רשומות

ספר חוקים

ד' בכסלו התשס"ה 1961 17 בנובמבר 2004

עמוד

חוק הדגל והסמל (תיקון מס' 4), התשס"ה-2004

תיקון עקיף:
חוק הכנסת, התשנ"ד-1994 - מס' 19
חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004

תיקונים עקיפים:
חוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995 - מס' 8
חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 - מס' 5
חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 2), התשס"ה-2004

חוק העונשין (תיקון מס' 82), התשס"ה-2004

חוק מס הכנסה (מכירת נייר ערך או יחידה בקרן נאמנות בשנת המס 2003) (הוראת שעה),
התשס"ה-2004

חוק ניירות ערך (תיקון מס' 25), התשס"ה-2004

חוק ניירות ערך (תיקון מס' 26), התשס"ה-2004

חוק הדגל והסמל (תיקון מס' 4), התשס"ה-2004

שינוי שם
החוק

1.בחוק הדגל והסמל, התש"ט-1949⁽¹⁾ (להלן - החוק העיקרי), בשם החוק, במקום "הדגל והסמל" יבוא "הדגל, הסמל והמנון המדינה".

תיקון סעיף 1

2.בסעיף 1 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:

	"(ג) "המנון המדינה" - השיר "התקוה" בנוסח המובא בתוספת."

הוספת תוספת

3.בחוק העיקרי בסופו יבוא:

"תוספת
(סעיף 1(ג))
(המנון המדינה)
התקוה

כּל עוד בַּלֵּבָב פְּנִימָה
נֶפֶשׁ יְהוּדִי הוֹמִיָּה
וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה
עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה.

עוֹד לֹא אָבְדָה תִּקְוָתֵנוּ
הַתִּקְוָה בַּת שְׁנוֹת אַלְפַּיִם
לִהְיוֹת עַם חָפְשִׁי בְּאַרְצֵנוּ
אֶרֶץ צִיּוֹן וִיְרוּשָׁלַיִם.

תיקון חוק
הכנסת -
מס' 19

4.בחוק הכנסת, התשנ"ד-1994⁽²⁾ -

	(1) בסעיף 1 -
		(א) בסעיף קטן (ב), בסיפה, במקום "בתוספת הראשונה" יבוא "בתוספת"; (ב) בסעיף קטן (ד), במקום "ההמנון הלאומי "התקוה" בנוסח המובא בתוספת השניה" יבוא "המנון המדינה "התקוה" בנוסח המובא בתוספת לחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, התש"ט-1949";
	(2) בתוספת הראשונה, בכותרת, במקום "התוספת הראשונה" יבוא "תוספת"; (3) התוספת השניה - בטלה.


	אריאל שרון		אברהם פורז
	ראש הממשלה		שר הפנים
משה קצב		ראובן ריבלין
נשיא המדינה		יושב ראש הכנסת

* התקבל בכנסת ביום כ"ו בחשון התשס"ה (10 בנובמבר 2004); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת - 51, מיום ג' באב התשס"ד (21 ביולי 2004), עמ' 166.
⁽¹⁾ ס"ח התש"ט, עמ' 37; התשנ"ז, עמ' 194.
⁽²⁾ ס"ח התשנ"ד, עמ' 140.

חוק מגבלות על חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה,
התשס"ה-2004*

מטרה

1.חוק זה מטרתו להגן על נפגע עבירה ולמנוע נזק נוסף שעלול להיגרם לו מהיתקלות תדירה בעבריין מין שפגע בו, בלי לפגוע במידה העולה על הנדרש בזכויותיו של עבריין המין.

* התקבל בכנסת ביום כ"ד בחשון התשס"ה (8 בנובמבר 2004); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת - 49, מיום ט"ז בתמוז התשס"ד (5 ביולי 2004), עמ' 152.

2.בחוק זה -
"אשפוז" -

	אשפוז בבית חולים לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991⁽¹⁾ (בחוק זה - חוק טיפול בחולי נפש);

"בית משפט" - לרבות בית דין צבאי;
"גזר דין" -

	לרבות מתן צו מבחן ללא הרשעה לפי סעיף 1 לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969⁽²⁾, מתן צו שירות ללא הרשעה לפי סעיף 71א(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977⁽³⁾ (בחוק זה - חוק העונשין), או מתן צו לטיפול מרפאתי לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש;

"הורשע" -

	לרבות נאשם שבית המשפט קבע כי ביצע את העבירה, או שבית המשפט מצא כי עשה את מעשה העבירה לפי סעיף 15(ב) לחוק טיפול בחולי נפש;

"חוק סדר הדין הפלילי" -

	חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982⁽⁴⁾;

"מאסר בפועל" -

	למעט מאסר בפועל אשר בית המשפט החליט שהעבריין יישא את כולו בעבודת שירות לפי סימן ב1 בפרק ו' לחוק העונשין;

"עבודה" -

	בין בתמורה ובין בהתנדבות, לרבות שירות בכוחות הביטחון ושירות לאומי;

"עבירת מין" -

	(1) עבירה המנויה בסימן ה', בפרק י' לחוק העונשין, למעט עבירה לפי סעיף 352 לחוק האמור; (2) עבירה לפי סעיף 75 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955⁽⁵⁾ (בחוק זה - חוק השיפוט הצבאי);

"עבריין מין" - אדם שביצע עבירת מין בהיותו בגיר והורשע בה.

הגדרות

3.(א) בית המשפט רשאי להטיל על עבריין מין, בצו, מגבלות על מגורים או על עבודה בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה (בחוק זה - מגבלות), אם שוכנע, לאחר שקיים דיון בענין, כי יש צורך בהטלת מגבלות משום שלנפגע העבירה עלול להיגרם נזק נפשי של ממש אם עבריין המין יתגורר או יעבוד בקרבת מקום מגוריו או מקום עבודתו; בהחלטה לפי סעיף זה יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, את הפגיעה שתיגרם לעבריין המין בשל הטלת המגבלות.

(ב)	(1) בית המשפט יקיים דיון לפי סעיף זה לבקשת כל אחד מהמנויים בסעיף קטן זה:
		(א) נפגע העבירה או אדם מטעמו שקיבל הרשאה בכתב מהנפגע (בחוק זה - אדם מטעמו); (ב) היועץ המשפטי לממשלה או נציגו; (ג) תובע משטרתי או תובע צבאי, לפי הענין; (ד) פקיד סעד כהגדרתו בחוק שירותי הסעד, התשי"ח-1958⁽⁶⁾,

⁽¹⁾ ס"ח התשנ"א, עמ' 58.
⁽²⁾ דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 14, עמ' 312.
⁽³⁾ ס"ח התשל"ז, עמ' 226.
⁽⁴⁾ ס"ח התשמ"ב, עמ' 43.
⁽⁵⁾ ס"ח התשט"ו, עמ' 171.
⁽⁶⁾ ס"ח התשי"ח, עמ' 103.

צו המגביל
חזרת עבריין
מין לסביבת
נפגע העבירה

		ואולם בית המשפט רשאי שלא לקיים דיון אף אם התבקש לעשות כן לפי סעיף קטן זה, אם נפגע העבירה או אדם מטעמו ביקש שלא לקיימו.
	(2) על דבר הגשת בקשה לפי פסקה (1), יודיע בית המשפט לגורמים המנויים באותה פסקה בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות.

(ג)

(1) הדיון יתקיים מיד לאחר מתן גזר הדין ואם עבריין המין נידון לעונש מאסר בפועל או שבית משפט ציווה על אשפוזו - לפני שחרורו מן המאסר או מן האשפוז, או סמוך לאחר השחרור מן האשפוז.
(2) בית המשפט רשאי לקיים דיון בבקשה שהוגשה בתוך שלושה חודשים ממועד שחרור עבריין המין ממאסר בפועל או מאשפוז, לפי הענין, אם מצא שיש צורך בכך מנימוקים מיוחדים שיירשמו.

(ד) החליט בית המשפט להטיל מגבלות, יקבע את המגבלות כאמור בפסקאות (1) ו-(2), והכל במידה שאינה עולה על הנדרש כדי למנוע נזק נפשי של ממש לנפגע העבירה:

	(1) יקבע את תקופת הזמן שבה ייאסר על עבריין המין להתגורר או לעבוד בקרבת מקום המגורים או מקום העבודה של הנפגע, ובלבד שהתקופה לא תעלה על שלוש שנים; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה מעת לעת לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, אם שוכנע כי מתקיים האמור בסעיף קטן (א); (2) יקבע את האזור שבו ייאסר על עבריין המין להתגורר או לעבוד, לפי נסיבות הענין; קביעת האזור תיעשה, ככל הניתן, תוך שמירה על סודיות המען של מקום המגורים או מקום העבודה של נפגע העבירה.

מינוי מומחה
מטעם בית
המשפט

4.(א) בית המשפט המקיים דיון לפי סעיף 3, רשאי למנות מומחה מטעמו אשר יחווה את דעתו בכתב על מצבו של נפגע העבירה; חוות הדעת תכלול הערכה של הנזק הנפשי שעלול להיגרם לו כתוצאה ממגורים או מעבודה של עבריין המין בקרבת מקום מגוריו או מקום עבודתו של נפגע העבירה (בחוק זה - חוות דעת); בהחלטתו אם למנות מומחה, יביא בית המשפט בחשבון את עמדת עבריין המין.
(ב) מינה בית המשפט מומחה יחולו הוראות אלה:

(1) בעל דין לא יהיה רשאי להביא עדות נוספת של מומחה לענין הנדון אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו;
(2) נפגע עבירה שלגביו הוכנה חוות דעת לפי סעיף זה לא ייקרא להעיד בקשר אליה;
(3) בית המשפט יקבע את שכרו ואת הוצאותיו של המומחה והם ישולמו על ידי אוצר המדינה, ואולם אם שוכנע בית המשפט כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין, רשאי הוא לקבוע כי הם ישולמו על ידי בעלי הדין או חלקם, ולקבוע את מידת ההשתתפות של כל אחד מהם.

(ג) על מינוי מומחה וחוות דעתו יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984⁽⁷⁾, אלא אם כן נקבע אחרת בסעיף זה או בתקנות שהותקנו לפי חוק זה.

הסכמה לבדיקה
לצורך עריכת
חוות דעת

5.(א) בדיקה בידי מומחה לצורך מתן חוות דעת לא תיערך אלא בהסכמת נפגע העבירה.

⁽⁷⁾ ק"ת התשמ"ד, עמ' 220.

(ב) הסכמת נפגע עבירה שהוא אחד מאלה לבדיקה בידי מומחה לצורך מתן חוות דעת אינה טעונה אישור של האפוטרופוס:

	(1) קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים; (2) פסול דין המסוגל לתת את הסכמתו; (3) חסוי שמונה לו אפוטרופוס (בסעיף זה - חסוי) המסוגל לתת את הסכמתו.

(ג) בית המשפט רשאי לאשר עריכת בדיקה בידי מומחה כאמור בסעיף קטן (א) בקטין שטרם מלאו לו ארבע עשרה שנים, בפסול דין או בחסוי שאינם מסוגלים לתת את הסכמתם לבדיקה כאמור, אף אם האפוטרופוס סירב לעריכת הבדיקה, אם שוכנע כי עריכת הבדיקה היא לטובת הקטין, פסול הדין או החסוי, ולאחר ששמע את האפוטרופוס ואת פקיד הסעד המטפל בענינו של הקטין, פסול הדין או החסוי.

6.(א) צו כאמור בסעיף 3 יכול שיכיל דרישה למתן ערובה כדי להבטיח את קיום המגבלות שנקבעו בו; תנאי הערובה, לרבות חילוטה, יפורטו בצו.
(ב) הסמכות הענינית לדון לפי חוק זה תהא לבית המשפט שדן בעבירת המין; ואולם אם בית המשפט שדן בעבירת המין היה בית דין צבאי, והמועד לקיום דיון לפי חוק זה הוא ערב שחרור העבריין ממאסר בפועל או מאשפוז או סמוך לאחר שחרור כאמור, או שמתקיים דיון בהארכת תקופת המגבלות לפי סעיף 3(ד)(1), ומועד זה חל לאחר גמר השירות הצבאי שבמסגרתו עבר את עבירת המין, תהיה הסמכות הענינית לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בעבירת המין אם לא היה דן בה בית דין צבאי.
(ג) על אף הוראות סעיפים 201 ו-202 לחוק השיפוט הצבאי, היה בית המשפט המוסמך לפי סעיף קטן (ב) בית דין צבאי, יתקיים הדיון בבקשה לפי חוק זה לפני שופט צבאי-משפטאי אחד, אלא אם כן המועד שבו מתקיים הדיון הוא מיד לאחר מתן גזר הדין.

סמכויות וסדרי
דין

7.(א) עבריין מין שהוגבל במגורים או בעבודה לפי חוק זה רשאי לפנות לבית המשפט שנתן את הצו בבקשה לעיון חוזר אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו הנסיבות ממועד מתן הצו.
(ב) נפגע העבירה או אדם מטעמו, וכן מי שביקש לקיים דיון לפי פסקאות משנה (ב), (ג) או (ד) של סעיף 3(ב)(1) (בסעיף זה - המבקש) רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטתו שלא להטיל מגבלות או לבטל מגבלות שהוטלו, אם נתגלו עובדות חדשות או נשתנו הנסיבות ממתן ההחלטה.
(ג) ניתנה החלטה לפי סעיף 3 מיד לאחר גזר הדין והוגש ערעור על פסק הדין ניתן לערער על ההחלטה כעל חלק מפסק הדין.
(ד) עבריין המין או מי שמנוי בסעיף 3(ב)(1) רשאי להגיש ערר לבית משפט שלערעור, על כל אחת מהחלטות אלה:

	(1) החלטה שניתנה לפי סעיף 3 מיד לאחר גזר הדין ולא הוגש ערעור על פסק הדין; (2) החלטה שלא ניתנה מיד לאחר גזר הדין; (3) החלטה בעיון חוזר.

(ה) בערר לפי סעיף קטן (ד) ידון בית המשפט בשופט יחיד; היה הערר לפני בית הדין הצבאי לערעורים ידון בית הדין בשופט צבאי-משפטאי אחד.

עיון חוזר, ערר
וערעור

(ו) שופט הדן בערר רשאי להיזקק לחומר ראיות חדש שניתוסף מאז הדיון בבית משפט קמא.

ביטול מגבלות
עקב זיכוי
עבריין המין

8.(א) זיכה בית משפט עבריין מין שהוטלו עליו מגבלות בצו לפי סעיף 3, בטלות המגבלות שהוטלו עליו בצו ובית המשפט יורה על ביטולו.
(ב) בסעיף זה, "זיכה" - לרבות מי שבית משפט קבע כי לא הוא ביצע את העבירה.

מינוי סניגור

9.(א) בית המשפט רשאי למנות לעבריין מין סניגור, אם שוכנע כי אין לו אמצעים לשכור סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי חוק זה, וכי יש חשש ממשי כי בלא ייצוג כאמור ייגרם לו עיוות דין.
(ב) היה עבריין המין חולה נפש ימנה לו בית המשפט סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי חוק זה.

דיווח לכנסת -
הוראת שעה

10.(א) שר המשפטים ידווח לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת אחת בשנה על יישומו של חוק זה; הדיווח יכלול, בין השאר, את כל אלה:

	(1) מספר הבקשות שהוגשו לפי סעיף 3, ומספר הצווים שבמסגרתם הטיל בית המשפט מגבלות; (2) סוג המגבלות שהוטלו והתקופה שנקבעה להן, לרבות הארכת התקופה; (3) אמצעים שננקטו בעקבות הפרת מגבלות שהוטלו לפי סעיף 3; (4) נתונים בדבר העלויות לביצוע החוק, ובהם, בין השאר:
		(א) עלויות מינוי מומחה לפי סעיף 4, ככל ששכרו והוצאותיו שולמו על ידי אוצר המדינה; (ב) עלויות העסקת סניגורים שמונו לפי סעיף 9.

(ב) דיווח ראשון יימסר לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בתום שנה ממועד תחילתו של חוק זה.
(ג) סעיף זה יעמוד בתוקפו עד יום כ"ב בטבת התשס"ח (31 בדצמבר 2007).

ביצוע ותקנות

11.שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, ובין השאר בענינים אלה:

	(1) הדרכים והמועדים להגשת בקשה להטלת מגבלות, בקשה לערעור, ערר או בקשה לעיון חוזר; (2) הדרך והמועד ליידוע הגורמים המנויים בסעיף קטן 3(ב) בדבר הגשת בקשה להטלת מגבלות; (3) דרכי פעולתו, שכרו והוצאותיו של מומחה.

תיקון חוק
הסניגוריה
הציבורית - מס' 8

12.בחוק הסניגוריה הציבורית, התשנ"ו-1995⁽⁸⁾, בסעיף 18(א), אחרי פסקה (12) יבוא:

	"(13) מי שבית המשפט החליט למנות לו סניגור לפי סעיף 9 לחוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004."

⁽⁸⁾ ס"ח התשנ"ו, עמ' 8; התשס"ד, עמ' 444.

13.בחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001⁽⁹⁾ -

	(1) בסעיף 13, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
		"(ה) מגבלות על אסיר ששוחרר על-תנאי ממאסר לפי חוק זה, אשר הוטלו בצו לפי סעיף 3 לחוק מגבלות על חזרת עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004 (בחוק זה - חוק מגבלות על עבריין מין), הן חלק מתנאי השחרור.";
	(2) בסעיף 21 -
		(א) בסעיף קטן (א), במקום "עד (ד)" יבוא "עד (ה)". (ב) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "ולענין הפרה של מגבלות שהוטלו בצו לפי סעיף 3 לחוק מגבלות על עבריין מין, תיתן הועדה משקל לענינו של נפגע העבירה".

תיקון חוק
שחרור על-תנאי
ממאסר - מס' 5

14.(א) תחילתו של חוק זה ביום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005) (בחוק זה - יום התחילה).
(ב) הוראות חוק זה יחולו על מי שביום התחילה מתקיים בו אחד מאלה:

	(1) טרם ניתנה הכרעת דין בענינו; (2) הורשע וטרם נגזר דינו; (3) נידון לעונש מאסר בפועל ובמועד תחילתו של חוק זה טרם שוחרר ממאסרו; (4) בית משפט הורה על אשפוזו ובמועד תחילתו של חוק זה טרם שוחרר מן האשפוז.


	אריאל שרון		יוסף (טומי) לפיד
	ראש הממשלה		שר המשפטים
משה קצב		ראובן ריבלין
נשיא המדינה		יושב ראש הכנסת

⁽⁹⁾ ס"ח התשס"א, עמ' 410; התשס"ד, עמ' 364.

תחילה והוראות
מעבר

חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 2), התשס"ה-2004*

1.בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001⁽¹⁾ (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 2 -

(1) בהגדרה "עבירה", ברישה, במקום "עבירה" יבוא "עבירה, למעט עבירת תעבורה"; (2) אחרי ההגדרה "עבירת מין או אלימות" יבוא:
	""עבירת מין או אלימות חמורה" -	עבירת מין או אלימות המנויה בחלק א' או בחלק ב' בתוספת הראשונה א';

* התקבל בכנסת ביום כ"ד בחשון התשס"ה (8 בנובמבר 2004); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 100, מיום י"ג באייר התשס"ד (4 במאי 2004), עמ' 410.
⁽¹⁾ ס"ח התשס"א, עמ' 183; התשס"ג, עמ' 395.

תיקון סעיף 2

	"עבירת תעבורה" -	עבירה ששופט תעבורה מוסמך לדון בה לפי הוראות סעיף 25(א)(1) עד (3) ו-(5) לפקודת התעבורה⁽²⁾, למעט עבירה לפי סעיפים 64 ו-64א לפקודה האמורה;";
(3) בהגדרה "הרשויות", אחרי "וכל רשות" יבוא "ציבורית".

החלפת סעיף 7

2.במקום סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא:

"הגבלה על מסירת פרטים אישיים של נפגע עבירה	7. (א) בסעיף זה -
	"חומר חקירה" -	כמשמעותו בסעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי;
	"מסירה" -	לרבות בדרך של העמדה לעיון או להעתקה;
	"פרטים אישיים",	לגבי נפגע עבירה - כתובת מגוריו, כתובת מקום עבודתו ומספרי הטלפון שלו.
	(ב) הרשויות לא ימסרו לאדם, לרבות לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה בחלק א' בתוספת הראשונה א' שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום. (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאית כל אחת מן הרשויות, בכפוף להוראות כל דין החלות עליה, למסור את הפרטים האישיים של נפגע עבירת מין או אלימות חמורה המנויה בחלק א' בתוספת הראשונה א', כולם או חלקם, אם מצאה כי המסירה נדרשת לצורך ההליכים הפליליים שענינם העבירה שבשלה נפתחה חקירה או הוגש כתב האישום, לפי הענין, או לצורך הגנה וטיפול בנפגע, והתקיים אחד מאלה:
			(1) הפרטים האישיים של הנפגע הם חלק מתיאור העובדות בכתב האישום המהוות את העבירה; (2) המסירה היא בתוך רשות, בין רשות לרשות או מהרשויות לבית משפט.
	(ד) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו אם נתן הנפגע את הסכמתו למסירה. (ה) תובע רשאי שלא למסור לנאשם ולסניגורו, כחלק מחומר החקירה או כחלק מכתב האישום, את הפרטים האישיים של נפגע עבירה שאינה מנויה בחלק א' לתוספת הראשונה א', אם קיים לדעתו חשש לפגיעה בשלומו של נפגע העבירה. (ו) בית משפט רשאי, לבקשת הנאשם או סניגורו, להורות על גילוי פרטים אישיים של נפגע עבירה, כולם או חלקם, שלא נמסרו להם לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) או (ה), אם מצא כי מסירת הפרטים נדרשת לצורך ניהול הגנת הנאשם. (ז) הורה בית המשפט על גילוי פרטים אישיים של נפגע עבירה כאמור בסעיף קטן (ו), רשאי הוא לקבוע תנאים או סייגים לגילוי הפרטים, שתכליתם להגן על פרטיותו של הנפגע. (ח) על בקשה לפי סעיף קטן (ו) יחולו הוראות סעיף 74(ג) עד (ו) לחוק סדר הדין הפלילי, בשינויים המחויבים. (ט) הוראות סעיף זה אינן באות לגרוע מכל דין אחר הקובע איסור או הגבלות על מסירת מידע, או חיסיון."

⁽²⁾ חוקי א"י, כרך ג', עמ' 1271.

3.בסעיף 8(ג)(2) לחוק העיקרי, אחרי "אלימות" יבוא "חמורה".

תיקון סעיף 8

4.בסעיף 16 לחוק העיקרי, אחרי "אלימות" יבוא "חמורה".

תיקון סעיף 16

5.בסעיף 17 לחוק העיקרי, אחרי "אלימות" יבוא "חמורה".

תיקון סעיף 17

6.בסעיף 18(א) לחוק העיקרי, אחרי "לגוף החוקר" יבוא "או לתובע".

תיקון סעיף 18

7.בסעיף 26 לחוק העיקרי, אחרי "שמסר לשם כך" יבוא "או יימסרו לו באמצעות מספר הטלפון שמסר לשם כך, הכל בדרך שקבעו השרים", ואחרי "כאמור" יבוא "או שנעשה מאמץ סביר לשלוח או למסור אותן בדרך אחרת שקבעו השרים".

תיקון סעיף 26

8.בסעיף 29 לחוק העיקרי, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

	"(ג1) הזכויות לפי סעיפים 7, 8(ג), 16 ו-17 כנוסחם לפי חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון מס' 2), התשס"ה-2004⁽³⁾, והזכויות לפי סעיפים 8(ב), 10 למעט לענין הזכויות שהוחלו בצו זכויות נפגעי עבירה (החלה הדרגתית של סעיף 10 לחוק ושינוי התוספת הרביעית לחוק), התשס"ג-2003⁽⁴⁾, 19 ו-20, כפי שיוחלו בצו לפי הוראות סעיף קטן (ב) ובמועד שנקבע בו, או שתחילתן במועד הקובע לפי הוראות סעיף קטן (ג), יהיו מוקנות לנפגע עבירה רק לגבי הליך פלילי שתיק החקירה בו נפתח במועד החלת הזכויות כאמור או במועד הקובע, לפי הענין, או לאחריו, אלא אם כן קבעו השרים אחרת."

תיקון סעיף 29

9.בסעיף 31 לחוק העיקרי -

	(1) בכותרת השוליים, במקום "ההיערכות ליישום" יבוא "יישום"; (2) האמור בסעיף יהיה סעיף קטן "(א)" ואחריו יבוא:
		"(ב) במהלך תקופה של חמש שנים שתחילתה ביום א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006), ידווחו שר המשפטים והשר לביטחון הפנים לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, מדי שנה, על מצב יישום החוק, לרבות אפשרות הקניית הזכויות לפי הסעיפים המנויים בסעיף 29(ג1) גם לנפגע עבירה שתיק החקירה בענינו נפתח לפני המועד הקובע."

תיקון סעיף 31

10.בתוספת הראשונה לחוק העיקרי -

	(1) בפרט 2, במקום "203א ו-203ב" יבוא "203א, 203ב ו-214(ב1)"; (2) בפרט 5, אחרי "347" יבוא "347א".

תיקון התוספת
הראשונה

11.אחרי התוספת הראשונה לחוק העיקרי יבוא:

"תוספת ראשונה א'
(סעיף 2 להגדרה "עבירת מין או אלימות חמורה")

חלק א'
לענין סעיפים 7(ב), 8(ג)(2), 16 או 17
עבירות בחוק העונשין המנויות בתוספת הראשונה
1. עבירות המנויות בפרט 2.
2. עבירות המנויות בפרט 3, למעט לפי סעיפים 303 ו-304.

⁽³⁾ ס"ח התשס"ה, עמ' 11.
⁽⁴⁾ ק"ת התשס"ג, עמ' 824.

הוספת תוספת
ראשונה א'

3. עבירות המנויות בפרט 4, למעט לפי סעיפים 334 ו-337.
4. עבירות המנויות בפרט 5, למעט לפי סעיף 349.
5. עבירות המנויות בפרט 6.
6. עבירות המנויות בפרט 7, למעט לפי סעיף 376.
7. עבירות המנויות בפרט 9.
8. עבירות המנויות בפרט 10.

חלק ב'
לענין סעיפים 8(ג)(2), 16 או 17
עבירות בחוק העונשין המנויות בתוספת הראשונה

1.	עבירות המנויות בפרט 1, עבירה לפי סעיף 334, המנויה בפרט 4, ועבירות המנויות בפרט 8, והכל כשנפגע העבירה הוא בן משפחתו של החשוד, הנאשם או הנידון; בפרט זה, "בן משפחתו" - כל אחד מאלה:
	(1)	מי שמקיים או שקיים עם החשוד, הנאשם או הנידון מערכת יחסים זוגית;
	(2)	קטין או חסר ישע, שהחשוד, הנאשם או הנידון, לפי הענין, אחראי עליו או היה אחראי עליו; לענין פסקה זו, "אחראי על קטין או חסר ישע" כהגדרתו בסעיף 368א לחוק העונשין.

2.	עבירות לפי סעיפים 303 ו-304, המנויות בפרט 3.

עבירות לפי פקודת התעבורה

1.	עבירה לפי סעיף 64."

תיקון התוספת
השניה

12.בתוספת השניה לחוק העיקרי, בפרט 4, בטור שכותרתו "השלב בהליך הפלילי", אחרי "התשנ"ו-1996," יבוא "לרבות פירוט התנאים", ובמקום הסיפה החל במילים "יכלול גם אישור" יבוא "יכלול גם הודעה על כך שנפגע העבירה רשאי להעתיק את פירוט תנאי השחרור האמורים".


אריאל שרון	גדעון עזרא	יוסף (טומי) לפיד
ראש הממשלה	ממלא מקום השר לביטחון הפנים	שר המשפטים


משה קצב	ראובן ריבלין
נשיא המדינה	יושב ראש הכנסת

חוק העונשין (תיקון מס' 82), התשס"ה-2004*

ביטול סעיף 144ד1

1.בחוק העונשין, התשל"ז-1977⁽¹⁾ (להלן - החוק העיקרי), סעיף 144ד1 - בטל.

הוספת סימן א'2

2.אחרי סעיף 144ה לחוק העיקרי יבוא:

* התקבל בכנסת ביום כ"ד בחשון התשס"ה (8 בנובמבר 2004); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הכנסת - 52, מיום י' באב התשס"ד (28 ביולי 2004), עמ' 173.
⁽¹⁾ ס"ח התשל"ז, עמ' 226; התשס"ד, עמ' 532.J

"סימן א'2: עבירות שנאה
עבירות ממניע
גזענות או
עוינות כלפי
ציבור - נסיבה
מחמירה

144ו. (א) העובר עבירה מתוך מניע של גזענות כהגדרתה בסימן א'1 או של עוינות כלפי ציבור מחמת דת, קבוצה דתית, מוצא עדתי, נטיה מינית או היותם עובדים זרים, דינו - כפל העונש הקבוע לאותה עבירה או מאסר עשר שנים, הכל לפי העונש הקל יותר.
(ב) בסעיף זה, "עבירה" - עבירה נגד הגוף, החירות או הרכוש, עבירה של איומים או סחיטה; עבירות של בריונות ותקלות לציבור ושל מטרדים הכלולים בסימנים ט' וי"א בפרק זה, ועבירה בשירות הציבור וכלפיו הכלולה בפרק ט' סימן ד', הכל למעט עבירה שהעונש שנקבע לה הוא מאסר עשר שנים ומעלה."


	אריאל שרון		יוסף (טומי) לפיד
	ראש הממשלה		שר המשפטים
משה קצב		ראובן ריבלין
נשיא המדינה		יושב ראש הכנסת

חוק מס הכנסה (מכירת נייר ערך או יחידה בקרן נאמנות בשנת המס 2003) (הוראת שעה), התשס"ה-2004*

1.לגבי שנת המס 2003 יקראו את פקודת מס הכנסה⁽¹⁾, כך שאחרי סעיף 105יט בא:
"פרק שלישי1: מכירת נייר ערך או יחידה בקרן נאמנות פטורה
או מעורבת, בשנת המס 2003 - הוראת שעה

הגדרות	105יט1. (א) בפרק זה - "בעל שליטה" -ֺכהגדרתו בסעיף 32(9);
	"יחידה בקרן נאמנות" -	יחידה בקרן נאמנות פטורה או בקרן נאמנות מעורבת;
	"מוכר זכאי" -	מי שהתקיימו בו כל אלה:
			(1) הוא יחיד או חבר בני אדם שהוראות סעיף 6 לחוק תיאומים בשל אינפלציה או הוראות לפי סעיף 130א אינן חלות בקביעת הכנסתו; (2) הוא אינו קרן נאמנות חייבת; (3) לגבי מכירת נייר ערך של חבר בני אדם - הוא אינו בעל שליטה בחבר האמור;
	"מכירה" - למעט מכירה לקרוב;
	"נייר ערך" -	נייר ערך הנסחר בבורסה בישראל, לרבות יחידה בקרן נאמנות, שמתקיימים בו כל אלה:
			(1) המוכר הזכאי לא תבע בשלו ניכוי הוצאות ריבית והפרשי הצמדה;

* התקבל בכנסת ביום כ"ה בחשון התשס"ה (9 בנובמבר 2004); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 104, מיום כ"א באייר התשס"ד (12 במאי 2004), עמ' 456.
⁽¹⁾ דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120; ס"ח התשס"ד, עמ' 371.

הוראת שעה
לשנת 2003

	(2) לענין יחידה בקרן נאמנות מעורבת - היחידה אינה יחידה בעסק; ולמעט -
		(1) נייר ערך זר שאינו של חברה תעשייתית או של חברת החזקה תעשייתית, תושבת ישראל, הנסחר בבורסה מחוץ לישראל באמצעות חבר בורסה בישראל, ובלבד שנמכר ושנרכש מחדש בהתאם להוראות תקנה 8(ב1) לתקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, מילוות מדינה או יחידה בקרן נאמנות), התשס"ג-2003⁽²⁾; לענין פסקה זו - "חברה תעשייתית" ו"חברת החזקה תעשייתית" כהגדרתן בסעיף 20א1; (2) איגרת חוב של מדינת ישראל, מילווה מדינה מכוח חוק מילווה המדינה, התשל"ט-1979⁽³⁾, ומילווה קצר מועד; (3) נייר ערך שהוקצה ליחיד בשל היותו עובד, לרבות נייר ערך שחלות לגביו הוראות סעיף 102, ולמעט נייר ערך שחויב במס במועד הקצאתו לעובד, לפי הוראות סעיף 2(2), והמס בשל הקצאתו כאמור שולם; (4) נייר ערך שהוחזק על ידי המוכר הזכאי לפני מועד רישומו למסחר בבורסה בישראל או לפני מועד רישומו למסחר בבורסה מחוץ לישראל, לפי המועד המוקדם מביניהם, אלא אם כן בעת רישומו של נייר הערך למסחר בבורסה חלו עליו הוראות סעיף 101, ובעל המניות לא ביקש שרישום המניות לא ייחשב כמכירתן, או נייר ערך שאילו היה נמכר עד תום שנת המס 2002, היתה מכירתו פטורה ממס לפי הוראות סעיף 21א לחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969⁽⁴⁾; (5) יחידת השתתפות בשותפות נפט או יחידת השתתפות בשותפות סרטים, שבשלה תבע המוכר הזכאי ניכוי או הפסד בשנת המס 2003 או בשנות המס שקדמו לה.

מכירת נייר
ערך או יחידה
בקרן נאמנות
פטורה או
מעורבת, בשנת
המס 2003

	105יט2. (א) מס שנוכה לפי הוראות סעיף 164, במכירת נייר ערך על ידי מוכר זכאי בשנת המס 2003, יראו אותו כמס החל על רווח ההון הריאלי במכירת אותו נייר ערך, גם אם גובהו שונה מגובה המס החל לפי הוראות סעיפים 105יב, 105יז או 105יח, לפי הענין, ובלבד שנוכה מס לפי הוראות סעיף 164 בשל כל מכירות ניירות הערך שהיו למוכר הזכאי בשנת המס 2003.
	(ב)	(1) מוכר זכאי רשאי, בדוח לפי סעיף 131 לשנת המס 2003, לבקש כי על אף הוראות סעיף קטן (א), או הוראות סעיפים 105יב, 105יז או 105יח, לפי הענין, רווח ההון הריאלי במכירות ניירות הערך שהיו לו בשנת המס 2003 יחויב במס שהוא אחד מאלה:

⁽²⁾ ק"ת התשס"ג, עמ' 387 ועמ' 876; התשס"ד, עמ' 128.
⁽³⁾ ס"ח התשל"ט, עמ' 112.
⁽⁴⁾ ס"ח התשכ"ט, עמ' 232.

		(א) המס החל בהתאם לשיעורים המיוחדים שנקבעו לפי סעיף 164 לשנת המס 2003 לניכוי מהתמורה במכירת נייר ערך באותה שנת מס (בסעיף זה - מס מיוחד); (ב) המס החל לפי הוראות סעיפים 105יב, 105יז או 105יח, לפי הענין.
	(2) הגיש מוכר זכאי בקשה לפי הוראות סעיף קטן זה תחול בחירתו על פי הבקשה על כל מכירות ניירות הערך שהיו לו בשנת המס 2003.
(ג) נוכה מס לפי הוראות סעיף 164 בחלק ממכירות ניירות הערך שהיו למוכר הזכאי בשנת המס 2003, רשאי המוכר הזכאי לבקש, בדוח כאמור בסעיף קטן (ב), כי יראו את המס שנוכה כמס החל על רווח ההון הריאלי במכירות שבשלהן נוכה, וכי רווח ההון הריאלי בשאר המכירות בשנת המס 2003 יחויב במס מיוחד; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו של המוכר הזכאי לבקש כי רווח ההון הריאלי בכל מכירות ניירות הערך שהיו לו בשנת המס 2003 יחויב במס כאמור בסעיף קטן (ב). (ד) חויב רווח הון ריאלי במכירת נייר ערך במס מיוחד לפי הוראות סעיפים קטנים (א), (ב) או (ג), יחולו הוראות אלה:
	(1) למוכר הזכאי לא תהיה זכאות לפטור, להנחה, לניכוי, לזיכוי או לקיזוז כלשהם, בשל מכירת אותו נייר ערך; (2) לא יותר למוכר הזכאי, בשנת המס 2003 ובשנות המס שלאחריה, קיזוז הפסד שהיה לו בשנת המס 2003 ממכירת נייר ערך כלשהו, ולענין זה יראו כנייר ערך, גם נייר ערך שבשלו תבע המוכר הזכאי ניכוי הוצאות ריבית והפרשי הצמדה.
(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי -
	(1) מכירת נייר ערך כאמור בתקנה 8(ב1) לתקנות מס הכנסה (חישוב רווח הון במכירת נייר ערך הנסחר בבורסה, מילוות מדינה או יחידה בקרן נאמנות), התשס"ג-2003, שנאסרה לפי הוראות דין אחר; לענין זה, "דין אחר" - לרבות דיני מדינה זרה החלים על מכירת נייר הערך; (2) מכירה של מוכר זכאי אם בתקופה שמיום כ"ג בכסלו התשס"ד (18 בדצמבר 2003) עד יום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003) הוא העביר מניות או זכויות שהיו לו, לחבר בני אדם שהוא קרובו כהגדרתו בסעיף 105יא, ובעקבות ההעברה האמורה חדל להיות בעל שליטה."


	אריאל שרון		בנימין נתניהו
	ראש הממשלה		שר האוצר
משה קצב		ראובן ריבלין
נשיא המדינה		יושב ראש הכנסת

חוק ניירות ערך (תיקון מס' 25), התשס"ה-2004*

תיקון סעיף 1

1.בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968⁽¹⁾ (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 1, במקום ההגדרה "ניירות ערך מסחריים" יבוא:

	""ניירות ערך מסחריים" -	ניירות ערך המונפקים בידי תאגיד, שהם התחייבות התאגיד לשלם למחזיק סכום כסף, במועד שאינו מוקדם משבעה ימים מיום ההצעה ואינו מאוחר מתום שנה מהיום האמור, ואשר אינם ניתנים למימוש או להמרה לניירות ערך אחרים;".

הוספת סעיף 23א

2.אחרי סעיף 23 לחוק העיקרי יבוא:

"תשקיף מדף	23א. (א) אדם רשאי להציע ניירות ערך על פי תשקיף, כמה פעמים, במועדים שונים (בחוק זה - תשקיף מדף), בהתאם להוראות סעיף זה. (ב) הצעה לציבור של ניירות ערך על פי תשקיף מדף תיעשה במהלך 24 חודשים מיום פרסומו. (ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), הצעה לציבור של ניירות ערך מסחריים על פי תשקיף מדף הכולל, בהתאם לתקנות לפי סעיפים 16 ו-17, רק את הפרטים שיש לכלול בתשקיף להצעת ניירות ערך מסחריים של תאגיד מדווח, תיעשה במהלך 12 חודשים מיום פרסומו של תשקיף המדף. (ד) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע תנאים להצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף, לרבות תנאים אלה:
		(1) דרגת ההשקעה שניתנה לניירות הערך המוצעים, על פי דירוג שנעשה על ידי חברה העוסקת בכך שקבע שר האוצר, היא כפי שקבע; (2) היותו של התאגיד תאגיד מדווח במשך תקופה שקבע שר האוצר כאמור, ועמידתו בחובות הדיווח לפי חוק זה.
	(ה) נוכחה הרשות, לאחר מתן ההיתר לפרסום תשקיף המדף, כי תנאי מהתנאים לפי סעיף קטן (ד) לא התקיים בעת מתן ההיתר כאמור, או כי חדל להתקיים לאחר מכן, רשאית היא, לאחר שנתנה למציע הזדמנות להביא את טענותיו לפניה, להורות שלא להציע עוד ניירות ערך על פי תשקיף המדף, או להתנות את המשך הצעת ניירות ערך על פיו בתנאים שתורה. (ו) ביקש המציע להציע ניירות ערך על פי תשקיף מדף, יגיש לרשות דוח על ההצעה (בחוק זה - דוח הצעת מדף); הוראת סעיף קטן זה לא תחול על הצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף אשר כל פרטיה, לרבות התקופה להגשת הזמנות על פיה, נקבעו בתשקיף המדף במועד פרסומו. (ז) דין דוח הצעת מדף כדין תשקיף, ויראו את האמור בדוח, ממועד פרסומו, כחלק בלתי נפרד מתשקיף המדף; ואולם -

* התקבל בכנסת ביום כ"ה בחשון התשס"ה (9 בנובמבר 2004); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 111, מיום ב' בתמוז התשס"ד (21 ביוני 2004), עמ' 521.
⁽¹⁾ ס"ח התשכ"ח, עמ' 234; התשס"ד, עמ' 492.

	(1) פרסום דוח הצעת מדף אינו טעון היתר הרשות לפי חוק זה; (2) שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוח הצעת מדף, את מבנהו וצורתו ואת האופן והמועד להגשתו ולפרסומו."

3.בסעיף 24 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:

	"(ה) על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, בהצעה על פי תשקיף מדף, רשאי המציע לקבוע את התקופה להגשת הזמנות בדוח הצעת מדף."

תיקון סעיף 24

4.(א) תחילתו של סעיף 23א לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, במועד שבו תקנות לפי סעיפים קטנים (ד) ו-(ז) של הסעיף האמור ותקנות מכוח סעיף 16 לחוק העיקרי שענינן פרטים הנדרשים בתשקיף מדף, הן בתוקף.
(ב) תחילתו של סעיף 24(ה) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 3 לחוק זה, ביום כניסתן לתוקף של תקנות לפי סעיף קטן (ב) של הסעיף האמור.


	אריאל שרון		בנימין נתניהו
	ראש הממשלה		שר האוצר
משה קצב		ראובן ריבלין
נשיא המדינה		יושב ראש הכנסת

תחילה

חוק ניירות ערך (תיקון מס' 26), התשס"ה-2004*

1.בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968⁽¹⁾, אחרי סעיף 50 יבוא:

"יציבות מסלקות	50א. (א) בסעיף זה -
	"בורסה" -	לרבות בורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת, וכן שוק מוסדר כהגדרתו בחוק להשקעות משותפות;
	"חבר בורסה" -	לענין בורסה כהגדרתה בסעיף 1 - מי שהוא חבר בורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף 46, ולענין בורסה מחוץ לישראל או שוק מוסדר, כאמור בהגדרה "בורסה" שבסעיף קטן זה - מי שאושר על ידם כחבר בהם או כמשתתף בהם;
	"חבר מסלקה" -	מי שאושר על ידי המסלקה כחבר בה, למעט בנק ישראל;
	"מסלקה" - כל אחד מאלה:
			(1) מסלקת הבורסה לניירות ערך בתל אביב בע"מ; (2) מסלקת מעוף בע"מ;

* התקבל בכנסת ביום כ"ה בחשון התשס"ה (9 בנובמבר 2004); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק הממשלה - 118, מיום כ"ג בתמוז התשס"ד (12 ביולי 2004), עמ' 574.
⁽¹⁾ ס"ח התשכ"ח, עמ' 234; התשס"ה, עמ' 18.

הוספת סעיף 50א

	(3) תאגיד אחר, בשליטת בורסה כהגדרתה בסעיף 1, העוסק בסליקת ניירות ערך;
"מתווך פיננסי" - כל אחד מאלה:
	(1) חבר בורסה; (2) מסלקה; (3) בנק ישראל.
(ב)	(1) חבר בורסה שרכש, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לניירות הערך שרכש כאמור, אלא אם כן התקבלה במסלקה מלוא התמורה בעבורם. (2) לא התקבלה במסלקה מלוא התמורה כאמור בפסקה (1), תוקנה הבעלות בניירות הערך למסלקה; על המסלקה יחולו לענין זה הוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968⁽²⁾, ויראו אותה כמי שרכשה את ניירות הערך ממי שעוסק במכירת נכסים מסוגו של הממכר והמכירה היתה במהלך העסקים הרגיל של עסקיו.
(ג) חבר בורסה שמכר, בבורסה, ניירות ערך הנסלקים במסלקה, אינו זכאי לתמורה שנתקבלה בעד מכירתם, אלא אם כן העביר למסלקה את ניירות הערך שמכר כאמור. (ד) שעבוד של ניירות ערך, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה כלפי המסלקה, כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה ויראו אותו כשעבוד קבוע ראשון, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
	(1) ניירות הערך רשומים לזכות המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, אצל מתווך פיננסי לרבות אצל המסלקה עצמה, או רשומים לזכות המסלקה כאמור בחברת רישומים; (2) ניירות הערך רשומים לזכות חבר המסלקה, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, כמפורט להלן:
		(א) לפעול בהתאם להוראות המסלקה בלא צורך בקבלת הסכמתו של חבר המסלקה, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת חבר המסלקה; (ב) שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולת המסלקה וחבר המסלקה;
	(3) ניירות הערך רשומים לזכות חבר המסלקה אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, ומתקיימים שניים אלה:
		(א) המסלקה קיבלה הסכמה מראש מאת חבר המסלקה לפעול בעצמה בלא צורך בקבלת הסכמתו; (ב) המסלקה התחייבה כלפי חבר המסלקה שלא לפעול בהתאם להוראות אדם אחר זולתה וזולת חבר המסלקה.

⁽²⁾ ס"ח התשכ"ח, עמ' 98.

	(ה) מימוש שעבוד של ניירות ערך, המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר, כלפי מסלקה, יכול שייעשה על ידי המסלקה, אף בלא צו של בית משפט או של ראש ההוצאה לפועל כאמור בסעיף 17 לחוק המשכון, התשכ"ז-1967⁽³⁾, בדרך של מכירת ניירות הערך בבורסה או בדרך מסחרית סבירה אחרת, ובלבד שהתקיים לגבי שעבוד ניירות הערך אחד מאלה:
		(1) האמור בסעיף קטן (ד)(1); (2) ניירות הערך רשומים לזכות נותן השעבוד, אצל מתווך פיננסי שאינו המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד, והמתווך הפיננסי התחייב כלפי המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד לפעול בהתאם להוראותיה בלא צורך בקבלת הסכמתו של נותן השעבוד, ובלבד שקיבל לכך הסכמה מראש מאת נותן השעבוד; (3) ניירות הערך רשומים לזכות נותן השעבוד אצל המסלקה שלטובתה ניתן השעבוד.
	(ו) המסלקה לא תממש שעבוד לפי הוראות סעיף קטן (ה) אלא לאחר שמסרה לנותן השעבוד הודעה על כוונתה לעשות כן, שני ימי עסקים מראש; ואולם רשאית המסלקה לממש את השעבוד בלא הודעה מראש כאמור, בהתקיים לדעתה אחד מאלה:
		(1) עיכוב במימוש השעבוד עלול לפגוע באופן משמעותי ביכולת לפרוע את ההתחייבות המובטחת באמצעות מימוש השעבוד; (2) מתקיימים תנאים אחרים המחייבים מימוש מיידי של השעבוד, כולו או חלקו.
	(ז) המסלקה אחראית כלפי נותן השעבוד לנזק שנגרם לו בשל מימוש השעבוד שלא בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו). (ח) הוראות סעיף זה יחולו על אף הוראות כל דין, לרבות פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983⁽⁴⁾, חוק המשכון, התשכ"ז-1967⁽⁵⁾, וחוק החברות, התשנ"ט-1999⁽⁶⁾, והן יחולו גם לענין זכות בנייר ערך; ואולם אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותה של מסלקה לפעול לענין שעבוד ניירות ערך ומימושו בהתאם להוראות כל דין אחר. (ט) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מכוחו של שעבוד ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של חבר המסלקה כלפי צד שלישי, אם לפני תחילתו של חוק ניירות ערך (תיקון מס' 26), התשס"ה-2004⁽⁷⁾, היה כוחו יפה כלפי נושים אחרים של חבר המסלקה, לפי הוראות כל דין."

⁽³⁾ ס"ח התשכ"ז, עמ' 48.
⁽⁴⁾ דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 37, עמ' 764.
⁽⁵⁾ ס"ח התשכ"ז, עמ' 48.
⁽⁶⁾ ס"ח התשנ"ט, עמ' 189.
⁽⁷⁾ ס"ח התשס"ה, עמ' 19.

תחילה ותחולה

2. תחילתו של סעיף 50א לחוק העיקרי, כנוסחו בחוק זה, בתום 45 ימים מיום פרסומו ברשומות, והוא יחול גם לגבי שעבוד של ניירות ערך המשמש ערובה להתחייבות של חבר מסלקה או אדם אחר, כלפי מסלקה, שנוצר לפני תחילתו של חוק זה.


	אריאל שרון		בנימין נתניהו
	ראש הממשלה		שר האוצר
משה קצב		ראובן ריבלין
נשיא המדינה		יושב ראש הכנסת