רשומות

הצעות חוק



הממשלה



ח' בחשון התשס"ד 64 3 בנובמבר 2003


עמוד


הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2003
52


פרק א': מטרת החוק
פרק ב': רשויות מקומיות
פרק ג': תכנון ובניה
פרק ד': בריאות
פרק ה': ביטוח לאומי
פרק ו': שילוב מקבלי גמלאות בעבודה (הוראת שעה)
פרק ז': פנסיה צוברת לכוחות הביטחון
פרק ח': מסים
פרק ט': חקלאות
פרק י': הטלוויזיה הלימודית
פרק י"א: דואר
פרק י"ב: תיקון חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל
פרק י"ג: שונות

הצעת חוק גיל פרישה, התשס"ד-2003
201



מתפרסמות בזה הצעות חוק מטעם הממשלה:



 
הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה),
התשס"ד-2003

פרק א': מטרת החוק
 
מטרה
 
1.חוק זה בא לתקן חוקים שונים, לדחות תחילתם של חוקים ולבטל חוקים, וכן לקבוע הוראות נוספות, במטרה לאפשר התייעלות מבנית ארוכת טווח של המגזר הציבורי, לבצע רפורמות מבניות בענפי המשק, להשיג את יעדי התקציב ולצמצם את הגירעון הממשלתי, ההוצאה הממשלתית והציבורית והחוב הלאומי, והכל במסגרת המדיניות הכלכלית של הממשלה לשנת הכספים 2004.

פרק ב': רשויות מקומיות


 
תיקון פקודת
העיריות
 
2.בפקודת העיריות(1) -
  (1) בסעיף 1, בסופו יבוא: 
  ""רבעון" -  תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב-1 בינואר, ב-1 באפריל, ב-1 ביולי, וב-1 באוקטובר, של כל שנה."; 
  (2) בפרק שביעי, בסימן ד', לפני סעיף 141 יבוא: 
  "הגדרות
 
140ג. בסימן זה - 
  "גירעון מצטבר" -  עודף התחייבויות על נכסים בתקציב השוטף, כפי שהופיע בדוח המבוקר; 
  "גירעון שוטף" -  עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, כפי שהופיע בדוח המבוקר;
 




דברי הסבר

פרק ב': רשויות מקומיות

כללי
בשנים האחרונות הולך וגדל הגירעון בתקציבי הרשויות המקומיות. מצב ענינים זה מביא לפגיעה בתפקודן השוטף ומקשה על אספקת שירותים בסיסיים לתושבים. הגירעון השוטף לשנת 2002 הסתכם בכ-1.2 מיליארד שקלים חדשים והגירעון המצטבר הגיע לכדי 5.8 מיליארד שקלים חדשים המהווים כ-18% מתקציבן.
מאחר שכל הרשויות המקומיות נסמכות על תקציב המדינה במתן השירותים הייעודיים לתושבים בנושאי חינוך ורווחה ומרביתן אף זכאיות למענק איזון ממשרד הפנים, קושי בתפקודן בשל הגירעון התופח מתגלגל במרבית המקרים לפתחה של הממשלה אשר נאלצת לממן הסדרי הבראה שונים באמצעות תקציבה.
גירעונות הרשויות נוצרים ברוב המקרים עקב ניהול לא יעיל תוך חריגה מכללי המינהל התקין המתבטא במגוון נושאים, ביניהם: שיעורי גביה נמוכים של חובות ארנונה ומים מהתושבים, חריגה בהוצאות השכר עקב קבלת עובדים חדשים גם כאשר אין לכך כיסוי תקציבי, חריגות מהשכר המאושר במגזר הציבורי, חריגות שונות מהתקציב המאושר ועוד.
מטרת פרק זה היא מתן כלים לפיקוח, לבקרה ולניהול פנימיים וחיצוניים אשר יובילו לניהול תקציבי תקין יותר ברשויות המקומיות, מתוך מגמה למנוע מבעוד מועד היווצרות הגירעונות וגלגולם לפתחו של תקציב המדינה.
כמו כן, פרק זה בא לשפר את אפשרויות הפעלתם של איגודי ערים כאמצעי לניצול יעיל של התאגדות רשויות מקומיות ולאפשר הקמת חברות כלכליות ייעודיות למטרות פיתוח כלכלי שלא מתוך תקציבה השוטף של הרשות המקומית. פרק זה גם מסדיר נושאים שונים לענין הארנונה הכללית, כדי לייעל ולתקן עיוותים במערכת המס המוניציפלית.



(1) דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 8, עמ' 197, ס"ח התשס"ג,
עמ' 516.









 
 

  "הדוח המבוקר" -  הדוח המבוקר שהוגש לממונה על החשבונות לפי הוראות סעיף 216(א); 
  "עובד העיריה" -  לרבות עובד ארעי, עובד זמני, עובד על פי חוזה מיוחד ועובד המועסק באמצעות קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996(2); 
  "שיעור גביה", לענין ארנונה או אספקת מים -  היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה או מאספקת מים שגבתה העיריה בשנת כספים, לבין הסכומים המגיעים לעיריה בעד ארנונה או בעד אספקת מים, לפי הענין, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שהמציאה העיריה לחייבים; 
  "שיעור גירעון מצטבר" -  היחס שבין הגירעון המצטבר לבין הכנסות העיריה בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון המצטבר, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר; 
  "שיעור גירעון שוטף" -  היחס שבין הגירעון השוטף לבין הכנסות העיריה המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון השוטף."; 
  (3) אחרי סעיף 142 יבוא: 
  "מינוי גובה
ממונה
 
142א. (א) סבר השר שעיריה אינה פועלת במידה מספקת לגביית ארנונה, מסים, אגרות, היטלים, דמי השתתפות, קנסות ושאר תשלומי חובה, המגיעים לה לפי כל דין (בסימן זה - מסי העיריה), רשאי הוא, לאחר שנתן הזדמנות לראש העיריה להשמיע את טענותיו, למנות אדם מתאים לגביית מסי העיריה (בסימן זה - גובה ממונה), לתקופה שיקבע, ורשאי הוא להאריך את תקופת המינוי בתקופות נוספות כפי שיקבע.
 

 



דברי הסבר

סעיף 2

לפסקאות (2) ו-(3)

לסעיף 142א המוצע

ברשויות מקומיות רבות קיימת תופעה של הימנעות מהפעלת הסמכויות הנתונות לרשות המקומית לצורך גביית הארנונה והמסים העירוניים האחרים שמוטלים על התושבים. בחלק מן הרשויות המקומיות אחוזי הגביה נמוכים ביותר וכתוצאה מכך נמנעות מהרשות המקומית הכנסות חיוניות לתפקודה דבר המקשה על יכולתה לספק שירותים לתושביה.
לפיכך מוצע, בין השאר, לקבוע בפקודת העיריות, ששר הפנים יהיה רשאי למנות לעיריה אדם מתאים להפעלת מערך הגביה של מסי העיריה ובהם ארנונה, מסים, אגרות, היטלים, דמי השתתפות, קנסות ושאר תשלומי חובה המגיעים לה לפי דין (להלן - גובה ממונה) אם סבר שהעיריה אינה פועלת במידה מספקת לגביית מסי העיריה. בידי הגובה הממונה יופקדו הסמכויות המוקנות כיום לעיריה, לראש עיריה או לעובד עיריה לגביית מסי העיריה וכל עוד המינוי בתוקף לא יהיו נתונות סמכויות אלה לעיריה, לראש העיריה או לעובד העיריה. הגובה הממונה יהיה מוסמך לדרוש כל מסמך מהעיריה או מגורם אחר שבסמכות העיריה לקבלו, ולא תהיה גישה לכל מאגר מידע של העיריה או של גורם אחר של העיריה קיימת נגישות אליו. כן מוצע כי הגובה הממונה יהיה מוסמך ליייצג את העיריה בהליכים לפני בית משפט או גופים אחרים ככל שיידרש לצורך גביית מסי העיריה ולהסתייע בגופים חיצוניים כגון חברות גביה על פי התנאים הקבועים בסעיף המוצע.



(2) ס"ח התשנ"ו, עמ' 201.










 
 


 
  (ב) לענין מינויו של גובה ממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיפים 17 עד 18, 18ג ו-24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975(3) (בחוק זה - חוק החברות הממשלתיות), בשינויים המחויבים; ואולם לענין תנאי הכשירות הנדרשים לפי סעיף 24(ג) לחוק האמור, יקראו את סעיף 16א לאותו חוק כך שבכל מקום במקום "החברה" ובמקום "תאגיד" יבוא "רשות מקומית".
(ג) השר רשאי לקבוע את השכר שישולם לגובה הממונה, ורשאי הוא להורות כי שכרו ישולם מקופת העיריה.
(ד) לגובה ממונה יהיו כל הסמכויות הנתונות על פי כל דין, לעיריה, לראש עיריה או לעובד עיריה לצורך גביית מסי העיריה; מונה גובה ממונה לפי הוראות סעיף זה וכל עוד המינוי בתוקף, לא יהיו נתונות לעיריה, לראש העיריה או לעובד העיריה הסמכויות האמורות.
 
  (ה)
 
  (1) גובה ממונה רשאי לדרוש ולקבל כל מידע ומסמך הדרוש לו לשם ביצוע תפקידו והנמצא ברשות העיריה, לרבות ראש העיריה וסגניו, חברי המועצה, היועץ המשפטי לעיריה ועובדי העיריה, וכן לדרוש ולקבל כל מידע ומסמך כאמור הנמצא ברשות גורם אחר ושבסמכות העיריה לפי דין או הסכם, לדרוש ולקבל אותו; מי שנדרש למסור מידע או מסמך כאמור ימלא אחר הדרישה בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה.
(2) לצורך ביצוע תפקידו תהיה לגובה הממונה גישה לכל מאגר מידע רגיל או ממחושב, לכל בסיס נתונים ולכל תוכנת עיבוד נתונים אוטומטי (בסעיף זה - מאגר מידע) של העיריה, וכן לכל מאגר מידע שמחזיק בו גורם אחר ושלעיריה קיימת נגישות אליו, לפי דין או הסכם.
(3) הוראות סעיף 170ב(ג) יחולו לגבי גובה ממונה, בשינויים המחויבים.
 
  (ו) לצורך ביצוע תפקידו רשאי גובה ממונה להסתייע בכל עובד מעובדי העיריה.
(ז) ראה גובה ממונה שלצורך ביצוע תפקידו על העיריה להתקשר בחוזה עם אדם שאינו עובד העיריה, רשאי הוא, באישור הממונה, להורות לראש העיריה להתקשר בחוזה עם אותו אדם לפי הוראות סעיף 195, בתוך תקופה שיורה ושלא תפחת מ-30 ימים; לא קיים ראש העיריה אחר הוראת הגובה הממונה בתקופה שהורה, רשאי הגובה הממונה להתקשר בחוזה עם אותו אדם, בשם העיריה.
 



(3) ס"ח התשל"ה, עמ' 132.









 
 

  (ח) היתה התקשרות כאמור בסעיף קטן (ז) טעונה מכרז לפי פקודה זו, ייערך המכרז לפי הוראות הפקודה, בשינויים שיקבע השר ובשינוי זה: הוראות סעיף 148 לא יחולו וחברי ועדת המכרזים יהיו לענין זה הגובה הממונה והוא יהיה היושב ראש, גזבר העיריה, היועץ המשפטי לעיריה ושני נציגים מקרב עובדי משרד הפנים שימנה הממונה. 
    מינוי חשב
מלווה
 
142ב. (א) השר רשאי, לאחר שנתן לראש העיריה הזדמנות להשמיע את טענותיו, למנות לעיריה חשב מלווה לתקופה שיקבע, בהתקיים אחד מאלה: 
  (1) שיעור הגירעון השוטף של העיריה, כפי שהופיע בדוח המבוקר האחרון, הוא עשרה אחוזים או יותר;
(2) תקציב העיריה או עניניה הכספיים האחרים מנוהלים, לדעת השר, באורח לא תקין או שלא בהתאם להוראות כל דין;
(3) קיימות נסיבות מיוחדות שבשלהן דרוש, לדעת השר, מנימוקים שיירשמו, למנות חשב מלווה לשם הבטחת ניהול כספי תקין של העיריה.
 
  (ב) השר רשאי להאריך את תקופת מינויו של החשב המלווה בתקופות נוספות כפי שיקבע.
(ג) שכרו של החשב המלווה ישולם מתקציב משרד הפנים.
(ד) הודעה על מינוי חשב מלווה תפורסם ברשומות.
(ה) השר, בהסכמת שר המשפטים, יקבע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לחשב מלווה.
 
    סמכויות החשב
המלווה ופעולות
הטעונות אישורו
 
142ג. (א) מונה לעיריה חשב מלווה יחולו הוראות אלה: 
  (1) החשב המלווה, והוא בלבד, יהיה ממונה על גביית מסי העיריה; לחשב המלווה יהיו נתונות כל הסמכויות הנתונות, על פי כל דין, לעיריה, לראש העיריה או לעובד העיריה לצורך גביית מסי העיריה,
 

 



דברי הסבר


לסעיפים 142ב ו-142ג המוצעים
שר הפנים בהתאם לסמכותו על פי פקודת העיריות, ממנה חשבים מלווים לעיריות. לצורך הסדרת השימוש בכלי האמור, מוצע לקבוע את העילות והתנאים שבשלהם רשאי שר הפנים למנות חשב מלווה לעיריה ולקבוע, בין השאר, כי משמונה חשב מלווה לעיריה יהיו נתונים לו הסמכויות והתפקידים כמפורט בסעיף 142ג(א) המוצע. עוד מוצע לפרט את הפעולות הדרושות את אישורו ואת הסמכויות והתפקידים אשר יינטלו מהעיריה או מכל אורגן אחר שלה כמפורט בסעיף המוצע.
עוד מוצע להסמיך את שר הפנים, בהתייעצות עם שר האוצר, אם נוכח כי אין בסמכויות הנתונות לחשב המלווה לפי סעיף 142ג(א) המוצע כדי להבטיח ניהול תקין של העיריה ומתן שירותים לתושביה, להקנות לחשב מלווה, לתקופה מוגבלת שלא תעלה על שישה חודשים, סמכויות נוספות הנתונות לראש העיריה, למועצה, לועדה מועדותיה, או לעובד העיריה ומשהוקנו סמכויות אלה לחשב המלווה לא יהיו נתונות סמכויות אלה לאורגנים שמהם ניטלו.










 
 


 
  ולא יהיו לעיריה, לראש העיריה או לעובד העיריה, הסמכויות האמורות, כל עוד מינוי החשב המלווה עומד בתוקפו; ואולם מונה לעיריה גובה ממונה לפי הוראות סעיף 142א(א), וכל עוד מינוי הגובה הממונה עומד בתוקפו, יהיו לגובה הממונה הסמכויות האמורות, אלא אם כן קבע השר כי הסמכויות, כולן או חלקן, יהיו מוקנות לחשב המלווה;
(2) על אף הוראות כל דין, לא תחליט מועצה או ועדת הנחות בדבר מתן הנחות לענין הטלה של מסי העיריה, אלא אם כן ניתן לאותה החלטה אישור מראש ובכתב של החשב המלווה; החלטת מועצה או ועדת הנחות שלא אושרה כאמור - בטלה;
(3) דבר מינויו של החשב המלווה יצוין בכל מסמך של העיריה, בנוסח שיקבע השר;
(4) עיריה, ראש עיריה, מי שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי סעיף 17 לחוק הבחירה הישירה, ועובד העיריה, לא יתחייבו בהתחייבות כספית כלשהי מטעם העיריה, לרבות לענין תנאי העסקה כהגדרתם בסעיף 33א(ד) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985(4), אלא אם כן ניתן לאותה התחייבות אישור מראש ובכתב של החשב המלווה; בסעיף זה, "התחייבות כספית" - לרבות בחוזה, בכתב התחייבות, במסמכי תשלום, בהסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין, או בתעודה אחרת;
(5) התחייבות כספית מטעם העיריה לא תחייב את העיריה אלא אם כן חתם עליה, נוסף על החתימות הנדרשות לפי פקודה זו, גם החשב המלווה; על כל התחייבות כספית יצוין בכתב כי מונה לעיריה חשב מלווה וכי זו תחייב את העיריה רק אם נחתמה על ידו כאמור; התחייבות כספית שלא נחתמה כאמור - בטלה;
(6) לא יתמנה אדם לעובד העיריה אלא אם כן אישר החשב המלווה, מראש ובכתב, את העסקתו ואת תנאי העסקתו; לא יסרב החשב המלווה לאשר העסקה ותנאי העסקה כאמור אלא משיקולים תקציביים או אם נוכח שהעסקת העובד אינה כדין; מונה אדם בלא אישור החשב כאמור - בטל המינוי, ואולם אותו אדם יהא זכאי לגמול ראוי בשל תקופת העסקתו, אלא אם כן הוכח כי ידע שהעסקתו טעונה אישור החשב המלווה כאמור בפסקה זו, וכי לא ניתן אישור כאמור;
 



(4) ס"ח התשמ"ה, עמ' 60.









 
 

  (7) ראש העיריה או מי שסמכויות ראש העיריה נאצלו לו לפי סעיף 17 לחוק הבחירה הישירה, ועובד העיריה, חייבים למלא אחר הוראות החשב המלווה שניתנו במסגרת סמכויותיו ומכוחן;
(8) לחשב המלווה יהיו הסמכויות האמורות בסעיף 142א(ה) הדרושות לו לשם מילוי תפקידו ויחולו לענין זה הוראות הסעיף האמור;
(9) הסמכות להעביר כספים מסעיף אחד שבתקציב למשנהו, לפי הוראות סעיף 211, תהיה נתונה לחשב המלווה ולענין זה ייקרא הסעיף האמור כך שבמקום "ראש העיריה רשאי, באישור המועצה ובאישור השר" יבוא "חשב מלווה רשאי, באישור השר".
 
  (ב) נוכח השר כי אין בסמכויות הנתונות לחשב מלווה לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי להבטיח ניהול תקין של העיריה ומתן שירותים לתושביה, רשאי הוא, בהתייעצות עם שר האוצר, להקנות לחשב המלווה, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, את הסמכויות הנתונות לפי פקודה זו ולפי כל דין אחר לראש העיריה, למועצה, לועדה מועדותיה, או לעובד העיריה, כולן או חלקן, ובכלל זה: 
  (1) מינוי עובדים ופיטורי עובדים;
(2) התקשרות בהתחייבות כספית בשם העיריה;
(3) קבלת אשראי;
(4) מתן ערובה לחובו של אחר;
(5) הכנת תקציב ותקציב מילואים לעיריה והגשתו לאישור השר;
(6) הטלת ארנונה כללית על הנכסים שבתחומי העיריה, וכן הטלת שאר מסי העיריה שהעיריה מוסמכת להטילם על פי כל דין.
 
  (ג) הוקנו לחשב המלווה הסמכויות כאמור בסעיף קטן (ב), לא יהיו נתונות לעיריה, לראש העיריה, למועצה לועדה מועדותיה או לעובד העיריה, לפי הענין, הסמכויות שהוקנו כאמור."; 
  (4) בסעיף 143 - 
  (א) בסעיף קטן (א) - 
  (1) במקום הרישה יבוא "בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת ראש עיריה חדש או מועצה חדשה או שניהם כאחד ולקבוע את תאריך הבחירות, למנות ראש עיריה ומועצה או למנות מועצה בלבד, מתוך אנשים הכשירים להיות חברי מועצה, או למנות ועדה למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד, ואלה המקרים:";
(2) בפסקה (3), אחרי "והמליצה לפני השר" יבוא "על סיום כהונת ראש העיריה או";
 
   

 







 
 


 
  (ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "לא ימנה השר" יבוא "ראש עיריה,";
(ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
 
  "(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), ימנה השר ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה, בהתקיים, לגבי העיריה, כל אלה: 
  (1) שיעור הגירעון השוטף של העיריה, כפי שהופיע בדוח המבוקר האחרון, הוא חמישה עשר אחוזים או יותר;
(2) שיעור הגירעון המצטבר של העיריה, כפי שהופיע בדוח המבוקר האחרון, הוא שלושים אחוזים או יותר;
(3) התקיים אחד מאלה:
 
  (א) שיעור גביית אספקת מים של העיריה בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר, נמוך משבעים אחוזים;
(ב) שיעור גביית הארנונה של העיריה בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר, הוא כמפורט להלן, לפי הענין:
 
  (1) בעיריה המשויכת לאשכולות 1 עד 3 בהתאם לפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסיה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה* (בסעיף זה - המדרג החברתי-כלכלי) - נמוך מחמישים אחוזים;
(2) בעיריה המשויכת לאשכולות 4 עד 6 בהתאם למדרג החברתי-כלכלי - נמוך משישים אחוזים;
(3) בעיריה המשויכת לאשכולות 7 עד 8 בהתאם למדרג החברתי-כלכלי - נמוך משבעים אחוזים;
(4) בעיריה המשויכת לאשכולות 9 עד 10 בהתאם למדרג החברתי-כלכלי - נמוך משמונים אחוזים.
 
  (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי השר שלא למנות לעיריה ועדה כאמור באותו סעיף קטן אף אם התקיימו לגביה התנאים האמורים בו, אם נוכח כי התקיים לגביה האמור בפסקה מהפסקאות שלהלן, לפי הענין:
 




דברי הסבר


לפסקאות (4)(א) ו-(ב), (5) ו-(6) וסעיף 6
מצבן של הרשויות המקומיות מחייב לעתים נקיטת צעד של פיזור הגופים הנבחרים של העיריה. הוראות החקיקה הקיימת מחייבות פיזור ראש העיריה והמועצה כאחד. לעתים מזומנות אין הצדקה עניינית לפיזור כפול זה כאשר ניתן להסתפק בהעברת אחד מגופים נבחרים אלה מכהונתו.
לפיכך מוצע לתקן את פקודת העיריות ולבצע את ההתאמות הנדרשות בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975, באופן שיאפשר לשר הפנים לפזר את מועצת העיריה ולהורות על עריכת בחירות למועצה חדשה, למנות מועצה מתוך אנשים כשירים להיות חברי מועצה או למנות ועדה למילוי תפקידי המועצה גם בלא סיום תפקידו של ראש העיריה, וכן להביא לסיום כהונת ראש העיריה ולהורות על בחירת ראש עיריה אף בלא פיזור מועצת העיריה.

לפסקאות (2), (4)(ג) עד (ה) וסעיף 13(א)
מוצע לקבוע כי בלי לגרוע מסמכויות השר להורות על פיזור הגופים הנבחרים כאמור בסעיף 143(א) לפקודת העיריות המוצע, ימנה שר הפנים בעיריה אשר מתקיימים בה התנאים המצטברים המפורטים בסעיף 143(ג) לפקודת העיריות המוצע, ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה. כן רשאי השר שלא למנות ועדה כאמור אם מתקיימים לגבי העיריה הוראות סעיף 143(ד) לפקודת העיריות המוצע. עוד מוצע להסמיך את שר הפנים ואת שר האוצר לשנות את השיעורים הקבועים בסעיף 143(ג) לפקודת העיריות לגבי שנת כספים מסוימת, אם ראו שחל שינוי מהותי בנסיבות באותה



* הפרסום מופקד במשרד הפנים וכל מעוניין רשאי לעיין בו.









 
 

  (1) לגבי עיריה שהתקיים לגביה התנאי שבסעיף קטן (ג)(3)(א) - כי שיעור גביית אספקת המים באותה עיריה, בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר (בסעיף קטן זה - שנת הכספים האחרונה), עלה בהשוואה לשיעור הגביה כאמור בשנת הכספים שקדמה לשנת הכספים האחרונה, במחצית ההפרש לפחות ולא פחות מחמש נקודות אחוז;
(2) לגבי עיריה שהתקיים לגביה התנאי שבסעיף קטן (ג)(3)(ב) - כי שיעור גביית הארנונה באותה עיריה, בשנת הכספים האחרונה, עלה בהשוואה לשיעור הגביה כאמור בשנת הכספים שקדמה לשנת הכספים האחרונה, במחצית ההפרש לפחות ולא פחות מחמש נקודות אחוז;
 
  בסעיף קטן זה, "מחצית ההפרש" - מחצית ההפרש, בנקודות אחוז, שבין שיעור גביית אספקת המים האמור בסעיף קטן ג(3)(א) או שיעור גביית הארנונה האמור בסעיף קטן (ג)(3)(ב), לפי הענין, לבין שיעור הגביה של אספקת המים או הארנונה, בשנה שקדמה לשנת הכספים האחרונה. 
  (ה) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לגבי שנת כספים מסוימת, לשנות את השיעורים הקבועים בסעיף קטן (ג), אם ראה שבאותה שנת כספים חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק לעשות כן."; 
  (5) בסעיף 145(א), הרישה עד המילים "לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975" - תימחק, ואחרי "לועדה שמונתה לפי סעיף 143" יבוא "למילוי תפקידי ראש העיריה והמועצה";
(6) בסעיף 146(א), אחרי "המוקנות למועצה" יבוא "או למועצה ולראש העיריה, לפי הענין";
(7) בסעיף 167 -
 
  (א) בסעיף קטן (א), המילה "גזבר" - תימחק;
(ב) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
 
  "(ה)  (1) המועצה, בהחלטה ברוב חבריה, תמנה גזבר לעיריה; השר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם שר האוצר, יקבע תנאים לענין כשירות ופסלות לכהונה לגזבר.
 

 



דברי הסבר


שנת כספים המצדיק לעשות כן. כן מוצע לקבוע כי התיקון יוחל מראשית שנת 2005.

לפסקאות (1), (7) עד (11), (13) עד 16(א), (17) ו-(18)
גזברי העיריות הם האחראים לפעילות התקציבית של העיריות; בחוק כיום לא מוסדרים כנדרש סמכויותיהם, תפקידיהם, חובותיהם ואחריותם.
לפיכך מוצע, בין השאר, לקבוע בפקודת העיריות, חובת מינוי גזבר ולהסדיר, את פעולותיו, תפקידיו, סמכויותיו, אחריותו ומעמדו של גזבר העיריה. ומוצע כי הגזבר לא יחתום על התחייבות כספית אלא אם כן נוכח כי התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 203(א1) לפקודת העיריות המוצע.
מוצע לקבוע כי הגזבר יגיש מדי רבעון דין וחשבון כספי לגורמים המנויים בסעיף 213(ב) לפקודת העיריות המוצע ובו יתייחס, בין השאר, לביצוע התקציב ביחס לאותו רבעון ולאמדן ביצוע התקציב ביחס לתקציב השנתי כולו. אם דין וחשבון זה יצביע על כך שהמשך פעילות העיריה בהתאם לתקציב המאושר יש בו כדי ליצור גירעון שוטף לעיריה, על העיריה לאשר תקציב מילואים שיבטיח את מניעת היווצרות הגירעון כאמור והכל בדרך ובפרקי הזמן הקבועים בסעיף 210 לפקודת העיריות המוצע.
עוד מוצע לקבוע את התנאים לפיטורי גזבר על ידי העיריה וכן לאפשר לגזבר שסבור כי ההחלטה לפטרו התבססה על טעמים שאינם ענייניים, לפנות לועדה










 
 


 
  (2) נבצר מהגזבר זמנית למלא את תפקידו, תמנה המועצה ממלא מקום לגזבר לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים; חדל הגזבר למלא את תפקידו וטרם מינתה המועצה גזבר אחר במקומו, תמנה המועצה ממלא מקום לגזבר לתקופה כאמור; ואולם רשאי השר להאריך תקופה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, ובלבד שנוכח כי המועצה נוקטת את כל הפעולות הדרושות למינוי גזבר וכי הארכה כאמור דרושה לשם השלמת הליך המינוי; ההוראות לפי פקודה זו החלות לגבי גזבר יחולו גם לגבי ממלא מקומו, למעט ההוראות לענין דרכי המינוי, תנאי הכשירות למינוי ופיטורים."; 
  (8) אחרי סעיף 167א יבוא: 
  "מועצה שלא
מינתה גזבר
 
167ב. (א) חדל גזבר למלא את תפקידו ולא מינתה המועצה גזבר אחר במקומו בתוך שלושה חודשים או עד תום תקופת מינויו של ממלא המקום לגזבר שמונה לפי הוראות סעיף 167(ה)(2), לפי המאוחר, ידרוש השר מהמועצה, בצו, כי תמנה גזבר לפי הוראות סעיף 167(ה), בתוך התקופה שיקבע ושלא תעלה על 21 ימים; לא מילאה המועצה אחרי הצו בתוך התקופה שנקבעה בו, ימנה השר אדם מתאים למילוי חובת המועצה למנות גזבר, ויחולו על המינוי כאמור כל ההוראות לפי פקודה זו החלות לענין מינוי הגזבר על ידי המועצה, בשינויים המחויבים."; 
  (9) בסעיף 170(ב), במקום "למשרת היועץ המשפטי לעיריה" יבוא "למשרות הגזבר והיועץ המשפטי לעיריה";
(10) אחרי סעיף 170ג1 יבוא:
 
  "תפקידי הגזבר
 
170ג2. (א) הגזבר יהיה אחראי על ניהול עניניה הכספיים של העיריה, ובין השאר על הכנת הצעת התקציב ותקציב המילואים של העיריה, על ניהול מערכת החשבונות של העיריה ועל הכנת הדוחות הכספיים לפי פקודה זו, וכן יפקח על פעילות העיריה ועובדיה כך שתיעשה במסגרת התקציב ולא תביא ליצירת גירעון שוטף, כהגדרתו בסעיף 140ג, בתקציב העיריה.
(ב) אין במינוי חשב מלווה לפי סעיף 142ב כדי לגרוע מאחריות המוטלת על הגזבר לפי פקודה זו.
 
    הזמנת חובה
 
170ג3. (א) הגזבר יוזמן לישיבות המועצה, לישיבות של כל ועדה מועדותיה, וכן לישיבות דירקטוריון ולישיבות כל ועדה של תאגיד עירוני כהגדרתו בסעיף 249א או של חברה עירונית מיוחדת כהגדרתה בסעיף 249ב, ותינתן לו הזדמנות להשמיע את דעתו, בעל פה או בכתב, לפני קבלת כל החלטה של גוף כאמור שיש לה השלכה על תקציב העיריה, הכנסותיה או הוצאותיה.
 




דברי הסבר


שימנה שר הפנים לענין זה והועדה רשאית לבטל את החלטת מועצת העיריה לפטר את הגזבר. כמו כן, רשאית הועדה כאמור להמליץ לפני מועצת העיריה לפטר את הגזבר אם מצאה כי פעל שלא בהתאם להוראות כל דין. לא החליטה מועצת העיריה על פיטורי הגזבר למרות המלצת הועדה, רשאי שר הפנים להורות על פיטוריו.
עוד מוצע להסמיך את שר הפנים להורות לעיריה למנות גזבר אם נתפנתה משרת הגזבר ולא מינתה העיריה גזבר בתוך שלושה חודשים. לא מילאה העיריה אחר הוראות השר, ימנה השר אדם מתאים למילוי חובת העיריה למנות גזבר. עוד מוצע להסמיך את שר הפנים בהתייעצות עם שר המשפטים ועם שר האוצר לקבוע בתקנות תנאים לענין כשירות ופסלות לכהונה לגזבר.









 
 

  (ב) הגזבר יהיה נוכח בישיבות המועצה, ועדת הכספים וועדת המכרזים.
(ג) הגזבר רשאי להיות מיוצג בישיבות כאמור בסעיף זה על ידי עובד העיריה הכפוף לו שהוסמך על ידו לענין זה, ואולם בישיבות ועדת המכרזים רשאי הגזבר להיות מיוצג בהתאם להוראות שיקבע השר.
(ד) השר רשאי לקבוע ועדות נוספות על הועדות המנויות בסעיף קטן (ב) שבעל הגזבר להיות נוכח בישיבותיהן.
 
  (11) בסעיף 171 - 
  (א) בסעיף קטן (ב)(1), אחרי "שהוא עובדה" יבוא "או הגזבר";
(ב) בסעיף קטן (ג), במקום "מבקר העיריה" יבוא "מבקר העיריה, הגזבר";
(ג) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
 
  "(ג1)  (1) החליטה המועצה לפטר גזבר כאמור בסעיף קטן (ב)(1) וסבר הגזבר כי ההחלטה לפטרו התבססה על טעמים שאינם עניניים, רשאי הוא לפנות לועדה שימנה השר לענין סעיף קטן זה בבקשה לבחון את החלטת המועצה; בועדה יהיו חברים נציגי השר ונציגי שר האוצר שימנו השרים מבין עובדי משרדיהם, ושמספרם ייקבע בידי השר; נוכחה הועדה לאחר שנתנה הזדמנות לראש העיריה להשמיע את טענותיו שהחלטת המועצה אינה נובעת משיקולים עניניים, רשאית היא לבטל את החלטת המועצה.
(2) מצאה הועדה כאמור בפסקה (1) כי גזבר פעל שלא בהתאם להוראות פקודה זו ולהוראות כל דין, רשאית היא, לאחר שנתנה לגזבר הזדמנות להשמיע את טענותיו, להמליץ לפני מועצת העיריה לפטר את הגזבר; ראש העיריה יכנס, בתוך 14 ימים מיום קבלת המלצת הועדה כאמור, ישיבת מועצה לענין פיטוריו של הגזבר, שבה תינתן לגזבר הזדמנות להשמיע את טענותיו; החלטת המועצה לפיטוריו של הגזבר לפי פסקה זו תתקבל, על אף הוראות סעיף קטן (ב)(1), ברוב של חברי המועצה הנוכחים באותה ישיבה; לא החליטה המועצה על פיטוריו של הגזבר, רשאי השר להורות על פיטוריו לאחר ששקל את החלטת המועצה.";
 
  (ד) בסעיף קטן (ד), במקום "(ב) ו-(ג)" יבוא "(ב), (ג) ו-(ג1)", ובמקום "מבקר העיריה" יבוא "מבקר העיריה, הגזבר"; 
  (12) אחרי סעיף 173 יבוא: 
  "תקנות לענין
תנאי כשירות
ופסלות לכהונה
 
173א. השר רשאי לקבוע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לעובדי עיריה ולנושאי משרה בה, וכן לעובדים בתאגיד עירוני כהגדרתו בסעיף 249א ובחברה עירונית מיוחדת כהגדרתה בסעיף 249ב, ורשאי הוא לקבוע תנאים כאמור לפי סוגי משרות ותפקידים; לענין זה, "עובד" - לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד."; 
   

 







 
 


 
  (13) בסעיף 191, האמור בו יסומן "(א)", ובו המילים "או פקיד אחר שנתמנה לכך על ידי המועצה" - יימחקו, ואחריו יבוא: 
  "(ב) הגזבר רשאי להסמיך עובד מעובדי העיריה הכפוף לו, לחתום בשמו על פקודת תשלום, שובר תשלום או שיק כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שסכומם אינו עולה על הסכום שקבע השר בתקנות; אין בהסמכה כאמור כדי לשחרר את הגזבר מחובותיו ומאחריותו לפי כל דין."; 
  (14) בסעיף 192, המילים ""ובאין גזבר - פקיד שימונה במיוחד על ידי המועצה" - יימחקו;
(15) בסעיף 203 -
 
  (א) בסעיף קטן (א), במקום "כתב התחייבות" יבוא "כתב התחייבות, הסדר פשרה המוגש לבית משפט או לבית דין על מנת לקבל תוקף של פסק דין" והמילים "ובאין גזבר - עובד אחר של העיריה הממלא את תפקיד הגזבר לפי החלטת המועצה" - יימחקו;
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
 
  "(א1) הגזבר לא יחתום על התחייבות כספית כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה התחייבות כאמור בשל מינוי אדם לעובד העיריה, אלא אם כן נוכח כי התקיימו כל אלה: 
  (1) התקיימו ההוראות וההליכים הדרושים לפי כל דין לענין מתן ההתחייבות;
(2) ההתחייבות מתוקצבת בתקציב העיריה לאותה שנת כספים;
(3) אין בהתחייבות כדי להביא ליצירת גירעון שוטף כהגדרתו בסעיף 140ג, בתקציב העיריה.";
 
  (ג) בסעיף קטן (ב), המילים "באישור המועצה" - יימחקו, אחרי "עובד העיריה" יבוא "הכפוף לו", ובסופו יבוא "אין בהסמכה כאמור כדי לשחרר את הגזבר מחובותיו ומאחריותו לפי כל דין."; 
  (16) בסעיף 206 - 
  (א) בסעיף קטן (א), במקום הרישה עד המילים "ויגישנה לאישור המועצה" יבוא "הגזבר יכין הצעת תקציב לעיריה, על פי הנחיות ראש העיריה, וראש העיריה יגישנה לאישור המועצה";
(ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
 
  "(ב1)  (1) לא אישרה המועצה את תקציב העיריה בתוך שלושה חודשים מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת, תסתיים כהונת ראש העיריה, תפוזר המועצה, והשר ימנה, בתוך 14 ימים מתום התקופה כאמור, ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה; לענין הועדה יחולו הוראות סעיפים 145 ו-146, בשינויים המחויבים.
 




דברי הסבר


לפסקה (12)
מוצע להסמיך את שר הפנים לקבוע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לפי סוגי משרות ותפקידים, לעובדי עיריה ונושאי משרה בה, וכן לעובדים בתאגיד שיסדה העיריה.
לפסקה (16)(ב) עד (ד)
ניהול תקין של המשק הכספי של הרשויות המקומיות ומניעת גירעונות בהם מחייבים כי לגבי כל שנת תקציב ייערך דיון תקציבי מעמיק וייקבעו בו סדרי עדיפויות המתחייבים ממצבה הכספי של הרשות









 
 

  (2) השר רשאי, במהלך שלושת החודשים האמורים בפסקה (1), להאריך את התקופה לאישור התקציב על ידי המועצה בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, ובלבד ששוכנע כי קיים סיכוי של ממש לאישור התקציב על ידי המועצה בתוך תקופת ההארכה כאמור, וכי המשך פעילות העיריה בלא תקציב שנתי מאושר בתקופת ההארכה כאמור לא יביא ליצירת גירעון שוטף כהגדרתו בסעיף 140ג, בתקציב העיריה, בשיעור של עשרה אחוזים או יותר בחישוב שנתי, או לניהול כספי העיריה באופן בלתי תקין."; 
  (ג) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "לא אישר השר את תקציב העיריה, יורה לראש העיריה להגיש לו הצעת תקציב מתוקנת בתוך תקופה שיקבע ושלא תעלה על 30 ימים; על הכנת הצעת התקציב המתוקנת ואישורה יחולו הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים; לא הוגש התקציב המתוקן לאישור השר בהתאם להוראותיו ובמועד שקבע, יחולו הוראות סעיף קטן (ב1).";
(ד) בסעיף קטן (ה), אחרי "כל עוד לא אושרה ההצעה כאמור" יבוא "ובכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב1) ו-(ג)";
 
  (17) בסעיף 210 - 
  (א) בסעיף קטן (א), במקום הרישה עד המילים "ולהגישה לאישור המועצה" יבוא "ראש העיריה רשאי להורות לגזבר להכין לעיריה, בשעת הצורך, הצעת תקציב מילואים; הוכנה הצעת תקציב כאמור יגישנה ראש העיריה לאישור המועצה";
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
 
  "(א1)  (1) ראה ראש העיריה, בהסתמך על דין וחשבון שהגיש לו הגזבר לפי הוראות סעיף 213(ב), כי המשך פעילות העיריה בהתאם לתקציב המאושר יש בו כדי להביא ליצירת גירעון שוטף כהגדרתו בסעיף 140ג בתקציב העיריה, יורה לגזבר, בתוך שבעה ימים מיום קבלת הדין וחשבון, להכין הצעת תקציב מילואים באופן שיבטיח מניעת היווצרותו של גירעון שוטף כאמור; הגזבר יכין את הצעת תקציב המילואים בתוך 30 ימים מיום קבלת ההוראה.
(2) הוראות סעיף זה יחולו על הכנת תקציב המילואים לפי סעיף קטן זה ועל אישורו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: המועצה תאשר את ההצעה כאמור בסעיף קטן (ב) בתוך 21 ימים מיום שהוגשה לאישורה; לא אישרה המועצה את הצעת תקציב המילואים בתוך התקופה האמורה יחולו הוראות סעיף קטן (ד).";
 

 



דברי הסבר


המקומית. המצב החוקי כיום מאפשר לרשות מקומית לפעול בהסתמך על תקציב השנה הקודמת ולהוציא בכל חודש 1/12 מתקציב זה, בלא אישור של מועצת הרשות המקומית של תקציב מעודכן ומותאם לתנאים שבהם פועלת הרשות.
מוצע לשנות מצב זה ולאפשר פעילות המתבססת על תקציב שנה קודמת לתקופה מוגבלת בלבד ולקבוע כי על מועצת עיריה לאשר את התקציב בתוך שלושה חודשים מיום קבלת חוק התקציב השנתי בכנסת ואם בתום תקופה זו לא אושר התקציב, תסתיים כהונת ראש העיריה, תפוזר מועצת העיריה ותמונה לעיריה ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש העיריה. עם זאת מוצע לאפשר לשר הפנים להאריך את תקופת אישור התקציב לתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, ובלבד ששוכנע כי קיים סיכוי של ממש לאישור התקציב בתום תקופה זו ושהארכה כאמור לא תביא ליצירת גירעון שוטף בשיעור של עשרה אחוזים או יותר בחישוב שנתי, או לניהול כספי העיריה באופן בלתי תקין.










 
 


 
  (18) בסעיף 213, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: 
  "(ב) הגזבר יגיש, בתוך 45 ימים לאחר תום כל רבעון, דין וחשבון כספי לגבי אותו רבעון, לראש העיריה, למועצת העיריה, לועדת הכספים ולועדת הביקורת של העיריה, למינהל לפיתוח ותקצוב במשרד הפנים, לממונה על ביקורת החשבונות במשרד הפנים ולממונה; בדין וחשבון יתייחס הגזבר, בין השאר, לביצוע התקציב ביחס לאותו רבעון ולאמדן ביצוע התקציב ביחס לתקציב השנתי כולו."; 
  (19) בסעיף 249, בפסקה (30), בסופה יבוא "לענין זה, "חברה", "אגודה שיתופית" או "כל אגודה אחרת" - חברה, אגודה שיתופית או אגודה אחרת, שהתאגדו בישראל על פי דין";
(20) אחרי סעיף 249א יבוא:
 
  "חברות עירוניות
מיוחדות
 
249ב. (א) השר רשאי לאשר הקמת חברה לפי הוראות סעיף 249(30), למטרות שייקבעו לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שמטרות החברה יהיו במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה, ויש בידי העיריה לפחות מחצית מכוח ההצבעה או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלה (בסעיף זה - חברה עירונית מיוחדת).
(ב) הוקמה חברה עירונית מיוחדת, לא יחולו עליה הוראות סעיף 249א ויחולו עליה הוראות אלה:
 
  (1) מועצת העיריה תקבע את הדירקטורים מטעמה בדירקטוריון החברה העירונית המיוחדת; דירקטורים כאמור יכול שיהיו עובדי העיריה או נציגים מקרב הציבור שאינם חברי מועצה;
(2) חברה עירונית מיוחדת לא תהיה רשאית לייסד תאגיד אחר או להחזיק שיעור כלשהו מההון, מכוח ההצבעה או מהזכויות למנות דירקטורים, בתאגיד אחר.
 
  (ג) השר ושר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, יקבעו את המטרות שלשמן ניתן להקים חברה עירונית מיוחדת, וכן הוראות לענין מבנה חברה כאמור, חובות דיווח, דרכי פיקוח ובקרה שיחולו עליה והוראות ביחס לעשיה במקרקעין שלה; כן רשאים השר ושר האוצר בהתייעצות עם שר המשפטים, לקבוע הוראות נוספות שיחולו על חברה עירונית מיוחדת שתוקם לפי סעיף זה.
(ד) השר יקבע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לדירקטור, ליושב ראש דירקטוריון ולמנהל כללי בחברה עירונית מיוחדת, ודרכי מינוי של דירקטורים מטעם העיריה בחברה כאמור.";
 




דברי הסבר


לפסקאות (19) ו-(20)
כיום נדרשת רשות מקומית אשר מעוניינת להקים פרויקט פיתוח גדול להעמיד מקורות מימון מתוך תקציבה או לקחת אשראי בהיקפים גדולים. מצב ענינים זה מקשה על יכולתה של הרשות המקומית לממן פרויקטים גדולים, גם כאשר יש בהם כדאיות כלכלית מוכחת. קשיים אלו חלים גם על גיוס מקורות מימון על ידי חברה עירונית רגילה המוקמת בהתאם להוראות סעיף 249א לפקודת העיריות וזאת לאור ההוראות הקיימות לגבי פעולתה של חברה כאמור.







 
 

  (21) בסעיף 269, בהגדרה "רחוב", אחרי "לרבות" יבוא "כביש שהנסיעה בו כרוכה בתשלום אגרה, היטל או תשלום אחר כיוצא באלה, וכן דרך כהגדרתה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965(5), שבה עובר הכביש, שטחי השיקום הנופי בכביש ובדרך שבה הוא עובר, וכל מיתקן בתחום הכביש והדרך, למעט בנין, הדרוש במישרין לגביית האגרה, ההיטל או תשלום אחר כיוצא באלה, וכן". 
   

 
3.בפקודת המועצות המקומיות(6) -
  (1) בסעיף 2(ב), אחרי פסקה (3) יבוא: 
  "(3א) השר רשאי לקבוע תנאי כשירות ופסלות לכהונה לעובדי המועצה המקומית ונושאי משרה בה, וכן תנאים כאמור לעובדים בתאגיד שייסדה המועצה המקומית, ורשאי הוא לקבוע תנאים כאמור לפי סוגי משרות
 
תיקון פקודת
המועצות המקומיות
 



דברי הסבר


לפיכך, מוצע להסמיך את שר הפנים לאשר הקמת חברה עירונית לצורך מטרות כלכליות מסוגים שיפורטו בתקנות ובלבד שמטרות החברה יהיו במסגרת סמכויות העיריה ותפקידיה, ויש בידי העיריה לפחות מחצית מכוח ההצבעה או הזכות למנות לפחות מחצית ממספר הדירקטורים שלה (להלן - חברה עירונית מיוחדת). חברה שהוקמה מכוח סעיף 249ב לפקודת העיריות המוצע לא תהיה רשאית לייסד תאגיד אחר או להחזיק שיעור כלשהו מההון, מכוח ההצבעה או מהזכויות למנות דירקטורים, בתאגיד אחר. חובת האימון של נציגי העיריה בחברה העירונית המיוחדת תהיה לחברה ולא לעיריה, להבדיל מהמצב הקיים כיום בחברה עירונית רגילה המוקמת בהתאם להוראות סעיף 249א לפקודת העיריות.
נוסף על כך, מוצע להסמיך את שר הפנים לקבוע תנאי כשירות ופסלות לכהונה של הדירקטורים, יושב ראש הדירקטוריון והמנהל הכללי של חברה עירונית מיוחדת וכן את דרכי מינוי הדירקטורים מטעם העיריה בחברה כאמור.
לפי הסעיף המוצע יקבעו השר ושר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים את המטרות שלשמן ניתן להקים חברה עירונית מיוחדת, הוראות לענין מבנה החברה כאמור, חובות דיווח, דרכי פיקוח ובקרה והוראות ביחס לעשיה במקרקעין שלה, וכן רשאים הם לקבוע הוראות שונות שיחולו עליה.
מהלך זה צפוי לסייע לרשויות המקומיות לבצע פרויקטים, בכך שתגדל זמינות המקורות הפיננסיים העומדים לצורך מימון הפרויקט, ויכולת גיוס המשאבים הנדרשים לביצועו. בנוסף, יתרום המהלך לשכלול שוק ההון והרחבת אפיקי ההשקעה במשק הישראלי.

לפסקה (21) ולסעיף 13(ב)
בהתאם לסעיף 8(א) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992, רשות מקומית תטיל ארנונה כללית על "נכסים" שבתחומה. סעיף 7 לאותו חוק מגדיר "נכסים" כמשמעותם בסעיף 269 לפקודת העיריות. סעיף 269 האמור מגדיר "נכסים" כבנינים וקרקעות שבתחום העיריה, תפוסים או פנויים, ציבוריים או פרטיים, למעט "רחוב". "רחוב" מוגדר בפקודת הפרשנות באופן רחב ביותר, וכולל בתוכו גם כביש. בהתאם לכך גם כביש המופעל ככביש אגרה פטור מארנונה.
לאחרונה שלחו כמה רשויות מקומיות הודעות בדבר חיוב בארנונה בגין כביש מס' 6 לזכיין המפעילו ככביש אגרה, בטענה כי הפטור שבחוק אינו חל על כביש המופעל ככביש אגרה.
הטלת ארנונה על כבישי אגרה תגלגל את העלות הנוספת להפעלת הכביש על הציבור, בין אם בהעלאת סכומי האגרה שיש לשלם בכבישים אלה ובין אם בהעלאת השתתפות המדינה במימון הבניה או ההפעלה של כבישים כאמור. לפיכך, למען הסר ספק, מוצע לתקן את החוק באופן שיובהר בו באופן חד משמעי כי הגדרת רחוב כוללת גם כביש שבשלו משולמים אגרה, היטל או תשלום אחר כיוצא באלה, שולי הכביש, שטחי השיקום הנופי וכל מיתקן המצוי בהם והמשמש במישרין לגביית האגרה, ההיטל או תשלום אחר כיוצא באלה כפי שמוגדר בסעיף 269 לפקודת העיריות המוצע. כן מוצע לקבוע כי התיקון יוחל מראשית שנת 2003, כדי שיחול באופן ברור גם לענין ההודעות בדבר חיוב בארנונה שנשלחו כאמור.

סעיף 3
לפסקאות (1) עד (4) וסעיפים 6 ו-13(א)

מוצע בדומה להוראות המוצעות לגבי עיריות להסמיך את שר הפנים לקבוע גם לענין מועצות מקומיות תנאי כשירות ופסלות לכהונה לפי סוגי משרות ותפקידים, וכן לעובדים בתאגיד שיסדה המועצה; כן מוצע לקבוע הוראות גם לגבי מועצות מקומיות לענין ביטול הזיקה בין פיזור מועצת המועצה לסיום כהונת ראש המועצה וכן לענין מינוי ועדה למילוי תפקידי המועצה וראש המועצה בהתקיים תנאים מצטברים במועצה.



(5) ס"ח התשכ"ה, עמ' 307.
(6) דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 9, עמ' 256; ס"ח התשס"ג, עמ' 516.










 
 


 
  ותפקידים; לענין זה, "עובד" - לרבות עובד ארעי, עובד זמני ועובד על פי חוזה מיוחד."; 
  (2) בפרק ד', לפני סעיף 36 יבוא: 
  "הגדרות
 
35א. בפרק זה - 
  "גירעון מצטבר" -  עודף התחייבויות על נכסים בתקציב השוטף כפי שהופיע בדוח המבוקר; 
  "גירעון שוטף" -  עודף הוצאות על הכנסות בתקציב השוטף, כפי שהופיע בדוח המבוקר; 
  "הדוח המבוקר" -  הדוח המבוקר שהוגש לממונה על החשבונות לפי הוראות סעיף 34; 
  "שיעור גביה", לענין ארנונה או אספקת מים -  היחס שבין סך כל התקבולים מארנונה או מאספקת מים שגבתה המועצה המקומית בשנת כספים, לבין הסכומים המגיעים למועצה המקומית בעד ארנונה או בעד אספקת מים, לפי הענין, באותה שנת כספים, על סמך הודעות תשלום שמוציאה המועצה המקומית לחייבים; 
  "שיעור גירעון מצטבר" -  היחס שבין הגירעון המצטבר לבין הכנסות המועצה המקומית בתקציב השוטף המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון המצטבר, למעט הכנסות כאמור לכיסוי הגירעון המצטבר; 
  "שיעור גירעון שוטף" -  היחס שבין הגירעון השוטף לבין הכנסות המועצה המפורטות בדוח המבוקר שבו הופיע הגירעון השוטף."; 
  (3) בסעיף 38 - 
  (א) בסעיף קטן (א) - 
  (1) במקום הרישה יבוא "בכל אחד מהמקרים המנויים להלן רשאי השר להורות על בחירת ראש מועצה חדש או מועצה חדשה או שניהם כאחד ולקבוע את תאריך הבחירות, למנות ראש מועצה ומועצה או למנות מועצה בלבד, מתוך אנשים כשירים להיות חברי מועצה, או למנות ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה או למילוי תפקידי המועצה בלבד, ואלה המקרים:";
(2) בפסקה (3), אחרי "והמליצה לפני השר" יבוא "על סיום כהונת ראש המועצה או";
(3) בסעיף קטן (ב), אחרי "לא ימנה השר" יבוא "ראש מועצה,";
 
  (ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: 
  "(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), ימנה השר ועדה למילוי תפקידי ראש המועצה והמועצה, בהתקיים, לגבי המועצה המקומית, כל אלה: 
  (1) שיעור הגירעון השוטף של המועצה המקומית כפי שהופיע בדוח המבוקר האחרון, הוא חמישה עשר אחוזים או יותר; 
   






 
 

  (2) שיעור הגירעון המצטבר של המועצה המקומית כפי שהופיע בדוח המבוקר האחרון, הוא שלושים אחוזים או יותר;
(3) התקיים אחד מאלה:
 
  (א) שיעור גביית אספקת המים של המועצה המקומית בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר, נמוך משבעים אחוזים;
(ב) שיעור גביית הארנונה של המועצה המקומית בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר, הוא כמפורט להלן, לפי הענין:
 
  (1) במועצה מקומית המשויכת לאשכולות 1 עד 3 בהתאם לפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסיה, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה* (בסעיף זה - המדרג החברתי כלכלי) - נמוך מחמישים אחוזים;
(2) במועצה מקומית המשויכת לאשכולות 4 עד 6 בהתאם למדרג החברתי-כלכלי - נמוך משישים אחוזים;
(3) במועצה מקומית המשויכת לאשכולות 7 עד 8 בהתאם למדרג החברתי-כלכלי - נמוך משבעים אחוזים;
(4) במועצה מקומית המשויכת לאשכולות 9 עד 10 בהתאם למדרג החברתי-כלכלי - נמוך משמונים אחוזים.
 
  (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג) רשאי השר שלא למנות למועצה מקומית ועדה כאמור באותו סעיף קטן אף אם התקיימו לגביה התנאים האמורים בו, אם נוכח כי התקיים לגביה האמור בפסקה מהפסקאות שלהלן, לפי הענין: 
  (1) לגבי מועצה מקומית שהתקיים לגביה התנאי שבסעיף קטן (ג)(3)(א) - כי שיעור גביית אספקת המים באותה מועצה מקומית בשנת הכספים האחרונה שלגביה הוגש דוח מבוקר (בסעיף קטן זה - שנת הכספים האחרונה), עלה בהשוואה לשיעור הגביה כאמור בשנת הכספים שקדמה לשנת הכספים האחרונה, במחצית ההפרש לפחות ולא פחות מחמש נקודות אחוז;
(2) לגבי מועצה מקומית שהתקיים לגביה התנאי שבסעיף קטן ג(3)(ב) - כי שיעור גביית הארנונה באותה מועצה מקומית בשנת הכספים האחרונה, עלה, בהשוואה לשיעור הגביה כאמור בשנת הכספים שקדמה לשנת הכספים האחרונה, במחצית ההפרש לפחות ולא פחות מחמש נקודות אחוז;

 


* הפרסום מופקד במשרד הפנים וכל מעוניין רשאי לעיין בו.




 







 
 


 
  בסעיף קטן זה, "מחצית ההפרש" - מחצית ההפרש, בנקודות אחוז, שבין שיעור גביית אספקת המים האמור בסעיף קטן (ג)(3)(א) או שיעור גביית הארנונה האמור בסעיף קטן (ג)(3)(ב), לפי הענין, לבין שיעור הגביה של אספקת המים או הארנונה, בשנה שקדמה לשנת הכספים האחרונה. 
  (ה) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי לגבי שנת כספים מסוימת, לשנות את השיעורים הקבועים בסעיף קטן (ג), אם ראה שבאותה שנת כספים חל שינוי מהותי בנסיבות, המצדיק לעשות כן."; 
  (4) בסעיף 41(א), הרישה עד המילים "לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975" - תימחק, ואחרי "לוועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 38" יבוא "למילוי תפקידי ראש המועצה המקומית והמועצה";
(5) אחרי סעיף 43 יבוא:
 
  "החלת הוראות
מפקודת העיריות
 
44. הוראות סעיפים 142א עד 142ג, 167(ה), 167ב, 170(ב), 170ג2, 170ג3, 171, 191, 192, 203, 206, 210 ו-249ב לפקודת העיריות, והוראות התקנות לפי סעיפים 167(ה), 170ג3(ד) ו-249ב לפקודה האמורה יחולו, בשינויים המחויבים, על מועצה מקומית." 
   
תיקון חוק
הרשויות
המקומיות
(ייעוץ משפטי)
 
4.בחוק הרשויות המקומיות (ייעוץ משפטי), התשל"ו-1975(7), בסעיף 10, האמור בו
יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
  "(ב) שר הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים ושר האוצר, יקבע תנאי כשירות ופסלות לכהונה ליועץ משפטי." 
   
תיקון פקודת
מסי העיריה
ומסי הממשלה
(פטורין)
 
5.בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין), 1938(8), בסעיף 3 -
  (1) בסעיף קטן (א)(1), במקום "לנכסי מדינה;" יבוא " לנכסי המדינה, אלא אם כן נקבע בתקנות לפי סעיף קטן (ג) סיווג נפרד לנכסים כאמור";
(2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
 
  "(ג) שר הפנים ושר האוצר רשאים לקבוע בתקנות סיווגים נפרדים לנכסי המדינה, וכן סכומים מרביים לארנונה הכללית אשר יטילו הרשויות המקומיות על כל אחד מסוגי הנכסים כאמור וכללים בדבר עדכונם; כן רשאים שר הפנים ושר האוצר לקבוע את היחס שבין הסכומים אשר יוטלו בשל כל אחד מסוגי הנכסים האמורים, בינם לבין עצמם וביחס לסוגי נכסים אחרים."
 




דברי הסבר


לפסקה (5)
מוצע לקבוע כי ההוראות החלות לענין גזבר, חברה עירונית מיוחדת ואישור תקציב שנתי כנוסחן בסעיף 2 לחוק זה יחולו בשינויים המחויבים על מועצות מקומיות.
סעיף 4
מוצע כי שר הפנים, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם שר האוצר, יקבע תנאי כשירות ופסלות לכהונת יועץ משפטי לרשות מקומית.

סעיף 5
מוצע להסמיך את שר הפנים ואת שר האוצר לקבוע סיווגים נפרדים לנכסי מדינה וסכומים מרביים לארנונה כללית אשר יטילו הרשויות המקומיות, וכן יחס בין הסכומים אשר יוטלו על כל אחד מסוגי הנכסים כאמור.



(7) ס"ח התשל"ו, עמ' 24.
(8) ע"ר 1938, תוס' 1, עמ' (ע)27, (א)31; ס"ח התשס"ג, עמ' 150.









 
 

6.בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975(9) -
  (1) בסעיף 23, במקום "סעיף 143" יבוא "סעיפים 143 או 206" ואחרי "בפקודת המועצות המקומיות" יבוא "למילוי תפקידי ראש הרשות והמועצה,";
(2) אחרי סעיף 24ב יבוא:
 
  "בחירות מיוחדות
במועצה מתמעטת
או נחשלת
 
24ב1. (א) חדל ראש הרשות, בלבד, לכהן בשל הוראת השר לפי סעיף 143(א) לפקודת העיריות או סעיף 38(א) לפקודת המועצות המקומיות, יתקיימו בחירות רק לראש הרשות (בסעיף זה - בחירות מיוחדות במועצה מתמעטת או נחשלת), במועד שיקבע השר לפי הוראות הסעיפים האמורים.
(ב) על בחירות מיוחדות במועצה מתמעטת או נחשלת יחולו הוראות חוק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיף 24(ב)(2) עד (4) ו-(ג) ואולם לענין זה יקראו את סעיף 24א(ג) כך שאחרי "בבחירות מיוחדות" יבוא "במועצה מתמעטת או נחשלת"."
 
   

תיקון חוק
הרשויות
המקומיות
(בחירת ראש
הרשות וסגניו
וכהונתם)
 
7.בחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955(10) -
  (1) במקום סעיף 2 יבוא: 
  "הקמת איגוד
ערים
 
2. (א) שר הפנים, לאחר התייעצות עם שר האוצר, רשאי להקים, בצו שיפורסם ברשומות (בחוק זה - הצו המקים), איגוד ערים.
(ב) שר הפנים יפרסם ברשומות הודעה על התכנית להקמת איגוד ערים (בחוק זה - תכנית ההקמה); בתכנית ההקמה יפורטו הפרטים שחובה לפרסמם בצו המקים, לפי הוראות סעיף 15, ולכל רשות מקומית הנוגעת בדבר, בין שהיא כלולה ובין שאינה כלולה בין הרשויות המקומיות המפורטות בהודעה כאמור, תינתן אפשרות לעיין בתכנית ההקמה ובנספחיה והזדמנות להשמיע את טענותיה, בתוך ארבעים ימים מיום פרסום ההודעה ברשומות.";
 
  (2) סעיפים 3 עד 5 - בטלים;
(3) בסעיף 8 -
 
  (א) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: 
  "(ב1) הרשות המקומית תמנה לפחות מחצית מבין נציגיה במועצה מקרב עובדי הרשות המקומית; ואולם רשאי שר הפנים להתיר לרשות מקומית הזכאית להיות מיוצגת במועצה על ידי נציג אחד בלבד, למנות את נציגה במועצה שלא מקרב עובדי הרשות המקומית, ובלבד שלפחות מחצית
 
תיקון חוק
איגודי ערים
 



דברי הסבר

סעיפים
7 ו-11
איגודי ערים נועדו לאפשר מתן שירותים מוניציפליים במסגרת מוניציפלית רחבה ולא במסגרת הצרה של הרשות המקומית הבודדת כדי לאפשר יתרון לגודל, ייעול השירותים ואופן אספקתם תוך חיסכון בעלויות וניצול יעיל ומושכל של כל המשאבים. זאת ועוד, הקמת איגוד הערים מאפשרת שיתוף פעולה ואיחוד משאבים תוך התמקצעות והתמקדות בתחום פעולה בודד כדוגמת ביוב, שירותי כבאות ואיכות סביבה.
מוצע לייעל את הליכי הקמתם של איגודי הערים, לייחד את סמכויותיהם ולהקנות לשר הפנים מגוון כלים כדי להבטיח את פעולתם בהתאם להוראות הדין והנוהל ומתן השירותים הנדרשים לתושבים על ידם.



(9) ס"ח התשל"ה, עמ' 211.
(10) ס"ח התשט"ו, עמ' 48; התשנ"ז, עמ' 42.










 
 


 
  מחברי המועצה יהיו מקרב עובדי הרשויות המקומיות שבתחום איגוד הערים."; 
  (ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: 
  "(ד) חובת האמון שחבים חברי המועצה לאיגוד הערים, תהיה עדיפה על חובתם כלפי הרשות המקומית שמינתה אותם."; 
  (4) אחרי סעיף 8 יבוא: 
  "מנהל כללי
 
8א. (א) המועצה תמנה מנהל כללי לאיגוד ערים.
(ב) שר הפנים רשאי לפטור איגוד ערים מחובת מינוי מנהל כללי אם ראה שבנסיבות הענין אין הצדקה לעשות כן.";
 
  (5) במקום סעיף 10 יבוא: 
  "ייחוד סמכויות
ותפקידים
 
10. לאיגוד ערים יהיו כל הסמכויות והתפקידים של כל אחת מהרשויות המקומיות שבתחומו בענינים הקשורים לסמכויותיו ולתפקידיו, וכל אחת מהרשויות המקומיות האמורות תהיה משוחררת מחובותיה לגבי כל אחד מהענינים האמורים ולא יהיו נתונות לה הסמכויות והתפקידים שהיו בידה, על פי כל דין, בענינים אלה, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בצו המקים."; 
  (6) במקום סעיף 16א יבוא: 
  "תיקון הצו
המקים
 
16א. שר הפנים רשאי, בצו, לתקן את הוראות הצו המקים בכל ענין המפורט בסעיפים 15 ו-16, לאחר שניתנה לרשויות המקומיות שבתחום האיגוד או לרשויות המקומיות המיועדות לצירוף לאותו איגוד או לפרישה ממנו, לפי הענין, הזדמנות להשמיע את טענותיהן; ואולם לא יפעיל שר הפנים את סמכותו לפי סעיף זה בענין מהענינים המפורטים בסעיף 15(1) עד (3) ובסעיף 16(1), אלא לאחר התייעצות עם שר האוצר.";
 




דברי הסבר


במסגרת זאת מוצע בין השאר:
- לקבוע כי שר הפנים בהתייעצות עם שר האוצר יוסמך להחליט בדבר הקמתו של איגוד ערים או שינוי בצו המקים של איגוד ערים קיים, ולייתר את הצורך בקבלת אישורים הנדרשים במקרים מסוימים לפי המצב כיום;
- לקבוע ככלל, כי מרגע הקמת איגוד, כל הסמכויות והחובות של הרשויות המקומיות בתחום פעולת האיגוד יועברו וייוחדו לאיגוד תוך נטילת מכלול הסמכויות והחובות שהיו על הרשויות המקומיות בתחום הפעולה האמור. הוראה כאמור תקנה לאיגוד סמכות ייחודית ותבטיח ריכוז משאבים וסמכויות וזאת בניגוד לסמכות המקבילה לאיגוד ולרשויות המקומיות, כפי שנהגה על פי החוק הקיים.
- לקבוע כי לפחות מחצית מחברי מועצת איגוד הערים תהיה מקרב עובדי הרשויות המקומיות שבתחום אותו איגוד ערים כפי שמפורט בסעיף המוצע. וכן לקבוע כי חובת האמון שחבים חברי המועצה לאיגוד הערים תהיה עדיפה על חובתם כלפי הרשות המקומית.
כמו כן מוצע לקבוע חובה למנות מנכ"ל וגזבר לאיגוד כדי להבטיח את ניהולו המקצועי ולהסמיך את שר הפנים לפטור איגוד ערים מחובת מינוי מנהל כללי.
מוצע להסמיך את שר הפנים לנקוט מגוון סמכויות וכלים לצורך הבטחת פעולתו התקינה של האיגוד, שמירה על ניהולו התקציבי והכספי והבטחת מתן השירותים לתושבים.
כמו כן מוצע לקבוע כי תחילתן של ההוראות הנוגעות לייחוד הסמכויות לאיגוד הערים, להרכב מועצת האיגוד ולחובת מינוי מנהל כללי לאיגוד כאמור, תהיה חצי שנה לאחר כניסת חוק זה לתוקף, ושר הפנים מוסמך לדחות את תחילת ההוראה הנוגעת לענין ייחוד הסמכויות לאיגוד הערים לגבי איגוד ערים מסוים לתקופה שלא תעלה על חצי שנה נוספת.
הסעיפים שהוחלפו או בוטלו בחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955, ובחוק שירותי כבאות, התשי"ט-1959, מובאים בנספח לדברי ההסבר.









 
 

  (7) בסעיף 16ב(ב), אחרי "לפי סעיף קטן (א)" יבוא "כולן או חלקן" ובמקום הסיפה החל במילים "והן לא הביעו התנגדות" יבוא "וניתנה להן הזדמנות להשמיע את טענותיהן";
(8) סעיף 17 - בטל;
(9) בסעיף 17א, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
 
  "(ג) לא יוציא שר הפנים צו לפירוק איגוד ערים לפי סעיף קטן (א) לגבי איגוד ערים שהוקם לאחר יום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004) או שהרכב הרשויות המקומיות שבתחומו השתנה לאחר המועד האמור, אלא בהתייעצות עם שר האוצר."; 
  (10) אחרי סעיף 17ב יבוא: 
  "איגוד ערים
המסרב למלא
חובה מסוימת
 
17ב1. (א) סבר שר הפנים שאיגוד ערים נמנע ממילוי חובה או מביצוע עבודה שהוטלו עליו או שהוענקו לו לפי הוראות חוק זה, לרבות הגשת הצעת תקציב לאישור שר הפנים לפי הוראות סעיף 11, או לפי כל דין אחר, רשאי הוא לדרוש מאיגוד הערים, בצו, למלא את החובה או לבצע את העבודה, בתוך התקופה שיקבע בצו.
(ב) לא מילא איגוד הערים אחר הוראות הצו כאמור בסעיף קטן (א) בתוך התקופה הקבועה בו, רשאי השר למנות אדם מתאים למילוי החובה או לביצוע העבודה; מינה השר אדם מתאים, רשאי הוא לקבוע את השכר שישולם לו ולהורות שהשכר והוצאות העבודה ייפרעו מקופת איגוד הערים.";
 
  (11) אחרי סעיף 17ג יבוא: 
  "החלת הוראות
מפקודת העיריות
 
17ד. הוראות סעיפים 142א עד 142ג, 167(ה), 167ב, 170(ב), 170ג2, 170ג3, 171, 191, 192, 203, 210 ו-213 לפקודת העיריות, והוראות התקנות לפי סעיפים 167(ה) ו-170ג3(ד) לפקודה האמורה יחולו, בשינויים המחויבים, על איגוד ערים."; 
  (12) בסעיף 18 - 
  (א) בפסקה (2), המילים "הכל בכפוף להוראות סעיף 17" - יימחקו;
(ב) אחרי פסקה (2) יבוא:
 
  "(3) תנאי כשירות ופסלות לכהונה לחברי מועצה ודרכי מינוים של חברי המועצה;
(4) דרכי מינוים, תפקידיהם ותנאי העסקתם של עובדי איגוד ערים, ולענין המנהל הכללי - גם תנאי כשירות ופסלות לכהונה, ותקופת כהונה."
 
   

 
8.(א) בחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-
1992(11) (בסעיף זה - חוק הסדרים התשנ"ג) -





(11) ס"ח התשנ"ג, עמ' 10; התשס"ג, עמ' 386.



 
תיקון חוק
הסדרים במשק
המדינה (תיקוני
חקיקה להשגת
יעדי התקציב),
והוראת שעה
 







 
 


 
  (1) בסעיף 7, אחרי ההגדרה "מועצה" יבוא: 
  ""בעל" -  כהגדרתו בפקודת העיריות, למעט המדינה ורשות הפיתוח;"; 
  "חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית)" -  חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976(12);" 
  (2) בסעיף 8, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: 
  "(ג)  (1) על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים (בסעיף זה - עסק) והמחזיק בעסק שאינו דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972(13), לא שילם את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית, בכפוף לכללים ולתנאים שקבעו השרים לפי פסקה (2), לחייב את בעל העסק, בהודעת תשלום כמשמעותה בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית) (בפרק זה - הודעת תשלום), שתינתן בכתב ושתומצא לו, לשלם את הארנונה שלא שולמה כאמור, בסכום שבו חייב המחזיק בעסק.
(2) השרים יקבעו -
 
  (א) כללים ותנאים שיחולו על הרשות המקומית בטרם קבלת החלטה על חיוב בעל עסק בתשלום ארנונה כללית כאמור בפסקה (1), ובדבר דרכי קבלת ההחלטה כאמור;
(ב) כללים בדבר מסירת הודעת תשלום לבעל עסק שהרשות המקומית החליטה לחייבו בתשלום ארנונה כללית כאמור בפסקה (1) ותוכנה של הודעה כאמור, ובדבר שיעורי הארנונה שבהם יחויב בעל עסק כאמור.
 
  (3) הוראות פסקה (1) לא יחולו על בעל עסק שהמחזיק בו הוא תאגיד אשר בעל השליטה בו הפקיד ערבות אישית או ערובה מתאימה אחרת לטובת הרשות המקומית, להנחת דעתו של גזבר הרשות המקומית,
 




דברי הסבר

סעיף 8
סעיפים קטנים (1) ו-(2)

סעיף 8(א) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992 (להלן - חוק הסדרים התשנ"ג), קובע כי ארנונה תשולם בידי המחזיק בנכס. כדי למנוע מצבים שבהם בעלי עסקים המחזיקים בנכסים מושכרים מפסיקים את פעילותם בנכס ואינם משלמים את הארנונה בשלו, מוצע לאפשר לרשות מקומית לגבות ארנונה מבעליו של נכס, אשר אינו משמש למגורים (להלן - עסק), אם לא שולמה על ידי המחזיק בעסק בכפוף לכללים ולתנאים שיקבעו שר הפנים ושר האוצר לענין זה, באישור ועדת הכספים של הכנסת כמפורט בסעיף 8(ג)(2) המוצע לחוק הסדרים התשנ"ג ובלבד שבעל הנכס אינו המדינה או רשות הפיתוח והמחזיק בנכס אינו דייר כהגדרתו בחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972.
עוד מוצע לקבוע כי שר הפנים ושר האוצר יהיו רשאים לקבוע כי הוראות סעיף 8(ג)(1) המוצע לחוק הסדרים התשנ"ג יחולו גם לגבי נכס המשמש למגורים, בשינויים ובתנאים כפי שיקבעו, וכי משקבעו השרים כאמור יקבעו בתקנות באישור ועדת הכספים של הכנסת כללים ותנאים לענין זה כאמור בסעיף 8(ג)(2) המוצע לחוק האמור.
הוראות אלה נכללו בהצעת חוק התכנית הכלכלית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003.

סעיף קטן (3)
מוצע להסמיך את שר הפנים ואת שר האוצר, בהוראת שעה לשנת 2004, לקבוע בתקנות כללים מיוחדים לעדכון סכומי הארנונה עד ליום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003), במקום המצב הקיים כיום ולפיו יש להתקין כללים מיוחדים כאמור עד ליום ד' בחשון התשס"ד (30 באוקטובר 2003).



(12) ס"ח התשל"ו, עמ' 252.
(13) ס"ח התשל"ב, עמ' 176.









 
 

  להבטחת תשלום הארנונה הכללית המוטלת על העסק, וכל עוד הערבות או הערובה כאמור בתוקף; לענין זה, "שליטה" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968(14), ולכל מונח אחר המופיע בהגדרה - האמורה תהא המשמעות הנודעת לו בחוק האמור.
(4) השרים רשאים, אם מצאו כי מן הנכון לעשות כן, לקבוע כי חובת תשלום הארנונה הכללית החלה על בעל עסק לפי פסקה (1) תחול גם על בעל נכס המשמש למגורים; קבעו השרים כאמור יקבעו כללים ותנאים לענין זה כאמור בפסקאות משנה (א) ו-(ב) של פסקה (2), והרשות המקומית תהא רשאית לחייב את בעל הנכס המשמש למגורים, בהודעת תשלום בכתב שתומצא לו, לשלם את הארנונה הכללית שלא שולמה על ידי המחזיק בנכס, בסכום שבו חייב המחזיק בנכס.
(5) תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת.
(6) בהעדר הסכם אחר, זכאי בעל עסק שפרע את חובו של המחזיק בעסק לפי פסקה (1), להשבה מהמחזיק בעסק כדי מה שנתן לפירעון החוב, בתוספת ריבית בשיעור המלא לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961(15), מיום פירעון החוב על ידי בעל העסק עד יום החזרתו; קבעו השרים חובת תשלום על בעל נכס המשמש למגורים לפי פסקה (4), יחולו הוראות פסקה זו על בעל נכס כאמור."
 
  (ב) בשנת 2004 יקראות את סעיף 9(ב1) בחוק הסדרים התשנ"ג כך שמקום "30 באוקטובר" יבוא "31 בדצמבר". 
   

 
9.בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976(16) -
  (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "המועצה" יבוא: 
  ""בעל" -  כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992 (בחוק זה - חוק הסדרים התשנ"ג);"; 
  (2) אחרי סעיף 3(א)(3) יבוא: 
  "(4) היה הנכס עסק כמשמעותו בסעיף 8(ג)(1) לחוק הסדרים התשנ"ג - הוא אינו בעל הנכס או שחוב הארנונה הכללית בשל אותו הנכס נפרע בידי המחזיק בנכס." 
   
תיקון חוק
הרשויות המקומיות
(ערר על קביעת
ארנונה כללית)
 
10.(א) על אף האמור בכל דין, רשאית מועצת רשות מקומית לקבל החלטה בדבר הטלת ארנונה כללית לשנת הכספים 2004 או לתקן החלטה כאמור שקיבלה, עד יום ז' בשבט התשס"ד (30 בינואר 2004); תחילת תוקפה של החלטה או תיקון החלטה כאמור, ביום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004).

 
הוראת שעה
לשנת הכספים
2004
 

דברי  הסבר
סעיף 9
מוצע לתקן את חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976, כך שבעל עסק כמשמעותו בסעיף 8(ג)(1) לחוק הסדרים התשנ"ג המוצע יוכל להגיש השגה על ארנונה בטענה כי אינו בעלים בנכס וכן בטענה כי סכום החיוב נפרע בידי המחזיק בנכס.
סעיף 10
הבחירות למרבית הרשויות המקומיות נערכו ביום ב' בחשון התשס"ד (28 באוקטובר 2003) ותחילת כהונתה של מועצה נבחרת היא 21 יום לאחר הבחירות, כלומר ביום כ"ג בחשון התשס"ד (18 בנובמבר 2003). על פי הוראות הדין, על הרשויות המקומיות לקבל החלטה בדבר הטלת ארנונה כללית לשנת הכספים 2004 עד ליום ו' בכסלו התשס"ד (1 בדצמבר 2003), וקיים חשש כי לא יהיה סיפק בידי

   


(14) ס"ח התשכ"ח, עמ' 234.
(15) ס"ח התשכ"א, עמ' 192.
(16) ס"ח התשל"ו, עמ' 252.










 
 


 
(ב) החלטה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם, על אף האמור בכל דין, לא יאוחר מיום ז' באדר התשס"ד (29 בפברואר 2004).


 
תיקון חוק
שירותי הכבאות
 
11.בחוק שירותי הכבאות, התשי"ט-1959(17), סעיף 13 - בטל.


 
תיקון חוק
האזרחים
הותיקים
 
12.בחוק האזרחים הותיקים, התש"ן-1989(18) -
  (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "אזרח ותיק" יבוא: 
  ""השכר הממוצע" -  השכר הממוצע, לעובדים ישראלים בלבד, כפי שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;"; 
  (2) בסעיף 9(ג), אחרי פסקה (3) יבוא: 
  "(4) ההנחה תינתן רק לאזרח ותיק שסך כל הכנסותיו, מכל מקור שהוא, אינו עולה על השכר הממוצע כפי שפורסם לאחרונה לפני הגשת הבקשה להנחה; גרים בדירה יותר מאזרח ותיק אחד, תינתן ההנחה רק אם סך כל הכנסות המתגוררים באותה דירה, מכל מקור שהוא, אינו עולה על 150% מהשכר הממוצע;
(5) ההנחה תינתן על פי בקשה בכתב חתומה בידי המבקש, הכוללת את הפרטים והמסמכים שקבעה הרשות המקומית לענין זה, שהגיש המבקש לרשות המקומית שבתחומה נמצאת דירת המגורים שבה הוא מתגורר."
 
   
רשויות מקומיות
- תחילה
 
13.(א) תחילתן של הוראות סעיף 143(ג) עד (ה) לפקודת העיריות וסעיף 38(ג) עד (ה) לפקודת המועצות המקומיות, כנוסחם בסעיפים 2(4)(ג) ו-3(3)(ב) לחוק זה, ביום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005).
(ב) תחילתן של הוראות סעיף 269 לפקודת העיריות, כנוסחו בסעיף 2(21) לחוק זה, ביום כ"ז בטבת התשס"ג (1 בינואר 2003).
(ג) תחילתן של הוראות סעיפים 8(ב1) ו-8א לחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955, כנוסחם בסעיף 7(3)(א) ו-(4) לחוק זה, בתום שישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה - יום התחילה).
(ד) תחילתן של הוראות סעיף 10 לחוק איגודי ערים, התשט"ו-1955, כנוסחו בסעיף 7(5) לחוק זה, בתום שישה חודשים מיום התחילה; ואולם רשאי שר הפנים, אם ראה צורך בכך, להאריך תקופה זו לגבי איגוד ערים מסוים, בתקופה שלא תעלה על שישה חודשים נוספים.
 




דברי הסבר


המועצה הנבחרת לקבל החלטה בדבר הטלת ארנונה כללית לשנת 2004 עד למועד זה. לפיכך, מוצע להאריך בהוראת שעה את מועד קבלת ההחלטה בדבר הטלת ארנונה כללית במועצת הרשות המקומית עד ליום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004) ולקבוע כי תחילת תוקפה של החלטה כאמור יהיה ביום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004) וכי החלטה כאמור תפורסם לא יאוחר מיום ז' באדר התשס"ד (29 בפברואר 2004).

סעיף 12
סעיף 9 לחוק האזרחים הותיקים, התש"ן-1989, קובע כי תינתן הנחה בשיעור של 30% בארנונה על דירה המשמשת למגורים לכל אזרח ותיק בלא מבחן הכנסה.
החוק הוא גורף ואינו מבחין בין אזרחים ותיקים שמצבם הכלכלי שפיר לבין אזרחים ותיקים שמצבם הכלכלי מצדיק את מתן ההנחה. לפיכך, מוצע לשנות את ההנחה הקבועה והגורפת בארנונה בחוק האזרחים הותיקים ולהחליפה בכזאת הניתנת לפי מבחן הכנסה, באופן שההנחה תינתן רק למי שסך הכנסותיו מכל מקור שהוא אינו עולה על השכר הממוצע במשק ואם בדירה יותר מאזרח ותיק אחד סך כל הכנסות המתגוררים באותה דירה מכל מקור שהוא אינו עולה על פעם וחצי מהשכר הממוצע במשק.



(17) ס"ח התשי"ט, עמ' 199; התשנ"ו, עמ' 40.
(18) ס"ח התש"ן, עמ' 26; התשס"ב, עמ' 167.









 
 

 
 

14.(א) רשות מקומית שביום התחילה לא מועסק בה גזבר, ימנה לה ראש הרשות המקומית גזבר, בתוך שלושה חודשים מיום התחילה; ואולם רשאי שר הפנים להאריך תקופה זו בתקופה נוספת שלא תעלה על שלושה חודשים, ובלבד שנוכח כי מועצת הרשות המקומית נוקטת את כל הפעולות הדרושות למינוי גזבר וכי הארכה כאמור דרושה לשם השלמת הליך המינוי.
(ב) לא מינתה מועצת הרשות המקומית גזבר בתוך התקופה האמורה בסעיף
קטן (א), ידרוש שר הפנים מהמועצה, בצו, כי תמנה גזבר לפי הוראות סעיף 167(ה) לפקודת העיריות כנוסחו בסעיף 2(7)(ב) לחוק זה, או הוראות סעיף 44 לפקודת המועצות המקומיות, כנוסחו בסעיף 3(ג) לחוק זה, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע ושלא תעלה על 21 ימים; לא מילאה המועצה אחרי הצו בתוך התקופה שנקבעה בו, ימנה השר אדם מתאים למילוי חובת המועצה למנות גזבר, ויחולו על המינוי כאמור כל ההוראות לפי פקודת העיריות או פקודת המועצות המקומיות, לפי הענין, החלות לענין מינוי הגזבר על ידי המועצה, בשינויים המחויבים.
(ג) הוראות סעיפים 7 ו-8(ג) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992, כנוסחם בסעיף 8(א)(1) ו-(2) לחוק זה וסעיפים 1 ו-3(א)(4) לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976, כנוסחם בסעיף 9 לחוק זה, יחולו לגבי בעל עסק שהתקשר בחוזה להשכרת העסק או שהאריך את תוקפו של חוזה כאמור, לאחר תחילתו של חוק זה.

פרק ג': תכנון ובניה


 

רשויות מקומיות
תחולה והוראת
מעבר
 
15.(א) בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965(19) -
  (1) אחרי סעיף 28 יבוא: 
  "ועדה ממונה
 
28א. (א) ועדה מקומית או יושב ראש ועדה מקומית, אשר לדעת שר הפנים אינם ממלאים תפקיד שהוטל עליהם בחוק זה או בכל דין אחר, רשאי שר הפנים למנות במקומם ועדה חדשה ויושב ראש חדש, הכשירים להיות חברי מועצה מקומית לפי כל דין, למילוי כל תפקידי הועדה המקומית (בסעיף זה - ועדה ממונה).
(ב) לועדה ממונה וליושב ראשה יהיו כל הסמכויות והחובות המוקנות לועדה מקומית וליושב ראשה לפי חוק זה או לפי כל דין אחר.
 
  (ג)
 
  (1) ועדה ממונה במקום ועדה מקומית לפי סעיף 18 תכהן עד המועד הקרוב שבו יתקיימו בחירות לאותה רשות מקומית, לפי סעיף 4 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965(20).
 
תיקון חוק
התכנון והבניה
 



דברי הסבר

סעיף 14
לפסקאות (1) ו-(2)

מוצע לקבוע הוראות מעבר לגבי מינוי גזבר ברשות מקומית שביום תחילתו של החוק לא מועסק בה גזבר.
לפסקה (3)
מוצע לקבוע כי הוראות סעיפים 8 ו-9 לחוק זה יחולו לגבי בעל עסק שהתקשר בחוזה להשכרת העסק או שהאריך את תוקפו של חוזה כאמור, לאחר תחילתו של חוק זה.



(19) ס"ח התשכ"ה, עמ' 307; התשס"ג, עמ' 192.
(20) ס"ח התשכ"ה, עמ' 284.










 
 


 
  (2) במרחב תכנון שסעיף 19 חל עליו תכהן ועדה ממונה תקופה שיקבע שר הפנים. 
  (ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג)(1), רשאי שר הפנים, בהתייעצות עם ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לקבוע מועד אחר לסיום כהונתה של ועדה ממונה."; 
  (2) בסעיף 107א - 
  (א) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: 
  "(ב) החליט מוסד תכנון להפקיד תכנית כאמור בסעיף 85, ימנה היושב ראש של מוסד התכנון, בתוך שבעה ימים מיום שהסתיימה התקופה להגשת התנגדויות לתכנית לפי סעיף 102, חוקר לשמיעת ההתנגדויות שהוגשו לתכנית; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הועדה למיתקנים ביטחוניים, ואולם רשאית הועדה, לאחר התייעצות עם שר הביטחון, למנות חוקר כאמור.
(ב1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי יושב ראש מוסד תכנון, מטעמים מיוחדים שיירשמו או אם מספר ההתנגדויות שהוגשו לתכנית לא עלה על 15, שלא למנות חוקר; לענין סעיף קטן זה, ייחשבו התנגדויות הזהות במהותן, כהתנגדות אחת.";
 
  (ב) בסעיף קטן (ג), אחרי "לא מינה" יבוא "יושב ראש";
(ג) בסעיף קטן (ד), המילים "יגיש למוסד התכנון תמצית ההתנגדויות והמלצותיו לגביהן והוא" - יימחקו;
(ד) אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:
 
  "(ד1) החוקר יגיש למוסד התכנון את תמצית ההתנגדויות ואת המלצותיו לגביהן, במועד כמפורט להלן:
 




דברי הסבר

סעיף 15
לפסקה (1)

בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית בהיקף העבירות על חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן - חוק התכנון), ובכלל זה בשימושים הבלתי חוקיים בקרקע. הנזקים הנגרמים מכך למדינה ולתושביה הוא עצום, ומתבטא, בין השאר, בפגיעה באיכות הסביבה, בבעיות בטיחותיות, בפגיעה בחיי המסחר והכלכלה ובפגיעה בהכנסות המדינה.
לועדות המקומיות לתכנון ובניה תפקיד מרכזי בפיקוח ובאכיפת דיני התכנון והבניה. מוצע להסמיך את שר הפנים לפזר ועדה מקומית לתכנון ובניה שאינה מקיימת תפקידים המוטלים עליה לפי כל דין, ולמנות במקומה ועדה ממונה שיוקנו לה כל הסמכויות שמקנה חוק התכנון לועדה מקומית לתכנון ובניה, בדומה לסמכות שר הפנים לפי פקודת העיריות לגבי מועצה מקומית או ראש עיריה שאינם ממלאים את תפקידיהם.

לפסקה (2)
פעמים רבות מוגשות התנגדויות רבות לתכנית שהופקדה; ריבוי ההתנגדויות והצורך לבחון בעיון ולהתייחס לכל אחת מהן, למעט להתנגדויות הזהות במהותן, מטיל עומס בלתי סביר על מוסדות התכנון אשר גורם לאי עמידה בלוחות הזמנים הקבועים בחוק לדיון בתכנית. מוצע על כן, כי לצורך החלטה בדבר קבלת התנגדות או דחייתה, יתבססו מוסדות התכנון על חוות דעת של חוקר, למעט במקרים שבהם קיימים טעמים מיוחדים שלא למנות חוקר בכפוף לאישור שר הפנים או אם מספר ההתנגדויות שהוגשו לתכנית לא עלה
על 15.
זה נוסחו של סעיף 107א(ב) שמוצע להחליפו:
  "(ב) מוסד תכנון הדן בהתנגדויות לתכנית, רשאי למנות חוקר לשמיעת ההתנגדויות שהוגשו לו, אם הוא סבור כי עקב מספר המתנגדים או מהות ההתנגדויות מן הראוי לעשות כן, ואולם לא תמנה הועדה למתקנים ביטחוניים חוקר, אלא לאחר שהתייעצה עם שר הבטחון; נתמנה חוקר לאחר שמוסד תכנון החל בשמיעת ההתנגדויות, רשאי החוקר לחזור ולשמוע התנגדויות שכבר נשמעו בפני מוסד התכנון."
 







 
 

  (1) לגבי תכנית מיתאר מקומית החלה על חלק ממרחב התכנון המקומי ולגבי תכנית מפורטת - בתוך 60 ימים מיום שהסתיימה התקופה להגשת התנגדויות לתכנית לפי סעיף 102;
(2) לגבי תכנית מיתאר מקומית החלה על כל מרחב התכנון המקומי - בתוך 120 ימים מיום שהסתיימה התקופה להגשת התנגדויות לתכנית לפי סעיף 102.";
 
  (3) בסעיף 198(ה1) - 
  (א) במקום פסקה (1) יבוא: 
  "(1) המבקש לערור לפני ועדת הערר לפי סעיף זה, ישלם לאוצר המדינה, במועד הגשת הערר, אגרה בשיעור מסכום הערר כמפורט להלן: 
  (א) על חלק השווי שעד 480,000 שקלים חדשים - 1%, אך לא פחות מ-825 שקלים חדשים;
(ב) על חלק השווי העולה על 480,000 שקלים חדשים - %.2.5";
 
  (ב) בפסקה (2), המילים "שסכומו כאמור בפסקה (1)" - יימחקו;
(ג) בפסקה (3), במקום "הסכום האמור" יבוא "הסכומים האמורים" ובמקום "יעודכן" יבוא "יעודכנו";
(ד) אחרי פסקה (3) יבוא:
 
  "(4) החליטה ועדת הערר לקבל ערר, כולו או חלקו, רשאית היא להשיב למגיש הערר את סכום האגרה ששולם בעת הגשת הערר, כולו או חלקו."; 
  (4) בתוספת הראשונה - 
  (א) בסעיף 6, במקום הסיפה החל במילים "או אם היא תכנית מפורטת" יבוא "או אם התכנית היא תכנית מפורטת או תכנית מיתאר מקומית, שאינה סותרת את הוראותיה של תכנית מיתאר מחוזית שאושרה על ידי הועדה";
(ב) בסעיף 9(א), אחרי "תכנית" יבוא "מיתאר מחוזית (בסעיף זה - התכנית)".
 
(ב) תחילתם של סעיפים 6 ו-9א לתוספת הראשונה, כנוסחה בסעיף קטן (א) ביום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005).


 



דברי הסבר


לפסקה (3)
על פי המצב כיום, הגשת ערר לועדת ערר לפי סעיף 198 בסכום העולה על 480,000 שקלים חדשים, מחייבת תשלום אגרה בשיעור 2.5% מסכום הערר.
מטרת החיוב באגרה היא למנוע מצב שבו מוגשות לועדת הערר תביעות סרק או תביעות מנופחות. על כן, מוצע כי גם הגשת ערר כאמור בסכום נמוך מ-480,000 שקלים חדשים, תהיה טעונה תשלום אגרה בשיעור של 1% מסך התביעה, אך לא פחות מ-825 שקלים חדשים.
עם זאת, מוצע כי ועדת ערר שהחליטה לקבל ערר, כולו או חלקו, תהיה רשאית להשיב למגיש ערר שנתקבל את סכום האגרה ששולמה על ידו בעת הגשת הערר, כולו או חלקו.

לפסקה (4)
כדי לייעל את פעילות הועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים (להלן - הועדה), מוצע כי לא יידרש אישור הועדה לענין תכנית החלה על קרקע חקלאית, אם היא תכנית מפורטת או תכנית מיתאר מקומית, שאינה סותרת את הוראותיה של תכנית מיתאר מחוזית שאושרה על ידי הועדה.










 
 


 
פרק ד': בריאות


 
תיקון חוק
ביטוח בריאות
ממלכתי
 
16.בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994(21) (בפרק זה - חוק ביטוח בריאות ממלכתי) -
  (1) בסעיף 2 - 
  (א) לפני ההגדרה "דמי ביטוח לאומי" יבוא: 
  ""בעל ענין" - כהגדרתו בחוק ניירות ערך; 
  "דירקטוריון קופת חולים" -  הגוף הממלא את התפקידים המנויים בסעיף 27א(א), יהא כינויו אשר יהא;"; 
  (ב) אחרי ההגדרה "דמי ביטוח לאומי" יבוא: 
  ""הועדה הציבורית" - הועדה שמונתה לפי הוראות סעיף 27ג;"; 
  (ג) אחרי ההגדרה "חוק הביטוח הלאומי" יבוא: 
  ""חוק החברות" - חוק החברות, התשנ"ט-1999(22);";
 




דברי הסבר

סעיפים
16 עד 19
לפסקאות (1) ו-(4) עד (8) ולסעיף 19

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 (להלן - חוק ביטוח בריאות ממלכתי), הטיל על קופות החולים את האחריות למתן שירותי בריאות לכלל תושבי ישראל במסגרת מקורות המימון המועברים להם לפי סעיף 13 לחוק האמור. במסגרת זו, ניתן לקופות החולים שיקול דעת לקביעת השימושים בהיקף כספי של מיליארדי שקלים חדשים.
קופות החולים שהיו קיימות ערב תחילתו של חוק ביטוח בריאות, הוכרו מכוחו (סעיף 67 לחוק והתוספת השביעית לו), בלי שנדרשו להתאמת המבנה הארגוני שלהן כתוצאה מתחולת החוק.
בפועל, לחלק מן הקופות יש מבנים ארגוניים-משפטיים מסורבלים, ואין בהם קביעה ברורה של חלוקת הסמכות והאחריות בין האורגנים השונים. המבנה המשפטי של קופות החולים אינו מתאים להיקף הפעילות שלהן על פי חוק, ולאופי הציבורי של פעילותן על פיו.
בתיקון לחוק ביטוח בריאות ממלכתי (מיום 7 בינואר 1997), נקבע כי על קופות החולים להעביר לאישור שר הבריאות הוראות בתקנוניהן לענין מינוי, פיטורין ותקופת כהונה של החברים במועצת קופת החולים או בדירקטוריון, של המנהל הכללי ושל נושאי משרה בכירים, וכן כל שינוי לענין סמכויותיהם של אורגנים אלה. בתיקון האמור נקבע כי שר הבריאות יהיה רשאי לסרב ליתן אישור כאמור, אם לדעתו יש בהוראות כדי לפגוע בניהולה התקין של הקופה לטובת חבריה או במטרה אחרת ממטרות החוק.
מוצע לקבוע הסדרים בסיסיים אחידים לענין המבנה התאגידי של קופות החולים תוך פירוט תחומי האחריות והסמכויות של מועצת הקופה והדירקטוריון (פסקה (5)), וקביעת כללי כשירות מינימליים וכללי פסלות כהונה של חברי הגופים הנ"ל, והכל להבטחת ניהול מקצועי וייצוג ציבורי הולם.
לענין מינוי חברי המועצה והדירקטוריון וכשירותם, מוצע לאמץ את עיקרי ההסדר שנקבע בחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993, כמפורט להלן.
תוקם ועדה ציבורית בראשות שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי אשר תבחר שני שלישים לפחות מחברי מועצת קופת החולים שאינם עובדי הקופה, עובדי תאגיד קשור או נושאי משרה בהם או בקשר עסקי עם הקופה (סעיף 27(ו) המוצע). שאר חברי המועצה (כ-1/3) ייבחרו על פי הוראות תקנון הקופה ובלבד שמדובר בהליך בחירה המבטיח ייצוג ציבורי ראוי (סעיף 27(ד) המוצע).
  בנוסף, תעביר הועדה הציבורית למועצת הקופה רשימת מועמדים שמתוכה יבחרו חברי המועצה שליש מחברי הדירקטורון (סעיף 27א(ה) המוצע). גם העמידה בתנאי הכשירות המוצעים לחברי המועצה והדירקטוריון תיבדק ותאושר בידי הועדה הציבורית.
עוד מוצע לקבוע את אחריותם של דירקטורים בקופה, בדומה לחובת האמון והזהירות של דירקטורים בחברה (סעיף 27ב המוצע), כדי לחזק את קביעת האחריות של נושאי המשרה בקופה כאמור.
כן נקבעה חובת הקופה לקיים ועדת ביקורת, תוך פירוט תפקידיה וסמכויותיה (סעיפים 27ד ו-27ה המוצעים).
מוצע לקבוע הוראות לענין דרך החלפת האורגנים הקיימים ומועדים לביצוע החלפה זו, וכן הוראה המאפשרת לועדה הציבורית להביא להחלפת האורגנים אם קופת חולים לא פעלה כמתחייב על פי חוק (סעיף 4).

 


(21) ס"ח התשנ"ד, עמ' 156; התשס"ג, עמ' 395.
(22) ס"ח התשנ"ט, עמ' 189.









 
 

  (ד) אחרי ההגדרה "חוק מס מקביל" יבוא: 
  ""חוק ניירות ערך" - חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968(23);"; 
  (ה) אחרי ההגדרה "מועצת הבריאות" יבוא: 
  ""נושא משרה" -  כהגדרתו בסעיף 1 לחוק החברות ובשינוי זה: במקום "בחברה" יקראו "בקופת חולים";"; 
  (ו) אחרי ההגדרה "קופת חולים" יבוא: 
  ""תאגיד קשור" - כל אחד מאלה: 
  (1) חברה קשורה כהגדרתה בחוק ניירות ערך;
(2) תאגיד שאינו חברה, אשר אילו היה חברה היה מתקיים בו האמור בהגדרה "חברה קשורה" שבפסקה (1);
(3) תאגיד שהחברות בו מותנית בחברות בקופת חולים;";
 
  (2) בסעיף 8, אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: 
  "(ב1)  (1) שר הבריאות בהסכמת שר האוצר ובאישור הממשלה רשאי, בצו, להוסיף שירות או תרופה לסל שירותי הבריאות, לתקופה מוגבלת שיקבע שלא תעלה על שלוש שנים (בסעיף קטן זה - התקופה המוגבלת); בצו לפי פסקה זו רשאי שר הבריאות כאמור, לקבוע הוראות לענין המשך מתן השירות או התרופה שהוספו לסל בידי קופת החולים, גם לאחר תום התקופה המוגבלת, למי שהחל לקבל את השירות או התרופה האמורים בתקופה המוגבלת.
(2) בתום התקופה המוגבלת לא ייכללו השירות או התרופה בסל שירותי הבריאות, אלא אם כן הוספו לסל לפי הוראות חוק זה.
 
  (ב2) שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר רשאי, בצו, להוסיף לסל שירותי הבריאות שירותים או תרופות, כנגד גריעה של שירותים או תרופות מהסל, ובלבד שלא יוסיף ויגרע כאמור באופן המוסיף לעלות הסל או המפחית ממנה."; 
  (3) בסעיף 14 - 
  (א) אחרי סעיף קטן (ה) יבוא: 
  "(ה1) מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב לחוק הביטוח הלאומי, חייב לשלם למוסד דמי ביטוח בריאות, בשיעורים
 

 



דברי הסבר


לפסקה (2)
חוק ביטוח בריאות ממלכתי, קבע, עם חקיקתו, את סל שירותי הבריאות שיהיו זכאים לו המבוטחים, וכן קבע את הדרכים לביצוע שינויים בסל, לרבות הוספה או גריעה ממנו, כאשר כל תוספת שירות או תרופה לסל מחייבת תוספת תקציבית מתאימה לקופות החולים.
בשנים האחרונות נוספו טכנולוגיות חדשות לסל בעלות של כמיליארד שקלים חדשים. בשל מגבלות התקציב לעתים לא מוסיפים לסל שירותי הבריאות תרופות ושירותים אשר תרומתם עולה על תרומת שירותים ותרופות שונים המצויים בסל.
מוצע על כן להגמיש את הכללים הנוגעים לשינויים בסל שירותי הבריאות, על ידי מתן אפשרות
להוסיף לסל שירות או תרופה לתקופת ניסיון שלא תעלה על 3 שנים, וכן על ידי החלפת שירותים או תרופות מתוך הסל בשירותים או תרופות אחרים, באופן שאינו משפיע על עלות הסל. בכך ניתן יהיה לנצל את המשאבים המוקצים לתחום הבריאות ביעילות רבה יותר, תוך התמקדות בשירותים שתרומתם לבריאות הציבור גבוהה.
לפסקה (3)
מוצע להתאים את הדין החל לענין תשלום דמי ביטוח בריאות בשל תשלומי פנסיה מוקדמת להצעה שבסעיף 21(9) לחוק זה. באשר לתשלום דמי ביטוח לאומי בשל תשלומים אלו.



(23) ס"ח התשכ"ח, עמ' 234.










 
 


 
  המשתלמים מהכנסת עובד לפי הוראות סעיף קטן (ב), ויחולו לענין זה ההוראות לפי סעיף 345ב לחוק האמור, בשינויים המחויבים."; 
  (ב) בסעיף קטן (9), במקום "(ב) עד (ה)" יבוא "(ב) עד (ה1)"; 
  (4) בסעיף 26(א)(2), אחרי "מוסדות הקופה" יבוא "וסמכויותיהם", המילה "סמכויותיהם" - תימחק, ובסופו יבוא "בהתאם להוראות סעיפים 27 ו-27א, לפי הענין";
(5) במקום סעיף 27 יבוא:
 
  "מועצת קופת
חולים
 
27. (א) הגוף הייצוגי העליון של קופת החולים הוא מועצת קופת החולים, והיא תיקרא בשם זה או בשם אחר שייקבע בתקנון קופת החולים.
(ב) למועצת קופת החולים יהיו הסמכויות שנקבעו בתקנונה, ובהן לפחות סמכויות אלה:
 
  (1) להתוות את מדיניות הקופה;
(2) לאשר שינוי בתקנון הקופה;
(3) למנות את חברי הדירקטוריון של הקופה בהתאם להוראות סעיף 27א, ולפטר חבר דירקטוריון שמונה על ידה כאמור;
(4) לפקח על פעולות הדירקטוריון ולבקרן;
(5) למנות את האחראי לבירור תלונות החברים בהתאם להוראות סעיף 28, ולמנות את רואה החשבון של הקופה;
(6) לאשר פעולות ועסקאות הטעונות אישור אסיפה כללית של חברה לפי סעיף 57(5) לחוק החברות;
(7) הסמכויות הנתונות לאסיפה הכללית של חברה לפי חוק החברות, אלא אם כן נקבע לענין מסוים אחרת בתקנון.
 
  (ג) מספר החברים במועצת קופת חולים לא יעלה על 45; חברי המועצה יהיו מבוטחי אותה הקופה או מי שהגישו בקשה להירשם בה לפי סעיף 4.
(ד) הרכב מועצת קופת חולים ואופן בחירת חבריה ייקבעו בתקנון הקופה בכפוף להוראות אלה:
 
  (1) לא יותר משליש מחברי המועצה יהיו נציגים שייבחרו באחת מדרכים אלה: 
  (א) בבחירות אישיות ושוויוניות בידי חברי הקופה;
(ב) בידי ועידה ארצית שנבחרה בהליך בחירה ציבורי פתוח בידי חברי הקופה;
(ג) בידי תאגיד הקבוע בתקנון הקופה המקיים הליך בחירה ציבורי פתוח בין חבריו;
(ד) בידי המועצה היוצאת;
 
   






 
 

  (2) שני שלישים לפחות מחברי המועצה ייבחרו בידי הועדה הציבורית.
 
  (ה) לכל חבר במועצת קופת חולים תהיה זכות הצבעה שווה, בכל נושא המועלה להצבעה. 
  (ו) לא ייבחרו כחברי מועצת קופת חולים לפי סעיף
קטן (ד)(2) מי שהם עובדי קופת חולים או עובדי תאגיד קשור, או נושאי משרה בהם, או מי שקשורים בקשר עסקי עם הקופה או עם תאגיד קשור שלה.
(ז) יושב ראש מועצת קופת חולים ייבחר בידי המועצה ברוב קולות של חבריה, ובלבד שבמנין האמור ייכללו רוב מבין חברי המועצה שמונו לפי סעיף קטן (ד)(2) (בסעיף זה - רוב מיוחד).
(ח) חברי מועצת קופת חולים שימונו לפי סעיף קטן (ד)(2) יהיו אנשים שהועדה הציבורית מצאה כי מתמלאים בהם תנאי הכשירות הנדרשים לכהונה של דירקטור חיצוני בחברה, בהתאם לסעיף 240 לחוק החברות, בשינויים המחויבים, וכן תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975(24) (להלן - חוק החברות הממשלתיות); מצאה הועדה הציבורית כי למועמד לכהן כחבר המועצה יש זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר או לסגן שר, לא תמנה אותו הועדה הציבורית, אלא אם כן מצאה כי יש לו כישורים מיוחדים בתחומי פעולתה של קופת חולים או שקיימים לגביו שיקולים של כשירות מיוחדת אחרת לכהונה; לענין זה, לא יראו בחברות במפלגה כשלעצמה זיקה אישית או פוליטית.
(ט) חבר מועצת קופת חולים שמונה לפי סעיף קטן (ד)(2) ימונה לתקופה שתיקבע בתקנון ובלבד שלא תפחת משלוש שנים ולא תעלה על שש שנים, ושסך כל תקופות הכהונה לא יעלה על עשר שנים.
(י) חבר מועצת קופת חולים יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
 
  (1) התפטר במסירת כתב התפטרות למועצה;
(2) הגיש הודעה על מעבר לקופת חולים אחרת לפי סעיף 5;
(3) הורשע בעבירה שלדעת הועדה הציבורית, מפאת חומרתה או נסיבותיה, אין זה ראוי שהוא יכהן כחבר המועצה.
 
  (יא) הועדה הציבורית רשאית להחליט על סיום כהונתו של חבר מועצת קופת חולים שמונה לפי סעיף קטן (ד)(2) אם מצאה כי התקיים לגביו אחד מאלה: 
  (1) נבצר ממנו למלא את תפקידו;
(2) נתקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אותו להיות כשיר לכהונה.

 


(24) ס"ח התשל"ה, עמ' 32.




 







 
 


 
  (יב) הוגש כתב אישום נגד חבר מועצת קופת חולים בשל עבירה שלדעת הועדה הציבורית מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין זה ראוי שהוא יכהן כחבר המועצה, רשאית הועדה הציבורית להחליט על הפסקת כהונתו, לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו. 
  (יג)
 
  (1) נפטר חבר מועצת קופת חולים שמונה לפי סעיף קטן (ד)(2) או שחדל לכהן, תמנה הועדה הציבורית אחר במקומו ליתרת תקופת הכהונה.
(2) הופסקה כהונתו של חבר מועצה כאמור בסעיף
קטן (יב), תמנה הועדה הציבורית אחר במקומו לתקופה שבה הופסקה כהונתו.
 
    דירקטוריון של
קופת חולים
 
27א. (א) דירקטוריון קופת חולים יהיה הגוף הניהולי העליון של הקופה, האחראי לניהולה בהתאם להוראות חוק זה, ובכלל זה - 
  (1) יישם את המדיניות שנקבעה לקופה בידי מועצת קופת החולים;
(2) ימנה מנהל כללי, חשב ויועץ משפטי לקופה;
(3) יפקח על המנהל הכללי, ובכלל זה יפקח על ביצוע החלטות הדירקטוריון;
(4) יאשר את התקציב השנתי בהתאם להוראות כל דין;
(5) ימנה מבקר פנימי לפי המלצת ועדת הביקורת, יאשר את מערכת הבקרה הפנימית של הקופה כפי שתוצע על ידי המבקר, וכן ידון בממצאי ועדת הביקורת ויקבע את מסקנותיו לגביהן.
 
  (ב) לדירקטוריון הסמכות לדון ולהחליט בכל ענין אשר אינו בתחום סמכותה של מועצת קופת חולים או של ועדת הביקורת. 
  (ג)
 
  (1) הדירקטוריון אינו רשאי לאצול מסמכויותיו לפי סעיף קטן (א).
(2) אצילת סמכויות הדירקטוריון לפי סעיף קטן (ב) תהיה לענינים שקבע הדירקטוריון בהחלטה שנתקבלה ברוב של שני שלישים מחבריו.
(3) מינויים לפי סעיף קטן (א)(2) ו-(5), ואישור התקציב השנתי לפי סעיף קטן (א)(4) יהיו בהחלטה של רוב חברי הדירקטוריון.
 
  (ד) מספר חברי הדירקטוריון לא יפחת משלושה עשר ולא יעלה על חמישה עשר.
(ה) מועצת קופת חולים, ברוב מיוחד של חבריה, תבחר את חברי הדירקטוריון, כלהלן:
 
   






 
 

  (1) שליש מחברי הדירקטוריון ייבחר מתוך רשימה שתוגש למועצה על ידי הועדה הציבורית (להלן - רשימת הועדה הציבורית);
(2) שליש מחברי הדירקטוריון ייבחר מתוך רשימה שיגישו למועצה חברי המועצה שנבחרו לפי סעיף 27(ד)(1);
 
  (3) חברי הדירקטוריון הנותרים ייבחרו מתוך רשימה שתרכיב מליאת המועצה.
 
  (ו) רשימות המועמדים לכהן בדירקטוריון כאמור בסעיף
קטן (ה), יורכבו לאחר שמכין הרשימה פרסם בעיתונות הודעה לציבור על האפשרות להגיש מועמדות.
(ז) חברי הדירקטוריון של קופת חולים יהיו מבוטחי אותה קופה או מי שהגישו בקשה להירשם בה לפי סעיף 4.
(ח) לכל חבר דירקטוריון של קופת חולים תהיה זכות הצבעה שווה בכל נושא המועלה להצבעה.
(ט) בתקנון קופת חולים ייקבעו הסדרים לבחירת חברי הדירקטוריון בידי חברי מועצת קופת חולים לשם מילוי הוראות סעיף זה.
(י) לא ימונה חבר דירקטוריון אלא מי שמתמלאים בו, לדעת הועדה הציבורית, שני אלה:
 
  (1) תנאי הכשירות הנדרשים לכהונה של דירקטור חיצוני בחברה, בהתאם לסעיף 240 לחוק החברות, בשינויים המחויבים; ואולם רשאית מועצת קופת חולים למנות חברי דירקטוריון שלא מתקיים בהם התנאי האמור בסעיף 240(ב) לחוק האמור, ובלבד שמספרם לא יעלה על שליש מהחברים המתמנים על ידה שלא מתוך רשימת הועדה הציבורית;
(2) תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות.
 
  (יא) מצאה הועדה הציבורית כי למועמד לכהן בדירקטוריון יש זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר או לסגן שר, לא תאשר הועדה את מינויו, אלא אם כן מצאה שיש לו כישורים מיוחדים בתחומי פעולתה של קופת חולים או שיש לגביו שיקולים של כשירות מיוחדת אחרת לכהונה; לענין זה, לא יראו בחברות במפלגה כשלעצמה זיקה אישית או פוליטית.
(יב) חבר דירקטוריון יתמנה לתקופה שתיקבע בתקנון ושלא תעלה על שלוש שנים; חבר דירקטוריון שתקופת כהונתו הסתיימה יכול שיתמנה מחדש, ובלבד שסך כל תקופות הכהונה לא יעלה על תשע שנים.
(יג) חבר דירקטוריון יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
 
   

 







 
 


 
  (1) התפטר מתפקידו במסירת כתב התפטרות לדירקטוריון;
(2) הגיש הודעה על מעבר לקופת חולים אחרת לפי סעיף 5;
 
  (3) נעדר מחמש ישיבות רצופות של הדירקטוריון או משמונה ישיבות בתוך שנה, אלא אם כן קבעה הועדה הציבורית, בהודעה לקופה, שהיתה סיבה מוצדקת להיעדרותו;
(4) הורשע בעבירה שלדעת הועדה הציבורית, מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, אין זה ראוי שהוא יכהן כחבר הדירקטוריון.
 
  (יד) הועדה הציבורית רשאית להחליט על סיום כהונתו של חבר הדירקטוריון אם מצאה כי נתקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אותו להיות כשיר לכהונה.
(טו) הוגש כתב אישום נגד חבר הדירקטוריון בשל עבירה שלדעת הועדה מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין זה ראוי שהוא יכהן כחבר הדירקטוריון, רשאית היא להחליט על הפסקת כהונתו, לאחר שנתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו.
 
  (טז)
 
  (1) נפטר חבר דירקטוריון או שחדל לכהן, תמנה מועצת קופת חולים, בדרך שבה נבחר אותו חבר, חבר אחר במקומו ליתרת תקופת הכהונה.
(2) הופסקה כהונת חבר הדירקטוריון כאמור בסעיף קטן (טו), תמנה מועצת קופת חולים, בדרך שבה נבחר אותו חבר, חבר אחר במקומו לתקופה שבה הופסקה כהונתו.
 
  (יז) לחברי דירקטוריון ישולם גמול כפי שייקבע בתקנון הקופה או על פיו; הקופה תמסור לשר הבריאות ולשר האוצר, מדי שנה, הודעה על גובה הגמול שנקבע כאמור. 
  חובות זהירות
ואמונים,
ועסקאות קופת
חולים עם
בעלי ענין
 
  27ב. על קופת חולים, על מועצת קופת חולים, על חברי דירקטוריון ועל כל נושא משרה בקופה יחולו, בשינויים המחויבים, הוראות הפרק השלישי והפרק החמישי בחלק השישי לחוק החברות. 
    הועדה הציבורית
 
27ג. (א) מוקמת לענין חוק זה ועדה ציבורית שתפקידיה הם: 
  (1) לבחור חברים למועצת קופות החולים בהתאם להוראות סעיף 27;
(2) להרכיב רשימות חברי דירקטוריון ולאשר את מינוי כל החברים בו בהתאם להוראות סעיף 27א;
(3) למלא כל תפקיד שהוטל עליה בחוק זה.
 
   






 
 

  (ב) ואלה חברי הועדה הציבורית: 
  (1) שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, שמינה שר המשפטים בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה יושב ראש הועדה; 
  (2) שני אנשי ציבור, בעלי רקע כלכלי וציבורי, שימנו שר הבריאות ושר האוצר, בהתייעצות עם היושב ראש.
 
  (ג) הוראות סעיפים 6(ג), 7(א), 8, 9 ו-11 לחוק המניות הבנקאיות שבהסדר (הוראת שעה), התשנ"ד-1993(25), יחולו על הועדה הציבורית וחבריה, בשינויים המחויבים.
(ד) חבר הועדה הציבורית לא יכהן כחבר דירקטוריון של קופת חולים או של תאגיד קשור שלה, ולא יועסק כעובד, כנושא משרה או כיועץ של קופת חולים או של תאגיד קשור שלה במשך שנה מסיום כהונתו.
(ה) חברי הועדה הציבורית ימונו לתקופה של שלוש שנים ויכול שימונו מחדש לתקופה נוספת אחת בלבד.
 
    מינוי ועדת
ביקורת
 
27ד. (א) הדירקטוריון ימנה ועדת ביקורת מבין חבריו.
(ב) מספר חברי ועדת ביקורת לא יפחת משלושה; רוב חברי הועדה, ובכלל זה היושב ראש, יהיו חברי דירקטוריון שמונו מתוך רשימת הועדה הציבורית.
(ג) לא יהיו חברים בועדת הביקורת: יושב ראש הדירקטוריון, המנהל הכללי, החשב או כל נושא משרה בקופת חולים.
 
    ועדת הביקורת -
תפקידיה,
סמכויותיה ודרכי
פעולתה
 
27ה. (א) אלה תפקידי ועדת הביקורת: 
  (1) ללוות את עבודת המבקר הפנימי, להנחות אותו ולפקח על עבודתו ולדון בממצאי הביקורת שלו;
(2) לדון ולהחליט, תוך התייעצות עם המבקר הפנימי של הקופה, בעניני ביקורת פנים של הקופה;
(3) לעמוד על ליקויים בניהול הקופה ולהציע לדירקטוריון דרכים לסילוקם ולמניעת הישנותם;
(4) להגיש לדירקטוריון, לפחות אחת לשנה, דין וחשבון על ממצאיה;
(5) לאשר -
 
  (א) פעולה, התקשרות או עסקה הטעונות אישור ועדת ביקורת לפי סעיף 255 או לפי הפרק החמישי לחלק השלישי לחוק החברות, אשר אילו היתה הקופה חברה ציבורית היו טעונות אישור כאמור;

 


(25) ס"ח התשנ"ד, עמ' 10.




 







 
 

  (ב) עסקה שהקופה עומדת לערוך עם בעל ענין בה או עם תאגיד קשור לה, שהיא מהותית לקופה, או עסקה שאינה במהלך העסקים הרגיל של הקופה, או שאינה בתנאי שוק.
 
  (ב) שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע תפקידים נוספים לועדת הביקורת וכללים לדרכי פעולתה. 
  (ג) חבר ועדת ביקורת שיש לו ענין אישי בהחלטות הועדה, לרבות לענין אישורים כאמור בסעיף קטן (א)(5), לא יהיה נוכח ולא יצביע בישיבת הועדה.
(ד) פעולה או עסקה שלא אושרה כאמור בסעיף זה או שנעשתה בחריגה מהאישור, לא יהיה לה תוקף כלפי קופת חולים, כלפי בעל הענין או כלפי התאגיד הקשור אלא אם כן אושרה בידי מועצת קופת החולים ברוב מיוחד.";
 
  (6) בסעיף 29(א), במקום הסיפה החל במילים "ו"בעל ענין"" יבוא "כמשמעותם בחוק ניירות ערך";
(7) בסעיף 29ב(ב), בפסקה (4), הסיפה החל במילים "לענין זה" - תימחק;
(8) בסעיף 37ה, הסיפה החל במילים "לענין זה" - תימחק;
(9) אחרי סעיף 39 יבוא:
 
  "שינוי מבנה של
קופת חולים או
מיזוגן של
קופות חולים
 
39א. (א) שר המשפטים לא ייתן צו לפי הוראות סעיף 380(ב) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983(26), המחיל על קופת חולים את סעיף 350 לחוק החברות, אם נוכח שהפשרה או ההסדר המוצעים הם לשם תכנית בדבר שינוי מבנה קופת חולים או בדבר מיזוגן של קופות חולים, אלא אם כן התקיימו כל אלה: 
  (1) הבקשה למתן הצו מוגשת על ידי קופת החולים שלגביה מתבקש שינוי המבנה או קופות החולים שלגביהן מתבקש המיזוג;
(2) שר האוצר ושר הבריאות (בסעיף זה - השרים) אישרו את בקשת קופת החולים לבצע שינוי מבנה או את בקשת קופות החולים להתמזג, וכן אישרו את נוסח התקנון שיחול על הקופה או הקופות, לפי הענין, לאחר שינוי המבנה או המיזוג;
 
  (3) השרים קבעו הוראות לפי סעיף קטן (ג) בענינים המפורטים בו, כולם או חלקם.
 

 



דברי הסבר


פסקה (9)
לשר המשפטים נתונה הסמכות לפי סעיף 380(ב) לפקודת החברות להחיל על גופים שאינם חברות הוראות הנוגעות להסדר או פשרה של חברה, לרבות הסדר שענינו שינוי מבנה או מיזוג של גופים כאמור. קופות החולים אינן חברות, ולפיכך הסדר או פשרה בנוגע אליהן יחייב צו כאמור של שר המשפטים. צו כזה, ככל שהוא נוגע לשינוי מבנה של קופת חולים או למיזוגן של קופות חולים, צריך להינתן בהתחשב בהשלכות שעשויות להיות לו לפי חוק ביטוח בריאות. על כן מוצע כי צו של שר המשפטים בנוגע לתכנית בדבר שינוי מבנה קופת חולים או בדבר מיזוגן של קופות חולים יינתן רק לבקשת קופת חולים ובהסכמת שרי הבריאות והאוצר שיאשרו גם את התקנון של הקופה לאחר שינוי המבנה או המיזוג. כן מוצע לתת לשרי הבריאות והאוצר את הסמכות לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות לתקופת המעבר שאחרי השינוי המבני או המיזוג, שיחולו על אף הוראות החוק, הנדרשות בעקבות השינוי האמור.



(26) דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 37, עמ' 761; ס"ח התשנ"ה, עמ' 36.









 
 

  (ב) נתן שר המשפטים צו כאמור בסעיף קטן (א), יחולו על קופת החולים או קופות החולים, לפי הענין, שלגביהן ניתן הצו, הוראות סעיף 350 לחוק החברות, וככל שהדבר נדרש גם הוראות סעיף 351 לחוק האמור, הכל בשינויים המחויבים מהמהות התאגידית של הקופה או הקופות.
(ג) השרים יקבעו בצו הוראות הנדרשות עקב שינוי מבנה של קופת חולים או מיזוגן של קופות חולים שיחולו, על אף הוראות חוק זה, על הקופה או הקופות, לפי הענין, לאחר שינוי המבנה או המיזוג שאישר בית המשפט עקב מתן צו כאמור בסעיף קטן (א), לרבות בענינים המפורטים להלן:
 
  (1) מעבר בין קופות חולים;
(2) תכנית השירותים והתשלומים שתחול על קופת החולים לאחר שינוי המבנה או המיזוג;
(3) תכניות לשירותים נוספים, שיחולו על חברי קופת החולים לאחר שינוי המבנה או המיזוג;
(4) תקרת הצריכה, אם נקבעה לפי דין, שתחול על קופת החולים או קופות החולים, לפי הענין, לאחר שינוי המבנה או המיזוג ושינויים בתקרות צריכה של קופות חולים אחרות, ככל שהדבר מתחייב עקב שינוי המבנה או המיזוג.
 
  (ד) הוראות שנקבעו בצו לפי סעיף קטן (ג) יחולו לתקופה שיקבעו השרים ושלא תעלה על שנתיים; ואולם רשאים השרים להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה."; 
  (10) בתוספת השניה, בפרט 6(ד), במקום "טיפולי הפרייה חוץ גופית - ניתנים לצורך הולדת ילד ראשון ושני, לבני זוג שלהם אין ילדים בנישואיהם הנוכחיים וכן, לאישה בלא ילדים המעוניינת להקים משפחה חד הורית" יבוא "טיפולי הפריה חוץ גופית - ניתנים לצורך הולדת ילד ראשון למבוטחת בלא ילדים שטרם מלאו לה 44 שנים, ועד חמישה מחזורי טיפול;".
 

 



דברי הסבר


פסקה (10)
לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, טיפולי הפריה חוץ-גופית ניתנים חינם במסגרת סל שירותי הבריאות לכל אישה שלה ולבן זוגה אין ילדים משותפים, לצורך הולדת ילד ראשון ושני, וזאת בלא הגבלה על כמות מחזורי הטיפול. מהילד השלישי ואילך ממומנת ההפריה על ידי הביטוח המשלים בהשתתפות עצמית שמשתנה מקופה לקופה ותוך קביעת תקרות למספר הטיפולים.
מימון רחב וגורף כאמור, במסגרת סל שירותי הבריאות, הוא חסר תקדים בהשוואה בין-לאומית. כמו כן, טיפולי הפריה גורמים למספר רב של הריונות בסיכון וללידות מוקדמות, אשר מלבד הסיכון שבהן, הן מעמיסות על מערכת הבריאות הוצאות ניכרות נוספות. בנוסף, יש לציין גם כי סיכוי ההצלחה של טיפולי ההפריה יורדים מטיפול לטיפול ככל שגיל המטופלת עולה.
על כן מוצע להגביל את מספר מחזורי טיפול ההפריה הניתנים במסגרת סל שירותי הבריאות, לחמישה, וזאת לצורך הולדת ילד ראשון בלבד, למבוטחת בלי ילדים ושטרם מלאו לה 44 שנים.










 
 


תיקון פקודת
בריאות העם
 
17.בפקודת בריאות העם, 1940(27), אחרי סעיף 68 יבוא:
  "חובות יוזם
ניסוי רפואי
בבני אדם
 
68א. (א) בסעיף זה - 
  "יוזם ניסוי רפואי" -  אדם האחראי לייזומו, לניהולו או למימונו של ניסוי רפואי בבני אדם; 
  "ניסוי רפואי בבני אדם" -  כהגדרתו בתקנות בריאות העם (ניסויים רפואיים בבני אדם), התשמ"א-1980(28) (בסעיף זה - תקנות ניסויים רפואיים בבני אדם); 
  "תכשיר" -  כהגדרתו בפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981(29). 
  (ב) היה ניסוי רפואי בבני אדם כרוך בביצוע בדיקות רפואיות או באספקת אבזרים, תכשירים או משתלים (בסעיף זה - שירותים), יודיע יוזם הניסוי הרפואי לקופת החולים שבה מבוטח אדם המשתתף בניסוי, על השתתפותו של המבוטח בניסוי ועל השירותים שהמבוטח צפוי לקבל על פי תכנית הניסוי.
(ג) קופת חולים או מי מטעמה, שהגיע אליהם מידע לפי הוראות סעיף זה, לא יגלו אותו לאחר ולא יעשו בו כל שימוש, אלא לצורך בקרה ומעקב רפואי לשם הבטחת מתן שירותי בריאות לפי דין.
(ד) המנהל הכללי כהגדרתו בתקנות ניסויים רפואיים בבני אדם, לא ייתן אישור לניסוי רפואי בבני אדם, אלא אם כן התחייב יוזם הניסוי הרפואי להמשיך ולספק למשתתף בניסוי את התכשיר שניתן לו במסגרת הניסוי, בלא תמורה, לתקופה שיקבע המנהל הכללי ושלא תפחת משלוש שנים מתום הניסוי, וזאת אם המשתתף בניסוי זקוק לתכשיר מבחינה רפואית; הוראות סעיף קטן זה באות להוסיף על הוראות תקנות ניסויים רפואיים בבני אדם, ולא לגרוע מהן.
(ה) על אף הוראות סעיף קטן (ד), הוסף תכשיר שסופק במסגרת ניסוי רפואי בבני אדם לסל שירותי הבריאות כהגדרתו בסעיף 7 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, לאותה התוויה שלה נועד הניסוי הרפואי האמור, תספק קופת חולים את אותו התכשיר גם למבוטח באותה קופה הזכאי לאספקת התכשיר לפי הוראות החוק האמור ולפי הוראות
 




דברי הסבר

סעיף 17
כדי למנוע מצב שבו מממנות קופות החולים בדיקות רפואיות הנערכות במסגרת ניסויים רפואיים ושלא לצורך טיפול רפואי, וכדי לאפשר לקופות חולים את מלוא המידע הדרוש לשם טיפול במבוטחיה, מוצע לחייב את יוזם הניסוי הרפואי להודיע לקופת החולים על השתתפות מבוטחה בניסוי, וזאת כדי לאפשר לקופת החולים לוודא כי בדיקות אלו אינן ממומנות ממשאבים ציבוריים, תוך שמירה על סודיות רפואית ופרטיותו של המבוטח.
  בהמשך לאמור, מוצע לתקן את פקודת בריאות העם, 1940, כך שתיקבע בה חובה על יוזם ניסוי רפואי להמשיך ולספק למשתתף בניסוי את התכשיר שניתן לו במסגרת הניסוי, בלא תמורה, לתקופה מוגבלת וכל עוד הוא זקוק לו מבחינה רפואית.
במקרה שבו הוסף תכשיר שסופק במסגרת הניסוי הרפואי, לסל שירותי הבריאות, זה יסופק על ידי קופת החולים, ואולם הקופה תהיה רשאית להיפרע את הוצאותיה בשל הספקת התכשיר למבוטחה שהשתתף בניסוי, מיוזם הניסוי הרפואי, למשך התקופה שבה הוא התחייב לספקו לאותו מבוטח.

 


(27) ע"ר 1940, תוס' 1, עמ' 191; ס"ח התשס"א, עמ' 628.
(28) ק"ת התשמ"א, עמ' 292; התשנ"ט, עמ' 1005.
(29) דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 35, עמ' 694; ס"ח התשס"ב, עמ' 484.









 
 

  סעיף קטן (ד), ורשאית הקופה להיפרע את הוצאותיה בפועל בשל מתן התכשיר מיוזם הניסוי הרפואי, למשך התקופה שבה התחייב לספק את התכשיר כאמור באותו סעיף קטן.
(ו) שר הבריאות רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיף זה."
 
   

 
18.בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959(30), אחרי סעיף 40 יבוא:
  "מינוי מנהל
בית חולים
ואופן העסקתו
 
40א. קבלתו של אדם לכהונת מנהל בית חולים ממשלתי תיעשה בדרך של מכרז לפי הוראות סעיף 19, והוא יועסק על פי חוזה מיוחד לפי הוראות סעיף 40, לתקופה שלא תעלה על ארבע שנים." 
   
תיקון חוק
שירות המדינה
(מינויים)
 
19.(א) סעיף 14 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כנוסחו בסעיף 16(3) לחוק זה, יחול על דמי ביטוח בריאות המשתלמים בעד יום תחילתו של חוק זה ולאחריו.
(ב) עד יום ח' באדר התשס"ד (1 במרס 2004) תתקן קופת חולים את תקנונה כדי להתאימו להוראות סעיפים 27(ג) ו-27א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כנוסחם בסעיף 16(5) לחוק זה.
(ג) עד יום ט' באייר התשס"ד (30 באפריל 2004) תפעל קופת חולים להתאמת הרכב מועצת הקופה להוראות סעיף 27 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כנוסחם בסעיף 16 לחוק זה.
(ד)  (1) עד יום ט' באייר התשס"ד (30 באפריל 2004) תפעל קופת חולים להתאמת מספר חברי הדירקטוריון של הקופה להוראות סעיף 27א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כנוסחו בסעיף 16 לחוק זה.
(2) עד יום כ"ח באב התשס"ד (15 ביולי 2004) תכנס מועצת קופת חולים, שהרכבה הותאם להוראות סעיף 27 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, כאמור בסעיף קטן (ג), אסיפה שבה ייבחרו מחצית מחברי דירקטוריון הקופה, ששליש מהם יהיו מתוך רשימת הועדה הציבורית.
(3) עד יום כ"ה בתשרי התשס"ה (10 באוקטובר 2004), תכנס מועצת קופת חולים כאמור בפסקה (2), אסיפה שבה ייבחרו יתרת חברי הדירקטוריון שלא נבחרו כאמור בפסקה האמורה, לפי הוראות סעיף 27א לחוק ביטוח בריאות ממלכתי כנוסחו בסעיף 16 לחוק זה.
 
(ה) לא פעלה קופת חולים בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) בתוך המועדים הקבועים תמנה הועדה הציבורית לקופה מועצה בת 15 חברים; למועצה שמונתה כאמור יהיו מוקנות הסמכויות הנתונות למועצה לפי הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, והיא תפעל לתיקון תקנון הקופה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), וכן למינוי דירקטוריון בהתאם להוראות סעיף קטן (ד).


חוק ביטוח
בריאות ממלכתי
- תחולה
והוראות מעבר
 
20.הוראות סעיף 40א לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, כנוסחו בסעיף 18 לחוק זה, יחולו לגבי מנהל בית חולים שהחל לכהן בתפקידו ביום תחילתו של חוק זה או לאחריו.

 
חוק שירות
המדינה (מינויים)
- תחולה
 



דברי הסבר

סעיפים
18 עד 20
למנהלי בתי החולים הממשלתיים תפקיד חשוב במערך שירותי הרפואה במדינת ישראל, ולהם אחריות תקציבית וניהולית רבה. על כן מוצע לקבוע כי העסקתם תהיה בדרך של מכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, על פי חוזה מיוחד לפי סעיף 40 לחוק האמור, לתקופות קצובות שלא יעלו על 4 שנים. הוראה זו תאפשר לבחון מדי תקופה את תפקודם של מנהלי בתי החולים ולהביא להחלפתם במידת הצורך. מוצע כי הוראה זו תחול על מנהלים שימונו אחרי יום תחילתו של החוק.



(30) ס"ח התשי"ט, עמ' 86.



 
פרק ה': ביטוח לאומי


 
תיקון חוק
הביטוח הלאומי
 
21.בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995(31) (בפרק זה - חוק הביטוח הלאומי) -
  (1) בסעיף 68, בסופו יבוא: 
  "(ג) הורה שמשתלמים לו בעד חודש מסוים גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה או תשלום חודשי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972(32), והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בעד שלושה ילדים או יותר, תיווסף לקצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמנין ילדיו תוספת לפי ערך 0.59 נקודות קצבה."; 
  (2) בסעיף 74א(א), במקום "15" יבוא "12";
(3) בסעיף 149(א), במקום "7" יבוא "6";
 




דברי הסבר

סעיפים
21 ו-24(א)
לפסקה 21(1) ולסעיף 24(א)
בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 (להלן - חוק תכנית ההבראה), תוקן פרק ד' בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), ונקבע בו כי קצבאות הילדים המשתלמות בעד כל ילד במנין ילדיו יהיו שוות, וישתלמו בסכום השווה לקצבת הילדים שהשתלמה ערב התיקון האמור בעד הילד הראשון במנין ילדיו של ההורה. עוד נקבע, כי ההפחתה האמורה תבוצע באופן מדורג לענין ילדים שנולדו עד יום כ"ט באייר התשס"ג (31 במאי 2003), והשלמתה תהיה בשנת 2009.
במסגרת הדיון בחוק תכנית ההבראה בועדת הכספים של הכנסת, הודיע הממונה על התקציבים ליושב ראש ועדת הכספים כי ההסדר החוקי בענין הזכאים לגמלת הבטחת הכנסה יותאם לשינויים האמורים בקצבאות הילדים. הממונה על התקציבים הודיע כי תחילת ההתאמה האמורה תהיה לא יאוחר מיום ו' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004), הוא המועד שבו אמור היה להיות מבוצע השלב השני בהפחתת קצבאות הילדים כאמור.
בהתאם להודעה האמורה, מוצע לקבוע כי למי שזכאי לגמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, או לתשלום חודשי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, והוא זכאי לקצבת ילדים בעד שלושה ילדים או יותר, תיווסף לקצבת הילדים החודשית המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי תוספת של 100 שקלים חדשים בעד כל ילד.
היות שמוצע לדחות את ביצועו של השלב השני בהפחתת קצבאות הילדים ליום 1 ביולי 2004, כאמור בסעיף 21(12) בהצעת חוק זו, מוצע כי ההסדר המתואר לעיל יחל גם הוא באותו יום.

לפסקאות (2), (3), (6) ו-(8)
חוק הביטוח הלאומי קובע הוראות בדבר השתתפותו של המוסד לביטוח לאומי במימון פעולות שונות הקשורות בתחומי הפעולה של המוסד. בחוק תכנית ההבראה נוספו להוראות האמורות הוראות סעיף 74א בחוק הביטוח הלאומי, שענינו מימון פעולות לפיתוח שירותים לילדים בסיכון (כהוראת שעה שתחול בשנים 2004 עד 2007), ונקבעו בכלל ההוראות האמורות תקרות הרשאה שנתית להתחייב לממן פעולות לפי אותן הוראות.
לנוכח ההאטה החריפה בפעילות הכלכלית מוצע להפחית, באופן מתון, את תקרות ההרשאה להתחייב האמורות, כך:
1. בסעיף 74א האמור תופחת התקרה מ-15 מיליון שקלים חדשים ל-12 מיליון שקלים חדשים;
2. בסעיף 149, שענינו מימון פעולות בטיחות בעבודה, תופחת התקרה מ-7 מיליון שקלים חדשים ל-6 מיליון שקלים חדשים;
3. בסעיף 220, שענינו מימון פעולות לפיתוח שירותים לנכים, תופחת התקרה מ-90 מיליון שקלים חדשים ל-74 מיליון שקלים חדשים;
4. בסעיף 237, שענינו מימון פעולות פיתוח והחזקה שוטפת של שירותים קהילתיים ושירותים הניתנים במוסדות סיעודיים, תופחת התקרה מ-30 מיליון שקלים חדשים ל-25 מיליון שקלים חדשים.



(31) ס"ח התשנ"ה, עמ' 207; התשס"ג, עמ' 458.
(32) ס"ח התשל"ב, עמ' 87.









 
 

  (4) בסעיף 208 - 
  (א) בסעיף קטן (א), אחרי "שקבע השר" יבוא "(בסעיף זה - המבחנים)" ובמקום "בשיעור של 40% לפחות" יבוא "בשיעור של 60% לפחות, ואולם אם נקבעה למבוטח לפי המבחנים נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות, יהיה התנאי לקביעת אי כושר להשתכר - קביעת נכות רפואית, לפי המבחנים, בשיעור של 40% לפחות";
(ב) בסעיף קטן (ג), במקום "מ-40%" יבוא "מ-60%, ולענין מי שנקבעה לו נכות בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות - שאחוזי הנכות פחותים מ-40%";
(ג) בסופו יבוא:
 
  "(ה) בסעיף זה, "ליקוי יחיד" - כל ליקוי או פגימה שברשימת הליקויים כמשמעותה בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ"ד-1984(33), שבצדם נקוב אחוז נכות."; 
  (5) בסעיף 214(ג), במקום "חודשים" יבוא "החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה לבדיקה מחדש";
(6) בסעיף 220(א), במקום "90" יבוא "74";
(7) בסעיף 222א, במקום "ורשאי הוא" יבוא "ובלבד שלא תשולם גמלה לפי הסעיף האמור לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לגמלה, ואם הוגשה בקשה לבדיקה מחדש בהתאם להוראות שנקבעו לפי סעיף 222 - לתקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת הבקשה כאמור; השר רשאי";
(8) בסעיף 237(א), בפסקה (1), במקום "30" יבוא "25";
 

 



דברי הסבר


השפעת התיקון המוצע על ילדים
הסכום השנתי המרבי שלגביו יהא המוסד לביטוח לאומי רשאי להתחייב לממן פיתוח שירותים לילדים בסיכון יופחת ב-3 מיליון שקלים חדשים.

לפסקה (4)
סעיף 208 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי תנאי לקביעת אי-כושר להשתכר, שהוא תנאי לזכאות לגמלת נכות לפי פרק ט' בחוק האמור, הוא שנקבעה למבוטח נכות רפואית בשיעור של 40% לפחות.
לענין זה אין נפקה מינה אם שיעור הנכות הרפואית נקבע על סמך ליקוי רפואי יחיד או על סמך ליקויים רפואיים אחדים, יהא מספרם אשר יהא.
מוצע לקבוע כי תנאי לקביעת אי-כושר להשתכר יהיה קביעת נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות, ואולם לענין מי שנקבעה לו נכות רפואית בשל ליקוי יחיד בשיעור של 25% לפחות יוסיף לחול הכלל הקיים, ולפיו די בנכות רפואית בשיעור של 40% כדי לבחון את אי-כושרו להשתכר.
לפסקאות (5) ו-(7)
בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002 (ס"ח התשס"ג, עמ' 178), תוקן סעיף 296 בחוק הביטוח הלאומי ונקבע בו כי לא תשולם גמלה לפי חוק הביטוח הלאומי בעד תקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לאותה גמלה.
בהתאם לכך, תוקן באותו חוק גם סעיף 214(ג) בחוק הביטוח הלאומי ונקבע בו כי גמלת נכות שמשתלמת לנכה עקב בדיקה מחדש של אי-כושר להשתכר, לא תשתלם בעד תקופה העולה על 12 חודשים. מוצע להבהיר את אותה קביעה ולתקן את סעיף 214(ג) האמור בהתאם לעיקרון הקבוע בסעיף 296 בחוק הביטוח הלאומי.
עוד מוצע כי העיקרון האמור, ולפיו לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה או הבקשה מחדש, לפי הענין, יעוגן גם בסעיף 222א בחוק הביטוח הלאומי, שענינו מועד תשלום גמלאות בשל ילד נכה.



(33) ק"ת התשמ"ד, עמ' 1377.










 
 


 
  (9) אחרי סעיף 345א יבוא: 
  "הכנסה מפנסיה
מוקדמת
 
345ב. (א) בסעיף זה, "פנסיה מוקדמת" - קצבה המשתלמת מכוח חיקוק או הסכם עבודה לעובד או למי שהיה עובד, בטרם הגיעו לגיל הפרישה*, לאחר שפרש מעבודתו פרישה מוחלטת או חלקית, לרבות קצבה המשתלמת כאמור בשל נכות או אבדן כושר עבודה מלא או חלקי.
(ב) מבוטח לפי פרק י"א (בסעיף זה - מבוטח) שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת, חייב בתשלום דמי ביטוח ממלוא סכום הפנסיה המוקדמת המשתלמת לו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ג); שיעור דמי הביטוח מסכום הפנסיה המוקדמת יהיה, על אף הוראות סעיף 337(א)(2), כקבוע בטור ד' שבלוח י' לענין ניכוי משכר עובד, למעט השיעור הנקוב בפרט 6 בטור האמור.
 
  (ג)
 
  (1) עלה סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח על ההפרש שבין ההכנסה המרבית הקבועה לגביו בלוח י"א לבין שאר הכנסותיו החייבות בתשלום דמי ביטוח, יובא בחשבון, לענין תשלום דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה, סכום הפנסיה המוקדמת שאינו עולה על ההפרש האמור.
(2) פחת סכום הפנסיה המוקדמת שמשתלמת למבוטח מההכנסה המזערית הקבועה בפרט 3 בלוח י"א, ישתלמו דמי הביטוח לפי הוראות סעיף זה מסכום השווה להכנסה המזערית האמורה, ובלבד שאין למבוטח הכנסה אחרת שבעדה משתלמים דמי ביטוח.
 
  (ד) מי שמשלם פנסיה מוקדמת ינכה את דמי הביטוח לפי סעיף זה מהפנסיה המוקדמת, במקור, ויעבירם למוסד במועד התשלום החל לגבי עובד לפי הוראות סעיף 353. 
  (ה)
 
  (1) מבוטח שמשתלמת לו פנסיה מוקדמת שהוא גם עובד או עובד עצמאי, לא יחולו לגבי הכנסתו מפנסיה מוקדמת שיעורי דמי הביטוח החלים לפי לוח י' על חלק ההכנסה של עובד שאינו עולה על מחצית השכר הממוצע (בסעיף קטן זה - שיעור מופחת).
 




דברי הסבר


לפסקאות (9) עד (11)
בתקנה 12א בתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), התשל"א-1971, נקבע כי מבוטח בגיל העבודה שיש לו הכנסה מפנסיה מוקדמת ישלם דמי ביטוח בשיעור של 2.95% מסכום השווה למחצית סכום הפנסיה.
לעומת זאת, עובד באותו גיל ישלם דמי ביטוח בשיעור גבוה יותר ממלוא סכום הכנסתו מעבודה, בהתאם להוראות פרק ט"ו לחוק הביטוח הלאומי.
לפיכך, מוצע לקבוע כי דמי הביטוח שישולמו מפנסיה מוקדמת יהיו ממלוא סכום הפנסיה, ושיעורם יהיה זהה לשיעור דמי הביטוח שמשלם עובד משכר עבודתו.



* ראה סעיף 22 להצעת חוק גיל פרישה, התשס"ד-2003, בחוברת הצעות חוק זו, עמ' 201.









 
 

  (2) היתה ההכנסה של מבוטח כאמור בפסקה (1) בחודש פלוני, מהמקורות המפורטים בסעיף 2(1), (2) ו-(8) בפקודת מס הכנסה, נמוכה ממחצית השכר הממוצע, יחול השיעור המופחת על סכום הכנסתו מפנסיה מוקדמת, השווה לסכום ההפרש שבין הכנסתו מהמקורות האמורים לבין מחצית השכר הממוצע. 
  (ו) השר רשאי, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה והרווחה, לקבוע כללים, תנאים ומועדים שיחולו לענין תשלום דמי הביטוח לפי סעיף זה וחישובם, ורשאי השר לקבוע כאמור הוראות השונות מהוראות סעיף זה."; 
  (10) בסעיף 355(א), בפסקה (2), אחרי "שכר עבודה" יבוא "או פנסיה מוקדמת כהגדרתה בסעיף 345ב(א)";
(11) בסעיף 371, אחרי "הוראות פרק זה" יבוא "למעט הוראות סעיף 345ב";
(12) בלוח ד' -
 
  (א) אחרי הטור "אוגוסט 2003 עד דצמבר 2003" יבוא:
"ינואר 2004 עד יוני 2004 

 
1.00
2.51
 2.91";
 
  (ב) בטור "ינואר 2004 עד דצמבר 2004" - 
  (1) בכותרת, במקום "ינואר 2004" יבוא "יולי 2004";
(2) במקום "1.10" יבוא "0.96", במקום "2.39" יבוא "2.36" ובמקום "2.71" יבוא "2.68";
 
  (ג) בטור "ינואר 2005 עד דצמבר 2005", במקום "1.05" יבוא "0.91", במקום "2.13" יבוא "2.10" ובמקום "2.37" יבוא "2.34". 
   

 
22.בתקופה שמיום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004) עד יום ל' בכסלו התשס"ו
(31 בדצמבר 2005) ייקרא חוק הביטוח הלאומי כך שבסעיף 68(א), במקום "0.84" יבוא "0.7".

 
חוק הביטוח
הלאומי -
הוראת שעה
 



דברי הסבר

סעיפים
21(12), 22
ו-24(ז)
מוצע לדחות בחצי שנה את יישומו של השלב השני בהפחתת קצבאות הילדים המשתלמות בעד ילד שנולד עד יום כ"ט באייר התשס"ג (31 במאי 2003), והוא הילד השלישי במנין ילדיו של ההורה, כך שהשלב האמור יחל רק ביולי 2004, ולא בינואר 2004.
עוד מוצע, לנוכח ההאטה החריפה בפעילות הכלכלית, לקבוע בהוראת שעה שתחול בשנים 2004 ו-2005, כי קצבאות הילדים המשתלמות בעד אותה תקופה יופחתו כך:
1. קצבה חודשית המשתלמת בעד ילד שנולד ביום א' בסיון התשס"ג (1 ביוני 2003) (להלן - היום הקובע) ואילך תופחת בסכום של 24 שקלים חדשים;
2. קצבה חודשית המשתלמת בעד ילד שנולד לאחר היום הקובע, והוא הילד הראשון, השני או השלישי במנין ילדיו של ההורה, תופחת גם היא בסכום של 24 שקלים חדשים;
3. קצבה חודשית המשתלמת בעד ילד שנולד לאחר היום הקובע, והוא הילד הרביעי ואילך במנין ילדיו של ההורה, תופחת -
  בעד כל אחד מן החודשים ינואר עד יוני 2004 - בסכום של 24 שקלים חדשים;
בעד כל אחד מן החודשים יולי 2004 עד דצמבר 2005 - בסכום של 5 שקלים חדשים.
 
   




 
 


תיקון חוק
הבטחת הכנסה
 
23.בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980(34) (בפרק זה - חוק הבטחת הכנסה), בסעיף 2(א), בפסקה (3), במקום "מסכום הגימלה לפי חוק זה" יבוא "מההכנסה שבשלה אין לשלם, לפי הוראות חוק זה, גמלה".


 
חוק הביטוח
הלאומי וחוק
הבטחת הכנסה -
תחולה וביטול
הוראות
 
24.(א) סעיף 68(ג) בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 21(1) בחוק זה, יחול על קצבת ילדים המשתלמת בעד יום י"ב בתמוז התשס"ד (1 ביולי 2004) ואילך.
(ב) סעיפים 74א(א), 149(א), 220(א) ו-237(א) בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בפסקאות (2), (3), (6) ו-(8) של סעיף 21 בחוק זה, יחולו על התחייבויות המוסד לביטוח לאומי בשנת הכספים 2004 ובשנות הכספים שלאחריה.
(ג) סעיף 208 בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 21(4) בחוק זה, יחול על מי שהגיש תביעה לפי פרק ט' בחוק הביטוח הלאומי ביום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה - יום התחילה) ולאחריו.
(ד) סעיף 214(ג) בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 21(5) בחוק זה, יחול על בקשה לבדיקה מחדש שהוגשה ביום א' בתמוז התשס"ג (1 ביולי 2003) ולאחריו.
(ה) סעיף 222א בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 21(7) בחוק זה, יחול על תביעה או בקשה לבדיקה מחדש, לפי הענין, שהוגשו ביום התחילה ולאחריו.
(ו) סעיפים 345ב, 355(א) ו-371 בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בפסקאות (9) עד (11) של סעיף 21 בחוק זה, יחולו על דמי ביטוח המשתלמים בעד יום התחילה ואילך.
(ז) לוח ד' בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 21(12) בחוק זה, וסעיף 22 בחוק זה, יחולו על גמלאות המשתלמות בעד התקופה שמיום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004) עד יום ל' בכסלו התשס"ו (31 בדצמבר 2005).
(ח) הוראות שנקבעו לפי סעיף 371 בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, לענין תשלום דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות, מפנסיה מוקדמת, בטלות מיום התחילה ואילך, ואולם ההוראות האמורות יוסיפו לחול על דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות, מפנסיה מוקדמת, המשתלמים אחרי יום התחילה בעד תקופה שקדמה ליום התחילה; לענין זה -
"דמי ביטוח" ו"דמי
  ביטוח בריאות" - כמשמעותם בחוק הביטוח הלאומי ובחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, לפי הענין;
 
"פנסיה מוקדמת" -
  כהגדרתה בסעיף 345ב בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 21(9) בחוק זה.
 
(ט) סעיף 2(א) בחוק הבטחת הכנסה, כנוסחו בסעיף 23 בחוק זה, יחול על גמלאות המשתלמות בעד יום התחילה ואילך.




דברי הסבר

סעיף 23
מוצע לבצע תיקון נוסח בפסקה (3) של סעיף 2(א) בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן - חוק הבטחת הכנסה), כדי להבהיר את תנאי הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה למי שעובד בשכר נמוך. התיקון המוצע לא יביא, הלכה למעשה, לשינוי בתנאי הזכאות לאותה גמלה שלפיהם נוהג המוסד לביטוח לאומי כיום.


(34) ס"ח התשמ"א, עמ' 30; התשס"ג, עמ' 473.









 
 

25.בחוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 15), התשס"א-2001(35) -
  (1) בסעיף 2, בסעיף 9א(ג) המובא בו, פסקה (4) - תימחק;
(2) בסעיף 3(ב), במקום "תחילתן של פסקאות (1) ו-(4)" יבוא "תחילתה של
פסקה (1)".
 
   

תיקון חוק
הבטחת הכנסה
(תיקון מס' 15)
 
26.בחוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994(36) (בפרק זה - חוק לפיצוי נפגעי גזזת) -
  (1) בסעיף 1 - 
  (א) בהגדרה "השר", במקום "שר הבריאות" יבוא "שר הרווחה";
(ב) בהגדרה "ועדת מומחים", במקום "השר" יבוא "שר הבריאות";
(ג) במקום ההגדרה ""ועדה רפואית" ו"ועדה רפואית לעררים"" יבוא:
 
  ""ועדה רפואית לעררים" -  ועדה רפואית לעררים שמונתה לפי הוראות סעיף 212 לחוק הביטוח הלאומי;"; 
  (ד) בהגדרה "נפגע", במקום "וועדה רפואית" יבוא "ורופא מוסמך" ובמקום "קבעה שלקה" יבוא "קבעו שלקה";
(ה) אחרי ההגדרה "נפגע" יבוא:
 
  ""רופא מוסמך" -  רופא מוסמך כמשמעותו בסעיף 208(ב) לחוק הביטוח הלאומי;"; 
  (2) אחרי סעיף 5 יבוא: 
  "תחילת תשלום
קצבה חודשית
 
5א. קצבה חודשית לפי הוראות סעיף 3 וכן קצבה כאמור לפי הוראות סעיף 5, לא תשולם בעד תקופה העולה על שנים עשר החודשים שקדמו בתכוף לפני החודש שבו הגיש הנפגע תביעה לקצבה חודשית לפי סעיף 6 או בקשה בשל החמרת מצב לפי
סעיף 5, לפי הענין.";
 
תיקון חוק לפיצוי
נפגעי גזזת
 



דברי הסבר

סעיף 25
בחוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 15), התשס"א-2001, הוסף סעיף 9א בחוק הבטחת הכנסה, שענינו הוראות מיוחדות לענין נכס שהוא רכב מנועי. לפי פסקה (4) שבסעיף קטן (ג) באותו סעיף, החזקת רכב בידי מי שלילדו משתלמת קצבה לפי הוראות סימן ו' לפרק ט' בחוק הביטוח הלאומי, לא תשלול את הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה.
לנוכח הוראות פסקאות (2) ו-(3) באותו סעיף קטן, הקובעות כי החזקת רכב בידי מי שילדו מוגבל בניידות או שהוא זקוק לרכב לצורך טיפול רפואי ממושך לא תשלול את הזכאות לאותה גמלה, הרי שהוראת
פסקה (4) האמורה מתייחסת, הלכה למעשה, למי שילדו אינו מוגבל בניידות או זקוק לטיפול רפואי מתמשך.
בנסיבות אלה, נדחתה תחילתה של הפסקה האמורה, בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001 (תיקון, ביטול והתלייה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות), התשס"א-2001 (ס"ח התשס"א, עמ' 238), ובחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002 (ס"ח התשס"ב, עמ' 166), עד ליום 1 באוקטובר 2004. מוצע למחוק את הפסקה האמורה.

סעיף 26
ביצועו של חוק לפיצוי נפגעי גזזת, התשנ"ד-1994 (להלן - חוק לפיצוי נפגעי גזזת), הוטל על שר הבריאות. גם הועדות הרפואיות הפועלות על פי אותו חוק נמצאות במשרד הבריאות.



(35) ס"ח התשס"א, עמ' 122; התשס"ב, עמ' 166.
(36) ס"ח התשנ"ד, עמ' 277; התשנ"ח, עמ' 100.










 
 


 
  (3) בסעיף 6(א), במקום "למשרד הבריאות" יבוא "למוסד; תביעה כאמור תוגש רק בידי תובע שועדת מומחים קבעה, לפי הוראות סעיף 8, כי לו או למי שהתובע הוא שאירו, ניתן טיפול בהקרנה";
(4) בסעיף 7, בכל מקום, במקום "השר" יבוא "שר הבריאות";
(5) בסעיף 8 -
 
  (א) בסעיף קטן (א), במקום "השר" יבוא "שר הבריאות";
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
 
  "(א1) מי שמבקש כי ייקבע לגביו או לגבי מי שהמבקש הוא שאירו כי ניתן לו טיפול בהקרנה, יגיש בקשה למשרד הבריאות בהתאם להוראות שקבע שר הבריאות, ובתנאים ובמועדים שקבע."; 
  (ג) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: 
  "(ב) ועדת המומחים תדון בבקשה שהוגשה לפי הוראות סעיף קטן (א1), ותקבע אם למבקש או למי שהמבקש הוא שאירו ניתן טיפול בהקרנה."; 
  (ד) בסופו יבוא: 
  "(ו) משרד הבריאות יעביר למוסד את החלטת ועדת המומחים שניתנה לפי סעיף זה, באופן ולפי כללים שיקבעו המוסד ומשרד הבריאות."; 
  (6) בסעיף 9 - 
  (א) בכותרת השוליים, במקום "ועדה רפואית" יבוא "רופא מוסמך";
(ב) בסעיף קטן (א) -
 
  (1) במקום הרישה יבוא "רופא מוסמך יקבע -";
(2) בפסקה (1), אחרי "תביעת השאירים" יבוא "כאמור בסעיף 10";
 
  (ג) סעיף קטן (ב) - בטל;
(ד) בסעיף קטן (ג), במקום "הועדה הרפואית" יבוא "רופא מוסמך";
(ה) במקום סעיפים קטנים (ד) ו-(ה) יבוא:
 
  "(ד) סמכויותיהם וסדרי עבודתם של רופא מוסמך ושל ועדה רפואית לעררים יהיו לפי הוראות סימן ד' בפרק ט' לחוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים.";
 




דברי הסבר


היות שחוק לפיצוי נפגעי גזזת עוסק במתן תשלומים סוציאליים לנכים או לשאירים, מוצע להעביר את האחריות לביצועו למוסד לביטוח לאומי, המתמחה במתן תשלומים מסוג זה ובהפעלת מנגנונים רפואיים לקביעת נכות. בהתאם לכך, מוצע כי השר הממונה על ביצוע החוק יהיה שר הרווחה.
עם זאת מוצע שלא לשנות את ההסדר בענין ועדת המומחים הפועלת על פי חוק לפיצוי נפגעי גזזת.
עוד מוצע להתאים את חוק לפיצוי נפגעי גזזת לעיקרון הקבוע בסעיף 296 בחוק הביטוח הלאומי, ולפיו לא תשולם גמלה בעד תקופה העולה על 12 החודשים שבתכוף לפני הגשת התביעה לאותה גמלה, ולהחילו על תשלום קצבה חודשית או קצבה בשל החמרת מצב לפי חוק לפיצוי נפגעי גזזת.
בהקשר זה יצוין, כי בהצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002) (מס' 2), התשס"ב-2001 (הצ"ח התשס"ב, עמ' 206), הציעה הממשלה לקבוע בחוק לפיצוי נפגעי גזזת כי לא תשולם קצבה לפיו בעד תקופה שקדמה למועד הגשת התביעה לאותה קצבה.









 
 

  (7) בסעיף 10, ברישה, במקום "שועדה רפואית קבעה" יבוא "שרופא מוסמך או ועדה רפואית לעררים קבעו";
(8) בסעיף 12(א), הסיפה החל במילים "משרד הבריאות" - תימחק;
(9) בסעיף 13 -
 
  (א) בסעיף קטן (ב), אחרי "השר" יבוא "בהתייעצות עם שר הבריאות";
(ב) בסעיף קטן (ג), במקום "שר העבודה והרווחה" יבוא "שר הבריאות" ובמקום "המוסד" יבוא "משרד הבריאות";
 
  (10) בסעיף 15, במקום "בכל ערעור לפי חוק זה" יבוא: 
  "בכל תובענה כמפורט להלן: 
  (1) של מי שהגיש תביעה לפי הוראות סעיף 6 או בקשה בשל החמרת מצב לפי הוראות סעיף 5, הרואה את עצמו נפגע עקב החלטה של המוסד לפי חוק זה;
(2) של המוסד נגד מי שהגיש תביעה או בקשה כאמור בפסקה (1);";
 
  (11) בסעיף 16, במקום "ערעורים לפני בית הדין לעבודה" יבוא "ערעורים ותובענות לבית הדין לעבודה". 
   

 
27.(א) תחילתם של סעיפים 1, 6(א), 7, 8 עד 10, 12(א), 13, 15 ו-16 בחוק לפיצוי נפגעי גזזת, כנוסחם בפסקאות (1) ו-(3) עד (11) של סעיף 26 בחוק זה, ביום י"ב בתמוז התשס"ד
(1 ביולי 2004).
(ב) תחילתו של סעיף 5א בחוק לפיצוי נפגעי גזזת, כנוסחו בסעיף 26(2) בחוק זה, ביום תחילתו של חוק זה (בסעיף קטן זה - יום התחילה), והוא יחול על תביעה או בקשה כאמור באותו סעיף שהוגשו ביום התחילה ולאחריו.

פרק ו': שילוב מקבלי גמלאות בעבודה (הוראת שעה)

סימן א': פרשנות


 
חוק לפיצוי
נפגעי גזזת -
תחילה ותחולה
 
28.פרק זה מטרתו לקדם את שילובם של מקבלי גמלאות בעבודה ולמצות את כושר השתכרותם, תוך שיתופם באחריות לכך, כדי לאפשר להם מעבר מתלות בגמלאות לעצמאות חברתית וכלכלית.

 
מטרה
 



דברי הסבר

פרק ו': שילוב מקבלי גמלאות בעבודה (הוראת שעה)
מבוא
בשנת 1985 השתלמה ל-24,564 משקי בית בישראל גמלת הבטחת הכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן - חוק הבטחת הכנסה), בשנת 1995 הגיע מספרם של משקי הבית שהשתלמה להם גמלת הבטחת הכנסה כאמור ל-75,311, ועד יוני 2003 האמיר מספרם של משקי הבית שהשתלמה להם גמלת הבטחת הכנסה כאמור ל-158,770.
בשנת 1985 השתלמו ל-7,494 משקי בית בישראל תשלומים חודשיים לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972 (להלן - חוק המזונות). התשלומים החודשיים האמורים הם בסכומים זהים לסכומי גמלאות הבטחת הכנסה, וניתנים רק למי שעמד במבחן הכנסה דומה למבחן ההכנסה לפי חוק הבטחת הכנסה, בשנת 1995 הגיע מספרם של משקי הבית שהשתלמו להם תשלומים כאמור ל-17,252, ועד לשנת 2002 האמיר מספרם של משקי הבית שהשתלמו להם תשלומים כאמור ל-27,956.
הנה כי כן, אוכלוסיית מקבלי גמלאות הקיום האמורות גדלה כמעט פי שישה במשך תקופה של פחות מ-20 שנה, בעוד אוכלוסיית המדינה גדלה באותה תקופה בערך פי אחד וחצי, ואוכלוסיית הבלתי מועסקים בישראל גדלה באותה תקופה בערך פי שניים וחצי. מן הנתונים האמורים עולה, כי חלק בלתי מבוטל מקרב האוכלוסיה בגיל העבודה נשען על תשלומי גמלאות, ולא משתלב בשוק העבודה, או שהוא משתלב בשוק העבודה אך לא ממצה את כושר השתכרותו המלא.










 
 


הגדרות
 
29.בפרק זה -
"גמלה" - כל אחת מאלה:
  (1) גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה;
(2) תשלום חודשי לפי חוק המזונות;
 
"חוק הבטחת הכנסה" - חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980(37);
"חוק המזונות" - חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972(38);
"המוסד" - המוסד לביטוח לאומי;
"משתתף" -
  תושב אזור שילוב שתובע גמלה או שמשתלמת לו גמלה, ושזכאותו לגמלה האמורה מותנית בהשתתפותו בפעילות של מרכז תעסוקה לפי הוראות פרק זה;
 
"עבודה" ו"עובד" - במסגרת יחסי עובד ומעביד;
"עובד ציבור" -
  עובד המדינה כהגדרתו בחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963(39), וכן עובד שהוראות החוק האמור, כולן או חלקן, הוחלו עליו לפי סעיף 75 באותו חוק;
 
"תושב אזור שילוב" - כל אחד מאלה:
  (1) מי שמתגורר באזור שהוחלו עליו הוראות פרק זה, בצו, לפי הוראות סעיף 44;
(2) מי שהתגורר באזור כאמור בפסקה (1), בעת שהוחלו על האזור הוראות פרק זה כאמור באותה פסקה, ולאחר מכן שינה את מקום מגוריו, ובלבד שבכללים לפי סעיף 42(ב) נקבע כי הוראות פרק זה יחולו עליו, כולן או חלקן;
 
"השר" - שר התעשיה המסחר והתעסוקה.




דברי הסבר


בהקשר זה יצוין, כי מגמת הגידול המתמשך במספר מקבלי הגמלאות האמורות נותרה על כנה גם בתקופות של האצה כלכלית, ולא רק בתקופות של האטה כלכלית.
בנסיבות אלה, מינה שר העבודה והרווחה, בחודש מרס 2000, ועדה ציבורית לגיבוש המלצות בענין רפורמה במדיניות הטיפול בבלתי מועסקים המתקיימים מגמלת קיום מתמשכת, שבראשה ישב פרופ' יוסי תמיר.
בחודש אוגוסט 2001 הגישה הועדה הציבורית דו"ח ביניים, ובו המליצה, בין השאר, על הקמת מרכזי תעסוקה לטיפול במתקיימים מגמלאות קיום מתמשכות ("One Stop Job Centers"), במסגרתם ירוכזו כל הכלים לטיפול במקבלי הגמלאות האמורים ומתן הסיוע לאותם מקבלי גמלאות, במטרה להביא לשילובם בשוק העבודה ולמיצוי כושר השתכרותם. עוד המליצה הועדה הציבורית, כי במרכזי התעסוקה יפעלו מתכנני יעדים תעסוקתיים ("Case Managers"), שיהיו אחראים על מתן השירות למקבלי הגמלאות המשתתפים בפעילות במרכז התעסוקה (להלן - המשתתפים), ובכלל זה יעשו כל מאמץ להפנותם לעבודה שבה ימצו את כושר השתכרותם, וכל עוד לא יצליחו בכך - יכינו בעבור כל משתתף, בהתייעצות עמו, תכנית אישית שתכלול ביצוע פעילויות שמטרתן שילוב המשתתף בשוק העבודה ומיצוי כושר ההשתכרות שלו. המשתתף מצדו, יתבקש לשתף פעולה ולעשות כל מאמץ כדי לקדם את שילובו בשוק העבודה ומיצוי כושר ההשתכרות שלו, וביצוע התכנית שהוכנה לו יהיה תנאי לזכאותו לגמלה.
הועדה הציבורית המליצה כי הרפורמה האמורה תיערך, בשלב ראשון, במספר אזורים מוגבל, וכי יבוצע מחקר להפקת לקחים מיישום הרפורמה באותם אזורים.
בעקבות דוח הביניים האמור, בוצעה עבודת מטה נרחבת במשרדי הממשלה הנוגעים בדבר, והממשלה קיבלה שורה של החלטות, שבהן אימצה את דוח הועדה הציבורית בשינויים שהחליטה עליהם והחליטה על הקמת מרכזי תעסוקה כאמור.
פרק ו' המוצע מעגן את החלטות הממשלה בענין, ומאפשר את יישום הרפורמה המוצעת. היות שהרפורמה המוצעת טומנת בחובה שינוי תפישה משמעותי, מוצע כי הפרק האמור יעמוד בתוקפו לתקופה של שלוש שנים, במהלכה תוחל הרפורמה המוצעת באופן הדרגתי, וכי יתאפשר לערוך מחקר אודות יישום הרפורמה, כדי לאפשר את המשך יישומה באופן מיטבי לאחר תום תקופת התוקף האמורה.



(37) ס"ח התשמ"א, עמ' 30; התשס"ג, עמ' 468.
(38) ס"ח התשל"ב, עמ' 87; התשס"ג, עמ' 468.
(39) ס"ח התשכ"ג, עמ' 50.









 
 

סימן ב': מרכזי תעסוקה


 

 
30.(א) יוקמו מרכזי תעסוקה שתפקידם לקדם את שילובם של מקבלי גמלאות בעבודה.
(ב) מרכז תעסוקה יוקם ויופעל בידי תאגיד שהמדינה התקשרה עמו לשם כך; לענין זה, "תאגיד" - למעט תאגיד שהוקם בחוק, ולמעט גוף מתוקצב או גוף נתמך, כהגדרתם בסעיף 21 בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985(40).
(ג) תאגיד המפעיל מרכז תעסוקה כאמור בסעיף קטן (ב) יהיה גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(6) בחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב](41), בכל ענין הקשור בביצועו של פרק זה.


 
מרכזי תעסוקה
 
31.(א) בכל מרכז תעסוקה יפעלו מתכנני יעדים תעסוקתיים, שיבצעו את התפקידים המוטלים עליהם לפי הוראות פרק זה לשם השגת מטרתו.
(ב) מתכנן יעדים תעסוקתי יהיה עובד התאגיד המפעיל את מרכז התעסוקה כאמור בסעיף 30(ב), בעל כישורים כפי שיקבע השר, בהסכמת שר האוצר, ושהשר אישר את מינויו כמתכנן יעדים תעסוקתי.


 
מתכנני יעדים
תעסוקתיים
 
32.מתכנן יעדים תעסוקתי יפנה את המשתתף לעבודה התואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני.


 
השמה בעבודה
 
33.(א) משתתף שאינו עובד או העובד בעבודה שההכנסה ממנה נמוכה, שלא הופנה לעבודה לפי הוראות סעיף 32, ישתתף בתכנית אישית התואמת את מצב בריאותו וכושרו הגופני, במסגרת מרכז התעסוקה.

 
הכנת תכנית
אישית
 



דברי הסבר

סעיף 30
מוצע כי מרכזי התעסוקה יוקמו ויופעלו בידי תאגידים שהמדינה תתקשר עמם לצורך זה, וכי פעולתם של התאגידים האמורים בהפעלת מרכזי התעסוקה תהיה כפופה לביקורתו של מבקר המדינה.

סעיפים
31 ו-38
מוצע כי בכל מרכז תעסוקה יפעלו מתכנני יעדים תעסוקתיים, שיהיו עובדי התאגיד המפעיל את המרכז. היות שמתכנני היעדים התעסוקתיים לא יהיו עובדי ציבור, והיות שיינתנו להם, לפי החוק המוצע, סמכויות נרחבות, שיש להן השלכה ישירה על זכאותם של המשתתפים הפועלים במרכז התעסוקה לגמלה לפי חוק הבטחת הכנסה או לתשלום לפי חוק המזונות, מוצע לקבוע כי שר התעשיה המסחר והתעסוקה (להלן - השר) יקבע מהם הכישורים הנדרשים כדי להתמנות למתכנן יעדים תעסוקתי, וכי מינוי כל אחד ממתכנני היעדים התעסוקתיים יהיה טעון את אישור השר.
עוד מוצע כי לנוכח מתן הסמכויות הנרחבות למתכנן יעדים תעסוקתי, וכדי להבטיח כי מתכנן היעדים התעסוקתי יבצע את תפקידיו נאמנה, כדי להשיג את מטרתו של פרק זה, יוסמך השר למנות עובד ציבור מלווה למתכנן יעדים תעסוקתי שהשר נוכח כי אינו מבצע את תפקידיו לפי פרק זה להנחת דעתו של השר. בתקופת מינויו של עובד ציבור מלווה כאמור, יהיו החלטות וקביעות מתכנן היעדים התעסוקתי כפופות לאישור עובד הציבור המלווה, באותם ענינים שלגביהם מונה.

סעיף 32
היות שמטרתו של הפרק המוצע היא קידום השתלבותו של משתתף בשוק העבודה ומיצוי כושר השתכרותו, מוצע לקבוע בחוק כי משימתם הראשונה במעלה של מתכנן היעדים התעסוקתי ושל המשתתף היא השמתו של המשתתף בעבודה, כדי לאפשר לו למצות את כושר השתכרותו ולהגיע לעצמאות חברתית וכלכלית.

סעיפים
33 ו-47
כל עוד לא שולב המשתתף בעבודה, מוצע כי תוכן בעבורו תכנית אישית, שיכול שתכלול מגוון פעילויות שמטרתן שילובו בעבודה ומיצוי כושר השתכרותו. תכנית אישית כאמור תוכן בידי מתכנן יעדים תעסוקתי, בהתייעצות עם המשתתף. כן מוצע כי מתכנן יעדים תעסוקתי יהיה רשאי שלא להכין תכנית אישית למשתתף העובד במפעל מוגן, לפרק זמן שיקבע לענין זה, לאחר שהתייעץ בענין עם המשתתף.



(40) ס"ח התשמ"ה, עמ' 60; התשס"ג, עמ' 151.
(41) ס"ח התשי"ח, עמ' 92; התשס"א, עמ' 174.










 
 


 
(ב) התכנית האישית למשתתף תוכן בידי מתכנן יעדים תעסוקתי, בהתייעצות עם המשתתף; תכנית כאמור יכול שתכלול הכשרה, לרבות שירות בקהילה, וכן השתלמות, הסבה מקצועית, שיקום תעסוקתי, פעילות לחיפוש עבודה או כל פעילות אחרת מסוג שאישר השר, דרך כלל או לענין מסוים, והכל במטרה לשלב את המשתתף בעבודה ולמצות את כושר השתכרותו.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי מתכנן יעדים תעסוקתי שלא להכין לו תכנית אישית לפי הוראות סעיף זה למשתתף העובד, מטעמי בריאות או גיל, במפעל מוגן בהיקף העבודה המקובל בו, וזאת בהתייעצות עם אותו משתתף.
(ד) בסעיף זה -
"מפעל מוגן" -
  כמשמעותו בתקנות שנקבעו לפי פסקה (3)(א) של סעיף 2(א) בחוק הבטחת הכנסה;
 
"עבודה שההכנסה ממנה נמוכה" -
  עבודה שההכנסה ממנה פחותה מההכנסה שבשלה אין לשלם, לפי הוראות חוק הבטחת הכנסה או הוראות חוק המזונות, לפי הענין, גמלה;
 
"שירות בקהילה" -
  שירות שאינו עבודה, שמטרתו הקניית הרגלי עבודה, ושמתקיימים לגביו שנים אלה: 
  (1) תקופת השירות והיקפו אינם עולים על התקופה וההיקף המרביים שקבע השר, בהסכמת שר האוצר;
(2) המשתתף בשירות מסייע לעובדים במקום ביצוע השירות, ואינו בא במקומם.
 
   
תכנית אישית -
היקף השעות
 
34.(א) תכנית אישית כאמור בסעיף 33 תהיה בהיקף של שלושים שעות שבועיות לפחות (בסעיף זה - היקף השעות המזערי), ולא יותר מארבעים שעות שבועיות; לענין זה יובאו בחשבון, לגבי משתתף שהוא עובד - שעות עבודתו וכן זמן הגעתו ממקום מגוריו לעבודה ובחזרה.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בוחן מקרים מיוחדים להקטין את היקף השעות המזערי של תכנית אישית שהוכנה למשתתף מסוים עד לחמש עשרה שעות שבועיות (בסעיף זה - היקף השעות המזערי המופחת), בהתקיים כל אלה:
  (1) מתכנן היעדים התעסוקתי שהכין את התכנית האישית בעבור אותו משתתף או שאמור להכינה, קבע כי המשתתף עשה את מרב המאמצים לסייע בהפנייתו לעבודה ובהכנת תכנית אישית בעבורו, ולבצע את התכנית האישית שהוכנה לו, ככל שהוכנה;
 




דברי הסבר


עוד מוצע כי בין הפעילויות האמורות אפשר יהיה לכלול גם שירות בקהילה במשך ובהיקף מוגבלים, שלא יהיה עבודה. מטרתו של שירות בקהילה תהיה הקניית הרגלי עבודה, ובמסגרתו יסייע המשתתף לעובדים במקום ביצוע השירות, ולא יבוא במקומם. עוד מוצע כי מי שיבצע שירות בקהילה יהיה מבוטח לפי פרק י"ב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, שענינו ביטוח מתנדבים.

סעיף 34
כדי להבטיח את מיצוי האפשרויות לשילוב המשתתף בעבודה, מוצע לקבוע כי תכנית אישית תהיה בהיקף של שלושים עד ארבעים שעות שבועיות. עם זאת מוצע לקבוע מנגנון שיאפשר הכנת תכנית אישית בהיקף קטן יותר, שלא יפול בכל מקרה מחמש עשרה שעות שבועיות, במקרים חריגים בודדים של משתתף הנתקל בקשיים אובייקטיבים משמעותיים, ועושה כל מאמץ להשתלב בעבודה ובפעילות במרכז התעסוקה.
עוד מוצע להסמיך את השר לקבוע היקף שעות מזערי קטן משלושים שעות, ולענין מקרים חריגים כאמור - קטן מחמש עשרה שעות, אם יעלה צורך בכך לנוכח המסקנות מיישום החוק המוצע.







 
 

  (2) בוחן המקרים המיוחדים נוכח כי לפני המשתתף קשיים של ממש שהיו מונעים מכל משתתף סביר לבצע תכנית אישית בהיקף השעות המזערי, יהיו מרכיביה של התכנית האישית אשר יהיו;
(3) השר או עובד ציבור שהוא הסמיך לכך אישר את הקטנת היקף השעות המזערי בעבור אותו משתתף.
 
(ג) בוחן מקרים מיוחדים לא יבחן לפי הוראות סעיף קטן (ב) את הקטנת היקף השעות המזערי של תכנית אישית שהוכנה על ידו או שהוא אמור להכינה.
(ד) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי, בתקנות, להפחית את היקף השעות המזערי ואת היקף השעות המזערי המופחת, דרך כלל או לסוגי משתתפים שיקבע, ורשאי הוא, בתקנות לפי סעיף קטן זה, לקבוע תנאים להפחתת היקף השעות כאמור.
(ה) בסעיף זה, "בוחן מקרים מיוחדים" - מתכנן יעדים תעסוקתי שמנהל מרכז התעסוקה הסמיכו לבחון את הצורך בהפחתת היקף השעות המזערי במקרים מיוחדים, לפי הוראות סעיף קטן (ב).

סימן ג': אישור השתתפות



 
35.(א) בתום כל חודש יקבע מתכנן יעדים תעסוקתי, באישור השתתפות שיערוך לגבי כל משתתף -
  (1) אם הופנה המשתתף לעבודה כאמור בסעיף 32, ואם הופנה כאמור - אם סירב לקבל את העבודה שאליה הופנה;
(2) אם ביצע המשתתף את התכנית האישית שנקבעה לו לאותו חודש, במלואה, ואם לא ביצעה במלואה - את מספר הימים שבהם נעדר המשתתף מן הפעילות שנקבעה לו באותה תכנית; לענין פסקה זו לא תובא בחשבון היעדרות שניתן לגביה אישור מאת מתכנן יעדים תעסוקתי על פי כללים שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר.
 
(ב) באישור השתתפות לגבי משתתף העובד במפעל מוגן, כאמור בסעיף 33(ג), שלא הוכנה לו תכנית אישית, כאמור באותו סעיף, יקבע מתכנן יעדים תעסוקתי כי לא הוכנה למשתתף תכנית כאמור בשל היותו עובד במפעל מוגן; קבע מתכנן היעדים כאמור - יראו את העובד כאילו נקבע לגביו באישור ההשתתפות כי ביצע את התכנית האישית שנקבעה לו, במלואה.
(ג) מתכנן יעדים תעסוקתי ימסור למוסד את אישור ההשתתפות שערך לפי הוראות סעיף זה; כן ימסור מתכנן היעדים התעסוקתי העתק מהאישור כאמור למשתתף, בצירוף נימוקיו לקביעות שבאותו אישור.
(ד) השר, בהסכמת שר הרווחה, יקבע הוראות בדבר אופן עריכת אישור השתתפות לפי סעיף זה, וכן הדרכים והמועדים למסירתו למוסד ולמשתתף, ורשאי הוא לקבוע בתקנות כאמור פרטים נוספים על אלה המנויים בסעיף זה, שייכללו באישור.

אישור השתתפות
 



דברי הסבר

סעיף 35
מוצע להסמיך מתכנן יעדים תעסוקתי לקבוע מדי חודש אם משתתף הופנה לעבודה, אם ביצע את התכנית האישית שהוכנה לו, אם סירב לקבל עבודה שהוצעה לו ואם נעדר מן התכנית האישית שהוכנה לו. קביעותיו האמורות של מתכנן היעדים התעסוקתי יהיו חלק מן התשתית העובדתית שלפיה יחליט פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי אם המשתתף זכאי לגמלת הבטחת הכנסה או לתשלום חודשי לפי חוק המזונות.J


 
סימן ד': ערר וערעור


 
ערר
 
36.(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת מתכנן יעדים תעסוקתי, ובכלל זה מקביעה באישור השתתפות לפי הוראות סעיף 35, רשאי לערור על ההחלטה בפני ועדת ערר, לפי הוראות סעיף זה.
(ה) ועדת ערר תמונה בידי השר, בהסכמת שר האוצר, ותהיה בת שלושה חברים, שניים מהם לפחות עובדי ציבור, ואלה הם:
  (1) עובד ציבור שהוא מומחה בתחום התעסוקה, והוא יהיה היושב ראש;
(2) עובד סוציאלי, כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996(42), שימונה בהתייעצות עם שר הרווחה;
(3) איש משק וכלכלה.
 
(ג) ערר כאמור בסעיף קטן (א) יוגש בתוך שבעה ימים מן המועד שבו נודע לעורר על החלטת מתכנן היעדים התעסוקתי; הסכים מתכנן יעדים תעסוקתי, בכתב, כי תוארך התקופה להגשת הערר בתקופה נוספת שעליה הסכים כאמור (בסעיף קטן זה - תקופת ההארכה), בנסיון להגיע לידי הסכמה ליישוב המחלוקת נושא הערר, ולא הושגה הסכמה כאמור בתקופת ההארכה, רשאי העורר להגיש את הערר עד תום תקופת ההארכה.
(ד) בכפוף להוראות סעיף זה, יחולו על ועדת ערר הוראות חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב-1992(43), למעט הוראות סעיפים 5, 7 ו-45 בחוק האמור, ואולם -
  (1) על אף הוראות סעיף 29 בחוק האמור, ועדת ערר תמנה מומחה מטעמה רק אם נוכחה כי התקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות מינוי כאמור, ורשמה את נימוקיה;
(2) על אף הוראות סעיף 39 בחוק האמור, ועדת ערר לא תהיה מוסמכת לפסוק לבעל דין הוצאות.
 
(ה) הגשת ערר לפי סעיף זה מותנית בתשלום אגרה בסכום שיקבע השר בהתייעצות עם שר המשפטים; נתקבל הערר - יוחזר לעורר סכום האגרה ששילם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961(44), מיום תשלומו ועד יום החזרתו.


ערעור
 
37.(א) החלטת ועדת ערר ניתנת לערעור בפני בית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969(45).
 




דברי הסבר

סעיפים 36 ו-37 וסעיף 3ב בחוק הבטחת הכנסה המובא בסעיף 45(4)
מוצע לקבוע כי הרואה עצמו נפגע מהחלטת מתכנן יעדים תעסוקתי יוכל לערור על ההחלטה לפני ועדת ערר של שלושה שהיא בית דין מינהלי, שבראשותה עובד ציבור שהוא מומחה בתחום התעסוקה, והיא פועלת בנפרד ממרכז התעסוקה ובעלת שיקול דעת עצמאי.
כדי להבטיח התנהלות יעילה של ועדת הערר ולמנוע שלילת גמלה ממושכת ממשתתפים שעררם תלוי ועומד, מוצע לקבוע כי ההחלטה שבשלה הוגש הערר תחדל מלהביא לשלילת גמלה אם לא התקבלה החלטה בערר בחלוף 21 ימים מיום שהוגש לועדת הערר, וזאת כל עוד לא התקבלה החלטה בערר. מאליו יובן, כי ככל שתתקבל החלטת ועדת ערר הדוחה ערר על החלטה המביאה לשלילת גמלה - תשוב ותישלל הזכות לאותה גמלה מיד עם מתן ההחלטה.
מוצע כי החלטות ועדת הערר יהיו ניתנות לערעור בבית הדין לעבודה.



(42) ס"ח התשנ"ו, עמ' 152.
(43) ס"ח התשנ"ב, עמ' 90; התשנ"ו, עמ' 362.
(44) ס"ח התשכ"א, עמ' 192; התשס"א, עמ' 206.
(45) ס"ח התשכ"ט, עמ' 70; התשס"ב, עמ' 212.









 
 

(ב) בעלי הדין בערעור יהיו המשתתף והמדינה.
(ג) ערעור לפי סעיף זה יוגש בתוך שישים ימים מיום שנודע למערער על החלטת ועדת הערר.

סימן ה': הוראות שונות


 

 
38.(א) נוכח השר כי מתכנן יעדים תעסוקתי אינו מבצע, להנחת דעתו של השר, את התפקידים המוטלים עליו לפי הוראות פרק זה לשם השגת מטרתו, רשאי הוא למנות, לתקופה שיקבע, עובד ציבור שיפקח על מתכנן היעדים התעסוקתי במילוי תפקידיו כאמור, כולם או חלקם (בסעיף זה - עובד ציבור מלווה).
(ב) מונה למתכנן יעדים תעסוקתי עובד ציבור מלווה, לא יקבל מתכנן היעדים התעסוקתי, בתקופת המינוי, כל החלטה לפי הוראות פרק זה, במסגרת התפקידים שלגביהם מונה עובד הציבור המלווה, אלא באישורו.


 
עובד ציבור
מלווה
 
39.(א) לצורך ביצוע הוראות פרק זה, חייב משתתף, לפי דרישת מתכנן יעדים תעסוקתי -
  (1) למסור למתכנן היעדים התעסוקתי כל ידיעה או מסמך שברשותו או שבאפשרותו לקבלם, לרבות תצהירים;
(2) לעמוד לבדיקה רפואית או לבדיקה של פסיכולוג, של מומחה תעסוקה או של מומחה אחר מטעם מרכז התעסוקה.
 
(ב) כל עוד לא קיים משתתף דרישה לפי סעיף קטן (א), יראו אותו כמי שאינו משתתף בתכנית אישית שנקבעה לו לחודש שבו לא קיים את אותה דרישה.


חובות משתתף
 
40.(א) אדם שהגיע אליו מידע לפי הוראות פרק זה, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות פרק זה או אם הותר הדבר לפי כל דין אחר.
(ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - מאסר שנה.


 
סודיות
 
41.(א) לצורך ביצוע הוראות פרק זה, רשאי עובד המוסד שהמנהל הכללי של המוסד הסמיך לכך, למסור כל ידיעה או מסמך שבידי המוסד למתכנן יעדים תעסוקתי ולעובד מרכז תעסוקה אחר שהשר הסמיך לענין זה.

 
מסירת מידע
 



דברי הסבר

סעיפים
39 עד 41
כדי להבטיח כי מתכנן יעדים תעסוקתי יוכל לקבל את ההחלטות שהוסמך לקבלן לפי פרק זה, מוצע לחייב משתתף למסור לו כל ידיעה או מסמך רלבנטיים שברשותו, וכן לעמוד לבדיקה מטעם מרכז התעסוקה, אם היא נדרשת לשם ביצוע הוראות פרק זה. הוראות דומות מצויות בסעיף 19 בחוק הבטחת הכנסה, לענין חובות תובע גמלה ומקבל גמלה כלפי המוסד לביטוח לאומי.
עוד מוצע לקבוע חובת סודיות שתוטל על כל מי שהגיע אליו מידע תוך כדי מילוי תפקידו, ובכלל זה מתכנן יעדים תעסוקתי ועובד אחר של מרכז התעסוקה, ולפיה לא יהיה רשאי לגלות כל מידע כאמור אלא לפי הוראות דין. מוצע כי הפרת חובת הסודיות האמורה תהווה עבירה פלילית.
כפועל יוצא מכך, מוצע להסמיך את המוסד לביטוח לאומי ואת מרכז התעסוקה להעביר ביניהם מידע, לרבות מידע שחלה עליו חובת סודיות כאמור, כל עוד העברת המידע נדרשת לשם ביצוע הוראות פרק זה, חוק הבטחת הכנסה וחוק המזונות. עוד מוצע להסמיך את הגופים האמורים להעביר מידע למי שיערוך מחקר בענין מימוש מטרותיו של פרק זה ואופן יישומו, ובלבד שמידע שיועבר כאמור לא יכלול, ככל האפשר, פרטים מזהים של המשתתפים ושפרסום המחקר לא יכלול פרטים מזהים כאמור.










 
 


 
(ב) לצורך ביצוע הוראות חוק הבטחת הכנסה והוראות חוק המזונות, רשאים מתכנן יעדים תעסוקתי ועובד מרכז תעסוקה למסור למוסד כל ידיעה או מסמך שבידם.
(ג) עובד המוסד שהמנהל הכללי של המוסד הסמיך לכך, מתכנן יעדים תעסוקתי ועובד אחר של מרכז תעסוקה שהשר הסמיכו לענין זה, רשאים להעביר כל ידיעה או מסמך שברשותם למי שעורך מחקר לענין מימוש מטרתו של פרק זה ואופן יישומו, שהשר אישר כי ניתן להעביר לו מידע כאמור; מידע כאמור יועבר, ככל הניתן, בלא פרטים מזהים של המשתתפים, ופרסום המחקר לא יכלול פרטים מזהים כאמור.


 
שינוי מקום
מגורים
 
42.(א) משתתף יודיע בכתב למתכנן יעדים תעסוקתי על שינוי במקום מגוריו, בתוך שבעה ימים מיום השינוי.
(ב) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע הוראות לענין משתתף ששינה את מקום מגוריו; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע כי הוראות פרק זה, כולן או חלקן, יחולו על משתתף כאמור בשינויים כפי שיקבע, או לקבוע הוראות השונות מהוראות פרק זה שיחולו על אותו משתתף.


 
ביצוע ותקנות
 
43.השר ממונה על ביצועו של פרק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

סימן ו': החלה בהדרגה


 
החלה בהדרגה
 
44.(א) הוראות פרק זה יוחלו בהדרגה באזורים שיקבע השר, בצווים, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר הרווחה, ובהתאם להוראות שייקבעו באותם צווים.
(ב) בצו הראשון שיינתן לפי הוראות סעיף קטן (א) ייקבעו האזורים שבהם יוחלו הוראות פרק זה, בהתאם להחלטת ועדת המומחים שמונתה לפי הוראות סעיף קטן (ג); בהחלטתה תתחשב ועדת המומחים, בין השאר, בייצוגן ההולם של מגוון קבוצות האוכלוסיה, במאפיינים שונים של שוק העבודה ובמעורבותה הצפויה של הרשות המקומית בפעילות לשם השגת מטרתו של פרק זה.
(ג) השר, בהסכמת שר הרווחה ושר האוצר, ימנה ועדת מומחים לענין סעיף זה, שחבריה הם:
  (1) עובד משרד התעשיה המסחר והתעסוקה המומחה בתחום התעסוקה;
(2) עובד משרד האוצר האחראי על תחום התעסוקה או על תחום הגמלאות;
(3) עובד המוסד לביטוח לאומי שהוא מומחה לתכנון ולמחקר;
(4) נציג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(5) נציג ציבור שהוא מומחה לשוק העבודה.
 




דברי הסבר

סעיפים
42 ו-44
לנוכח המורכבות שבהפעלת הרפורמה המוצעת, מוצע כי הוראות פרק זה יוחלו בהדרגה באזורי הארץ השונים, לפי צווים שיקבע השר. עוד מוצע כי קביעת האזורים הראשונים שבהם יוחלו הוראות פרק זה תיעשה בידי ועדת מומחים, שחבריה יהיו מומחים בנושאי התעסוקה, שוק העבודה, תכנון ומחקר, סטטיסטיקה ותקצוב.
היות שמוצע להחיל את הוראות פרק זה בהדרגה, מוצע להסמיך את השר לקבוע הוראות בדבר משתתף ששינה את מקום מגוריו, ובכלל זה משתתף שעבר להתגורר באזור שלא פועל בו מרכז תעסוקה.









 
 

סימן ז': הוראות שעה


 

 
45.בתקופת תוקפו של פרק זה ייקרא חוק הבטחת הכנסה כך:
  (1) בסעיף 1 - 
  (א) לפני ההגדרה "אלמנה" יבוא: 
  ""אישור השתתפות" -  אישור השתתפות שמתכנן יעדים תעסוקתי מסר למוסד לביטוח לאומי לפי הוראות סעיף 35 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה;"; 
  (ב) אחרי ההגדרה "ילד" יבוא: 
  ""מתכנן יעדים תעסוקתי" -  כמשמעותו בסעיף 31 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה;"; 
  (ג) אחרי ההגדרה "עולה חדש" יבוא: 
  ""פרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה" -  פרק ו' בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2003; 
  "תושב אזור שילוב" -  כהגדרתו בסעיף 29 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה."; 
  (2) בסעיף 2(א) - 
  (א) בפסקה (2) - 
  (1) האמור בה יסומן "(א)" ובה, במקום "הוא רשום" יבוא "לגבי מי שאינו תושב אזור שילוב - הוא רשום";
(2) אחרי פסקת משנה (א) יבוא:
 
  "(ב) לגבי תושב אזור שילוב - הוא מחוסר עבודה ומתכנן יעדים תעסוקתי קבע לגביו באישור השתתפות כי בחודש שבעדו ניתן האישור לא הופנה לעבודה לפי הוראות סעיף 32 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה, וכי ביצע בחודש האמור את התכנית האישית שנקבעה לו במלואה, ואם לא ביצעה במלואה - כי לא נעדר מן הפעילות שנקבעה לו באותה תכנית יותר מיומיים;"; 
  (ב) בפסקה (3) - 
  (1) האמור בה יסומן "(א)" ובה, במקום "הוא עובד" יבוא "לגבי מי שאינו תושב אזור שילוב - הוא עובד";
 
חוק הבטחת
הכנסה - הוראת
שעה
 



דברי הסבר

סעיפים
45 ו-46
מוצע לקבוע בחוק הבטחת הכנסה ובחוק המזונות הוראות שעה, שיחולו על המשתתפים בתקופת תוקפו של פרק זה.
כך מוצע לקבוע בחוק הבטחת הכנסה עילות זכאות נפרדות למשתתפים, ולקבוע בהן כי זכאותו של משתתף לגמלה תהיה מותנית במתן אישורי ההשתתפות הנדרשים על ידי מתכנן יעדים תעסוקתי. כן מוצע לקבוע בחוק המזונות כי תנאי לזכאות לתשלום לפיו, לענין משתתף, יהיה התקיימותן של אותן עילות זכאות שנקבעו למשתתף בחוק הבטחת הכנסה.
עוד מוצע לקבוע בחוק הבטחת הכנסה ובחוק המזונות כי משתתף שמתכנן יעדים תעסוקתי קבע כי הוא הופנה לעבודה וסירב לקבלה - לא יהיה זכאי לגמלת הבטחת הכנסה או לתשלום חודשי לפי חוק המזונות, לפי הענין, בעד החודש שבו חל הסירוב ובעד החודש שלאחריו, בדומה להוראה הקבועה כיום
בסעיף 3א בחוק הבטחת הכנסה, לענין סירוב לקבל עבודה שהציעה לשכת שירות התעסוקה.
עם זאת מוצע להבהיר בחוק המזונות כי סכומים שנגבו על ידי המוסד לביטוח לאומי מן החייב, לפי הוראות אותו חוק, יועברו לזוכה גם אם הוא אינו זכאי לתשלום חודשי לפי חוק המזונות משום שלא ביצע את התכנית האישית שהוכנה לו או שסירב לקבל עבודה שהוצעה לו. ברם, בלי לגרוע מן האמור לעיל בדבר העברת הסכומים שנגבו לזוכה, מוצע כי אם הזוכה לא יהיה זכאי לתשלום חודשי, מאותן סיבות שפורטו לעיל, במשך תקופה של שלושה חודשים רצופים, יפסיק המוסד לביטוח לאומי את הטיפול בגביית הסכומים מן החייב.










 
 


 
  (2) אחרי פסקת משנה (א) יבוא: 
  "(ב) לגבי תושב אזור שילוב - הוא עובד בעבודה כאמור בפסקת משנה (א), ומתכנן יעדים תעסוקתי קבע לגביו באישור השתתפות כי בחודש שבעדו ניתן האישור לא הופנה לעבודה אחרת לפי הוראות סעיף 32 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה, וכי ביצע בחודש האמור את התכנית האישית שנקבעה לו במלואה, ואם לא ביצעה במלואה - כי לא נעדר מן הפעילות שנקבעה לו באותה תכנית יותר מיומיים;"; 
  (3) בסעיף 3א - 
  (א) האמור בו יסומן "(א)" ובו, במקום "בסעיף 2(א)(2)" יבוא "בפסקה (2)(א) של סעיף 2(א)";
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
 
  "(ב) תושב אזור שילוב שזכאותו לגמלה מותנית בקיום האמור בפסקאות (2)(ב) או (3)(ב) של סעיף 2(א), שמתכנן יעדים תעסוקתי קבע לגביו באישור השתתפות כי הוא הופנה לעבודה כאמור בסעיף 32 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה וכי סירב לקבלה, לא יהיה זכאי לגמלה בעד החודש הקלנדרי שבו חל הסירוב האמור ובעד החודש שלאחריו."; 
  (4) אחרי סעיף 3א יבוא: 
  "ערר שטרם
ניתנה בו החלטה
 
3ב. תושב אזור שילוב שזכאותו לגמלה מותנית בקיום האמור בפסקאות (2)(ב) או (3)(ב) של סעיף 2(א), שהגיש ערר על קביעת מתכנן יעדים תעסוקתי באישור השתתפות, ושלא ניתנה החלטה בעררו לאחר 21 ימים מיום שהגיש את הערר, לא תישלל זכאותו לגמלה רק בשל הקביעה נושא הערר, והכל עד למתן החלטה בערר; לענין זה, "ערר" - ערר לפי הוראות סעיף 36 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה." 
   
חוק המזונות -
הוראת שעה
 
46.בתקופת תוקפו של פרק זה ייקרא חוק המזונות כך:
  (1) בסעיף 1 - 
  (א) אחרי ההגדרה "חוק הביטוח הלאומי" יבוא: 
  ""חוק הבטחת הכנסה" - חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980;"; 
  (ב) אחרי ההגדרה "המוסד" יבוא: 
  ""פרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה" -  פרק ו' בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2003; 
  "תושב אזור שילוב" -  כהגדרתו בסעיף 29 בפרק שילוב מקבלי גמלאות בעבודה."; 
  (2) בסעיף 2(א), לפני "זוכה שהוא תושב ישראל" יבוא "בכפוף להוראות
סעיף 2א";
 




דברי הסבר


השפעת התיקון המוצע על ילדים
לא תיפגע זכותו של ילד למזונות ממי שפסק דין למזונות חייב אותו לשלם מזונות בעבור הילד. תשלומים חודשיים שמשלם המוסד לביטוח לאומי להורה לפי חוק המזונות, בשל פסק דין למזונות כאמור, יותנו בהשתתפות ההורה בתכנית המוצעת. עם זאת, סכומים שיגבה המוסד לביטוח לאומי מן החייב יועברו להורה בכל מקרה, כאמור לעיל.
השתלבותו של ההורה בעבודה לפי הוראות הפרק המוצע תשפר את מצבו של הילד, בעקבות מעברה של משפחתו מתלות בגמלאות לעצמאות חברתית וכלכלית.









 
 

  (3) אחרי סעיף 2 יבוא: 
  "תנאי זכאות
לגבי תושב
אזור שילוב
 
2א. תושב אזור שילוב זכאי לתשלום כאמור בסעיף 2, בכפוף להוראות לפי חוק זה, כל עוד מתקיים בו אחד מן התנאים המנויים בפסקאות (1), (2)(ב), (2א), (3)(ב) ו-(4) עד (8) של סעיף 2(א) בחוק הבטחת הכנסה, ויחולו לגביו הוראות סעיפים 3א ו-3ב בחוק הבטחת הכנסה, בשינויים המחויבים."; 
  (4) אחרי סעיף 15 יבוא: 
  "גביה בעבור
זוכה שהוא
תושב אזור
שילוב
 
15א. (א) המוסד רשאי לגבות מן החייב כל סכום שהגיע או המגיע ממנו לזוכה שהוא תושב אזור שילוב, כאמור בסעיף 14, גם אם אותו זוכה אינו זכאי לתשלום לפי חוק זה בשל הוראות סעיף 2א, ובלבד שטרם חלפו שלושה חודשים רצופים שבעדם לא היה אותו זוכה זכאי לתשלום כאמור בשל הוראות אותו סעיף.
(ב) גבה המוסד מן החייב סכום כאמור בסעיף קטן (א), בעד תקופת אי-זכאות, יעביר המוסד את הסכום שגבה כאמור לזוכה, אחרי ניכוי הוצאות גביה ושכר טרחת עורך דין, אם נגבו מהחייב לפי הוראות סעיף קטן (א); לענין זה, "תקופת אי-זכאות" - תקופה שבעדה לא היה הזוכה זכאי לתשלום לפי חוק זה בשל הוראות סעיף 2א."
 
   

 
47.בתקופת תוקפו של פרק זה ייקרא חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב],
התשנ"ה-1995(46), כך שבסעיף 287, אחרי פסקה (8) יבוא:
  "(9) משתתף המבצע שירות בקהילה במסגרת תכנית אישית שהוכנה לו לפי
סעיף 33 בפרק ו' בחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2003 (בפסקה זו - חוק המדיניות הכלכלית); לענין זה, "משתתף" ו"שירות בקהילה" - כהגדרתם בסעיפים 29 ו-33 בפרק ו' בחוק המדיניות הכלכלית."
 
   
חוק הביטוח
הלאומי -
הוראת שעה
 
48.סעיפים 45 עד 47 יחולו על גמלה המשתלמת בעד תקופת תוקפו של פרק זה.

סימן ח': תחילה, תוקף והוראת מעבר


 
הוראות שעה
- תחולה
 
49.תחילתו של פרק זה ביום שבו הוחלו הוראותיו, לראשונה, בצו לפי הוראות סעיף 44 (בסימן זה - יום התחילה); הודעה על יום התחילה תפורסם ברשומות.


 
תחילה
 
50.פרק זה יעמוד בתוקפו עד תום שלוש שנים מיום התחילה.


 
תוקף
 
51.מי שערב היותו לתושב אזור שילוב החל בהכשרה כאמור בפסקה (3)(א) של
סעיף 2(א) בחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בסעיף 45(2) בחוק זה, יראו אותו, לענין סעיף 34(א) בחוק זה, וכן לענין פסקה (3)(ב) של סעיף 2(א) בחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בסעיף 45(2) בחוק זה, כמי שעובד בעבודה בשעות שבהן הוא משתתף באותה הכשרה באופן סדיר.

 
הוראת מעבר
 



דברי הסבר

סעיפים
49 עד 51
מוצע כי פרק זה יעמוד בתוקפו מיום שהוחלו הוראותיו לראשונה ועד לתום שלוש שנים מאותו יום. כן מוצע לקבוע הוראת מעבר שתאפשר למי שמשתתף באופן סדיר בהכשרה שהופנה אליה בידי שירות התעסוקה, והחל בלימודים באותה הכשרה לפני תחילת תוקפו של פרק זה, לסיים את לימודיו באותה הכשרה, גם אם הוחלו עליו הוראות פרק זה.



(46) ס"ח התשנ"ה, עמ' 210.










 
 


 
פרק ז': פנסיה צוברת לכוחות הביטחון


 
תיקון חוק
שירות המדינה
(גמלאות)
 
52.בחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970(47) (בפרק זה - חוק שירות המדינה (גמלאות)) -
  (1) בסעיף 1 - 
  (א) בהגדרה "סוהר", בסופה יבוא "ולמעט סוהר חדש כהגדרתו בסעיף 108ב";
(ב) בהגדרה "שוטר", בסופה יבוא "ולמעט שוטר חדש כהגדרתו בסעיף 108ב";
 
  (2) בסעיף 63א, בהגדרה "עובד שירותי הביטחון", בסופה יבוא "למעט עובד חדש בשירותי הביטחון כהגדרתו בסעיף 108ב";
(3) אחרי סעיף 106 יבואו הכותרות:

"פרק ט' - אי-תחולה

סימן א': עובדי המדינה";
 
  (4) אחרי סעיף 108א יבוא:

"סימן ב': סוהר, שוטר ועובד שירותי הביטחון 
  הגדרות
 
108ב. בפרק זה -
"המועד הקובע" - יום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003);
 
  "סוהר חדש" -  מי שנמנה עם שירות בתי הסוהר לפי פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971(48), לרבות סוהר מוסף זמני, שגויס אחרי המועד הקובע; 
  "עובד שירותי הביטחון"  ו"שירותי הביטחון" - כהגדרתם בסעיף 63א;
 




דברי הסבר

פרק ז': פנסיה צוברת לכוחות הביטחון
כללי
בתיקון לחוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (בפרק זה - חוק שירות המדינה (גמלאות)), מחודש פברואר 2002, במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002 (ס"ח התשס"ב, עמ' 150) הוספו סעיפים 107א ו-107ב, הקובעים כי כל עובד מדינה חדש שנקלט בשירות המדינה צובר זכויות פנסיוניות בשיטת הפנסיה הצוברת, בדומה למה שנהוג בכלל המשק - בדרך של הפקדת סכומים לקרן פנסיה, ולא בשיטת הפנסיה התקציבית.
התיקון האמור לא הוחל על כוחות הביטחון. כעת מוצע להחיל הסדר דומה גם על כוחות הביטחון, כלומר: על חיילים, על שוטרים, על סוהרים ועל עובדי שירות הביטחון הכללי והמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים,
וזאת בדרך של תיקון חוק שירות המדינה (גמלאות) וחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985 (בפרק זה - חוק שירות הקבע). אחד היתרונות שבמעבר כוחות הביטחון לפנסיה צוברת, הוא שבשל כך תתאפשר לעובד שירותי הביטחון שלא פרש לגמלאות מכוחות הביטחון לצבור זכויות פנסיוניות בעד שנות שירותו בכוחות הביטחון, וכן האפשרות להמשיך זכויות אלו במעבר לשוק הפרטי.

סעיפים
52 ו-53
לסעיפים 108ג ו-108ד המוצעים לחוק שירות המדינה (גמלאות) ולסעיפים 67ב ו-67ג לחוק שירות הקבע
מוצע לקבוע כי שוטר, סוהר עובד שירותי הביטחון וחייל קבע לא יהיו זכאים לפנסיה תקציבית, ותחת זאת יהיו זכאים לצבור זכויות פנסיוניות בקרן פנסיה שתיקבע לפי הוראות הפרק המוצע.



(47) ס"ח התש"ל, עמ' 65.
(48) דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 21, עמ' 459.









 
 

  "עובד חדש בשירותי הביטחון" -  עובד המדינה בשירותי הביטחון, שהתמנה לשירות המדינה לפי חוק המינויים אחרי המועד הקובע; 
  "עובד ביטחון חדש" -  סוהר חדש, שוטר חדש ועובד חדש בשירותי הביטחון; 
  "קופת ביטוח" -  קופת גמל לקצבה, שהיא קופת ביטוח כהגדרתה בתקנות קופות הגמל; 
  "קופת גמל לקצבה", "קרן ותיקה",  "קרן חדשה מקיפה" ו"קרן חדשה כללית" - כהגדרתן בתקנות קופות הגמל; 
  "קרן פנסיה" -  קופת ביטוח, קרן ותיקה, קרן חדשה מקיפה או קרן חדשה כללית; 
  "שוטר חדש" -  מי שנמנה עם חיל המשטרה, לרבות שוטר מוסף זמני, שגויס אחרי יום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003); 
  "תקנות קופות הגמל" -  תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964(49). 
    עובד ביטחון
חדש
 
108ג. הוראות חוק זה לא יחולו על עובד ביטחון חדש, ואולם יחולו עליו - 
  (1) הוראות סעיפים 63ז עד 63יב, אלא אם כן נקבעו הוראות אחרות בענינים האמורים באותם סעיפים בתקנות לפי סעיף 108ז;
(2) הוראות סימן זה.
 
    ביטוח לעובד
ביטחון חדש
 
108ד. עובד ביטחון חדש יהיה מבוטח בקרן פנסיה בהתאם להוראות סימן זה. 
    הפרשות לקרן
פנסיה
 
108ה. (א) בשל משכורתו של עובד ביטחון חדש ישולמו, מדי חודש, החל בחודש אפריל 2004, לקרן פנסיה כאמור בסעיף קטן (ב) סכומים כמפורט להלן: 
  (1) מאוצר המדינה - סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של עובד הביטחון החדש, השווה לשיעור שמשלמת המדינה לקרן פנסיה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש שלא חל עליו הסכם או חוזה, כאמור בסעיף 107א;
(2) ממשכורתו של עובד הביטחון החדש - סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של עובד הביטחון
 

 



דברי הסבר


לסעיפים 108ה ו-108ו המוצעים בחוק שירות המדינה (גמלאות) ולסעיפים 67ג ו-67ד לחוק שירות הקבע
מוצע לקבוע הסדרים בדומה לאלה החלים על עובדי המדינה החדשים לענין שיעורי ההפרשה ולענין קביעת זהות קרן הפנסיה שבה יבוטחו כוחות הביטחון. על פי הסדר זה, יהיה מי שמבוטח בקרן פנסיה ותיקה או בביטוח מנהלים רשאי להמשיך ולהיות מבוטח בהם. עובד אחר יבוטח בקרן שתיבחר על ידי המשרד הרלוונטי בהסכמת שר האוצר, אלא אם כן הודיע העובד על רצונו להיות מבוטח בקרן פנסיה אחרת לפי בחירתו.



(49) ק"ת התשכ"ד, עמ' 1302; התשס"ג, עמ' 1134.










 
 


 
  החדש, השווה לשיעור שמנוכה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש כאמור בפסקה (1). 
  (ב) קרן הפנסיה שלה ישולמו הסכומים האמורים בסעיף
קטן (א) תהיה -
 
  (1) לגבי עובד ביטחון חדש הרשאי להיות מבוטח בקרן ותיקה על פי דין - קרן ותיקה כאמור, אם ביקש זאת העובד, ואם לא ביקש זאת - קרן פנסיה כאמור בפסקה (3);
(2) לגבי עובד ביטחון חדש שבסמוך לתחילת שירותו היה מבוטח בקופת ביטוח לתקופה של שלושה חודשים או יותר - קופת הביטוח האמורה, אם ביקש זאת העובד, ואם לא ביקש זאת - קרן פנסיה כאמור בפסקה (3);
(3) לגבי עובד ביטחון חדש שפסקאות (1) ו-(2) אינן חלות עליו - קרן חדשה מקיפה כאמור בסעיף 108ו, עד לשיעור המרבי המותר על פי דין, ויתרת הסכומים ישולמו לקרן חדשה כללית, כאמור באותו סעיף.
 
  (ג) בסעיף זה - 
  "המשכורת המבוטחת" - 
  (1) לגבי שוטר חדש וסוהר חדש - הרכיבים המשולמים לשוטר החדש או לסוהר החדש, שהיו מובאים בחשבון בחישוב המשכורת הקובעת לשוטר או לסוהר שחוק זה חל עליהם בתוספת רכיבים שקבעה הממשלה;
(2) לגבי עובד חדש בשירותי הביטחון - רכיבים המשולמים לעובד החדש בשירותי הביטחון, שקבעה הממשלה;
 
  "המשכורת הקובעת" - כהגדרתה בסעיף 8. 
    זהות קרן
הפנסיה של
עובד הביטחון
החדש
 
108ו. זהות הקרן החדשה המקיפה והקרן החדשה הכללית כאמור בסעיף 108ה(ב)(3) תיקבע בידי משרד ראש הממשלה או המשרד לביטחון הפנים, לפי הענין, בהסכמת שר האוצר, ואולם רשאי עובד הביטחון החדש להיות מבוטח בקרן חדשה מקיפה ובקרן חדשה כללית אחרות שייבחרו על ידו; זכותו של עובד ביטחון חדש לבחור בקרנות פנסיה כאמור תובא לידיעתו לפני תחילת התשלומים לקרן הפנסיה, בשל משכורתו. 
    תקנות
 
108ז. שר האוצר יקבע, בשים לב לצרכים המיוחדים של המשטרה, שירות בתי הסוהר, שירות הביטחון הכללי והמוסד
 




דברי הסבר


לסעיף 108ז המוצע בחוק שירות המדינה (גמלאות) וסעיף 67ו המוצע לחוק שירות הקבע
מוצע להסמיך את שר האוצר לקבוע תקנות להשלמת ההסדר הפנסיוני של כוחות הביטחון, בשים לב לצרכים המיוחדים של גופים אלה.









 
 

  למודיעין ולתפקידים מיוחדים, הוראות בענינים הנוגעים לביטוח הפנסיוני של עובדי ביטחון חדשים, לרבות לענין תשלום גמלאות לעובד ביטחון חדש שפרש לגמלאות לפני גיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2003*; תקנות כאמור לענין עובדים חדשים בשירות הביטחון ייקבעו בהתייעצות עם ראש הממשלה ולענין שוטרים וסוהרים - בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים. 
    סייג לתחולת
סימן זה
 
108ח. על אף הוראות סימן זה, הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על כל אחד מאלה: 
  (1) עובד שירותי הביטחון שבמועד הקובע היה מועסק לפי אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) עד (ג) של סעיף 107ב(2), ונתמנה לשירות המדינה לפי חוק המינויים לאחר המועד הקובע;
(2) עובד שירותי הביטחון שבמועד הקובע היה מועסק בחוזה לפי סעיף 40 לחוק המינויים ונתמנה לשירות המדינה לפי החוק האמור לאחר המועד הקובע, ובלבד שהתקיימו בו התנאים שיקבע שר האוצר בכללים לענין זה; כללים כאמור אינם טעונים פרסום ברשומות;
(3) עובד ביטחון חדש שמתקיימים בו כל אלה:
 
  (א) במועד הקובע הוא היה מועסק אצל מעביד ששר האוצר התקשר עמו בהסכם לפי סעיף 86 (בפסקה זו - המעביד הקודם), והוראות הסכם זה חלו לגביו במועד האמור;
(ב) לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כעובד ביטחון חדש;
(ג) לא היתה הפסקה בין עבודתו אצל המעביד הקודם לבין תחילת שירותו כעובד ביטחון חדש;
(ד) הוא לא יצא לקצבה עקב עבודתו אצל המעביד הקודם;
 
    (4) מי שהיה שוטר וחזר להיות שוטר חדש, מי שהיה סוהר וחזר להיות סוהר חדש, או מי שהיה עובד שירותי הביטחון, וחזר להיות עובד חדש בשירותי הביטחון, ובלבד שהוראות חוק זה חלו עליו תקופה של עשר שנים לפחות ולא היתה הפסקה בשירותו לתקופה העולה על שנתיים;
 

 



דברי הסבר


לסעיף 108ח המוצע בחוק שירות המדינה (גמלאות) וסעיף 67ז המוצע לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)
מוצע לקבוע מקרים חריגים שבהם ימשיך מי שגויס לכוחות הביטחון אחרי 31 בדצמבר 2003 להיות מבוטח בפנסיה תקציבית, בדומה להסדרים שהוחלו בסעיף 107ב לחוק שיורת המדינה (גמלאות) על עובדי המדינה, ובהתאמה למאפיינים המיוחדים של כוחות הביטחון השונים.




* ראה סעיף 14 להצעת חוק גיל פרישה, התשס"ד-2003, שבחוברת הצעת חוק זו, בעמ' .....










 
 


 
  (5) עובד ביטחון חדש שמתקיימים בו כל אלה: 
  (א) במועד הקובע הוא היה עובד המדינה, שוטר, סוהר או חייל המשרת בצבא הגנה לישראל לפי התחייבות לשירות קבע;
(ב) הוראות חוק זה או הוראות חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985(51), למעט פרק ד'1 שבו, לפי הענין, חלו עליו תקופה של ארבעים ושניים חודשים לפחות;
(ג) לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כעובד ביטחון חדש;
(ד) לא היתה הפסקה העולה על שישה חודשים בין שירותו כאמור בפסקת משנה (א) לבין המועד שבו החל לשרת כעובד ביטחון חדש; לענין זה יראו גם את המועד שבו החל עובד חדש בשירותי הביטחון לעבוד בחוזה לפי סעיף 40 לחוק המינויים כמועד תחילת שירותו כעובד ביטחון חדש;
(ה) הוא לא יצא לקצבה עקב שירותו כאמור בפסקת משנה (א);
 
  (6) עובד ביטחון חדש שהתקיימו בו התנאים המזכים במענק או בקצבה לפי סעיפים 15 פסקאות (2) או (3), 23, 26, 27, 28, 77(ה) או 78, לפני שהותקנו תקנות לפי סעיף 108ז."; 
  (5) לפני סעיף 109 תבוא הכותרת: "פרק י': הוראות כלליות". 
   
תיקון חוק
שירות הקבע
בצבא הגנה
לישראל (גמלאות)
 
53.בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985 -
  (1) בסעיף 1 - 
  (1) בהגדרה "חייל", אחרי "חייל" יבוא "כהגדרתו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955(52)", ובסופו יבוא "למעט חייל חדש, כהגדרתו בסעיף 67א"; 
  (2) אחרי סעיף 67 יבוא:

"פרק ד'1: חייל חדש 
  הגדרות
 
67א. בפרק זה -
"המועד הקובע" - יום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003);
 
  "חוק שירות המדינה (גמלאות)" -  חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970; 
  "חייל חדש" -  חייל, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, שהתחייב לשירות קבע אחרי המועד הקובע,
 



(51) ס"ח התשמ"ה, עמ' 142.
(52) ס"ח התשט"ו, עמ' 171.









 
 

  למעט חייל שהתחייב לשירות קבע לראשונה לפני המועד הקובע, והמשרת ברציפות מהמועד הקובע; 
  "קופת ביטוח" -  קופת גמל לקצבה, שהיא קופת ביטוח כהגדרתה בתקנות קופות הגמל; 
  "קופת גמל לקצבה", "קרן ותיקה",  "קרן חדשה מקיפה" ו"קרן חדשה כללית" - כהגדרתן בתקנות קופות הגמל; 
  "קרן פנסיה" -  קופת ביטוח, קרן ותיקה, קרן חדשה מקיפה או קרן חדשה כללית; 
  "תקנות קופות הגמל" -  תקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964. 
    חייל חדש
 
67ב. הוראות חוק זה לא יחולו על חייל חדש, ואולם יחולו עליו הוראות פרק זה. 
    ביטוח לחייל
חדש
 
67ג. חייל חדש יהיה מבוטח בקרן פנסיה בהתאם להוראות פרק זה. 
    הפרשות לקרן
פנסיה
 
67ד. (א) בשל משכורתו של חייל חדש ישולמו, מדי חודש, החל בחודש אפריל 2004, לקרן פנסיה כאמור בסעיף קטן (ב) סכומים כמפורט להלן: 
  (1) מאוצר המדינה - סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של החייל החדש, השווה לשיעור שמשלמת המדינה לקרן פנסיה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש שלא חל עליו הסכם או חוזה, כאמור בסעיף 107א לחוק שירות המדינה (גמלאות);
(2) ממשכורתו של החייל החדש - סכום בשיעור מהמשכורת המבוטחת של החייל החדש, השווה לשיעור שמנוכה מהמשכורת המבוטחת של עובד חדש כאמור בפסקה (1).
 
  (ב) קרן הפנסיה שלה ישולמו הסכומים האמורים בסעיף
קטן (א) תהיה -
 
  (1) לגבי חייל חדש הרשאי להיות מבוטח בקרן ותיקה על פי דין - קרן ותיקה כאמור, אם ביקש זאת החייל החדש, ואם לא ביקש זאת - קרן פנסיה כאמור
בפסקה (3);
(2) לגבי חייל חדש שבסמוך למועד שבו התחייב לשירות קבע היה מבוטח בקופת ביטוח לתקופה של שלושה חודשים או יותר - קופת הביטוח האמורה, אם ביקש זאת החייל החדש, ואם לא ביקש זאת - קרן פנסיה כאמור בפסקה (3);
(3) לגבי חייל חדש שפסקאות (1) ו-(2) אינן חלות עליו - קרן חדשה מקיפה כאמור בסעיף 67ה, עד לשיעור המרבי המותר על פי דין, ויתרת הסכומים ישולמו לקרן חדשה כללית, כאמור באותו סעיף.
 
   

 







 
 


 
  (ג) בסעיף זה -
 
"המשכורת המבוטחת" -
  הרכיבים המשולמים לחייל חדש שהיו מובאים בחשבון בחישוב המשכורת הקובעת לחייל שחוק זה חל עליו, ובתוספת רכיבים שקבעו שר הביטחון ושר האוצר;
 
"המשכורת הקובעת" - כהגדרתה בסעיף 5.
    זהות קרן
הפנסיה של
חייל חדש
 
67ה. זהות הקרן החדשה המקיפה והקרן החדשה הכללית כאמור בסעיף 67ד(ב)(3) תיקבע בידי משרד הביטחון בהסכמת שר האוצר, ואולם רשאי החייל החדש להיות מבוטח בקרן חדשה מקיפה ובקרן חדשה כללית אחרות שייבחרו על ידו; זכותו של חייל חדש לבחור בקרנות פנסיה כאמור תובא לידיעתו לפני תחילת התשלומים לקרן הפנסיה, בשל משכורתו. 
    תקנות
 
67ו. שר הביטחון ושר האוצר יקבעו, בשים לב לצרכים המיוחדים של צבא הגנה לישראל, הוראות בענינים הנוגעים לביטוח הפנסיוני של חיילים חדשים, לרבות לענין תשלום גמלאות לחייל חדש שפרש לגמלאות לפני גיל הפרישה כהגדרתו בחוק גיל פרישה התשס"ד-2003*. 
    סייג לתחולת
פרק זה
 
67ז. על אף הוראות פרק זה, הוראות חוק זה יחולו, לפי הענין, על אלה: 
  (1) חייל חדש שמתקיימים בו כל אלה: 
  (א) במועד הקובע הוא היה מועסק אצל מעביד ששר האוצר התקשר עמו בהסכם לפי סעיף 38 (בפסקה זו - המעביד הקודם), והוראות הסכם זה חלו לגביו במועד האמור;
(ב) לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כחייל חדש;
(ג) לא היתה הפסקה בין עבודתו אצל המעביד הקודם לבין תחילת שירותו כחייל חדש;
(ד) הוא לא יצא לקצבה עקב עבודתו אצל המעביד הקודם;
 
  (2) מי שהיה חייל וחזר להיות חייל חדש, ובלבד שהוראות חוק זה חלו עליו לתקופה של עשר שנים לפחות ולא היתה הפסקה בשירותו לתקופה העולה על שנתיים;
(3) חייל חדש שמתקיימים בו כל אלה:
 
  (א) במועד הקובע הוא היה חייל, או עובד המדינה, שוטר או סוהר כהגדרתם בחוק שירות המדינה (גמלאות);
(ב) הוראות חוק זה או הוראות חוק שירות המדינה (גמלאות), התש"ל-1970, למעט פרק ט' שבו, לפי הענין, חלו עליו תקופה של ארבעים ושניים חודשים לפחות;
 


* ראה סעיף 17 להצעת חוק גיל פרישה, התשס"ד-2003, בחוברת זו, בעמ' 201.









 
 

  (ג) לאחר המועד הקובע הוא החל לשרת כחייל חדש;
(ד) לא היתה הפסקה העולה על שישה חודשים בין שירותו כאמור בפסקת משנה (א) לבין המועד שבו החל לשרת כחייל חדש;
(ה) הוא לא יצא לקצבה עקב שירותו כאמור בפסקת משנה (א);
 
  (4) חייל חדש שהתקיימו בו התנאים המזכים במענק או בקצבה לפי סעיפים 10(א)(2) או (3), 22, 23, 23א או 24, לפני שהותקנו תקנות לפי סעיף 67ו." 
   

 
54.(א) כל עוד לא קבעה הממשלה, לפי הוראות סעיף 108ה(ג)(2) לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחו בסעיף 52(4) לחוק זה, את הרכיבים שיהוו את המשכורת המבוטחת של עובד חדש בשירותי הביטחון, תכלול המשכורת המבוטחת של העובד החדש בשירותי הביטחון את הרכיבים המשולמים לו והמקבילים לאלה שהיו מובאים בחשבון בפועל, ערב תחילתו של חוק זה, בחישוב המשכורת הקובעת של עובד שירותי הביטחון שחוק שירות המדינה (גמלאות) חל עליו.
(ב) כל עוד לא נקבעו לפי סעיף 108ז לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחו בסעיף 52(4) לחוק זה, הוראות לענין תשלום גמלאות לעובד ביטחון חדש שפרש לגמלאות לפני גיל הפרישה, רשאי עובד הביטחון החדש לפרוש בגיל הקבוע לגביו בחוק שירות המדינה (גמלאות), ובלבד שהתקיימו בו התנאים הקבועים לכך בחוק האמור.
(ג) בסעיף זה -
"המשכורת המבוטחת" -
  כהגדרתה בסעיף 108ה(ג) לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחו בסעיף 52(4) לחוק זה;
 
"המשכורת הקובעת" -
  כמשמעותה בסעיף 63א1 לחוק שירות המדינה (גמלאות);
 
"עובד ביטחון חדש", "עובד חדש בשירותי הביטחון" ו"עובד שירותי הביטחון" -
  כהגדרתם בסעיף 108ב לחוק שירות המדינה (גמלאות), כנוסחו בסעיף 52(4) לחוק זה.

 
חוק שירות
המדינה (גמלאות)
- הוראות מעבר
 



דברי הסבר

סעיף 54
מוצע לקבוע הוראות מעבר לענין המשכורת המבוטחת של עובד שירות הביטחון הכללי ושל עובד המוסד למודיעין ושירותים


מיוחדים וכן לענין גיל הפרישה של עובד שירותי הביטחון החדש, הכל עד שייקבעו הוראות אחרות לענין זה בתקנות.



 
פרק ח': מסים
 
תיקון פקודת
מס הכנסה
 
55.בפקודת מס הכנסה (בפרק זה - הפקודה)(53) -
  (1) בסעיף 9, בפסקה (7א)(א)(2), במקום הסכום הנקוב בה יבוא "6,964";
(2) בסעיף 9א* -
 
  (א) בסעיף קטן (א) - 
  (1) בהגדרה "גיל פרישה" - 
  (א) ברישה, המילים "נתמלאה בו אחת מאלה" - יימחקו;
(ב) פסקה (1) - תימחק;
 
  (2) ההגדרה "כוחות הביטחון" - תימחק; 
  (ב) בסעיף קטן (ב), פסקה (2) - תימחק;
(ג) בסעיף קטן (ה) -
 
  (1) האמור בו יסומן "(1)" ובו הסיפה החל במילים "סכום שמקבל מי שפרש משירות בכוחות הביטחון" - תימחק;
(2) אחרי פסקה (1) יבוא:
 
  "(2) ניתן פטור ממס לפי פסקה (1) לחלק מקצבה שהוון, יופחת מסכום הקצבה החודשית הפטורה לפי סעיף קטן (ב), בשנות המס שבשלהן הוון אותו חלק מהקצבה, סכום השווה לקצבה החודשית הפטורה שהוונה, כשהוא מוכפל ביחס שבין הסכום הנקוב בהגדרה "קצבה מזכה" בשנת המס שבה משולמת הקצבה, לבין הסכום שהיה נקוב באותה הגדרה בשנת המס שבה נעשה ההיוון.";
 




דברי הסבר

לסעיפים 55(1) ו-58(ב) -
סעיף 9(7א)(א) לפקודת מס הכנסה (להלן - הפקודה) קובע פטור למענק שניתן עקב פרישה מעבודה עד לתקרה של כ-10,000 שקלים חדשים בעבור כל שנת עבודה. מדובר בעיקר בפיצויי פיטורין וכן במענקים שונים שניתנים למי שפרש מעבודתו, בין אם הגיע לגיל פרישה ובין אם לאו.

מוצע להפחית את תקרת הפטור בשליש ולהעמידה בגובה השכר הממוצע במשק. מוצע כי תחילת התיקון תהיה רק לגבי מי שיפרוש ביום 1 בינואר 2004 ואילך, כדי שמי שפרש קודם לכן, ימשיך לחול עליו הדין הקיים, אף אם המענק שולם לו לאחר תחילת החוק. כלומר התיקון המוצע לא יחול על מי שעבד עד ליום 31 בדצמבר 2003.
לסעיפים 55(2) ו-58(א) ו-(ג) עד (ו)
סעיף 9א לפקודה מעניק פטור חלקי ממס לקצבה שמקבל אדם שהגיע לגיל הפרישה. הפטור חל על 35% מהקצבה, עד תקרת קצבה בסך 6,910 שקלים חדשים לחודש (להלן - קצבה מזכה). סעיף קטן (ב) של הסעיף האמור קובע לאמור:
"(ב) הקצבה המוכרת או 35% מקצבה מזכה, לפי הגבוה מביניהם, שמקבל אחד מאלה, פטורים ממס;
  (1)  ... 
  (2) מי שהיה נמנה עם כוחות הביטחון, אף אם אין רואים אותו כמי שהגיע לגיל פרישה משום שיש לו הכנסה לפי סעיף 2(1) או 2(2) בשנת המס שבה פרש משירותו בכוחות הביטחון ובשנה שלאחריה;"
 
מוצע לבטל את ההטבה האמורה.



(53) דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120.
* ראה תיקון סעיף זה המוצע בסעיף 10 להצעת חוק גיל פרישה, התשס"ד-2003, שבחוברת הצעת חוק זו בעמ' 201.









 
 

  (3) אחרי סעיף 236ט יבוא: 
  "פעולות חובה
של מייצג
 
236י. שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע פעולות שחייב לבצע בעבור נישום מי שרשאי לייצג נישומים לפי הוראות פקודה זו, והכל בתנאים ובאופן שיקבע שר האוצר כאמור."; 
  (4) סעיף 239 לפקודה - בטל. 
   

 
56.בשנות המס 2004 עד 2008 יקראו את הסעיפים 33א ו-120ב לפקודה כך:
  (1) בסעיף 33א, בהגדרה "נקודת זיכוי", המילים "צמוד למדד כאמור בסעיף 120א" - יימחקו;
(2) בסעיף 120ב(א), במקום "סכומי נקודת זיכוי ונקודת" יבוא "נקודת".
 
   
פקודת מס
הכנסה - הוראת
שעה לשנות
המס 2004
עד 2008
 
57.בחוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוראת שעה), התשס"א-2000(54), בסעיף 2, במקום "ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004)" יבוא "י"א בטבת התשס"ז (1 בינואר 2007)".


 
תיקון פקודת
מס הכנסה
(הוראת שעה)
 
58.(א) בסעיף זה -
"חוק הגמלאות" - אחד מאלה, לפי הענין:
  (1) חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970(55);
(2) חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985(56);
 
פקודת מס
הכנסה - תחולה
והוראת מעבר
 



דברי הסבר


מוצע להתאים את ההוראות לענין הפטור הניתן לקצבה שהוונה להוראות החדשות לגבי פטור לקצבה. עם זאת, מוצע לקבוע בהוראת מעבר, כי מי שפרש ממקום עבודתו לפני 31 בדצמבר 2003 ואשר היוון את הקצבה המגיעה לו עד לאותו מועד, יוכל ליהנות מן הפטור כאמור ובתנאי שהקצבה שהוונה שולמה לו לא יאוחר מ-60 ימים מיום תחילתו של החוק.
עוד מוצע לקבוע בהוראת המעבר כי ביטול הפטור שניתן לכוחות הביטחון בעת פרישה מוקדמת, כאשר נבחרה האפשרות להוון את הקצבה, יהיה הדרגתי.

לסעיף 55(3)
פקודת מס הכנסה מאפשרת לנישום להיות מיוצג לפני רשויות המס בידי מייצג שהוא עורך דין, רואה חשבון או יועץ מס.
במטרה לייעל את עבודת המייצגים, מוצע להסמיך את שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לחייב את המייצגים לבצע פעולות שונות בעבור הנישומים.
לסעיף 55(4)
סעיף 239 לפקודה קובע לאמור:
"פטור מבולי דואר
239. כל דוח, ידיעות נוספות ומכתבים שבעקבותיהם ותשלומי מס לפי הוראות פקודה זו מותר לשלוח אותם לפקיד השומה פטורים מבולי דואר במעטפות מסומנות ב"מס הכנסה."
מוצע לבטל את הפטור האמור.

לסעיף 56
סעיף 120ב לפקודה קובע כי ב-1 בינואר בכל שנת מס יתואמו תקרות ההכנסה, סכומי נקודת זיכוי ונקודת קצבה וכן הנחות סוציאליות לפי שיעור עליית המדד בשנה שחלפה.
מוצע לקבוע כי בשנות המס 2004 עד 2008 סכומי נקודות הזיכוי לא יתואמו לפי סעיף זה.

לסעיף 57
החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוראת שעה), התשס"א-2000, מאפשר חישוב מס נפרד לבני זוג העובדים בעסק משותף, בתנאים הקבועים בו. החוק אמור להיכנס לתוקף ביום 1 בינואר 2004 ומוצע לדחות את תחילתו ליום 1 בינואר 2007, בשל עלותו התקציבית הגבוהה.



(54) ס"ח התשס"א, עמ' 89.
(55) ס"ח התשמ"ה, עמ' 141.
(56) ס"ח התש"ל, עמ' 65.










 
 


 
"חייל" - מי שמשרת בצבא הגנה לישראל על פי התחייבות לשירות קבע;
"לוחם" - חייל, עובד שירותי הביטחון או שוטר שמתקיימים בו שני אלה:
  (1) הוא השלים חמש שנות שירות ולענין חייל - חמש שנות שירות קבע, וקיבל בתקופה האמורה תוספת פעילות רמה א' או תוספת גבוהה יותר, כהגדרתן על פי הדין החל לגביו;
(2) ביום י"ח באלול התשס"ג (15 בספטמבר 2003) היה חייל, שוטר או עובד שירותי הביטחון, לפי הענין;
 
"עובד שירותי הביטחון" -
  עובד שירות הביטחון הכללי או המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
 
"פורש זכאי" -
  מי שהיה חייל, עובד שירותי הביטחון, שוטר או לוחם, שפרש לפני גיל פרישה, ושמתקיימים בו כל אלה: 
  (1) הוא פרש על פי חוק הגמלאות;
(2) הוא היוון לפי חוק הגמלאות את הקצבה המגיעה לו לפי החוק האמור בשנת המס שבה פרש או בשנת המס שלאחריה;
 
"שוטר" -
  לרבות שוטר במשמר הגבול שבמשטרת ישראל וכן סוהר בשירות בתי הסוהר.
 
(ב) סעיף 9(7א)(א)(2) לפקודה, כנוסחו בסעיף 55(1) לחוק זה, יחול לגבי מי שפרש ביום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה - יום התחילה) ואילך.
(ג) סעיף 9א(א) ו-(ב) לפקודה, כנוסחו בסעיף 55(2)(א) ו-(ב) לחוק זה, יחול על קצבה המשתלמת לתקופה שתחילתה ביום התחילה ואילך.
(ד) הוראות סעיף 9א(ה) לפקודה, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול על מי שפרש עד יום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003) והיוון את הקצבה כאמור באותו סעיף עד למועד האמור, והכל לגבי סכום ששולם לו עקב היוון הקצבה לא יאוחר מ-60 ימים מיום התחילה.
(ה) על אף הוראות סעיף 9א(ה)(1) לפקודה, כנוסחו בפסקת משנה (ג)(1) של סעיף 55(2) לחוק זה, פורש זכאי המפורט בפסקה מהפסקאות שלהלן, שהיוון קצבה, יהיה זכאי לפטור ממס לגבי הסכום המתקבל עקב ההיוון, ובלבד שסכום זה לא יעלה על הסכום שהיה מתקבל מהיוון הקצבה המוכרת, או מהיוון של שיעור מהקצבה המזכה כמפורט באותה פסקה, לפי הנמוך מביניהם:
  (1) פורש זכאי שהיה חייל או עובד שירותי הביטחון ונולד עד יום כ"ו בטבת התשכ"ה (31 בדצמבר 1964), או פורש זכאי שהיה שוטר ונולד עד יום כ"ז בטבת התשי"ז (31 בדצמבר 1956) - 35% מהקצבה המזכה;
(2) פורש זכאי שהיה חייל או עובד שירותי הביטחון ונולד בתקופה שמיום כ"ז בטבת התשכ"ה (1 בינואר 1965) עד יום י"ח בטבת התשכ"ז (31 בדצמבר 1966), פורש זכאי שהיה שוטר ונולד בתקופה שמיום כ"ח בטבת התשי"ז (1 בינואר 1957) עד יום כ' בטבת התשי"ט (31 בדצמבר 1958), או פורש זכאי שהיה לוחם - 30% מהקצבה המזכה;
(3) פורש זכאי שהיה חייל או עובד שירותי הביטחון ונולד בתקופה שמיום י"ט בטבת התשכ"ז (1 בינואר 1967) עד יום ג' בטבת התשל"א (31 בדצמבר 1970), או פורש זכאי שהיה שוטר ונולד בתקופה שמיום כ"א בטבת התשי"ט (1 בינואר 1959) עד יום ד' בטבת התשכ"ג (31 בדצמבר 1962) - 25% מהקצבה המזכה;
 
   






 
 

  (4) פורש זכאי שהיה חייל או עובד שירותי הביטחון ונולד בתקופה שמיום ד' בטבת התשל"א (1 בינואר 1971) עד יום י"ז בטבת התשל"ה (31 בדצמבר 1974), או פורש זכאי שהיה שוטר ונולד בתקופה שמיום ה' בטבת התשכ"ג (1 בינואר 1963) עד יום י"ח בטבת התשכ"ז (31 בדצמבר 1966) - 14% מהקצבה המזכה.
 
(ו) לענין סעיף 9א(ה) לפקודה, כנוסחו בסעיף 55(2)(ג) לחוק זה, יראו את הסכום הפטור ממס לפי הוראות סעיף קטן (ה) כקצבה החודשית הפטורה.



 
59.בפקודת המכס(57), בסעיף 232 -
  (1) ברישה, במקום "הממשלה רשאית" יבוא "שר האוצר רשאי";
(2) בפסקה (2), אחרי "טופס" יבוא "לרבות אגרות בעד בדיקת טובין".

פרק ט': חקלאות 
   
תיקון פקודת
המכס
 
60.בחוק הרשות לפיקוח חקלאי, התשמ"ח-1988(58) -
  (1) בסעיף 5 - 
  (א) בכותרת השוליים, במקום "תפקיד" יבוא "תפקידי";
(ב) במקום המילים "תפקידה של הרשות הוא" יבוא "תפקידיה של הרשות הם" ובסופו יבוא "וכן תיאום בין הגופים העוסקים במניעת גניבות בתחום החקלאות אם הורה על כך השר.";
 
תיקון חוק
הרשות לפיקוח
חקלאי
 



דברי הסבר

לסעיף 59
סעיף 232 לפקודת המכס מקנה סמכות לממשלה להתקין תקנות לצורך הפעלת הפקודה; כיום, שר האוצר הוא שמפעיל בשם הממשלה את פקודת המכס, ולפיכך מוצע לתקן את הסעיף האמור ולקבוע שסמכות התקנת התקנות היא של שר האוצר.
פסקה (2) של סעיף 232 האמור מקנה את הסמכות להטיל בתקנות אגרות בעד רישיון, תעודה או טופס שהוצאו לפי הפקודה.
עקב הצורך הגובר בבדיקות ביטחוניות, גדלה משמעותית עלות הבדיקות המבוצעות בידי רשות המכס, הכרוכות בטיפול ברשימוני היבוא של הטובין המיובאים, המהווים טופס שמוצא לפי סעיף 62 לפקודת המכס. מוצע להבהיר בסעיף 232(2) כי הסמכות הקבועה בו להטיל אגרות בעד טופס כוללת גם את הסמכות להטיל אגרה בעד בדיקות של הטובין המיובאים, בדיקות הנעשות כאמור כחלק מהליך הוצאת הטופס.
סעיף 60
כללי
בשנת 1994 הוקמה במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (להלן - משרד החקלאות) יחידה לפיקוח על הצומח והחי ויישום הסכמים חקלאיים בין ישראל לאוטונומיה (להלן - היחידה); היחידה עוסקת במניעת הברחות של תוצרת חקלאית משטחי האוטונומיה לישראל, בהפעלת פיקוח על יבוא תוצרת חקלאית בהתאם לפרוטוקול המסדיר את היחסים הכלכליים הנכלל בהסכם בין ממשלת ישראל לאש"פ שנחתם בשנת 1994 בדבר רצועת עזה ואזור יריחו, ובאכיפת החוקים הנוגעים לפיקוח ווטרינרי והגנת הצומח.
הרשות לפיקוח חקלאי (להלן - הרשות), שהוקמה לפי חוק הרשות לפיקוח חקלאי, התשמ"ח-1988 (להלן - חוק הרשות), מהווה גוף אשר תפקידו הפעלת פיקוח לענין עבירות לפי חיקוקי המועצות החקלאיות ולפי חיקוקי החקלאות, כהגדרתם בחוק הרשות.
הפקדת הפיקוח כאמור בידי הרשות ובידי היחידה יוצרת מצב של כפילות בפעולות הפיקוח, חוסר יעילות בהקצאת המשאבים ולעתים אף חוסר תיאום בהפעלת הפיקוח.
לפיכך מוצע לאחד את הסמכויות של היחידה והרשות, ולהקנות לרשות את הסמכויות הנתונות כיום ליחידה, בכפוף להוראות חוק הרשות ולמנגנונים הקבועים לענין זה בחוק האמור.



(57) דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 3, עמ' 39.
(58) ס"ח התשמ"ח, עמ' 106; התשס"ג, עמ' 159.










 
 


 
  (2) בסעיף 6 - 
  (א) בסעיף קטן (א)(3), אחרי "מחיקוקי החקלאות" יבוא "המנויים בחלק א' לתוספת";
(ב) בסעיף קטן (ב), אחרי "סעיף קטן (א)" יבוא "לענין חיקוק מחיקוקי המועצות החקלאיות";
 
  (3) בסעיף 7(א), במקום "עשרה" יבוא "שנים עשר", במקום "שני נציגים" יבוא "ארבעה נציגים" ואחרי "עובדי משרדו" יבוא "ובהם מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (בחוק זה - מנהל השירותים הווטרינריים) ומנהל השירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר (בחוק זה - מנהל השירותים להגנת הצומח)" ובמקום "כאמור בפסקה (5)" יבוא "כאמור
בפסקה (3)";
(4) בסעיף 10(ב), אחרי "יושב ראש המועצה או ממלא מקומו" יבוא "ושני חברים שהם נציגי השר";
(5) בסעיף 11(א)(1), אחרי "של הרשות" יבוא "לרבות פיקוח חקלאי שיש לבצעו באופן דחוף";
(6) בסעיף 19 -
 
  (א) בסעיף קטן (א), בסופו יבוא "ואולם מפקחים שמונו לפי סעיף קטן זה לא יפקחו על חיקוקי החקלאות המנויים בחלק ב' לתוספת, בטרם הוסמכו לכך לפי הוראות סעיפים קטנים (א1) או (א2), לפי הענין";
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
 
  "(א1) מנהל השירותים הווטרינריים ומנהל השירותים להגנת הצומח, כל אחד בתחום אחריותו, רשאים להסמיך, מבין המפקחים שמונו לפי סעיף קטן (א), מפקחים להפעלת פיקוח חקלאי לענין עבירות על חיקוקי החקלאות המנויים בחלק ב' לתוספת; בהפעלת פיקוח כאמור יפעלו המפקחים הוראות מנהל השירותים הווטרינריים או מנהל השירותים להגנת הצומח, לפי הענין, או מי שכל אחד מהם בתחום אחריותו הסמיך לענין זה.
 




דברי הסבר


לפסקאות (1), (2), (5), (8) ו-(9)
כיום מוסמכים המפקחים ביחידה לפעול על פי חיקוקי החקלאות המנויים בחלק ב' לתוספת המוצעת. בהתאם לכך מוצע לחלק את התוספת שבחוק הרשות לשני חלקים וכן להוסיף לחלק ב' לתוספת המוצעת חיקוקים נוספים שהפיקוח לענין עבירות לפיהם מצוי בתחום האחריות של היחידה. עוד מוצע לקבוע כי שר החקלאות ופיתוח הכפר רשאי, בצו, לפי בקשת שר הבריאות ובכפוף לחובות ההתייעצות והאישור הנדרשים בסעיף 26(ג) המוצע, להוסיף לחיקוקי החקלאות המנויים בחלק ב' לתוספת, חיקוקים נוספים ששר הבריאות ממונה על ביצועם.
כן מוצע להוסיף לתפקידי הרשות המנויים בסעיף 5 לחוק הרשות גם תיאום בין גופים העוסקים במניעת גניבות חקלאיות, אם הורה על כך שר החקלאות ופיתוח הכפר. נוסף על כך, מוצע לקבוע כי סמכות מועצת הרשות לפי הוראות סעיף 11(א)(1) תחול גם על פיקוח חקלאי שיש לבצעו באופן דחוף.
עוד מוצע כי ההוראה שבסעיף 6(א)(3) לחוק הרשות תחול על חיקוקי החקלאות המנויים בחלק א' לתוספת המוצעת (הפיקוח החקלאי על חיקוקי החקלאות המנויים בחלק ב' לתוספת זו ימומנו מתקציב המדינה).

לפסקאות (3), (6) ו-(7)
כיום פועלים המפקחים ביחידה בהתאם להוראות מנהל השירותים הווטרינריים או מנהל השירותים להגנת הצומח, לפי הענין, בתחומים שבאחריותם.









 
 

  (א2) הפעיל השר את סמכותו לפי הוראות סעיף 26(ג), רשאי שר הבריאות להסמיך, מבין המפקחים שמונו לפי סעיף קטן (א), מפקחים להפעלת פיקוח חקלאי לענין עבירות על החיקוקים שהוספו לחיקוקי החקלאות כאמור באותו סעיף; בביצוע תפקידי הפיקוח יפעלו המפקחים כאמור לפי הוראות שר הבריאות או מי שהוא הסמיך לענין זה."; 
  (7) אחרי סעיף 20 יבוא: 
  "שמירת סמכויות
 
20א. סמכויות מפקח לפי הוראות חוק זה אינן גורעות מסמכויות הנתונות למפקח לפי כל חיקוק אחר."; 
  (8) בסעיף 26 - 
  (א) בסעיף קטן (ב), במקום "ובאישור ועדת הכלכלה" יבוא "ובאישור שר האוצר וועדת הכלכלה של הכנסת";
(ב) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
 
  "(ג) השר רשאי, בצו, לפי בקשת שר הבריאות, לאחר התייעצות עם מועצת הרשות ובאישור שר האוצר וועדת הכלכלה של הכנסת, להוסיף על חיקוקי החקלאות המנויים בחלק ב' לתוספת חיקוקים נוספים ששר הבריאות ממונה על ביצועם."; 
  (9) במקום התוספת יבוא:
"תוספת
(סעיף 1, להגדרה "חיקוקי החקלאות")
חלק א'
 
  1. פקודת היערות, 1936(59); 
  2.  חוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955(60); 
  3.  חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998(61); 
  4.  פקודת הדיג, 1937(62); 
  5.  פקודת הגנת דבורים [נוסח חדש], התשמ"ג-1983(63);
 

 



דברי הסבר


נוכח חשיבותם של תפקידי הפיקוח החקלאי הנמצאים בטיפולה של היחידה ובאחריות המנהלים כאמור, מוצע לקבוע כי מפקחים של הרשות לא יפקחו על חיקוקי החקלאות המנויים בחלק ב' לתוספת המוצעת, בטרם הוסמכו לכך בידי מנהל השירותים הווטרינריים או מנהל השירותים להגנת הצומח, לפי הענין; המפקחים שהוסמכו כאמור יפעלו בהתאם להוראות המנהל או מי שהוא הסמיך לענין זה. כן מוצע לקבוע בסעיף 19(א2) המוצע כי שר הבריאות רשאי להסמיך מבין המפקחים שמונו לפי סעיף 19(א) מפקחים להפעלת פיקוח חקלאי לענין עבירות על חיקוקים שהוספו לחלק ב' לתוספת, ששר הבריאות ממונה על ביצועם.
עוד מוצע לקבוע כי המועצה תמנה שנים עשר חברים, ובהם מנהל השירותים הווטרינריים ומנהל השירותים להגנת הצומח.



(59) חוקי א"י, כרך א', עמ' (ע) 690, (א) 710.
(60) ס"ח התשט"ו, עמ' 10.
(61) ס"ח התשנ"ח, עמ' 202.
(62) ע"ר 1937, תוס' 1, עמ' (ע) 137, (א) 157.
(63) דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 36, עמ' 357.










 
 


 
  6.  חוק להשבחת ייצור חקלאי (בעלי חיים), התשי"ב-1952(64); 
  7.  חוק המועצה לייצור ולשיווק של אגוזי אדמה, התשי"ט-1959(65); 
  8.  חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968(66), ככל שהוא נוגע לתקנות שהתקין שר החקלאות לפיו; 
  9.  חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-1967(67); 
  10.  חוק להגנת הצומח (נזקי עזים), התש"י-1950(68); 
  11.  חוק תכנון משק החלב בישראל, התשנ"ב-1992(69).

חלק ב'
 
  1.  חוק הזרעים, התשט"ז-1956(70); 
  2.  חוק הגנת הצומח, התשט"ז-1957(71); 
  3.  פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985(72); 
  4.  חוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות)(תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994(73); 
  5.  פקודת הכלבת, 1934(74); 
  6.  חוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי"ז-1957(75); 
  7.  חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ"ד-1994(76); 
  8.  חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957(77), ככל שהוא נוגע לצווים שהתקין שר החקלאות ופיתוח הכפר לפיו; 
  9.  פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], התשמ"ג-1983(78); 
  10.  פקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א-1981(79); 
  11.  חוק לפיקוח על יצוא הצמח ומוצריו, התשי"ד-1954(80)."
 



(64) ס"ח התשי"ב, עמ' 128.
(65) ס"ח התשי"ט, עמ' 76.
(66) ס"ח התשכ"ח, עמ' 204.
(67) ס"ח התשכ"ז, עמ' 108.
(68) ס"ח התש"י, עמ' 311.
(69) ס"ח התשנ"ב, עמ' 139.
(70) ס"ח התשל"ז, עמ' 97.
(71) ס"ח התשט"ז, עמ' 79.
(72) ס"ח התשמ"ה, עמ' 84.
(73) ס"ח התשנ"ה, עמ' 326.
(74) ע"ר 1934, תוס' 1, עמ' (ע) 242, (א) 242.
(75) ס"ח התשי"ז, עמ' 44.
(76) ס"ח התשנ"ד, עמ' 56.
(77) ס"ח התשי"ח, עמ' 24.
(78) דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 36, עמ' 750.
(79) דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 35, עמ' 694.
(80) ס"ח התשי"ד, עמ' 137.







 
 

פרק י': הטלוויזיה הלימודית
 

 
61.בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982(81) -
  (1) בסעיף 6לד, סעיף קטן (ג) - בטל;
(2) בסעיף 6מט1(ב), המילים "אפיק שידורי הטלוויזיה הלימודית המועבר במוקד שידור המשמש לשידוריו של בעל רישיון כללי לשידורי כבלים, לפי הוראות
סעיף 6לד(ג), וכן" - יימחקו.
 
   
תיקון חוק
התקשורת
(בזק ושידורים)
 
62.בחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990(82) -
  (1) בסעיף 37א(א), בפסקה (2) - 
  (א) האמור בה יסומן "(א)" ובה במקום "ובלבד ששר החינוך, באישור הממשלה והועדה, רשאי להודיע כי הוא אינו מעוניין" יבוא "ואולם רשאית הממשלה להודיע כי היא אינה מעוניינת", במקום "כי הוא מעוניין" יבוא "כי היא מעוניינת בצמצום או", ובמקום הסיפה החל במילים "ניתנה הודעה כאמור" יבוא "הודעה כאמור תינתן באופן שלא יפגע ברצף השידורים בערוץ 2";
(ב) אחרי פסקת משנה (א) יבוא:
 
  "(ב) ניתנה הודעה כאמור בפסקת משנה (א) יקבעו שר החינוך, שר התקשורת ושר האוצר, באישור הועדה, תנאים לענין התמורה שישלם למדינה מי שישדר ביחידת השידור, כולה או חלקה, שעמדה לרשות הטלוויזיה הלימודית; בעל הזיכיון ביחידת השידור כאמור שיבוא במקום הטלוויזיה הלימודית ייקבע על ידי המועצה, בדרך של מכרז, או בדרך של חלוקת יחידת השידור לבעלי הזיכיון בערוץ 2 שביקשו זאת, הכל לפי שיקול דעתה של המועצה"; 
  (2) בסעיף 55, אחרי סעיף קטן (א2) יבוא: 
  "(א3)  (1) הממשלה רשאית להודיע כי היא אינה מעוניינת בהארכת הזיכיון של הטלוויזיה הלימודית, או כי היא מעוניינת בביטול הזיכיון האמור; הודעה כאמור תינתן באופן שלא יפגע ברצף השידורים בערוץ השלישי;
(2) ניתנה הודעה כאמור בפסקה (1), יקבעו שר החינוך, שר התקשורת ושר האוצר, באישור הועדה, תנאים לענין התמורה שישלם למדינה מי שישדר ביחידת השידור, כולה או חלקה, שעמדה לרשות הטלוויזיה הלימודית; בעל הזיכיון ביחידת השידור האמורה שיבוא במקום הטלוויזיה הלימודית, ייקבע על ידי המועצה, בדרך של מכרז, או בדרך של חלוקת יחידת השידור לבעלי הזיכיון בערוץ השלישי שביקשו זאת, הכל לפי שיקול דעתה של המועצה."
 
תיקון חוק
הרשות השניה
לטלוויזיה ורדיו
 

דברי  הסבר
מוצע כי שידורי הטלוויזיה הלימודית יצומצמו לשידורים במסגרת ערוץ 1 של רשות השידור בלבד, ושידורי הטלוויזיה הלימודית בערוצי השידור האחרים לפי חוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990,ולפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 - יבוטלו.
עם זאת הממשלה תהיה רשאית לצמצם את שידורי הטלוויזיה הלימודית בערוץ 2 ליחידת שידור מצומצמת במקום לבטלם בערוץ כאמור לחלוטין.

   


(81) ס"ח התשמ"ב, עמ' 218.
(82) ס"ח התש"ן, עמ' 58.










 
 


 
פרק י"א: דואר
 
תיקון חוק
רשות הדואר
 
63.בחוק רשות הדואר, התשמ"ו-1986(83) -
  (1) בשם החוק, המילה "רשות" - תימחק;
(2) בסעיף 1 -
 
  (א) לפני ההגדרה "בול" יבוא: 
  ""אמצעי שליטה", "בעל ענין" ו"החזקה" - כהגדרתם בחוק התקשורת;"; 
  (ב) במקום ההגדרה "בזק" יבוא: 
  ""בזק" - כהגדרתו בחוק התקשורת;";
 




דברי הסבר

רשות הדואר (להלן - הרשות) הוקמה בשנת 1986 מכוח חוק רשות הדואר, התשמ"ו-1986 (להלן - החוק), כרשות סטטוטורית שתפקידה אספקת שירותי דואר על כל גווניו לתושבי המדינה. סעיף 49 לחוק הקנה לרשות מעמד של מונופול לגבי דברי דואר שמשקלם אינו על 500 גרם. סעיף 50 לחוק הסמיך את השר הממונה על החוק להעניק היתר לעסוק במתן שירותי דואר, לרבות לגבי דברי דואר שמשקלם אינו עולה על 500 גרם. אולם, בפועל, לבד מהיתרים מוגבלים שניתנו בעבר לפי פקודת הדואר [נוסח חדש], התשל"ז-1976, לא הוענקו היתרים נוספים לפי החוק, כך שבפועל, נותרה הרשות מונופול בתחום הפעילות המרכזי בשוק הדואר: איסוף, מיון והפצה של פריטי דואר בכל הארץ.
מאז חקיקת החוק, חלו בתחום הדואר תמורות רבות. כבר לפני למעלה מעשרים שנה החל בעולם תהליך של שינוי מבני בתחום הדואר שכלל שינוי ממעמד של מחלקות ממשלתיות שפעלו בתחומי הדואר והטלקומוניקציה, לחברות ציבוריות המספקות שירותי דואר בנפרד משירותי טלקומוניקציה. המעבר למעמד של חברות ממשלתית הפועלת בתחום הדואר הביא בעולם המערבי לשיפור בביצועים העסקיים של שירותי הדואר ולשיפור משמעותי בהיקפו ובאיכותו של השירות לצרכנים.
כמו כן, בשנים האחרונות הוחל בתהליך של ליברליזציה בתחום הדואר בחלק ממדינות המערב וניתנו היתרים למתחרים נוספים להיכנס לתחום הדואר. ביצוע הליברליזציה כאמור הביא להתייעלות בתחום ולשיפור הן ברמת השירות לאזרח והן ברמת הרווחיות.
לעומת זאת, על פי המצב הקיים כיום במדינה, עקב מעמד הרשות כמונופול, לרשות תמריץ נמוך לשיפור השירותים הניתנים על ידה ולהרחבתם. כמו כן, המצב הקיים מביא לחוסר יעילות תפעולית ברשות, להקצאת מקורות לא יעילה בתחום הדואר ולפגיעה בכושר התחרות של גופים עסקיים הצורכים שירותי דואר.
עקב בעיות אלו ואחרות הוקמה במרס 1998 הועדה לבחינת תחום הדואר בישראל (ועדת ברודט). ועדת ברודט המליצה, בין השאר, לפתוח את תחום הדואר לתחרות, ולבטל את קיומה של רשות הדואר כתאגיד סטטוטורי ולהעביר את פעילותה לחברה ממשלתית שתוקם לשם כך.
בהמשך לכך, בחודש יולי 2001 הוקמה ועדה בין-משרדית שדנה, בין השאר, באופן פתיחת תחום הדואר לתחרות, ובהפיכת הרשות לחברה. כמו כן נעזרה הממשלה בשירותי חברת הייעוץ הבין-לאומית "מקינזי" שסייעה בגיבוש מודל התחרות בתחום.
לאור האמור, התיקון המוצע נועד לקדם את התחרות בתחום שירותי הדואר, במטרה להביא הן לשיפור רמת השירותים ולהרחבתם, והן להוזלת תעריפים, תוך מתן סל שירותי דואר בסיסיים לכלל הציבור בכל המדינה.
לצורך כך, עיקרי התיקון המוצע הם:
(1) פתיחת התחום השמור שבו פועלת כיום הרשות כמונופול לתחרות הדרגתית;
(2) ביטול הרשות והעברת פעילותה לחברה ממשלתית. במסגרת זאת יבוטל קיומו של בנק הדואר לפי חוק בנק הדואר, התשי"א-1951, ופעילותו תועבר לרשות. הפיכת הרשות לחברה תאפשר לה גמישות והיערכות טובה יותר לשינויים הצפויים בתחום, ותיצור אחידות בסביבה העסקית שבה יפעלו חברת הדואר והמתחרים;
(3) הסמכת שר התקשורת לקבוע רשימה של שירותי דואר בסיסיים שהחברה תהיה חייבת לספק לכלל הציבור בכל המדינה.
הסעיפים בחוק שמוצע להחליפם או לבטלם מובאים בנספח לדברי ההסבר.









 
״ 

  (ג) בהגדרה "בית דואר", במקום "שייעדה הרשות" יבוא "שייעד בעל רישיון", ובמקום "בעניני הרשות" יבוא "בעניני בעל הרישיון";
(ד) אחרי ההגדרה "בית דואר" יבוא:
 
  ""בעל רישיון" - מי שקיבל רישיון או היתר לפי חוק זה, וכן החברה;"; 
  (ה) אחרי ההגדרה "דברי דואר" יבוא: 
  ""דואר כמותי" -  סוגי דברי דואר כמותי, הכל כפי שקבע השר לפי הוראות סעיף 37(א) או (ג);"; 
  (ו) אחרי ההגדרה "דמי דואר" יבוא: 
  ""היתר" - היתר שניתן לפי סעיף 1ג;"; 
  (ז) אחרי ההגדרה "הועדה" יבוא: 
  ""החברה" - חברת דואר ישראל בע"מ;"; 
  (ח) בהגדרה "הכללים", במקום "שקבעה המועצה או שקבע השר לפי חוק זה" יבוא "שקבע בעל רישיון כללי לפי הוראות סעיף 53";
(ט) ההגדרות "המועצה" ו"המנהל" - יימחקו;
(י) בהגדרה "הרשות", במקום "שהוקמה לפי חוק זה" יבוא "שהוקמה ופעלה לפי חוק זה כנוסחו ערב תחילתו של תיקון מס' 8";
(יא) אחרי ההגדרה "השר" יבוא:
 
  ""השרים" - השר יחד עם שר האוצר;"; 
  (יב) במקום ההגדרה "חוק הבזק" יבוא: 
  ""חוק התקשורת" - חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982(84);"; 
  (יג) בהגדרה "מברק", המילים "שיקבע המנהל" - יימחקו;
(יד) בהגדרה "פקיד דואר", במקום "של הרשות" יבוא "של בעל רישיון";
(טו) אחרי ההגדרה "פקיד דואר" יבוא:
 
  ""רישיון" - רישיון כללי או רישיון מיוחד; 
  "רישיון כללי" -  רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, ולענין החברה - גם למתן שירותים כמפורט בסעיף 5א(א); 
  "רישיון מיוחד" -  רישיון שניתן לפי חוק זה למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, המוגבל לפי סוגי השירותים, סוגים של דברי דואר, מועדי מתן השירותים, מקומות מתן השירותים או הסוגים של מקבלי השירותים";
 


(83) ס"ח התשמ"ו, עמ' 79; התשנ"ח, עמ' 162.
(84) ס"ח התשמ"ב, עמ' 218.




 







 
 


 
  (טז) בהגדרה "שירותי דואר", בסופה יבוא "לרבות שירותי דואר בתחום המוסדר";
(יז) אחרי ההגדרה "שירותי דואר" יבוא:
 
  ""שירותי דואר בסיסיים" -  שירותי דואר הכלולים ברשימה שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר, לפי הוראות סעיף 5ג;"; 
  "שירותי דואר בתחום המוסדר" -  איסוף, העברה, חלוקה או מסירה של מכתב, גלויה, דבר דפוס או צרור, שמשקלם אינו עולה על 500 גרם, למען הזולת, וכן תברוקה, והשירותים הכרוכים בפעולות אלה; 
  "שירותי דואר בתחום השמור" -  שירותי דואר בתחום המוסדר, למעט שירותים כאמור מישראל לארצות חוץ, שמחירם אינו עולה על פי ארבעה וחצי ממחיר משלוח מכתב רגיל בישראל, כפי שהיה בתוקף ביום כ"ח באדר א' התשס"ג (2 במרס 2003), בהתאם לתקנות לפי סעיף 37(א);"; 
  (יח) בהגדרה "תיבת דואר", במקום "הרשות" יבוא "בעל רישיון";
(יט) אחרי ההגדרה "תיבת דואר" יבוא:
 
  ""תיקון מס' 8" -  פרק י"א לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד-2003."; 
  (3) אחרי סעיף 1 יבוא:

"פרק א'1: רישוי שירותי דואר 
  זכות המדינה
וחובת רישוי
 
1א. (א) למדינה הזכות לתת שירותי דואר.
(ב) לא ייתן אדם שירותי דואר בתחום המוסדר, אלא אם כן קיבל מאת השר רישיון או היתר לכך לפי חוק זה או לפי חוק התקשורת, לפי הענין, ובהתאם לתנאיו.
(ג) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו על העברה או מסירה של כל אחד מאלה:
 
  (1) דבר דואר הנוגע לעניניו של שולחו או של מקבלו בלבד, המובל והנמסר בידי עובדו של השולח או של המקבל;
(2) כתב בי-דין וכל מסמך אחר היוצא מרשות שיפוטית;
(3) דבר דואר הנוגע לטובין והמצורף להם, בלא תמורה נוספת בשל אותו דבר דואר.
 
  (ד) הוראות סעיף קטן (ג) אינן באות להתיר לאדם איסוף של דברי דואר מהסוגים המנויים בסעיף הקטן האמור, כדי לתתם להעברה או למסירה כאמור בו. 
   






 
 

    מתן רישיון,
ביטולו, הגבלתו,
התלייתו או
שינויו
 
1ב. (א) השר רשאי לתת רישיון ולקבוע בו תנאים; רישיון יכול שיינתן גם לגבי שירותים שניתן לגביהם היתר.
(ב) במתן רישיון ובקביעת תנאים בו ישקול השר, בין השאר, את אלה:
 
  (1) מדיניות הממשלה בתחום שירותי הדואר;
(2) התאמתו של מבקש הרישיון ויכולתו לתת את שירותי הדואר שלגביהם הוא מבקש רישיון;
(3) תרומת מתן הרישיון לתחרות בתחום שירותי הדואר ולרמת השירותים בו;
(4) שיקולים שבטובת הציבור.
 
  (ג) בקשה לרישיון תוגש לשר בכתב, ויפורטו בה שירותי הדואר המוצעים ודרכי ביצועם; השר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בבקשה.
(ד) השר רשאי לאשר בקשה לרישיון, להתנות את מתן הרישיון בתנאים שיש לקיימם לפני מתן הרישיון או לאחריו, לרבות לענין תשלום אגרות והפקדת התחייבות עצמאית לתשלום, ורשאי הוא לדחות בקשה לרישיון תוך מתן נימוקים לכך.
(ה) לא ייתן השר רישיון לאדם שהורשע בעבירה, אשר לדעת השר, מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לקבל רישיון, ואם הוא תאגיד - נושא משרה בו או אדם שהוא בעל ענין בו הורשע כאמור.
(ו) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ח), וסעיפים 88יב ו-126, ובהביאו בחשבון, בין השאר, את השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי השר לקבוע, בתקנות או ברישיון, הוראות בענינים אלה:
 
  (1) הגבלות ותנאים לענין החזקה, העברה או רכישה של שליטה או אמצעי שליטה במבקש רישיון או בבעל רישיון, לרבות בידי בעל רישיון אחר לפי חוק זה או בעל ענין בכל אחד מהם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, וכן הגבלות ותנאים לענין מינוי נושאי משרה במבקש הרישיון;
(2) קיום מערכת חשבונאית נפרדת בין שירותים שונים הניתנים בידי בעל רישיון, לרבות באמצעות מערך לרישום נפרד של הוצאות והכנסות או דוחות כספיים נפרדים, הכל כפי שיקבע;
(3) דרישה לקיומם של תאגידים נפרדים בין בעל רישיון לבין אחר לצורך מתן שירותים שונים, והוראות בדבר מימוש ההפרדה.
 
   

 







 
 


 
  (ז) רישיון, לרבות זכות מהזכויות האמורות בו, אינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול; ואולם רשאי השר, לאחר ששקל את השיקולים האמורים, להתיר העברת רישיון עקב שינויים מבניים בבעל רישיון, אם שוכנע שמתקיימים בבעל הרישיון הנעבר כל התנאים שהתקיימו במעביר.
(ח) השר רשאי לשנות תנאי מתנאי רישיון, להוסיף עליו או לגרוע ממנו; לענין זה יובאו בחשבון השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב).
(ט) השר רשאי, בכל עת, לבטל רישיון, להגבילו או להתלותו, בכל אחד מהמקרים המפורטים להלן, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות להשמיע את טענותיו:
 
  (1) בעל הרישיון ביקש ביטול רישיונו;
(2) בעל הרישיון הפר הוראה שנקבעה בחוק זה או לפיו;
(3) בעל הרישיון הפר תנאי מתנאי הרישיון או הוראה שניתנה לפיו, ולא תיקן את ההפרה כפי שהורה לו השר;
(4) בעל הרישיון לא החל במתן שירות בתוך התקופה שנקבעה לכך ברישיונו, או שחדל לתת את השירות;
(5) בעל הרישיון נפטר, הוכרז פסול דין או פושט רגל, ואם הוא תאגיד - מונה לו כונס נכסים או מפרק זמני או שהתאגיד החליט על פירוקו מרצון;
(6) מתן השירות על ידי בעל הרישיון אינו עומד בתקני האיכות או השירות, כולם או חלקם, שנקבעו לגביו לפי הוראות סעיף 5ג;
(7) לדעת השר, טעמים שבטובת הציבור מצדיקים ביטול הרישיון, הגבלתו או התלייתו.
 
    מתן היתר
 
1ג. (א) השר רשאי לתת, לכל אדם המעוניין בכך, היתר למתן שירותי דואר בתחום המוסדר, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), ולקבוע בו תנאים; היתר יכול שיינתן גם לגבי שירותים שניתן לגביהם רישיון, וכן יכול שיהיה מוגבל לפי מועד מתן השירותים, סוג השירותים, סוג דברי הדואר, מקום מתן השירותים או סוג מקבלי השירותים.
(ב) ההיתר יכלול הוראות בדבר חובות רישום ודיווח, שקיומן הוא תנאי לתחולת ההיתר לגבי מי שמעוניין לתת מכוחו שירותי דואר בתחום המוסדר.
(ג) על ההיתר יחולו הוראות סעיף 1ב בשינויים המחויבים.
 
    פתיחה לתחרות
של שירותי דואר
בתחום השמור
 
1ד. (א) בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיפים 1ב ו-1ג, יפעל השר לפתיחת שירותי דואר בתחום השמור, לתחרות, כמפורט להלן: 
   






 
 

  (1) החל ביום כ"ד בסיון התשס"ה (1 ביולי 2005) ייפתחו לתחרות 20% לפחות אך לא יותר מ-30% משירותי הדואר בתחום השמור, וזאת על ידי מתן אפשרות לקבלת היתר או רישיון מיוחד, למתן שירותי דואר כמותי לסוגים מסוימים של מקבלי שירות;
(2) החל ביום ט"ו בתמוז התשס"ז (1 ביולי 2007) ייפתחו לתחרות 45% לפחות אך לא יותר מ-55% משירותי הדואר בתחום השמור, וזאת על ידי פתיחה לתחרות מלאה של שירותי הדואר הכמותי, באמצעות מתן אפשרות לקבלת היתר או רישיון מיוחד למתן שירותים כאמור;
(3) החל ביום ט' בתמוז התשס"ט (1 ביולי 2009) ייפתחו לתחרות 65% לפחות אך לא יותר מ-70% משירותי הדואר בתחום השמור, וזאת על ידי הפחתת הכמות המזערית של דברי דואר הנדרשת למשלוח דואר כמותי;
(4) החל ביום י"ט בתמוז התש"ע (1 ביולי 2010), רשאי השר, אם ראה שיש לעשות כן לטובת הציבור או לשם קידום התחרות, לתת רישיונות כלליים נוסף על הרישיון הכללי שניתן לחברה לפי הוראות סעיף 5א, וכן לתת היתרים ורישיונות מיוחדים המאפשרים הרחבה נוספת של התחרות בתחום השמור.
 
  (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), נוכחו השרים כי בשל פתיחת שירותי הדואר בתחום השמור לתחרות כמפורט באותו סעיף קטן, קיימת סכנה להמשך מתן שירותי דואר בסיסיים, רשאים הם, באישור הממשלה, לקבוע בצו כל אחד מאלה: 
  (1) דחיית המועד הקבוע בסעיף קטן (א)(2) או (3) לתקופה שיקבעו ושלא תעלה על שישה חודשים;
(2) הפחתת שיעורי הפתיחה לתחרות של שירותי הדואר בתחום השמור, המפורטים בסעיף קטן (א)(2)
או (3), בעשר נקודות אחוז.
 
    חובת מתן
שירותי דואר
באורח תקין
וסדיר
 
1ה. (א) בעל רישיון ייתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, על פי הרישיון או ההיתר שניתן לו ועל פי ההוראות שנקבעו לפי חוק זה.
(ב) ראה השר כי בעל רישיון פועל באופן העלול לגרום לפגיעה במתן שירותי דואר באורח תקין וסדיר, או כי יש בפעולתו כדי לגרום לפגיעה משמעותית בתחרות בתחום שירותי הדואר, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, בדבר פעולות שעליו לנקוט כדי למנוע את הפגיעה.
 
   

 







 
 


 
    חובת בעל
רישיון למסור
מידע
 
1ו. השר רשאי לדרוש ולקבל מבעל רישיון, כל מסמך וכל מידע הנדרש, לדעת השר, לצורך פיקוח או ביקורת על בעל הרישיון; בעל רישיון שנדרש למסור מסמך או מידע כאמור יהיה חייב למלא אחר הדרישה בתוך התקופה הקבועה בדרישה ובאופן הקבוע בה; לענין זה, "מסמך" ו"מידע" - לרבות "חומר מחשב" ו"פלט" כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995(85). 
    התניית שירות
בשירות
 
1ז. בעל רישיון לא יתנה, במישרין או בעקיפין, מתן שירות, ברכישה או בקבלה של שירות אחר הניתן על ידו או על ידי אחר, או באי קבלת שירות מבעל רישיון אחר, אלא אם כן השר התיר לו לעשות כן, בתנאים או בלא תנאים; בסעיף זה, "שירות" - שירות דואר או שירות אחר הניתן על ידי בעל רישיון. 
    אגרות בעד
מתן רישיונות
או היתרים
 
1ח. השרים רשאים לקבוע - 
  (1) אגרה בעד מתן רישיון או בעד רישום בעל היתר;
(2) אגרה שנתית שעל בעל רישיון לשלם בעד כל סוג של שירות דואר שהוא נותן;
(3) דרכים ומועדים לתשלום האגרות, לרבות הצמדתן למדד המחירים לצרכן, גביית ריבית פיגורים והוצאות גביה.";
 
  (4) בפרק ב' , במקום הכותרת יבוא "פרק ב': רשיון כללי";
(5) סימן א' בפרק ב' - בטל;
(6) אחרי סעיף 5 יבוא:
 
  "מתן רישיון
כללי לחברה
 
5א. (א) השר ייתן לחברה רישיון כללי למתן השירותים המפורטים להלן, ורשאי הוא לקבוע ברישיון תנאים: 
  (1) שירותי דואר;
(2) שירותי הפצת מידע לציבור מטעם גוף ציבורי ובהסכמתו, ובכלל זה עיבוד המידע, החזקתו, עדכונו וניהולו, והכל תוך שמירה על תחרות הוגנת, ובלבד שלא יהיה במידע או בדרך הצגתו או הפצתו משום פרסומת מסחרית; לענין זה, "גוף ציבורי" - לרבות גוף או מוסד אחר שאישר השר, לענין שירותים בעלי אופי ציבורי שהוא נותן לציבור, ורשאי השר להתנות מתן האישור בתנאים, לרבות בדבר מהות המידע; הודעה על גוף ציבורי תפורסם ברשומות;
(3) שירותים נוספים לפי פרק ו'1;
(4) שירותים אחרים שנתנה הרשות כדין ערב תחילתו של תיקון מס' 8, אלא אם כן קבע השר אחרת ברישיון החברה או בתקנות.
 
  (ב) הוראות סעיף 1ב יחולו, בשינויים המחויבים, לענין הרישיון הכללי שיינתן לחברה לפי הוראות סעיף קטן (א).
 



(85) ס"ח התשל"ה, עמ' 366.









 
 

  (ג) החברה תהיה רשאית לתת שירותים נוסף על השירותים המפורטים בסעיף קטן (א), אם התירו זאת השרים במפורש, וכפי שהתירו.
(ד) החברה לא תיתן, במישרין או בעקיפין, שירותים שלא הותרו לה במפורש לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ג); לענין זה, "החברה" - בין בעצמה ובין באמצעות אחר מטעמה.
(ה) ביטל השר לפי הוראות סעיף קטן 1ב(ט) את הרישיון הכללי שניתן לחברה לפי הוראות סעיף קטן (א), ייתן השר רישיון כללי לפי סעיף זה, בדרך של מכרז; ניתן רישיון כללי כאמור, יחולו על בעל הרישיון כל ההוראות לפי חוק זה החלות על החברה, ויהיו לו הסמכויות, הזכויות והחובות, לרבות החובה למתן שירותי דואר בסיסיים לפי הוראות סעיף 5ג, שחלות על החברה לפי הוראות חוק זה.
 
  חובת מתן
שירותי דואר
בידי בעל
רישיון כללי
לבעל רישיון
אחר
 
  5ב. (א) לשם הגברת התחרות בתחום שירותי הדואר והבטחת רמת השירותים בתחום האמור, ובשים לב לענינו של הציבור ולענינם של בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, רשאי השר לקבוע כי בעל רישיון כללי חייב לתת לבעל רישיון אחר שירותים המבוססים על התשתיות של בעל הרישיון הכללי, וליתן הוראות בדבר אופן מתן השירותים וההסדרים לביצועם; קביעה או מתן הוראות לפי סעיף קטן זה יכול שייעשו ברישיון, בהוראת מינהל או בתקנות, ובלבד שקביעה שענינה תשלום בעד שירותים לפי סעיף קטן זה תהיה בהסכמת שר האוצר; לענין זה, "תשתית" - ציוד, מיתקנים או מבנים המשמשים לשם מתן שירותי דואר.
(ב) לא קבע השר הוראות לפי סעיף קטן (א) בדבר התשלומים לבעל רישיון כללי בעד מתן השירותים כאמור באותו סעיף קטן, יקבעו בעלי הרישיון הנוגעים בדבר, בהסכמה, את התשלומים כאמור, ובאין הסכמה כאמור - יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, את התשלומים; קביעת השר כאמור יכול שתיעשה בהוראת מינהל או ברישיון.
 
  חובת מתן
שירותי דואר
בסיסיים לכלל
הציבור בכל
המדינה
 
  5ג. (א) השר, בהתייעצות עם שר האוצר, יקבע רשימת שירותי דואר בסיסיים אשר ראוי כי יינתנו לכלל הציבור בכל המדינה, וכן תקני איכות ושירות לענין מתן שירותים כאמור; תקני האיכות והשירות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבעו ברישיון.
(ב) בעל רישיון כללי חייב לספק לכלל הציבור בכל המדינה, את שירותי הדואר הבסיסיים שקבע השר לפי הוראות סעיף
קטן (א), בהתאם לתקני האיכות והשירות שקבע.
(ג) נוכחו השרים כי התקיימו כל אלה:
 
  (1) התבססה תחרות של ממש במתן שירות הכלול ברשימת שירותי הדואר הבסיסיים;
(2) קיימים אזורים שבהם ניתן שירות הנכלל ברשימת השירותים הבסיסיים, על ידי בעל רישיון כללי בלבד;
 
   

 







 
 


 
  (3) עלות מתן השירות כאמור בפסקה (2) עולה על התועלת של בעל הרישיון הכללי ממתן אותו שירות; 
  רשאים הם לקבוע כי על בעל רישיון הנותן את שירותי הדואר הבסיסיים לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא לכלל הציבור בכל המדינה, להשתתף במימון מתן שירותי הדואר הבסיסיים כאמור, הניתנים על ידי בעל רישיון כללי; קבעו השרים כאמור, רשאים הם לקבוע הוראות בדבר אופן מימוש ההשתתפות במימון והיקפה."; 
  (7) בסעיף 6, במקום "הרשות" יבוא "החברה";
(8) בסעיף 7, במקום "הרשות" יבוא "החברה";
(9) סעיפים 8 עד 36 - בטלים;
(10) הכותרת "סימן ו': תשלומים, תקציב וכספים" - תימחק;
(11) בסעיף 37 -
 
  (א) בסעיף קטן (א), במקום "הרשות" יבוא "בעל רישיון כללי";
(ב) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
 
  "(ב) השר, באישור שר האוצר, רשאי, בצו, להוסיף שירותים לתוספת או לגרוע שירותים ממנה."; 
  (ג) בסעיף קטן (ג), במקום "בהתייעצות עם" יבוא "באישור" במקום "שהרשות נותנת" יבוא "שבעל רישיון כללי נותן", ובמקום "לרשות" יבוא "לבעל רישיון כללי";
(ד) בסעיף קטן (ה), במקום "לרשות" יבוא "לבעל רישיון כללי" ובמקום "שהיא נותנת" יבוא "שהוא נותן";
(ה) בסעיף קטן (ו), במקום "הרשות" יבוא "בעל רישיון כללי", במקום "הרשות תמסור" יבוא "בעל רישיון כללי ימסור", ובמקום "גבתה" יבוא "גבה";
(ו) במקום סעיף קטן (ז) יבוא:
 
  "(ז) הוראות ההסכם שנחתם ביום י"ט באלול התשס"ג (16 בספטמבר 2003) בין בנק הדואר כמשמעותו בחוק בנק הדואר, התשי"א-1951, כנוסחו ערב ביטולו בתיקון מס' 8, לבין הרשות (בסעיף קטן זה - ההסכם), ככל שהן נוגעות להסדרים הכספיים ולתשלומים שנקבעו בו, לתנאים שנקבעו לצורך הבטחת ביצועם של ההסדרים כאמור וזכות המדינה לקבל מידע לשם כך או לרמת השירותים שתיתן הרשות למדינה, ימשיכו לחול על המדינה ועל החברה למשך התקופה שנקבעה בהסכם, בשינויים ובהתאמות הנדרשים כפי שיקבע שר האוצר בצו, ובשינוי זה: בכל מקום בהסכם, במקום "בנק הדואר" או "מנהל בנק הדואר" יבוא "המדינה", ובמקום "רשות הדואר" יבוא "החברה", והכל כל עוד לא הושגה הסכמה אחרת בין המדינה לחברה."; 
  (ז) בסעיף קטן (ח), בכל מקום, במקום "לרשות" יבוא "לבעל רישיון כללי" ובמקום "הרשות" יבוא "בעל הרישיון הכללי"; 
   






 
 

  (12) אחרי סעיף 37 יבוא: 
  "תמלוגים
 
37א. (א) החברה תשלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיה, כמפורט להלן: 
  (1) בתקופה שמיום תחילת תיקון מס' 8 עד יום כ"ג בסיון התשס"ה (30 ביוני 2005) - 4%;
(2) בתקופה שמיום כ"ד בסיון התשס"ה (1 ביולי 2005) עד יום י"ד בתמוז התשס"ז (30 ביוני 2007) - 3%;
(3) בתקופה שתחילתה ביום ט"ו בתמוז התשס"ז
(1 ביולי 2007) - 2%;
 
  לענין זה, "הכנסות החברה" - הכנסות החברה משירותים שהתשלום בעדם נקבע לפי הוראות סעיף 37(א) או (ג), וכן הכנסותיה מאגרות ומעמלות שנקבעו לפי הוראות סעיף 88יב. 
  (ב) בעל רישיון כללי שאינו החברה ישלם למדינה, מדי שנה, תמלוגים בשיעור מהכנסותיו, הכל כפי שיקבעו השרים.
(ג) השרים רשאים לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לתשלום התמלוגים לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), לרבות לענין שינוי שיעור התמלוגים, מועדי תשלומם, הפרשי הצמדה וריבית וריבית פיגורים.";
 
  (13) סעיפים 38 עד 44א - בטלים;
(14) בכותרת פרק ג', במקום "הרשות" יבוא "בעל רישיון";
(15) בסעיף 45 -
 
  (א) בפסקה (1), במקום "הרשות" יבוא "בעל רישיון";
(ב) בפסקה (3), במקום "שהקצתה לו הרשות" יבוא "שהקצה לו בעל רישיון";
 
  (16) בסעיף 46, בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), בכל מקום, במקום "הרשות" יבוא "החברה";
(17) סעיפים 47 עד 50 - בטלים;
(18) בסעיף 51 -
 
  (1) בכותרת השוליים, המילה "והרשות" - תימחק;
(2) בסעיף קטן (א), במקום "לרשות" יבוא "לחברה", ובמקום הסיפה החל במילים "אין בכך" יבוא "ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפגוע בזכותו של בעל רישיון להשתמש בסימן אחר לציון תשלומם של דמי דואר, ובלבד שסימן כאמור אינו נחזה להיות בול.";
(3) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
 
  "(ב) הקנין הרוחני בבולים, וכן כל הזכויות בתרשימי בולים, ביצירות ששימשו לצורך הנפקת בולים, ובבולים, שבידי השירות הבולאי, הם קנין המדינה. 

 



 
  (ג) המדינה רשאית להתקשר עם החברה לצורך קבלת שירותי הנפקת הבולים והפצתם, ובלבד שבהתקשרות כאמור תשמש החברה כנאמן בעבור המדינה; ואולם, רשאי השר בכל עת להורות לחברה על ביטול התקשרות כאמור וכן להורות לה להשיב למדינה את נכסי המדינה המוחזקים על ידה או המשמשים אותה לצורך הנפקת בולים; הורה השר כאמור, רשאית המדינה להעניק את הזכות להנפיק בולים בעבורה, בדרך של מכרז.
(ד) השר רשאי לקבוע הוראות בכל ענין הנוגע לבולים, לרבות לענין הדרכים שבהן יפעל השירות הבולאי, אופן הנפקת הבולים והתשלומים בעדם.";
 
  (19) במקום סעיפים 52 ו-53 יבוא: 
  "חובת סימון
 
52. (א) בעל רישיון יסמן את דברי הדואר המועברים על ידו, וכן את בתי הדואר שלו ואת כלי רכבו, בסימן אשר יאפשר את זיהוים כשייכים לו.
(ב) השר רשאי לקבוע הוראות לענין דרך הסימון כאמור בסעיף קטן (א); הוראות כאמור יכול שייעשו בהוראות מינהל.
 
    כללים לענין
טיפול בדברי דואר
 
53. (א) בעל רישיון כללי יקבע כללים בדבר סדרי הטיפול בדברי דואר, לרבות בענין דיוורם, איסופם, העברתם, חלוקתם, ומסירתם וכל ענין אחר הנוגע לטיפול בהם.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לקבוע הוראות בענינים האמורים באותו סעיף קטן שיחולו על בעל רישיון; הוראות כאמור יכול שיהיו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון; היתה סתירה בין הוראות שקבע השר לפי סעיף קטן זה, לבין הכללים שקבע בעל רישיון כללי לפי סעיף קטן (א), ההוראות שקבע השר - עדיפות.";
 
  (20) בסעיף 54, במקום "לרשות" יבוא "לבעל רישיון", ובמקום "רשאית היא" יבוא "רשאי הוא";
(21) בסעיף 55, במקום "ובכפוף" יבוא "ולענין החברה, בכפוף";
(22) בסעיף 56 -
 
  (א) בסעיף קטן (א), אחרי "שנשלח" יבוא "באמצעות בעל רישיון כללי", במקום "המנהל" יבוא "בעל הרישיון הכללי";
(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "המנהל" יבוא "בעל רישיון כללי";
 
  (23) בסעיף 57, במקום "המנהל" יבוא "בעל רישיון כללי";
(24) בסעיף 58(1), במקום "חותמת דואר" יבוא "חותמת בעל הרישיון";
(25) בסעיף 59, במקום "לרשות" יבוא "לבעל רישיון כללי";
(26) בסעיף 61, במקום "המנהל רשאי" יבוא "החברה רשאית", ובמקום "שיורה המנהל" יבוא "שתורה החברה";
(27) בסעיף 62, במקום "דעתו של המנהל" יבוא "דעתה של החברה", אחרי "שפקיד הדואר" יבוא "של החברה", ובמקום "שיקבע המנהל" יבוא "שתקבע החברה";
(28) בסעיף 64, במקום "הרשות" יבוא "החברה";
 
   






 
 

  (29) בסעיף 65, במקום "הרשות" יבוא "החברה";
(30) בסעיף 66, אחרי "שפקיד דואר" יבוא "של החברה";
(31) בסעיף 67, במקום "לרשות, לפקיד דואר" יבוא "לחברה, לפקיד דואר של החברה", ובסופו יבוא "של החברה";
(32) בסעיף 68, בכל מקום, במקום "הרשות" יבוא "החברה", ובסופו יבוא "של החברה";
(33) בסעיף 69, בכותרת הסעיף, במקום "לרשות" יבוא "לחברה";
(34) אחרי סעיף 69 יבוא:
 
    "הוראות לענין
הפעלת סמכויות
החברה לפי פרק ד'
 
69א. השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על החברה בכל הנוגע להפעלת סמכויותיה לפי פרק זה, לרבות בדבר חובת מתן הודעה לשר על הפעלת סמכות מסמכויותיה כאמור, וביטול דרישות שדרשה לפי פרק זה; הוראות כאמור יכול שייעשו בתקנות, בהוראות מינהל או ברישיון"; 
  (35) בסעיף 71 - 
  (א) במקום הרישה יבוא "בעל רישיון כללי רשאי -";
(ב) בפסקה (1), במקום "הרשות" יבוא "בעל הרישיון הכללי";
 
  (36) בסעיף 72 - 
  (א) בסעיף קטן (א), במקום "המנהל" יבוא "בעל רישיון כללי";
(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "המנהל" יבוא "בעל הרישיון הכללי";
 
  (37) בסעיף 73 - 
  (א) בסעיף קטן (ב), במקום "מהכוונה" יבוא "מכוונת בעל רישיון כללי", ובמקום "המנהל" יבוא "בעל הרישיון הכללי";
(ב) בסעיף קטן (ג), בכל מקום, במקום "המנהל" יבוא "בעל הרישיון הכללי";
 
  (38) בסעיף 75, במקום "הרשות" יבוא "מי שחיבר את תיבת הדואר כדין.";
(39) אחרי סעיף 75 יבוא:
 
  "הוראות לענין
הפעלת סמכויות
בעל רישיון
כללי לפי פרק ה'
 
75א. השר רשאי לקבוע הוראות שיחולו על בעל רישיון כללי בכל הנוגע להפעלת סמכויותיו לפי פרק זה, לרבות בדבר האפיונים של תיבות דואר ותאי דואר שבעל רישיון כללי רשאי להקים או להתקין במקרקעין של אחר."; 
  (40) בסעיף 77 - 
  (א) בסעיף קטן (א) - 
  (1) ברישה, במקום "הרשות, עובדיה וכל הבאים מטעמה" יבוא "בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו", ואחרי "פקיד דואר" יבוא "המועסק על ידי בעל הרישיון כאמור";
(2) בפסקה (1), במקום "בדואר" יבוא "על ידי בעל הרישיון כאמור";
 
  (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "הרשות תהא אחראית" יבוא "בעל רישיון כללי יהיה אחראי" ובמקום "ברשות" יבוא "על ידי בעל הרישיון כאמור"; 
   

 







 
 


 
  (41) בסעיף 78, במקום "הרשות, עובדיה וכל הבאים מטעמה" יבוא "בעל רישיון כללי, עובדיו וכל הבאים מטעמו";
(42) בסעיף 81, במקום "הרשות חייבת" יבוא "בעל רישיון כללי חייב";
(43) בסעיף 82, במקום "הרשות אחראית לדבר דואר" יבוא "בעל רישיון כללי אחראי לדבר דואר שנשלח על ידו";
(44) בסעיף 83 -
 
  (א) בסעיף קטן (א), במקום "הרשות אחראית" יבוא "בעל רישיון כללי אחראי", אחרי "הנשלחת" יבוא "באמצעותו", ובמקום הסיפה החל במילים "בהסכמים בין-לאומיים" יבוא "באמנת הדואר העולמית";
(ב) בסעיף קטן (ב) -
 
  (1) האמור בו יסומן (1), ובו, במקום "הסכם" יבוא "אמנה", המילים "או לשטח של מינהל דואר כאמור" - יימחקו, ובמקום "הרשות" יבוא "בעל הרישיון הכללי";
(2) אחרי פסקה (1) יבוא:
 
  "(2) חבילה שנשלחה לשטח של מינהל דואר כאמור בפסקה (1) וניזוקה, נגנבה או אבדה במהלך מתן שירותי דואר ועקב שירותים אלה, דינה לענין אחריות בעל רישיון כללי כדין חבילה שהיא דבר דואר פנים."; 
  (45) בסעיף 84, במקום "מהרשות" יבוא "מבעל רישיון כללי";
(46) בסעיף 85, אחרי "פקיד דואר" יבוא "המועסק על ידי בעל רישיון כללי", ובמקום "הרשות" יבוא "בעל רישיון כאמור";
(47) בסעיף 87 -
 
  (א) בסעיף קטן (א), אחרי "פקיד דואר" יבוא "המועסק על ידי בעל רישיון כללי", במקום "הרשות או נמסר לה" יבוא "בעל הרישיון כאמור או נמסר לו";
(ב) בסעיף קטן (ב)(2), במקום "למנהל" יבוא "לבעל הרישיון הכללי";
 
  (48) בסעיף 88, במקום "בית דואר או בחתימת פקיד דואר" יבוא "בעל רישיון כללי", ובמקום "או את החתימה של פקיד הדואר" יבוא "של בעל הרישיון כאמור";
(49) אחרי סעיף 88 יבוא:

"פרק ו'1: מתן שירותים נוספים על ידי החברה 
  מתן שירותים
נוספים על
ידי החברה
 
88א. (א) החברה תיתן את השירותים המפורטים להלן, שניתנו על ידי בנק הדואר כמשמעותו בחוק בנק הדואר, התשי"א-1951(86), כנוסחו ערב תחילתו של תיקון מס' 8, ואלה השירותים: 
  (1) קבלת כספים לחשבון סילוקים, העברתם, וסילוקם;
(2) העברת כספים באמצעות המחאות כסף;
(3) העברת כספים באמצעות המחאות דואר;
 



(86) ס"ח התשי"א, עמ' 52.









 
 

  (4) קבלת שטרי חוב מבעלי חשבון סילוקים לגוביינה;
(5) שירותי עזר לשירותים המנויים בפסקאות (1) עד (4) המתאפשרים מניהול החשבונות על ידי החברה, מאופן רישומם או מדרכי הבקרה עליהם (בפרק זה - שירותי עזר);
(6) טיפול בבקשות ובהודעות של חברים בקופות חולים לענין רישום, מעבר וביטול, בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994(87).
 
  (ב) החברה תשלם למדינה תמורה בשל קבלת הזכות למתן השירותים המנויים בסעיף קטן (א), לרבות בדרך של הקצאת הון מניות, כפי שיקבע שר האוצר בהתייעצות עם השר.
(ג) השר, באישור הממשלה, לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל, רשאי להתיר לחברה, כל עוד היא חברה בבעלות ממשלתית מלאה, לעשות שימוש בשם "בנק הדואר", לענין מתן השירותים המנויים בסעיף קטן (א), בתנאים שיורה; לענין זה, "חברה בבעלות ממשלתית מלאה" - כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975(88).
(ד) חדלה החברה להיות חברה בבעלות ממשלתית מלאה רשאי השר, אם ניתן לכך אישור נגיד בנק ישראל, להתיר לחברה להמשיך לעשות שימוש בשם "בנק הדואר", לענין מתן השירותים המנויים בסעיף קטן (א), בתנאים שיורה.
 
    איסור תשלום
ריבית
 
88ג. כספים המוחזקים בידי החברה בנותנה את השירותים המנויים בסעיף 88א(א), לא תשולם עליהם ריבית למקבלי השירותים כאמור. 
    איסור מתן
אשראי או
משיכת יתר
 
88ד. החברה בנותנה את השירותים המנויים בסעיף 88א(א) אינה רשאית לתת אשראי או להתיר משיכת יתר מהחשבונות המתנהלים בה. 
    שירותי עזר
 
88ה. (א) כל שירות עזר יופעל באישור השרים, והודעה על הפעלתו תפורסם ברשומות; אישור למתן שירות כאמור לא יותנה בהבטחת בלעדיות לחברה במתן אותו השירות.
(ב) החברה בנותנה שירותי עזר לפי סעיף 88א(א)(5) רשאית להתקשר בהסכם עם כל בעל חשבון המבקש לקבל שירות עזר, אשר בו ייקבעו התנאים למתן השירות, לרבות התשלומים בעדו.
 
    הגבלה על
העברה
 
88ו. מסמך המשמש להעברת כספים או להוצאת כספים מהחברה בנותנה את השירותים המנויים בסעיף 88א(א) לא יהיה עביר אלא לשם גביה על ידי בנקאי כמשמעותו בפקודת השטרות [נוסח
חדש](89) (בחוק זה - בנקאי); ואולם רשאים השרים להורות שסוג מסוים של מסמכים כאמור יהא סחיר, ומשהורו כן יהא דין מסמכים אלה כדין שיקים כמשמעותם בפקודה האמורה.

 


(87) ס"ח התשנ"ב, עמ' 218.
(88) ס"ח התשל"ה, עמ' 132.
(89) דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 2, עמ' 2.




 







 
 


 
    פטור ממס
בולים
 
88ז. מסמך המשמש לעסקאות במסגרת השירותים המנויים בסעיף 88א(א) יהיה פטור ממס בולים. 
    אחריות החברה
 
88ח. החברה תהיה אחראית למילוי כל התחייבויותיה בנותנה את השירותים המנויים בסעיף 88א(א); ואולם החברה לא תהיה אחראית לנזק שנגרם בשל איחור בביצוע הוראה או בזקיפת סכום לחשבון, למעט איחור כאמור שנמשך מעבר לתקופה שנקבעה לפי דין או בהסכם עם מקבל שירותים כאמור. 
    סודיות
 
88ט. (א) כל החובות החלות על בנקאי בדבר שמירת סוד יחולו על החברה בנותנה את השירותים המנויים בסעיף 88א(א) ועל כל אדם הממלא תפקיד בה.
(ב) אדם המגלה שלא כדין ידיעה שהגיעה אליו עקב מילוי תפקידו כאמור, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.
 
    העברת זכויות,
סמכויות, חובות
והתחייבויות
 
88י. שר האוצר בהתייעצות עם השר רשאי לקבוע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי הנכסים, ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום בנק הדואר, הן לגבי הזכויות והסמכויות של הבנק והן לגבי החובות וההתחייבויות שהיו מוטלות על הבנק ערב תחילתו של תיקון
מס' 8.
 
    תביעות תלויות
ועומדות
 
88יא. שר האוצר בהתייעצות עם השר, רשאי לקבוע בצו, כי החברה תבוא במקום בנק הדואר לענין תביעות תלויות ועומדות מטעם הבנק או נגדו, כולן או חלקן, ערב תחילתו של תיקון
מס' 8.
 
    תקנות וביצוע
 
88יב. השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצוע פרק זה, לרבות תקנות בדבר - 
  (1) אגרות ועמלות של השירותים המנויים בסעיף 88א(א);
(2) אופן הפקדתם והשקעתם של הכספים המוחזקים בחברה בנותנה את השירותים המנויים בסעיף 88א(א);
(3) הטלת חובת ביטוח לשם כיסוי נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מפעילות החברה בנותנה את השירותים המנויים בסעיף 88א(א);
(4) כל נושא הנוגע לשירותים המנויים בסעיף 88א(א), לרבות לענין פיקוח ובקרה על החברה בנותנה את השירותים כאמור.";
 
  (50) בסעיף 90 - 
  (א) בסעיף קטן (א), אחרי "פקיד דואר" יבוא "של בעל רישיון כללי";
(ב) בסעיף קטן (ב), ברישה, אחרי "לאסור" יבוא "על בעל רישיון כללי";
 
  (51) בסעיף 92 - 
  (א) במקום כותרת השוליים יבוא "הפרת איסור מתן שירותי דואר בלא רישיון או היתר"; 
   






 
 

  (ב) בסעיף קטן (א), בכל מקום, במקום "סעיף 49" יבוא "סעיף 1א(ב)";
(ג) בסעיף קטן (ב), במקום "49(א)" יבוא "1א(ב)";
 
  (52) בסעיף 93(4), במקום "הרשות" יבוא "בעל רישיון כללי";
(53) בסעיף 94(א) -
 
  (א) ברישה, במקום "המנהל" יבוא "השר";
(ב) בפסקה (2), במקום "שהורה לו המנהל" יבוא "שהורתה לו החברה";
 
  (54) בסעיף 95(ב), במקום "לרשות" יבוא "לחברה" ובמקום "שהמנהל דרש" יבוא "שהחברה דרשה";
(55) בסעיף 97, בפסקאות (2) ו-(3), במקום "ברשות" יבוא "בבעל רישיון כללי";
(56) בסעיף 101(א), במקום "ברשות" יבוא "על ידי בעל רישיון";
(57) בסעיף 102(א)(1), במקום "ברשות" יבוא "בחברה", ובמקום "הרשות" יבוא "החברה";
(58) בסעיף 102א, בסופו יבוא "הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי סימן שהנפיק בעל רישיון לצורך ציון תשלום דמי דואר";
(59) בסעיף 103, במקום "הרשות" יבוא "בעל רישיון כללי";
(60) בסעיף 104 -
 
  (א) בכותרת השוליים, במקום "הרשות" יבוא "בעל רישיון כללי";
(ב) בסעיף קטן (א), במקום "הרשות" יבוא "בעל רישיון כללי";
(ג) בסעיף קטן (ג), בכל מקום, במקום "הרשות" יבוא "בעל רישיון כללי", ובמקום הסיפה החל במילים "שהרשות מחזיקה" יבוא "שבעל רישיון כללי מחזיק בו או המשמש אותו";
 
  (61) בסעיף 105, בכותרת השוליים, במקום "הרשות" יבוא "פקיד דואר";
(62) בסעיף 107, בכותרת השוליים, אחרי "לכללים" יבוא "או לנהלים", ובמקום "שהמנהל" יבוא "שבעל הרישיון";
(63) בסעיף 108(א), אחרי "בית דואר" יבוא "של בעל רישיון", ובמקום "המנהל" יבוא "בעל הרישיון";
(64) אחרי סעיף 108 יבוא:
 
  "הפרת חובת
סימון
 
108א. מי שהפר את הוראות סעיף 52, דינו - מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין."; 
  (65) בכותרת פרק ח', במקום "חובות ותקציב" יבוא "וחובות, התחייבויות ותביעות";
(66) סעיפים 110 ו-111 - בטלים;
(67) אחרי סעיף 111 יבוא:
 
  "הסכם להעברת
עובדים
 
111א. נחתם בין הרשות לבין החברה לבין הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדי החברה, לאחר שקוים משא ומתן בין הצדדים, הסכם בדבר העברת עובדים משירות הרשות לשירות החברה, יחולו ההוראות כמפורט להלן מיום תחילתו של ההסכם (בסעיף זה - הסכם להעברת עובדים): 
   

 







 
 


 
  (1) עובד הרשות שייקבע בהסכם להעברת עובדים יהיה עובד החברה החל ביום שקבע השר;
(2) על אף האמור בכל דין, עובד הרשות שהפך להיות עובד החברה כאמור בפסקה (1) (בסעיף זה - עובד מועבר) לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל ההעברה;
(3) זכויותיו של עובד מועבר כלפי הרשות מכוח יחסי עובד ומעביד שהיו ביניהם בשל תקופת היותו עובד הרשות, שהחברה קיבלה על עצמה לקיימן בהסכם להעברת העובדים - לא יהיה העובד רשאי לתבוע קיומן אלא מהחברה;
(4) עובד מועבר שערב תחילתו של תיקון מס' 8 היה זכאי לגמלאות לפי חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970(90), ימשיך להיות זכאי לגמלאות כאמור.";
 
  (68) סעיפים 112 עד 115 - בטלים;
(69) בפרק ח', בכותרת סימן ב', במקום "חובות ותקציב" יבוא "וחובות, התחייבויות ותביעות";
(70) אחרי סעיף 115 יבוא:
"העברת נכסים
חובות,
התחייבויות
ותביעות מהרשות
למדינה
 
  115א. (א) בסימן זה -
"יום התחילה" - יום תחילתו של תיקון מס' 8;
"נכס" - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא.
 
  (ב) כל הנכסים, החובות וההתחייבויות שהיו ערב יום התחילה של הרשות יהיו החל ביום התחילה של המדינה.
(ג) כל תביעה של הרשות או נגדה שהיתה תלויה ועומדת ערב יום התחילה וכל עילה לתביעה כאמור שהיתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפן ויראו אותן כאילו הן של המדינה או נגדה, לפי הענין.
 
    העברת נכסים
מהמדינה לחברה
בהסכם
 
115ב. על אף האמור בכל דין או הסכם, ובכפוף להוראות חוק נכסי המדינה, התשי"א-1951(91), מותר בהסכם, באישור שר האוצר, להעביר לחברה את זכויות המדינה, כולן או חלקן, בנכסים שעברו מהרשות למדינה לפי הוראות סעיף 115א, והדרושים לשם מתן השירותים אשר יינתנו בידי החברה לפי הוראות חוק זה (בסימן זה - הסכם להעברת נכסים). 
    פטור מתשלומי
חובה בשל
העברות לפי
סימן זה
 
115ג. העברת זכויות למדינה או לחברה לפי סימן זה או רישום הזכויות על שם המדינה או על שם החברה, לפי הענין, פטורים מכל תשלום החל לפי כל דין או הסכם על העברה או רישום כאמור; שר האוצר רשאי, בצו, לפטור את המדינה או את החברה, לפי הענין, גם מתשלום אגרות, מס בולים, מסים וכל תשלומי חובה אחרים הכרוכים בביצוע ההסכם להעברת נכסים, כולם או מקצתם.
 



(90) ס"ח התש"ל, עמ' 65.
(91) ס"ח התשי"א, עמ' 52.









 
 

  העברת זכויות,
חובות
והתחייבוית,
מהמדינה לחברה,
בצו
 
  115ד. (א) שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע בצו, על אף האמור בכל דין או הסכם, כי לגבי ההסכמים, ההתקשרויות והעסקאות האמורים בו, תבוא החברה במקום המדינה, וזאת לגבי הזכויות, החובות וההתחייבויות שהיו קיימות או מוטלות, לפי הענין, על הרשות לפני יום התחילה ושהועברו למדינה לפי הוראות סעיף 115א.
(ב) שר האוצר, בהתייעצות עם השר, יקבע בצו, כי החברה תבוא במקום המדינה לגבי תביעות של הרשות או נגדה שהיו תלויות ועומדות ערב יום התחילה ולגבי עילות לתביעות כאמור שהיו קיימות באותו מועד, ושהועברו למדינה לפי הוראות סעיף 115א, כולן או חלקן.";
 
  (71) סעיפים 117 עד 119 - בטלים;
(72) בסעיף 120 -
 
  (א) בסעיף קטן (א), במקום "המנהל" יבוא "בעל רישיון כללי";
(ב) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "של בעל רישיון כללי";
 
  (73) בסעיף 121, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: 
  "(ב) מי שנרשם כבעל היתר, מכוח ההיתר הכללי לאיסוף, העברה או מסירה של מכתבים, שניתן לפי הוראות סעיף 50 לחוק זה, כנוסחו לפני יום תחילתו של תיקון מס' 8, ורישומו כאמור היה בתוקף לפני המועד האמור, יראו אותו כבעל היתר לפי הוראות חוק זה לאחר המועד האמור.
(ג) אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) כדי לגרוע מסמכות השר לפי הוראות סעיף 1ג לתת היתר, לשנותו או לבטלו.";
 
  (74) בסעיף 126 - 
  (א) בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים "בעל היתר" יבוא "בעל רישיון, על פעולותיו של בעל רישיון והבאים מטעמו, על אופן מתן שירותים על ידי בעל רישיון, וכן בדבר התנאים שבהם רשאי בעל רישיון להגביל או להפסיק את מתן השירותים הניתנים על ידו, כולם או מקצתם.";
(ב) סעיף קטן (ב) - בטל;
 
   

 
64.בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, בסעיף 52א -
  (1) בכותרת השוליים, במקום "לרשות הדואר" יבוא "לחברת הדואר בע"מ";
(2) במקום "חוק רשות הדואר, התשמ"ו-1986" יבוא "חוק הדואר, התשמ"ו-1986" ובמקום "לרשות הדואר" יבוא "לחברה כהגדרתה בחוק האמור".
 
   
תיקון חוק
התקשורת (בזק
ושידורים)
 
65.בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980(92), בסעיף 58, במקום "שר התקשורת או עובד משרדו" יבוא "בעל רישיון כהגדרתו בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, או עובד שלו".


 
תיקון פקודת
פשיטת הרגל
 
66.בחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968(93), בסעיף 11 -
  (1) בסעיף קטן (ב), במקום "רשות הדואר שבהם ניתנים שירותים לבנק הדואר לפי סעיף 5 לחוק רשות הדואר, התשמ"ו-1986" יבוא "החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, שבהם ניתנים שירותים לפי הוראות סעיף 88א לחוק האמור";

 


(92) דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 34, עמ' 639.
(93) ס"ח התשכ"ח, עמ' 204.



תיקון חוק
רישוי עסקים
 







 
 


 
  (2) בסעיף קטן (ג)(2), במקום "רשות הדואר שבהם ניתנים שירותים לבנק הדואר" יבוא "החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, שבהם ניתנים שירותים לפי הוראות סעיף 88א לחוק האמור". 
   
תיקון חוק
שיקים ללא
כיסוי
 
67.בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981(94), בסעיף 17, במקום "רשות הדואר" יבוא "החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי הוראות סעיף 88א לחוק האמור".


 
ביטול חוק
בנק הדואר
 
68.חוק בנק הדואר, התשי"א-1951 - בטל.


 
תיקון חוק
איסור הלבנת הון
 
69.בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000(95), בסעיף 6 לתוספת השלישית, במקום "בנק הדואר" יבוא "החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק".


 
תיקון חוק
ביטוח בריאות
ממלכתי
 
70.בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994(96), בסעיף 40(ו), במקום "בנק הדואר" יבוא "החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק".


 
תיקון חוק
הביטוח הלאומי
 
71.בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995(97) -
  (1) בסעיף 303(ב), ברישה, במקום "בנק הדואר" יבוא "החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בסעיף זה - חברת הדואר)", ובסיפה, במקום "בנק הדואר" יבוא "חברת הדואר";
(2) בסעיף 384(א), במקום "חוק בנק הדואר, התשי"א-1951" יבוא "חוק הדואר, התשמ"ו-1986".
 
   
תיקון חוק
הגנת השכר
 
72.בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958(98) -
  (1) בסעיף 6(א), במקום "בנק הדואר" יבוא "החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בחוק זה - חברת הדואר)";
(1) בסעיף 8(ו), במקום "בנק הדואר" יבוא "חברת הדואר".
 
   
תיקון חוק
מילווה המדינה
 
73.בחוק מילווה המדינה, התשל"ט-1979(99), בסעיף 12(א), במקום "בנק הדואר" יבוא "החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק".


 
תיקון חוק
המילוות (הוראות
שונות)
 
74.בחוק המילוות (הוראות שונות), התשל"ח-1977(100), בסעיף 5ג(3), במקום "בנק הדואר" יבוא "החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק".


 
תיקון חוק
מס רכוש
וקרן פיצויים
 
75.בחוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961(101), בסעיף 49, במקום "חוק בנק הדואר, התשכ"א-1961" יבוא "חוק הדואר, התשמ"ו-1986".
 



(94) ס"ח התשמ"א, עמ' 136.
(95) ס"ח התש"ס, עמ' 293.
(96) ס"ח התשנ"ד, עמ' 156.
(97) ס"ח התשנ"ה, עמ' 210.
(98) ס"ח התשי"ח, עמ' 86.
(99) ס"ח התשל"ט, עמ' 112.
(100) ס"ח התשל"ח, עמ' 18.
(101) ס"ח התשכ"א, עמ' 100.









 
 

76.בחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-1952(102), בסעיף 9, פסקה (6) - תימחק.


 

תיקון חוק
הנזיקין האזרחיים
(אחריות המדינה)
 
77.בחוק נכי המלחמה בנאצים, התשי"ד-1954(103), בסעיף 9(ב)(2), במקום "בנק הדואר, כמשמעותו בחוק בנק הדואר, התשי"א-1951" יבוא "החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בסעיף זה - החברה)" ובמקום "בנק הדואר" יבוא "החברה".


 
תיקון חוק
נכי המלחמה
בנאצים
 
78.בחוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957(104), בסעיף 11(ב), במקום "בנק הדואר, כמשמעותו בחוק בנק הדואר, התשי"א-1951" יבוא "החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בסעיף זה - החברה)" ובמקום "בנק הדואר" יבוא "החברה".


 
תיקון חוק
נכי רדיפות
הנאצים
 
79.(א) תחילתו של פרק זה ביום שיקבעו שר האוצר ושר התקשורת, בצו (בסעיף זה - יום התחילה).
(ב) ביום התחילה, הרשות כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, כנוסחו בפרק זה (בסעיף זה - חוק הדואר) - בטלה.
(ג) החל ביום התחילה עד שיינתן לחברה, כהגדרתה בחוק הדואר (בסעיף זה - החברה), רישיון כללי לפי הוראות סעיף 5א(א) לחוק האמור, יחולו על החברה כל ההוראות שחלו לפי כל דין על הרשות כהגדרתה בחוק הדואר (בסעיף זה - הרשות) או על בנק הדואר, כמשמעותו בחוק בנק הדואר, התשי"א-1951, כנוסחו ערב יום התחילה (בסעיף זה - בנק הדואר), לפי הענין, בשינויים המחויבים מביטולם של הרשות ושל בנק הדואר והקמת החברה, והחברה תהיה מחויבת לפעול ולתת שירותים בהתאם להוראות האמורות.
(ד) תקנות וכללים שנקבעו לענין הרשות לפי הוראות חוק רשות הדואר, התשמ"ו-1986, כנוסחו ערב יום התחילה (בסעיף זה - חוק רשות הדואר), יעמדו בתוקפם ויחולו על החברה, בשינויים המחויבים מביטול הרשות והקמת החברה כל עוד לא שונו או בוטלו לפי הוראות חוק הדואר.
(ה) תקנות וכללים שנקבעו לענין בנק הדואר לפי הוראות חוק בנק הדואר, התשי"א-1951 (בסעיף זה - חוק בנק הדואר), כנוסחו ערב יום התחילה, יעמדו בתוקפם ויחולו על החברה, בשינויים המחויבים מביטול הרשות והקמת החברה, כל עוד לא שונו או בוטלו לפי הוראות חוק הדואר.
(ו) שירותי עזר כמשמעותם בחוק בנק הדואר, שניתנו על ידי בנק הדואר כדין ערב יום התחילה, רשאית החברה להמשיך לספקם, אלא אם כן קבעו השרים אחרת; קביעה לפי הוראות סעיף קטן זה יכול שתיעשה בהוראת מינהל.
(ז) היתר שנתן השר לפי הוראות סעיף 50 לחוק רשות הדואר, יעמוד בתוקפו וימשיך לחול, בשינויים המחויבים, כל עוד לא שונה או בוטל לפי הוראות חוק הדואר.


(102) ס"ח התשי"ב, עמ' 339.
(103) ס"ח התשי"ד, עמ' 76.
(104) ס"ח התשי"ז, עמ' 103.
 
פרק הדואר
- תחילה
והוראות מעבר
 



 
״פרק י"ב: תיקון חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל


 
תיקון חוק
התכנית להבראת
כלכלת ישראל
 
80.בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003(105) (בפרק זה - חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל) -
  (1) בסעיף 9 - 
  (א) ברישה, המילים "החל ביום א' בסיון התשס"ג (1 ביוני 2003)" - יימחקו;
(ב) בפסקה 2.1 -
 
  (1) מתחת לכותרת "מים שפירים לתעשיה" יבוא : 
  "(א) בתקופה שמיום א' בסיון התשס"ג (1 ביוני 2003) עד יום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003):"; 
  (2) בסופה יבוא: 
  "(ב) בתקופה שתחילתה ביום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004): 
 
  שם מפעל מקורות  בשקלים חדשים למ"ק 
  (א) בית שאן - מעיינות  0.850 
  בית שאן - קידוחים  1.470 
  (ב) כל שאר מפעלי מקורות  2.108"; 
(ג) בפסקה 3, השורה שתחילתה במילים "מים לצריכה ביתית בכל מפעלי מקורות" תסומן "(א)" ובה, אחרי "מקורות" יבוא "בתקופה שמיום א' בסיון התשס"ג (1 ביוני 2003) עד יום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003)", ואחריה יבוא: 
   
"(ב)
 
בתקופה שתחילתה ביום ז'
בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004)
 
2.161";

 
(2) בסעיף 10, במקום "החל ביום" יבוא "בתקופה שמיום", אחרי "א' בסיון התשס"ג (1 ביוני 2003)" יבוא "עד יום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003)", ובסופו יבוא "בתקופה שתחילתה ביום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004), התעריפים לכל מ"ק מים שפירים לתעשיה ולצריכה ביתית, המסופקים על ידי רשויות מקומיות יהיו:




דברי הסבר

סעיף 80
לפסקאות (1) עד (4)

בשל המחסור במים והעלות הגבוהה של מי ים מותפלים ובמטרה לצמצם את צריכת המים ולייעל את הקצאתם וכן לצמצם את סבסוד המים המסופקים בידי חברת מקורות, מוצע להעלות את מחירי המים השפירים ואת היטלי ההפקה על מים. תעריפים אלו נקבעו לאחרונה במסגרת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 (להלן - חוק התכנית הכלכלית), ולכן מוצע גם עתה לקבוע תעריפים אלה בחוק במסגרת תיקון לחוק האמור.


(105) ס"ח התשס"ג, עמ' 5.390









 
 

  "(1) מים לצריכה ביתית 
 
    שקלים חדשים למ"ק 
  לצורכי בית לכל יחידת דיור    באילת 
 
  בעד 8 מ"ק ראשונים או חלק מהם
 
3.219  2.735 
  בעד 7 מ"ק נוספים
 
4.519  3.885 
  בעד כל מ"ק נוסף
 
6.309  5.375 
  (2)
 
לגינון ונוי
 
3.219  2.735 
  (3)
 
לבית מלון
 
2.289    
  (4)
 
למוסדות חינוך ממלכתיים ופרטיים, למיתקני ביטחון, לבתי עלמין, למוסדות ציבור ולמוסדות של הרשות המקומית, לרבות משרדים של מוסדות כאלה, למכבסות, לבריכות שחיה, לבתי מרחץ ומקוואות, לבתי חולים, לבניה באתרי הבניה, למלאכה, ולתעשיה זעירה בלי כמות מוקצבת ברישיון ההפקה, למיתקני תחבורה, למסעדות, בתי קפה, מזנונים, אולמי חתונות, חנויות, עסקים ומשרדים, לכל כמות המים הנצרכת לכל אחד משימושים אלה וכן לכל שימוש אחר שלא פורט בתקנות המים (תעריפים למים ברשויות מקומיות)
 
4.809    
  (5)
 
לגינון ציבורי מושקה, הנמצא בחזקת הרשות המקומית או רשות ממלכתית או ציבורית
 
     
  עד 300 מ"ק לדונם לשנה בכל אזורי הארץ
 
3.219    
  בעד כל כמות מים שנצרכה למטרה זו מעל לאמור לעיל
 
6.309";    
(3) בסעיף 11 -

  (א) האמור בו יסומן "(א)" ובו, ברישה, במקום "החל ביום" יבוא "(בסעיף זה - תקנות המים (היטלי הפקה)), בתקופה שמיום" ואחרי "(1 ביוני 2003)" יבוא "עד יום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003)";
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
 
  "(ב) על אף האמור בסעיף 23 לחוק תכנית החירום ובתקנה 2 לתקנות המים (היטלי הפקה), בתקופה שתחילתה ביום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004), מפיקי מים שפירים מכל האקוויפרים, לתעשיה ולצריכה ביתית, ישלמו היטל הפקה של 89.83 אגורות למ"ק."; 
   

 







 
 


 
  (4) בסעיף 12 - 
  (א) האמור בו יסומן "(א)" ובו, ברישה, במקום "החל ביום" יבוא "בתקופה שמיום" ובסופו יבוא "עד יום ו' בטבת התשס"ד (31 בדצמבר 2003)";
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
 
  "(ב) בתקופה שתחילתה ביום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004), מפיקי מים שפירים ממקורות מים עיליים לתעשיה ולצריכה ביתית, ישלמו היטל הפקה של 76.34 אגורות למ"ק."; 
  (5) בסעיף 44 - 
  (א) לפני ההגדרה "הכנסה" יבוא: 
  ""היטל" - היטל שמעסיק חייב בו לפי הוראות סעיף 45;"; 
  (ב) אחרי ההגדרה "הכנסה" יבוא: 
  ""השכר הממוצע במשק" -  כהגדרתו בסעיף 3(ה3) לפקודת מס הכנסה;"; 
  (ג) בהגדרה "עובד זר", בסופה יבוא: 
  "(4) עיתונאי חוץ וספורטאי חוץ, כהגדרתם בסעיף 75א לפקודת מס הכנסה;
(5) עובד זר שמשולמת לו, בשל חודש עבודה, הכנסה בסכום השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק, או הכנסה בסכום הגבוה מזה, ולגבי עובד זר המועסק פחות מ-180 שעות בחודש - הכנסה בסכום השווה למספר השעות שבו הוא עובד בחודש כשהוא מחולק ב-180 ומוכפל בסכום השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק, או הכנסה בסכום הגבוה מזה.";
 
  (6) בסעיף 45, במקום סעיף קטן (א) יבוא: 
  "(א)  (1) מעסיק חייב בהיטל בשיעור כמפורט להלן מסך כל ההכנסה של עובד זר ששילם בשנת המס: 
  (א) בשנת המס 2004 - 20%;
(ב) בשנת המס 2005 - 25%;
(ג) בשנת המס 2006 - 30%;
(ד) בשנת המס 2007 - 35%;
 




דברי הסבר


לפסקאות (5) ו-(6)
בפרק י' לחוק התכנית הכלכלית נקבע כי בשל העסקתו של עובד זר ייגבה מן המעסיק היטל בשיעור 8% מסך כל ההכנסה של העובד הזר ששילם בשנת מס. גם לאחר הטלת ההיטל האמור נותרה עלות העסקת עובד זר נמוכה באופן משמעותי מעלות העסקת עובד ישראלי. נוכח הגידול המתמיד במספר דורשי העבודה ובקצבאות שאלה מקבלים מהמוסד לביטוח לאומי, קיים צורך לצמצם את הפער בין עלויות ההעסקה כאמור, כדי לשפר את סיכוייהם של דורשי העבודה הישראלים להשתלב בשוק העבודה.
לפיכך, מוצע לתקן את חוק התכנית הכלכלית ולקבוע כי שיעור ההיטל בשל העסקת עובד זר יועלה ל-20% בשנת המס 2004, ויעלה באופן הדרגתי בחמש נקודות האחוז מדי שנה, עד לשנת המס 2008, כאשר משנה זו ואילך יהיה שיעור ההיטל 40%. עם זאת, מוצע שלגבי עובדים זרים המועסקים בחקלאות יהיה שיעור ההיטל 10% בלבד.
עוד מוצע, כי ההיטל לא ישולם בשל עובד זר שהוא עיתונאי חוץ או ספורטאי חוץ וכן עובד זר שמרוויח שכר השווה לפעמיים השכר הממוצע במשק לפחות - אם הוא עובד במשרה מלאה, ואם הוא עובד








 
 

  (ה) החל בשנת המס 2008 - 40%. 
  (2) על אף האמור בפסקה (1) מעסיק של עובד זר המועסק כדין בחקלאות חייב בהיטל בשיעור של 10% מסך כל ההכנסה של העובד הזר ששילם בשנת המס."; 
  (7) בסעיף 63(ב), במקום "כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005)" יבוא "ט"ז בתשרי התשס"ה (1 באוקטובר 2004)";
(8) בסעיף 66 -
 
  (א) בפסקה (1), בהגדרה "הסכום הבסיסי" המובאת בה, בפסקה (3) אחרי "בפסקאות (1) או (2)" יבוא "ולענין דמי ביטוח";
(ב) בפסקה (7), בסעיף 68 המובא בה, בסופו יבוא:
 
  "(ג) הורה שמשתלמים לו בעד חודש מסוים גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה או תשלום חודשי לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972(106), והוא זכאי בעד אותו חודש לקצבת ילדים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) בעד שלושה ילדים או יותר, תיווסף לקצבת הילדים המשתלמת לו בעד הילד השלישי ובעד הילד הרביעי שבמנין ילדיו תוספת בסכום השווה ל-70% מן הסכום הבסיסי."; 
  (ג) אחרי פסקה (38) יבוא: 
  "(39) בלוח י"א, בטור "הכנסה מרבית" - 
  (א) בפרט 1, במקום "סכום השווה לשכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון" יבוא "הסכום הבסיסי";
(ב) בפרט 2, במקום "השכר הממוצע של החודש הראשון ברבעון" יבוא "הסכום הבסיסי".
 

 



דברי הסבר


במשרה חלקית - שכר בסכום שיחסו לפעמיים השכר הממוצע במשק הוא כיחס שבין משרתו החלקית למשרה מלאה, למשל - עובד זר המועסק בישראל בתחום מומחיותו הייחודית.

לפסקה (7)
פסקה (1) בסעיף 9א(ג) בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, כנוסחה בחוק הבטחת הכנסה (תיקון מס' 15), התשס"א-2001, נמחקה בסעיף 63 בחוק התכנית הכלכלית. תחילתו של הסעיף האמור נקבעה ליום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005).
תחילתה של פסקה (1) האמורה נדחתה בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2001 (תיקון, ביטול והתליה של חקיקה שמקורה בהצעות חוק פרטיות), התשס"א-2001 (ס"ח התשס"א, עמ' 238), ובחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002), התשס"ב-2002 (ס"ח התשס"ב, עמ' 166), עד יום ט"ז בתשרי התשס"ה (1 באוקטובר 2004).
היות שאין מקום להחיל את פסקה (1) האמורה לתקופה של שלושה חודשים בלבד, מוצע להקדים את תחילתה של מחיקת אותה פסקה ליום ט"ז בתשרי התשס"ה (1 באוקטובר 2004).

לפסקה (8)(א) ו-(ג)
בסימן ב' בפרק י"ב בחוק התכנית הכלכלית נקבע כי הגימלאות המשתלמות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי), יוצמדו למדד המחירים לצרכן משנת 2006 ואילך.
מוצע כי גם תקרות ההכנסה שממנה משתלמים דמי ביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי יוצמדו, משנת 2006 ואילך, למדד המחירים לצרכן. התיקון המוצע יביא לאחידות במנגנוני ההצמדה של תקרת ההכנסה האמורה ומדרגות המס לפי פקודת מס הכנסה.



(106) ס"ח התשל"ב, עמ' 87.










 
 


 
פרק י"ג: שונות
 
תיקון חוק
יום חינוך
ארוך ולימודי
העשרה
 
81.בחוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ"ז-1997(107) (בפרק זה - חוק יום חינוך ארוך), בסעיף 4(א), במקום "התשס"ד" יבוא "התש"ע".



 
חוק יום
חינוך ארוך
ולימודי העשרה
- תחילה ואי
תחולה
 
82.(א) תחילתו של סעיף 4(א) לחוק יום חינוך ארוך, כנוסחו בסעיף 81 לחוק זה, ביום תחילתה של שנת הלימודים התשס"ד.
(ב) על אף הוראות סעיף 4(א) לחוק יום חינוך ארוך כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, הוראות החוק האמור לא יחולו בתקופה שמיום תחילתה של שנת הלימודים התשס"ד עד יום תחילתו של חוק זה, אלא ביישובים ובשכונות שקבע השר בצו לפי הסעיף האמור לפני יום תחילתו של חוק זה.


 
תיקון חוק
החומרים
המסוכנים
 
83.בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993(108), אחרי סעיף 14 יבוא:
  "היטל על
סילוק פסולת
חומרים מסוכנים
 
14א. (א) בסעיף זה - 
  "מחזיק", לענין פסולת חומרים מסוכנים -  מי שבבעלותו, בחזקתו, בהשגחתו או בפיקוחו מצויה פסולת חומרים מסוכנים; 
  "סילוק", לענין פסולת חומרים מסוכנים -  כל אחד מאלה, הנעשה במקום המיועד לכך על פי דין: 
  (1) הטמנת פסולת חומרים מסוכנים;
(2) החדרת פסולת חומרים מסוכנים לתת הקרקע;
(3) שריפת פסולת חומרים מסוכנים בדרך שאין בה הפקת משאבים;
 




דברי הסבר


לפסקה (8)(ב)
מוצע לקבוע בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו משנת 2006 ואילך כפי שנקבע בסימן ב' בפרק י"ב בחוק התכנית הכלכלית, הוראה מקבילה להוראת סעיף 68(ג) בחוק הביטוח הלאומי, שמוצע להוסיפו בסעיף 21(1) בהצעת חוק זו.

סעיף 81
מוצע לדחות את השלמת החלתו ההדרגתית של חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה, התשנ"ז-1997 (להלן - חוק יום חינוך ארוך), כך שהחלתו תושלם בשנת הלימודים התש"ע.
משמעות דחיית תחילת החוק היא דחיית מתן תוספת של 4 שעות לימוד שבועיות, בממוצע, לכיתה, משנת הלימודים התשס"ד לשנת הלימודים התש"ע. עם זאת מופעלות כיום שעות לימוד באמצעות גורמים חיצוניים שלא במסגרת חוק יום חינוך ארוך המאריכות בפועל את יום הלימודים כך שלמעשה בחלק מהיישובים המדובר בדחיית מתן תוספת הפחותה מ-4 שעות לימוד.
השפעת התיקון המוצע על זכויותיהם של ילדים: דחיית זכאותם של תלמידים ליום חינוך ארוך על פי התנאים המוגדרים בחוק יום חינוך ארוך מתחילת שנת הלימודים התשס"ד לתחילת שנת הלימודים התש"ע. עד לשנת הלימודים התשס"ג הוחל בהדרגה יישומו של חוק יום חינוך ארוך, וזאת על פי צו שקבע שר החינוך, אשר החיל, בהדרגה, יום חינוך ארוך במאה יישובים, בהתאם למדדים סוציו-אקונומיים. במקומות שבהם הוחל יום חינוך ארוך, ימשיך להיות מונהג הסדר זה והחלת יום חינוך ארוך ביישובים ובשכונות נוספים תותאם למועד התחילה החדש.

סעיף 83
פסולת חומרים מסוכנים יוצרת נזקים סביבתיים חמורים שעלותם קשה לכימות ואיננה מקבלת ביטוי במערכת המחירים הקיימת בשוק. חלק גדול מפסולת החומרים המסוכנים הנוצרת בישראל מועברת לסילוק, בדרך של הטמנת הפסולת, החדרת הפסולת לתת הקרקע ושריפת הפסולת בדרך שאין בה הפקת אנרגיה.



(107) ס"ח התשנ"ז, עמ' 204.
(108) ס"ח התשנ"ג, עמ' 28.









 
 

  "פסולת חומרים מסוכנים" -  חומר מכל סוג או צורה המכיל חומר מסוכן, המסולק או מיועד לסילוק או שיש לסלקו על פי הוראות כל דין. 
  (ב) השר, בהסכמת שר האוצר, יקבע בתקנות היטל על סילוק פסולת חומרים מסוכנים, שיוטל על מי שמחזיק בפסולת חומרים מסוכנים או שמסלק פסולת כאמור, והכל לשם מניעת היווצרות פסולת חומרים מסוכנים או צמצומה, וכדי לעודד הליכי מיחזור או השבה של פסולת כאמור או הפקת משאבים ממנה; בתקנות כאמור יקבע השר, בהסכמת שר האוצר, בין השאר, את שיעור ההיטל, אופן תשלומו, הצמדתו ודרכי גבייתו.
(ג) בתקנות לפי סעיף קטן (ב) רשאי השר לקבוע, בהסכמת שר האוצר, שיעורי היטל שונים, בהתחשב, בין השאר באלה:
 
  (1) סוג או כמות פסולת החומרים המסוכנים;
(2) מקום הסילוק המיועד ואופן הסילוק;
(3) מידת הסיכון לאדם ולסביבה;
(4) קיום חלופות ישימות לטיפול בפסולת חומרים מסוכנים, העדיפות מבחינה סביבתית.
 
  (ד) על גביית היטל לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה).(109)" 
   

 
84.בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985(110), בסעיף 33א -
  (1) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא: 
  "(ג1) גוף מתוקצב וגוף נתמך שנקבעו על ידי הממשלה כקופה ציבורית לענין סעיף 35 לחוק הגימלאות, ימסרו לממונה על תשלום הגימלאות, במועד ובאופן
 
תיקון חוק
יסודות התקציב
 



דברי הסבר


עובדה זו מעודדת היווצרות פסולת חומרים מסוכנים בכמויות גדולות מאוד, שמחלקה ניתן היה להימנע באמצעות הפחתה במקור או על ידי הפניית הפסולת למיחזור או השבה, אם המחירים היו משקפים גם את העלויות הסביבתיות.
מוצע על כן לתקן את חוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993, ולהסמיך בו את השר לאיכות הסביבה, בהסכמת שר האוצר, להתקין תקנות בדבר היטל על סילוק פסולת חומרים מסוכנים, כדי לעודד הפניית פסולת חומרים מסוכנים לחלופות העדיפות מבחינה סביבתית, כגון: מיחזור, השבה או שריפה בדרך שיש בה הפקת אנרגיה. הטלת ההיטל כאמור, תאפשר השגת יעדים סביבתיים, תוך שימוש במכשירים כלכליים מקובלים, לשם השגת התוצאה ביעילות המרבית.

סעיף 84
סעיף 35 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן - חוק הגימלאות), קובע הוראות בדבר ניכוי חלק מקצבתו של אדם הזכאי לקצבת פרישה לפי החוק האמור, והמקבל גם משכורת מאוצר המדינה או מקופה אחרת שנקבעה על ידי הממשלה כקופה ציבורית לענין סעיף 35 לחוק הגימלאות (להלן - קופה ציבורית). סעיף 33 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן - חוק הגימלאות למשרתי קבע), קובע הוראות דומות בדבר ניכוי חלק מקצבתו של אדם הזכאי לקצבת פרישה לפי חוק זה והמקבל גם משכורת מאוצר המדינה או מקופה ציבורית שנקבעה על ידי הממשלה לענין סעיף 33 לחוק הגימלאות למשרתי קבע.
כדי להבטיח יישומן של הוראות סעיפי החוקים האמורים, מוצע לתקן את חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן - חוק יסודות התקציב), כך שגוף מתוקצב וגוף נתמך, כהגדרתם בחוק יסודות התקציב, שנקבעו על ידי הממשלה כקופה ציבורית, יחויבו למסור לממונה על תשלום הגימלאות לפי חוק הגימלאות או לממונה על תשלום הגימלאות לפי חוק הגימלאות למשרתי קבע, לפי הענין, דין וחשבון ובו פירוט מלא על תנאי שכרו של כל עובד או בעל תפקיד שהם מעסיקים הזכאי לקצבת פרישה לפי הוראות החוקים האמורים.



(109) חוקי א"י, כרך ב', עמ' 1374 ועמ' 1399; ס"ח התשל"ג, עמ' 46.
(110) ס"ח התשמ"ה, עמ' 60; התשס"ג, עמ' 151.










 
 


 
  שייקבעו בתקנות, דין וחשבון ובו פירוט מלא על תנאי שכרו של כל עובד או בעל תפקיד שהם מעסיקים הזכאי לקצבת פרישה לפי הוראות החוק האמור.
(ג2) גוף מתוקצב וגוף נתמך שנקבעו על ידי הממשלה כקופה ציבורית לענין סעיף 33 לחוק הגימלאות למשרתי קבע, ימסרו לממונה על תשלום הגימלאות למשרתי קבע, במועד ובאופן שייקבעו בתקנות, דין וחשבון ובו פירוט מלא על תנאי שכרו של כל עובד או בעל תפקיד שהם מעסיקים הזכאי לקצבת פרישה לפי הוראות החוק האמור.";
 
  (2) בסעיף קטן (ד), אחרי ההגדרה "הממונה" יבוא: 
  ""חוק הגימלאות" -  חוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל-
1970(111);
 
  "חוק הגימלאות למשרתי קבע" -  חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985(112); 
  "ממונה על תשלום הגימלאות" -  ממונה על תשלום הגימלאות שמונה לפי
סעיף 5 לחוק הגימלאות;
 
  "ממונה על תשלום הגימלאות למשרתי קבע" -  ממונה על תשלום הגימלאות שמונה לפי סעיף 43 לחוק הגימלאות למשרתי שירות קבע;". 
   
תיקון חוק
הפחתת הגירעון
 
85.בחוק הפחתת הגירעון, התשנ"ב-1992(113) -
  (1) בשם החוק, במקום "הפחתת הגירעון" יבוא "הגבלת ההוצאה התקציבית";
(2) בסעיף 5 -
 
  (א) בפסקה (2), במקום "עד 3%" יבוא "עד 4%";
(ב) במקום פסקה (3) יבוא:
 
  "(3) בשנות התקציב 2005 ואילך - באופן שמדי שנה לא יעלה על 3%."; 
  (3) אחרי סעיף 5 יבוא: 
  "סכום ההוצאה
הממשלתית
בשנים 2005
עד 2010
 
6. סכום ההוצאה הממשלתית בכל אחת משנות התקציב 2005 עד 2010, לא יעלה בשיעור העולה על 1% ביחס לסכום ההוצאה הממשלתית בשנה שקדמה לה כשהוא צמוד למדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובלבד שסכום
 




דברי הסבר

סעיף 85
מוצע לקבוע כי בשנים 2005 עד 2010, תיקבע תקרה לסכום ההוצאה הממשלתית הנקבעת בתקציב המדינה בכל שנת תקציב, באופן שסכום ההוצאה כאמור לא יעלה ביותר מ-1% ביחס לסכום ההוצאה בשנת התקציב שקדמה לה. מטרת הוראה זו היא לקבוע את צמצום ההוצאה הממשלתית כהסדר העיקרי שבחוק. צמצום כאמור בהוצאה יאפשר הקטנת נטל המס, יביא להקטנת החוב הממשלתי, יאפשר הפניית מקורות בשוק ההון לטובת המגזר העסקי ויעודד השקעות במשק וצמיחה בת-קיימא.
במקביל לקביעת הסדר זה ביחס להיקף ההוצאה התקציבית, מוצע לקבוע כי החל בשנת 2005, שיעור הגירעון הכולל בתקציב המדינה, מדי שנה, לא יעלה על 3% לשנה, וכי בשנת 2004, באופן מיוחד, שיעור הגרעון הכולל יהיה 4%. בהתאם לאמור, תקציב המדינה המתוכנן, מדי שנה, יהיה כפוף לשתי התקרות האמורות.
בהתאם לאמור מוצע לתקן את שם החוק, כך שגם החוק ייקרא "חוק הגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב-1992".



(111) ס"ח התש"ל, עמ' 65; התשס"ג, עמ' 83.
(112) ס"ח התשמ"ה, עמ' 142; התשס"ג, עמ' 194.
(113) ס"ח התשנ"ב, עמ' 45; התשס"ב, עמ' 171 ועמ' 473.









 
 

  ההוצאה כאמור לא יגרום לחריגה משיעור הגירעון שנקבע לאותה שנה לפי הוראות חוק זה; לענין זה, "סכום ההוצאה הממשלתית" - סכום ההוצאה הממשלתית, ברוטו, הנקבע בחוק תקציב שנתי, לרבות מתן אשראי, ולמעט החזר חובות קרן בלבד שאינו החזר חובות כאמור למוסד לביטוח לאומי." 
   

 
86.חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998(114) - בטל.



 
ביטול חוק
הדיור הציבורי
(זכויות רכישה)
 
87.בחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992(115), סעיף 6ג - בטל.


 
תיקון חוק
הלוואות לדיור
 
88.בחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998(116) (בפרק זה - חוק זכויות
הדייר) -
  (1) בסעיף 1, ההגדרה "דייר ממשיך" - תימחק;
(2) סעיף 3 - בטל;
(3) בסעיף 4, המילים "או לדייר ממשיך" - יימחקו;
 
תיקון חוק
זכויות הדייר
בדיור הציבורי
 



דברי הסבר

סעיף 86
לאחר כמה דחיות בתחילתו של חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998 ולאחר שבתקופה זו הופעל מבצע ממשלתי למכירת הדיור הציבורי לדייריו, אמור חוק זה להיכנס לתוקפו ביום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004). לאור הפעלת המבצע כאמור ובשל עלותו התקציבית הגבוהה של החוק, מוצע לבטלו. נוסחו של חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט-1998, שמוצע לבטלו, מובא בנספח לדברי ההסבר.

סעיף 87
סעיף 6ג לחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992, קובע כי יינתן סיוע מקום מיוחד לזכאים אשר ירכשו דירה בירושלים. העלות התקציבית של הוראת חוק זו היא כ-160 מיליון שקלים חדשים בשנה, ועל כן מוצע לבטלה.
וזו לשונו של סעיף 6ג, שמוצע לבטלו:
"מענק מיוחד בשל רכישה או הרחבה של דירה בירושלים
6ג. (א) זכאי, לרבות מי שהוכרה זכאותו בתכנית בעלי דירה בשל מצוקת דיור, שרכש דירה בירושלים או שהרחיב את דירתו בירושלים יקבל מענק כמפורט להלן:
  (1) לגבי דירה של מקרקעי ישראל כהגדרתם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל (להלן - מקרקעי ישראל) - סכום של 80,000 שקלים חדשים.
(2) לגבי דירה על מקרקעין שאינם מקרקעי ישראל - סכום של 60,000 שקלים חדשים.
 
(ב) האמור בסעיף קטן (א) יחול הן לגבי רכישה או הרחבה של דירה שלא החלו בבנייתה והן לגבי דירה בנויה.
(ג) סכומי המענקים לפי סעיף קטן (א) יותאמו ב-1 בינואר של כל שנה לעליית שיעור המדד ליום ה-15 בדצמבר שקדם לו; הסכומים המותאמים כאמור יעוגלו לשקל החדש הקרוב.
(ד) שר הבינוי והשיכון יפרסם הודעה על סכומי המענקים, כפי שעודכנו לפי סעיף זה.
(ה) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מכל הטבה הניתנת על פי כל דין."

סעיף 88
חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998, קובע כי בעת פטירתו של זכאי או העברתו למוסד סיעודי, ייחשב בן זוגו, לרבות הידוע כבן זוגו וכן ילדו או נכדו, הורהו או מי שהזכאי היה אפוטרופוסו, כמי שבא בנעליו של הזכאי, לכל דבר וענין, ובלבד שהתגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות ולא היתה בבעלותו או בבעלות קרובו דירה או מקרקעין אחרים.
כללי משרד הבינוי והשיכון לקביעת זכאות לדירה ציבורית, אינם חלים על דייר ממשיך כאמור, ולכן מוצע כי זכאות לדירה ציבורית תיקבע גם היא רק לפי מבחן זכאות על פי מצב הסוציו-אקונומי, כפי שנקבע בכללים של משרד הבינוי והשיכון.
כן מוצע לקבוע כי הוראות התיקון המוצע לא יחולו על דייר ממשיך שהוכרה זכאותו לפני תחילתו של חוק זה.



(114) ס"ח התשנ"ט, עמ' 2; התשס"ב, עמ' 167.
(115) ס"ח התשנ"ב, עמ' 246; התשס"ג, עמ' 394.
(116) ס"ח התשנ"ח, עמ' 278; התשס"א, עמ' 232.










 
 


 
  (4) בסעיף 6, במקום "בהגדרות "דייר ממשיך" ו"זכאי"" יבוא "בהגדרה "זכאי"" והמילים "וכן לענין התקופות המנויות בסעיף 3" - יימחקו. 
   
חוק זכויות
הדייר בדיור
הציבורי - אי
תחולה והוראת
מעבר
 
89.הוראות סעיפים 1, 4 ו-6 לחוק זכויות הדייר, כנוסחם בסעיף 88(1)(3) ו-(4) לחוק זה, וביטול סעיף 3 לחוק האמור כנוסחו בסעיף 88(2) לחוק זה, לא יחולו על דייר ממשיך כהגדרתו בחוק זכויות הדייר כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, שהתקיימו לגביו התנאים הקבועים בסעיף 3 לאותו חוק כנוסחו ערב המועד האמור.


 
תיקון חוק
המים
 
90.בחוק המים, התשי"ט-1959(117) -
  (1) בסעיף 35א(א), בהגדרה "שירותי תשתית", במקום "מי קולחין" יבוא "מים מכל סוג ולכל מטרה";
(2) בסעיף 48, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
 
  "(ב) רשות המים הארצית לא תעסוק, במישרין או בעקיפין, בכל פעילות שאינה דרושה למילוי תפקידיה כאמור בסעיף קטן (א); ואולם רשאי נציב המים להורות בכתב לרשות המים הארצית, באישור מראש ובכתב של שר האוצר, לבצע פעילות נוספת בתחום אספקת מים, התפלת מים מליחים והשבת קולחין, בשים לב, בין השאר, לשיקולי תחרות במשק המים; לענין זה, "במישרין או בעקיפין" - לרבות באמצעות תאגיד שהוסמך להיות רשות המים הארצית לפי הוראות סעיף 46, או תאגיד שרשות המים הארצית מחזיקה בו או שהוא מחזיק ברשות המים הארצית, בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה; לענין זה, "החזקה", "אמצעי שליטה" - כהגדרתם בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1965(118)." 
   
חוק המים
- תחילה
 
91.תחילתו של סעיף 48(ב) לחוק המים, התשי"ט-1959, כנוסחו בסעיף 90 לחוק זה, לענין פעילות שרשות המים הארצית החלה בביצועה לפני תחילתו של חוק זה, ביום ד' באדר ב' התשס"ה (15 במרס 2005), אלא אם כן קבעו שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות, בצו, מועד אחר לגבי פעילות מסוימת.
 




דברי הסבר

סעיף 90
לפסקה (1)

סעיף 35א לחוק המים, התשי"ט-1959, שהוסף לחוק בשנת התש"ס, מסמיך את נציב המים, בין השאר, לחייב בעל תשתית מים לספק שירותי תשתית לאדם שעליו הורה נציב המים. כמו כן הוסמך נציב המים להורות לאדם כאמור למכור מים לבעל תשתית. מטרת תיקון זה היא להביא לניצול מיטבי של תשתיות מים קיימות, ואולם סמכות זו של נציב המים כאמור הוגבלה למי קולחין בלבד.
כצעד נוסף להשגת מטרות הוראת החוק האמורה, מוצע לתקן את ההגדרה "שירותי תשתית" שבסעיף 35א, כך שתחול על כל סוגי המים ולכל מטרה, ותרחיב את סמכות נציב המים לגבי מים מכל מין וסוג שהוא.
לפסקה (2)
במטרה לצמצם את הריכוזיות במשק המים ולאפשר פעילות עסקית במחיר תחרותי בתחום המים ובמטרה לצמצם את סבסוד פעילות רשות המים הארצית במסגרת ביצוע תפקידיה, תוך אבחנה מפעילות בתחומים נוספים, מוצע לקבוע כי רשות המים לא תעסוק, במישרין או בעקיפין, בכל פעילות שאינה דרושה למילוי תפקידיה, אלא אם כן הורה כן נציב המים, באישור מראש ובכתב של שר האוצר.
כן מוצע לקבוע כי תחילתו של התיקון המוצע לגבי פעילות שרשות המים הארצית החלה בביצועה לפני תחילת החוק, יהיה ביום ד' באדר ב' התשס"ה (15 במרס 2005), אלא אם כן קבעו שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות מועד אחר לגבי פעילות מסוימת.



(117) ס"ח התשי"ט, עמ' 169; התשס"ג, עמ' 197.
(118) ס"ח התשכ"ח, עמ' 234.









 
 

92.(א) בסעיף זה -
"אבנר" ו"הרשות" - כהגדרתם בסעיף 2 לחוק תנאי תחרות;
"התחייבויות אבנר" - לרבות התחייבויות שאבנר צפוי לצבור בעתיד;
"חוק תנאי תחרות" -
  חוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר), התשנ"ז-1997(119);
 
"מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
"נכסי אבנר" - לרבות נכסים שאבנר צפוי לצבור בעתיד;
"סכומי המס" -
  סכומי מס שבהם יחוב אבנר בשנת המס 2004, וכן סכומי מס שבהם יחוב בשל העברת כספים לפי הוראת סעיף זה אף לאחר שנת המס האמורה;
 
"עודף אקטוארי" - הפרש חיובי בין כלל נכסי אבנר לבין כלל התחייבויותיו;
"קרנית" - כהגדרתה בסעיף 10א לחוק תנאי תחרות.
(ב) עד יום י"ז בכסלו התשס"ד (30 בנובמבר 2004) יעביר אבנר לקרנית סכום של 1,200 מיליון שקלים חדשים, בניכוי סכומי המס; ואולם אם עלה סכום העודף האקטוארי באבנר כפי שדווחה עליו הרשות לפי הוראת סעיף קטן (ג) על 1,200 מיליון שקלים חדשים, יעביר אבנר לקרנית עד המועד האמור את סכום העודף האקטוארי אך לא יותר מ-1,600 מיליון שקלים חדשים, בניכוי סכומי המס.
(ג) לא יאוחר מיום ט"ו באלול התשס"ד (1 בספטמבר 2004) תדווח הרשות לשר האוצר על סכום העודף האקטוארי באבנר.
(ד) קרנית תעביר לאוצר המדינה את הסכום שקיבלה לפי הוראת סעיף קטן (א) סמוך לאחר קבלתו ולא יאוחר מיום כ"ב בכסלו התשס"ה (5 בדצמבר 2004).
(ה) בוצעה העברה של נכסי אבנר ויתרת התחייבויותיו לפי סעיף 10ה לחוק תנאי תחרות ועלו התחייבויות אבנר על נכסיו באותו מועד, תעביר המדינה לקרנית את ההפרש שבין התחייבויות אבנר לנכסיו, אך לא יותר מגובה הסכום שהעבירה קרנית לאוצר המדינה


העברת סכומים
מאבנר לקרנית
ומקרנית לאוצר
המדינה
 



דברי הסבר

סעיף 92
סעיף 10ה לחוק ביטוח רכב מנועי (ביטוח בתנאי תחרות מבוקרת, הסדרים לתקופת מעבר והוראות לענין אבנר), התשנ"ז-1997 (להלן - חוק תנאי תחרות), קובע כי כל יתרת החבויות או עודף בנכסים של אבנר - איגוד לנפגעי רכב בע"מ (להלן - אבנר) יועברו לקרן שהוקמה לפי סעיף 10 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן - קרנית).
על רקע העודף האקטוארי הקיים באבנר, מוצע לקבוע כי אבנר יעביר לקרנית עד ליום 30 בנובמבר 2003 סכום של 1,200 מיליון שקלים חדשים, בניכוי סכומי המס, כהגדרתם בסעיף המוצע, וכי אם עלה סכום העודף האקטוארי באבנר על 1,200 מיליון שקלים חדשים, בהתאם לדווח שתמסור הרשות כהגדרתה בסעיף 2 לחוק תנאי תחרות לשר האוצר עד ליום 1 באפריל 2004, יעביר אבנר לקרנית את סכום העודף האקטוארי, בניכוי סכומי המס, אך לא יותר מ-400 מיליון שקלים חדשים נוספים.
כנגד העברה זו וכדי לאפשר לקרנית להמשיך ולמלא את תפקידיה על פי דין, בלי לפגוע ביכולתה למלא אחר התחייבויותיה, מוצע לקבוע כי אם בוצעה העברה של נכסי אבנר ויתרת התחייבויותיו לפי סעיף 10ה לחוק תנאי תחרות ועלו התחייבויות אבנר על נכסיו באותו מועד, תעביר המדינה לקרנית את ההפרש בין התחייבויות אבנר לנכסיו, אך לא יותר מגובה הסכום שהעבירה קרנית לאוצר המדינה לפי הוראות הסעיף המוצע, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בשיעור של 4% לשנה.



(119) ס"ח התשנ"ז, עמ' 205; התשס"א, עמ' 228.










 
 


 
לפי הוראת סעיף קטן (ד) בתוספת הפרשי הצמדה מן המדד הידוע במועד העברת הסכום כאמור לאוצר המדינה לעומת המדד הידוע במועד העברת הסכום לפי הוראות סעיף זה לקרנית, ובתוספת ריבית בשיעור של 4% לשנה.
(ו) העברת סכומים מאבנר לקרנית לפי סעיף זה לא תוכר כהוצאה לענין קביעת חבותו של אבנר במס לפי כל דין.


 
תיקון חוק
פיצויים לנפגעי
תאונות דרכים
 
93.בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975(120), סעיף 17ב - בטל.



 
חוק פיצויים
לנפגעי תאונות
דרכים - תחולה
 
94.ביטול סעיף 17ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, כנוסחו בסעיף 93 לחוק זה, יחול על דמי ביטוח המשתלמים בעד פוליסות שהוציא מבטח לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970(121), שייכנסו לתוקף החל ביום ט' בשבט התשס"ד
(1 בפברואר 2004) או לאחריו.


 
תיקון חוק
פיקוח על
מחירי מצרכים
ושירותים
 
95.בחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996(122) -
  (1) בסעיף 1 - 
  (א) בהגדרה "מחיר", בסופה יבוא "לרבות תנאי הספקה או אשראי, וכן כל תנאי אחר, שקבעו השרים, שיש בו כדי להשפיע על מחירו של מצרך או על שכרו של שירות, לרבות תנאי פיקדון או ערבות הדרוש במישרין לשם הספקת המצרך או השירות";
(ב) בהגדרה "מחיר העולה על המחיר הקובע", אחרי "לרבות תנאי הספקה או אשראי" יבוא "או תנאי אחר שקבעו השרים לפי ההגדרה "מחיר", וכן שינוי בתנאי מהתנאים האמורים," ובמקום "בהשוואה לתנאים האמורים" יבוא "בהשוואה לתנאי או לתנאים כאמור";
 




דברי הסבר

סעיף 93
סעיף 17ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן - חוק הפיצויים), קובע לאמור:
"תוספת למימון פעולות למניעת תאונות דרכים
17ב. (א) שר האוצר רשאי לקבוע בצו, שיעור מדמי הביטוח לפי פקודת הביטוח כתוספת למימון פעולות למניעת תאונות דרכים (להלן - התוספת).
(ב) כספי התוספת שגבו המבטחים כאמור יועברו לרשות כהגדרתה בחוק המאבק הלאומי בתאונות, התשנ"ז-1997."
כדי להתאים את דמי הביטוח הנגבים מהמבוטח לעלות הסיכון הטהור של המבוטח בענף ביטוח רכב חובה, מוצע לבטל את סעיף 17ב לחוק הפיצויים, כך שמימון פעולות שענינן המאבק הלאומי בתאונות הדרכים, יוטל על כלל הציבור, באמצעות תקציב המדינה.
הוצאת פוליסות ביטוח לפי פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], התש"ל-1970, נעשית בפועל כחודש טרם כניסתן לתוקף. לפיכך, מוצע לקבוע כי ביטול סעיף 17ב לחוק הפיצויים יחול על דמי ביטוח בעד פוליסות שייכנסו לתוקף החל ביום 1 בפברואר ולאחריו.

סעיף 95
לפסקה (1)

ההגדרה "מחיר" שבסעיף 1 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996 (להלן - חוק הפיקוח), אינה כוללת מרכיבים ותנאים הנלווים לעסקה למכירת המצרך או למתן השירות ואשר יכולה להיות להם עלות כספית משמעותית, מעבר למחירו הסופי של המצרך או השירות. תנאים אלה, כדוגמת תנאי אשראי או הספקה, הם חלק בלתי נפרד ממחירו של המצרך או השירות, ולכן מוצע להרחיב את הגדרת "מחיר" האמורה כך שתכלול תנאי אשראי או הספקה וכן כל תנאי אחר שקבעו השרים, כגון תנאי ערבות או פיקדון, שיש בו כדי להשפיע על מחירו של המצרך או השירות.
כן מוצע, בהתאמה, לתקן את ההגדרה "מחיר העולה על המחיר הקובע" שבסעיף 1.



(120) ס"ח התשל"ה, עמ' 324; התשס"א, עמ' 111 ועמ' 228.
(121) דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 15, עמ' 320; ס"ח התשס"א,
עמ' 111.
(122) ס"ח התשנ"ח, עמ' 192; התשנ"ח, עמ' 54.









 
 

  (2) אחרי סעיף 29 יבוא: 
  "הוראות לענין
קיום מערכת
חשבונאית נפרדת
 
29א. (א) בלי לגרוע מהוראות חוק זה, רשאים השרים, אם ראו כי קיים צורך חיוני בכך משיקולים של טובת הציבור, לשם השגת מטרות הפיקוח לפי פרקים ה' או ו', להורות למי שחל עליו צו לפי סעיף 12 או למי שחל עליו פרק ו', לקיים מערכת חשבונאית נפרדת בין מצרכים, שירותים או מגזרי פעילות שונים, ככל שהדבר נדרש בנסיבות הענין, הכל שפי שיורו; לענין זה, "מגזר פעילות" - תחום שבו מתבצעת פעילות הנוגעת, במישרין או בעקיפין, למצרך או לשירות.
(ב) הוראות לפי סעיף קטן (א) יכול שיהיו כלליות או מיוחדות לאדם מסוים או לסוגי מצרכים, שירותים או מגזרי פעילות.
 
  (3) בסעיף 34, בסעיף קטן (ד), אחרי פסקה (3) יבוא: 
  "(4) נמנע מלמסור ידיעה או מלהמציא מסמך או חפץ, לפי הוראות
סעיף 31."
 
   

 
96.בפקודת המכרות(123) -
  (1) בסעיף 104, בפסקה (3), במקום הרישה עד המילים "לקבוע בצו" יבוא "שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות, רשאים לקבוע";
(2) בתוספת השלישית -
 
  (א) בחלק ב', שכותרתו "דמי חכירה", במקום האמור בו יבוא: 
  "דמי החכירה שישולמו בעד זכות כריה או בידי חוכר בחוזה חכירה יהיו בסכום או בשיעור שתחליט עליו מועצת מקרקעי ישראל."; 
  (ב) בחלק ג' - 
  (1) בסעיף קטן (א) -
 
תיקון פקודת
המכרות
 



דברי הסבר


לפסקה (2)
כדי להבטיח פיקוח יעיל על מחירים של מצרכים ושירותים לפי חוק הפיקוח, לשם השגת מטרות הפיקוח לפי פרק ה' או ו' ובמטרה לאפשר בדיקה בנוגע להעמסה של עלויות הייצור ועלויות נוספות בין מצרכים או שירותים, מוצע לקבוע כי השרים רשאים, אם ראו כי קיים צורך חיוני בכך משיקולים של טובת הציבור, להורות למי שחל עליו צו לפי סעיף 12 או מי שחל עליו פרק ו', לקיים מערכת חשבונאית נפרדת בין מצרכים, שירותים או מגזרי פעילות שונים, ככל שהדבר נדרש בנסיבות הענין.

לפסקה (3)
כיום אין בחוק הפיקוח כל סנקציה על מי שנמנע מלמסור לגורמים המוסמכים לפי החוק, נתונים הדרושים להם לביצועו, ובשל כך יש הנמנעים מלמסור את כל המידע הדרוש לרשויות לצורך הפעלת סמכויותיהן על פי החוק. לפיכך, מוצע לתקן את הוראת סעיף 34(ד) לחוק הפיקוח באופן שזו תחול גם על מי שנמנע מלמסור נתונים אותם היה עליו חייב למסור לפי סעיף 31.

סעיף 96
מוצע לתקן את פקודת המכרות ולקבוע בה כי, כל עוד שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות לא יקבעו אחרת, יהיו התמלוגים בעד מחצבים יקרים בשיעור שלא יפחת מעשרה אחוזים, במקום חמישה אחוזים הקבוע היום, ובעד מחצבים שאינם יקרים - בשיעור שלא יפחת משמונה אחוזים, במקום שני אחוזים הקבוע היום. עוד מוצע לקבוע בחוק כי שווי המחצב ייקבע בהתאם למחיר הבין-לאומי.



(123) חוקי א"י, כרך ב', עמ' (ע)910, (א)338.



 
  (א) בפסקה (1), במקום "לא פחות מחמישה אחוזים" יבוא "לא פחות מעשרה אחוזים";
(ב) בפסקה (2), במקום "שני אחוזים" יבוא "שמונה אחוזים";
 
  (2) במקום סעיף קטן (ב) יבוא: 
  "(ב) שוויו של מחצב, כאמור בסעיף קטן (א), ייקבע על פי המחיר הבין-לאומי של המחצב שנכרה, בהתאם לכמותו בשער המכרה; בהיעדר מחיר בין-לאומי למחצב, ייקבע שווי המחצב בהתאם למחיר הבין-לאומי של מוצר הדומה ביותר למחצב, המתקבל לאחר תהליך עיבודו של המחצב; בהיעדר מחיר בין-לאומי גם למוצר דומה כאמור, יקבעו שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות או מי שהם הסמיכו לכך את מחיר המחצב על בסיס עסקאות בישראל; לענין זה, "מחיר בין-לאומי" - מחיר המצוטט על בסיס עסקאות בשווקים בעולם, בפרסום בין-לאומי המתפרסם אחת לשלושה חודשים לפחות שיקבעו שר האוצר ושר התשתיות."; 
  (3) סעיף קטן (ג) - בטל. 
   
ביטול חוק
הרשות לפיתוח
הנגב
 
97.חוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991(124) - בטל.



 
ביטול חוק
הרשות לפיתוח
הגליל
 
98.חוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993(125) - בטל.



 
חוק הרשות
לפיתוח הנגב
וחוק הרשות
לפיתוח הגליל -
הוראות מעבר
 
99.(א) בסעיף זה -
"הרשות לפיתוח הנגב" -
  כמשמעותה בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1991, כנוסחו ערב יום התחילה;
 
"הרשות לפיתוח הגליל" -
  כמשמעותה בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993, כנוסחו ערב יום התחילה;
 
"יום התחילה" - יום תחילתו של חוק זה;
"נכס" - מקרקעין, מיטלטלין, זכויות וטובות הנאה מכל סוג שהוא;
"מקרקעין" -
  כהגדרתם בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, וכן זכות במקרקעין וזכות לגבי מקרקעין.
 
(ב) כל הנכסים, החובות וההתחייבויות, לרבות לענין תשלומים בשל הפסקת העסקתם של עובדים, שהיו ערב יום התחילה של הרשות לפיתוח הנגב או של הרשות לפיתוח הגליל, יהיו החל ביום התחילה של המדינה.




דברי הסבר

סעיפים
97 ו-98
מוצע לבטל את חוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג-1993, ואת חוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-1992, שמכוחם הוקמו הרשות לפיתוח הגליל והרשות לפיתוח הנגב, ולקבוע כי כל הנכסים, החובות וההתחייבויות של הרשויות האמורות יועברו למדינה. בהתאם לכך, מוצע גם לבטל את נציגי רשויות אלה במועצת מקרקעי ישראל. נוסח החוקים שמוצע לבטלם מובא בנספח להצעת החוק.



(124) ס"ח התשנ"ב, עמ' 26.
(125) ס"ח התשנ"ג, עמ' 390.









 
 

(ג) כל תביעה של הרשות לפיתוח הנגב או של הרשות לפיתוח הגליל, או נגדן, שהיתה תלויה ועומדת ערב יום התחילה, וכל עילה לתביעה כאמור שהיתה קיימת באותו מועד, יוסיפו לעמוד בתוקפן ויראו אותן כאילו הן של המדינה או נגדה, לפי הענין.


 

 
100.בחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960(126), בסעיף 4א(א), פסקה (2)(א1) - תימחק.


 
תיקון חוק
מינהל מקרקעי
ישראל
 
101.בחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971(127) (בפרק זה - חוק שירותי הדת היהודיים), בסעיף 6 -
  (1) בסעיף קטן (א), במקום "בתום" יבוא "עד תום";
(2) בסעיף קטן (ב), הסיפה החל במילים "עד יום הפרסום" - תימחק;
(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
 
  "(ב1) מועצה תכהן עד יום חידוש הרכבה כאמור בסעיף קטן (א) או עד המועד הקבוע בסעיף הקטן האמור לחידוש הרכבה, לפי המוקדם." 
   
תיקון חוק
שירותי הדת
היהודיים
 
102.על אף הוראות סעיף 3 לחוק שירותי הדת היהודיים, וסעיף 6 לחוק האמור כנוסחו בסעיף 101 לחוק זה, לגבי רשויות מקומיות שבהן התקיימו בחירות כלליות לפי הוראות חוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965(128) (בסעיף זה - הבחירות הכלליות) ביום ב' בחשון התשס"ד (28 באוקטובר 2003), וכן לגבי רשויות מקומיות שבהן התקיימו הבחירות הכלליות האחרונות לפני המועד האמור, ושעד יום תחילתו של חוק זה טרם חודש הרכב המועצה שבהן, יקראו את הוראות הסעיפים האמורים כך:
  (1) בסעיף 3(ב), במקום "שלושים יום" יקראו "חמישה עשר יום" ובמקום "חמישה עשר יום" יקראו "שבעה ימים";
(2) בסעיף 6(א), במקום "עד תום שישה חודשים מיום בחירת המועצה של הרשות המקומית" יקראו "עד יום ח' באדר התשס"ד (1 במרס 2004)".
 
חוק שירותי
הדת היהודיים
- הוראת שעה
 



דברי הסבר

סעיפים
101 ו-102
במטרה להבטיח את שינוי הרכב המועצות הדתיות בהתאם להוראת סעיף 6(א) לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971 (להלן - חוק שירותי הדת), מוצע לבטל את ההוראה שבסעיף 6(ב) לחוק האמור אשר קובעת כי עד יום הפרסום ברשומות על הרכב המועצה החדש, תוסיף המועצה הדתית לכהן בהרכבה הקודם. בנוסף, מוצע לתקן, למען הסר ספק, את הוראת סעיף 6(א), כך שהשר לעניני דתות יחדש את הרכבה של כל מועצה בהתאם להוראת אותו סעיף עד תום 6 חודשים מיום בחירת המועצה של הרשות המקומית. כן מוצע לקבוע כי מועצה תכהן עד יום חידוש הרכבה או עד המועד הקבוע בסעיף 6(א), כנוסחו בחוק זה, לחידוש הרכבה, לפי המוקדם.
במטרה להחיל רמות שכר שוות על כל ראשי המועצות הדתיות וסגניהם, בהתאם לאמות המידה הקבועות בתקנות שירותי הדת היהודיים (תקציב מועצות דתיות), התשמ"ה-1985, כנוסחן ערב תחילתו של חוק זה או כפי שיתוקנו, וכדי להתאים את היקף ההוצאות למימון השכר של ראשי המועצות וסגניהם למסגרת התקציב לשנת הכספים 2004, מוצע לקבוע, בהוראת שעה, כי השר לעניני דתות יחדש, עד יום 1 במרס 2004, את הרכבן של המועצות הדתיות, שנמצאות בתחום שיפוטן של רשויות מקומיות שנערכו בהן בחירות כלליות ביום 28 באוקטובר 2003 או לפני המועד האמור ושעד יום תחילתו של חוק זה טרם חודש הרכב המועצה הדתית בהן.





(126) ס"ח התש"ך, עמ' 57.
(127) ס"ח התשל"א, עמ' 130; התשס"ג, עמ' 523.
(128) ס"ח התשכ"ה, עמ' 248; התשס"ג, עמ' 40.










 
 


תיקון חוק
גנים לאומיים,
שמורות טבע,
אתרים לאומיים
ואתרי הנצחה
 
103.בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998(129), בסעיף 46, אחרי סעיף קטן (א1) יבוא:
  "(א2) על אף הוראות סעיף קטן (א), בכל אחת משנות התקציב 2004 ו-2005 לא יפחת תקציב ההוצאות לאחזקה ולשיפוץ של אתרי הנצחה ממלכתיים ואתרי הנצחה חיליים, מחמישה מיליון שקלים חדשים, ובשנת התקציב 2006 - משבעה מיליון וחצי שקלים חדשים." 
   
תיקון חוק
קליטת חיילים
משוחררים
 
104.בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994(130), בסעיף 7, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
  "(ג1) על אף הוראות סעיף קטן (ג) סיפה, סכום כאמור בסעיף קטן (ב) שלא נוצל בכל אחת משנות הכספים 2003 ו-2004, יועבר לאוצר המדינה." 
   
תיקון חוק
הקולנוע
 
105.בחוק הקולנוע, התשנ"ט-1999(131), סעיף 11(ב) - בטל.


 
תיקון חוק
עובדים זרים
(איסור העסקה
שלא כדין
והבטחת תנאים
הוגנים)
 
106.בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991(132), בסעיף 2 -
  (1) בסעיף קטן (א), בסיפה, במקום "שישה חודשים" יבוא "שנה";
(2) בסעיף קטן (ב), בפסקה (9)(ב), במקום "שישה חודשים" יבוא "שנה".
 




דברי הסבר

סעיף 103
סעיף 46(א) לחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-1998, קובע כי תקציב ההוצאות השנתי לאחזקה ולשיפוץ של אתרי הנצחה ממלכתיים ואתרי הנצחה חיליים לא יפחת מעשרה מיליון שקלים חדשים, ובשנת 2003 - לא יפחת משבעה וחצי מיליון שקלים חדשים. מוצע לקבוע כי התקציב האמור, בכל אחת משנות התקציב 2004 ו-2005, לא יפחת מחמישה מיליון שקלים חדשים, ובשנת התקציב 2006 - משבעה וחצי מיליון שקלים חדשים.

סעיף 104
סעיף 7(ג) לחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994, קובע שסכום שלא נוצל מתקציב הקרן לסיוע נוסף בשנת תקציב פלונית, יועבר לשנה שלאחריה וייתווסף לסכום שיתוקצב באותה שנה. מוצע לתקן הוראה זו באופן שייקבע כי תקציב שלא נוצל בשנות התקציב 3003 ו-2004, יועבר לאוצר המדינה.

סעיף 105
סעיף 11(ב) לחוק הקולנוע, התשנ"ט-1999, קובע כי יש להקצות בתכנית נפרדת, בסעיף תקציב משרד החינוך התרבות והספורט, תקציב שנתי לתמיכה בענף הקולנוע, בגובה 50% מסכום התמלוגים שמעבירים הגופים המסחריים המשדרים, מדי שנה, לאוצר המדינה. בשל כך, היקף התמיכה בקולנוע נגזר מהיקף הכנסותיהם של הגופים המשדרים.
בשנתיים האחרונות חלה ירידה בשיעור התמלוגים שבו מחויבים הגופים המשדרים, כחלק ממדיניות משרד התקשורת ומשרד האוצר בנושא זה ובהתאם למצב הכלכלי במשק, וייתכן שמגמת ההפחתה האמורה תימשך בעתיד. בנוסף, היקף ההכנסות של הגופים המשדרים משתנה משנה לשנה, כפונקציה של המצב הכלכלי במשק ורמת התחרות בענף.
לאור זאת, הוסכם עם מועצת הקולנוע, הפועלת לפי החוק האמור, כי סעיף 11(ב) האמור יבוטל וכי התמיכה בענף הקולנוע תיקבע במסגרת תקציב משרד החינוך התרבות והספורט, בסכום קבוע. הסכום האמור יבטיח את המשך התמיכה בענף, בהיקף דומה לתמיכה הנגזרת מהמצב החוקי כיום.
וזה נוסחו של סעיף 11(ב) לחוק הקולנוע, שמוצע לבטלו:
"תקציב הקולנוע
11. (א) ...
(ב) במסגרת תחום תרבות יוקצה לתקציב הקולנוע סכום השווה לצירוף שניים אלה:
  (1) 50% מסכום התמלוגים המועברים לאוצר המדינה לפי סעיף 100 לחוק הרשות השניה;
(2) 50% מסכום התמלוגים לפי סעיפים 6לו(ב) ו-6נו(א) לחוק הבזק."

 
סעיף 106
תופעת העסקת עובדים זרים שלא כדין היא תופעה נרחבת בעלת השלכות שליליות משמעותיות, הן מבחינה חברתית והן מבחינה



(129) ס"ח התשנ"ח, עמ' 202; התשס"ג, עמ' 204.
(130) ס"ח התשנ"ד, עמ' 132; התשס"ב, עמ' 444.
(131) ס"ח התשנ"ט, עמ' 53; התש"ס, עמ' 250.
(132) ס"ח התשנ"א, עמ' 112; התשס"ג, עמ' 181.









 
 

107.בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985(133), בסעיף 5, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
  "(ג1)  (1) שר התעשיה המסחר והתעסוקה רשאי, לגבי עבירות על הוראות שנקבעו בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991 או בתקנות שהותקנו לפיו, שהן עבירות מינהליות כאמור בפסקה (2), למנות כמפקח שוטר שיקבל הכשרה למילוי תפקידו לענין העבירות המינהליות האמורות שבתחום סמכותו, ובלבד שלענין אותן עבירות מונו גם מפקחים לפי הוראות סעיף קטן (א).
(2) שר התעשיה המסחר והתעסוקה, בהסכמת שר המשפטים, יקבע את העבירות המינהליות שלגביהן ניתן למנות שוטר כמפקח לפי הוראות
פסקה (1)."
 
   

תיקון חוק
העבירות
המינהליות
 
108.בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים)(תיקון מס' 9), התשס"ב-2002(134), בסעיף 4(א), במקום "תחילתו של סעיף (ו)(1)" יבוא "תחילתו של סעיף (ו)", במקום "ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004)" יבוא "א' בטבת התשס"ו (1 בינואר 2006)" והסיפה החל במילים "ותחילתו של סעיף (ו)(2) ו-(3)" - תימחק.


 
תיקון חוק
לתיקון דיני
הראיות (הגנת
ילדים) (תיקון
מס' 9)
 
109.בחוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות, תשלום חובות מס, ושכר מינימום והעסקת עובדים זרים כדין), התשל"ו-1976(135) (בפרק זה - חוק עסקאות גופים ציבוריים) -
  (1) במקום שם החוק יבוא "חוק עסקאות גופים ציבוריים, התשל"ו-1976";
 
תיקון חוק
עסקאות גופים
ציבוריים (אכיפת
ניהול חשבונות,
תשלום חובות
מס, ושכר מינימום
והעסקת עובדים
זרים כדין)
 



דברי הסבר


כלכלית. כדי להגביר את ההרתעה כלפי מעסיקי עובדים זרים שלא כדין, מוצע להכפיל את העונשים הקבועים בחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991, בשל העסקת עובדים זרים שלא כדין.

סעיף 107
פעולות האכיפה כנגד העסקת עובדים זרים שלא כדין מתבצעות כיום בידי יחידת הסמך במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה המופקדת על נושא העובדים הזרים ובידי מינלת ההגירה במשטרת ישראל. ברם הוראות חוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, מסמיכות את שר התעשיה המסחר והתעסוקה למנות למפקח, לענין עבירות לפי חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991, שהן עבירות מינהליות, רק מי שהוא עובד המדינה או עובד של תאגיד שהוקם בחוק, אך לא שוטר; היות ששוטרי משטרת ישראל עוסקים גם הם בפעולות האכיפה האמורות. מוצע לקבוע כי שר התעשיה המסחר והתעסוקה יהיה רשאי להסמיך גם שוטר למפקח לגבי אותן עבירות מינהליות, כדי לייעל את פעולות האכיפה בנושא ככל האפשר. הסמכת שוטר למפקח כאמור תיעשה באותם תנאים הקבועים לגבי הסמכת עובד המדינה כמפקח.
עוד מוצע כי העבירות המינהליות שלענינן יוכל שר התעשיה המסחר והתעסוקה להסמיך שוטר כאמור ייקבעו בהסכמת שר המשפטים.
סעיף 108
חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים), התשט"ו-1955 (להלן - החוק העיקרי), קובע כי אין חוקרים ילד בעבירות המפורטות בתוספת לאותו חוק אלא על ידי חוקר ילדים. חוקרי הילדים הם עובדים סוציאליים בשירות המבחן לנוער שבמשרד הרווחה. בחוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 9), התשס"ב-2002, הוסף לתוספת לחוק העיקרי סעיף (ו), שענינו חקירת ילדים שהיו עדים או קרבנות של אלימות חמורה בתוך משפחתם או שבוצעה נגד בן משפחתם, או שהיו עדים לאלימות חמורה שבוצעה בידי בן משפחתם. בחוק התכנית הכלכלית נדחתה תחילתו של סעיף (ו)(1) בתוספת לחוק העיקרי, שענינו חקירת ילדים שהיו עדים או קרבנות לאלימות חמורה שביצע בן משפחתם כלפי בן משפחה אחר, ליום 1 בינואר 2004, ותחילתם של סעיפים (ו)(2) ו-(3) בתוספת לחוק העיקרי, שענינם חקירת ילדים שהיו עדים או קרבנות לאלימות חמורה שבוצעה בידי בן משפחתם או נגד בן משפחתם, נדחתה ליום 1 בינואר 2005. להערכת משרד הרווחה, כניסתו לתוקף של סעיף (ו) האמור תחייב את חוקרי הילדים במשרד לחקור אלפי ילדים נוספים בכל שנה, דבר הכרוך בעלות תקציבית ניכרת. מוצע לדחות את תחילתם של סעיפים (ו)(1), (2) ו-(3) האמורים ליום 1 בינואר 2006.



(133) ס"ח התשמ"ו, עמ' 31; התשס"ג, עמ' 74.
(134) ס"ח התשס"ב, עמ' 479; התשס"ג, עמ' 395.
(135) ס"ח התשל"ו, עמ' 280; התשס"ב, עמ' 492 ועמ' 497.










 
 


 
  (2) סעיף 2ב, שכותרתו "העסקת עובדים זרים כדין - תנאי לעסקה עם גוף ציבורי" - בטל;
(3) בסעיף 2ב, שכותרתו "תשלום שכר מינימום - תנאי לעסקה עם גוף ציבורי" -
 
  (א) בכותרת השוליים, אחרי "מינימום" יבוא "והעסקת עובדים זרים כדין";
(ב) בסעיף קטן (א) -
 
  (1) במקום ההגדרה "הורשע" יבוא: 
  ""הורשע", בעבירה -  הורשע בפסק דין חלוט בעבירה שנעברה אחרי יום כ"ה בחשון התשס"ג (31 באוקטובר 2002);"; 
  (2) אחרי ההגדרה "הורשע" יבוא: 
  ""חוק עובדים זרים" -  חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991;"; 
  (3) אחרי ההגדרה "חוק שכר מינימום" יבוא: 
  ""מועד ההתקשרות" - 
  (1) לענין התקשרות בעסקה בעקבות מכרז - המועד האחרון להגשת ההצעות במכרז;
(2) לענין התקשרות בעסקה בלא מכרז - מועד ההתקשרות בעסקה;
 
  "עבירה" -  עבירה לפי חוק עובדים זרים או לפי חוק שכר מינימום;"; 
  (ג) בסעיף קטן (ב), במקום הסיפה החל במילים "התקיים אחד מאלה" יבוא "במועד ההתקשרות לא הורשעו הספק ובעל זיקה אליו ביותר משתי עבירות, ואם הורשעו ביותר משתי עבירות - כי במועד ההתקשרות חלפה שנה אחת לפחות ממועד ההרשעה האחרונה";
 




דברי הסבר

סעיף 109
ביום 15 ביולי 2002 תוקן חוק עסקאות גופים ציבוריים (אכיפת ניהול חשבונות, תשלום חובות מס ושכר מינימום והעסקת עובדים זרים כדין), התשל"ו-1976 (להלן - חוק עסקאות גופים ציבוריים), בשני תיקונים נפרדים - האחד במסגרת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2002)(תיקון), התשס"ב-2002 (ס"ח התשס"ב, עמ' 492), והאחר במסגרת חוק שכר מינימום (תיקון מס' 3), התשס"ב-2002 (ס"ח התשס"ב, עמ' 497). בשני התיקונים האמורים נוספו לחוק עסקאות גופים ציבוריים הסדרים שענינם מניעת התקשרות של גופים ציבוריים עם מי שהורשעו בתקופה שקדמה למועד ההתקשרות בעבירות לפי חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991, ולפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987. שני התיקונים העקיפים האמורים, במסגרת שני חוקים שונים, הביא לחוסר התאמה בין סעיפיו השונים של חוק עסקאות גופים ציבוריים, ואף לאי בהירות באשר לשם החוק, שתוקן בכל אחד מאותם תיקונים עקיפים בצורה אחרת.
מוצע אפוא לבצע את ההתאמות הנדרשות בחוק עסקאות גופים ציבוריים, תוך שילובן של ההוראות שנוספו בו בשני התיקונים העקיפים האמורים, תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות שיביאו למיצוי רב ככל שניתן של היתרונות הכלכליים שהגופים ציבוריים עשויים להשיג בהתקשרויות שייערכו. בהתאם לכך, מוצע כי הוראות התיקונים העקיפים האמורים לא יחולו על התקשרויות בסכומים נמוכים, וכי תוקם ועדה לאישור התקשרויות בסכומים גבוהים יותר עם מי שהורשע בעבירות כאמור, אם נסיבות הענין מצדיקות זאת.









 
 

  (ד) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: 
  (ב1)  (1) על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי גוף ציבורי להתקשר בעסקה כאמור באותו סעיף קטן אף אם לא התקיימו לגביה התנאים האמורים בו, אם אישרה זאת הועדה לאישור התקשרויות כאמור בפסקה (3).
(2) הועדה לאישור התקשרויות רשאית לתת את אישורה לפי הוראות פסקה (1) דרך כלל או לעסקה מסוימת, וכן רשאית הועדה להתנותו בתנאים; בהחלטה על אישור כאמור רשאית הועדה להתחשב, בין השאר, באלה:
 
  (א) התנהלותו של הספק, בדרך כלל, בכל הקשור להעסקת עובדים זרים או לתשלום שכר מינימום, לפי הענין;
(ב) היחס שבין היקף פעילות הספק שבשלה הורשע בעבירות לבין היקף פעילותו הכולל;
(ג) אם הורשע בעל זיקה לספק - מידת הזיקה שבינו לבין הספק.
 
  (3) חברי הועדה לאישור התקשרויות הם: 
  (א) החשב הכללי או סגנו, ולענין עסקאות של מערכת הביטחון - חשב משרד הביטחון או סגנו, והוא יהיה היושב ראש;
(ב) היועץ המשפטי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה או נציגו;
(ג) היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, ולענין עסקאות של מערכת הביטחון - היועץ המשפטי למערכת הביטחון או נציגו.
 
  (ה) במקום סעיף קטן (ג) יבוא: 
  "(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה: 
  (1) התקשרות בסכום שאינו עולה על הסכום האמור בתקנה 4(1) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993(136), אף אם התקשר בה גוף ציבורי שהתקנה האמורה אינה חלה עליו;
(2) מימוש זכות ברירה להארכת התקשרות קיימת, הנתונה לגוף הציבורי לפי ההתקשרות הקיימת.";
 
  (ו) בסעיף קטן (ד), המילים "בהתייעצות עם שר העבודה והרווחה" - יימחקו. 
   

 
110.(א) חוק עסקאות גופים ציבוריים, כנוסחו בסעיף 109 בחוק זה, יחול על התקשרויות שנערכו ביום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה - יום התחילה) ואילך.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אין בהוראות חוק עסקאות גופים ציבוריים, כנוסחו בסעיף 99 בחוק זה, כדי לגרוע מהחלטת ועדת מכרזים של גוף ציבורי שהתקבלה לפני יום התחילה לפי הוראות חוק עסקאות גופים ציבוריים, כנוסחו ערב יום התחילה.



(136) ק"ת התשנ"ג, עמ' 826; התשס"א, עמ' 282.



 
חוק עסקאות
גופים ציבוריים
(אכיפת ניהול
חשבונות, תשלום
חובות מס,
ושכר מינימום
והעסקת עובדים
זרים כדין) -
תחולה והוראת
מעבר
 







 
 


תיקון חוק
שירות התעסוקה
 
111.בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959(137) (בפרק זה - חוק שירות התעסוקה) -
  (1) בסעיף 15, במקום "סגנו - אם נתמנה לו סגן - ונושאי המשרות בשירות שנקבעו כמשרות של ניהול על ידי השר לאחר התייעצות במועצה" יבוא "סגניו וחשב שירות התעסוקה";
(2) בסעיף 16 -
 
  (א) בכותרת השוליים, במקום "המינהלה" יבוא "מנהל השירות";
(ב) הסיפה החל במילים "סגנו ועובדי השירות" - תימחק;
 
  (3) בסעיף 17 - 
  (א) האמור בו יסומן "(א)" ובו, במקום "מינהלת השירות" יבוא "נציב שירות המדינה, בהתאם להוראות סעיף 18, אף שאינם עובדי המדינה,";
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
 
  "(ב) לא יתמנה אדם כעובד שירות התעסוקה אלא למשרה פנויה בתקן שאושר כאמור בסעיף קטן (א)."; 
  (4) במקום סעיף 18 יבוא: 
  "מינוים ותנאי
עבודתם של
עובדי השירות
 
18. (א) על מינוים של עובדי שירות התעסוקה כאמור בסעיף 17 יחולו הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959(138) (בסעיף זה - חוק המינויים), למעט סעיפים 13 עד 15 בחוק האמור, בשינויים המחויבים.
(ב) תנאי עבודתם ושכרם של עובדי שירות התעסוקה כאמור בסעיפים 16 ו-17 יהיו כתנאי העבודה והשכר של עובדי המדינה.
(ג) כל הסמכויות הנתונות לממשלה, לועדת שירות המדינה ולנציב שירות המדינה, לפי חוק המינויים ולפי כל דין אחר, לגבי מינוים של עובדי המדינה, תנאי עבודתם ושכרם, יהיו נתונות להם גם לגבי מינוים של עובדי שירות התעסוקה כאמור בסעיף קטן (א), ולגבי תנאי עבודתם ושכרם כאמור בסעיף קטן (ב).
 




דברי הסבר

סעיף 111
סעיף 18 בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן - חוק שירות התעסוקה), קובע כי מינוי עובדי שירות התעסוקה יהיה לפי הכללים הקבועים לענין זה לגבי עובדי המדינה, בשינויים שתקבע מינהלת השירות באישור שר התעשיה המסחר והתעסוקה ושר האוצר, וכי תנאי עבודתם ושכרם של עובדי השירות יהיו כתנאי עבודתם ושכרם של עובדי המדינה, בשינויים שקבעו שני השרים. מביקורות שנערכו בשירות התעסוקה עולה כי הוראות סעיף 18 האמור אינן מבטיחות התנהלות תקינה בכל הקשור למינוי עובדי השירות, תנאי עבודתם ושכרם.
בנסיבות אלה, מוצע לקבוע בחוק שירות התעסוקה כי על מינוי עובדי שירות התעסוקה, ובכלל זה סגני מנהל השירות, יחולו הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, וכי תנאי עבודתם ושכרם של עובדי השירות, ובכלל זה מנהל השירות וסגניו, יהיו זהים לאלה של עובדי המדינה. כפועל יוצא מכך, מוצע לקבוע בחוק שירות התעסוקה כי לממשלה, לועדת שירות המדינה ולנציב שירות המדינה יהיו נתונות, לענין מינוים של עובדי שירות התעסוקה, תנאי עבודתם ושכרם, כל הסמכויות הנתונות להם לענין מינוי עובדי המדינה, תנאי עבודתם ושכרם.
עוד מוצע לקבוע כי מינהלת שירות התעסוקה תכלול את נושאי המשרות הבכירים בשירות - מנהל השירות, סגניו וחשב השירות.
מוצע כי תחילתם של התיקונים המוצעים בסעיף זה תהא ביום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005).



(137) ס"ח התשי"ט, עמ' 32; התשס"ג, עמ' 187.
(138) ס"ח התשי"ט, עמ' 86; התשס"ב, עמ' 96.









 
 

  (ד) לענין חוק המינויים יראו את שירות התעסוקה כמשרד, כהגדרתו באותו חוק, שבראשו עומד שר התעשיה המסחר והתעסוקה, ואת מנהל השירות יראו כמנהל כללי, והכל בכפוף להוראות סעיף זה וסעיפים 16 ו-17." 
   

 
112.תחילתם של סעיפים 15 עד 18 לחוק שירות התעסוקה, כנוסחם בסעיף 111 לחוק זה, ביום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005).


 
חוק שירות
התעסוקה -
תחילה
 
113.(א) בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון), התש"ס-2000(139) (בסעיף זה - החוק המתקן), בסעיף 6(א), בפסקה (1), במקום "ל' בסיון התשס"ג (30 ביוני 2003)" יבוא "י"ד בתמוז התשס"ז (30 ביוני 2007)".
(ב) על אף הוראות סעיף 6 לחוק המתקן, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, כל תקופת העסקה של עובד קבלן כוח אדם מיום ל' בסיון התשס"ג (30 ביוני 2003) עד יום תחילתו של חוק זה, לא תבוא במנין לענין הוראות סעיף 12א בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996(140).


 
תיקון חוק
העסקת עובדים
על ידי קבלני
כוח אדם (תיקון)
 
114.בחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973(141), בסעיף 3(ג), בכל מקום, במקום "5%" יבוא "2.53%".


 
תיקון חוק
מימון מפלגות
 
115.חוק ערי ואזורי פיתוח, התשמ"ח-1988(142) - בטל.

 
ביטול חוק
ערי ואזורי
פיתוח
 



דברי הסבר

סעיף 113
בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון), התש"ס-2000 (להלן - החוק המתקן), הוסף סעיף 12א בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, הקובע כי עובד של קבלן כוח אדם ייחשב כעובד של המעסיק בפועל שאצלו הוא מועסק בתום תשעה חודשים רצופים של העסקה אצל אותו מעסיק בפועל.
בחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2001), התשס"א-2001 (ס"ח התשס"א, עמ' 234), נקבע כי התקופה בת תשעת החודשים, כאמור, תחל להימנות, ככלל, ביום ט' בתמוז התשס"א (30 ביוני 2001), בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון) (תיקון מס' 2), התשס"ב-2002 (ס"ח התשס"ב, עמ' 212), נקבע כי התקופה האמורה תחל להימנות ביום כ' בתמוז התשס"ב (30 ביוני 2002), ובחוק ההסדרים במשק המדינה תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003), התשס"ג-2002 (ס"ח התשס"ג, עמ' 197), נקבע כי התקופה האמורה תחל להימנות ביום ל' בסיון התשס"ג (30 ביוני 2003).
לנוכח ההאטה החריפה בפעילות הכלכלית במשק והשלכותיה על שוק העבודה, מוצע לדחות את תחילתו של סעיף 12א האמור, כך שהתקופה האמורה תחל להימנות ביום י"ד בתמוז התשס"ז (30 בינוי 2007).
סעיף 114
סעיף 3(ג) לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973, קובע כי סיעה תקבל מימון חודשי להוצאות שוטפות בגובה של 5% מיחידת מימון לכל מנדט שזכתה בו בבחירות לכנסת, בתוספת סכום של 5% מיחידת מימון אחת.
בשל מצבו הקשה של המשק הלאומי, מוצע לקבוע כי סכום המימון החודשי שתקבל סיעה לכל מנדט שזכתה בו בבחירות לכנסת יהיה בשיעור של 2.53% מיחידת מימון אחת, בתוספת סכום של 2.53% מיחידת מימון אחת. הפחתת שיעורי המימון כאמור תביא להפחתה של כ-50 מיליון שקלים חדשים בכל שנת תקציב.

סעיף 115
בהתאם לחוק ערי ואזורי פיתוח, התשמ"ח-1988, יש להקצות לערי ואזורי פיתוח שורה של הטבות המתבטאות במענקים מוגדלים לרשויות המקומיות ובמענקים והטבות מס שונות לתושבים, ובכלל זה שירותי חינוך ורווחה מוגדלים, במימון מלא של המדינה, כאשר שוויין של הטבות אלה עשוי להסתכם במאות מיליוני שקלים חדשים. תחילתו של החוק נדחתה כמה פעמים ונקבעה לשנת הכספים 2004.
כבר כיום פועלת הממשלה להעדפת אזורים ומגזרים מסוימים הן על פי מפת אזורי עדיפות לאומית והן בהתאם להחלטות בדבר תכניות רב-שנתיות שונות



(139) ס"ח התש"ס, עמ' 247; התשס"ג, עמ' 197.
(140) ס"ח התשנ"ו, עמ' 201; התשס"א, עמ' 234.
(141) ס"ח התשל"ג, עמ' 52; התשס"ג, עמ' 23.
(142) ס"ח התשמ"ח, עמ' 98; התשנ"ט, עמ' 91.










 
 


תיקון חוק
ההגבלים
העסקיים
 
116.בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988(143), בסעיף 29, אחרי "לספק" יבוא "או לרכוש".


 
תחילה
 
117.תחילתו של חוק זה ביום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004), אלא אם כן נקבע בו אחרת.
 




דברי הסבר


(קו עימות, טיפול נקודתי, מגזר ערבי ועוד), ומקצה הטבות שונות לאזורים אלה, המתבטאות גם במענקים לרשויות המקומיות וגם במתן עדיפות בחינוך, ברווחה, במיסוי ובהקצאות קרקע. כל זאת, בהתאם למגבלות התקציב ולסדרי העדיפויות כפי שנקבעים בכל שנת תקציב. לפיכך מוצע לבטל את החוק האמור. נוסח החוק שאותו מוצע לבטל מובא בנספח להצעת החוק.
סעיף 116
סעיף 29 לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, קובע כי בעל מונופולין לא יסרב סירוב בלתי סביר לספק את הנכס או השירות שבמונופולין.
מוצע לקבוע כי הוראה זו תחול גם על רכישת נכס או שירות שבמונופולין, וזאת במטרה להשוות לענין החובה החלה לפי סעיף 29 לחוק האמור, בין מי שהוא בעל מונופולין ברכישה של נכסים או שירותים למי שהוא בעל מונופולין באספקתם.


(143) ס"ח התשמ"ח, עמ' 128; התשס"ב, עמ' 165.







 
 

הצעת חוק גיל פרישה, התשס"ד-2003

פרק א': פרשנות


 

 
1.מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לענין גיל פרישה מעבודה, ובכלל זה העלאתו באופן מדורג וקביעת גיל זהה לגבר ולאישה, והכל תוך החלת הכללים האמורים הן לענין זכאות להטבה הניתנת למי שהגיע לגיל האמור והן לענין זכאות להטבה הניתנת למי שטרם הגיע לגיל האמור, עד הגיעו לאותו גיל.


 
מטרה
 
2.בחוק זה -
"גמלה" -
  תגמול או קצבה המשתלמים לאדם, במלואם או בחלקם, כמפורט בפסקה מהפסקאות שלהלן, בשל פרישתו מעבודתו מחמת גילו: 
  (1) מאוצר המדינה או מקופתו של אחד מאלה: 
  (א) גוף מתוקצב, גוף נתמך או תאגיד בריאות, כהגדרתם בסעיף 21 בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985(1);
(ב) מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949(2), שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין;
(ג) גוף אחר שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, וששר האוצר קבעו בהודעה ברשומות לענין חוק זה;
 
הגדרות
 



דברי הסבר

מבוא
הגידול המתמשך בתוחלת החיים, כמו גם העליה ביחס שבין מספר המבוגרים בחברה הישראלית לבין כלל האוכלוסיה, אינן תופעות ייחודיות למדינת ישראל, והן מתקיימות במרבית המדינות המפותחות. תופעות אלו הביאו מדינות מפותחות רבות, דוגמת ארה"ב, לבצע שינויים בהסדרי גיל הפרישה הנהוגים בהן, כדי להתאים את שוק העבודה ואת מערכות הביטחון הסוציאלי (הממלכתיות ואלו שאינן ממלכתיות) לאותם שינויים.
בחודש ספטמבר 1997 מינו שר העבודה והרווחה ושר האוצר ועדה ציבורית לבחינת גיל הפרישה מעבודה, בראשות כב' השופטת (בדימוס) שושנה נתניהו. על הועדה הוטל לבחון את סוגיית גיל הפרישה, על היבטיה החברתיים והכלכליים, וכן את סוגיית האחדת גיל הפרישה לנשים ולגברים.
בחודש יולי 2000 הגישה הועדה הציבורית את המלצותיה בסוגיות האמורות, וביניהן המלצות אלה:
1. גיל פרישת חובה, הוא הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו, יועלה מ-65 ל-67. ההעלאה האמורה תבוצע באופן מדורג, בקצב של שנה אחת מדי שלוש שנים, כך שהיא תתפרש על פני שש שנים.
2. גיל הפרישה, הוא הגיל שבהגיעו אליו זכאי עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו ולקבל, אם הוא זכאי לכך לפי דין או הסכם, גמלת פרישה, יושווה לנשים ולגברים, ויעמוד על 67. גם העלאה זו תבוצע באופן מדורג, בקצב של שנה מדי שלוש שנים, כך שהיא תתפרש על פני שש שנים לגברים (שגיל פרישתם עומד על 65) ועל פני עשרים ואחת שנים לנשים (שגיל פרישתן עומד על 60).
3. גיל פרישה מוקדמת, הוא הגיל המוקדם ביותר שבו יוכל אדם לקבל גמלת פרישה (תוך הפחתת הגמלה בשל ההקדמה, ככל שנקבעה כזו), יהיה 60.
4. גיל הזכאות המותנה לגמלת זקנה לפי פרק י"א בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, יהיה 67 עד 69 לנשים ולגברים (במקום 60 לנשים ו-65 לגברים), וגיל הזכאות המוחלט לאותה גמלה יהיה 70 לנשים ולגברים (במקום 65 לנשים ו-70 לגברים).
הועדה סברה כי יש מקום לעיגון המלצותיה בחקיקה ראשית, לנוכח היותו של ההסדר המומלץ מקיף וראשוני, וכדי להבטיח שוויון בין כלל תושבי מדינת ישראל.
בחודש מרס 2003 אימצה הממשלה את המלצות הועדה, בהתאמות הנדרשות לנוכח חלוף הזמן והשינויים במצב הכלכלי מאז מתן ההמלצות.
לפיכך, הצעת חוק גיל פרישה, התשס"ד-2003, מעגנת את החלטות הממשלה בענין, וכוללת הסדר מקיף בנושא גיל הפרישה בישראל ואת תיקוני החקיקה המתחייבים מאותו הסדר.



(1) ס"ח התשמ"ה, עמ' 60.
(2) ס"ח התש"ט, עמ' 287.









 
 


 
  (2) על ידי גוף שהתחייבויותיו מבוססות על מנגנון של ערבות הדדית בין הזכאים לגמלה;
(3) לפי התחייבות של מעביד עקב סיום יחסי עובד ומעביד מחמת גילו של העובד, גם אם אינם משתלמים על ידי המעביד;
 
"הסכם" -
  לרבות הסכם קיבוצי כמשמעותו בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957(3), צו הרחבה כמשמעותו בחוק האמור, הסדר קיבוצי, ותקנון של קופת גמל כמשמעותה
בסעיף 47 בפקודת מס הכנסה(4).
 
פרק ב': גיל פרישה


גיל הפרישה
 
3.הגיל שבהגיעו אליו זכאי אדם לפרוש מעבודתו מחמת גילו ולקבל, בהתקיים התנאים הקבועים לכך על פי דין או הסכם, גמלה בשל פרישתו מעבודתו כאמור, הוא גיל 67 לגבר ולאישה (בחוק זה - גיל הפרישה).


 
גיל פרישת
חובה
 
4.הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו מחמת גילו, הוא גיל 67 לגבר ולאישה (בחוק זה - גיל פרישת חובה).
 




דברי הסבר

סעיפים
3, 25 ו-28
ולתוספת
מוצע לקבוע כי גיל הפרישה (אותו כינתה הועדה הציבורית "גיל הזכאות התקני"), הוא הגיל שבהגיעו אליו זכאי עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו ולקבל, אם הוא זכאי לכך לפי דין או הסכם, גמלת פרישה, יושווה לגברים ולנשים ויעמוד על 67.
עוד מוצע כי ההעלאה האמורה תבוצע באופן מדורג, בקצב של ארבעה חודשים מדי שנה, כך שגיל הפרישה לגברים שנולדו עד לחודש אפריל 1942 ולנשים שנולדו עד לחודש אפריל 1957 ייקבע לפי הקבוע לגביהם בתוספת לחוק המוצע, בהתאם לחודש לידתם. בראשית התהליך יהיה גיל הפרישה לנשים 60 וגיל הפרישה לגברים 65, כמקובל כיום.
כדי לבצע את ההעלאה המדורגת כאמור, נקבעו בתוספת קבוצות גיל, בהתאם לחודש הלידה, שכל אחת מהן כוללת את מי שנולדו במהלך תקופה בת שמונה חודשים, כמפורט בתוספת. כך, לדוגמה, גיל הפרישה לגבי גבר יועלה באופן הבא:
לגבי גבר שנולד עד לחודש דצמבר 1938, שיום הולדתו ה-65 חל עד יום 31 בדצמבר 2003, יהיה גיל הפרישה 65, שכן הוא יגיע לאותו גיל לפני תחילתו של החוק המוצע;
במהלך שנת 2004 יהיה גיל הפרישה לגבר 65 ו-4 חודשים, ולכן גיל זה יחול לגבי גבר שנולד במהלך התקופה שמיום 1 בינואר עד יום 31 אוגוסט 1939, שכן הוא יגיע לאותו גיל במהלך שנת 2004;
במהלך שנת 2005 יהיה גיל הפרישה לגבר 65 ו-8 חודשים, ולכן גיל זה יחול לגבי גבר שנולד במהלך התקופה שמיום 1 בספטמבר 1939 עד יום 30 באפריל 1940, שכן הוא יגיע לאותו גיל במהלך שנת 2005.
וכן הלאה - עד שנת 2009, שממנה ואילך יהיה גיל הפרישה לגבר 67.
גיל הפרישה כפי שתואר לעיל יכונה להלן - גיל הפרישה המוצע.
כחריג למנגנון האמור, מוצע לקבוע כי לגבי אישה שנולדה עד לחודש אפריל 1957 ונקבע לגביה, בהסכם שנכרת עד סוף שנת 2003, גיל פרישה הגבוה מגיל הפרישה הקבוע לגביה לפי מנגנון ההעלאה המדורגת המתואר לעיל, יהיה גיל הפרישה הגיל שנקבע לגביה באותו הסכם, אך לא יותר מגיל הפרישה המוצע שנקבע לגבר בן גילה לפי מנגנון ההעלאה המדורגת המתואר לעיל. עם זאת יחול גיל הפרישה שבהסכם כאמור רק לענין זכאותה של אותה אישה לפרוש מעבודתה בשל גילה, ולקבל, בהתקיים התנאים הקבועים לכך, גמלת פרישה. לכל ענין אחר, ובכלל זה לענין כל חיקוק המפנה לגיל הפרישה כמשמעותו בחוק המוצע, יהיה גיל הפרישה לגבי אותה אישה גיל הפרישה המוצע, דהיינו הגיל שנקבע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, לפי סעיפים 3 ו-25 המוצעים.

סעיפים
4 ו-26
מוצע לקבוע כי גיל פרישת החובה, הוא הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו, יעמוד על 67 לגברים ולנשים.



(3) ס"ח התשי"ז, עמ' 63; התשס"א, עמ' 38.
(4) דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 6, עמ' 120.










 
 

5.הגיל שבהגיעו אליו זכאי אדם לקבל גמלה, בהתקיים התנאים הקבועים לכך על פי דין או הסכם, בשל פרישתו מעבודתו מחמת גילו אף בטרם הגיעו לגיל הפרישה, הוא גיל 60 לגבר ולאישה (בחוק זה - גיל הפרישה המוקדמת), ויחולו לענין זה ההוראות שנקבעו בדין או בהסכם לגבי הפחתת הגמלה בשל הפרישה המוקדמת כאמור, ככל שנקבעו.

פרק ג': הוראות כלליות


 

גיל הפרישה
המוקדמת
 
6.(א) הוראות חוק זה יחולו על אף האמור בכל הסכם.
(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), ניתן בהסכם -
  (1) לקבוע כי הגיל שבהגיעו אליו ניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו מחמת גילו יהיה גבוה מגיל פרישת חובה;
(2) לקבוע כי הגיל שבהגיעו אליו זכאי עובד לקבל גמלה בשל פרישתו מעבודתו מחמת גילו אף בטרם הגיעו לגיל הפרישה, יהיה נמוך מגיל הפרישה המוקדמת, ובלבד שהמעביד יישא בעלות הנובעת מכך, במלואה; שר האוצר רשאי לאשר לגוף שאינו המעביד לשאת בעלות כאמור בפסקה זו, כולה או חלקה, במקום המעביד; הודעה על אישור כאמור תפורסם ברשומות.
 
(ג) הוראות חוק זה יחולו אלא אם כן נקבע אחרת בחוק אחר.


עדיפות
 
7.שר האוצר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.

פרק ד': תיקונים עקיפים


 
ביצוע
 
8.בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950(5), בסעיף 33א(ד), במקום ההגדרה "גיל הפרישה מעבודה" יבוא:
  ""גיל הפרישה מעבודה" -  גיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2003."
 
תיקון חוק
משפחות חיילים
שנספו במערכה
(תגמולים ושיקום)
 



דברי הסבר


עוד מוצע כי ההעלאה האמורה תבוצע באופן מדורג, בקצב של ארבעה חודשים מדי שנה, כך שגיל הפרישה למי שנולדו עד לחודש אפריל 1942 ייקבע לפי הקבוע לגביו בתוספת לחוק המוצע, בהתאם לחודש לידתו. בראשית התהליך יהיה גיל פרישת החובה 65 לנשים ולגברים, כמקובל כיום. גם לענין זה מוצע לבצע את ההעלאה המדורגת לפי קבוצות גיל, כמפורט לעיל.

סעיפים
5 ו-27
מוצע לקבוע כי גיל הפרישה המוקדמת, הוא הגיל שבהגיעו אליו זכאי עובד לפרוש מעבודתו בשל גילו, אף שגילו נמוך מגיל הפרישה, ולקבל, אם הוא זכאי לכך לפי דין או הסכם, גמלת פרישה (תוך שהדבר כרוך לעתים, כמו בקרנות הפנסיה, בהפחתת הגמלה), יושווה לגברים ולנשים ויעמוד על 60. גיל זה הוא גיל הפרישה המוקדמת לגבי גברים כבר כיום, בעוד גיל הפרישה המוקדמת לגבי נשים בקרנות הפנסיה הותיקות הוא גיל 55. מוצע אפוא להעלות את הגיל האמור לנשים באופן מדורג, באותו קצב ובאמצעות אותו מנגנון העלאה שתוארו לעיל.
סעיף 6
כדי להבטיח כי הסדר גיל הפרישה המוצע יהיה הסדר כולל ושווה לגבי כלל תושבי ישראל, מוצע לקבוע כי הוא יחול על אף האמור בכל הסכם, ובכלל זה בהסכם או הסדר קיבוצי, צו הרחבה או תקנון של קופת גמל.
עם זאת מוצע להבהיר כי אם נקבע הסדר גיל פרישה ספציפי בחקיקה ראשית, ובכלל זה בחוקים המתוקנים בפרק ד' המוצע, אזי יחולו ההוראות שנקבעו באותו הסדר חקיקתי ספציפי.
עוד מוצע לאפשר לקבוע בהסכם גיל פרישת חובה גבוה מזה המוצע כאן, וכן לקבוע בהסכם כי עובד יהיה רשאי לפרוש מעבודתו בשל גילו אף בגיל הנמוך מגיל הפרישה המוקדמת, ובלבד שהמעביד, או מי ששר האוצר התיר לו להחליף את המעביד לענין זה, יישאו במלוא העלות הנובעת מהקדמת הפרישה האמורה.
  סעיף 8
סעיף 33א בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950, מסמיך את שר הביטחון לקבוע הוראות לענין המשך עבודתם של אלמנה או הורה של נספה אצל מעבידם גם אחרי שהגיעו לגיל הפרישה.

 


(5) ס"ח התש"י, עמ' 162; התשס"א, עמ' 120.









 
 


תיקון חוק
הנכים (תגמולים
ושיקום)
 
9.בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב](6), בסעיף 7א -
  (1) בסעיף קטן (א), במקום "לגיל 65, בגבר, או לגיל 60, באשה" יבוא "לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2003 (בסעיף זה - גיל הפרישה)";
(2) בסעיף קטן (ב), במקום "לגיל 65 בגבר או לגיל 60 באשה" יבוא "לגיל הפרישה".
 
   
תיקון פקודת
מס הכנסה
 
10.בפקודת מס הכנסה -
  (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "בנין תעשייתי" יבוא: 
  ""גיל הפרישה" -  גיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2003;"; 
  (2) בסעיף 9 - 
  (א) בפסקה (16א)(א), במקום "לגיל 65 בגבר ו-60 שנים באשה" יבוא "לגיל הפרישה";
(ב) בפסקה (16ב)(א), במקום "לגיל 65 בגבר ו-60 באשה" יבוא "לגיל הפרישה";
(ג) בפסקה (18א) -
 
  (1) בכותרת השוליים, במקום "בגיל פרישה" יבוא "בגיל הזכאות";
(2) בפסקת משנה (א) -
 
  (א) בכל מקום, במקום "לגיל פרישה" יבוא "לגיל הזכאות";
(ב) ההגדרה "גיל פרישה" - תימחק;
 
  (3) אחרי פסקת משנה (א) יבוא: 
  "(א1) לענין פסקה זו יהיה גיל הזכאות ליחיד - גיל הזכאות הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, כמפורט להלן:
 
  חודש הלידה  גיל הזכאות (בשנים) 
   
  עד דצמבר 1944  60 
  ינואר עד אפריל 1945  60 ו-8 חודשים 
  מאי עד דצמבר 1945  61 




דברי הסבר


מוצע לתקן את ההגדרה "גיל הפרישה מעבודה" שנקבעה לענין זה, ולקבוע כי אותו גיל יהיה גיל הפרישה המוצע.

סעיף 9
סעיף 7א בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] קובע הוראות שונות לענין נכים שהגיעו לגיל הפרישה. מוצע לקבוע באותו סעיף כי גיל הפרישה יהיה גיל הפרישה המוצע.

סעיף 10
לפסקה (2)

פסקאות (16א), (16ב) ו-(18א) שבסעיף 9 בפקודת מס הכנסה קובעות פטור ממס, בתנאים המפורטים בהן, לענין משיכת תשלומי מעביד מקרן השתלמות, משיכה מקרן השתלמות לעצמאים וריבית ורווחים שהשיאה קופת גמל, למי שהגיע לגיל הפרישה הקבוע בכל אחת מאותן פסקאות, שהוא 60 באישה, ובגבר - 65 לענין פסקאות (16א) ו-(16ב), ו-60 לענין פסקה (18א).
מוצע כי גיל הפרישה לענין פסקאות (16א) ו-(16ב) יהיה גיל הפרישה המוצע, ולענין פסקה (18א) יועלה הגיל הקבוע בה בהדרגה מ-60 ל-67, לפי אותו מנגנון העלאה מדורגת שמוצע לענין גיל הפרישה המוצע לנשים, וכי לא יחול שינוי בהסדר הקיים בפסקה (18א) לענין מי שבסוף שנת 2003 כבר מלאו לו 59 שנים.



(6) ס"ח התשי"ט, עמ' 276; התשס"א, עמ' 54.










 
 

  חודש הלידה  גיל הזכאות (בשנים) 
   
  ינואר עד אוגוסט 1946  61 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1946 עד אפריל 1947  61 ו-8 חודשים 
  מאי עד דצמבר 1947  62 
  ינואר עד אוגוסט 1948  62 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1948 עד אפריל 1949  62 ו-8 חודשים 
  מאי עד דצמבר 1949  63 
  ינואר עד אוגוסט 1950  63 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1950 עד אפריל 1951  63 ו-8 חודשים 
  מאי עד דצמבר 1951  64 
  ינואר עד אוגוסט 1952  64 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1952 עד אפריל 1953  64 ו-8 חודשים 
  מאי עד דצמבר 1953  65 
  ינואר עד אוגוסט 1954  65 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1954 עד אפריל 1955  65 ו-8 חודשים 
  מאי עד דצמבר 1955  66 
  ינואר עד אוגוסט 1956  66 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1956 עד אפריל 1957  66 ו-8 חודשים 
  מאי 1957 ואילך  67"; 
  (3) בסעיף 9א(א), בהגדרה "גיל פרישה", ברישה, במקום "55 שנים באשה ו-60 שנה בגבר; אולם" יבוא "כהגדרתו בסעיף 1, אולם לענין סעיף זה";
(4) בסעיף 9ד(ג), בהגדרה "יחיד זכאי" -
 
  (א) בפסקה (1), במקום "שמלאו לו, בגבר - 65 שנים ובאישה - 60 שנים" יבוא "שהגיע לגיל הפרישה";
(ב) בפסקה (2), במקום "מלאו לו או לבן זוגו, בגבר - 65 שנים ובאישה - 60 שנים" יבוא "הוא או בן זוגו הגיעו לגיל הפרישה";
 

 


דברי הסבר


לפסקה (3)
סעיף 9א בפקודת מס הכנסה קובע הטבות מס לקצבה המשתלמת למי שהגיע לגיל הפרישה, ולתשלומים הקשורים בקצבה כאמור. גיל הפרישה מוגדר באותו סעיף כגיל 55 באישה וגיל 60 בגבר. מוצע להעמידו על גיל הפרישה המוצע.
לפסקאות (4) ו-(6)
סעיפים 9ד(ג) ו-125ה(ב) בפקודת מס הכנסה קובעים הסדרים שונים לגבי יחיד שהגיע לגיל הקבוע בהם, בעניני הכנסה מדמי שכירות וריבית מוטבת. הגיל הקבוע בסעיפים האמורים הוא 65 בגבר ו-60 באישה. מוצע לקבוע כי הגיל האמור יהיה גיל הפרישה המוצע.









 
 


 
  (5) בסעיף 125ד(ג) - 
  (א) בפסקה (1), במקום "מלאו לו או לבן זוגו 65 שנים" יבוא "הגיעו הוא או בן זוגו לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2003 (בסעיף קטן זה - גיל פרישת חובה)";
(ב) בפסקה (2), במקום "מלאו לו ולבן זוגו 65 שנים" יבוא "הגיעו הוא ובן זוגו לגיל פרישת חובה";
 
  (6) בסעיף 125ה(ב) - 
  (א) בפסקה (1), במקום "שמלאו לו, בגבר - 65 שנים, ובאישה - 60 שנים" יבוא "שהגיע לגיל הפרישה";
(ב) בפסקה (2), במקום "מלאו לו או לבן זוגו, בגבר - 65 שנים, ובאישה - 60 שנים" יבוא "הוא או בן זוגו הגיעו לגיל הפרישה".
 
   
תיקון חוק
פיצויי פיטורים
 
11.בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963(7), בסעיף 11(ה), במקום הרישה המסתיימת במילים "שהגיע ל-65" יבוא "התפטר עובד לאחר שהגיע לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2003".


 
תיקון חוק
הפיקוח על
מעונות
 
12.בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965(8), בסעיף 1, במקום ההגדרה "זקן" יבוא:
  ""זקן" -  מי שהגיע לגיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2003;". 
   
תיקון חוק
שירות עבודה
בשעת חירום
 
13.בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967(9), בסעיף 3(א), ברישה, במקום הסיפה החל במילים "הוא באחד הגילים האלה" יבוא "מלאו לו 16 שנים וטרם הגיע לגיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2003."


 
תיקון חוק
שירות המדינה
(גמלאות)
 
14.בחוק שירות המדינה (גמלאות)[נוסח משולב], התש"ל-1970(10) -
  (1) בסעיף 15, בפסקה (4), במקום "כשהוא בגיל 40 או יותר" יבוא "כשהוא בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א' בתוספת השניה, או יותר,", במקום "או לגיל 55 לאחר" יבוא "או לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה (בפסקה זו - הגיל הקובע) לאחר" ובמקום "או לגיל 55, לפי הענין" יבוא "או לגיל הקובע, לפי הענין";
 




דברי הסבר


לפסקה (5)
סעיף 125ד(ג) בפקודת מס הכנסה קובע הסדר לגבי יחיד שהוא או בן זוגו הגיעו לגיל 65, בענין ניכוי מריבית. מוצע לקבוע כי הגיל האמור יהיה גיל פרישת חובה, כמשמעותו בהצעת חוק זו.

סעיף 11
סעיף 11(ה) בחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, קובע כי עובדת שהתפטרה אחרי הגיעה לגיל 60 ועובד שהתפטר אחרי הגיעו לגיל 65 יראו לענין אותו חוק כמי שפוטרו. מוצע לקבוע כי הגיל שממנו ואילך יראו התפטרות של עובד שהגיע לאותו גיל כפיטורים, יהיה גיל הפרישה המוצע.
סעיף 12
בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965, מוגדר "זקן" כאישה שהגיעה לגיל 60 או גבר שהגיע לגיל 65. מוצע לקבוע כי "זקן" לענין החוק האמור יהיה מי שהגיע לגיל הפרישה המוצע.

סעיף 13
סעיף 3 בחוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967, מחייב בשירות עבודה את מי שטרם הגיע לגיל 60 - באישה, או 65 - בגבר. מוצע לקבוע כי החיוב האמור יחול על מי שטרם הגיע לגיל הפרישה המוצע.

סעיף 14
חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970 (להלן - חוק הגמלאות בשירות המדינה) קובע זכאויות שונות לגמלאות, לגבי מי שהגיע לגיל הקבוע בחוק האמור, אם התקיימו בו התנאים הקבועים באותו חוק לענין אותה זכאות.



(7) ס"ח התשכ"ג, עמ' 136; התש"ס, עמ' 246.
(8) ס"ח התשכ"ה, עמ' 48; התשנ"ג, עמ' 129.
(9) ס"ח התשכ"ז, עמ' 86; התשנ"ח, עמ' 44.
(10) ס"ח התש"ל, עמ' 65; התשס"ג, עמ' 83.










 
 

  (2) בסעיף 17, בפסקה (1), במקום "לגיל חמישים וחמש" יבוא "לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה";
(3) בסעיף 18 -
 
  (א) בסעיף קטן (א), במקום "שבו הגיע העובד לגיל 65" יבוא "שבו הגיע העובד לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2003 (בסעיף זה - גיל פרישת חובה)" ובמקום "מעבר לגיל 65" יבוא "מעבר לגיל פרישת חובה";
(ב) בסעיף קטן (ב)(1), במקום "לגיל 65" יבוא "לגיל פרישת חובה";
(ג) בסעיף קטן (ד), במקום "לגיל 65" יבוא "לגיל פרישת חובה";
 
  (4) בסעיף 20(ד), במקום "היה בן חמישים שנה לפחות" יבוא "הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בתוספת השניה";
(5) בסעיף 35 -
 
  (א) בסעיף קטן (א)(2) - 
  (1) בפסקת משנה (א), במקום "לגיל 55" יבוא "לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה (בסעיף זה - הגיל הקובע)";
(2) בפסקת משנה (ב), בכל מקום, במקום "לגיל 55" יבוא "לגיל הקובע";
 
  (ב) בסעיף קטן (ו), במקום "לגיל 55" יבוא "לגיל הקובע"; 
  (6) בסעיף 46(ג) - 
  (א) ברישה, במקום "לגיל 65" יבוא "לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2003 (בסעיף קטן זה - גיל פרישת חובה)";
(ב) בפסקאות (1) ו-(2), בכל מקום, במקום "לגיל 65" יבוא "לגיל פרישת חובה";
 
  (7) בסעיף 57, בפסקה (1), במקום "או 55 שנים" יבוא "או שהוא הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה";
(8) בסעיף 64, לפני ההגדרה "גננת" יבוא:
 
  ""גיל הפרישה לגננת" -  הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד' בתוספת השניה;"; 
  (9) בסעיף 65, במקום "לגיל 57" יבוא "לגיל הפרישה לגננת";
(10) בסעיף 66 -
 
  (א) בסעיף קטן (א), במקום "גיל 57" יבוא "גיל הפרישה לגננת";
 

 



דברי הסבר


חוק הגמלאות בשירות המדינה מתייחס לגילאים שונים - ובהם גילאי 40, 50, 55, 57, 60 ו-65 - והוא אינו מבחין בין אישה לגבר.
מוצע להעלות את הגילאים הקבועים בחוק הגמלאות בשירות המדינה, למעט גיל 60 הקבוע בו, בשנתיים, בדומה להעלאת גיל פרישת החובה. מוצע שלא להעלות את גיל 60 הקבוע בחוק, לנוכח היותו של גיל זה גיל הפרישה המוקדמת, גם לפי הצעת חוק זו, אף שחוק הגמלאות בשירות המדינה אינו קובע הפחתה של הגמלה שתשולם למי שפרש בגיל 60 (בשונה מתקנוני קרנות הפנסיה).
מוצע כי העלאות הגילים בחוק הגמלאות בשירות המדינה ייעשו באופן מדורג, בקצב של ארבעה חודשים מדי שנה, בהתאם למנגנון ההעלאה שהוסבר לעיל לענין סעיפים 3 ו-25 ולענין התוספת.









 
 


 
  (ב) בסעיף קטן (ב), במקום "מלאו לעובד ההוראה בפועל 65 שנים" יבוא "הגיע עובד ההוראה לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2003"; 
  (11) בסעיף 67, במקום "גיל 57" יבוא "גיל הפרישה לגננת";
(12) בסעיף 67א, במקום "לגיל 57" יבוא "לגיל הפרישה לגננת";
(13) בסעיף 68, במקום "גיל 57" יבוא "גיל הפרישה לגננת";
(14) בסעיף 69, במקום "לגיל 55" יבוא "לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ב' בתוספת השניה" ובמקום "לגיל 57" יבוא "לגיל הפרישה לגננת";
(15) בפרק ה', לפני סעיף 70 יבוא:
 
  "הגדרות
 
69א. בפרק זה - 
  "גיל פרישה מוקדמת לשוטר" -  הגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בתוספת השניה; 
  "גיל הפרישה לשוטר" -  הגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה."; 
  (16) בסעיף 72א, בפסקה (4) המובאת בו, במקום "לגיל חמישים" יבוא "לגיל פרישה מוקדמת לשוטר";
(17) בסעיף 73, במקום "לגיל 55" יבוא "לגיל הפרישה לשוטר";
(18) בסעיף 76(א), בפסקה (2) המובאת בו, במקום "בגיל 40 או יותר" יבוא "בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א' בתוספת השניה, או יותר";
(19) בסעיף 77, בסעיף 22 המובא בו -
 
  (א) בסעיף קטן (ג), במקום פסקאות (1) עד (5) יבוא: 
  "(1) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה - 15%
מוקדמת לשוטר, בשנה או יותר אך לא
ביותר משנתיים
(2) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה - 30%
מוקדמת לשוטר, בשנתיים או יותר אך לא
ביותר משלוש שנים
(3) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה - 50%
מוקדמת לשוטר, בשלוש שנים או יותר אך לא
ביותר מארבע שנים
(4) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה - 75%
מוקדמת לשוטר, בארבע שנים או יותר אך לא
ביותר מחמש שנים
(5) עלה גילו בשעת הפרישה על גיל פרישה - 100%";
מוקדמת לשוטר בחמש שנים או יותר
 
  (ב) בסעיף קטן (ד), ברישה, במקום "כבר מלאו לו חמישים שנה" יבוא "הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר"; 
   







 
 

  (ג) בסעיף קטן (ה)(2) - 
  (1) בפסקת משנה (א), במקום "מלאו לו 50 שנה" יבוא "הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר";
(2) בפסקת משנה (ב), במקום "מלאו לו 50 שנים" יבוא "הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר";
 
  (20) בסעיף 78ב, במקום "לגיל 55" יבוא "לגיל הפרישה לשוטר";
(21) בסעיף 78ג, בסעיף קטן (ד) המובא בו, בכל מקום, במקום "לגיל חמישים וחמש" יבוא "לגיל הפרישה לשוטר";
(22) בסעיף 80 -
 
  (א) בסעיף קטן (א), במקום "לגיל 55" יבוא "לגיל הפרישה לשוטר";
(ב) בסעיף קטן (ג), במקום ""55 שנה"" יבוא ""טרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה"" ובמקום ""50 שנה"" יבוא ""טרם הגיע לגיל פרישה מוקדמת לשוטר"";
 
  (23) בסעיף 95, במקום "מלאו לו 55 שנה" יבוא "הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת השניה";
(24) בסעיף 105(א), במקום "מלאו לו 65 שנה" יבוא "הגיע לגיל פרישת חובה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2003";
(25) בסעיף 107א(ג), בפסקה (2)(ב), בכל מקום, אחרי "בתוספת" יבוא "הראשונה";
(26) בתוספת, במקום הכותרת יבוא "תוספת ראשונה", ואחריה יבוא:

"תוספת שניה
(סעיפים 15(4), 17(1), 18, 20(ד), 35, 46(ג), 57(1), 64, 66(ב), 69, 69א,
76(א), 80, 95, 105(א))
 
  חודש הלידה  גיל (בשנים) 
   

 
חלק א'
(סעיפים 15(4), 76(א))
 
  עד דצמבר 1963  40 
  ינואר עד אוגוסט 1964  40 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1964 עד אפריל 1965  40 ו-8 חודשים 
  מאי עד דצמבר 1965  41 
  ינואר עד אוגוסט 1966  41 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1966 עד אפריל 1967  41 ו-8 חודשים 
  מאי 1967 ואילך  42 

 





 
 


 
  חלק ב'
(סעיפים 15(4), 17(1), 35, 57(1), 69, 69א, 80, 95)
 
   
  חודש הלידה  גיל (בשנים) 
  עד דצמבר 1948  55 
  ינואר עד אוגוסט 1949  55 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1949 עד אפריל 1950  55 ו-8 חודשים 
  מאי עד דצמבר 1950  56 
  ינואר עד אוגוסט 1951  56 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1951 עד אפריל 1952  56 ו-8 חודשים 
  מאי 1952 ואילך  57 

 
חלק ג'
(סעיפים 20(ד), 69א)
 
  עד דצמבר 1953  50 
  ינואר עד אוגוסט 1954  50 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1954 עד אפריל 1955  50 ו-8 חודשים 
  מאי עד דצמבר 1955  51 
  ינואר עד אוגוסט 1956  51 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1956 עד אפריל 1957  51 ו-8 חודשים 
  מאי 1957 ואילך  52 
 
חלק ד'
(סעיף 64)
 
  עד דצמבר 1946  57 
  ינואר עד אוגוסט 1947  57 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1947 עד אפריל 1948  57 ו-8 חודשים 
  מאי עד דצמבר 1948  58 
  ינואר עד אוגוסט 1949  58 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1949 עד אפריל 1950  58 ו-8 חודשים 
  מאי 1950 ואילך  59". 







 
 

15.בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980(11) -
  (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "בני זוג" יבוא: 
  ""גיל הפרישה" - כהגדרתו בחוק הביטוח;"; 
  (2) בסעיף 2(א), במקום פסקה (4) יבוא: 
  "(4) הוא הגיע לגיל הפרישה;"; 
  (3) בסעיף 5(א), בפסקה (1), במקום הרישה עד המילה "באשה" יבוא "למי שהגיע לגיל הפרישה";
(4) בסעיף 7(ג), במקום "שמלאו לו, בגבר - ששים וחמש שנים, ובאשה - ששים שנים" יבוא "שהגיע לגיל הפרישה".
 
   

תיקון חוק
הבטחת הכנסה
 
16.בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981(12) -
  (1) בסעיף 78ט(ב), בסופו יבוא: 
  "(9) הקצבה למי שהחל לקבלה לפני הגיעו לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2003, תופחת בשיעור שייקבע בתקנון האחיד, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה כאמור לא תיצור גירעון אקטוארי."; 
  (2) בסעיף 78יד - 
  (א)  בסעיף קטן (א)(1), במקום "מנהל מיוחד, בהעברת כספים" יבוא "מנהל מיוחד, ובכלל זה לעמיתיהן, בהעברת כספים";
 
תיקון חוק
הפיקוח על
עסקי ביטוח
 



דברי הסבר

סעיף 15
בחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, נקבע כי אחת העילות לקבלת גמלת הבטחת הכנסה היא הגיעו של תובע הגמלה לגיל הפרישה (הקבוע בחוק כ-65 לגבר ו-60 לאישה), וכן נקבעו שיעורי גמלה מוגדלים למי שהגיעו לגיל האמור, ונקבע כי הסכום הקובע לפי סעיף 7 באותו חוק לא יחול גם לגבי מי שהגיע לגיל האמור.
מוצע לקבוע כי גיל הפרישה לענינים אלה יהיה גיל הפרישה המוצע.

סעיף 16
לפסקה (1)

במסגרת חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, חוקק פרק ז'1 בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981, שענינו קרנות פנסיה ותיקות - מינוי מנהל מיוחד, תכניות הבראה וסיוע ממשלתי. בפרק האמור נקבע כי המפקח על הביטוח יכין לקרנות הפנסיה שבהסדר תקנון אחיד, שיחליף את התקנונים שלהן.
עוד נקבע באותו פרק כי אם יועלה גיל הפרישה לפי דין, יועלה גיל הזכאות לפנסיית זקנה בקרנות שבהסדר בהתאמה. בקרנות הפנסיה הותיקות מבוצעת הקטנה בפנסיה של מי שהחליט להקדים את פרישתו ואת תחילת קבלת קצבת זקנה מקרן הפנסיה, שכן אותו אדם צפוי לקבל מספר גדול יותר של קצבאות חודשיות עקב הקדמת הפרישה. לפיכך, מוצע לקבוע בפרק ז'1 האמור כי בתקנון האחיד ייקבעו הוראות לענין הפחתת פנסיית הזקנה בשל הקדמת הפרישה לפנסיה ביחס לגיל הפרישה המוצע, וכי ההפחתה האמורה תהיה בשיעור שיבטיח שלא ייווצר בשלה גירעון אקטוארי בקרן.

לפסקה (2)
בפרק ז'1 בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ"א-1981, נקבע כי השיטה הבלעדית לחישוב הקצבה בקרנות הפנסיה שבהסדר תהיה מבוססת על שיטת ממוצע היחסים של השכר, לגבי התקופה שמיום ה' בתשרי התשס"ד (1 באוקטובר 2003) ואילך.
בנסיבות אלה, ולנוכח הסיוע הממשלתי הגדול לקרנות הפנסיה שבהסדר, שיועבר להן כדי שיוכלו לשלם לעמיתים את הפנסיות שחושבו לפי שיטת ממוצע היחסים של השכר, הביאו הוראות החוק האמורות לכך שאין ליישם עוד את הסיכומים שבין שר האוצר ויו"ר ההסתדרות בענין תשלום תוספת לפנסיה לגמלאים שהפנסיה שלהם חושבה לפי שיטת ממוצע היחסים של השכר. באותם סיכומים נקבע כי התוספת האמורה תחושב כשיעור מתוך ההפרש שבין הפנסיה שחושבה לפי שיטת ממוצע היחסים של השכר לבין הפנסיה שהיתה מחושבת להם לפי שיטת שלוש השנים



(11) ס"ח התשמ"א, עמ' 30; התשס"ג, עמ' 468.
(12) ס"ח התשמ"א, עמ' 208; התשס"ג, עמ' 477.









 
 


 
  (ב)  בסופו יבוא:
"(ד) הסיוע הממשלתי לקרנות הותיקות שמונה להן מנהל מיוחד, ובכלל זה לעמיתיהן, יינתן לפי הוראות סעיף זה בלבד: לעמית בקרן ותיקה לא תשולם, על ידי הממשלה או על ידי הקרן הותיקה, כל תוספת לקצבה בשל הפרש שבין הקצבה המחושבת לפי שיטת ממוצע היחסים של השכר לבין קצבה המחושבת לפי כל שיטה אחרת.";
 
  (3) בסעיף 78טז(א), אחרי "הוראות פרק זה" יבוא "למעט הוראות סעיף 78יד(ד)". 
   
תיקון חוק
שירות הקבע
בצבא הגנה
לישראל (גמלאות)
 
17.בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות)[נוסח משולב], התשמ"ה-
1985(13) -
  (1) בסעיף 10(א), בפסקה (4), במקום "כשהוא בגיל ארבעים או יותר" יבוא "כשהוא בגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א' בתוספת, או יותר";
(2) בסעיף 12, בפסקה (2), במקום "לגיל חמישים וחמש" יבוא "לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת";
(3) בסעיף 13, במקום "לגיל ארבעים" יבוא "לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א' בתוספת";
(4) בסעיף 23א(ג), במקום "מלאו לו חמישים שנה" יבוא "הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בתוספת";
(5) בסעיף 33 -
 
  (א) בסעיף קטן (ב), בפסקה (2) - 
  (1) בפסקת משנה (א), במקום "לגיל חמישים וחמש" יבוא "לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת (בסעיף זה - הגיל הקובע)";
 




דברי הסבר


האחרונות, על חשבון אוצר המדינה. יצוין, כי נשמעו דרישות למתן תשלומים כאלה ואחרים בהסתמך על אותם סיכומים, וחלקן אף הובאו לפני ערכאות שיפוטיות.
כדי להבהיר את הוראות פרק ז'1 האמור, שגם לפי נוסחן הנוכחי אין ליישם כיום את אותם סיכומים, מוצע לציין במפורש כי הסיוע הממשלתי שנקבע בפרק ז'1 האמור ממצה את הסיוע הממשלתי שיינתן לקרנות הותיקות, ובכלל זה לעמיתיהן, וכי לא תשולם עוד תוספת לקצבה שמשלמת קרן פנסיה ותיקה הפועלת לפי שיטת ממוצע היחסים של השכר בשל הפרש בין אותה קצבה לבין הקצבה שהיתה מחושבת לפי כל שיטה אחרת.

סעיף 17
חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985 (להלן - חוק הגמלאות בשירות הקבע), קובע זכאויות שונות לגמלאות, לגבי מי שהגיע לגיל הקבוע באותו חוק, אם התקיימו התנאים הקבועים בו לענין אותה זכאות.
חוק הגמלאות בשירות הקבע מתייחס לגילאים שונים - ובהם גילאי 40, 50, 55, ו-60 - והוא אינו מבחין בין אישה לגבר.
מוצע להעלות את הגילאים הקבועים בחוק הגמלאות בשירות הקבע, למעט גיל 60 הקבוע בו, בשנתיים, בדומה להעלאת גיל פרישת החובה ולהעלאת הגילאים בחוק הגמלאות בשירות המדינה. מוצע שלא להעלות את גיל 60 הקבוע בחוק, לנוכח היותו של גיל זה גיל הפרישה המוקדמת, גם לפי הצעת חוק זו, אף שחוק הגמלאות בשירות הקבע אינו קובע הפחתה של הגמלה שתשולם למי שפרש בגיל 60 (בשונה מתקנוני קרנות הפנסיה).
מוצע כי העלאות הגילים בחוק הגמלאות בשירות הקבע ייעשו באופן מדורג, בקצב של ארבעה חודשים מדי שנה, בהתאם למנגנון ההעלאה שהוסבר לעיל לענין סעיפים 3 ו-25 ולענין התוספת, ולמנגנוני ההעלאה המוצעים לענין חוק הגמלאות בשירות המדינה.




(13) ס"ח התשמ"ה, עמ' 142; התשס"ג, עמ' 194.










 
 

  (2) בפסקת משנה (ב), במקום "לגיל חמישים וחמש" יבוא "לגיל הקובע" ובמקום "לגיל חמישים" יבוא "לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בתוספת"; 
  (ב) בסעיף קטן (ד), במקום "לגיל 55" יבוא "לגיל הקובע"; 
  (6) בסעיף 34(ה), בפסקה (1), במקום "לגיל 55" יבוא "לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בתוספת"; 
  (7) אחרי סעיף 70 יבוא:
 
  "תוספת
(סעיפים 10(א)(4), 12(2), 13, 23א(ג), 33, 34(ה)(1))
 
  חודש הלידה  גיל (בשנים) 
   

 
חלק א'
(סעיפים 10(א)(4), 13)
 
  עד דצמבר 1963  40 
  ינואר עד אוגוסט 1964  40 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1964 עד אפריל 1965  40 ו-8 חודשים 
  מאי עד דצמבר 1965  41 
  ינואר עד אוגוסט 1966  41 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1966 עד אפריל 1967  41 ו-8 חודשים 
  מאי 1967 ואילך  42 
 
חלק ב'
(סעיפים 12(2), 33, 34(ה)(1))
 

  עד דצמבר 1948  55 
  ינואר עד אוגוסט 1949  55 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1949 עד אפריל 1950  55 ו-8 חודשים 
  מאי עד דצמבר 1950  56 
  ינואר עד אוגוסט 1951  56 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1951 עד אפריל 1952  56 ו-8 חודשים 
  מאי 1952 ואילך  57 

 


 
  חלק ג'
(סעיפים 23א(ג), 33)
 
   
  חודש הלידה  גיל (בשנים) 

  עד דצמבר 1953  50 
  ינואר עד אוגוסט 1954  50 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1954 עד אפריל 1955  50 ו-8 חודשים 
  מאי עד דצמבר 1955  51 
  ינואר עד אוגוסט 1956  51 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1956 עד אפריל 1957  51 ו-8 חודשים 
  מאי 1957 ואילך  52". 
ביטול חוק גיל
פרישה שווה
לעובדת ולעובד
 
18.חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, התשמ"ז-1987(14) - בטל.



 
תיקון חוק
האזרחים הותיקים
 
19.בחוק האזרחים הותיקים, התש"ן-1989(15), בסעיף 1, בהגדרה "אזרח ותיק", במקום "שמלאו לו" יבוא "שהגיע" ובמקום "בגבר - 65 שנים, ובאשה - 60 שנים" יבוא "לגיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2003".


 
תיקון חוק
חניה לנכים
 
20.בחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993(16), בסעיף 1ב, במקום "שמלאו לו 65 שנים" יבוא "שהגיע לגיל פרישת חובה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2003".


 
תיקון חוק
ביטוח בריאות
ממלכתי
 
21.בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994(17), בסעיף 8(א1), בפסקה (2)(ג) -
  (1) בפסקת משנה (2), במקום "שמלאו לו 65 שנים" יבוא "שהגיע לגיל פרישת חובה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2003 (בסעיף זה - חוק גיל פרישה)";
 




דברי הסבר

סעיפים
18 ו-29
חוק גיל פרישה לעובדת ולעובד, התשמ"ז-1987 (להלן - חוק גיל פרישה לעובדת ולעובד), קובע הסדר פרטני לענין גיל פרישת החובה, תוך שהוא קובע כי אותו גיל יושווה לעובדת ולעובד שהגיל האמור נקבע לגביהם בהסכם קיבוצי.
עם קביעת הסדר כולל בענין, כפי שמוצע כאן, שיחול על כלל העובדים במשק, מתייתרות ההוראות המהותיות שבחוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, ולכן מוצע לבטלו.
עם זאת מוצע לשמר בחוק המוצע את סמכויות שר התעשיה המסחר והתעסוקה לענין מסירת הודעות מעובדת למעביד ולהיפך, לגבי עובדת שנולדה עד אפריל 1957, שגיל הפרישה המוצע שלה נמוך מגיל פרישת החובה המוצע לגביה, ולקבוע כי כל עוד קבע השר הוראות בענין, יוסיפו לחול ההוראות שנקבעו לפי חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, בשינויים המחויבים.
נוסחו של חוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, שמוצע לבטלו, מובא בנספח לדברי ההסבר.

סעיף 19
מוצע לתקן את ההגדרה "אזרח ותיק" בחוק האזרחים הותיקים, התש"ן-1989, ולפיה אזרח ותיק הוא מי שהגיע לגיל 60 באישה ו-65 בגבר, ולקבוע בה כי אזרח ותיק הוא מי שהגיע לגיל הפרישה המוצע.

סעיף 20
סעיף 1ב בחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993, מאפשר מתן תו נכה בסייגים למי שנעשה נכה לראשונה לאחר שמלאו לו 65 שנים. מוצע להחליף את הגיל האמור בגיל פרישת חובה.

סעיפים
21 ו-31
פסקאות משנה (2) ו-(3) של סעיף 8(א1)(2)(ג) בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, קובעות, בהתאמה, חובת



(14) ס"ח התשמ"ז, עמ' 48.
(15) ס"ח התש"ן, עמ' 26; התשס"א, עמ' 119.
(16) ס"ח התשנ"ד, עמ' 28.
(17) ס"ח התשנ"ד, עמ' 156; התשס"ג, עמ' 474.










 
 

  (2) בפסקת משנה (3), במקום "שמלאו לו, בגבר - 65 שנים, ובאשה - 60 שנים" יבוא "שהגיע לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה". 
   

 
22.בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995(18) -
  (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "אשתו" יבוא: 
  ""גיל הפרישה" -  הגיל הקבוע לגבר ולאשה, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א' בלוח א'1;"; 
  (2) בסעיף 150, בהגדרה "מבוטח", במקום הסיפה החל במילים "וטרם מלאו" יבוא "וטרם הגיע לגיל הפרישה";
(3) בסעיף 158, בהגדרה "מבוטח", בפסקה (1), במקום "ועוד לא מלאו לו 65 שנים" יבוא "וטרם הגיע לגיל הפרישה";
(4) בסעיף 160(א), במקום "ועוד לא מלאו לו 65 שנים" יבוא "וטרם הגיע לגיל הפרישה";
(5) בסעיף 195, בהגדרה "מבוטח", במקום הסיפה החל במילים "וטרם מלאו לו" יבוא "וטרם הגיע לגיל הפרישה";
(6) בסעיף 205, במקום "ומלאו לו" יבוא "והגיע" ובמקום "65 שנים בגבר ו-60 שנים באשה" יבוא "לגיל הפרישה";
(7) בסעיף 206(ד), במקום "לגיל 65 שנים בגבר או 60 שנים באשה" יבוא "לגיל הפרישה";
(8) בסעיף 206א(ג), במקום "לגיל 65 שנים בגבר או 60 שנים באשה" יבוא "לגיל הפרישה";
(9) בסעיף 215, במקום "לגיל 65 שנים בגבר ו-60 שנים באשה" יבוא "לגיל הפרישה";
 
תיקון חוק
הביטוח הלאומי
 



דברי הסבר


מתן הנחות או פטורים לחבר קופת חולים שמלאו לו 65 ולחבר המקבל גמלת הבטחת הכנסה שמלאו לו 60 באישה או 65 בגבר. מוצע לתקן את הגילאים האמורים, ולקבוע כי יהיו גיל פרישת חובה המוצע וגיל הפרישה המוצע, בהתאמה. עוד מוצע לקבוע כי הנחות ופטורים שניתנו לפי הפסקאות האמורות יוסיפו לחול רק על מי שהגיע לגיל המוצע, לפי הענין.

סעיף 22
לפסקה (2)

פרק ו' בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי) עוסק בביטוח נפגעי תאונות, והוא חל על מבוטח שטרם הגיע לגיל 60 באישה או 65 בגבר. מוצע לקבוע כי הפרק יחול על מבוטח שטרם הגיע לגיל הפרישה המוצע.
לפסקאות (3), (4) ו-(20)
פרק ז' בחוק הביטוח הלאומי עוסק בביטוח אבטלה, והוא חל על מבוטח שטרם הגיע לגיל 65. מוצע להחיל את הוראות הפרק על מבוטח שטרם הגיע לגיל הפרישה המוצע, אך אם גיל הפרישה המוצע לגביו נמוך מ-65 - להחיל עליו את הוראות הפרק עד הגיעו לגיל 65. לפסקאות (5) עד (9)
פרק ט' בחוק הביטוח הלאומי עוסק בביטוח נכות, והוא חל על מבוטח שנעשה נכה בטרם הגיעו לגיל 60 באישה או 65 בגבר. בפרק האמור קבועות גם כמה הוראות עזר לביצוע המתייחסות לגילאים האמורים. מוצע להחליף את הגילאים האמורים בגיל הפרישה המוצע.



(18) ס"ח התשנ"ה, עמ' 210; התשס"ג, עמ' 458.









 
 


 
  (10) בסעיף 225(א), במקום הסיפה החל במילים "מלאו לו" יבוא "הגיע לגיל הפרישה";
(11) בסעיף 234, בפסקה (1), במקום הסיפה החל במילים "מלאו לו" יבוא "הגיע לגיל הפרישה";
(12) בסעיף 240(א), במקום הסיפה החל במילה "להוציא" יבוא "להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1.";
(13) בסעיף 245 -
 
  (א) בסעיף קטן (א) - 
  (1) בפסקה (1), במקום "ששים וחמש שנים" יבוא "גיל הפרישה";
(2) בפסקה (2) -
 
  (א) ברישה, במקום "ששים וחמש שנים" יבוא "הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ג' בלוח א'1", ובמקום "ששים שנים" יבוא "גיל הפרישה";
(ב) בפסקת משנה (ג), במקום "שמלאו לה ששים שנים" יבוא "שהגיעה לגיל הפרישה";
 
  (ב) בסעיף קטן (ב1), במקום "לגיל ששים וחמש בגבר וששים באשה" יבוא "לגיל הפרישה";
 




דברי הסבר


לפסקאות (10) ו-(11)
פרק י' בחוק הביטוח הלאומי עוסק בביטוח סיעוד, והוא חל על מבוטח שכבר הגיע לגיל 60 באישה או 65 בגבר. מוצע לקבוע כי הפרק יחול על מבוטח שכבר הגיע לגיל הפרישה המוצע.
לפסקאות (12) עד (16) ולסעיף 30(ב)
פרק י"א בחוק הביטוח הלאומי עוסק בביטוח זקנה ושאירים.
סעיף 240(א) בפרק האמור קובע כי הוראותיו לא יחולו על מבוטח שנעשה תושב ישראל לראשונה לאחר שכבר מלאו לו 60 שנים, וקובע חריגים לכלל האמור לענין מי שנולד עד שנת 1886 ולענין אישה שנולדה עד אפריל 1905. מוצע לקבוע כי הוראות הפרק האמור לא יחולו על מבוטח שנעשה תושב ישראל לראשונה לאחר שכבר מלאו לו 62 שנים, תוך העלאת הגיל האמור מ-60 ל-62 באופן מדורג, בקצב של ארבעה חודשים מדי שנה, בהתאם למנגנון ההעלאה שהוסבר לעיל לענין סעיפים 3 ו-25 ולענין התוספת. עוד מוצע להבהיר בהוראת תחולה כי ההוראות שחלו, לפני תחילתו של החוק המוצע, על אישה שנולדה עד אפריל 1905, יוסיפו לחול עליה גם לאחר תחילת החוק המוצע, ולבטל את ההוראות בענין מי שנולד עד שנת 1886.
סעיף 245 בפרק האמור קובע את גיל הזכאות לקצבת זקנה. באותו סעיף נקבעים שני גילאים לגבר ושני גילאים לאישה - גיל הזכאות המותנה, שבו קמה זכאות רק למי שאין לו הכנסות העולות על גובה הכנסה קבוע, וגיל הזכאות המוחלט, שבו קמה זכאות בלא קשר להכנסת המבוטח. גיל הזכאות המותנה הוא כיום 60 באישה ו-65 בגבר, וגיל הזכאות המוחלט הוא כיום 65 באישה ו-70 בגבר. מוצע לקבוע כי גיל הזכאות המותנה יהיה גיל הפרישה המוצע וגיל הזכאות המוחלט יהיה 70 בגבר ובאישה, תוך העלאת הגיל האמור לאישה באופן מדורג, בקצב של ארבעה חודשים מדי שנה, בהתאם למנגנון שנזכר לעיל.
סעיף 246(ב) בפרק האמור קובע הוראות לענין פטור מתקופת הכשרה לאישה. פסקה (2) באותו סעיף מתייחסת למי שנעשתה לראשונה תושבת ישראל לאחר שמלאו לה 55 שנים, ופסקה (3) באותו סעיף מתייחסת למי ששולמה לה קצבת נכות בטרם הגיעה לגיל 60. מוצע להעלות את הגילאים האמורים לגיל 57 ולגיל הפרישה המוצע, בהתאמה. מוצע כי ההעלאה של גיל 55 לגיל 57 תבוצע בקצב של ארבעה חודשים מדי שנה, בהתאם למנגנון שנזכר לעיל.
סעיף 247 בפרק האמור מגדיר מיהו תלוי במבוטח, ומתייחס לאשת מבוטח שטרם מלאו לה 65 שנים. מוצע להעלות את הגיל האמור, באופן מדורג, בקצב של ארבעה חודשים מדי שנה, בהתאם למנגנון שנזכר לעיל.
סעיף 249(א) קובע תוספת דחיית קצבה של 5% מן הקצבה לכל שנת דחיה, עד תקרת תוספת של 25%. לנוכח האפשרות לדחות את הקצבה ביותר מחמש שנים, במהלך תקופת המעבר של העלאת גיל הזכאות המותנה וגיל הזכאות המוחלט באופן מדורג, מוצע לקבוע כי תקרת התוספת תהיה 30%.










 
 

  (14) בסעיף 246(ב) - 
  (א) בפסקה (2), במקום "היתה בת 55 ומעלה" יבוא "כבר הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ד' בלוח א'1";
(ב) בפסקה (4), במקום "לגיל 60 שנים" יבוא "לגיל הפרישה";
 
  (15) בסעיף 247, בפסקה (1)(ג), במקום "מלאו לה 65 שנים" יבוא "הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ה' בלוח א'1";
(16) בסעיף 249(א), במקום "ביותר מ-25%" יבוא "ביותר מ-30%";
(17) בסעיף 310(ב), במקום "שמלאו לו 65 שנים בגבר ו-60 שנים באשה" יבוא "שהגיע לגיל הפרישה";
(18) בסעיף 342(ג), בפסקה (2), במקום "בגבר או לגיל 65 שנים באשה" יבוא "בגבר, ובאשה - לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ג' בלוח א'1";
(19) בסעיף 351 -
 
  (א) בסעיף קטן (ב), במקום "בגבר או לגיל 65 שנים באשה" יבוא "בגבר, ובאשה - לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ג' בלוח א'1";
(ב) בסעיף קטן (ג), במקום "ומלאו לו בגבר 65 שנים ובאשה 60 שנים" יבוא "שהגיע לגיל הפרישה";
 
  (20) בסעיף 403, בסופו יבוא: 
  "(ה) לענין הוראות סעיפים 158 ו-160, לגבי אשה שנולדה עד חודש דצמבר 1953 יהיה גיל הפרישה, על אף ההגדרה "גיל פרישה" שבסעיף 1 - גיל 65."; 
  (21) אחרי לוח א' יבוא:
 

 



דברי הסבר


לפסקה (17)
סעיף 310(ב) בחוק הביטוח הלאומי מעניק זכאות למענק פטירה בשל מקבל קצבת נכי עבודה שנפטר אחרי הגיעו לגיל 60 באישה או 65 בגבר. מוצע לקבוע כי הגיל האמור יהיה גיל הפרישה המוצע.

לפסקאות (18) ו-(19)
פרק ט"ו בחוק הביטוח הלאומי עוסק בדמי ביטוח לאומי. בהוראות הפרק האמור יש התייחסות לגיל הזכאות המוחלט לקצבת זקנה ולגיל 60 באישה או 65 בגבר. מוצע לתקן את הגילאים האמורים לגיל הזכאות המוחלט לקצבת זקנה, כמוצע בפסקה (13), ולגיל הפרישה המוצע, בהתאמה.

לפסקה (21)
מוצע לקבוע בחוק הביטוח הלאומי לוח שבו יעוגנו מנגנוני ההעלאה המדורגת של הגילאים השונים, כפי שפורטו לעיל.









 
 


 
  "לוח א'1
(סעיפים 1 (ההגדרה "גיל הפרישה"), 240(א), 245(א), 246(ב)(2), 247(1)(ג),
342(ג) ו-351(ב))

חלק א'
(סעיף 1, ההגדרה "גיל הפרישה")
גיל הפרישה
לגבר
 
  חודש הלידה  גיל (בשנים) 
   
  עד דצמבר 1938  65 
  ינואר עד אוגוסט 1939  65 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1939 עד אפריל 1940  65 ו-8 חודשים 
  מאי עד דצמבר 1940  66 
  ינואר עד אוגוסט 1941  66 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1941 עד אפריל 1942  66 ו-8 חודשים 
  מאי 1942 ואילך  67 
 
לאישה
 
  חודש הלידה  גיל (בשנים) 
   
  עד דצמבר 1943  60    ינואר עד אוגוסט 1944  60 ו-4 חודשים    ספטמבר 1944 עד אפריל 1945  60 ו-8 חודשים    מאי עד דצמבר 1945  61    ינואר עד אוגוסט 1946  61 ו-4 חודשים    ספטמבר 1946 עד אפריל 1947  61 ו-8 חודשים    מאי עד דצמבר 1947  62    ינואר עד אוגוסט 1948  62 ו-4 חודשים    ספטמבר 1948 עד אפריל 1949  62 ו-8 חודשים    מאי עד דצמבר 1949  63    ינואר עד אוגוסט 1950  63 ו-4 חודשים    ספטמבר 1950 עד אפריל 1951  63 ו-8 חודשים    מאי עד דצמבר 1951  64    ינואר עד אוגוסט 1952  64 ו-4 חודשים    ספטמבר 1952 עד אפריל 1953  64 ו-8 חודשים 






 
 

  חודש הלידה  גיל הזכאות (בשנים) 
 
  מאי עד דצמבר 1953  65 
  ינואר עד אוגוסט 1954  65 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1954 עד אפריל 1955  65 ו-8 חודשים 
  מאי עד דצמבר 1955  66 
  ינואר עד אוגוסט 1956  66 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1956 עד אפריל 1957  66 ו-8 חודשים 
  מאי 1957 ואילך  67 
 
חלק ב'
(סעיף 240(א))
מי שאינו מבוטח לפי פרק י"א, מחמת גילו
 
  חודש הלידה  גיל (בשנים) 
   
  עד דצמבר 1943  60 
  ינואר עד אוגוסט 1944  60 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1944 עד אפריל 1945  60 ו-8 חודשים 
  מאי עד דצמבר 1945  61 
  ינואר עד אוגוסט 1946  61 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1946 עד אפריל 1947  61 ו-8 חודשים 
  מאי 1947 ואילך  62 
 
חלק ג'
(סעיפים 245(א), 342(ג) ו-351(ב))
גיל הזכאות לקצבת זקנה לנשים לפי חודש לידתן
 
  חודש הלידה  גיל הזכאות (בשנים) 
   
  עד דצמבר 1938  65    ינואר עד אוגוסט 1939  65 ו-4 חודשים    ספטמבר 1939 עד אפריל 1940  65 ו-8 חודשים    מאי עד דצמבר 1940  66    ינואר עד אוגוסט 1941  66 ו-4 חודשים    ספטמבר 1941 עד אפריל 1942  66 ו-8 חודשים    מאי עד דצמבר 1942  67    ינואר עד אוגוסט 1943  67 ו-4 חודשים    ספטמבר 1943 עד אפריל 1944  67 ו-8 חודשים 
 





 
 


 
  חודש הלידה  גיל (בשנים) 
 
  מאי עד דצמבר 1944  68 
  ינואר עד אוגוסט 1945  68 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1945 עד אפריל 1946  68 ו-8 חודשים 
  מאי עד דצמבר 1946  69 
  ינואר עד אוגוסט 1947  69 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1947 עד אפריל 1948  69 ו-8 חודשים 
  מאי 1948 ואילך  70 
 
חלק ד'
(סעיף 246(ב)(2))
אישה הפטורה מתקופת אכשרה לענין פרק י"א, מחמת גילה
 
  חודש הלידה  גיל (בשנים) 
   
  עד דצמבר 1948  55 
  ינואר עד אוגוסט 1949  55 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1949 עד אפריל 1950  55 ו-8 חודשים 
  מאי עד דצמבר 1950  56 
  ינואר עד אוגוסט 1951  56 ו-4 חודשים 
  ספטמבר 1951 עד אפריל 1952  56 ו-8 חודשים 
  מאי 1952 ואילך  57 
 
חלק ה'
(סעיף 247(1)(ג))
אשתו של מבוטח שהיא תלויה בו לענין סימן ג' בפרק י"א
 
  חודש הלידה  גיל (בשנים) 
   
  עד דצמבר 1938  65    ינואר עד אוגוסט 1939  65 ו-4 חודשים    ספטמבר 1939 עד אפריל 1940  65 ו-8 חודשים    מאי עד דצמבר 1940  66    ינואר עד אוגוסט 1941  66 ו-4 חודשים    ספטמבר 1941 עד אפריל 1942  66 ו-8 חודשים    מאי 1942 ואילך  67"; 






 
 

  (22) בלוח ט', בכותרת, במקום "(סעיף 245)" יבוא "(סעיף 245(ג))". 
   

 
23.בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003(19), בסעיף 67, בפסקה (6)(ב), במקום "שמלאו לו 65 - בגבר, או 60 - באישה" יבוא "שהגיע לגיל הפרישה".


פרק ה': תחילה, תחולה והוראות מעבר


 
תיקון חוק
התכנית להבראת
כלכלת ישראל
(תיקוני חקיקה
להשגת יעדי
התקציב והמדיניות
הכלכלית לשנות
הכספים 2003
ו-2004)
 
24.תחילתו של חוק זה ביום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004) (בחוק זה - יום התחילה).


 
תחילה
 
25.על אף האמור בסעיף 3 -
  (1) לגבי גבר שנולד עד חודש אפריל 1942, יהיה גיל הפרישה - הגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק א' בתוספת;
(2) לגבי אישה שנולדה עד חודש אפריל 1957, יהיה גיל הפרישה - הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ב' בתוספת.
 
   
גיל הפרישה -
הוראת מעבר
 
26.על אף האמור בסעיף 4, לגבי עובד או עובדת שנולדו עד חודש אפריל 1942 יהיה גיל פרישת חובה - הגיל הקבוע לגביהם, בהתאם לחודש לידתם, בחלק א' בתוספת.


 
גיל פרישת חובה -
הוראת מעבר
 
27.על אף האמור בסעיף 5, לגבי אישה שנולדה עד חודש דצמבר 1953, יהיה גיל הפרישה המוקדמת - הגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ב' בתוספת, כשהוא מופחת ב-5 שנים.


 
גיל פרישה
מוקדמת - הוראת
מעבר
 
28.(א) על אף הוראות סעיף 25(2), אישה כאמור באותו סעיף שנקבע לגביה, בהסכם שנכרת לפני יום התחילה, גיל פרישה הגבוה מגיל הפרישה הקבוע לגביה לפי הוראות סעיף 25(2), יהיה גיל הפרישה לגביה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב) - הגיל שנקבע בהסכם כאמור או גיל הפרישה הקבוע לפי הוראות חוק זה לגבר שנולד ביום שבו נולדה האישה, לפי הנמוך מביניהם.
(ב) גיל הפרישה שנקבע לגבי אישה לפי הוראות סעיף קטן (א) יחול רק לענין זכאותה כאמור בסעיף 3 לפרוש מעבודתה מחמת גילה, ולקבל, בהתקיים התנאים הקבועים לכך על פי דין או הסכם, גמלה בשל פרישתה מעבודתה כאמור, ואולם לגבי כל ענין אחר יהיה גיל הפרישה של אישה כאמור - הגיל הקבוע לגביה לפי הוראות סעיף 25(2).


 
גיל פרישה
שנקבע בהסכם
לאישה שנולדה
עד חודש אפריל
1957
 
29.(א) שר התעשיה, המסחר והתעסוקה רשאי לקבוע הוראות לענין עובדת שנולדה עד חודש אפריל 1957 בדבר -
    (1) מסירת הודעות מאת המעביד ומאת העובדת לגבי מועד פרישת העובדת מעבודתה;
 
מסירת הודעות
על מועד הפרישה
של עובדת
שנולדה עד
חודש אפריל 1957
 



דברי הסבר


לפסקה (22)
מוצע לבצע תיקון טכני בכותרת לוח ט' בחוק הביטוח הלאומי, הנובע מן התיקונים שהוסברו לעיל.

סעיף 23
מוצע לבצע תיקון טכני בחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, שענינו החלפת כותרת באחד הטורים שבתוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, בנוסחה שיחול משנת 2006 ואילך. החלפת הכותרת מתחייבת לנוכח התיקון המוצע בחוק הבטחת הכנסה, בסעיף 15 בהצעת חוק זו.



(19) ס"ח התשס"ג, עמ' 386.









 
 


 
  (2) תוצאות אי מסירת הודעות כאמור בפסקה (1), או מסירתן באיחור, לרבות דחיית מועד תשלום סכומים המגיעים לעובדת מכוח כל דין או הסכם עקב פרישתה מהעבודה, ובלבד שדחיה כאמור לא תעלה על התקופה שנקבעה לפי סעיף קטן זה למתן הודעה מאת העובדת; נקבעו הוראות לפי פסקה זו, יבואו הוראות אלה במקום כל תרופה העומדת למעביד כלפי העובדת בשל אי מסירת הודעה לגבי מועד פרישתה מהעבודה או מסירתה באיחור.
 
(ב) כל עוד לא נקבעו תקנות לפי הוראות סעיף קטן (א), יעמדו בתוקפן התקנות שנקבעו לפי סעיף 3 בחוק גיל פרישה שווה לעובדת ולעובד, התשמ"ז-1987, כנוסחן ערב תחילתו של חוק זה, בשינויים המחויבים.


חוק הבטחת
הכנסה וחוק
הביטוח הלאומי -
תחולה
 
30.(א) הוראות חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980, כנוסחן בסעיף 15 בחוק זה, והוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (בסעיף זה - חוק הביטוח הלאומי), למעט הוראות סעיפים 158, 160 ו-403 שבו, כנוסחן בסעיף 22 בחוק זה, יחולו על גמלאות ודמי ביטוח המשתלמים בעד יום התחילה ואילך, ואולם סעיף 240(א) בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 22(12) בחוק זה, לא יחול על אישה שנעשתה תושבת ישראל לראשונה לאחר יום י"א בכסלו התשי"ד (18 בנובמבר 1953) וביום י"ד בניסן התשכ"ה (16 באפריל 1965) כבר מלאו לה 60 שנים.
(ב) הוראות סעיפים 158, 160 ו-403 בחוק הביטוח הלאומי, כנוסחן בסעיף 22(3), (4) ו-(20) בחוק זה, יחולו על מי שהתאריך הקובע כהגדרתו בסעיף 158 בחוק האמור, חל לגביו ביום התחילה או לאחריו.


 
חוק ביטוח
בריאות ממלכתי -
הוראה מיוחדת
 
31.הנחות ופטורים שהיו קבועים ערב תחילתו של חוק זה לפי פסקאות משנה (2) ו-(3) של סעיף 8(א1)(2)(ג) בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, כנוסחו ערב יום התחילה, יחולו החל ביום התחילה רק על מי שהגיע לגיל פרישת חובה או לגיל הפרישה, לפי הענין.

תוספת
(סעיפים 25 עד 27)
חלק א'
גיל הפרישה לגבי גבר שנולד עד חודש אפריל 1942
גיל פרישת חובה לגבי גבר ואישה שנולדו עד חודש אפריל 1942


חודש הלידה  גיל (בשנים) 
עד דצמבר 1938  65 
ינואר עד אוגוסט 1939  65 ו-4 חודשים 
ספטמבר 1939 עד אפריל 1940  65 ו-8 חודשים 
מאי עד דצמבר 1940  66 
ינואר עד אוגוסט 1941  66 ו-4 חודשים 
ספטמבר 1941 עד אפריל 1942  66 ו-8 חודשים 







 
 

חלק ב'
גיל הפרישה לגבי אישה שנולדה עד חודש אפריל 1957


חודש הלידה  גיל (בשנים) 
עד דצמבר 1943  60 
ינואר עד אוגוסט 1944  60 ו-4 חודשים 
ספטמבר 1944 עד אפריל 1945  60 ו-8 חודשים 
מאי עד דצמבר 1945  61 
ינואר עד אוגוסט 1946  61 ו-4 חודשים 
ספטמבר 1946 עד אפריל 1947  61 ו-8 חודשים 
מאי עד דצמבר 1947  62 
ינואר עד אוגוסט 1948  62 ו-4 חודשים 
ספטמבר 1948 עד אפריל 1949  62 ו-8 חודשים 
מאי עד דצמבר 1949  63 
ינואר עד אוגוסט 1950  63 ו-4 חודשים 
ספטמבר 1950 עד אפריל 1951  63 ו-8 חודשים 
מאי עד דצמבר 1951  64 
ינואר עד אוגוסט 1952  64 ו-4 חודשים 
ספטמבר 1952 עד אפריל 1953  64 ו-8 חודשים 
מאי עד דצמבר 1953  65 
ינואר עד אוגוסט 1954  65 ו-4 חודשים 
ספטמבר 1954 עד אפריל 1955  65 ו-8 חודשים 
מאי עד דצמבר 1955  66 
ינואר עד אוגוסט 1956  66 ו-4 חודשים 
ספטמבר 1956 עד אפריל 1957  66 ו-8 חודשים 

 







 
 


 
נספח לדברי ההסבר