
(מפ"ם): ----------------
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו עדים לפרשה שבוודאי עוד יסופר וידובר בה,
ואין לי ספק שיתגלו בה דברים שלא ינעמו לגורמים שונים רבי-עוצמה גם במערכת
הכלכלית שלנו וגם במערכת הפוליטית שלנו.
הקרב המתנהל על מפעל "אתא" איננו, לאמיתו של דבר, קרב על "אתא" בלבד. מי
שמסתער בצורה אגרסיבית כזאת, תוקפנית כזאת, שיטתית כזאת ומתמדת כזאת כדי
למנוע את הצלת המפעל והצלת עובדיו לא עושה זאת רק מכיוון שהבעיה של המפעל הזה
כשלעצמו מעניינת אותו. כאן חברו יחד ארבעה גורמים כבדי-משקל, שהתלכדו במאמץ
להכשיל כל ניסיון לשיקום המפעל ולהצלתו. ומי שמצוי בדברים יודע, שיש גורמים
ואישים שאינם מוכנים לשמוע דבר, שאינם מוכנים לראות שום מסמך, שאינם מוכנים
להשתתף בשום דיון, אבל הם שולחים בפתק את הצבעתם.
הגורם הראשון, אולי לא לפי סדר החשיבות, הוא הגורם האידיאולוגי. יש אנשים, לא
רק במחנה אחד, המונעים על-ידי דחף אידיאולוגי, שהיה מאוד באופנה במיוחד במאה
הקודמת. קראתי לו כאן פעם "דרוויניזם כלכלי". דרווין אמר על עולם הטבע:
במלחמת קיום אכזרית וטורפנית - רק החזקים יחיו. מי שחלש - ייפול בנופלים. את
הדרוויניזם הזה החילו על חיי החברה. ומיסטר "אין לי", כשהיה שר התעשייה
והמסחר, נשא את דגל הדרוויניזם הכלכלי ב-1979 בפרשת "כיתן בית-שאן". ואינני
יודע אם הוא או מישהו אחר נשא את הדגל הזה בפרשת "סיבי דימונה". והיה אותו
מאבק. אז הצלחנו. אלה שנלחמו נגד הדרוויניזם הכלכלי הצליחו.
גם באירופה אפשר וצריך לנהל מאבק אידיאולוגי, ומנהלים מאבק אידיאולוגי נגד
הדרוויניזם הכלכלי הזה ובעד גישה אחרת. אבל כאן, בארץ הזאת - האם בית-שאן
נוסדה לפי שיקולים צרופים של רציונליזם כלכלי? ודימונה? האם האנשים האלה בחרו
את מקום עבודתם או ששלחו אותם לשם? היה מאבק, ומפעל "כיתן בית-שאן" פועל,
ומפעל "סיבי דימונה" פועל, ובהצלחה. היה אז ניסיון אדיר - קטן יותר מהניסיון
שנעשה היום - של שטיפת מוח אדירה, שאין שום סיכוי לשקם את המפעלים האלה, שהם
חבית ללא תחתית, שאסור להשקיע בהם כסף ממשלתי, שלא צריכה להיות מעורבות של
המדינה. ואולם כאשר באה קבוצת בעלי הון מסודרת ומגישה תוכנית למפעל ואומרת:
אני אשקיע כך וכך מיליוני דולרים, יש הצדקה למעורבות של המדינה ושל הממשלה.
כל הקפצנים שאומרים:
"אל תתערב במה שקרה", "המפעל מתמוטט", "למה הממשלה צריכה להתערב?", כשבעל ההון
מציע, הם מתערבים: מענק - דולר כנגד דולר, מלבד הלוואה מסובסדת. אבל, כשצריך
להציל 400,1 עובדים - לא, זה כבר שיקול אחר. מה גם שיש עוד אינטרסים
אחרים.
הגורם השני הוא מי שרוצה שתהיה היום אבטלה במדינת ישראל - הוא אומר:
מבוקרת, כי איננו מאמין, לפי תורתו והשקפתו, שאפשר לבלום את האינפלציה בלי
אבטלה. גורם זה איננו יכול ביד אחת לנהל מדיניות שדוחפת לאבטלה, וביד שנייה,
כאשר מזדמנת לו מציאה כזאת, לומר: לא, את זה לא אנצל, כי זה תקדים. נכון, זה
תקדים. גם לגבי מי שחושב ש"אתא" זה מקרה מיוחד, וזה סמל, ויש בעיה באזור
חיפה, ואפשר לשקם את המפעל - יש בזה מרכיב של תקדים. אתה משריש בתודעה של
העם, של הציבור, שעובד שנתן עשרות שנים מחייו במפעל אינו יכול להישלח ככלי
אין חפץ בו.
ודאי שזה תקדים.
אתם רוצים לדבר בססמאות - "עם הפנים לייצור". אם כך נראה הייצור כאשר מפנים
אליו את הפנים, נתפלל שתפנו לו את הגב. אולי אז יהיה יחס אחר לעובדי הייצור
בחברה. איך אתם רוצים שעובד שירותים יעזוב את הקביעות של השירותים וילך
לבית-חרושת, כאשר במשך שמונה חודשים הוא רואה יום יום על מסך הטלוויזיה את
הפרשה של "אתא"? הוא צריך להיות מטורף כדי ללכת לייצור. אבל הססמאות
חוגגות.
יש גורם שלישי - ועליו אני חוזר ומדבר מעל הדוכן הזה בכל האחריות. יש במשק
אינטרסים רבי-עוצמה, שמטעמים של תחרות על השוק, או משום שהם רוצים לראות את
התשלובת הזאת כפגר מובס, רוצים לעוט על איברים שונים שלה במחיר זול, כי תמיד
עסק מתפרק הוא זול יותר. מנימוקים אלה ניהלו אינטרסנטים צרופים מערכה של
שטיפת מוח אדירה, הגיעו לצמרת הפוליטית, הגיעו לראש הממשלה. וסופר לאוזני
שבאחת הישיבות של ועדת השרים לענייני כלכלה התגלה ששרים - לא אומר אם זה שר
אחד, שני שרים או שלושה שרים - ידעו על הצעה מסחרית בקשר לרכישת חלק מ"אתא"
לפני שכונסי הנכסים ידעו עליה. וכונס הנכסים היה צריך לצאת מהישיבה, לטלפן
למשרד ולוודא שהצעה כזאת הגיעה. בסנט האמריקני היו מגלגלים שר או שרים כאלה
על השיפודים.
אהוד אולמרט
(הליכוד): ---------------------
מה הפגם בזה?
יאיר צבן
(מפ"ם): ----------------
זאת אומרת, שהגורמים העסקיים הכשירו את הקרקע בוועדת השרים לענייני כלכלה
וביררו את הנכונות של שרים לתמוך במהלך כזה או כזה לפני שהם פנו לכונסים.
אהוד אולמרט
(הליכוד): ---------------------
אם זה היה יוצא לפועל והם היו רוכשים את המפעל, זה היה טוב, לא?
יאיר צבן
(מפ"ם): ----------------
לא, הם לא רצו את המפעל; הם רצו את המפעל מפורק לחתיכות. כעיט טורף הם רצו
לעוט את האיברים שלו, כמו על פגר.
אהוד אולמרט
(הליכוד): ---------------------
אולי זאת לא הצעה טובה, אבל - - -
יאיר צבן
(מפ"ם): ----------------
אני מצטער, יש כנראה הבדל במושגים שלנו. יש הבדל במושגים שלנו.
שר התעשייה והמסחר א'
שרון: --------------------------
יכול להיות שחברי הכנסת אינם בקיאים בדבר הזה, אבל זה בהחלט היה.
אהוד אולמרט
(הליכוד): ---------------------
אני לא רואה בזה שום פגם.
שר התעשייה והמסחר א'
שרון: --------------------------
אני מצטער שאני צריך לדבר על זה, אבל אנשים בוועדה תמכו בהצעות של חברי מרכז
של מפלגותיהם, שהיו להם אינטרסים לרכוש חלקים של "אתא". מה רע בזה? זה רע
מאוד.
יאיר צבן
(מפ"ם): ----------------
האמת עוד תצא לאור, על כל הפרטים שהיו. וכל ההכחשות שהיו לגבי ההאשמות שלי
בטלוויזיה יופרכו בעליל. אמרו שאלה דברי הבל, דברים חסרי יסוד. חברי כנסת
שמכירים אותי יודעים עד כמה אני רץ לומר דברים שלא בדקתי אותם.
והגורם האחרון הוא חשבונות פוליטיים מפלגתיים וחשבונות פוליטיים אישיים. שר
אחד מנהל את העניינים בלי שיתוף שרים אחרים, כדי שהוא יופיע לקראת הבחירות
להסתדרות כמושיע של "אתא", ואחרים גומלים לו כגמולו. והכול מתנהל על גבם של
עובדי "אתא".
חברי הכנסת, איך הייתי רוצה שהעניין ייגמר? קודם כול הייתי רוצה שהוא ייגמר
לפני תשעה חודשים. והייתי רוצה שהוא ייגמר כשההסתדרות וחברת העובדים מעורבות
בגמר. ואם יש להן מגבלות - ויש להן - שהן לא יהיו הגורם היחידי. יש כסף
ממשלתי;
שהחברה למימון תעשיות שליד הבנק לפיתוח התעשייה, שהוקמה להצלת מפעלים כושלים
שיש אינטרס ממלכתי בהצלתם, תהיה שותף אחד. יש כאן אינטרס של עובדים - שחברת
העובדים תייצג אותו, ושתחת כנפיה יהיו העובדים שותפים בהרמת הנושא. אומרים
שאין גורם עסקי אלא גורם עסקי פרטי, שיש לו המיומנות בתחום של הייצור, של
הניהול, ובמיוחד של שיווק ויצוא? - בבקשה, יהיה גורם שלישי, ובהרכב משולש כזה
היתה ניתנת תשובה אופטימלית על כל הבעיות.
חברי הכנסת, הארץ שלנו היתה הארץ המובילה בניסויים חברתיים שיתופיים חדשים,
ומאירופה עלו לרגל ללמוד כאן את פרשת חברת העובדים, הקיבוץ, הקבוצה
והמושב.
השבוע, כשהגשתי הצעת חוק בכיוון זה לכנסת, אני בוש ונכלם לומר לכם: הצעתי,
כולה, מסתמכת על ניסיון של ארצות אחרות באירופה וארצות-הברית. וכאן
הפרובינציאליזם חוגג. אנחנו מחקים את אמריקה של שנות החמישים והשישים.
בארצות-הברית מתנהלים כיום מאות מפעלים, ורבים מהם בהצלחה כלכלית ניכרת, על
יסוד חוק וקרן מיוחדת שעוזרת לעובדים לרכוש מפעליהם, ואצלנו מלגלגים על
רעיונות כאלה.
אינני מוכן, גם ברגע הקשה הזה, לאחר ההחלטה האומללה של ועדת השרים, שנשלים עם
תבוסה בפרשה הזאת כי התבוסה איננה רק בפרשת "אתא". הטרגדיה האישית של
1400
העובדים האלה קרובה מאוד ללבי, היא עולם בפני עצמו, אך אני אומר לידידי הטובים
ב"אתא": העניין הוא גם מעבר לגורלכם.
אני חושב שחייבת להישמע כאן תשובה ברורה של השר המופקד על הנושא. אני חושב שגם
השר שחל אינו יכול לשתוק בדיון כזה; הוא היה מעורב בעניין והוא חייב לומר את
דברו. אני רוצה לשאול את שני השרים המכובדים האלה: היום הייתם בדעת מיעוט, לא
החלטתם על סגירה, לא היה לכם אומץ להחליט על סגירה. איזו ממשלה אתם? תוציאו
את הנשמה לאנשים האלה עוד חודש ועוד חודש ועוד חודש? החלטה על סגירה לא
תקבלו, אגב, כי החלטה על סגירה גם מחייבת דברים קונקרטיים כגון פיצויים.
רבותי השרים, מה אתם אומרים לפועלים האלה על פיצויים? אילו פיצויים אתם רוצים
לתת להם? אולי כמו מנכ"לים שמתפטרים? על זה אפשר לחשוב. סידורים שהממשלה
מסדרת למקורביה? שמעתי כל מיני דברים, קראתי בדוח מבקר המדינה על הסדרים
מיוחדים לפיצויים כאלה. בבקשה, לזה הם יתנדבו, יעמדו בתור. תאמרו, תאמרו כאן
מעל הדוכן מה אתם מציעים.
אגב, אני רוצה לדעת מי יופיע כאן מטעם המחייבים - איזה דיון מצחיק זה - את
החלטת ועדת השרים לענייני כלכלה. אני רוצה לדעת מי יגן היום על עמדת ועדת
השרים לענייני כלכלה. אני מכיר את רוח ההתנדבות של שני השרים שיושבים לפני,
אבל אינני מאמין שהם יעשו את הדבר הזה, שהם יוכלו להגן, ולהגן בלב שלם. אתם
מייצגים כאן את הממשלה, אתם מייצגים את ראש הממשלה, וכאשר היה עניין למנוע את
הפגנת "אתא"
ביום ראשון, 12 במאי, ערב הבחירות להסתדרות, נתתם, וראש הממשלה נתן בשמכם
התחייבות מפורשת שמפעל "אתא" לא ייסגר, ורק תודות לכך התבטלה ההפגנה. מה זה
היה
- תכסיס? תרגיל? הטעיה? אני רוצה להזכיר לכם את זה:
(חבר הכנסת יאיר צבן מפעיל רשם קול ומשמיע הקלטה של מהדורת חדשות ברדיו.)
היו"ר א'
נחמיאס: ----------------
חבר הכנסת צבן, תפסיק עם זה בבקשה.
יאיר צבן
(מפ"ם): ----------------
ראש הממשלה אמר במהדורת חדשות זאת, שהוא לא יאפשר את סגירת המפעל. רבותי, ראש
הממשלה הודיע שהוא לא יאפשר את סגירת המפעל. כאשר שמעו הפועלים את ההודעה
הזאת, הם הודיעו לממשלה שהם דוחים את ההפגנה שלהם. אתם מייצגים כאן את ראש
הממשלה - בבקשה, תפרעו את השטר.
אהוד אולמרט
(הליכוד): ---------------------
חבר הכנסת צבן, ציפיתי שאחרי כל הנאום הזה תגיד איזו מלה טובה על השר ש -
-
-
היו"ר א'
נחמיאס: ----------------
חבר הכנסת צבן, אתה מקשיב לי? עשית מעשה שלא ייעשה.
יאיר צבן
(מפ"ם): ----------------
למה?
היו"ר א'
נחמיאס: ----------------
אני אומר לך שעשית מעשה שלא ייעשה.